תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (ועדת מומחים), תשפ"ו-2026
החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, תשפ"ג-2023 (להלן: "החוק") אוסר על העסקת בגיר שהורשע באלימות או התעללות בילד עד גיל 6 או בחסר ישע, במוסדות המנויים בחוק. לצד זאת, סעיף 5 לחוק קובע כי ועדת מומחים שמונתה לפי החוק (להלן: "הוועדה" או "ועדת המומחים") מוסמכת להעריך בתוך תקופת האיסור את הצורך בהמשך תחולת האיסור, ולתת פטור מן האיסור לתקופת האיסור, כולה או חלקה, אם שוכנעה שהמבקש אינו מהווה סיכון לילדים או לחסרי ישע. בסעיף 5(ד) לחוק נקבע כי "על אף האמור בכל דין, ועדת המומחים מוסמכת לקבל ממשרד הבריאות, ממשרד המשפטים, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ממשטרת ישראל, משירות בתי הסוהר ומשירותי הרווחה ברשויות המקומיות מידע הנוגע למבקש אשר נחוץ לה לשם החלטתה, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף 12".
בסעיף 12(ב) לחוק נקבע:
"(ב) לעניין סעיף 5, שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ועם שר הבריאות ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת –
(1) רשאי להתקין תקנות לביצוע הסעיף, ובכלל זה לעניין מינוי גורמים לשם מתן חוות דעת והערכות לוועדת המומחים בעניין מסוכנות עוברי חוק בגירים בכלל, ועוברי עבירות אלימות והתעללות בילדים או בחסרי ישע ואופן פעולתם בפרט;
(2) יקבע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה לוועדת המומחים והמסמכים שיש לצרף אליה ולעניין המידע שוועדת המומחים מוסמכת לקבל לפי סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, ובכלל זה לעניין סוגי המידע, היקפו, חסיון המידע ואופן מסירתו לוועדת המומחים."
מטרת התקנות המוצעות להסדיר, כאמור בסעיף 12(ב) לחוק, את אופן הגשת הבקשה לוועדת המומחים ואת המידע שהוועדה מוסמכת לקבל לצורך החלטתה כאמור בסעיף 5(ד) לחוק. זאת, במטרה לספק לוועדה את המידע הנדרש לה על מנת להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמבקש לילדים וחסרי ישע. בתוך כך, התקנות המוצעות גם מתייחסות לאופן ביצוע סעיף 5, ומונות אמות מידה שעל פיהן רשאית הוועדה, בין היתר, לשקול את המידע שבפניה, לצורך קבלת החלטתה.
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5(ד) ו- 12(ב) לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, התשפ"ג-2023[1] (להלן – החוק), לאחר שהתייעצתי עם שר הרווחה והביטחון החברתי ועם שר הבריאות, ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – "חוק שחרור על תנאי ממאסר" – חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001;[2] "חוק השיפוט הצבאי" – חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו–1955;[3] "חוק העובדים הסוציאליים" – חוק העובדים הסוציאליים התשנ"ו-1996;[4] "חוק המידע הפלילי" – חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019;[5] "חוק טיפול בחולי נפש" – חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991;[6] |
|
|
הגשת בקשה לוועדת מומחים |
2. |
(א) בקשה לפי סעיף 5 לחוק תוגש לוועדה בכתב, בצירוף הנימוקים להלן וכן תצהיר לשם אימות העובדות שביסודן, כאמור בתקנות אלה; (ב) הבקשה תוגש למזכירות הוועדה באמצעות הגשה למזכירות בית המשפט שבאזור מגוריו של המבקש, לפי הטופס שבתוספת. (ג) לבקשה יצורפו המסמכים הבאים שרלוונטיים להרשעה בעבירת אלימות או התעללות בילד או בחסר ישע כהגדרתם בסעיף 1 לחוק: |
|
|
|
|
|
(1) כתב אישום; (2) הכרעת דין; (3) גזר דין; (4) פרוטוקולים, לרבות פרוטוקולים לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר ולפי חוק השיפוט הצבאי, ככל שקיימים; (5) החלטות של ועדת שחרורים או היחידה למאסרים קצרים, לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, או של הוועדה לעיון בעונש, לפי חוק השיפוט הצבאי – לפי העניין; (6) כל מסמך אחר רלוונטי התומך בבקשה. |
|
קבלת מידע נוסף לצורך החלטה בבקשה |
3. |
הוועדה רשאית, ביוזמתה או לבקשת הצדדים, לפנות לגורמים שלהלן לקבלת מידע נוסף, כמפורט להלן, הדרוש לבירור הבקשה: |
|
|
|
|
|
(א) שירות מבחן – סיכום המידע המצוי בשירות המבחן בעניינו של המבקש, לגבי העבירות כאמור בתקנת משנה 2(ג), ככל שההרשעה בעבירות הייתה בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה; (ב) המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריו של המבקש – מידע בדבר נזקקות ותמצית פרטי ההתערבות בעניינו, ככל שישנם. (ג) שירות בתי הסוהר – חוות דעת אודות האסיר שהוכנה בעניינו לפי סעיף 2(א) או 3(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, לעניין מאסר אותו ריצה בגין עבירות כאמור בתקנת משנה 2(ג) או לעניין מאסר אותו ריצה בגין עבירות רלוונטיות אחרות; (ד) משרד הבריאות – מידע בענייננו של המבקש המצוי בידי משרד הבריאות מכוח סעיף 39 לחוק טיפול בחולי נפש; (ד) משטרת ישראל – מסמך תמצית מידע על אודות חומר חקירה רלוונטי בעניינו של המבקש, ובהתאם לשיקול דעתה של המשטרה. |
|
אמות מידה |
4. |
הוועדה תשקול את המידע שבפניה, ובכלל זה מידע שהתקבל מכוח חוק המידע הפלילי, והיא רשאית להתחשב, בין היתר, בשיקולים המנויים להלן: |
|
|
|
|
|
(א) מהות העבירה וחומרתה; (ב) הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה; (ג) קיומם של פרטי רישום פלילי או פרטי רישום משטרתי נוספים, מספר פרטי הרישום ומהותם; (ד) מידע על שיקומו של המבקש ונסיבותיו האישיות. |
|
תחילה |
5. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן, ואולם הוועדה רשאית לפעול בהתאם לתקנות גם לגבי בקשות שהוגשו לפני יום הפרסום. |
|
|
|
|
תוספת (תקנה 2(א) |
טופס
(תקנה 2(א))
בקשה לפטור מאיסור עיסוק לפי חוק
ועדת מומחים לפי סעיף 5(ב) לחוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, תשפ"ג-2023
[מען מגוריו ופרטי התקשרות של המבקש לרבות דואר אלקטרוני ומספר טלפון נייד]
נגד
מדינת ישראל
אני החתום מטה מגיש בזה בקשה למתן פטור מאיסור עיסוק לפי סעיף 2 לחוק מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, תשפ"ג-2023 (להלן: החוק), על ידי ועדת המומחים לפי סעיף 5 לחוק.
(א) לבקשה זו מצורפים מסמכים לגבי הליכים פליליים בעבירות אלימות או התעללות בילד או בחסר ישע, כהגדרתן בחוק, שהורשעתי בהן –
כתב אישום
פרוטוקולים מהליכים בפני ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש
החלטות ועדת שחרורים או ועדה לעיון בעונש
(ג) בנוסף, מצורפים לבקשה זו [ניתן לצרף מידע נוסף שרלוונטי לבקשה ולפרטו מטה] –
(ד) ידוע לי שבפניה לוועדת המומחים ייתכן כי הוועדה תפנה לגופים המנויים בתקנה 3 לתקנות מניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (וועדת המומחים), התשפ"ו-2026, לצורך קבלת מידע נוסף אודותיי כמפורט באותה תקנה.
תצהיר
אני מצהיר/ה כי לפי מיטב ידיעתי צורפו לבקשה כלל המסמכים הרלוונטים וכי הפרטים שמילאתי בטופס אליו נכונים; מצהיר/ה בזה כי כל העובדות שציינתי בבקשה לעיל הן האמת, האמת כולה והאמת בלבד.
חתימה
החוק למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע, תשפ"ג-2023 (להלן: "החוק") אוסר על העסקת בגיר שהורשע באלימות או התעללות בילד עד גיל 6 או בחסר ישע, במוסדות המנויים בחוק. לצד זאת, סעיף 5 לחוק קובע כי ועדת מומחים שמונתה לפי החוק (להלן: "הוועדה" או "ועדת המומחים") מוסמכת להעריך בתוך תקופת האיסור את הצורך בהמשך תחולת האיסור, ולתת פטור מן האיסור לתקופת האיסור, כולה או חלקה, אם שוכנעה שהמבקש אינו מהווה סיכון לילדים או לחסרי ישע. בסעיף 5(ד) לחוק נקבע כי "על אף האמור בכל דין, ועדת המומחים מוסמכת לקבל ממשרד הבריאות, ממשרד המשפטים, ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, ממשטרת ישראל, משירות בתי הסוהר ומשירותי הרווחה ברשויות המקומיות מידע הנוגע למבקש אשר נחוץ לה לשם החלטתה, כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף 12".
בסעיף 12(ב) לחוק נקבע:
"(ב) לעניין סעיף 5, שר המשפטים, בהתייעצות עם שר הרווחה והביטחון החברתי ועם שר הבריאות ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת –
(1) רשאי להתקין תקנות לביצוע הסעיף, ובכלל זה לעניין מינוי גורמים לשם מתן חוות דעת והערכות לוועדת המומחים בעניין מסוכנות עוברי חוק בגירים בכלל, ועוברי עבירות אלימות והתעללות בילדים או בחסרי ישע ואופן פעולתם בפרט;
(2) יקבע הוראות לעניין אופן הגשת הבקשה לוועדת המומחים והמסמכים שיש לצרף אליה ולעניין המידע שוועדת המומחים מוסמכת לקבל לפי סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, ובכלל זה לעניין סוגי המידע, היקפו, חסיון המידע ואופן מסירתו לוועדת המומחים."
מטרת התקנות המוצעות להסדיר, כאמור בסעיף 12(ב) לחוק, את אופן הגשת הבקשה לוועדת המומחים ואת המידע שהוועדה מוסמכת לקבל לצורך החלטתה כאמור בסעיף 5(ד) לחוק. זאת, במטרה לספק לוועדה את המידע הנדרש לה על מנת להעריך את המסוכנות הנשקפת מהמבקש לילדים וחסרי ישע. בתוך כך, התקנות המוצעות גם מתייחסות לאופן ביצוע סעיף 5, ומונות אמות מידה שעל פיהן רשאית הוועדה, בין היתר, לשקול את המידע שבפניה, לצורך קבלת החלטתה.
תקנה 1 – מוצע לקבוע את ההגדרות הרלוונטיות לצורך התקנות.
תקנה 2 – מוצע להסדיר את אופן הגשת הבקשה לוועדת הפטור. מוצע כי הבקשה תוגש בכתב, בצירוף נימוקים ותצהיר לאימות העובדות, וכי היא תועבר למזכירות הוועדה באמצעות מזכירות בית המשפט שבאזור מגוריו של המבקש, לפי הטופס שבתוספת. המסמכים הנדרשים כוללים את המסמכים הבסיסיים הנוגעים להרשעה שבגינה החוק חל על המבקש – כתב האישום, הכרעת הדין, גזר הדין, פרוטוקולים (לרבות מוועדות שחרורים או שיפוט צבאי) והחלטות ועדות שחרורים או ועדות לעיון בעונש. נוסף על כל אלו רשאי המבקש לצרף כל מסמך רלוונטי אחר התומך בבקשתו.
תקנה 3 – מוצע לקבוע מידע נוסף שהוועדה רשאית לבקש, ביוזמתה או לבקשת הצדדים, מהגופים המנויים בה, אשר נדרש לה לצורך קבלת החלטתה. תקנה זו מבוססת על סעיף 5(ד) לחוק, שהסמיך את המחוקק לקבוע בתקנות מידע שהוועדה תהיה רשאית לקבל 'על אף האמור בכל דין'. יודגש, כי הוועדה אינה מוסמכת לקבל מידע 'על אף האמור בכל דין' אלא בהתאם לאמור בתקנות אלו. בתקנה המוצעת מפורטים הגופים שאליהם רשאית הוועדה לפנות, מבין הגופים המנויים בסעיף 5(ד) לחוק, וסוגי המידע והיקף המידע שהוועדה רשאית לבקש מהם. מעבר לתיחום היקף המידע שנעשה במסגרת התקנה, הן החוק והן התקנה מדגישים כי הוועדה תבקש אך ורק את המידע הנחוץ לה לצורך קבלת החלטתה. על פי המוצע, הוועדה תפנה בהתאם לאמור בתקנה זו רק לאחר שבחנה את המידע שצורף לבקשת הפטור וסברה שנדרש לה מידע נוסף מעבר לכך על מנת להעריך את מסוכנותו של המבקש.
הגופים המנויים בתקנה כוללים את שירות המבחן, המחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריו של המבקש, שירות בתי הסוהר, משרד הבריאות ומשטרת ישראל.
ביחס לשירות המבחן, מוצע שהוועדה תוכל, במקרים הנדרשים, לפנות לקבלת סיכום המידע המצוי בשירות המבחן בעניינו של המבקש, לגבי העבירות כאמור בתקנת משנה 2(ג) (קרי עבירת אלימות או התעללות בילד או בחסר ישע כהגדרתה בחוק), ככל שההרשעה בעבירות היתה בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה. תיחום זה נעשה על מנת שהמידע המועבר יהיה מידע רלוונטי שניתן להסיק על בסיסו מסקנות.
ביחס למחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריו של המבקש, מוצע שהוועדה תוכל לפנות לבקש מידע המצוי בידיה הנוגע למבקש בקשר לנזקקות ותכנית התערבות ככל שישנם. בשל ריבוי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות השונות והצורך להקפיד על אחידות באופן המענה לוועדה, גובש במשרד הרווחה טופס אחיד שישמש את הרשויות בהקשר זה לשם העברת מידע לוועדת הפטור במענה לפנייתה. יצוין כי במחלקות לשירותים חברתיים עשוי להיות מידע רב בתיק הסוציאלי של תושב, לרבות מידע שנוגע לצדדים שלישיים, ולכן התקנה מגדירה את המידע הרלוונטי שיועבר בהקשר זה, שמחד יוכל לספק לוועדה את המידע הדרוש לה ומאידך לא יציף אותה במידע לא רלוונטי ורגיש.
ביחס לשירות בתי הסוהר, מוצע כי ניתן יהיה לפנות ולקבל חוות דעת אודות האסיר, שהוכנה בעניינו לפי סעיפים 2(א) או 3(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001, קרי לצורך ועדת שחרורים או לצורך היחידה למאסרים קצרים. בהקשר זה נזכיר כי על פי המוצע, ההחלטות והפרוטוקולים של ועדות אלו יצורפו לבקשה לכתחילה, כמפורט לעיל ביחס לתקנה 2. על פי המוצע בתקנה זו, ניתן יהיה לבקש, במידת הצורך, את חוות הדעת שהוכנה בקשר למאסרו בגין העבירות כאמור בתקנת משנה 2(ג) (העבירות שבגינן חל האיסור שבחוק), ואם מצאה הוועדה שיש צורך בכך, היא תוכל גם לבקש חוות דעת ביחס למאסר שהמבקש ריצה בגין עבירות אחרות שהן רלוונטיות (למשל עבירות אלימות או עבירות כלפי קטינים וחסרי ישע שלא נכנסות להגדרה שבחוק). יודגש, כי שירות בתי הסוהר יעבירו רק חוות דעת שכבר הוכנו וקיימות ולא יכינו חוות דעת או מסמכים חדשים לצורך הוועדה.
ביחס למשרד הבריאות, מוצע כי הוועדה תוכל לקבל מידע בעניינו של המבקש שמצוי בידי משרד הבריאות מכוח סעיף 39 לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991. מדובר במידע שמדווח למשרד הבריאות בנוגע לאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים ומחלקות פסיכיאטריות וכן בנוגע לטיפול מרפאתי כפוי. זאת, כאמור, ככל שהמידע נדרש ורלוונטי לצורך הערכת המסוכנות הנשקפת מהמבקש והכרעה בבקשתו.
ביחס למשטרת ישראל, מוצע כי הוועדה תוכל לקבל מסמך תמצית מידע על אודות חומר חקירה רלוונטי בעניינו של המבקש. נזכיר, כי לפי החוק הוועדה מוסמכת לקבל מידע מהמרשם הפלילי אודות המבקש לצורך החלטתה. מידע זה עשוי ללמד על תיקים תלויים ועומדים כנגד המבקש בעבירות הרלוונטיות לחוק (בנוסף, כמובן, להרשעה שבגינה החוק חל עליו). מטרת התקנה לאפשר לוועדה, במקרים הרלוונטיים והנדרשים בלבד, לקבל מידע נוסף אודות תיק תלוי ועומד בעבירות הרלוונטיות לחוק מתוך חומר החקירה שמצוי בידי המשטרה, על מנת להעריך האם הרישום הפלילי האמור משליך על המסוכנות של המבקש. יודגש, כי התקנה לא מחייבת את משטרת ישראל להעביר את המידע מתיק החקירה, אלא הדבר נתון לשיקול דעתה בהתאם לצרכים החקירתיים.
תקנה 4 – מוצע לפרט אמות מידה רלוונטיות להחלטה על מתן פטור לפי סעיף 5 לחוק. מדובר ברשימה לא ממצה ולא מחייבת של שיקולים, על מנת להותיר לוועדה את מרחב שיקול הדעת הדרוש לה על מנת לקבל את ההחלטה הנכונה בכל מקרה ומקרה. עם זאת, מטרת תקנה זו לסייע לוועדה בהערכת הסיכון הנשקף מהמבקש על יסוד שיקולים סטנדרטיים שעל פי רוב יהיו רלוונטיים להחלטה זו, בין היתר בהסתמך על רשימת השיקולים שמפורטים בסעיף 36 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. אמות מידה אלה רלוונטיות הן למידע שהתקבל מכוח התקנות והן למידע שהתקבל מהמרשם הפלילי בעניינו של המבקש. על פי המוצע, הוועדה רשאית להתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים: מהות העבירה וחומרתה, הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה, קיומם ומהותם של פרטי רישום פלילי או משטרתי נוספים, ומידע על שיקומו ונסיבותיו האישיות של המבקש. יצוין כי השיקול של "מהות העבירה וחומרתה" רלוונטי גם לחומרה הנשקפת מריבוי עבירות, גם אם כל עבירה לא חמורה במיוחד בפני עצמה.
תקנה 5 – מוצע לקבוע כי תחילתן של התקנות תהיה ביום פרסומן, אך הוועדה תהיה מוסמכת לפעול מכוחן, לעניין קבלת מידע ושקילתו, גם לגבי בקשות תלויות ועומדות שהוגשו לפני יום התחילה. מכיוון שהחוק כבר נכנס לתוקף, יש חשיבות בהסמכת הוועדה לקבל את המידע הדרוש לה גם לצורך בקשות תלויות ועומדות. עם זאת, התקנות שמופנות לציבור (כגון תקנה 2) יחולו כמובן רק ממועד הפרסום.
תוספת – בתוספת מוצע לקבוע את הטופס שבאמצעותו תוגש הבקשה לפטור מאיסור עיסוק לפי החוק, כאמור בתקנה 2, וזאת על מנת להבטיח שתהליך הגשת הבקשה יהיה פשוט, נגיש ויעיל הן עבור הציבור והן עבור הוועדה. הטופס כולל את המידע והמסמכים שהמבקש נדרש לצרף לבקשה לפי תקנה 2 (כפי שפורט לעיל), וכן מאפשר למבקש לפרט מידע או מסמכים נוספים שהוא בחר לצרף לבקשה. הטופס כולל גם הבהרה כי המבקש מודע לכך שהוועדה רשאית לקבל מידע בעניינו לפי התקנות, וכן תצהיר על כך שצורפו כלל המסמכים הרלוונטיים ובדבר נכונות הפרטים, כמקובל בטפסים מעין אלו.