תזכיר טיוטת הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות

טיוטת הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות

לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951

 

 

 

אני מודיע לפי סעיף 15 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951[1] (להלן – החוק) כי בתוקף   סמכותי[2] לפי סעיף 11(7) ו-(8) לחוק, ולאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים, נתתי היתר כללי להעסקת עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בשעות נוספות (להלן – ההיתר) כלהלן:

 

 

הגדרות

 

1.  

בהיתר זה -

 

 

"עובדים" - עובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שהם אחד מאלה:

 

 

(1) עובדים הנמנים על הדרג הניהולי הבכיר;

 

 

(2) עובדי הצוות המקצועי ביחידות המשרד העוסקות בביצוע עבודת ביקורת בגופים המבוקרים ובבירור התלונות בגופים הנילונים בהתאם להיקפי הביקורת כאמור בסעיפים 9 ו-10 ובפרק השביעי בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958[3];

 

 

(3) עובדי היחידות המקצועיות מאגפי התמיכה המקצועית שלהלן:

 

 

 

(א)  הלשכה המשפטית;

 

 

 

(ב) תכנון ואסטרטגיה;

 

 

 

(ג)  לשכת מבקר המדינה ולשכת המנכ"ל;

 

 

 

(ד) הדוברות;

 

 

 

(ה)  אגף טכנולוגיות דיגיטליות ומידע;

 

 

 

(ו)  אגף הביטחון;

 

 

 

(ז)  אגף רכש נכסים ולוגיסטיקה התומכות בביצוע עבודת הביקורת ובירור התלונות.

 

 

"ההיתר הכללי לכלל המשק" – הודעה על מתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות[4];

 

 

"משרד" – משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור;

 

 

"שנת עבודה" – כהגדרתה בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951[5].

 

 

שעות נוספות מותרות ליום

 

2.  

(א) אורך יום עבודה לפי סעיפים 2 או 5 לחוק, כולל שעות נוספות (להלן – אורך יום העבודה) לא יעלה על 14 שעות עבודה, וזאת בהיקף של עד 12 פעמים בשנה.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים, סמוך למועדי העברת טיוטת דין וחשבון לגופים המבוקרים והנילונים ולמועדי הגשת דין וחשבון מטעם המשרד, רשאי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור או המנהל הכללי של המשרד, אם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד ולפיו אורך יום העבודה לא יעלה על 16 שעות עבודה, וזאת בהיקף של עד 6 פעמים בשנה.

 

 

(ג)  מבלי לגרוע מההגבלות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), סך הפעמים שבהן ניתן להחיל סעיפים קטנים אלה יחד לא יעלה על 12 ימים בשנה.

 

 

שעות נוספות מותרות לשבוע עבודה

 

3.  

(א) מספר השעות הנוספות שבהן מותר להעסיק עובדים בשבוע עבודה לא יעלה על מספר השעות הנוספות השבועיות כפי שיחושב לפי ההיתר הכללי לכלל המשק.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים, סמוך למועדי העברת טיוטת דין וחשבון לגופים המבוקרים והנילונים ולמועדי הגשת דין וחשבון מטעם המשרד, רשאי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור או המנהל הכללי של המשרד, אם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד ולפיו מספר השעות הנוספות שבהן מותר להעסיק עובדים במהלך שבוע עבודה לא יעלה על 25 שעות נוספות.

 

 

שעות נוספות מותרות בחודש

 

4.  

(א) מספר השעות הנוספות בחודש שבהן מותר להעסיק עובדים לא יעלה על מספר השעות הנוספות בחודש כפי שיחושב לפי ההיתר הכללי לכלל המשק.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים חריגים, סמוך למועדי העברת טיוטת דין וחשבון לגופים המבוקרים והנילונים ולמועדי הגשת דין וחשבון מטעם המשרד, רשאי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור או המנהל הכללי של המשרד, אם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הסמיכו לכך, לתת אישור מיוחד ולפיו ניתן לחרוג ממספר השעות הנוספות בחודש הקבוע בסעיף קטן (א), וזאת בכפוף לכך שלא יועסקו עובדים מעל 90 שעות נוספות בחודש.

 

 

____ ב________ התשפ"ו (___ ב________ 2026)

(חמ 3-4281)

 

 

דברי הסבר

היתר זה נדרש בהתחשב בייחודיותו ובתפקידו של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור וסדרי העבודה המשתנים בה נוכח לוח הזמנים כפי שנקבעו בתכניות הביקורת ובירור התלונות של המשרד, הנתון לשינויים בהתאם לאינטרסים הציבוריים והלאומיים בהם עוסק משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור.

 עבודת משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור הינה עבודה המתבצעת פעמים רבות באינטנסיביות ולאורך שעות ארוכות ורצופות על מנת לקדם הליכי ביקורת ובירור התלונות במסגרת תפקיד המשרד כפי נקבע בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 (להלן – החוק) בסד זמנים הנדרשים לצורך עמידה במחויבויות החוק וכללי הביקורת.

לאור זאת, נוצר לעיתים מצב בו העובדים החיוניים שעוסקים בתהליכי הביקורת ובירור התלונות על הגופים המפוקחים והנילונים נדרשים לעבוד בשעות מרובות, לפעמים אף מעבר לשעות הקבועות בהיתר הכללי לשעות נוספות לכלל המשק,  בתקופות של מועדי ההמצאה ופרסום דוחות מבקר המדינה ודוחות נציב תלונות הציבור לאורך כל השנה באופן שמתחייב מתפקיד המשרד על פי חוק.

היתר זה, יאפשר לעובדי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור שעוסקים ותומכי בעבודת הביקורת לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים.

ההיתר מבקש לאזן בין זכויות העובדים הקבועים בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ובנורמות הכלליות אשר נוצרו מכוחו לבין הצרכים המיוחדים הנדרשים לשם המשך פעולתו התקינה של מוסד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של מדינת ישראל.

 

סעיף 1

 ההיתר יחול  על עובדי משרד מבקר המדינה  ונציב תלונות הציבור העוסקים בביצוע עבודת הביקורת ובירור התלונות ואשר נקבע סד זמנים למילוי מטלה במסגרת תפקידם, על פי דין או על פי קביעת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לפי חוק מבקר המדינה, ועובדי היחידות המקצועיות התומכות בביצוע עבודת הביקורת ובירור התלונות.

 

סעיף 2

ההיתר יוצר איזון בין הנורמות הכלליות לבין הצרכים המיוחדים של משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, כך שניתן יהיה להעסיק עובדים עד 14 שעות ביום עבודה, לרבות שעות נוספות זאת על מנת לאפשר עמידה בכלל תהליכי הביקורת על הגופים המפוקחים ובלוחות הזמנים הנדרשים לפי הצרכים ועל פי חוק.

למרות זאת, במקרים בהם מתקיים עומס עבודה חריג, יהיה רשאי מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור לאשר העסקה של עובדים עד ל- 16 שעות.

היקף הימים בהם ניתן יהיה לחרוג במהלך השנה ממכסת שעות העבודה היומיות המותרות לפי החוק יעמוד על 12 ימים.

 

סעיף 3

מובהר  כי מספר השעות שמותר להעסיק בהם עובדים בשבוע עבודה שגרתי לא יעלה על מספר השעות שיחושב לפי ההיתר הכללי לכלל המשק. הסעיף קובע כי במקרים חריגים יינתן אישור לחריגה מהשעות הנוספות המותרות בהיתר הכללי ואולם הסעיף מגביל את מספר השעות הנוספות שיאושר בשבוע תוך איזון בין שעות העבודה הנוספות היומיות לבין מכסת השעות הנוספות השבועיות אשר לא יעלו  על 25 שעות נוספות בשבוע בהתאם לחוק.  

 

סעיף 4

בדומה לסעיף הקודם סעיף זה מגביל את מספר השעות הנוספות בחודש לפי הנורמות הקבועות במשק כפי שעולה מההיתר הכללי לכלל המשק. ובמקרים חריגים יינתן אישור לחרוג מן ההיתר הכללי בכפוף לכך שלא יועסקו עובדים מעל 90 שעות נוספות בחודש.

 

 



[1] ס"ח התשי"א, עמ' 204; התשע"ח, עמ' 284.

[2] י"פ 11103 התשפ"ג, עמ' 3642.

[3] ס"ח התשי"ח, עמ' 92.

[4] י"פ 7732, התשע"ח, עמ' 6284.

[5] ס"ח התשי"א, עמ' 234.