חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)(תיקון מס'...), התשפ"ו-2026
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן- החוק), קובע כי נדרש אישור של ועדת האישורים להסכם לנשיאת עוברים בין הורים מיועדים לבין אם נושאת. סעיף 5 לחוק קובע כי ועדת האישורים רשאית לאשר את ההסכם אם שוכנעה שהתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף. אחד מהתנאים נקבע בסעיף 5(א)(1ו) ולפיו – בהסכם נקבעו הוראות שלפיהן ההפריה החוץ-גופית, השתלת הביצית המופרית באם הנושאת, ונשיאת ההיריון, ייעשו בישראל (ועדת האישורים רשאית לאשר כי חלק מנשיאת ההיריון ייעשה מחוץ לישראל אם יש טעמים המצדיקים זאת ובהתאם לתנאים שתקבע).
מוצע להוסיף חריג נוסף לסעיף 5(א)(ו1) לפיו ועדת האישורים תוכל לאשר הסכם הקובע כי תושתל באם נושאת ביצית שהופרתה מחוץ לישראל, ובלבד שהביצית המופרית יובאה כדין והוצגו בפני ועדת האישורים מסמכים מהמעבדה בה בוצעה ההפריה, המעידים על שימוש בחומר גנטי של לפחות אחד ההורים המיועדים.
מטרת התיקון היא לאפשר ייבוא ביציות מופרות לצורך פונדקאות בישראל. זאת לנוכח הליכי פיקוח ובקרה שמקדם משרד הבריאות בתחום יבוא ביציות וביציות מופרות, אשר יפחיתו במידה ניכרת את החשש לפגיעה באיכות ובטיחות הטיפול ולאי סדרים וטעויות במעבדות הפריה חוץ גופית בחו"ל. בשל כך ניתן יהיה להסתמך על מסמכי המעבדה בחו"ל בה בוצעה ההפריה החוץ גופית, לצורך וידוא קיומו של קשר גנטי בין העובר להורים המיועדים. זאת כפי שנעשה בהליך יבוא ביציות מופרות במקרים אחרים שלא לצורך פונדקאות.
לא רלוונטי
לא רלוונטי
תזכיר חוק מטעם משרד הבריאות:
|
תיקון סעיף 5(א)(1ו) |
1. |
בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996,[1] בסעיף 5 בפסקה (1ו), המילים "ואולם ועדת האישורים" ועד הסוף יימחקו, ובמקומן יבוא– |
||
|
|
|
|
"ואולם ועדת האישורים רשאית לאשר אחד או יותר מאלה: |
|
|
|
|
|
|
(1) כי חלק מנשיאת ההיריון ייעשה מחוץ לישראל אם יש טעמים המצדיקים זאת ובהתאם לתנאים שתקבע; |
|
|
|
|
|
(2) כי תושתל ביצית שהופרתה מחוץ לישראל, ובלבד שהביציות המופרות יובאו כדין והוצגו בפני הוועדה מסמכים מהמעבדה בה בוצעה ההפריה המעידים על שימוש בחומר גנטי של לפחות אחד מההורים המיועדים.". |
דברי הסבר
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו–1996 (להלן- החוק), קובע כי נדרש אישור של ועדת האישורים להסכם לנשיאת עוברים בין הורים מיועדים לבין אם נושאת. סעיף 5 לחוק קובע כי ועדת האישורים כהגדרתה בחוק רשאית לאשר את ההסכם אם שוכנעה שהתקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף. אחד מהתנאים נקבע בסעיף 5(א)(1ו) ולפיו – בהסכם נקבעו הוראות שלפיהן ההפריה החוץ-גופית לשם השתלת ביצית מופרית באם הנושאת, השתלת הביצית המופרית באם הנושאת, נשיאת ההיריון בעבור ההורים המיועדים והלידה, ייעשו בישראל (ועדת האישורים רשאית לאשר כי חלק מנשיאת ההיריון ייעשה מחוץ לישראל אם יש טעמים המצדיקים זאת ובהתאם לתנאים שתקבע).
סעיף 5
מוצע להוסיף חריג נוסף לסעיף 5(א)(ו1) לפיו ועדת האישורים תוכל לאשר הסכם הקובע כי תושתל באם נושאת ביצית שהופרתה מחוץ לישראל, ובלבד שהביצית המופרית יובאה כדין והוצגו בפני ועדת האישורים מסמכים מהמעבדה בה בוצעה ההפריה, המעידים על שימוש בחומר גנטי של לפחות אחד ההורים המיועדים. מטרת התיקון היא לאפשר ייבוא ביציות מופרות לצורך פונדקאות בישראל.
סעיף 5(א)(1ו) נוסף לחוק במסגרת תיקון בשנת 2018, ומטרתו של סעיף זה היא לאפשר פיקוח ובקרה בישראל על הליך ההפריה החוץ גופית, לרבות לגבי השתלת הביצית המופרית ונשיאת ההריון, על מנת לוודא שקיים קשר גנטי של העובר לאחד ההורים המיועדים. ביום 27.12.2021 פרסם משרד הבריאות חוזר מנהל כללי מס' 7/2021 (להלן- החוזר) העוסק בהנחיות ליישום חוק ההסכמים לנשיאת עוברים, וזאת בהמשך לפסק הדין של בית המשפט העליון בבג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מיום 11.7.2021. בחוזר נקבעה הנחיה בהתאם לסעיף 5(א)(1ו) לחוק ולפיה הסכם לנשיאת עוברים יאושר רק בתנאי שנקבעו בו ההוראות הקבועות בחוק כאמור לעיל. עם זאת, לאחר פרסום החוזר התברר כי עד אותו שלב לא הייתה מודעות בקרב העוסקים בתחום לאיסור על יבוא ביציות מופרות לצורך פונדקאות. מתוך רצון לאפשר ליחידות ההפריה החוץ גופית בישראל להיערך באופן תקין ליישום ההוראה, וכן גם לכלל הציבור אשר הסתמך על שימוש בביציות מופרות קיימות במרפאות מוכרות לצרכי יבוא הביציות מחו"ל, הוחלט כי יש מקום לאפשר באופן זמני יבוא ביציות מופרות לצורך השתלתן באם נושאת בישראל. לפיכך פורסמה הנחיה זמנית לציבור שמאפשרת ייבוא ביציות מופרות מחו"ל לצורך פונדקאות בישראל, במסגרת הסכם שנחתם בין הורים מיועדים למרפאה המוכרת על ידי משרד הבריאות בחו"ל. ההנחיה האמורה הוארכה מעת לעת ועומדת בתוקפה עד ליום 1.8.2026 (ביחס להסכמים שנחתמו עד למועד זה בין ההורים המיועדים למרפאה המוכרת על ידי משרד הבריאות בחו"ל).
בשנים האחרונות התקבלו בקשות לתיקון החוק, כך שניתן יהיה לקבוע בהסכם פונדקאות שהפריית הביצית תבוצע בחו"ל (בעיקר לצורך מקרים בהם נדרשת תרומת ביצית מחו"ל). לאחר בחינת הנושא במשרד, הוחלט כי נוכח הליכי פיקוח ובקרה שמקדם המשרד בתחום ייבוא ביציות וביציות מופרות, ניתן לאפשר שימוש בביציות שהופרו מחוץ לישראל לצורך פונדקאות בתנאים מסוימים כאמור. במסגרת הליכי הפיקוח נקבעו דרישות קפדניות לצורך קבלת אישור יבוא ביציות לישראל, אשר יפחיתו במידה ניכרת את החשש לפגיעה באיכות ובטיחות הטיפול ולאי סדרים וטעויות במעבדות הפריה חוץ גופית בחו"ל. בשל כך ניתן יהיה להסתמך על מסמכי המעבדה בחו"ל בה בוצעה ההפריה החוץ גופית, לצורך וידוא קיומו של קשר גנטי בין העובר להורים המיועדים. יובהר כי השתלת הביצית המופרית באם הנושאת תעשה בישראל כפי שקובע החוק כיום, ואין שינוי בעניין זה.