טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2026

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), החלה המערכה מול איראן, מבצע "שאגת הארי". בעקבות היציאה למבצע, מדינת ישראל התמודדה עם ירי טילי קרקע־קרקע וכלי טיס בלתי מאוישים בהיקפים גדולים וחריגים, מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה. בשל האמור, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף בכל שטח המדינה, שחל החל מיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) בשעה 08:10 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום כ"ט באדר התשפ"ו (18 במרץ 2026). בהתאם לסעיף 9ג(א)(6) לאותו חוק, ובהתאם למציאות הביטחונית, האריכה הממשלה את תוקף המצב המיוחד מעת לעת, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ובהחלטה האחרונה אשר התקבלה ביום 15 ביוני 2026 הוארך המצב המיוחד עד ליום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026).

בהתאם לכך, ונוכח האיומים שנוצרו בעקבות היציאה למבצע, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל כולה, אשר כללו איסור על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, איסור פעילות במקומות עבודה למעט משק חיוני ואיסור על פעילויות חינוכיות. בהמשך, עדכן פיקוד העורף את הנחיותיו, אך הותיר הגבלות מחמירות בצפון הארץ. בשל הנחיות אלה, הייתה נגישות מוגבלת לאזור זה, וצומצמו השירותים והפעילות המסחרית בצפון באופן משמעותי.

הממשלה פועלת במגוון דרכים כדי לסייע לתושבים המושפעים מן הלחימה באופן ישיר ועקיף, ובין השאר, פעלה כדי לתת פיצוי לעסקים שנפגעו כתוצאה מהמצב המיוחד ופיצוי לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב המיוחד. כך, ביום 4 במאי 2026 פורסם ברשומות חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 (להלן – חוק הסיוע), אשר נחקק כדי לתת מענה לעסקים ולשכירים שנפגעו בעקבות העימות מול איראן בחודשים מרץ ואפריל. חוק הסיוע מעניק פיצויים לעסקים בכל הארץ בגין הוצאותיהם הקבועות.

בנוסף לפיצוי שניתן בכל הארץ בהתאם לחוק הסיוע, הותקנו גם תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (להלן – תקנות 2026), מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. בתקנות האמורות נקבעו פיצויים מוגדלים לניזוקים באזורים שנפגעו מהלחימה באופן מיוחד וממושך בחודשים מרץ ואפריל 2026. האזורים שנקבעו בתקנות 2026 היו אזורי ההנחיה גולן צפון, גליל עליון, יישובי קו העימות והיישובים קדמת צבי וקצרין שבגולן דרום.

בשבועות האחרונים נערכה עבודת מטה מקצועית, לצורך החלטה אם להאריך את תקנות 2026 לתקופה נוספת, ואם כן, באילו אזורים. בעבודת המטה גובשו הקריטריונים לקביעת תחולת התקנות באזורים שבהם הפגיעה בפעילות העסקית הייתה משמעותית במיוחד לאור הנחיות ומגבלות פיקוד העורף ופיקוד צפון במהלך חודשי מאי ויוני 2026. הקריטריונים שנקבעו משקפים מצבים שבהם ההנחיות הביטחוניות שהוטלו על ידי פיקוד העורף ופיקוד צפון הביאו לפגיעה מהותית ביכולת להפעיל עסק ולקיים פעילות כלכלית רציפה וסדירה.

תחולת התקנות נקבעה בהתאם לארבעה קריטריונים מצטברים:

ראשית, תחולה של הנחיות מחמירות של פיקוד העורף בדרגות "צהוב" או "כתום". הנחיות אלו כללו מגבלות על פעילות מוסדות חינוך, התקהלות ומקומות עבודה, באופן שהגביל את היכולת לקיים פעילות עסקית רציפה וסדירה.

שנית, זמני התגוננות בטווח של 0–45 שניות לאורך תקופה ממושכת, לצד היקף גבוה של התרעות. תנאים אלו חייבו מעבר מיידי למרחב מוגן בפרקי זמן קצרים ובתדירות גבוהה, באופן שפגע באופן משמעותי ביכולת להפעיל עסק ברציפות.

שלישית, סמיכות ישירה לאזור המאופיין בעצימות לחימה גבוהה בגבול לבנון. אזורים אלו מצויים בסמיכות ישירה לאזור הסמוך לגבול לבנון המאופיין בעצימות לחימה גבוהה ומתמשכת, קרי סמיכות ליישובי קו העימות. סמיכות זו משליכה באופן ישיר על היקף האירועים הביטחוניים, תדירות ההתרעות ורמת אי-הוודאות, ומביאה בפועל לפגיעה מהותית ביכולת להפעיל עסקים, בין היתר בשל תנאי פעילות שאינם מאפשרים רציפות תפקודית.

ורביעית, תחולה חלקית או מלאה של הנחיות מחמירות נוספות מטעם פיקוד צפון, מעבר להנחיות פיקוד העורף. במרחב יישובי קו העימות הוטלו הגבלות מחמירות על ידי פיקוד צפון הכוללות, בין היתר, מגבלות תנועה וחסימות צירים; שהות של כוחות צבאיים במרחב האזרחי; שימוש בתשתיות אזרחיות לצרכים ביטחוניים; ותגבור של פריסת סוללות ארטילריה. בנוסף, בין התאריכים 26 במאי 2026 ועד 30 במאי 2026 חלו ביישובי קו העימות מגבלות מחמירות על מערכת החינוך והתקהלות מעבר להנחיות פיקוד העורף.

יובהר כי עצימות הלחימה ביישובי קו העימות חורגת באופן מהותי מזו שחלה בשאר אזורי הארץ, ומשכך גם באזורים הסמוכים לו מתקיימת פגיעה ייחודית ומתמשכת בפעילות הכלכלית. היישובים הושפעו מהמצב הביטחוני בין היתר בשל פיצוצים עזים, הדי לחימה וירי מוגבר של צה"ל, בשל הימשכות הלחימה בפועל והאיום הרחפני שהתווסף בראשית חודש מאי. נסיבות אלו המשיכו להשפיע באופן ישיר על היכולת לקיים פעילות עסקית תקינה ועל תחושת הביטחון הנדרשת לשגרה כלכלית.

באזור התגוננות הגליל העליון ניכרת השפעה רוחבית של הנחיות פיקוד צפון, בין היתר בשל קיומם של כ־11 יישובים שבהם הוחלו הנחיות מחמירות זהות לאלו של אזור התגוננות קו העימות.

מכלול קריטריונים זה משקף כי ההנחיות הביטחוניות שהוטלו על ידי פיקוד העורף ופיקוד צפון הביאו לפגיעה מהותית ביכולת להפעיל עסק ולקיים פעילות כלכלית רציפה וסדירה באותם היישובים אשר פוצו לפי תקנות 2026 לעניין נזקים שאירעו בחודשים מרץ ואפריל. קרי, באזורי ההנחיה גולן צפון, גליל עליון, יישובי קו העימות והיישובים קדמת צבי וקצרין שבגולן דרום. ביישובים אלה התקיימו מגבלות ביטחוניות משמעותיות יותר ביחס לשאר חלקי הארץ.

למען הסר ספק, יובהר כי ארבעת הקריטריונים המפורטים לעיל הם קריטריונים מצטברים, אשר נדרשים להתקיים יחד לצורך קביעת תחולת התקנות.

נוכח ההיקף הנרחב של הנזקים הישירים שנגרמו לעסקים קטנים ובינוניים באזור הצפון כתוצאה מהשלכות המבצע כמפורט לעיל, מוצע להאריך את תחולת המסלול הנוסף לפיצוי בעד נזקים עקיפים בעבור עסקים שנגרם להם נזק גם בחודשים מאי ויוני 2026. בהתאם למוצע, ניזוק שנפגע כתוצאה מפעולות הלחימה והשלכותיהן על העורף בתקופה האמורה, יהיה זכאי לפיצוי במנגנון זהה לזה שנקבע בתקנות 2026 לעניין נזקים שנגרמו בחודשים מרץ ואפריל. לצורך כך, מוצע להוסיף לתקנות 2026 את פרק ב', ובו לקבוע הוראת שעה לעניין נזקים שנגרמו בחודשים מאי ויוני 2026 (להלן – התקופה הקובעת השנייה).

בהתאם למוצע, לצורך פיצוי בשל נזקים שנגרמו בתקופה הקובעת השנייה במסלול שכר, תוגדר "התקופה המזכה לעניין שכר" כתקופה הכוללת את החודשים מאי ויוני 2026. בהתאמה, לצורך פיצוי במסלול מחזורים, תוגדר תקופת הזכאות כתקופה הכוללת את החודשים מאי ויוני 2026, ואילו לעניין עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע, תהיה תקופת הזכאות התקופה הכוללת את החודשים יולי ואוגוסט 2026.

תקופות הבסיס יותאמו אף הן לשינוי זה, במטרה ליצור השוואה בין חודשים מקבילים. עם זאת, בשל העובדה שבתקופה של מאי ויוני 2025 חל מבצע "עם כלביא" ובתקופת מאי ויוני 2024 עוד הושפעו העסקים ממלחמת חרבות ברזל, ועל מנת שלא לכלול בתקופת הבסיס את חודשי הלחימה, מוצע כי תקופת הבסיס של כלל העסקים תהיה בחודשים המקבילים בשנת 2023, קרי, מאי ויוני 2023, או יולי ואוגוסט 2023 לעוסקים המדווחים על בסיס מזומן. כמו כן, מוצע לתקן את התקנות כך שעסק שנפתח לאחר מאי 2023 יוגדר כעסק חדש, ומחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שלפיו יחושב הפיצוי המגיע לו יתבסס על החודשים יולי 2025 עד פברואר 2026, וזאת בהתאם למתווה שנקבע בחוק הסיוע הכלכלי לעסקים חדשים.

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:

טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו-2026

	בתוקף סמכותי לפי סעיפים 35, 36(א) ו-65 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.	בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 –
	(1) לפי תקנה 1 יבוא:
	"פרק א – נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026)".
	(2) אחרי תקנה 1 יבוא:
	"פרק ב - נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026)
	"הוראת שעה לעניין נזקים שנגרמו בחודשים מאי ויוני 2026	1א	לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026) יראו כאילו בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן – התקנות העיקריות) נעשו התיקונים הקבועים בתקנה 1(1)(א), בשינויים אלה –
			(א) במקום ההגדרה ""חוק מס ערך מוסף", "מוסד ציבורי זכאי", "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות" , "קרוב", "שנת הבסיס", "תמיכות ותרומות", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות"", בשם ההגדרה, במקום ""תמיכות ותרומות", "תקופת הבסיס" ו-"תקופת הזכאות"" בא:
				""חוק מס ערך מוסף", "מוסד ציבורי זכאי", "מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מס תשומות" , "קרוב", "שנת הבסיס" ו- "תמיכות ותרומות" - כהגדרתם בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי"
			(ב) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" –
				(1) בפסקה (1), במקום ההגדרה "התקופה המזכה לעניין שכר" בא:
					""התקופה המזכה לעניין שכר" – התקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026);"
				(2) בפסקה (2) –
					(א) אחרי ההגדרה "הפרש המחזורים" בא:
						""מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – כהגדרתו בסעיף 38לו לחוק כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק הסיוע הכלכלי ובלבד שבמקום הרישה של פסקה (1) יבוא " לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום י' באייר התשפ"ג (1 במאי 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו:"
					(ב) אחרי ההגדרה "שיעור ההוצאה הנחסכת" בא:
						""תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות";
						"תקופת הזכאות" - אחת מאלה, לפי העניין:
						(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן - חודשים מאי ויוני 2026;
						(2) לעניין ניזוק שהוא עוסק המדווח על בסיס מזומן וכן לעניין קבלן ביצוע - חודשים יולי ואוגוסט 2026;"
			(ג) במקום ההגדרה "התקופה הקובעת" בא:
				""התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026);"
	פרק ג – תחולה"
	(3) בתקנה 2(ב), אחרי "לא תחול" יבוא "לעניין נזק שאירע בתקופה הקובעת", ובסופה יבוא ", ולעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ד באייר התשפ"ו (1 במאי 2026) עד יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026) לא תחול על ניזוק שלא הגיש לפקיד השומה דין וחשבון כאמור בשל חודשים מאי ויוני 2026" .

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

__________________[חתימה]

[שם מלא של המתקין]

[התפקיד שמכוחו מתקין]

דברי הסבר

תחולת התקנות נקבעה בהתאם לארבעה קריטריונים מצטברים:

יובהר כי עצימות הלחימה ביישובי קו העימות חורגת באופן מהותי מזו שחלה בשאר אזורי הארץ, ומשכך גם באזורים הסמוכים לו מתקיימת פגיעה ייחודית ומתמשכת בפעילות הכלכלית.

היישובים הושפעו מהמצב הביטחוני בין היתר בשל פיצוצים עזים, הדי לחימה וירי מוגבר של צה"ל, בשל הימשכות הלחימה בפועל והאיום הרחפני שהתווסף בראשית חודש מאי. נסיבות אלו המשיכו להשפיע באופן ישיר על היכולת לקיים פעילות עסקית תקינה ועל תחושת הביטחון הנדרשת לשגרה כלכלית.