טיוטת תקנות בריאות העם (רישום מרפאות)(תיקון - הגבלת עבירות הרישום), התשפ"ו-2026
אישור להפעלה של מרפאה החייבת רישום ("תעודת רישום") הוא משאב ציבורי יקר ובעל השפעות רחבות על מערכת הבריאות, ועל כן יש לנהלו באופן מבוקר ומפוקח. נמצא, כי יש פער רגולטורי בין רמת הפיקוח על בעלות וניהול מרפאות מסוג זה בישראל למול רמת הפיקוח על נכסים אחרים אשר להם השפעה ציבורית רחבה ומצויים באופן חלקי או מלא בידיים פרטיות, כגון חברות ביטוח. בין היתר, אין כיום סמכות פיקוח על החלפת בעלי עניין ושליטה בתאגידים המחזיקים ומפעילים מרפאות כאלה בישראל. שינוי בבעלי עניין ושליטה עלול ליצור ניגודי עניינים מבניים והכנסת שיקולים זרים לניהול המרפאה, ובעיות נוספות מתחום היושרה, הכשירות והאיכות המקצועית, היציבות התפעולית ומניעת קריסה, העלולים לפגוע במטופלים. לכן נושא זה מצדיק פיקוח הדוק יותר מהקיים. הפיקוח המוצע נועד לתת מענה לתופעות שזוהו וקיימות של 'סחר' ישיר ועקיף ברישיונות של מרפאות באמצעות שינויי בעלות ובקשות לשינוי מיקום, שכיום אין לגביהם כללים ברורים, בצורה של אישור מראש, וזאת באופן עקבי ואחיד, לכלל המוסדות הרפואיים ולאורך כל חיי פעילות המוסד, ולא רק בנקודת מתן הרישיון.
התיקון המוצע לתקנות הוא חלק ממהלך הכולל גם תיקון דומה לתקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), התשכ"ו-1966, וכן תיקון נרחב יותר לתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017 שכבר הופץ להערות הציבור בעבר.
טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 34 לפקודת בריאות העם, 1940[1], ולאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
1. |
בתקנות בריאות העם (רישום מרפאות) התשמ"ז–1987[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 7(ב), בסופה, יבוא – "בלא אישור מראש של המנהל, לרבות העברת המרפאה למיקום אחר, ולרבות העברה של אמצעי שליטה בבעל עניין בבעל המרפאה, או במבנה הבעלות של בעל עניין או בעל המרפאה כאמור, והכל במישרין או בעקיפין; בתקנה זו – "אמצעי שליטה" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש][3]; "בעל עניין" – אחד מאלה: (1) בתאגיד - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999[4]; (2) בשאינו תאגיד - אדם הרשום בתעודת הרישום כבעלים של בית חולים או מי מטעמו. |
|
תחולה |
2. |
הצורך באישור המנהל לשינוי במיקום או בבעל השליטה לפי תקנה 7(ד) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנות אלה, תחול לגבי כל שינוי כאמור שבוצע ביום התחילה או לאחריו. |
|
תחילה |
3. |
תחילת של תקנות אלה ביום פרסומן. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 3-2045)
__________________
שר הבריאות
דברי הסבר
כללי
תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987, מסדירות את הרישום של מרפאות ואת התנאים הנדרשים לצורך כך. רישיון מרפאה כירורגית הינו משאב בעל השפעות רחבות על מערכת הבריאות, ועל כן יש לנהלו באופן מבוקר ולמנוע כל שימוש לרעה בו.
כיום ישנו פער רגולטורי בין רמת הפיקוח על בעלות וניהול חדרי הניתוח הפרטיים בישראל למול רמת הפיקוח על נכסים אחרים אשר להם השפעה ציבורית רחבה ומצויים בידיים פרטיות – דוגמת חברות הביטוח. על פי סעיף 32(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) - התשמ"א – 1981, כל שינוי בבעל עניין מצריך בחינה ואישרו על מנת להבטיח יושרה וכשירות של בעל העניין, מניעת ניגודי עניינים מבניים ושמירה על יציבות תפעולית ומניעת קריסה. לאלו, מצטרפת שקילת שיקולים רפואיים ומערכתיים למול שיקולי רווח – אשר עשויים לדרדר את איכות הטיפול או ליצור העדפה לטיפולים רווחיים על פני טיפולים הנמצאים במחסור או שיש בביצועם צורך ציבורי.
במקביל לתיקון תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017, אשר מסדיר את הליך ההקצאה של אישורי הקמה להקמת חדרי ניתוח ומרפאות פרטיות, וכן את המעקב, האכיפה והבקרה על אישורים שניתנו ויישומם, מוצע להחיל תיקונים מקבילים גם על מרפאות שנרשמו. כך, הרגולציה של משרד הבריאות תהיה אחידה לכלל המרפאות הפרטיות וחדרי הניתוח. כמו כן מוצע במקביל תיקון לתקנות דומה לתקנות בריאות העם (רישום בתי חולים) התשכ"ו-1966. תיקון זה נועד לתת מענה לתופעות שזוהו וקיימות כגון 'סחר' ברישיונות (תעודות רישום) באמצעות שינויי בעלות ושינויי מיקום. תופעה זו עוקפת את מטרות הרגולציה ומאפשרת העברת רישיונות מרפאה שלא בדרך המיועדת לכך, וכן יוצרת שינויים מהותיים מכפי שהוצגו למשרד הבריאות בעת ההחלטה על פתיחתן, באופן שפוגע באינטרס הציבורי.
מוצע בתיקון זה לחדד ולתקן את הגבלות העבירות הקיימות והחלות על רישום מרפאה כיום, כך שיובהר כי כל שינוי מהותי בזהות בעל המרפאה או במיקומה, לרבות שינויים עקיפים במבנה הבעלות, יחייב קבלת אישור מראש של המנהל.
תקנה 1
בתקנה זו מוצע לתקן את תקנה 7(ב) לתקנות העיקריות, כך שיורחב האיסור על שינויים ברישום מרפאה ללא אישור מראש של המנהל. התיקון המוצע מבהיר כי האיסור חל לא רק על שינויים ישירים, אלא גם על שינויים עקיפים, ובכלל זה העברת המרפאה למיקום אחר; והעברה של אמצעי שליטה בבעל עניין בבעל המרפאה, או במבנה הבעלות של בעל עניין או בעל המרפאה, במישרין או בעקיפין.
לצורך כך, מוצע להגדיר בתקנה את המונחים "אמצעי שליטה" ו"בעל עניין", כדלקמן:
"אמצעי שליטה" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] – המוגדר שם כך:
בחבר-בני-אדם – כל אחת מאלה:
(1) הזכות לרווחים;
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני-אדם אחר;
(3) זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר;
(4) הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק;
(5) הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעלת זכותו;
והכל, בין שהיא מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות;
"בעל עניין" – התקנה מבחינה בין שני סוגים:
בעל עניין בתאגיד – הנוסח מפנה להגדרת המונח בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, המוגדר שם כך:
בעל מניות מהותי*, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי; (*בעל מניות מהותי מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה).
בעל עניין בגורם שאינו תאגיד (כגון אדם פרטי) – שהוא האדם הרשום בתעודת הרישום כבעלים של בית חולים או מי מטעמו.
הגדרות אלה נועדו להבטיח שהאיסור יחול על כלל המצבים בהם עלולה להתבצע העברה עקיפה של הרישום, או של שליטה מהותית בבעל הרישום, ולמנוע עקיפת הרגולציה והתפיסה לפיה רישיון (תעודת רישום) איננו מסמך סחיר.
תקנה 2
בתקנה זו מוצע לקבוע הוראת תחולה, לפיה החובה לקבל אישור מנהל לשינוי במיקום או בבעל השליטה לפי תקנה 7(ד) לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנות אלה, תחול לגבי כל שינוי כאמור שבוצע ביום התחילה או לאחריו. הוראה זו נועדה להבהיר כי התיקון אינו חל רטרואקטיבית על שינויים שבוצעו לפני כניסתו לתוקף.
תקנה 3
בתקנה זו נקבע כי תחילת תקנות אלה ביום פרסומן, על מנת להבטיח תחולה מיידית של הסדר הרגולטורי המוצע.