תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), (תיקון מס' ..), התשפ"ו-2026
תקנות אחסנת נפט עוסקות בבטיחות אחסנת נפט ומיועדות להבטיח התנהלות בטיחותית בכל הקשור לאחסנת נפט בתחנות תדלוק ציבוריות, תחנות תדלוק פנימיות וחוות מיכלים. במסגרת הליך בחינה עלה שחלק מהוראות הרגולציה חופפות להוראות של משרדים אחרים וחלקן נוגעות לתחומי מומחיות של רגולטורים משיקים. לציין כי מרבית הסעיפים הנוגעים בתחנות תדלוק וחוות מיכלים אף מיושנים ואינם מעודכנים ביחס להשוואה בעולם. תחומים חופפים אלו נבחנו כדי לברר את הצורך בדרישות שמעוגנות בתקנות ונמצא כי הותרתן באחריות משרד העבודה יוצרת חפיפות/סתירות ו/או תקנות מיושנות ולא מותאמות להתפתחויות הטכנולוגיות ומאפייני השוק. לפיכך, מוצע בתקנות אלה למחוק מהתקנות העיקריות את ההסדרים בכל הקשור לאחסנת נפט בתחנות תדלוק ציבוריות, תחנות תדלוק פנימיות וחוות מיכלים.
טיוטת תקנות מטעם משרד העבודה:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 173 ו-216 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן – הפקודה), ותקנה 11א לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן – החוק ) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנה 1 לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז–1976[1] (להלן - התקנות העיקריות) - |
||||
|
|
|
|
(א) ההגדרה "חוות מכלים" – בטלה. |
|||
|
|
|
|
(ב) ההגדרה "יחידת ניפוק" – בטלה. |
|||
|
|
|
|
(ג) בהגדרה "מיתקן" המילים "חוות מכלים" ו- "תחנת תדלוק ציבורית, מחסן גפ"מ, תחנת תידלוק פנימית, מחסן פרטי ומחסן סיטוני" – יימחקו. |
|||
|
|
|
|
(ד) ההגדרה "תחת תדלוק פנימית" – בטלה. |
|||
|
|
|
|
(ה) ההגדרה "תחנת תדלוק ציבורית" – בטלה. |
|||
|
ביטול תקנה 2(ב) |
2. |
תקנה 2(ב)- בטלה. |
||||
|
תיקון תקנה 10(ד) |
3. |
בתקנה 10(ד) לתקנות העיקריות המילים בסיפא המתחילות ב"הוראה זו תחול על תחנת תדלוק "והמסתיימות "לא יפחת מ-1.5 מטרים" – יימחקו. |
||||
|
תיקון תקנה 11 |
4. |
בתקנה 11 לתקנות העיקריות המילים "בחוות מכלים ו" – יימחקו. |
||||
|
תיקון כותרת תקנה 13 |
5. |
בתקנה 13 לתקנות העיקריות בכותרת המילים "בחוות מכלים" – יימחקו. |
||||
|
תיקון תקנה 13א |
6. |
בתקנה 13א לתקנות העיקריות - |
||||
|
|
|
|
(1) בתקנת משנה (א) המילים " יחידת ניפוק " – יימחקו. |
|||
|
|
|
|
(2) בתקנת משנה (ב) המילים "או ליחידת ניפוק"| - יימחקו. |
|||
|
|
|
|
(3) בתקנת משנה (ג)(1) המילים ליחידת ניפוק לנפט סוג א" – יימחקו. |
|||
|
|
|
|
(4) בתקנת משנה ג(3) המילים "ליחידת ניפוק לנפט סוג ב' או ג'" – יימחקו. |
|||
|
|
|
|
(5) בתקנת משנה (ד) המילים "בחוות מכלים" – יימחקו. |
|||
|
מחיקת פרק ב' – חוות מכלים |
7. |
פרק ב' – בטל. |
||||
|
מחיקת פרק ד' – תחנות תדלוק ציבוריות |
8. |
פרק ד' – בטל. |
||||
|
ביטול פרק ו' תחנות תדלוק פנימיות
|
9. |
תקנות 55 עד 65 – בטלות. |
||||
|
תיקון תקנה 67 |
10. |
בתקנה 67 לתקנות העיקריות במקום האמור בה יבוא - |
||||
|
|
|
|
(א) נפט סוג א' יוחסן במכלים תת קרקעיים שהוטמנו כוסו והוגנו כלהלן: |
|||
|
|
|
|
|
(1) הוא כוסה בשכבת אדמה בעובי של 0.6 מטר לפחות או הוטמן כאמור בתקנת משנה (ב); אולם אם אין זה מעשי להטמין מכל בתוך הקרקע רשאי המפקח הראשי להתיר לכסות את המכל בשכבת אדמה בעובי של 0.6 מטר לפחות ושוליה יעובדו בשיפוע או בקירות מגן כך שתימנע חשיפת המכל מפאת גשמים ורוחות;. |
||
|
|
|
|
|
(2) המרחק בין שני מכלי נפט תת קרקעיים סמוכים וכן המרחק בין מכל לגבול המגרש יהיה לפחות מ-0.5 מטר; |
||
|
|
|
|
|
(3) הם הוטמנו מחוץ למסלולי תנועת רכב והשטח שמעליהם מוגן מפני עליות רכב באחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
|
(א) אבני שפה בגובה 0.15 מטר לפחות מסביב השטח בו טמונים המכלים; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) עמודי מגן מצינורות ברזל בקוטר שלא יפחת מ-"3, בגובה שלא יפחת מ-0.9 מטר מעל לקרקע ובמרחקים שאינם עולים על 1.5 מטרים זה מזה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) גדר או מעקה שהם בגובה של פחות מ-0.9 מ'. |
|
|
|
|
|
|
(ב) מקום שאין זה מעשי למלא אחר הוראות תקנת משנה (א) (3) מותר להטמין מכל תת קרקעי או חלק ממנו מתחת למסלול רכב או במקום שמעליו עלול לנוע רכב או מתחת לתוואי של יחידת ניפוק או כל תוואי אחר, אם מתקיימים שני אלה: |
||
|
|
|
|
|
(1) מעל המכל התת קרקעי שכבת אדמה בעובי של 0.4 מטר לפחות ומעליה הוצב משטח בטון מזוין שממדיו בולטים באופן אופקי 1 מטר לפחות מעבר לקצות המכל; בבטון המזוין יתקיימו דרישות ת"י 466: חוקת הבטון ות"י 412: עומסים במבנים – עומסים אופיינים, טבלה 12 סוג כלי רכב (3); |
||
|
|
|
|
|
(2) כוות איש (Manhole) במשטח בטון תכוסה במכסה בעל חוזק שווה למשטח בטון. |
||
|
תיקון תקנה 68 |
11. |
בתקנה 68 - |
||||
|
|
|
|
(1) בתקנת משנה (1) במקום האמור בה יבוא - |
|||
|
|
|
|
|
(א) במכלים תת קרקעיים שהוטמנו - |
||
|
|
|
|
|
|
(1) הם כוסו בשכבת אדמה בעובי של 0.6 מטר לפחות או הוטמנו כאמור בתקנת משנה (ג); אולם אם אין זה מעשי להטמין מכל בתוך הקרקע רשאי המפקח הראשי להתיר לכסות את המכל בשכבת אדמה בעובי של 0.6 מטר לפחות ושוליה יעובדו בשיפוע או בקירות מגן כך שתימנע חשיפת המכל מפאת גשמים ורוחות; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) המרחק בין שני מכלי נפט תת קרקעיים סמוכים וכן המרחק בין מכל לגבול המגרש יהיה לפחות מ-0.5 מטר. |
|
|
|
|
|
|
|
(3) הם הוטמנו מחוץ למסלולי תנועת רכב והשטח שמעליהם מוגן מפני עליות רכב באחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) אבני שפה בגובה 0.15 מטר לפחות מסביב השטח בו טמונים המכלים; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) עמודי מגן מצינורות ברזל בקוטר שלא יפחת מ-"3, בגובה שלא יפחת מ-0.9 מטר מעל לקרקע ובמרחקים שאינם עולים על 1.5 מטרים זה מזה; |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) גדר או מעקה שהם בגובה של פחות מ-0.9 מ'. |
|
|
|
|
|
|
(4) מקום שאין זה מעשי למלא אחר הוראות תקנת משנה (א)(3), מותר להטמין מכל תת קרקעי או חלק ממנו מתחת למסלול רכב או במקום שמעליו עלול לנוע רכב או מתחת לתוואי של יחידת ניפוק או כל תוואי אחר, אם מתקיימים שני אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) מעל המכל התת קרקעי שכבת אדמה בעובי של 0.4 מטר לפחות ומעליה הוצב משטח בטון מזוין שממדיו בולטים באופן אופקי 1 מטר לפחות מעבר לקצות המכל; בבטון המזוין יתקיימו דרישות ת"י 466: חוקת הבטון ות"י 412: עומסים במבנים – עומסים אופיינים, טבלה 12 סוג כלי רכב (3) ; |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) כוות איש (Manhole) במשטח בטון תכוסה במכסה בעל חוזק שווה למשטח בטון. |
|
|
|
|
(2) בתקנת משנה 2(א) לתקנות העיקריות במקום האמור בה יבוא - |
|||
|
|
|
|
|
(א) המרחק בין דפנות שני מכלים יהיה כלהלן: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) כאשר אחד מהם מכיל נפט סוג א או סוג ב – לא פחות ממחצית צירוף הקטרים של המכלים, ולא פחות מ-6 מ'; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) כאשר שני המכלים מכילים נפט סוג ג' – לא פחות מ-6 מ'. |
|
|
|
|
|
|
(ב) המרחק בין דופן מכל על קרקעי ובין גדר יהיה כלהלן: |
||
|
|
|
|
|
|
(1) למכל לנפט סוג א או סוג ב – לא פחות מ-15 מ'; |
|
|
|
|
|
|
|
(2) למכל נפט סוג ג – לא פחות מ-6 מ'. |
|
|
|
|
|
|
(ג) הוא יותקן במאצרה שמתקיימים בה אלה - |
||
|
|
|
|
|
|
(1) הקיבולת שלה למכלים לנפט מסוג א או סוג ב תהיה שווה לפחות לקיבולת הכוללת של שתי המכלים שבתוכה |
|
|
|
|
|
|
|
(2) הקיבולת שלה למיכל נפט סוג ג' תהיה לפחות 110% מהקיבולת. |
|
|
|
|
|
|
|
(3) הדופן שלה תהיה בנויה מאדמה, בטון או חומר בעל תכונות דומות לשלה ובלבד שתהיה בגובה הדרוש ליצירת הקיבולת כאמור בתקנת משנה (1) ו-(2) כשהיא אטומה למעבר נפט ומסוגלת לעמוד בפני לחץ הידרוסטטי של עמוד מים במלוא גובהה מצדה האחד. |
|
|
|
|
|
|
(ד) המרחק מדופן מכל נפט אל דופן המצארה לא יעלה על 30מ' במאצרה המכילה מכל אחד, ועל 15 מ' במאצרה המכילה יותר ממכל אחד. |
||
|
|
|
|
|
(ה) היא לא משותפת למספר מכלי נפט אלא אם קיבולת המכל הגדול ביותר שבתוכה אינו עולה על 3000 מ"ק וסך הכל של הקיבולת מכלי הנפט שבתוכה אינו על 6000 מ"ק ובלבד שמספר מכלי הנפט מסוג א' או ב' שבתוכה אינו עולה על ארבעה. |
||
|
|
|
|
|
(ו) היא בעלת מערכת ניקוז המצוידת במגופים הניתנים להפעלה בנוחות ושהניקוז בה הוא כלפי חוץ ללא מעבר דרך מערכת ניקוז שכנה. |
||
|
|
|
|
|
(ז) היא נאספת למפריד נפט נאות אשר ימנע יציאת הנפט אל מחוץ שטח . |
||
|
תיקון תקנה 73 |
12. |
בתקנה 73 לתקנות העיקריות במקום האמור בה יבוא - |
||||
|
|
|
|
מכל תת קרקעי במחסן סיטוני יותקן, יוטמן, יכוסה ויוגן בהתאם להוראות תקנה 68. |
|||
|
תיקון תקנה 76 |
12. |
בתקנה 76 לתקנות העיקריות במקום המילים "יהיה בהתאם לתקנה 44" יבוא " בהתאם לאמור בתוספת הראשונה" ; |
||||
|
תחילה |
|
|
תחילתן של תקנות אלה מיום פרסומן. |
|||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
יריב לוין
שר העבודה
תוספת ראשונה
|
|
|
נפט סוג א' |
נפט סוג ב' או ג |
|
|
|
|
במטרים |
||
|
(1) |
מפתח מכל לנפט סוג א' |
3.5 |
1 |
|
|
(2) |
מפתח מכל לנפט סוג ב' או ג' |
3.5 |
0.5 |
|
|
(3) |
ממדרכה לרשות הציבור |
4.5 |
1.5 |
|
|
(4) |
ממדרכה לרשות הציבור המופרדת מיחידת הניפוק בגדר רשת צפופה המשתרעת לפחות – |
|
|
|
|
|
(1) |
4.5 מטרים לכל צד של יחידת ניפוק לנפט סוג א' |
1 |
– |
|
|
(2) |
1.5 מטרים לכל צד של יחידת ניפוק לנפט סוג ב' או ג' |
– |
0.5 |
|
(5) |
מגבול מגרש בלתי מגודר שאינו לאורך מדרכה או דרך לרשות הציבור |
1.5 |
0.5 |
|
|
(6) |
מגבול מגרש כאמור בפסקה (5) אם יש הפרדה בגדר רשת צפופה לפחות ל-1.5 מטרים מכל צד של יחידת הניפוק |
0.5 |
0.5 |
|
|
(7) |
מפתח מבנה שאין בו אש גלויה |
0.5 |
0.5 |
|
|
(8) |
מפתח משרד ומחסן שמנים |
1 |
0.5 |
|
|
(9) |
מפתח מסעדה, מזנון, בתי שימוש או מפתח מבנה אחר בו קיימת אש גלויה |
4.5 |
1 |
|
|
(10) |
מפתח כאמור בפסקה (9) אם קיימת הפרדה בגדר רשת צפופה המשתרעת לפחות 1.5 מטרים משני צדי יחידת הניפוק |
1.5 |
0.5 |
|
|
(11) |
מפתח מקלט או מרתף |
4.5 |
1 |
|
לעניין תקנת משנה (א) –
"מרתף" – כל מבנה אשר מפלס רצפתו נמוך ממפלס המשטח אשר מסביב ליחידת הניפוק;
"פתח" – כל פתח אשר שפתו התחתונה פחות מ-0.6 מטר מפני הקרקע הסמוכה לו.
דברי הסבר
תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז–1976, נועדו להסדיר היבטי בטיחות בעבודה ואחסון נפט, ולקבוע דרישות להקמה ולתפעול של מתקני אחסנת נפט ותחנות תדלוק. מאז התקנתן חלו שינויים מהותיים בהתפתחויות הטכנולוגיות, במאפייני השוק ובמערך הרגולטורי, לרבות הרחבת תחומי האחריות והמקצועיות של רגולטורים ייעודיים בתחומי הסביבה, הכבאות, האנרגיה והבטיחות.
במסגרת בחינה מקיפה שנערכה על ידי משרד העבודה ורשות האסדרה, נמצא כי חלק מההסדרים הקבועים בתקנות מיושנים, אינם מותאמים למציאות העדכנית, וחלקם נוגעים לתחומי מומחיות המצויים בליבת אחריותם של משרדי ממשלה וגורמי פיקוח אחרים. מצב זה מקשה על עדכון גמיש של ההסדרה, יוצר אי־ בהירות רגולטורית, ומכביד על תהליכי הרישוי והאכיפה, מבלי שתהיה לכך תרומה בטיחותית מוכחת.
לאור האמור, מוצע לתקן את התקנות כך שיבוטלו פרקים מסוימים ויצומצם היקף ההסדרה הקיימת, תוך מיקוד פעילות משרד העבודה בתחומים המצויים בליבת אחריותו, והותרת ההסדרה והפיקוח על מתקנים ייעודיים בידי רגולטורים בעלי מומחיות מתאימה. תיקון זה נועד לייעל את מערך האסדרה, לצמצם עומסים רגולטוריים ולהתאים את הדרישות למציאות המקצועית והטכנולוגית העדכנית, תוך שמירה על רמת בטיחות נאותה.
תקנה 1
מוצע לבטל את ההגדרות: "חוות מכלים", "יחידת ניפוק", "תחנת תדלוק פנימית", "תחנת תדלוק ציבורית", וכן למחוק מהגדרת "מיתקן" את ההתייחסות למתקנים אלה.
תיקון זה נדרש נוכח ביטול ההסדרה של מתקני אחסנת נפט ותחנות תדלוק במסגרת תקנות אלה, והעברת מוקד האסדרה והפיקוח על מתקנים אלו לרגולטורים בעלי המומחיות הייעודית בתחומים הרלוונטיים, ובראשם רשות הכבאות וההצלה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה ומשטרת ישראל.
השארת ההגדרות בתקנות לאחר ביטול ההוראות המהותיות עלולה ליצור אי בהירות נורמטיבית וסתירות פרשניות, ועל כן מוצע לעדכן את פרק ההגדרות בהתאם למבנה הרגולטורי החדש.
תקנה 2 – ביטול תקנה 2(ב)
מוצע לבטל תקנה זו מאחר שהיא חלה על מתקנים אשר הוצאו מתחולת התקנות במסגרת תיקון זה.
משעה שבוטלה ההסדרה הייעודית לתחנות תדלוק ציבוריות, תחנות תדלוק פנימיות וחוות מכלים, אין עוד הצדקה להותרת הוראה יישומית הנוגעת למתקנים אלו, והותרתה עלולה ליצור חפיפה רגולטורית בלתי מוצדקת.
תקנה 3 – תיקון תקנה 10(ד)
מוצע למחוק את הסיפא של תקנה 10(ד), החלה על תחנות תדלוק.
הוראה זו מצויה בכפילות מלאה לתקן הישראלי ת"י 60079, העוסק באטמוספרות נפיצות ובסיווג אזורים מסוכנים, אשר אומץ מכוח חקיקה ונאכף על ידי רגולטורים ייעודיים בתחום החשמל והחומרים המסוכנים.
הותרת הוראה מקבילה בתקנות אחסנת נפט יוצרת חפיפה נורמטיבית ואינה תורמת להגברת הבטיחות בפועל, כפי שעלה מממצאי דוח רשות האסדרה.
תקנה 4 – תיקון תקנה 11
מוצע למחוק מתקנה 11 את המילים "בחוות מכלים".
תיקון זה נדרש כהשלמה לביטול פרק חוות מכלים בתקנות, ומתוך רצון להבטיח עקביות פנימית של נוסח התקנות לאחר התיקון.
תקנה 5 – תיקון כותרת תקנה 13
מוצע למחוק מכותרת תקנה 13 את המילים "בחוות מכלים".
התקנה עוסקת בהיבטים של הארקה ובטיחות חשמלית, תחום המצוי כיום בליבת הסמכות והאכיפה של רשות הכבאות וההצלה ורגולטורים נוספים, ולא בליבת העיסוק של משרד העבודה. בהתאם לממצאי דוח רשות האסדרה, ביטול ההתייחסות לחוות מכלים נועד לצמצם כפילות רגולטורית מבלי לגרוע מרמת הבטיחות בפועל.
תקנה 6 – תיקון תקנה 13א
מוצע למחוק מתקנה 13א את המונחים "יחידת ניפוק" ו"חוות מכלים".
מדובר בהוראות הנוגעות
שריפות ודליקות, תחום הנמצא באחריות רשות הכבאות וההצלה, ושאומץ בישראל באמצעות תקני NFPA ורגולציה ייעודית. לפיכך, אין הצדקה להותרת הוראות אלו במסגרת תקנות שמטרתן בטיחות ובריאות תעסוקתית.
תקנה 7 – מחיקת פרק ב' – חוות מכלים
בבחינת רשות האסדרה נמצא כי הוראות פרק ב' אינן משיגות את תכליתן המרכזית – שיפור הבטיחות בחוות מכלים. עיקר גורמי הסיכון והאירועים הבטיחותיים אינם נובעים מהנושאים המוסדרים בפרק, ולפיכך הותרתו אינה תורמת להפחתת הסיכון או להגברת ההגנה על הציבור והסביבה.
עוד נמצא כי מרבית הדרישות בפרק זה מצויות באחריותם ובמומחיותם של רגולטורים אחרים, דבר היוצר כפילות רגולטורית, אי־ודאות והכבדה על תהליכי האסדרה והאכיפה.
נוכח היעדר תרומה בטיחותית מוכחת, לצד חוסר התאמה להתפתחויות טכנולוגיות והוצאות עודפות, מוצע לבטל את פרק ב' – "חוות מכלים", במטרה לייעל את האסדרה ולמקד את הפיקוח במנגנונים אפקטיביים לשיפור הבטיחות.
תקנה 8 – מחיקת פרק ד' – תחנות תדלוק ציבוריות
מוצע לבטל את פרק ד' לתקנות.
הוראות פרק ד' – תחנות תדלוק ציבוריות אינן משיגות תרומה מהותית לשיפור רמת הבטיחות. ההסדרים הקבועים בפרק מיושנים, אינם משקפים את ההתפתחויות הטכנולוגיות ואת מאפייני השוק העדכניים, ואינם מותאמים למציאות התפעולית הקיימת.
עוד נמצא כי חלק ניכר מן ההוראות בפרק נוגע לתחומי עיסוק ומומחיות המצויים באחריותם של משרדי ממשלה וגורמי פיקוח אחרים, ובהם המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות וההצלה. מצב זה מקשה על עדכון ההסדרה, יוצר אי־בהירות רגולטורית, ואינו מאפשר מיקוד אפקטיבי של פעילות הפיקוח בהתאם לליבת האחריות של כל רגולטור.
נוכח מיושנות ההוראות והיעדר תרומה בטיחותית מוכחת, מוצע לבטל את פרק ד' – תחנות תדלוק ציבוריות, ולהותיר את ההסדרה והפיקוח בידי רגולטורים בעלי מומחיות ייעודית, תוך ייעול מערך האסדרה והתאמתו למציאות העדכנית.
תקנה 9 – ביטול פרק ו' – תחנות תדלוק פנימיות (תקנות 55 עד 65)
מוצע לבטל את תקנות 55 עד 65.
בדומה לתחנות תדלוק ציבוריות, גם ביחס לתחנות תדלוק פנימיות נמצא כי אין זיקה ישירה בין הדרישות הקבועות בתקנות לבין תאונות העבודה בפועל. ההוראות חופפות להסדרה קיימת של רגולטורים אחרים, ומכבידות על המפוקחים ללא תרומה בטיחותית מוכחת.
תקנה 10 – תיקון תקנה 67
מוצע לעדכן את תקנה 67 כך שתיוותר כהוראה טכנית מצומצמת. התיקון נועד להבטיח רציפות נורמטיבית בנושאים נקודתיים של בטיחות פיזית, מבלי להשיב לתקנות הסדרה רחבה ותוך התאמה לדרישות תכנוניות ותקני בניה מחייבים.
תקנה 11 – תיקון תקנה 68
התיקון נועד להבטיח רציפות נורמטיבית בנושאים נקודתיים של בטיחות פיזית, מבלי להשיב לתקנות הסדרה רחבה שבוטלה, ותוך התאמה לדרישות תכנוניות ותקני בנייה מחייבים.
תקנה 12-תיקון תקנה 73 , 74, 76
מוצע לעדכן את תקנה 73,74,76 כך שתיוותר כהוראה טכנית מצומצמת הנוגעת להטמנת מכלים תת קרקעיים ולהגנתם הפיזית, במקומות שבהם אין רגולטור ייעודי אחר.
התיקון נועד להבטיח רציפות נורמטיבית בנושאים נקודתיים של בטיחות פיזית, מבלי להשיב לתקנות הסדרה רחבה שבוטלה, ותוך התאמה לדרישות תכנוניות ותקני בנייה מחייבים.