חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 1

(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" - מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;

(3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון;

(4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן - חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950;

(5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4).

(ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש.

(ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.

(ב) כל אדם רשאי להגיש לוועדת הרשיונות, במועד ובדרך שנקבעו בתקנות, התנגדות מנומקת להענקת הרשיון למבקש, אך לא תדחה הוועדה את הבקשה על סמך ההתנגדות לפני שנתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו.

(1) יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים;

(2) ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות;

(3) ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.

(1) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 בפברואר ובין 31 במרס - 10%;

(2) שולמה האגרה בתקופה שבין 1 באפריל ובין 30 בספטמבר - 50%;

(3) שולמה האגרה אחרי 30 בספטמבר - 100%;

(4) שולמה האגרה אחרי אותה שנה פלונית תישא, בנוסף לתשלום כפל האגרה כאמור בפסקה (3), גם הפרשי הצמדה על סכום האגרה שנקבע, לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם למועד תשלום האגרה של אותה השנה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תשלומה בפועל.

(א1) לא שילם בעל רשיון נוטריון את האגרה בעד שנה פלונית עד תום חודש מרס של השנה שלאחריה, לא יהיה רשאי לשמש נוטריון כל עוד לא שילם את האגרה באותה השנה, כאמור בסעיף קטן (א)(4).

(א2)2 (1) נוטריון שרישיונו הותלה לפי סעיף 39(א)(4), 43א או 44, לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם.

(2) נוטריון שהודיע שהוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון כאמור בסעיף 44א(ב) ישלם, כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה, חלקי 12; לעניין זה, דין חלק מחודש כדין חודש שלם.

(ב) נוטריון שלא שילם אגרה שנתית לחמש שנים, יפקע תקפו של רשיונו.

(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות שיעור שונה של אגרה שנתית לבעל רשיון נוטריון שהוא בגיל שבעים שנה או יותר.

(1) לאמת חתימה על מסמך;

(2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך;

(3) לאשר נכונותו של העתק מסמך;

(4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך;

(5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;

(6) לאשר שאדם פלוני חי;

(7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי;

(8) לערוך העדה של מסמך סחיר;

(9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;

(10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;

(11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

(ב) לענין סעיף זה, "קרוב" של הנוטריון -

(1) בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה;

(2) רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.

(ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ-לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.

(1) שותפו או שותפו שפרש, אם נפטר בעודו נוטריון;

(2) נוטריון שאת משרדו רכש.

(ב) נוטריון יבצע פעולה נוטריונית בשמו בלבד, אף אם הוא עוסק בשותפות עם נוטריון אחר.

(ג) סעיף זה אינו בא למנוע שותפות בין עורך-דין שהוא נוטריון לבין עורך-דין שאיננו נוטריון.

(ב) העובד בשירותו של נוטריון ישמור על סודיות הענינים המגיעים לידיעתו במהלך שירותו באותה מידה שבה חייב הנוטריון בעצמו לשמור על סודיותם.

(ג) נוטריון חייב לנקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח שעובדיו ישמרו על הסודיות כאמור בסעיף זה.

(ד) סעיף זה לא יחול על גילוי שנצטווה עליו הנוטריון או עובדו לפי צו בית-משפט או בהליך משפטי.

(1) את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי סעיף 54, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים;

(2) את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור בסעיף 31, אשר היו בידי נוטריון.

(ב) דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות.

(ג) מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.

(1) עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה';

(2) לא קיים את המוטל עליו לפי הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו לפיו או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3) עשה במילוי תפקידיו כנוטריון פעולה שלא היה מוסמך לה בחיקוק;

(4) נתן אישור שידע או היה חייב לדעת שהוא כוזב;

(5) גבה או דרש בעד שירותיו שכר שהוא למעלה מן הקבוע מכוחו של חוק זה, או גבה או דרש, ללא טעם מספיק, שכר שהוא למטה מן הקבוע מכוחו של חוק זה;

(6) הורשע, בישראל או מחוצה לה, בעבירה שיש בה משום קלון.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות סדרי דין מיוחדים בהליכים לפי פרק זה.

(1) אזהרה;

(2) נזיפה;

(3) קנס בסכום שלא יעלה על 20,000 לירות לכל עבירה;

(4) התליית תקפו של הרשיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;

(5) ביטול הרשיון.

(ב) קנס שהוטל לפי סעיף זה ייגבה כמו קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי.

(ב) הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות.

(ג) על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי.

(ד) (בוטל).

(1) שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט בשל עבירה פלילית שעבר במילוי תפקידו ושבנסיבות הענין היה בה משום קלון;

(2) שהועמד לפניו לדין לפי חוק זה בענין שבו עלול בית הדין להחליט על התליית תקפו של הרשיון או על ביטולו.

(ב) השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(1) תהא עד לפסק דינו בבית המשפט, ואם הורשע והובא דבר ההרשעה לפני בית הדין - עד לפסק הדין של בית הדין לפי חוק זה; לא הובא הדבר לבית הדין תוך שלושים יום מיום שבו נעשה הפסק המרשיע סופי, או שבוטלה ההרשעה - בטלה ההשעיה.

(ג) השעייתו של נוטריון לפי סעיף קטן (א)(2) תהא עד למתן פסק הדין בבית הדין.

(ד) (בוטל).

(ה) רשאי נוטריון לערער על החלטת בית הדין להשעותו כאילו היה פסק דין, וסעיף 41 יחול בשינויים המחוייבים; אולם הגשת הערעור לא תעכב את ההשעיה.

(1) שר המשפטים ביטל את הרשיון על פי בקשת הנוטריון;

(2) הנוטריון חדל להיות אזרח ישראלי;

(3) חברותו של הנוטריון בלשכת עורכי הדין פקעה.

(1) חברותו בלשכת עורכי הדין הופסקה מכוח האמור בסעיף 52א לחוק הלשכה;

(2) הגביל את חברותו בלשכת עורכי הדין כאמור בסעיף 52ב לחוק הלשכה;

(3) חברותו בלשכת עורכי הדין הושעתה, לפי סעיף 49 לחוק הלשכה;

(4) הושעה זמנית לפי סעיף 78 לחוק הלשכה;

(1) הוא לא ישמש בתקופת ההתליה כנוטריון ולא יציג עצמו ככזה;

(2) הוא לא יעשה פעולות שנתייחדו לנוטריונים;

(3) הוא ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני בית הדין לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה;

(4) הוא אינו חייב באגרות המוטלות על נוטריונים, לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר תחילת תקופת ההתליה ועד לחידוש רישיונו.

(ב) רישיון נוטריון שהותלה לפי סעיף 43א או 44 יחודש אם התקיימו כל אלה:

(1) הנוטריון הודיע כי הוא מבקש לשוב ולשמש כנוטריון;

(2) הנוטריון שילם אגרה כאמור בסעיף 6(א2)(2);

(3) לא חדל להתקיים בנוטריון אחד מתנאי הכשירות המנויים בפסקאות שבסעיף 2(א) כמפורט להלן:

(א) פסקאות (1) עד (3), ואם חדל להתקיים התנאי בפסקה (3) - ועדת הרישיונות החליטה כאמור בסעיף 2(ב) רישה;

(ב) פסקה (5), ואולם המילים "פרט לאלה האמורים בפסקה (4)" - לא ייקראו".

(ב) (בוטל).

(1) את שיעור השכר שיקבל נוטריון בעד שירותיו לפי חוק זה ואת מקרי הפטור משכר;

(2) את האגרות שישולמו בעד שירותי הארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים.

(1) דינו - קנס 10,000 לירות;

(2) אינו זכאי לשכר בעד הפעולה, ואם שולם שכר - יחזיר אותו למי ששילמו.

(ב) הטוען שהוא מוסמך לעשיית הפעולה, עליו הראיה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי סעיף 46(1); שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.

(1) החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913);

(2) סעיף 18 לפקודת הרשמים [נוסח חדש], התשל"א-1971;

(3) חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950;

(4) חוק האגרות (נוטריון ציבורי), התשט"ז-1956;

(5) תקנות הנוטריון הציבורי מיום 4.7.1918;

"(ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט."

(ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2.

(ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל.

(ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'.

(ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה.

(ו) מיום ב' בסיון התשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון התשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.