כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשנ"ד-1994 1בתוקף סמכותנו לפי סעיף 44(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אנו קובעים כללים אלה: |
| 1. (תיקון התשע"ב) בכללים אלה - |
| 2. (תיקון התשע"א) (א) שר המשפטים ושר האוצר ימנו ועדה שתפקידה להמליץ בדבר מינויו וביטול מינויו של רואה חשבון לחברה ממשלתית, ובדבר קביעת שכרם של רואי חשבון לחברות ממשלתיות. (ב) הועדה תהיה של שבעה חברים כמפורט להלן: (1) שלושה חברים מקרב הציבור אשר נמצאו בידי הועדה לבדיקת מינויים, כמשמעותה בחוק, כשירים לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית, כאמור בפרק ג' לחוק ובשינויים המחוייבים; (2) שני רואי חשבון מתוך רשימה של ארבעה רואי חשבון לפחות שהציעה לשכת רואי חשבון ואושרה בידי יושב ראש מועצת רואי חשבון; (3) יושב ראש מועצת רואי חשבון או עובד משרד המשפטים שיקבע שר המשפטים; (4) מי שמכהן בעת מינויו לחבר הועדה בתפקיד יושב ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית, על פי הצעת הרשות. (ב1) תוקף פעולותיה של הוועדה לא ייפגע מחמת שנתפנה מקומו של אחד מנציגי הציבור כאמור בסעיף 2(ב)(1), למעט אם הוא מכהן כיושב ראש הוועדה. (ג) שר המשפטים ושר האוצר ימנו את יושב ראש הועדה מבין שלושת החברים מקרב הציבור. (ד) תקופת המינוי של חברי הועדה תהיה 4 שנים. (ה) הודעה על הרכב הועדה ומענה תפורסם ברשומות. |
| 5. (תיקון התשע"ב) (א) רואה החשבון של חברה ממשלתית יתמנה בדרך הקבועה בסימן א' של הפרק החמישי בחלק הרביעי לחוק החברות, התשנ"ט-1999. (ב) הרשות תציע לועדה לפחות חמישה רואי חשבון מאלה שפנו אליה כאמור בסעיף 4, ואשר נתוני משרדיהם מתאימים לחברה המסוימת, על פי אמות המידה. (ג) הועדה תבחן את הצעת הרשות, ותמליץ על רואה חשבון מהכלולים בהצעה, או על יותר מרואה חשבון אחד, מהכלולים בהצעה, אם סברה הועדה, כי החברה זקוקה ליותר מרואה חשבון אחד, והכל בשים לב, בין היתר, לשיקולים המנויים בתוספת השניה. (ד) המלצת הועדה תובא, באמצעות הרשות, לדיון באסיפה הכללית של החברה שעל סדר יומה מינוי רואה חשבון; החלטת האסיפה הכללית בדבר מינוי רואה חשבון טעונה אישור הרשות. |
| 9. (תיקונים: התש"ע, התשע"ב) (בוטלה). |
| 10. (תיקון התשע"ב) (בוטלה). |
| 12. הרשות תעמיד לרשות הועדה כל מידע הנחוץ לה לצורך מילוי תפקידה, בכפוף להגבלות על פי כל דין. |
| 14. כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם), התשל"ז-1977 - בטלים. |
| 15. תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם. (סעיף 4(ב)) פרטים בבקשת רואה חשבון למנותו לחברה ממשלתית: 1. שם המבקש, מענו, השכלתו, הוותק והנסיון המקצועי שלו; היה המבקש התאגדות רואי חשבון - יימסרו פרטים כאמור לגבי כל החברים או השותפים בהתאגדות, וכן רואי החשבון העובדים בה, תוך הבחנה בין עובדים קבועים לעובדים זמניים או עונתיים; 2. היות המבקש רואה חשבון של חברה ממשלתית או היותו מועסק בחברה ממשלתית שלא למטרת ראיית חשבון כמשמעותה בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955, בהווה או בעבר - תוך ציון תקופת ההעסקה; 3. נתונים על חברות עיקריות המבוקרות בידי המבקש - גודלן, עיקרי פעילותן והתמחויות הביקורת הנדרשות לגביהן; 4. היות המבקש משמש רואה חשבון של חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה לניירות ערך בארץ או בחו"ל, ופירוט חברות אלה; 5. יכולתו של המבקש לתת שירותים מחוץ לעיר שבה נמצא משרדו וציון עדיפויותיו למתן שירותים כאלה; 6. קיומם של רואי חשבון ואנשי מקצוע אחרים מחוץ לישראל שעמם נוהג המבקש לעבוד או שבשירותיהם נוהג המבקש להיעזר, ופרטים עליהם ככל הנדרש; 7. ענפים כלכליים שבהם מתמחה המבקש והעדפות המבקש לשמש כרואה חשבון לחברות ממשלתיות העוסקות בענפים כלכליים מסוימים, אם ישנן כאלה; 8. פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. (סעיף 5(ג)) שיקולים שהועדה תשקול בבואה להמליץ על רואה חשבון לחברה ממשלתית: 1. עסקי החברה שמבקשים למנות לה רואה חשבון (בתוספת זו - החברה), היקפם ומורכבותם; 2. הכישורים, ההתמחויות והנסיון של רואה החשבון וצוות משרדו בתחומי פעילותה של החברה, ויכולתם לבקר את החברה בלוח הזמנים הדרוש; 3. היות רואה החשבון מועסק כרואה חשבון של חברה ממשלתית אחרת; 4. הצורך לרענן את עבודת ראיית החשבון בחברה, תוך התחשבות במספר השנים שרואה החשבון משמש בחברה, מחד גיסא, ובנסיבות מיוחדות המחייבות או מצדיקות את המשך העסקתו, מאידך גיסא; 5. הימנעות מריכוז מספר חברות בידי מספר מצומצם של רואי חשבון, ובלבד שאין עקרון זה בא על חשבון טיב הביקורת; 6. היות רואה החשבון משמש גם את חברת האם של החברה או חברת-בת שלה, ככל שנתון זה יועיל להחלת מדיניות חשבונאית אחידה על שתי החברות; 7. אי תלותו של רואה החשבון בחברה המבוקרת, כנדרש בהוראות כל דין, ולרבות בתקנה 2 לתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג-1973; 8. אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים לפגוע ביכולתם של בעלי המניות להסתייע ברואה החשבון כגורם מבקר מטעמם; 9. כל שיקול מהותי אחר שיש בו כדי להשפיע על התאמת רואה החשבון לחברה. (סעיף 7(א)) פרטים שיש לכלול בדו"ח דירקטוריון חברה ממשלתית בדבר ההתקשרות עם רואה החשבון של החברה: 1. פרטים לגבי ההערות המהותיות שהעלה רואה החשבון של החברה לענין מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת והחלטות הדירקטוריון או ועדותיו לגביהם; 2. פרטים בדבר עיכובים בעבודת הביקורת, והאמצעים, המידע וכוח האדם הדרושים לרואה החשבון, לדעת דירקטוריון החברה, לשם מניעת עיכובים אלה; 3. בחברה שטרם מונה לה רואה חשבון או שפג תוקף אישור הרשות למינוי רואה החשבון - פרטים בדבר הנסיון, הכישורים וההתמחויות הנדרשים מרואה החשבון, וכן בדבר מיקום משרדו; 4. פרטים נוספים, ככל שתדרוש הרשות. (סעיף 7(ב)) פרטים שיש לכלול בדו"ח רואה החשבון בדבר ההתקשרות עם חברה ממשלתית: 1. ציון שנת הכספים הראשונה שבה החל רואה החשבון לבקר את החברה; 2. פרטי המועסקים בידי רואה החשבון בטיפול בחברה בשנת הכספים האחרונה, לרבות תואריהם והכשרתם המקצועית, ושנות הנסיון בביקורת החברה; 3. פרטים בדבר שינויי שיטה חשבונאיים ותיקוני אמדן חשבונאיים בדו"חות הכספיים של החברה, אם נעשו כאלו, לרבות עילות השינויים והתייחסות המבקר להם; 4. פרטים בדבר תרומת רואה החשבון להעלאת רמתה המקצועית של מערכת הדיווח והבקרה הכספית והחשבונאית בחברה המבוקרת; 5. פרטים בדבר האמצעים שבידי החברה לרבות מידע וכוח אדם הדרושים לרואה החשבון לשם מניעת עיכובים בעבודת הביקורת; 6. פרטים בדבר אי תלות רואה החשבון; 7. פרטים בדבר כל תלונה שהוגשה נגד רואה החשבון, חקירה שביצע לגביו כל גוף שהוא, החלטה או פסק שניתנו בענינו, והכל לגבי תקינות עבודת רואה החשבון, מאז האישור האחרון למינויו כרואה החשבון של החברה; 8. פרטים נוספים בדבר ההתקשרות, ככל שתדרוש הרשות. ו' בשבט התשנ"ד (18 בינואר 1994)
|