תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו. 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 2

טיוטת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026. 3

1. תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק.. 3

דברי הסבר. 4

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026

 

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

מוצע להחריג חברות המחזיקות רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), מן ההסדר הקבוע לפי סעיף 35ט1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, המעניק לנאמן או למחזיקים בתעודות התחייבות שהונפקו לציבור, סמכות להעמיד לפירעון מידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק, וזאת לגבי סוגי תעודות ההתחייבות המופיעות בתוספת השלישית א'1 לחוק ניירות ערך. תיקון זה יאפשר לנותני שירותי תשלום יציבותיים להנפיק תעודות התחייבות כאמור, אשר יש בהן כדי לחזק את יציבותן של חברות אלה בעתות של משבר כלכלי.

 

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

 

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו ניירות ערך (תיקון התוספת השלישית א'1 לחוק), התשפ"ו–2026

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

דברי הסבר

בשנת 2012 נחקק תיקון מס' 50 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968 (להלן – החוק), במסגרתו נקבע סעיף 35ט1 המעניק לנאמן או למחזיקים בתעודות התחייבות שהונפקו לציבור, סמכות להעמיד לפירעון מיידי את הסכום המגיע למחזיקים על פי תעודות ההתחייבות או לממש בטוחות שניתנו להבטחת התחייבויות המנפיק, וזאת בכפוף להתקיימותן של עילות מסוימות כמפורט בסעיף או בהתקיים נסיבות אחרות שנקבעו בשטר הנאמנות, שהוא המסמך המרכז את תנאי ההתחייבות של המנפיק. תכליתו של ההסדר להגן על המשקיעים בתעודות התחייבות שהונפקו לציבור, אשר על פי רוב אינם לוקחים חלק פעיל בעיצוב תנאיהן, וזאת באמצעות קביעת הסדר קוגנטי באשר לתנאי ההלוואה של אותן תעודות.

לצד זאת, במסגרת התוספת השלישית א'1 לחוק, נקבעו סוגים של תעודות התחייבות ושל מנפיקים שלגביהם לא יחולו הוראות סעיף 35ט1. כך, הוחרגו מתחולת הסעיף סוגי תעודות התחייבות המהוות מכשירים הוניים שהונפקו על ידי תאגידים בנקאיים, מבטחים או חברות בנות שלהם. המדובר במכשירי הון מורכבים או כתבי התחייבות נדחים, הנכללים בהון התאגיד הבנקאי או המבטח לצורכי קביעת יחס ההון המזערי כנדרש בהוראות ניהול בנקאי תקין או ההון המוכר כנדרש בהוראות שנקבעו לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, לפי העניין. בין מכשירים אלה נכללות גם תעודות התחייבות עם המרה מותנית המכונות COCO (Contingent convertibles). המדובר בתעודה שלפי תנאיה, בעת התממשות אירוע ספציפי שהוגדר מראש, עשויה להיות מומרת למניות לפי תנאים שונים כפי שקובעים תנאי ההסכם. תכליתם של המכשירים ההוניים המנויים בתוספת היא לחזק את יציבותם של גופים בעלי חשיבות מוניטרית בנסיבות של משבר כלכלי, והחרגתם מהוראות סעיף 35ט1 לחוק מאפשרת את הנפקתם, משום שהוראות המאפשרות העמדה שלהן לפירעון מיידי סותרות את מהותם הכלכלית ומנוגדות להוראות הפיקוח הרגולטורי החל על הגופים הפיננסיים המנפיקים.

כמו כן, במסגרת התוספת האמורה, הוחרגו מתחולת העילה הקבועה בפסקה (1) של סעיף 35ט1(א), גם תעודות התחייבות "רגילות" שהונפקו על ידי אותם גופים ואשר אינן מהוות מכשירים הוניים. החרגה זו שוללת מן הנאמן והמחזיקים את הסמכות הקבועה בפסקה (1) של סעיף 35ט1(א), לדרוש את העמדת החוב לפירעון מידי או מימוש בטוחות בעילה כי חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה, וזאת מתוך ההכרה במשטר הדינים והפיקוח הרגולטורי ההדוק החלים על המערכת הבנקאית ועל חברות הביטוח. נוסף על כן, יש בהחרגה האמורה כדי למנוע טענות בדבר הפעלת העילה כאמור לגבי מכשירי חוב אחרים של המנפיק, אשר עלולות להתעורר אילו הסמכות בדבר הפעלתה הייתה בידי הנאמן או המחזיקים. שלילת סמכות זו נועדה למנוע פגיעה ביציבותו הפיננסית של המנפיק שהוא כאמור, תאגיד בנקאי או חברת ביטוח, חברות אשר ליציבותן חשיבות גדולה למשק הישראלי.

ערב תיקון מס' 50 לחוק, פעלו חברות כרטיסי האשראי בישראל כחברות בנות של הבנקים אשר הוגדרו כתאגידים בנקאיים, כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א–1981, ולפיכך היו רשאיות להנפיק תעודות התחייבות כאמור לעיל, בכפוף לדין. ואולם, בעקבות חקיקת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז­–2017, חברות אלה הופרדו מן הבנקים, ולכן אינן נחשבות עוד חברות בנות של תאגיד בנקאי. כיום, חברות אלה מוגדרות כבעלות רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) ומפוקחות על-ידי בנק ישראל. במטרה לחזק את יציבותן של חברות אלה, ובשל חשיבותן היציבותית לשוק בעתות של משבר כלכלי, מוצע לתקן את התוספת השלישית א'1, כך שגופים אלו יוספו להסדרים הקבועים בה לגבי תאגידים בנקאיים וחברות ביטוח. כלומר, בעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יוחרגו מסעיף 35ט1 כולו ביחס לתעודות התחייבות המהוות מכשיר הוני, ויוחרגו מפסקה (1) של סעיף 35ט1(א) (סמכות הנאמן והמחזיקים לדרוש העמדת החוב לפירעון מידי או מימוש בטוחות בטענה כי חלה הרעה מהותית בעסקי המנפיק לעומת מצבו במועד ההנפקה) ביחס לתעודות התחייבות שאינו מהוות מכשיר הוני. בכך יתאפשר לבעלי רישיון נותן שירות יציבותי להנפיק תעודות התחייבות תחת החרגות אלו.