במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה שוטרת לשעבר על החלטה להפחית את אחוזי נכותה, קבע בית המשפט העליון כי הועדות הרפואיות של משהב"ט אינן מוסמכות להורות על חקירה סמויה ביחס לנבדקים, דבר הפוגע בפרטיותם. השופטת ברק-ארז: יש לעגן את הסמכות בחקיקה באופן מפורש
בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה שוטרת לשעבר על החלטת הוועדה הרפואית העליונה של קצין התגמולים במשרד הביטחון להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לה, על סמך תצפיות שנערכו עליה בחקירה סמויה. נקבע, כי עיון בחוק הנכים מעלה כי אין בו כל הסמכה, אף לא כללית, של הוועדות הרפואיות לקיים חקירה של הנבדקים על-ידן – גלויה או סמויה. בנסיבות אלה, אין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום לקבל החלטות בעניין נבדקים בהתבסס על ממצאי החקירות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
המערערת שירתה במשך שנים ארוכות במשטרה. נוכח פגיעות שנגרמו לה בתאונות שבהן הייתה מעורבת במהלך שירותה, הוכרה המערערת על ידי קצין התגמולים של משרד הביטחון כנכה לפי החוק. בשנת 2011 הגישה המערערת לקצין התגמולים בקשה לבדיקה חוזרת של דרגת הנכות שלה, עקב החמרה נטענת במצבה. בקשה זו הובילה להשתלשלות עניינים ארוכה, ובכלל זה למספר דיונים בפני כמה הרכבים של ועדות רפואיות.
שנתיים לאחר מכן קיבלה המערערת הודעה לפיה בהוראת הוועדה הרפואית העליונה בוצעה בעניינה חקירה סמויה לצורך השלמת מידע נדרש וכי במסגרת החקירה בוצעו תצפיות, מעקב ופיקוח אחריה במשך ארבעה ימים ברציפות. לפי ההודעה, במסגרת זו תועדה המערערת כשהיא מבצעת פעולות שגרתיות שונות ולכן הוחלט להפחית מאחוזי הנכות שלה באופן ניכר.
המערערת הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי אשר הורה להחזיר את הדיון לוועדה הרפואית העליונה כך שתינתן למערערת האפשרות להתייחס בכתב לעניינים אלו. עם זאת, גם הפעם דחתה הוועדה את טענותיה של המערערת וערעור שהגישה על החלטה זו נדחה אף הוא.
בהמשך לאמור, הגישה המערערת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אשר ניתנה ביחס לשאלה אחת – האם ועדות רפואיות הפועלות לפי חוק הנכים מוסמכות להורות על קיומה של חקירה סמויה ביחס לנבדקים.
השופטים ברק- ארז, דנציגר ופוגלמן קיבלו את הערעור וקבעו כי הועדות הרפואיות אינן מוסמכות לבצע חקירות סמויות. השופטת ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין העיקרי, ציינה כי לא יכולה להיות מחלוקת על כך שפעולה של חקירה סמויה המתחקה אחר מעשיו של אדם פוגעת בזכות לפרטיות, שהיא זכות יסוד מוגנת המעוגנת מפורשות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
לדעת השופטת, מדובר בבילוש והתחקות אחר אדם שלא בידיעתו באופן שבהחלט עלול להטרידו, כאשר הדברים מתעצמים ביתר שאת כאשר מדובר בבילוש והתחקות על רקע נכותו הנטענת של אדם, נושא שהוא אינהרנטי לצנעת הפרט. לפיכך, נקבע כי ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים בוועדות רפואיות היא פעולה הפוגעת בזכות לפרטיות של הנבדקים ולכן יש לבחון האם עלה בידו של קצין התגמולים להצביע על מקור בדין המעניק לו הסמכה ברורה ומפורשת להורות על ביצוע חקירות אלה.
מעיון בחוק הנכים, הסיקה השופטת כי הוא לא מכיל כל הסמכה, אף לא כללית, של הוועדות הרפואיות לקיים חקירה של הנבדקים על-ידן – גלויה או סמויה. עוד נקבע כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר נבחנות הסמכויות המעוגנות בתקנות שהוצאו מכוחו של החוק, הקובעות בין היתר כי הדיונים בוועדות הרפואיות יהיו סודיים, כי תחול בהם חובת ניהול פרוטוקול, כי לוועדות תהא סמכות לזימון מומחים רפואיים ועוד הוראות דיוניות. עם זאת, אין בתקנות כל הסמכה שעניינה עריכת חקירה.
בכל הנוגע לסעיף 27 לחוק הנכים, אליו הפנה קצין התגמולים בטיעוניו, קבעה השופטת ברק-ארז כי הוא מסדיר את סמכויותיהם של קצין התגמולים ושל ועדות הערעור אך אין צורך בבחינה מעמיקה כדי לראות שאין בסעיפים כל התייחסות לאפשרות לקיים חקירה סמויה. לשיטתה, מדובר בסעיפים כלליים ביותר ומכל מקום הם מפנים להוראות חוק חיצוניות שעניינן סמכויות ועדות חקירה, שאף הן לא מקיימות חקירות סמויות. לפיכך, נקבע כי אם סבור המחוקק שקיים צורך להתיר שימוש בחומרים שנאספו בחקירה סמויה ותוך פגיעה בפרטיות, עליו לעגן סמכות זו באופן מפורש בחקיקה הרלוונטית – חוק הנכים.
לסיכום, נקבע כי לא עלה בידי קצין התגמולים להצביע על מקור סמכות מפורש המאפשר לוועדות רפואיות הפועלות לפי חוק הנכים להורות על ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים. בנסיבות אלה, אין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום לקבל החלטות בעניין נבדקים בהתבסס על ממצאי החקירות. בכל הנוגע ליישומה של מסקנה זו על נסיבות המקרה הקונקרטי, קבעו השופטים כי הדבר מוביל לביטול התוצאה שאליה הגיעה הוועדה הרפואית העליונה בעניינה של המערערת ולכן יש להורות על החזרת הדיון בעניינה לוועדה רפואית בהרכב חדש שתתכנס ותכריע באשר לבקשתה לקביעה מחודשת של אחוזי נכותה. זאת, מבלי לתת כל משקל לממצאי החקירה הסמויה שנערכה בעניינה. עבור הוצאות המשפט ישלם קצין התגמולים למערערת סך של 15 אלף שקל. המערערת יוצגה בהליך ע"י עו"ד אסתר שלום. קצין התגמולים יוצג ע"י עו"ד שרון מן אורין.
