טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

טיוטת תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים)(תיקון - הגבלת עבירות הרישום), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

אישור להפעלה של בית חולים ("תעודת רישום") הוא משאב ציבורי יקר ובעל השפעות רחבות על מערכת הבריאות, ועל כן יש לנהלו באופן מבוקר ומפוקח. נמצא, כי יש פער רגולטורי בין רמת הפיקוח על בעלות וניהול בתי החולים בישראל למול רמת הפיקוח על נכסים אחרים אשר להם השפעה ציבורית רחבה ומצויים באופן חלקי או מלא בידיים פרטיות, כגון חברות ביטוח. בין היתר, אין כיום סמכות פיקוח על החלפת בעלי עניין ושליטה בתאגידים המחזיקים ומפעילים בתי חולים בישראל. שינוי בבעלי עניין ושליטה עלול ליצור ניגודי עניינים מבניים והכנסת שיקולים זרים לניהול בית החולים, ובעיות נוספות מתחום היושרה, הכשירות והאיכות המקצועית, היציבות התפעולית ומניעת קריסה, העלולים לפגוע במטופלים בישראל. לכן נושא זה מצדיק פיקוח הדוק יותר מהקיים. הפיקוח המוצע נועד לתת מענה לתופעות שזוהו וקיימות של 'סחר' ישיר ועקיף ברישיונות של בתי חולים באמצעות שינויי בעלות ובקשות לשינוי מיקום, שכיום אין לגביהם כללים ברורים, בצורה של אישור מראש, וזאת באופן עקבי ואחיד, לכלל המוסדות הרפואיים ולאורך כל חיי פעילות המוסד, ולא רק בנקודת מתן הרישיון.

התיקון המוצע לתקנות הוא חלק ממהלך הכולל גם תיקון דומה לתקנות בריאות העם (רישום מרפאות) התשמ"ז-1987, וכן תיקון נרחב יותר לתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017 שכבר הופץ להערות הציבור בעבר.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות מטעם משרד הבריאות:

טיוטת תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים)(תיקון - הגבלת עבירות הרישום) התשפ"ו-2026

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

(חמ 3-998)

 

__________________

שר הבריאות

 

דברי הסבר

 

 

כללי

 

תקנות בריאות העם (רישום בתי חולים), התשכ"ו-1966, מסדירות את הרישום של בתי חולים ואת התנאים הנדרשים לצורך כך. רישום בית חולים הינו משאב ציבורי יקר ובעל השפעות רחבות על מערכת הבריאות, ועל כן יש לנהלו באופן מבוקר ולמנוע כל שימוש לרעה בו.

 

כיום ישנו פער רגולטורי בין רמת הפיקוח על בעלות וניהול חדרי הניתוח הפרטיים בישראל למול רמת הפיקוח על נכסים אחרים אשר להם השפעה ציבורית רחבה ומצויים בידיים פרטיות – דוגמת חברות הביטוח. על פי סעיף 32(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)   - התשמ"א - 1981, כל שינוי בבעל עניין מצריך בחינה ואישרו על מנת להבטיח יושרה וכשירות של בעל העניין, מניעת ניגודי עניינים מבניים ושמירה על יציבות תפעולית ומניעת קריסה. לאלו, מצטרפת שקילת שיקולים רפואיים ומערכתיים למול שיקולי רווח – אשר עשויים לדרדר את איכות הטיפול או ליצור העדפה לטיפולים רווחיים על פני טיפולים הנמצאים במחסור או שיש בביצועם צורך ציבורי.

במקביל לתיקון תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז-2017, אשר מסדיר את הליך ההקצאה של אישורי הקמה להקמת חדרי ניתוח ומרפאות פרטיות, וכן את המעקב, האכיפה והבקרה על אישורים שניתנו ויישומם, ובמקביל לתיקון תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ"ז-1987, מוצע להחיל תיקונים מקבילים גם על בתי חולים שנרשמו, כך שהרגולציה של משרד הבריאות תהיה אחידה לכלל המוסדות הרפואיים הפרטיים. תיקון זה נועד לתת מענה לתופעות שזוהו וקיימות כגון 'סחר' ברישיונות בתי חולים באמצעות שינויי בעלות ושינויי מיקום, באופן שאינו מחייב כיום קבלת אישור מראש של המנהל. תופעה זו עוקפת את מטרות הרגולציה ומאפשרת העברת רישיונות בתי חולים שלא בדרך המיועדת לכך, וכן יצירת שינויים מהותיים מכפי שהוצגו למשרד הבריאות בעת ההחלטה על פתיחתם, באופן שפוגע באינטרס הציבורי.

 

מוצע בתיקון זה להוסיף לתקנות העיקריות הוראה מפורשת המגבילה את עבירות הרישום, כך שכל שינוי מהותי בזהות המחזיק ברישיון או במיקום בית החולים, לרבות שינויים עקיפים במבנה הבעלות, יחייב קבלת אישור מראש של המנהל.

 

תקנה 1

בתקנה זו מוצע להוסיף לתקנות העיקריות תקנה 6ד, אשר תקבע במפורש כי אישור על רישום בית חולים ותעודת הרישום יינתנו למבקש בלבד ולגבי המיקום שהתבקש בלבד, ולא ניתן יהיה להעבירם ללא אישור מראש של המנהל. הוספת תקנה מפורשת זו נדרשת מאחר שבשונה מתקנות רישום המרפאות, אין בתקנות העיקריות הוראה קיימת בעניין זה.

התקנה המוצעת מבהירה כי האיסור חל לא רק על שינויים ישירים, אלא גם על שינויים עקיפים, ובכלל זה: העברת בית החולים למיקום אחר; והעברה של אמצעי שליטה בבעל עניין המחזיק ברישיון, או במבנה הבעלות של בעל עניין כאמור, במישרין או בעקיפין.

לצורך כך, מוצע להגדיר בתקנה את המונחים "אמצעי שליטה" ו"בעל עניין", כדלקמן:

"אמצעי שליטה" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] – המוגדר שם כך:

בחבר-בני-אדם – כל אחת מאלה:

(1)  הזכות לרווחים;

(2)  הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי בחברה, או בעלי תפקידים דומים בחבר-בני-אדם אחר;

(3)  זכות הצבעה באסיפה כללית בחברה, או בגוף מקביל לה בחבר-בני-אדם אחר;

(4)  הזכות לחלק ביתרת הנכסים לאחר סילוק החובות בעת פירוק;

(5)  הזכות להורות למי שלו זכות מן הזכויות האמורות בפסקאות (1) עד (4) על הדרך להפעלת זכותו;

והכל, בין שהיא מכוח מניות, זכויות למניות או זכויות אחרות, ובין בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הסכמי הצבעה או נאמנות;

 

"בעל עניין" – התקנה מבחינה בין שני סוגים: 

בעל עניין בתאגיד – הנוסח מפנה להגדרת המונח בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, המוגדר שם כך:

בעל מניות מהותי*, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי; (*בעל מניות מהותי מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה).

בעל עניין בגורם שאינו תאגיד (כגון אדם פרטי) – שהוא האדם הרשום בתעודת הרישום כבעלים של בית חולים או מי מטעמו.

 

הגדרות אלה נועדו להבטיח שהאיסור יחול על כלל המצבים בהם עלולה להתבצע העברה עקיפה של הרישום, או של שליטה מהותית בבעל הרישום, ולמנוע עקיפת הרגולציה והתפיסה, לפיה רישיון (תעודת רישום) איננו מסמך סחיר.

 

תקנה 2

בתקנה זו מוצע לקבוע הוראת תחולה, לפיה החובה לקבל אישור מנהל לשינוי במיקום או בבעל השליטה לפי תקנה 6ד לתקנות העיקריות, כתיקונה בתקנות אלה, תחול לגבי כל שינוי כאמור שבוצע ביום התחילה או לאחריו. הוראה זו נועדה להבהיר כי התיקון אינו חל רטרואקטיבית על שינויים שבוצעו לפני כניסתו לתוקף.

 

תקנה 3

 

בתקנה זו נקבע כי תחילת תקנות אלה ביום פרסומן, על מנת להבטיח תחולה מיידית של הסדר הרגולטורי המוצע.