תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – מורשה להיתר), ה'תשפ"ו - 2026
מטרת התקנות להרתיע באופן יעיל מורשים להיתר ממתן היתרי בנייה בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה, ה'תשכ"ה - 1965.
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985[1] (להלן – החוק), בהסכמת השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||||||||||
|
עבירה מינהלית |
1. |
עבירה על הוראה מהוראות סעיף 251א לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965[2] (להלן – חוק התכנון והבניה), כמפורט בטור א' שבתוספת, היא עבירה מינהלית. |
||||||||||
|
קנס מינהלי קצוב |
2. |
לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מנהלי קצוב- |
||||||||||
|
|
|
(1) לגבי יחיד – כקבוע לצדה בטור ב' בתוספת; |
||||||||||
|
|
|
(2) לגבי תאגיד – כפל הקנס האמור בפסקה (1). |
||||||||||
|
התראה |
3. |
(א) נעברה עבירה כמפורט בפרטים 1 עד 4 לתוספת, לא יוטל הקנס בשל העבירה לפי תקנה 2 אלא אם כן הומצאה לנקנס התראה הכוללת את הפרטים כאמור בסעיף 8(ב) לחוק, שלפיה אם לא יתקן את ההפרה או יבטל היתר, אישור או תעודת גמר שניתנו שלא כדין, לפי העניין, בתוך התקופה שנקבעה לכך בתקנת משנה (ב), יוטל על המורשה להיתר קנס מינהלי בהתאם לתקנות אלה (להלן- ההתראה); |
||||||||||
|
|
|
(ב) תיקון ההפרה או ביטול ההיתר שניתן שלא כדין במקרה של עבירה לפי סעיף 251א(א)(1) לחוק התכנון והבניה יעשה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה ההתראה למורשה להיתר; תיקון ההפרה או ביטול האישור או תעודת גמר שניתנו שלא כדין במקרה של עבירה לפי סעיפים 251א(א)(2) או (3) לחוק התכנון והבניה יעשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה ההתראה למורשה להיתר. |
||||||||||
|
|
|
(ג) ההתראה תהיה ערוכה לפי טופס בהתאם להנחיות שייקבעו מכוח סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, אשר יפורסם באתר האינטרנט של הרשות לאכיפה במקרקעין. |
||||||||||
|
|
|
תוספת (תקנות 1, 2(1) ו-3(א)) |
||||||||||
|
|
|
|
||||||||||
___ ב________ התשפ"ו __________________
(___ ב________ 2026) יריב לוין
(חמ 3-347-ת1) שר המשפטים
דברי הסבר
ביום 4.11.21 אושר בכנסת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021, במסגרתו התווספו, בין היתר, סעיפים לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), המסדירים פעילות של מורשים להיתר – אדריכלים שניתנה להם הסמכות לתת היתר בנייה בהתאם להסדרים חדשים שנקבעו בחוק התכנון והבניה, והכל במטרה לייעל ולקצר את תהליכי הרישוי.
בעקבות תיקון החוק, ומתן האפשרות למורשים להיתר להוציא היתרים, נוסף סעיף עבירה שמיוחס למורשים להיתר (סעיף 251א לחוק). סעיף העבירה נועד לתת מענה עונשי למי שמשמש כמורשה להיתר אך פועל שלא על פי הוראות החוק. עבירה זו חלה על מגוון של חריגות שעלול לבצע מורשה להיתר. העבירה נקבעה כעבירה מסוג אחריות קפידה שלצידה קנס לפי סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
על מנת לאפשר קיום אכיפה מהירה ואפקטיבית כלפי מורשים להיתר שחרגו מהוראות החוק ונוכח אופי העבירה, שהיא כאמור עבירת אחריות קפידה בעלת יסוד עובדתי פשוט יחסית להוכחה, נמצא כי יהיה זה נכון לקבוע את העבירה כעבירה מנהלית עם קנס קצוב לצידה.
בהתאם לסעיף 35א לחוק העבירות המנהליות, תשמ"ו-1985 הרשות לאכיפה במקרקעין וועדות מקומיות עצמאיות מוסמכות לפעול בהתאם לחוק העבירות המנהליות ותקנות שהותקנו מכוחו. בתחומי וועדות שלא הוסמכו כוועדות עצמאיות, על פי סעיף 31א לחוק התכנון והבנייה, הסמכות לאכוף על פי התקנות תהיה בלעדית של הרשות לאכיפה במקרקעין.
התקנות מסדירות את הקנס המנהלי לצד כל אחד מסעיפי העבירה בהתאם לחומרתו. הקנס המירבי על פי סעיף העבירה הוא 226,000 ₪, בהתאם לקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1973. גובה הקנסות המנהליים המוצעים בתקנות אלו נגזרים מגובה הקנס הפלילי המרבי האמור בסעיף העבירה ובדומה לאופן בו נקבע גובה הקנס המינהלי בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – תכנון ובניה), ה'תשע"ח – 2018. כמו כן נגזר גובה הקנס מהצורך ליצור הרתעה משמעותית בקרב מורשים להיתר, בשל הרווח הכלכלי הצפוי להם מביצוע העבירה, והחשש שייצור מצב של כדאיות כלכלית להוציא היתר שאינו עומד בתנאי החוק.
סוגיית גובה הקנסות עלתה כבר בדיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה לגבי סעיף העבירה ב<< הצח >> הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"א-2021. בוועדה הוצע לממשלה לבחון מחדש את גובה הקנס המרבי המוצע לעבירה המבוצעת על ידי מורשה להיתר (שעמד אז על כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, כלומר על 150,600 ₪) מחשש להעדר הרתעה מספקת, שכן, נטען, שמדובר בפרויקטים ששוויים "עשרות מיליוני שקלים", ויש "לאפשר את הגמישות הרלוונטית לפי שוויים של הפרויקטים שבהם מדובר.". (פרוטוקול ישיבת ועדת הפנים מיום 24.10.21, עמ' 127). בעקבות הערות הוועדה לעניין גובה הקנס המרבי בסעיף העבירה בחוק כאמור, נקבע גובה הקנס בהתאם לגובה הקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, כלומר עד 226,000 ₪, וכפל במקרה שמדובר בתאגיד. גובה הקנס בתקנות אלו נועד ליצור את ההרתעה הדרושה על מנת שהעבירה לא תהיה משתלמת.
כך, עבירות של מורשה להיתר שלא עמד באחד או יותר מהתנאים הבאים יישא בקנס של 100,000 ₪:
א. מתן היתר למבנה שאינו נמנה על רשימת המבנים המותרים;
ב. המורשה להיתר לא קיבל את הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין ובכלל זאת הסכמת רשות מקרקעי ישראל;
ג. ההיתר הוא למבנה לשימור;
ד. ההיתר ניתן למרות שלא שולמו כל החיובים שעל מבקש ההיתר לשלם;
ה. המורשה להיתר לא קיבל את האישורים הנדרשים על פי המידע להיתר או שלא התקבלו תוצאות מכון הבקרה לבקרת תכן או שהתוצאות אינן תקינות.
מורשה להיתר שלא עמד באחד או יותר מהתנאים הבאים יישא בקנס של 150,000 ₪:
א. ההיתר אינו תואם את ההוראות והתנאים במידע למורשה להיתר;
ב. העבודה או השימוש בהיתר אינם תואמים את התוכניות וההנחיות המרחביות החלות על המקרקעין.
מורשה להיתר שלא עמד באחד או יותר מהתנאים הבאים יישא בקנס של 100,000 ₪:
א. המורשה נתן אישור התחלת עבודה שלא על פי היתר בתוקף;
ב. המורשה נתן תעודת גמר לעבודות שבוצעו שלא על פי היתר בתוקף שטרם התקבל אישור מכון בקרה על בקרה הביצוע.
בנוסף, נקבעה הוראה המחייבת מתן התראה למורשה להיתר לפני מתן הודעת קנס. הוראה דומה קיימת בתקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי-תכנון ובנייה), תשע"ח-2018. ההתראה מאפשרת למורשה להיתר לבטל את ההיתר או האישור, שניתן על ידו, בתוך פרק זמן קצוב על מנת להימנע מהטלת קנס.
משך ההתראה משתנה על פי סוג ההפרה של המורשה להיתר – לגבי מתן היתר בניגוד לתנאים המחייבים ניתנו 14 ימים לביטול, ולגבי מתן אישור תחילת עבודות ואישור תעודת גמר שלא בהתאם לתנאים המחייבים ניתנו 7 ימים לביטול.