חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 1

(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;

(2) תסמיך עורכי-דין על-ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א';

(3) תקיים שיפוט משמעתי לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;

(4) תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;

הכל בהתאם לחוק זה.

(1) לחוות דעתה על הצעות-החוק וחקיקת משנה;

(2) לתת סעד משפטי למעוטי-אמצעים;

(3) לשמש בורר ולמנות בוררים;

(3א) לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;

(3ב) לעסוק בהליכי גישור;

(3ג) לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;

(3ד) לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;

(4) לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5) לייסד קרנות-ביטוח, קרנות-פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(5א) לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;

(6) ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;

(7) לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

(1) ראש הלשכה;

(2) המועצה הארצית;

(3) (נמחקה);

(4) הועדים המחוזיים;

(5) בית-דין משמעתי ארצי;

(6) בתי-דין משמעתיים מחוזיים;

(7) (נמחקה);

(8) ועדת אתיקה ארצית;

(9) ועדות אתיקה מחוזיות.

(ב) (1) לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;

(2) לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים - הוא הנבחר.

(ג) ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור בסעיף 19ב(א), וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

(ב) נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

(א1) התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.

(א2) הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ-90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.

(ב) ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

(ב) הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתום 2 שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.

(ג) המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

(ד) (בוטל).

(ה) דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

(1) ראש הלשכה;

(2) המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3) פרקליט המדינה;

(4) הפרקליט הצבאי הראשי;

(5) עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6) שני חברים מכל מחוז, שהם יושב-ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

(ב) (בוטל).

(ג) המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה -

(1) תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;

(2) תקבע, מדי שנה, את אלה:

(א) התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;

(ב) תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(3) תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;

(4) תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;

(5) תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;

(6) תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.

(ד) כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.

(ה) לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם -

(1) המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;

(2) החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.

(ו) המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:

(1) ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו–44, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(2) ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו–89;

(3) ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה - ועדת הביקורת);

(4) ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;

(5) ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א';

(6) ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, בהכנת התקציב השנתי לפי סעיף 95 ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.

(ז) (1) מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים.

(2) ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(ב) נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב-ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.

(ג) לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.

(ד) חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.

(ה) (בוטל).

(ב) תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי -

(1) המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה;

(2) יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ג) ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ד) לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.

(ה) יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.

(ו) חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרו מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.

(ז) חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות סעיף 9א, בשינויים המחויבים.

(1) תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;

(2) תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;

(3) תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;

(4) תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;

(5) תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

(ב) יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

(ג) כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

(ד) המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

(ה) הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ו) ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

(ב) לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

(ב) שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.

(ג) הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות סעיף 9(א), בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות סעיף 8(א) ו–(ב) על בחירת ראש הלשכה החדש.

(1) רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועד מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים - במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ–1,000 שקלים חדשים;

(2) סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;

(ב) הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי - בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה - מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.

(ג) ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.

(ד) הדוח המעודכן עד ל–14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה - הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ–28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.

(ה) מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.

(ו) חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.

(ז) בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה - דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.

(ח) מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי–סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.

(ט) מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.

(י) שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

(ב) ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

(ג) המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.

(ד) החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(ה) חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, "עניין אישי" - כפי שייקבע בכללים.

(1) מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;

(2) מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו;

(3) מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;

(4) מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;

(5) מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;

(6) מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.

(ב) הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

(ג) החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.

(ד) החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.

(ב) הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.

(ב) יושב-ראש ועד מחוזי ייבחר על-ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

(ג) חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב-ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ד) נבצר מיושב-ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב-ראש הועד המחוזי במקומו.

(ה) התפטר יושב-ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ו) יושב ראש הועד המחוזי, שנבחר לפי סעיף קטן (ה), יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

(ז) ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:

(1) הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;

(2) קיום השתלמויות וימי עיון בתחומי המחוז לחברי המחוז;

(3) קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;

(4) קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי סעיף 95(ב)(1)(ב).

(ז1) על אף האמור בסעיף קטן (ז) רישה, ועד מחוזי לא יהיה כפוף למועצה הארצית בנוגע לסמכויותיו לפי פסקאות (2) ו–(4) לאותו סעיף קטן בעניינים האלה:

(1) קביעת דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים לפי סעיף 93(א)(5) או שימוש בהם;

(2) שימוש בדמי חבר לפי סעיף 95(ב)(1)(ב), ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בביצוע תפקידיו של ועד מחוזי מכוח סעיף 2.

(ח) ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.

(ט) המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

(ב) מי שכיהן כחבר בית-הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

(ב) מי שכיהן כחבר בית-דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

(1) מי שהורשע בבית-משפט או בבית-דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

(2) מי שהורשע בבית-דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

(ב) חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית-דין משמעתי.

(ב) חבר בית-דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.

(ג) (בטל).

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב-ראש ועדת המינויים;

(2) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;

(3) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית-דין משמעתי לפי סעיף 16;

(4) חדל להיות חבר הלשכה;

(5) ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

(ב) שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

(ג) כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

(ד) נבצר מחבר בית-דין משמעתי, זולת אב בית-הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית-הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית-הדין להמשיך בו.

(1) חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ב) בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:

(1) חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2) נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ג) כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה - ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1) הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;

(2) הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.

(ד) (1) המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים.

(2) מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ–11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.

(ה) המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו מבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

(ו) חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

(ז) כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;

(3) ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

(ח) ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

(ב) הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.

(ג) הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.

(ד) לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד הלשכה ובין אם לאו.

(1) שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;

(3) שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(4) שני חברי הלשכה כמפורט להלן:

(א) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב' - שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(ב) לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה - שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.

(ב) כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) - מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).

(ג) חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ד) ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

(ב) המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.

(ג) המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד) חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ב) המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי סעיפים 40(א), 69(ג) ו–93(ב), בהתקיים אחד מאלה:

(1) המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;

(2) המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

(ב) המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

(ב) רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג) המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד) רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה - פעולת ביקורת).

(ה) רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי–תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי–תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי–תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.

(ו) בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.

(ז) נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.

(ח) רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.

(ט) רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(י) רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.

(יא) נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.

(יב) הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(יג) רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

(ב) היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג) המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד) לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, "בעל עניין" - כפי שייקבע בכללים.

(ב) לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, "בעל עניין" - כפי שייקבע בכללים.

(ג) המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ד) המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.

(ה) המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.

(ו) המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.

(ז) המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.

(ח) לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992 (בסעיף זה - חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.

(ט) הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.

(י) המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.

(יא) המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(יב) (1) המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(2) מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

(ב) לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ משפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף, האמור בסעיף קטן (א).

(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי-משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית;

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני -

משרד ההוצאה לפועל;

לשכת רישום הקרקעות;

הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, התשי"ג-1952;

רשם החברות;

רשם השותפויות;

רשם האגודות השיתופיות;

רשם הפטנטים והמדגמים;

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז-2017;

רשם סימני המסחר;

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס-הכנסה;

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, התש"ט-1949;

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, התש"ט-1949;

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4) ייעוץ וחיווי-דעת משפטיים.

(1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;

(2) ייצוג לפני בתי-דין דתיים ולפני בתי-דין צבאיים;

(3) ייצוג לפני בית-משפט, בית-דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס-הכנסה;

(4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;

(5) זכותם של רואי-חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;

(6) ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם-עבודה;

(7) חיווי-דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך-דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;

(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2) עבר תקופת-התמחות;

(3) עמד בבחינות הלשכה, הכל לפי המפורט בפרק זה.

(1) בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;

(2) בוגר בלימודי-משפט במוסד בחוץ-לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב) כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;

(2א) בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2).

(3) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים עורך-דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ-לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

(4) מי שסיים לימודיו במכללה למשפטים שהוכרה לעניין זה על-פי האמור בסעיף 25ב.

(1) עובד בכיר במשרד המשפטים - והוא יהיה היושב ראש;

(2) נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;

(3) חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותו הוא משפטים.

(ב) השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2).

(ג) הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז.

(1) מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, "פקולטה" - לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);

(2) בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3) מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;

(4) (נמחקה).

(1) שופט בית-המשפט העליון ושופט בית-משפט מחוזי;

(1א) שופט של בית-דין לעבודה;

(2) שופט בית-משפט שלום שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(2א) שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3) שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3א) רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על-ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5) חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק שנקבעו לענין הוראה זו על-ידי שר המשפטים בצו.

(ב) מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו-(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

(1) הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

(2) החבר הורשע על-ידי בית-דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

(ב) מי שהוסמך בחוץ-לארץ לעריכת-דין ושימש בחוץ-לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים - רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(ג) בטל.

(ב) מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת-לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת-ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת-בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת-בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות-ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

(ב) הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה - ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1) שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2) ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3) שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג) מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו–(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד) שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה) חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

(ו) לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

(ב) הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, "שופט" - שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).

(ד) לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.

(ה) לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.

(ו) מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.

(ז) הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו–(ו).

(ח) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.

(ט) תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(י) שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.

(יא) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית, שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך-דין;

(2) אם נתגלו עובדות אחרות - בין על ידי פסק-דין של בית-דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת - והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך-דין;

(3) (נמחק).

(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;

(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;

(3) הוכרז פושט-רגל;

(4) נידון בבית-דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

(1) אם הוכרז בפסק-דין פסול-דין מחמת מחלת-נפש - כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת-נפש לשמש כעורך דין - כל עוד לא בוטלה ההחלטה;

(2) אם נידון בבית-דין משמעתי להשעיה - למשך תקופת ההשעיה.

(ב) חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, "רשם" -

(ג) הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד) חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה) בסעיף זה, "הורשע" , בעבירה פלילית - לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

(1) לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי-דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;

(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;

(3) אינו חייב בדמי-חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

(1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קיבה ממשית אחרת;

(2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.

(ב) לענין סעיף זה -

"בית משפט" - לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;

"בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"בן משפחה מדרגה ראשונה" - בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

"שופט" - לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי–מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;

"הליך קשור", ביחס להליך קודם - ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

(ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.

(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

(ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

(ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;

(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.

(ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.

(ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.

(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך-דין בקשר למקצועו;

(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

(ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.

(ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.

(ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה:

(1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה;

(2) לשם הגנה על המוסר;

(3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005;

(4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998;

(5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין;

(6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל;

(7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי;

(8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט;

(9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון.

(ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו.

(ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו.

(ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים.

(ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך.

(ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.

(1) דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לפי סעיף 27(ב) האמור ישולמו מקופת הלשכה;

(2) הקנסות שיטיל בית-הדין המשמעתי לפי סעיף 11 האמור, יכול שיהיו בסכום שלא יעלה על 300 שקלים; הקנסות ישולמו לקופת הלשכה.

(ב) מי שלא התייצב בפני בית-הדין המשמעתי אף-על-פי שהוזמן כדין, ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את הדעת, רשאי בית-הדין, בנוסף לכל אמצעי אחר שינקוט על פי סעיף זה, לחייבו בתשלום ההוצאות בסכום שיקבע, אם נגרמו הוצאות עקב אי-התייצבותו או כפיית התייצבותו.

(1) אזהרה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;

(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;

(5) הוצאה מן הלשכה.

(ב) מי שנדון להשעיה-על-תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר - תוך התקופה שנקבעה בגזר-הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי) - עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית-הדין בגזר-הדין (להלן - עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.

(ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר-הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה - מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית-הדין המשמעתי לא הורה אחרת.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יכול להינתן בידי בית-הדין המשמעתי שהרשיע את הנידון בשל העבירה הנוספת והוא יכול להינתן בידי הרכב אחר של בית-הדין האמור.

(ג) צו לפי סעיף קטן (א) ניתן לערעור; ערעור כאמור ניתן לכלול בערעור על ההרשעה בעבירה הנוספת.

(ד) לענין סעיף 69(ב) יראו את הצו שניתן על פי סעיף קטן (א) כהחלטה על השעיה.

(ב) מי שנידון להשעיה ולפני שנשא את מלוא עונשו חזר ונידון להשעיה ובית-הדין המשמעתי שדן אותו באחרונה לא הורה שישא את ענשי ההשעיה, כולם או מקצתם, בזה אחר זה, לא ישא אלא עונש השעיה אחד והוא של התקופה הארוכה ביותר.

(1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש;

(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין;

(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;

(4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;

(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד;

(5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;

(6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין.

(ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם.

(ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובאתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי.

(ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.

(ב) המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע בכללים את משך הזמן, המקום והאופן שבהם תעמיד הלשכה פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) לעיון הציבור, ורשאית היא לקבוע בכללים כאמור אגרה או תשלום בעבור קבלת העתק מפסק הדין.

(א1) בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור - בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.

(ב) פסק–דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית–הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור - בית–הדין המשמעתי או בית–המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים.

(ג) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו–71.

(ב) חיוב המדינה לפי סעיף 69(א)(5א) יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בענין אזרחי נגד המדינה.

(ב) עורך-דין שהורשע בבית-משפט או בבית-דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית-דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק-הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.

(ג) עורך-דין שהוגש נגדו כתב-אישום בבית-משפט או בבית-דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית-דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך-דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך-דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית-הדין, עד להכרעת דינו בבית-המשפט או בבית-הדין הצבאי; הורשע בדינו - רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף-קטן (ב).

(ד) החליט בית הדין על השעיה זמנית על-פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.

(ה) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו-71.

(ו) ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.

(ז) הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.

(ב) בכל עת עד להכרעת הדין בבית-דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת-משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון - גם לבית-הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.

(ב) הואשם עורך-דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית-דין משמעתי לפי פרק זה, רשאי בית-הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.

(ב) התנה או קיבל עורך-דין שכר-טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.

(ג) נקבע תעריף מכסימלי לשכר-טרחתו של עורך-דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר - אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.

(ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי.

(ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.

(ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.

(ב) לא יתמנה ממונה לטפל בענין שהיה בטיפולו של עורך-הדין אם הוא מייצג בו צד אחר בענין.

(ב) נתמנה ממונה לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך-הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך-הדין והנאמן חייבים להעביר לידי הממונה מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך-הדין, אם דרש זאת הממונה.

(1) ענין שבו יש לעורך-דין אחר יפוי-כוח מטעם הלקוח והממונה ידע על כך;

(2) ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שהממונה יטפל בו.

(ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך-הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך-הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.

(ב) עורך הדין ישמור על חומר ארכיוני למשך שבע שנים מיום סיום טיפולו בעניין שמסר לו הלקוח או מיום סיום ההליכים המשפטיים שבהם ייצג את הלקוח, לפי העניין (להלן - תקופת השמירה).

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), עורך הדין ולקוחו רשאים להסכים בכתב על תקופת שמירה אחרת.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), עורך דין ישמור על חומר ארכיוני שהוא מסמך המפורט בטור א' לתוספת השנייה לתקופה כמפורט בטור ב' לתוספת האמורה, ובהתאם למפורט בו; שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, ובכלל זה להוסיף סוגי מסמכים שלגביהם יקבע תקופת שמירה שונה.

(ה) היה החומר הארכיוני מסמך שאינו מסר אלקטרוני, רשאי עורך הדין לסרוק אותו ולבער את המסמך המקורי גם בתקופת השמירה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(1) המסמך נסרק ונשמר בהתאם להוראות לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שעניינן השימוש כראיה בהליכים משפטיים של מסמך סרוק שבוער מקורו, ובהתאם להוראות סעיף קטן (ו);

(2) המסמך אינו מסוג המסמכים שניתן להשתמש בהם בצורת מקור בלבד, לפי כל דין;

(3) המסמך אינו מסמך שלפי הוראת הלקוח, בכתב, על עורך הדין לשמור אותו במקורו.

(ו) על שמירה של חומר ארכיוני שהוא מסר אלקטרוני, ובכלל זה העתק סרוק של מסמך שמקורו בוער כאמור בסעיף קטן (ה), יחולו הוראות סעיף זה והוראות אלה:

(1) עורך הדין ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את שמירת המסר האלקטרוני בצורה הנאמנה למקור;

(2) בלי לגרוע מההוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, עורך הדין ינקוט אמצעים מקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, לשם שמירה על אבטחת המידע, בשים לב לחלופות הטכנולוגיות הקיימות.

(ז) בתום תקופת השמירה יהיה עורך הדין רשאי לבער את החומר הארכיוני.

(ח) ביעור חומר ארכיוני כאמור בסעיף זה ייעשה באמצעים המקובלים בנסיבות העניין ובהתאם לאופי החומר הארכיוני, תוך שמירה על אבטחת מידע ופרטיות הלקוח, בהתאם להוראות לפי חוק הגנת הפרטיות.

(ט) לקוח רשאי לבקש מעורך הדין לקבל לידיו את החומר הארכיוני בתקופת השמירה.

(י) פורקה שותפות עורכי דין, יחולו הוראות סעיף זה, ממועד פירוקה ואילך, רק על עורך הדין שלידיו נמסר החומר הארכיוני אגב הפירוק.

(יא) הוראות סעיף זה יחולו גם על הממונה על ענייניו המקצועיים של עורך דין כמשמעותו בסעיף 89א(א).

(יב) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

(1) מסמכים שנמסרו לעורך הדין למשמרת, על פי הסכם מפורש, בשביל הלקוח או בשביל אחר;

(2) חומר ארכיוני שחלה לגביו חובת שמירה לפי חיקוק אחר.

(2) (א) דמי חבר ואגרות כאמור בפסקה (1) ייקבעו בשיעור שלא יעלה על הסכום הנדרש מימון ביצוע תפקידי הלשכה ופעולותיה כמפורט בתוספת השלישית, בתוספת 150 אחוזים (להלן - תוספת אחוזית); רואה החשבון המבקר של הלשכה יאשר כי שיעור דמי החבר והאגרות שנקבע תואם את הסכום הנדרש כאמור.

(ב) המועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית לשנות, בצו, את התוספת השלישית ואת שיעור התוספת האחוזית.

(3) דמי חבר ואגרות יכול שיהיו בשיעורים שונים בהתאם לוותק, לגיל ולעיסוק של עורך הדין ובלבד שהמועצה הארצית, באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, תחליט על שיעור מופחת של דמי חבר ואגרות שיוטלו על חייל בשירות מילואים פעיל כפי שיוגדר בהחלטתה.

(4) (א) הלשכה רשאית, על פי החלטת המועצה הארצית ובהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, לממן פעולות נוספות שהיא רשאית לעשות לפי כל דין ופעילות תרבות ופנאי לרווחת עורכי הדין (בסעיף זה - פעולות רשות), מיתר מקורות המימון העומדים לרשותה, לרבות עודפי תקציב משנים קודמות, רווחים מתאגידים שבשליטת הלשכה, דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים; ואולם, החלטה על מימון פעולות רשות מהתוספת האחוזית אינה טעונה את הסכמת יושבי ראש הוועדים המחוזיים.

(ב) החליטה הלשכה כאמור בפסקת משנה (א), רשאית היא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.

(5) (א) ועד מחוזי רשאי לקבוע דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים בעד פעולות רשות; החליט ועד מחוזי לקבוע דמי רשות, תגבה אותם הלשכה ותעבירם לוועד המחוזי.

(ב) החליט ועד מחוזי כאמור בפסקת משנה (א), רשאי הוא להתנות השתתפות בפעולות רשות לפי אותה פסקת משנה בתשלום דמי רשות או בתשלום רשות לעניין מסוים.

(א1) החליטה הלשכה להטיל דמי חבר או אגרות בשיעור העולה על דמי החבר או האגרות שנקבעו בהחלטה קודמת שלה, תהיה ההחלטה טעונה אישור שר המשפטים; ואולם החלטה כאמור על העלאה בשיעור שלא יעלה על חמישה אחוזים שנבעה מצורך חריג וחד–פעמי, תהיה טעונה התייעצות עם שר המשפטים.

(ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי-חבר המוטלים עליו על אף דרישת-תשלום בכתב מראש הלשכה או מהמנהל הכללי של הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי-החבר; צו-תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק-דין סופי של בית-משפט, אולם תוך חמישה-עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.

(ג) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו עד למועד שנקבע לתשלומם בהחלטת המועצה הארצית, יתווספו לדמי החבר שבפיגור הפרשי הצמדה כמפורט בסעיף קטן (ד).

(ד) שילם חבר הלשכה את דמי החבר המוטלים עליו אחרי 31 במרס של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר, יתווספו לדמי החבר הפרשי הצמדה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של השנה שבעדה משתלמים דמי החבר עד המדד שפורסם לאחרונה לפני התשלום בפועל;

(ה) דין תוספת ההצמדה לפי סעיף זה, לענין גבייתה, כדין דמי החבר.

(ו) לא שילם חבר הלשכה דמי חבר המוטלים עליו בשל תקופה של שלוש שנים, תשלח לו הלשכה הודעה על חובתו לשלם את דמי החבר תוך 15 ימים; לא שילם החבר חובו תוך תקופה זו, תפקע חברותו בלשכה.

(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).

(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" - כהגדרתו בסעיף 98א .

(ד) שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע אגרות בעד הגשת בקשה להכרה לפי סעיף 25(2) ובעד הגשת השגה לפי סעיף 25ו(ג).

(2) להצעת התקציב תצורף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה הארצית, נשיא בית הדין המשמעתי הארצי ויושב ראש הוועדה הבוחנת כמשמעותה בסעיף 40, לנושאים שבתחום אחריותם.

(ב) (1) תקציב הלשכה יחולק בין המחוזות ובין שאר הלשכה כך:

(א) תקציב שמקורו באגרות שהלשכה רשאית לגבות לפי חוק זה ובדמי חבר לפי סעיף 93(א)(2), לא כולל התוספת האחוזית - בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים והפעולות שלשמם נגבו הכספים לפי סעיף 93(א)(2);

(ב) תקציב שמקורו בתוספת האחוזית לפי סעיף 93(א)(2) - שש שביעיות ממנו יוקצו למחוזות ושביעית תוקצה לשאר הלשכה, והם יהיו רשאים לייעד אותו לביצוע כלל התפקידים, הפעולות והפעילות כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף 13(ז), לפי העניין; המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים או באישור שר המשפטים וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את יחס החלוקה האמור;

(ג) תקציב שמקורו בכספים לפי סעיף 93(א)(4) - יחולק וייעשה בו שימוש בהתאם להחלטת המועצה הארצית בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים;

(ד) תקציב שמקורו בתשלומי רשות שנגבו לפי סעיף 93(א)(5) - בהתאם להחלטת הוועד המחוזי.

(2) כספים שיש להעבירם למחוז לפי פסקה (1) אינם ניתנים לקיזוז על ידי הלשכה אלא בהסכמת יושב ראש הוועד המחוזי.

(ג) (1) (א) התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(א) יחולק בין המחוזות בהתאם לסכום הנדרש לכל אחד מהם לשם ביצוע התפקידים שלשמם נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א).

(ב) התקציב שמוקצה למחוזות לפי סעיף קטן (ב)(1)(ב) יחולק כך:

(1) מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה באופן שווה (בסעיף קטן זה - הסכום הקבוע);

(2) מחציתו תחולק בין מחוזות הלשכה בהתאם לגודלו היחסי של המחוז (בסעיף קטן זה - הסכום המשתנה).

(2) על אף האמור בפסקה (1)(ב), כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים רשאים להחליט, פה אחד, על חלוקה שונה של הסכום הקבוע או הסכום המשתנה בין המחוזות.

(3) המועצה הארצית, בהסכמת כל יושבי ראש הוועדים המחוזיים, רשאית להורות על העברת סכומים נוספים מעבר לאלה שנקבעו בתקציב למחוז מסוים, אם יתעורר בכך צורך.

(ד) (1) ועד מחוזי יכין הצעת תקציב שנתית בעבור פעילותו, במסגרת הסכום הכולל שנקבע בתקציב הלשכה; הצעת התקציב האמורה תובא לאישור המועצה הארצית בצירוף התייחסות יושב ראש ועדת האתיקה המחוזית ונשיא בית הדין המשמעתי של אותו מחוז לנושאים שבתחום אחריותם.

(2) שימוש בעודפי תקציב שנותרו לוועד מחוזי משנים קודמות טעון את הסכמת הוועד המחוזי.

(ה) קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה, יוגש התקציב לשר המשפטים ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ויועמד לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה; הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על שינויים שנעשו בתקציב הלשכה לאחר הגשתו.

(ו) בתוך שלושה חודשים לאחר הגשתו של תקציב הלשכה לפי סעיף קטן (ה), תגיש הלשכה את הדוחות הכספיים שלה לשנת התקציב הקודמת לשר המשפטים ותעמיד אותם לעיון הציבור באתר האינטרנט של הלשכה.

(ז) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה לפני תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, רשאית הלשכה להוציא בכל חודש, כל עוד לא נקבע התקציב כאמור, סכום השווה לחלק ה–12 מהתקציב השנתי הקודם; הסכום האמור ייועד קודם כל לקיום תפקידי הלשכה לפי סעיף 2 והתחייבויותיה מכוח חוזים, וביתרה תשתמש הלשכה רק להפעלת שירותים ופעולות שנכללו בתקציב הקודם.

(ח) לא קבעה המועצה הארצית את תקציב הלשכה עד תום החודש השלישי שלאחר תחילתה של שנת הכספים שאליה מתייחס התקציב, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (בסעיף קטן זה - היום הקובע) את המועצה הארצית כאילו החליטה על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה ועל העברת ראש הלשכה מכהונתו וייערכו בחירות מוקדמות למועצה הארצית ולראש הלשכה לא יאוחר מתום שישים ימים מהיום הקובע.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיפים 50, 51 ו–52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר במחיקה של רישומו מהמרשם, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו מדובר בחידוש הרישום במרשם.

(ג) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין-לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;

(2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:

(א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;

(ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;

(3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה לפני בית דין משמעתי במחוז שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;

(4) סעיף 75 יחול גם לגבי פסקי דין שניתנו מחוץ לישראל.

(ד) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ו(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים בענייו דין זר לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ז.

(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;

(2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;

(3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.

(ב) המועצה הארצית תודיע למבקש ההיתר על החלטתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת המועצה הארצית יראו כאילו ניתן ההיתר.

(1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה או ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר כמספק לדעת הלשכה;

(2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום ואם התקיים האמור בסיפה של פסקה (1) - במשך שבע שנים לפחות;

(3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית;

(4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה - הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:

(1) ערבות;

(2) ביטוח;

(3) פיקדון.

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה.

(ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;

(2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.

(ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה:

(1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל;

(2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;

(3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית.

(ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל אלא אם כן נרשם לפי האמור בסיפה של סעיף קטן (א)(1), וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.

(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;

(2) הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;

(3) הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף 42;

(4) הוא הוכרז פושט רגל;

(5) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם;

(6) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:

(א) הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;

(ב) התגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ג)(2), שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם;

(7) בית דין משמעתי החליט, לבקשת קובל, כי הוכח לפניו שהרישום הושג במרמה.

(ב) הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:

(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל - למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;

(2) התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות בפסקה (1) של סעיף 49 - למשך התקופות המפורטות באותה פסקה, לפי העניין;

(3) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם - למשך התקופה שקבע.

(ג) עורך דין זר שהוגשו נגדו מחוץ לישראל כתב אישום או קובלנה משמעתית, רשאי בית דין משמעתי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

(1) מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;

(2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה - בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה - בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.

(ב) הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.

(ב) עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר כשכיר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו הם עורכי דין או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.

(ג) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטווה להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יב.

(ד) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.

(ב) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה, רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.

(ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א) או (ב).

(ד) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 עד 72, בשינויים המחויבים.

(1) סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;

(2) דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;

(3) הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;

(4) חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;

(5) סדרי דין בהליך לפי סעיף 98יב;

(6) הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים.

(1) בחירתם, הרכבם וסדרי-עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;

(1א) אופן קביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, ואופן קביעת תקציב הלשכה לפי סעיף 95;

(2) סדרי-קבלתם של מתמחים ורישומם, סדרי ההתמחות ודרכי הפיקוח עליה;

(3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;

(4) כללי האתיקה המקצועית;

(5) סדרי-הדין לפני בתי-הדין המשמעתיים;

(6) מתן סעד משפטי למעוטי-אמצעים;

(7) מדי עורכי-הדין וסדרי-לבישתם;

(8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי-דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;

(9) חובת עורכי-דין לבייל יפויי-כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;

(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות;

(11) תשלום לחברי הוועדה הבוחנת וחבר הבוחנים;

(12) תנאים נוספים לעניין כשירותם למינוי וכהונתם של בעלי תפקידים, כמשמעותם בסימן ב' בפרק השני, או הוראות בדבר דרכי פעולתו ותנאי העסקתו של כל אחד מבעלי התפקידים, לרבות הוראות בדבר מילוי מקומו.

כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומו; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר כפי שנהגה המועצה המשפטית.

(1) מי שהתחיל את התמחותו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) - יחולו לגביו הוראות סעיף 35 כנוסחו ערב יום התחילה;

(2) מי שהתחיל את התמחותו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023) - ישלים תקופת התמחות של 15 חודשים;

(3) מי שהתחיל את התמחותו בתקופה שמיום ט"ו באלול התשפ"ג (1 בספטמבר 2023) עד ערב יום התחילה - יחולו לגביו הוראות סעיף 35 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה.

(ב) הוראות סעיף 35(א) לחוק העיקרי, כנוסחן בחוק זה, ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת הוראת השעה על מי שהתחיל את התמחותו לפני תום התקופה כאמור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2) ו–(3), מתמחה שהתחיל את התמחותו בתקופה כאמור באותו סעיף קטן ונעדר ממקום ההתמחות בהתאם לסעיף 3 או לרגל שירות מילואים, רשאי להשלים תקופת התמחות של 16 חודשים מיום תחילת התמחותו, ובלבד שיודיע על כך למאמנו, בכתב, בתוך 60 ימים מיום התחילה; בחוק זה, "שירות מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2028, לרבות שירות לפי צו שר הביטחון בצבא הגנה לישראל.

(1) הוא התפנה ממקום מגוריו אשר נמצא ביישוב המנוי בתוספת לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן - חוק הגנה על עובדים), כנוסחו ביום התחילה;

(2) מקום התמחותו נמצא ביישוב כאמור בפסקה (1) והוא לא היה יכול להמשיך לבצע את התמחותו בשל הפסקת הפעילות של מקום ההתמחות האמור;

(3) הוא לא היה יכול להמשיך לבצע את התמחותו בשל כך שהמאמן שלו משרת שירות מילואים בתקופה הקובעת, ולא התאפשר לו להמשיך את התמחותו בדרך אחרת;

(4) הוא הוצא ביוזמת המעסיק לחופשה ללא תשלום בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה;

(5) הוא חטוף או נעדר כפי שנקבע לפי סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא הורה, בן זוג או בן משפחה אחר של חטוף או נעדר כאמור; לעניין פסקה זו, "בן משפחה אחר" - כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים;

(6) הוא נפגע, כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של נפגע כאמור;

(7) הוא הוכר כנכה כהגדרתו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, או שהוא הורה, בן זוג, ילד או אח של נכה כאמור;

(8) הוא הורה, בן זוג, ילד או אח של חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה;

(9) הוא נעדר מההתמחות בנסיבות כאמור בסעיף 2(ב) או (ב2) לחוק הגנה על עובדים, כנוסחו ביום התחילה.

(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, לגבי הסיבות להיעדרות המנויות בסעיף קטן (א), כולן או חלקן, בתקופות נוספות, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, ובלבד שתקופות ההארכה לא יעלו במצטבר על שלושה חודשים.