הצעת חוק מס':פ-0000-18

סימוכין: 803-99-2010-000000

 

טיוטת תקנות

א.  שם התקנות המוצעות

תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו – 2026

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

התיקונים המוצעים נועדו להתאים את הוראות תקנות זכויות נפגעי עבירה, התשס"ב – 2002 (להלן – התקנות) לתיקונים שנקבעו בחוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), תשפ"ה – 2025 (להלן – חוק הבעת עמדה), וכן להכניס התאמות נדרשות ביחס למקרים שבהם הזכות להביע עמדה היא לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן – היחידה).  

להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי

טיוטת תקנות זכויות נפגעי עבירה (תיקון), התשפ"ו - 2026

 

 

 

 

__________________                                                             __________________

            יריב לוין                                                                                   איתמר בן גביר

        שר המשפטים                                                                            השר לביטחון לאומי                                  

דברי הסבר

תקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב – 2002 (להלן – התקנות) מסדירות את דרכי מימושן של הזכויות הנתונות לנפגע עבירה לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א – 2001 (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה), ובכללן הזכות של נפגע עבירת מין או אלימות להביע עמדה לפני ועדת השחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, בטרם תקבל החלטה בבקשת האסיר לשחרור על-תנאי ממאסר.

התיקונים המוצעים הם לתקנה 12 לתקנות ולטופס 3, כמו-גם הוספת טופס 3א, שמסדירים את אופן מימוש הזכות של נפגעי עבירות מין ואלימות המעוגנת בסעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה – הזכות להביע עמדה בפני ועדת השחרורים או היחידה לשחרור ממאסרים קצרים. תקנה 12 לתקנות עוסקת באופן הגשת עמדת נפגע העבירה, בגורם שמטפל בקבלת העמדה והעברתה לגורמים נוספים, ובאפשרות לעדכנה במידת הצורך.

התיקונים המוצעים נועדו להתאים את הוראות התקנות לתיקונים שנקבעו בחוק הבעת עמדה של נפגע או נפגעת עבירה בנוגע לשחרור על-תנאי ממאסר (תיקוני חקיקה), תשפ"ה – 2025 (להלן – חוק הבעת עמדה), כמו גם להכניס התאמות נדרשות ביחס למקרים שבהם הזכות להביע עמדה היא לפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים (להלן – היחידה).  היחידה הוקמה מכוח חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח-2018, ופעילותה עוגנה בהסדר של קבע בחוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה)(תיקון מס' 4), התשפ"ה - 2025.

תכלית התיקונים המוצעים בעקבות חקיקת חוק הבעת עמדה היא לאפשר את קיום הוראות החוק שקבע את זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות למסור את עמדתו בפני ועדת השחרורים בעל פה או בכתב, על פי בחירתו. מטרת חוק זה היא להנגיש ולייעל את מימוש הזכות שניתנה במסגרתו לנפגעי עבירה להשמיע את קולם באופן ישיר, בפני ועדת השחרורים, מתוך כוונה להביא להרחבת שיעור נפגעי העבירה המממשים את זכותם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, בהתאם לתכלית של חוק הבעת עמדה ולהמלצות של דו"ח הוועדה הבין-משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (פורסם בשנת 2019, ר' בעמ' 146)(להלן – דוח ועדת ברלינר) ודו"ח צוות המשנה הבין-משרדי בנושא נפגעי עבירה בוועדות השחרורים, ועדות הקציבה, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים והליך החנינה על-ידי נשיא המדינה (שהוגש לשר המשפטים, לשר לבל"מ ולמנהל בתי המשפט לפני כשנה, בחודש יוני 2025) (להלן – דוח צוות המשנה).

לצורך השלמת התמונה, יצוין כי בהמשך להמלצות דוח צוות המשנה ועל מנת להקל על נפגעי עבירה שיבקשו להביע עמדתם בעל-פה בהתאם לחוק הבעת עמדה, בכוונת הנהלת בתי המשפט לרכז את ימי הדיונים של ועדת השחרורים שבהם נשמעות עמדות נפגעי עבירה בעל פה ולקיימם ככל הניתן באולמות בתי המשפט, ולא באולמות משפט הסמוכים לבתי הסוהר, בהם מתקיימים ככלל דיוני ועדות השחרורים. התארגנות מתוכננת זו, נלקחה בחשבון באופן ניסוח התיקון המוצע לתקנות.  

מטרה נוספת של התקנות היא לקבוע דרכים שיאפשרו לנפגעי עבירה לממש את זכותם להביע עמדה גם בהליכים המתקיימים בפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים, וזאת תוך שמירה על זכויות האסיר שבקשתו לשחרור על-תנאי ממאסר נדונה, על ניהול תקין של הדיונים ועל יעילותם.

הנוסח המוצע אף מסדיר את ההיבטים השונים הנובעים מכך שבמסגרת חוק הבעת עמדה הועברה להנהלת בתי המשפט האחריות למימוש הזכות של נפגעי העבירה להביע עמדה לפני ועדת השחרורים, שעד כה היתה מוטלת על שירות בתי הסוהר, בהתאם לתוספת הרביעית לחוק.

לאור האמור, מוצעים התיקונים הבאים:

 

לסעיף 1

מוצע להכניס את התיקונים הבאים לתקנה 12 לתקנות:

(א) תיקון כותרת תקנה 12

מוצע להתאים את כותרת המשנה של תקנה 12, "עמדת נפגע עבירה לוועדת שחרורים לפי סעיף 19 לחוק", כך שתכלול התייחסות גם להגשת עמדה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים, בדומה לתיקון שהוכנס בכותרת המשנה של סעיף 19 לחוק זכויות נפגעי עבירה בעקבות הקמת היחידה לשחרור ממאסרים קצרים.

(ב) תיקון תקנת משנה 12(א) – הגשת עמדה בכתב לוועדת שחרורים

תקנה 12(א) מסדירה את הבעת עמדת נפגע עבירת מין או אלימות לפני ועדת השחרורים. מוצע להכניס שני תיקונים בתקנה זו: האחד, תיקון אשר יבהיר כי הוראות תקנת משנה זו מתייחסות לאפשרותו של נפגע עבירה כאמור להביע עמדה בכתב לפני ועדת השחרורים. השני, שינוי הגורם שאליו נשלחת עמדת נפגע העבירה בכתב. בעקבות התיקון לחוק שהעביר את האחריות למסירת המידע לנפגע העבירה בדבר מועד הבאת הנידון בפני ועדת השחרורים וזכותו להביע עמדה בפניה, משירות בתי הסוהר להנהלת בתי המשפט, יש להתאים את זהות הגורם שאחראי לקבל את העמדה מנפגע העבירה. במקום "קצין שירות בתי הסוהר במחלקת האסיר, נציבות שירות בתי הסוהר", ייכתב כי העמדה תישלח "למזכירות ועדת השחרורים".

(ג) הוספת תקנת משנה 12(א1) – הגשת עמדה בעל פה לוועדת שחרורים

לפי חוק הבעת עמדה עוגנה בסעיף 19(א)(2) לחוק זכויות נפגעי עבירה זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות לבחור האם למסור את עמדתו בכתב או בעל פה בפני ועדת השחרורים ונקבע כי נפגע העבירה יודיע מראש על בחירתו למסור עמדה בעל פה. על כן, מוצע לקבוע בתקנת משנה זו את ההסדרים הדרושים למימוש זכות זו: נפגע עבירת מין או אלימות המבקש לממש את זכותו להביע עמדה בעל-פה, ימסור הודעה בעניין למזכירות ועדת השחרורים בכתב (לפי טופס 3 שבתוספת) במהלך 6 החודשים שלפני מועד הדיון בוועדת השחרורים ולא יאוחר מ- 21 ימים לפני המועד האמור. פרק הזמן של 21 ימים לפני מועד הדיון נדרש על-מנת להבטיח את האפשרות להיערך כנדרש להגעת נפגע העבירה לדיון כדי למסור את עמדתו. נוכח כוונת הנהלת בתי המשפט לקיים דיונים שבהם נשמעות עמדות נפגעי עבירה בעל פה באולמות בתי המשפט, ולא באולמות משפט הסמוכים לבתי הסוהר, בהם מתקיימים ככלל דיוני ועדות השחרורים, נדרש זמן התארגנות מראש של הנהלת בתי המשפט ושל שירות בתי הסוהר, ויתכן ומועד הדיון ישתנה בעקבות קבלת הודעת נפגע העבירה, כדי לאפשר זאת. אם יחול שינוי במועד הדיון בעקבות קבלת הודעת נפגע העבירה, תצא על כך הודעה לנפגע העבירה בהקדם האפשרי.

עוד מוצע להבהיר כי אם חלף המועד הקבוע למסירת ההודעה על ידי נפגע העבירה, כלומר, נותרו פחות מ- 21 ימים עד למועד הדיון, זכותו של נפגע העבירה להביע את העמדה נשמרת לו, וזאת בכפוף להוראות סעיף 19(ג) לחוק זכויות נפגעי עבירה. קרי, הדיון לא יידחה לשם שמיעת עמדתו של נפגע העבירה בעל-פה, אם הנידון כבר נשא שני שלישים מתקופת מאסרו, או אם דחיית הדיון תגרום לכך שהדיון יתקיים לאחר מועד זה. ההסדר בסעיף 19(ג) לחוק זכויות נפגעי עבירה, שקובע שהדיון לא יידחה בנסיבות המפורטות, תכליתו להבטיח, לצד זכותו של נפגע העבירה להשמיע את עמדתו, את זכותו של האסיר כי הדיון בעניינו יתקיים במועד, באופן שיאפשר לו להשתחרר ממאסר לאחר נשיאת שני שלישים של תקופת עונשו, אם ועדת השחרורים תמצא כי יש לקבל את בקשתו לשחרור על-תנאי ממאסר. משמעות הדברים היא כי כל עוד ניתן לממש את הזכות להביע עמדה ללא דחיית הדיון, תישמר זכותו של נפגע העבירה כאמור. ייתכן שבמצבים של הודעה מאוחרת, הדיון יתקיים באולם משפט הסמוך לבית סוהר, ולא באולם בית המשפט, ולא יתאפשר להעניק את התנאים המותאמים לשמיעת נפגע העבירה בדיון.

(ד) תיקון תקנת משנה 12(ב) – העברת עמדת נפגע העבירה לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה

מוצע לתקן תקנת משנה זו בהתאמה לשינויים המוצעים בתקנות משנה (א) ו-(א1), כך שמזכירות ועדת השחרורים תעביר את עמדת נפגע העבירה, שהגיעה אליה בכתב (לפי תקנה 12(א)) לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה. כך, חלף הוראה קודמת שלפיה קצין שירות בתי הסוהר יעשה זאת. כמו כן, נוספה חובה על מזכירות ועדת השחרורים להודיע לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לאסיר ולבא כוחו על קבלת הודעה של נפגע העבירה בדבר בחירתו להביע עמדה בעל פה. תכלית התיקון להבטיח כי הגורמים הרלוונטיים יקבלו את המידע הנדרש לצורך הדיון בוועדה, לרבות על כוונה להביע עמדה בעל פה.

(ה) הוספת תקנת משנה 12(ב1) – הגשת עמדה בכתב ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים

בתקנת משנה זו מוצע להסדיר את האופן והמועד להגשת עמדת נפגע עבירת מין או אלימות המבקש להביא את עמדתו בפני היחידה לשחרור ממאסרים קצרים,  לפי סעיף 19 לחוק. ככלל, היחידה לשחרור ממאסרים קצרים דנה בבקשות לשחרור על-תנאי של אסירים שעניינם מצוי בסמכותה על דרך הכתב (סעיף 19ד(א) לחוק שחרור על-תנאי), ועל כן גם אפשרות הבעת עמדתו של נפגע העבירה בפני היחידה היא על דרך הכתב. תקופות המאסר שנושא אסיר שההכרעה בבקשתו לשחרור על תנאי ממאסר היא בסמכות היחידה, הן תקופות קצרות יחסית, שאינן עולות על שנת מאסר, ולעיתים בפועל הן קצרות יותר מעונש המאסר שהוטל עליו בגזר הדין, לאחר ניכוי ימים בהם הוחזק במעצר במהלך משפטו. מוצע לקבוע כי נפגע עבירת מין או אלימות המבקש להביא את עמדתו בפני היחידה ישלח את עמדתו הכתובה לשירות בתי הסוהר עד שבועיים לפני מועד הדיון בעניינו של הנידון ביחידה. את העמדה הכתובה יש להגיש על גבי טופס 3א שבתוספת.

(ו) תיקון תקנת משנה 12(ג) – עדכון או תיקון עמדה

מוצע לתקן תקנת משנה זו, כך שתכלול התייחסות גם למקרים בהם מוגשת עמדת נפגע עבירת מין או אלימות ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים לפי תקנת משנה (ב1) כנוסחה המוצע. נפגע עבירה המבקש לעדכן או לתקן עמדה ששלח, יגיש עמדה מעודכנת ויציין זאת, ובלבד שיגיש אותה במסגרת המועדים הקבועים בתקנות משנה (א) ו-(ב1).

   

לסעיף 2

טופס 3 לתקנות הוא הטופס שבו על נפגע העבירה לפרט בכתב את עמדתו לוועדת השחרורים לפי תקנה 12. מוצע לתקן את הטופס בעניינים הבאים:

א. התאמות לטופס כך שיכללו את האפשרות של נפגע העבירה להודיע על בחירתו להביע את העמדה בעל פה. בהקשר זה, מוצע להוסיף לטופס פירוט המאפשר לנפגע העבירה לבקש מתורגמן או התאמות לאנשים עם מוגבלויות.

ב.  מוצע להבהיר את ניסוח הטופס בחלק המתייחס להעברת עמדתו לאסיר. בהתאם למסקנות דו"ח צוות המשנה שהמליץ על שינוי, טיוב ופישוט טפסי הבעת עמדה (עמ' 22 לדו"ח) מוצעים תיקונים לנוסח שמטרתם להבהיר לנפגע העבירה כי הכלל הוא כי עמדתו הכתובה תועבר לאסיר או לבא כוחו לקראת הדיון, ואם יבקש להימנע מכך, עליו לבקש מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש את העמדה לוועדה. כך, גם ביחס לנפגע עבירה שבוחר להביע את עמדתו בעל פה, מובהר כי הבעת העמדה תהיה במעמד חברי הוועדה, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, האסיר ובא כוחו. בהקשר זה יצוין כי נערכת עבודת מטה לבחינת האפשרות לקדם תיקון חקיקה שישנה את המצב המשפטי ביחס להעברת העמדה לאסיר ויאפשר לוועדת השחרורים להורות, בנסיבות חריגות, כי עמדת נפגע העבירה לא תועבר לעיון האסיר.

לסעיף  3

מוצע להסדיר בטופס נפרד את הגשת עמדתו הכתובה של נפגע העבירה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים. הטופס הייעודי להגשת העמדה ליחידה לשחרור ממאסרים קצרים ימוספר בהתאם טופס 3א, ונוסחו המוצע הותאם בהתאם לאופי העבודה של היחידה.