תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 4), התשפ"ו – 2026

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

יד יצחק בן-צבי ("יד בן-צבי" או "היד") היא תאגיד ציבורי שהוקם בחוק יד יצחק בן-צבי, תשל"א – 1971 ("החוק"), אשר נחקק לפני למעלה מ-50 שנה.

המבנה התאגידי של יד בן-צבי כפי שנקבע בחוק הוא מורכב למדי, וחריג בהיקפו ביחס לגופים דומים – הוא כולל מועצה שמספר חבריה נע בין 22 ל-51 וועד מנהל שמספר חבריו נע בין 7 ל-13.

בחלוף שנים רבות, הסדרים אחדים המופיעים בחוק כבר אינם נחוצים – דוגמת מינוי המועצה הראשונה על ידי ראש הממשלה; או שאינם עדכניים – דוגמת 5 האוניברסיטאות המנויות בתוספת לחוק, כאשר כיום פועלות בישראל אוניברסיטאות נוספות.

כמו כן, החוק קובע כי הועד המנהל יתקין תקנון אשר יובא לאישור הממשלה לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. בהתאם לכך, תקנון יד יצחק בן-צבי, תשל"א-1971 ("התקנון"), נחשב לחקיקת משנה. הסדרים שונים שלרוב מופיעים בחקיקה ראשית, נקבעו באופן חריג בתקנון – הפעולות אותן נדרשת יד בן-צבי לעשות למילוי מטרותיה, הרכב מועצת יד בן-צבי והוועד המנהל, דרכי מינויים, תקופת כהונתם, היותה של יד בן-צבי גוף מבוקר וכיוצ"ב. הסדרים אלו אינם תואמים באופן מלא לתבנית החקיקה המקובלת ביחס לתאגידים ציבוריים בחקיקה עדכנית.

יתרה מכך – בין התקנון ובין החוק יש אי-התאמות – כך, התקנון קובע כי מספר חברי מועצת יד בן-צבי נע בין 25 ל-31 ומספר חברי הועד המנהל נע בין 7 ל-9 – הסדרים אלו אמנם נמצאים בטווח שנכלל בחוק אך שונים ממנו. בדומה, לפי התקנון חובה למנות לועד המנהל של יד בן-צבי את נציג האוניברסיטה העברית, בעוד לפי החוק יש למנות נציג אחת האוניברסיטאות המנויות בתוספת.

הסדר מרכזי שחסר בחוק ובתקנון הוא ההסדר הקובע שתקציב יד בן-צבי יבוא מתקציב המדינה. על אף שיד בן-צבי מתוקצבת בפועל מתקציב משרד התרבות והספורט מזה שנים רבות, היעדר הסמכה מפורשת בחקיקה מהווה קושי שיש לתקנו.

לבסוף, מוצע לקובע את תפקידי יד בן-צבי בחוק על מנת להבהיר שאחד מתפקדי היד הוא לקיים אירועי תרבות שעניינם ברוח תחומי הפעילות של היד – היישוב היהודי בארץ ישראל, ירושלים ותולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.

לאור כל האמור, מטרות התיקון המוצע הן:

א.  לפרט את תפקידי יד בן-צבי.

ב.  לקבוע מבנה תאגידי "רזה" ויעיל יותר עבור יד בן-צבי.

ג.  לקבוע בחקיקה ראשית את ההסדרים העדכניים הנוגעים לתאגידים ציבוריים, ובכלל זה ההסדרים הנוגעים לתקצוב התאגיד על ידי המדינה, תוך ביטול הצורך בתקנון.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

התיקון יאפשר את המשך התקצוב של יד בן-צבי מתקציב משרד התרבות והספורט.

 

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד התרבות והספורט:

תזכיר חוק יד יצחק בן-צבי (תיקון מס' 4), (תיקונים שונים), התשפ"ו – 2026

 

 

 

דברי הסבר

 

יד יצחק בן-צבי ("יד בן-צבי" או "היד") היא תאגיד ציבורי שהוקם בחוק יד יצחק בן-צבי, תשל"א – 1971 ("החוק"), אשר נחקק לפני למעלה מ-50 שנה.

המבנה התאגידי של יד בן-צבי כפי שנקבע בחוק הוא מורכב למדי, וחריג בהיקפו ביחס לגופים דומים – הוא כולל מועצה שמספר חבריה נע בין 22 ל-51 וועד מנהל שמספר חבריו נע בין 7 ל-13.

בחלוף שנים רבות, הסדרים אחדים המופיעים בחוק כבר אינם נחוצים – דוגמת מינוי המועצה הראשונה על ידי ראש הממשלה; או שאינם עדכניים – דוגמת 5 האוניברסיטאות המנויות בתוספת לחוק, כאשר כיום פועלות בישראל אוניברסיטאות נוספות.

כמו כן, החוק קובע כי הועד המנהל יתקין תקנון אשר יובא לאישור הממשלה לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. בהתאם לכך, תקנון יד יצחק בן-צבי, תשל"א-1971 ("התקנון"), נחשב לחקיקת משנה. הסדרים שונים שלרוב מופיעים בחקיקה ראשית, נקבעו באופן חריג בתקנון – הפעולות אותן נדרשת יד בן-צבי לעשות למילוי מטרותיה, הרכב מועצת יד בן-צבי והוועד המנהל, דרכי מינויים, תקופת כהונתם, היותה של יד בן-צבי גוף מבוקר וכיוצ"ב. הסדרים אלו אינם תואמים באופן מלא לתבנית החקיקה המקובלת ביחס לתאגידים ציבוריים בחקיקה עדכנית. הסדר מרכזי שחסר בחוק הוא ההסדר הקובע שתקציב יד בן-צבי יבוא מתקציב המדינה. על אף שיד בן-צבי מתוקצבת בפועל מתקציב משרד התרבות והספורט מזה שנים רבות, היעדר הסמכה מפורשת בחוק מעורר קושי שיש לתקנו.

יתרה מכך – בין התקנון ובין החוק יש אי-התאמות – כך, התקנון קובע כי מספר חברי מועצת יד בן-צבי נע בין 25 ל-31 ומספר חברי הועד המנהל נע בין 7 ל-9 – הסדרים אלו אמנם נמצאים בטווח שנכלל בחוק אך שונים ממנו. כמו כן, לפי התקנון חובה למנות לועד המנהל של יד בן-צבי את נציג האוניברסיטה העברית, בעוד לפי החוק יש למנות נציג אחת האוניברסיטאות המנויות בתוספת.

לבסוף, מוצע לקובע את תפקידי יד בן-צבי בחוק על מנת להבהיר שאחד מתפקידי היד הוא לקיים אירועי תרבות שעניינם ברוח תחומי הפעילות של היד – היישוב היהודי בארץ ישראל, ירושלים ותולדות קהילות ישראל בארצות המזרח.

לאור כל האמור, מטרות התיקון המוצע הן:

א. לפרט את תפקידי יד בן-צבי.

ב.  לקבוע מבנה תאגידי "רזה" ויעיל יותר עבור יד בן-צבי.

ג. לקבוע בחקיקה ראשית את ההסדרים העדכניים הנוגעים לתאגידים ציבוריים, ובכלל זה ההסדרים הנוגעים לתקצוב התאגיד על ידי המדינה, תוך ביטול הצורך בתקנון.

 

סעיף 1 –

מוצע לעגן בחוק הגדרות שיסייעו בקריאה רציפה. ההגדרות המוצעות הן למועצה, שמונתה לפי סעיף 4 לחוק; למנהל הכללי, שמונה לפי סעיף 7 לחוק; ולשר, שהוא שר התרבות והספורט.

 

סעיף 2 –

 

סעיף 2 לחוק קובע את מטרות יד בן-צבי כדלקמן:

" (1)  להעמיק בעם את תודעת רציפותו של היישוב היהודי בארץ ישראל, ולטפח לשם כך את חקר תולדות היישוב;

(2)  לקדם את חקר ירושלים;

(3)  לקדם את חקר תולדות קהילות ישראל בארצות המזרח;

(4)  לשקף את אישיותו של יצחק בן-צבי כנשיא המדינה ואת פועלו בתנועה הציונית, בתנועת העבודה, ביישוב ובמדינה."

המילה "חקר" חוזרת על עצמה ב-3 סעיפי המשנה הראשונים, ומכאן שלהיבטי החקר מקום דומיננטי בפעילותה של יד בן-צבי.

לצד האמור ישנה חשיבות לכך שעשייתה של יד בן-צבי בתחומים החשובים עליהם היא מופקדת תבוא לידי ביטוי, בין היתר, באירועי תרבות, באופן שינגיש את העשייה של יד בן-צבי לקהל רחב יותר מקהל החוקרים או המתעניינים בתחומי המחקר, ובכך לקדם את הנושאים עליהם יד בן צבי אמונה.

לפיכך, מוצע לקבוע כי אחד מתפקידי יד בן-צבי לקיים אירועי תרבות כגון: כינוסים, הרצאות, חוגי לימוד, ימי עיון  ערבי פולקלור, מופעים, סיורים ותערוכות, וזאת בין היתר על מנת להנגיש את עשיית יד בן-צבי לקהל הרחב.

 

סעיף 1 לתקנון קובע מהן הפעולות שתעשה יד בן-צבי לצורך מילוי המטרות האמורות בסעיף 2 לחוק. מכיוון שהתיקון המוצע כולל את ביטול התקנון מוצע, מוצע לציין בחוק את תפקידי יד בן-צבי.

סעיף קטן (1) בנוסח המוצע מתייחס לפעילות החקר של יד בן-צבי, לרבות הוצאה לאור ומענקי מחקר:

"להפעיל את מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, ובכלל זה לפרסם מחקרים ולהוציא לאור כתבי עת וספרים ולתת מענקי מחקר, פרסים ומלגות לסופרים, חוקרים וסטודנטים בתחומי פעילותה של יד בן-צבי".

סעיף קטן (2) מתייחס לפעילות הספריה של יד בן-צבי ולתחומי התמחותה, לרבות החזקה בכתבי יד:

"להפעיל ספריה לחקר קהילות ישראל בארצות המזרח, תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל, תולדות ירושלים ותולדות חייו של יצחק בן-צבי, ובכלל זה לאסוף ולרכז כתבי יד, תעודות וספרים בנושאים אלו".

סעיף קטן (3) מתייחס לפעילות תרבות :

"לארגן כינוסים, הרצאות, חוגי לימוד, ימי עיון, ערבי פולקלור, מופעים ותערוכות בנושאי פעילות של יד בן-צבי, במטרה להנגיש את פעילותה של יד בן-צבי לקהל הרחב ולתת ביטוי למסורות של עדות ישראל ולמיזוגן".

סעיף קטן (4) הוא סעיף סל (ר' למשל סעיף 4(8) לחוק הספריה הלאומית, תשס"ח-2007):

"לקיים פעילויות נוספות הנדרשות לצורך קידום מטרותיה של יד בן-צבי לפי חוק זה."

 

סעיף 3 –

סעיפים 4-7 לחוק עוסקים במוסדות יד יצחק בן-צבי, במינויים הראשונים, בתקנון, ובאי-תלות. להלן נוסח הסעיפים כפי שהם בחוק:

"4.    יד יצחק בן-צבי יהיה לה –

(1)  מועצה שמספר חבריה לא יפחת מעשרים ושניים ולא יעלה על חמישים ואחד, ובהם נציגי גופים אלה:

(א)   הממשלה;

(ב)   ההסתדרות הציונית העולמית;

(ג)    עירית ירושלים;

(ד)   האוניברסיטאות האמורות בתוספת;

(ה)   ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל;

שר החינוך והתרבות רשאי, על פי המלצת המועצה, להוסיף על התוספת;

(2)  ועד מנהל מבין חברי המועצה, שמספר חבריו לא יפחת משבעה ולא יעלה על שלושה עשר, ובהם לפחות נציג אחד של כל גוף האמור בפסקאות-משנה (א), (ב), (ג) ו-(ד) של פסקה (1) ונציגים של אוניברסיטאות מן האמורות בתוספת.

5.    (א)  ראש הממשלה ימנה את המועצה הראשונה של יד יצחק בן-צבי, את הועד המנהל, את היושב-ראש הראשון של המועצה ואת היושב-ראש הראשון של הועד המנהל; הודעה על המינויים האמורים תפורסם ברשומות.

          (ב)  המועצה הראשונה תכהן שנתיים מיום מינויה.

6.    (א)  הועד המנהל שנתמנה כאמור בסעיף 5 יתקין, תוך שנה אחת מיום מינויו ולאחר התייעצות במועצה, את התקנון של יד יצחק בן-צבי, ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות יד יצחק בן-צבי, הרכב המועצה, הועד המנהל ושאר המוסדות, תקופת כהונתם, החברות בהם, תקופתה והפסקתה, סמכויות המוסדות וחובותיהם, סדרי עבודתם ובכלל זה הוראות בדבר מנין חוקי, דרכי קביעת התקציב והבאת שינויים ותיקונים בתקנון.

          (ב)  התקנון יובא לאישור הממשלה, לאחר התייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.

          (ג)   עד לאישור התקנון יקבעו המועצה והועד המנהל את סדרי עבודתם.

7.    בתחום סמכויותיה לפי חוק זה ולפי התקנון תהא יד יצחק בן-צבי בת-חורין לכלכל את עניניה ככל שיקבע הועד המנהל."

מוצע להחליף סעיפים אלו. בתמצית, סעיף 4 עוסק בהרכב המועצה אותו מוצע לעדכן, ובוועד המנהל אותו מוצע לבטל. המבנה התאגידי של יד בן-צבי כפי שנקבע בחוק הוא מורכב למדי, וחריג בהיקפו ביחס לגופים דומים. כמפורט להלן, מוצע לקבוע ליד בן צבי מועצה בלבד בהיקף חברים מצומצם יותר, כמקובל, באופן שיקל על מינוי החברים וייעל את תהליך ניהולו של התאגיד.

סעיף 5 עוסק במינויים הראשונים שבוצעו סמוך לאחר חקיקת החוק. סעיפים אלו אינם נחוצים עוד.

סעיף 6 עוסק בתקנון, אותו מוצע לבטל. התקנון עוסק בפעולות יד בן צבי, אשר כאמור בסעיף הקודם מוצע לעגן בחוק; בהרכב המועצה, במינוי חברי המועצה, ביושב ראש המועצה, בתקופת כהונתם, בתפקידי המועצה, בכינוס המועצה, במניין החוקי לישיבות המועצה, ובהצבעות – וכן ביחס לועד המנהל; וכן במוסדות היד, במנהל הכללי ובמינהל, בתקציב, בזכויות החתימה, בהיותה של יד בן-צבי גוף מבוקר, ובשינוי התקנון. מוצע לעגן את ההסדרים הנוגעים לעבודת המועצה, לרבות יושב הראש והמנהל הכללי בחוק עצמו, בהתאם לתבנית החקיקה העדכנית כמפורט להלן, ובאופן המייתר את הצורך בחקיקת משנה ייעודית.

סעיף 7 עוסק בעצמאות יד בן-צבי, בנוסח השונה מהחקיקה העדכנית.

 

חרף סעיפים אלו מוצע לקבוע בחקיקה את ההסדרים העדכניים המקובלים בתחומים אלו מתוך תבנית החקיקה, כדלקמן:

 

סעיף 4 המוצע קובע את הרכב המועצה. מוצע שהמועצה תכלול 9 חברים – היקף שיקל על מינוי החברים וייעל את תהליך כינוסם וקבלת ההחלטות. ההרכב המוצע, אשר ימונה על ידי שר התרבות, כולל שני עובדי מדינה – נציג משרד התרבות והספורט ונציג משרד האוצר; עובד עיריית ירושלים; שני אנשי סגל אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה; וארבעה נציגי ציבור בעלי השכלה או ניסיון בתחומי העיסוק המרכזיים של יד בן-צבי: מורשת, היסטוריה, חינוך או קהילות ישראל בארצות המזרח.

 

סעיף 4א המוצע קובע, כמקובל בחקיקה עדכנית, שהמועצה תמנה באישור שר התרבות והספורט את יושב ראש המועצה וממלא מקומו הקובע מתוך אנשי הסגל האקדמי ונציגי הציבור.

 

סעיף 5 המוצע קובע את תפקידי המועצה. התפקידים המוצעים הינם לקבוע את מדיניותה הכללית של יד יצחק בן-צבי ואת קווי הפעולה שלה; לפקח ולקבל דוחות על פעילות יד יצחק בן-צבי מהמנהל הכללי; לאשר את תקציב יד יצחק בן-צבי ואת תכנית העבודה השנתית שלה, ולהביאו לאישור שר התרבות ושר האוצר; לפקח על יישום המדיניות וביצוע קווי הפעולה של יד יצחק בן-צבי ותכניותיה; ולמנות מבקר פנימי ליד יצחק בן-צבי, לאשר את תכנית העבודה שלו, לדון בדוחות שיגיש לה ולקבל החלטות בעניינם; לקבוע נוהל לקבלת תרומות, עיזבונות ומענקים. תפקידים אלו מקובלים בחקיקה עדכנית ביחס לתפקידי מועצת תאגיד ציבורי (ר' למשל סעיף 8 לחוק מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע"א-2010).

 

סעיף 6 המוצע הינו הסייג המקובל למינוי לחברי המועצה לפי תבנית החקיקה העדכנית. הסעיף קובע כי בתפקיד של חבר מועצה לא יכהן מי שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית או בעבירת משמעת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בה. תכליתו של הסעיף להבטיח כי בתפקיד זה, שהוא תפקיד ציבורי, בעל חשיבות ואשר למחזיק בו עשויות להיות סמכויות שלטוניות כחלק מהגוף עליו הוא נמנה, יכהן אדם הראוי לכהונה זו, וזאת לרבות בהיבט הערכי-נורמטיבי, בין היתר כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת השלטונית (לעניין זה ר' בג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, פיסקה 11 (ניתן ביום 12.10.2008)).

 

סעיף 6א המוצע הינו הסדר תקופת הכהונה המקובל לחברי מועצה לפי תבנית החקיקה העדכנית. מגבלת תקופת הכהונה נועדה לאפשר ריענון שורות ולהבטיח החלפה בין חברי המועצה. הדבר חיוני הן בכדי לאפשר גיוון דעות ועמדות והן בשל העובדה שחברות במועצה ציבורית מהווה משאב ציבורי שאין מקום להקנותו לגורם בלעדי למשך תקופה ממושכת מדי. משך הזמן המוצע לתקופת כהונה תקנית הוא ארבע שנים. מוצע לאפשר את הארכת תקופת הכהונה לתקופה אחת נוספת, וזאת למעט הנציגים מקרב עובדי המדינה והעירייה, שכן לא אחת מינויים של אלה נעשה מכוח מומחיות או תפקיד קונקרטי ברשות הציבורית.

 

סעיף 6ב המוצע מסדיר את הנסיבות שבהן תסתיים כהונתו של חבר מועצה בטרם הגיע מועד סיומה באופן המקובל לפי תבנית החקיקה העדכנית. סיום כהונה כאמור יעשה מקום שבו חדלו להתקיים בחבר המועצה הנסיבות שבשלהן מונה, וכן כאשר בעל התפקיד התפטר באמצעות הגשת כתב התפטרות לשר הממונה. בנוסף, כהונתו של חבר מועצה תובא אל סיומה בדרך של העברתו מהכהונה על ידי הגורם הממנה מקום בו חבר המועצה הורשע או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה אשר מחמת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש עוד כחבר מועצה; כאשר נבצר ממנו לשמש בתפקיד דרך קבע; וכן כאשר חדלו להתקיים בחבר המועצה הנסיבות שבשלהן מונה.

בנוסף, הסעיף המוצע מסדיר סיטואציה בה יכול הגורם הממנה להעביר חבר מועצה מכהונתו כאשר הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של המועצה (או מספר אחר של ישיבות שייקבע בכל דבר חקיקה לפי העניין), לאחר שהתייעץ ביו"ר המועצה (ברי כי כאשר יו"ר המועצה נעדר מישיבות לא תתקיים התייעצות עמו מעבר לזכות הטיעון שתינתן לו). הוספת הסעיף נובעת מהרצון לתת בידי הגורם הממנה סמכות להעביר מכהונתו חבר המועצה שאינו ממלא את תפקידו כנדרש (כאשר אינדיקציה אפשרית לכך היא העדר השתתפותו בישיבות המועצה שבה הוא חבר).

סעיף קטן (ה) קובע כי מקום שבו הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף הפסקת הכהונה, יפעל הגורם הממנה בהקדם האפשרי למנות חבר אחר תחתיו, בהתאם לסעיף המינוי ותנאי הכשירות, וזאת כדי שלא להותיר את המועצה בלא איוש ובאופן שיפגע בתיפקודה. 

 

סעיפים 6ג ו-6ד המוצעים עוסקים בתוקף פעולות המועצה ובסדרי עבודתה באופן המקובל לפי תבנית החקיקה העדכנית. הסעיף נועד להבטיח את תקינות עבודת המועצה, בהיבט החברים המכהנים בה. סעיף 6ד(א) מורה כי המועצה תתכנס לפי צרכי יד בן-צבי ולפחות ארבע פעמים בשנה. עוד הוא מורה כי ניתן לכנס את המועצה לפי דרישה של לפחות שליש מחבריה. סעיף 6ד(ב) מורה כי יושב ראש המועצה יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדיהן, ואף ינהל את ישיבותיה; סעיף 6ד(ג) נועד לקבוע כי המניין החוקי המזערי שבו יכולה המועצה לפעול ולקבל החלטות הוא לפחות מחצית חבריה המכהנים. בנוסף, מורה סעיף 6ד(ה) כי המועצה ראשית, במקרים חריגים, לקיים ישיבות באמצעות כלי תקשורת המאפשרים לחברי המועצה לשמוע זה את זה בזמן אמת; לבסוף מורה סעיף 6ד(ו) כי המועצה תנהל פרוטוקולים של ישיבותיה ותשמור אותם באופן דיגיטלי.

סעיף 6ג נועד לשמור על רצף תפקודה ותוקף החלטותיה של המועצה, במקרה שבו נתפנה מקומו של מי מחבריה.

 

סעיף 6ה המוצע קובע הסדר לגמול והחזר הוצאות לחברי המועצה לצורך עידוד פעילותם התקינה ויצירת תמריץ חיובי למילוי התפקידים הציבוריים בשל הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם כיאות. בשל האמור, מעוגנות בסעיף האפשרות ההוראות בעניין תשלום גמול או החזר הוצאות לחברי המועצה הזכאים לכך. על מנת לייצר אחידות בנושא בין תאגידים סטטוטוריים שונים, מוצע לקבוע ש הגמול או החזר ההוצאות שיהיו זכאים לקבל חברי המועצה בעבור השתתפות בישיבות המועצה יהיו בהתאם לסכום הגמול או להחזר ההוצאות, לפי העניין, שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ברמת סיווג זהה לזו של  התאגיד בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים (הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרץ 1995),  וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי.

מובהר כי על פי המוצע לא יהיו זכאים לגמול חברי מועצה שהם עובדי מדינה, עובדי גופים מתוקצבים ונציגים של גופים שמינוים נקבע בחוק שמכוחו פועל התאגיד או נציגים שנמנים על גוף שיש לו אינטרס ישיר במגזר או בתחום שבו פועל התאגיד, לגביהם המליצה הוועדה לסיווג תאגידים בדוח הביניים שלה מספטמבר 1996 ובטיוטת הדוח מיוני 2001, שלא לאשר להם גמול (משום שהם זוכים לגמול במסגרת אותה הם מייצגים). בשים לב לאמור, הרי שהכלל האמור נכון ומתאים גם לעובדי גופים נתמכים כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. כמו כן, אין מקום לתשלום גמול כאמור מקופת הציבור לגבי כל מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה מכל מקור אחר (יוער בהקשר זה כי לפי פסקה 42.477 לתקשי"ר עובד מדינה המכהן, בין היתר, כחבר מועצה מטעם המדינה בתאגיד סטטוטורי עושה זאת בתוקף תפקידו והשתתפותו בישיבות המועצה נחשבת לעבודה בשירות המדינה ובהתאם לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, גם גופים מתוקצבים ונתמכים המעסיקים חברי מועצה, רשאים לכלול את ההשתתפות בישיבות כזמן עבודה). חברי מועצה שלא יהיו זכאים לגמול כאמור, יכולים להיות זכאים להחזר הוצאות בהתאם לכללים.

ההסדר המוצע מהווה איזון ראוי בין הצורך לקבוע זכאות לגמול והחזר הוצאות לחברי מועצה בחקיקה ראשית לבין הגמישות הנדרשת לאור שינויים רבים המשפיעים על רמת הגמול וסכום החזר ההוצאות לאור זמן, לצד שמירה על אחידות הגישה בין תאגידים שונים.

 

 

סעיף 6ו המוצע עוסק בהחלת דינים שונים שמטרתם היא ככלל שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותו המקצועית על חברי המועצה, באופן המקובל לפי תבנית החקיקה העדכנית.

לגבי חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 – החוק קובע כי על עובד ציבור וכן על בן או בת זוגו ומי שסמוך על שולחנו חל איסור על קבלת מתנה הניתנת לו נוכח תפקידו כעובד הציבור. החוק נועד למנוע פגיעה בטוהר המידות ובכלל זאת למנוע תופעות פסולות של הענקת מתנה או גמול לעובד ציבור על מנת להטות את שיקול דעתו ולהשפיע על הליך קבלת ההחלטות. הנורמה בבסיס החוק היא פשוטה ויש מקום להרחיבה ביחס לכל מי שהינו בעל סמכויות שלטוניות, אף אם הן מצומצמות יחסית.

לגבי חוק העונשין, התשל"ז-1977, מוצע להחילו מקום שבו חבר המועצה אינו נכנס להגדרת "עובד ציבור" לפי סעיף 34כד לחוק, הגדרה הכוללת בפסקה (10) גם "נושא משרה או תפקיד לפי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם [...]". החוק קובע שורה של עבירות העוסקות, בין היתר, בעובדי ציבור. חלק מהעבירות הן ייחודיות לעובדי ציבור, ביניהן העבירה של מרמה והפרת אמונים, גילוי בהפרת חובה, שימוש לרעה בכוח המשרה, לחץ של עובד ציבור, גניבה בידי עובד ציבור; וחלקן נועדו לתת הגנה מוגברת לעובד ציבור, ביניהן העבירה של תקיפת עובד ציבור, הפרעה לעובד ציבור והעלבת עובד ציבור. לנוכח מעמדם הציבורי של חברי המועצה, אשר מחייב עמידה בכללים המחמירים הנהוגים בשירות המדינה – מוצע להחיל מפורשות את הדינים האמורים.

לגבי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 – חוק זה קובע שורה של מגבלות על מעבר של פורש משירות הציבור אל גופים אשר הפורש עסק בעניינם או היה מעורב במתן זכות להם במסגרת תפקידו הציבורי. זאת, בהתאם למטרתו של החוק, שהיא שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור במערכת, ומניעת תופעות שליליות הכרוכות בניצול קשרים אישיים של עובד הציבור שרכש בתוקף תפקידו לפני פרישתו.

לגבי חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט-1959 – החוק מתייחס לקטגוריות שונות של עובדי המדינה ומחיל עליהן איסורים שונים. כפי שקובע ההסדר בסעיף, על חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, יחולו החובות והאיסורים החלים מכוח החוק על כלל עובדי המדינה – איסור על השתתפות בבחירות (למעט חשאיות) ב"גוף בוחר" (סעיף 3א); איסור לעסוק בפעילות מפלגתית בתחומם של נכסי הציבור (סעיף 3ב); איסור לארגן הפגנה או תהלוכה בעלת אופי מדיני (סעיף 4); איסור להתרים כספים זולת לאוצר המדינה (סעיף 5).

לגבי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 יצוין כי בהתייחס לחברי מועצה שאינם עובדי המדינה תחול, המגבלה הקבועה בסעיף 56(ב) לחוק הבחירות לכנסת, כפי שהיא חלה ביחס לעובדי מדינה שאינם בכירים, שמשמעותו היא שחברותם בגוף תופסק מיום הגשת רשימת המועמדים עד יום הבחירות לכנסת ואם יבחרו לכנסת – כל זמן היותם חברי הכנסת.

 

סעיף 6ז המוצע קובע את ההסדר למניעת ניגוד עניינים של חברי המועצה באופן המקובל בתבנית החקיקה העדכנית. הסעיף המוצע נועד להחיל על חבר המועצה את העיקרון האוסר על עובדי ציבור להימצא במצב של ניגוד עניינים. האיסור על ניגוד עניינים מתייחס למצב שבו ישנו חשש סביר שעובד הציבור יימצא בניגוד עניינים – הן כאשר מדובר בעניין אישי שלו או של קרובו והן כאשר מדובר בתפקיד אחר של אותו אדם.

 הוראות הסעיף מעגנות ומפרטות הן את העיקרון האוסר על הימצאות במצב של ניגוד עניינים, והן את קשת הזיקות הרחבה שביחס אליה יש לבחון האם מתקיים ניגוד עניינים. ואולם בנסיבות נתונות, בבחינת השאלה האם מתקיים בפועל חשש סביר לניגוד עניינים, יש לתת את הדעת גם לריחוק הזיקה ולמכלול נסיבות העניין. יובהר כי ייתכנו נסיבות שבהן חשש לניגוד עניינים יתעורר גם ביחס לזיקות רחוקות שלא נכללו במפורש בסעיף המוצע ובהגדרות הקבועות בו, ואף שהסעיף אינו שולל במפורש את האיסור על ניגוד עניינים באותם מקרים, לא מן הנמנע שהאיסור יחול במקרים אלה מכוח כללי הצדק הטבעי.

סעיף קטן (א) קובע את ההגדרות הדרושות לסעיף המוצע. הוא יוצק תוכן להגדרת המונח "ניגוד עניינים", ומבהיר כי יש לבחון קיומו של ניגוד עניינים ביחס למילוי תפקידו של חבר המועצה במועצה, בהתחשב בענייניו האישיים או בתפקיד אחר, שלו או של קרובו, וכן קובע מי ייחשב "קרוב" לעניין זה. משמעות הדברים היא כי חבר המועצה עשוי להיות במצב של ניגוד עניינים גם כאשר אין לחבר המועצה עצמו עניין אישי, אך יש לו עניין במצב של אדם אחר, הנכלל בהגדרת "קרוב" (ובכלל זה, כאשר מדובר בחבר קרוב). הסעיף קובע הגדרה רחבה ומקיפה של גורמים אשר יש לבחון את ענייניהם ביחס לתפקידו של חבר המועצה, אך יש להדגיש כי לא בכל מקרה שיש לקרוב עניין אישי אכן מתעורר חשש סביר לניגוד עניינים, ויש לבחון את פוטנציאל ההשפעה של העניין האישי בהתחשב גם במידת הקרבה.  

סעיף קטן (ב) אוסר על מינוי של חבר המועצה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים, באופן שימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו. ככלל, ההנחה היא שזיקות שיש לחבר המועצה לתפקיד עשויות להצריך הטלת מגבלות על חבר המועצה במילוי תפקידו, ואלו יבואו לידי ביטוי בהסדר ניגוד עניינים שייערך עבורו. על פי סעיף קטן זה, רק אם חבר המועצה יימצא במצב של ניגוד עניינים שלא ניתן למנוע אותו במסגרת הסדר ניגוד עניינים, או שהסדר ניגוד העניינים ימנע ממנו למלא את עיקר התפקיד לא יהיה ניתן למנותו.

סעיף קטן (ג) מתייחס לאופן שבו יש לנהוג במקרה של חשש לניגוד עניינים במהלך הכהונה, וקובע כי חבר המועצה לא יטפל בנושאים שהטיפול בהם יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. בהתאם להגדרת "טיפול" בסעיף קטן (א), על חבר המועצה להימנע מכל סוג של מעורבות באותו נושא, לרבות נוכחות בדיון לעניין אותו נושא. לצד זאת, יובהר כי סעיף קטן זה אינו מייתר את הצורך בעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים, אשר במסגרתו יש להתייחס לכל הזיקות הרלוונטיות ולקבוע כיצד על חבר המועצה לנהוג כדי להימנע מלהימצא במצב של ניגוד עניינים. הסדר ניגוד עניינים עשוי לכלול צעדים אישיים (כגון התפטרות ממילוי תפקיד מקביל או שינוי באופן הפעילות) או הימנעות מטיפול באותו עניין, כאמור בסעיף קטן זה. לצד זאת, במקרים המתאימים ניתן לנקוט בצעדים אחרים שאינם שוללים את הטיפול באותו עניין, כגון קבלת החלטות בשיתוף עם גורם אחר, גילוי נאות, מתן הנמקה מיוחדת וכיוצא בזה.

סעיף קטן (ד) מתייחס לחובת ההודעה המוקדמת המוטלת על חבר המועצה כאשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים. על פי הסעיף, בכל מצב שבו נודע לחבר המועצה על אפשרות להימצאות במצב של ניגוד עניינים, הוא נדרש לעדכן את הגורם הממנה, ובהתאם יהיה מקום לגבש בעניינו הסדר למניעת ניגוד עניינים כמפורט לעיל. 

סעיף קטן (ה) עוסק בנסיבות שבהן הרכב המועצה כולל חבר אשר מונה מתוקף תפקידו כבעל תפקיד בגוף מסוים או כמייצג גוף או מגזר מסוים. במקרה זה, ההנחה היא כי חברותו של חבר זה במועצה היא חשובה ובעלת תועלת, בין השאר כדי שייצג ויביא בפני חברי המועצה גם את זווית הראייה של אותו מגזר או אוכלוסייה שאותם הוא מייצג. לכן, במצב כאמור אין לראות ניגוד עניינים בעצם העובדה שחבר המועצה מייצג גוף או ציבור מסוים. ואולם, לא מן הנמנע שעניין אישי של אותו נציג יעורר חשש לניגוד עניינים אישי, גם אם עניין זה קשור לעניינו הכללי של המגזר.

 

סעיף 7 המוצע עוסק במינוי מנהל כללי ובתקופת כהונתו. מוצע שהמועצה תמנה את המנהל הכללי של יד בן-צבי באישור השר, וזאת בהליך לאיתור מועמדים. כן מוצע שלמנהל יהיה ניסיון ניהולי ותואר אקדמי שני לפחות. עוד מוצע שהמנהל ימונה לתקופה של חמש שנים ואפשר לשוב ולמנותו, באישור השר, לתקופת כהונה אחת נוספת (הסדר זהה נקבע בסעיף 17 לחוק מרכז זלמן שזר).

 

סעיף 7א המוצע עוסק בתפקידי המנהל הכללי, אשר מוצע שיכללו את ניהול יד בן-צבי; יישום החלטות המועצה; הכנת תכנית העבודה השנתית והתקציב השנתי והבאתם לאישור המועצה; ודיווח למועצה על פעילויות יד יצחק בן-צבי (הסדר זהה נקבע בסעיף 18 לחוק מרכז זלמן שזר).

 

סעיף 7ב המוצע עוסק בהפסקת כהונתו של המנהל הכללי. מוצע שהמנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: אם הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המועצה; אם המועצה החליטה על הפסקת כהונתו ברוב של שני שלישים לפחות מכלל חבריה; או אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש המנהל הכללי. עוד מוצע כי אם הוגש כתב אישום נגד המנהל הכללי בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש המנהל הכללי, יהיה השר רשאי להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, וימונה לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה לפי הוראות סעיף 7(א) (הסדר זהה נקבע בסעיף 20 לחוק מרכז זלמן שזר).

 

סעיף 7ג המוצע עוסק במינוי מבקר פנימי ליד בן-צבי. מוצע שהמועצה תמנה למרכז מבקר פנימי אשר יפעל בהתאם להוראות חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב-1992; ושהמבקר הפנימי יגיש למועצה דין וחשבון על ממצאיו (הסדר זהה נקבע בסעיף 21 לחוק מרכז זלמן שזר).

 

סעיף 7ד המוצע עוסק בהיותו של יד בן-צבי גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. הסדר זה קבוע היום בסעיף 23 לתקנון, ועם ביטול התקנון מוצע לעגנו בחוק.

 

סעיף 4–

סעיף 4 המוצע עורך תיקון בסעיף 8א לחוק, וקובע כי שינויים ותיאומים בתנאי העבודה של עובדי יד בן-צבי ייעשו לאחר היוועצות עם המועצה, ולא עם הועד המנהל אשר כאמור מוצע לבטל.

כמו כן, מוצע למחוק את סעיפים 8א(ג) ו-8א(ד) לחוק, הקובעים כי:

"(ג)   השכר, הגמלאות ותנאי העבודה האחרים של עובדי יד יצחק בן-צבי יהיו כשל עובדי המדינה, ובלבד ששר החינוך והתרבות רשאי, על פי המלצת הועד המנהל ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לקבוע שינויים ותיאומים שייראו לו דרושים להתאמת ההוראות החלות על עובדי המדינה למבנה של יד יצחק בן-צבי.

(ד)  אין האמור בסעיף זה בא לגרוע מסמכות יד יצחק בן-צבי לחתום על חוזים מיוחדים עם עובדים המועסקים בתפקידים זמניים, לתקופות או למשימות ובתנאים שקבע שר החינוך והתרבות על פי הצעת הועד המנהל לאחר התייעצות עם שר האוצר."

זאת לנוכח התפיסה לפיה אין מקום להסדיר שכר ותנאי העסקה של עובדי תאגידים ציבוריים בחוק, כמקובל בחקיקה עדכנית.

לבסוף, הסעיף עורך תיקון בסעיפים 8א ו-11 לחוק, ומחליף את המילים "שר החינוך והתרבות" במילה "השר" – אשר לפי הגדרתה בסעיף 1א המוצע משמעה שר התרבות והספורט. יצוין כי סמכויות שר החינוך והתרבות בכל הנוגע לחוק הועברו לשר המדע והטכנולוגיה לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה, וזאת לפי החלטה מס. 1863 של הממשלה מיום 24.06.2007. בהמשך נותרו סמכויות אלו בידיו של שר התרבות והספורט לפי החלטה מס. 24 של הממשלה מיום 20.04.2009. מוצע לעגן שינוי זה בחוק באמצעות מחיקת ההתייחסויות שנותרו בו לשר החינוך והתרבות.

 

סעיף 5–

מוצע להחליף את סעיף 9 בחוק, אשר קובע כי:

"קיום המועצה או הועד המנהל, סמכויותיהם ותוקף פעולותיהם, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בהם, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו".

הסדר לעניין הרכב קטוע של המועצה עוגן בסעיף 6ג המוצע כפי שפורט לעיל, וזאת באופן המקובל בתבנית החקיקה העדכנית. 

במקום סעיף זה, מוצע לעגן בפירוש את היותה של יד בן-צבי גוף מתוקצב מתקציב המדינה, כמקובל בחקיקה עדכנית ביחס לתאגידים ציבוריים.

הסעיף המוצע קובע כי המועצה תגיש לאישור השר ושר האוצר, לא יאוחר מיום 30 לנובמבר בכל שנה, את הצעת התקציב של יד יצחק בן-צבי לגבי שנת התקציב הבאה. הסדר זה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 22(ב) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה-1985.

עוד מוצע לקבוע שהתקציב השנתי לפעילותה של יד יצחק בן-צבי ימומן מתקציב המדינה ומתקציב פעילות יד בן-צבי. חלקו של התקציב השנתי מתוך תקציב המדינה ייקבע בחוק התקציב השנתי ויועבר לרשות, בכפוף לתנאים שיורה עליהם החשב הכללי במשרד האוצר, ככל שיורה, לעניין דיווח ולעניין פיקוח ובקרה תקציביים. כמו כן, מוצע לקבוע שיד בן צבי תהיה רשאית לקבל הכנסות נוספות מתרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי, בהתאם לנוהל שתקבע המועצה באישור השר. יד בן-צבי תהיה רשאית לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף. אם הכנסות אלו הינן מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) או (5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], השימוש של יד בן-צבי בהכנסות הנוספות יהיה כפוף לכך שההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, ושניתנה על כך הודעה לשר.

לבסוף מוצע לקבוע שיד בן-צבי תפרסם את הנוהל שנקבע לקבלת הכנסות נוספות באתר האינטרנט שלה.

ההסדרים המוצעים הינם ההסדרים המקובלים בעניין זה – ר' למשל סעיף 17 לחוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, תשנ"ו-1996.

 

סעיף 6 –

מוצע לקבוע, כהוראת מעבר, שעד למינויה של מועצה חדשה בידי השר לפי ההסדר המוצע, ימשיכו לשמש בתפקידים המועצה והועד המנהל שכיהנו ערב התיקון לחוק, וזאת לפרק זמן שלא יעלה על שנה מיום תחילתו של החוק (להלן: "תקופת המעבר"). בתקופת המעבר יפעלו המועצה והוועד המנהל בהתאם להוראות התקנון. זאת על מנת לוודא ולהבטיח את המשכיות, רציפות ויציבות הפעילות ביד בן-צבי עד לכינונה של מועצה חדשה.

כמו כן, מוצע לקובע כי ככל שלא תמונה מועצה חדשה עד תום תקופת המעבר האמורה, תפקע כהונתה של המועצה הישנה והוועד המנהל ישמש כמועצת התאגיד עד למינויה של מועצה חדשה כאמור.