תקנות הדיג (תיקון מס' 2), התשפ"ו-2026
הבסיס המשפטי להסדרת פעילות דיג במדינת ישראל קבוע בפקודת הדיג, 1937 (להלן – הפקודה) ובתקנות הדיג, 1937 (להלן – תקנות הדיג).
במטרה לצמצם דיג באזורים אסורים או רגישים, ולהגן על משאבי טבע ותשתיות לאומיות, מוצע לתקן את תקנות הדיג ולעגן בהן חובת התקנה של אמצעי איכון ובקרה בכלי שיט שאורכם מעל 12 מטרים העוסקים בדיג, וכן בספינות המשמשות לדיג מכמורת ולדיג באמצעות מערך חכות צף גם אם אורכן קטן מ-12 מטרים. כן מוצע לקבוע הוראות בעניין המערכת המקוונת לאיכון ובקרה, ובכלל זה הוראות בעניין השימוש במידע הנשמר במערכת והגנה על מידע אישי.
תיקון התקנות בהתאם למוצע יוביל לייעול עבודת הפיקוח והאכיפה ויאפשר הקמת תשתית מודרנית לניהול דיג.
יצוין כי מודל פיקוח וניהול דיג באמצעות אמצעי איכון ובקרה מקובל במדינות רבות בעולם ומהווה כלי מרכזי בניהול בר־קיימא של משאב הדגה. בפרט, במדינות החברות ב-General Fisheries Commission for the Mediterranean (GFCM) נקבעו חובות איכון וניטור לכלי שיט, מתוך הכרה בחשיבותם של אמצעים אלה לצורך פיקוח אפקטיבי, מניעת דיג בלתי חוקי וניהול אחראי של משאבי הדיג בים התיכון.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות וביטחון המזון:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3א(2) ו-9 לפקודת הדיג, 1937[1] ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977[2], אני מתקין תקנות אלה: |
|||||
|
|
|
|
|||||
|
תיקון תקנה 1א |
1. |
בתקנות הדיג, 1937[3] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1א- |
|||||
|
|
|
(1) אחרי ההגדרה "הירדן ויובליו" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""מכשיר איכון ובקרה" – מכשיר מסוגVMS (Vessel Monitoring System) או מערכת איכון ובקרה אחרת שאישר פקיד הדיג הראשי, המאפשרים איכון רציף של מיקומה הגיאוגרפי של הספינה, זיהויה והעברת נתוני מיקום, זמן, מהירות וכיוון הפלגה למערכת מקוונת לאיכון ובקרה, באופן אוטומטי, אמין ומאובטח, בהתאם למפרט שיקבע פקיד הדיג הראשי ויפורסם באתר האינטרנט של המשרד;"; |
||||
|
|
|
(2) בהגדרה "המשרד", במקום "משרד החקלאות ופיתוח הכפר" יבוא "משרד החקלאות וביטחון המזון"; |
|||||
|
|
|
(3) אחרי ההגדרה "שק" יבוא: |
|||||
|
|
|
|
""השר" – שר החקלאות וביטחון המזון;". |
||||
|
הוספת תקנות 2ב עד 2ד |
2. |
אחרי תקנה 2א לתקנות העיקריות יבוא: |
|||||
|
|
|
"התקנת מכשיר איכון ובקרה |
2ב |
(א) לא ידוג אדם דגים באמצעות ספינת דיג שאורכה מעל 12 מטרים או באמצעות ספינה המשמשת לדיג מכמורת או לדיג באמצעות מערך חכות צף, אלא אם מותקן בספינה מכשיר איכון ובקרה תקין, המופעל באופן רציף ומחובר למערכת מקוונת לאיכון ובקרה לפי הוראות תקנות אלה. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), פקיד הדיג הראשי רשאי לפטור מחובת האיכון הרציף בהחלטה מנומקת בכתב. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) בעל רישיון לספינה כאמור בתקנת משנה (א) אחראי לכך שמכשיר איכון והבקרה יפעל באופן רציף וקבוע בכל עת, בין שהוא נמצא על הספינה ובין שלא. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) נתגלתה תקלה במכשיר האיכון והבקרה, יודיע על כך בעל הרישיון לספינה לפקיד הדיג הראשי, באופן מיידי; כל עוד לא תוקנה התקלה, לא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור בכתב מאת פקיד הדיג הראשי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) פקיד הדיג הראשי רשאי לשנות את תכיפות השידור של מכשיר האיכון והבקרה בהתאם למאפייני האזור, רמת הסיכון, סוג הפעילות, מיקום הספינה או נסיבות תפעוליות אחרות, והכל כפי שיקבע פקיד הדיג הראשי ויפרסם באתר האינטרנט של המשרד. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) פקיד הדיג הראשי ימסור לבעל רישיון לספינה הודעה, שיצוינו בה הפרטים לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981[4], על איכון של הספינה ועל העברת הנתונים בזמן אמת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים; בעל הרישיון ישמור העתק מההודעה לתקופה של שלוש שנים לפחות, ואולם, אין באי מסירת הודעה לבעל הרישיון או באי שמירת ההעתק כדי לפגוע בתוקפם של הנתונים. |
|
|
|
|
מערכת מקוונת לאיכות ובקרה |
2ג |
(א) המערכת המקוונת לאיכון ובקרה תאסוף נתונים ודיווחים אודות האיכון לפי הוראות תקנות אלה, לרבות מספר כלי שיט, מיקום הספינה, כיוון הפלגה ומהירות תנועה וכן נתונים נוספים שיקבע השר. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
(ב) פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד הנחיות לעניין אופן התחברות למערכת מקוונת מאובטחת לאיכון ובקרה, שבאמצעותה יועבר לפקיד הדיג הראשי מידע מאמצעי איכון ובקרה על ידי בעל רישיון לספינה העוסקת בדיג, כאמור בתקנה 2ב(א). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) השר ימנה, לפי המלצת פקיד הדיג הראשי, מבין עובדי האגף לדיג במשרד, אדם שיהיה אחראי על המערכת המקוונת לאיכון ובקרה. |
|
|
|
|
מטרות השימוש במידע אישי והגנה על מידע אישי |
2ד |
(א) מידע אישי במערכת המקוונת לאיכון ובקרה יישמר תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע. |
|||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
|
|
|
|
|
|
(ג) גישה למאגר הפרטים המזהים ושימוש בהם תתאפשר רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה לפי פקודת הדיג, 1937 ואולם, אין באמור כדי לגרוע מסמכות המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת לאיכון ובקרה גם למטרות סטטיסטיות לצורך מילוי תפקידים לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) פקיד הדיג הראשי ייתן הרשאות למידע אישי, בהתאם למדיניות שיגבש, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בתקנת משנה (ב), לצורך מילוי תפקיד שהוסמך לו לפי דין, באופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם; לא תותר גישה לפרטים מזהים במערכת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור, ובכפוף לתקנת משנה (ג). |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ה) אדם שקיבל מידע אישי לפי תקנה זו ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות לפי תקנת משנה (ב) או לפי צו של בית משפט. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ו) המידע במערכת המקוונת לאיכון ובקרה יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם נמצא כי הוא נדרש לצורך חקירה, העמדה לדין או אכיפה של עבירות או הפרות מסוימות. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ז) בתקנה זו - |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מידע אישי" – כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות, התש"א-1981; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"פרט מזהה" – שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית ליחיד.". |
|
תיקון תקנה 9 |
3. |
בתקנה 9 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), אחרי פסקה (15) יבוא: |
|||||
|
|
|
"(16) דג דגים באמצעות ספינת דיג שאורכה מעל 12 מטרים או באמצעות ספינה המשמשת לדיג מכמורת או לדיג באמצעות מערך חכות צף ללא מכשיר איכון ובקרה, בניגוד לתקנה 2ב.". |
|||||
|
תחילה |
4. |
תחילתן של תקנות אלה 18 חודשים מיום פרסומן. |
|||||
___ ב________ התשפ"ו (___ ב________ 2026)
(חמ _____-3)
__________________
אבי דיכטר
שר החקלאות וביטחון המזון
דברי הסבר
כללי
הבסיס המשפטי להסדרת פעילות דיג במדינת ישראל קבוע בפקודת הדיג, 1937 (להלן – "הפקודה") ובתקנות הדיג, 1937 (להלן – "תקנות הדיג" או "התקנות העיקריות").
בהתאם לסעיף 3א(2) לפקודה, שר החקלאות וביטחון המזון (להלן – השר) רשאי לקבוע תנאים בדבר השטחים שמותר לדוג בהם באמצעות ספינות דיג מהסוג שקבע, וכן תנאים נוספים שלדעת השר יש צורך בהם.
מוצע לקבוע בתקנות הדיג חובת התקנת אמצעי איכון ובקרה בכלי שיט מעל 12 מטרים העוסקים בדיג, לרבות ספינות המשמשות לדיג מכמורת ולדיג באמצעות מערך חכות צף, אף אם אורכן קטן מ-12 מטרים, וכן לחייב העברת נתוני האיכון למערכת מקוונת ייעודית. הצורך בקביעת ההסדר המוצע נובע ממאפייניה הייחודיים של פעילות הדיג, המתבצעת במרחב הימי ובאזורים שבהם יכולת הפיקוח הפיזי מוגבלת. אמצעי איכון ובקרה יאפשרו לבצע פיקוח אפקטיבי ורציף על פעילות הדיג ולאכוף את הוראות הפקודה ותקנות הדיג, ובכלל זה הוראות לעניין דיג באזורים אסורים, בתקופות ובמועדים שבהם הדיג אסור, וכן הוראות הנוגעות לשיטות דיג, ציוד דיג ומגבלות נוספות שנועדו להגן על משאב הדגה.
אמצעי האיכון והבקרה נועדו לשמש כלי מרכזי בניהול דיג אפקטיבי, המבוסס על פיקוח יעיל, אמין ומבוסס נתונים. השימוש במערכת האיכון צפוי לשפר את יכולת הפיקוח והאכיפה של גורמי הפיקוח, לייעל את הקצאת משאבי האכיפה בים, לאפשר זיהוי חריגות והפרות בזמן אמת ובדיעבד, ולחזק את ההגנה על משאבי הדגה, המערכת האקולוגית הימית ובתי גידול רגישים.
לתקנה 1
מוצע לתקן את תקנה 1א לתקנות העיקריות, שעניינה הגדרות, ולהוסיף את ההגדרה "שר החקלאות וביטחון המזון". שכן בתקנות קבועות סמכויות לשר החקלאות וביטחון המזון וחסרה הגדרה מתאימה.
כמו כן, מוצע להוסיף הגדרה של "מכשיר איכון ובקרה", הרלוונטית לקביעת החובה להתקנתו על גבי ספינות מסוימות העוסקות בדיג. ההגדרה המוצעת של מכשיר איכון ובקרה אינה מקבעת את ההסדר לטכנולוגיית שידור אחת, כדי לאפשר גמישות טכנולוגית והתאמה להתפתחויות עתידיות. תחום איכון כלי השיט מתפתח, וייתכן שבעתיד יוצעו פתרונות אמינים, מאובטחים ויעילים יותר מבחינת כיסוי, עלות או תפעול. משכך, מוצע לקבוע בתקנות דרישות ביצוע מחייבות לרבות רציפות השידור, אמינותו, אבטחת המידע וכיסוי מרחב פעילות הספינה ולהותיר את פירוט הטכנולוגיה והמפרט הטכני להנחיות המקצועיות של פקיד הדיג הראשי. במסגרת זו ניתן יהיה לקבוע, ככל שיידרש, שימוש בתקשורת לוויינית או בטכנולוגיה מקבילה אחרת, לשם הבטחת איכון רציף ואמין.
לתקנות 2 ו-3
מוצע לקבוע חובת התקנת מכשיר איכון ובקרה על קבוצה מוגדרת של ספינות מסחריות שפועלות במרחב הציבורי הימי. קבוצה זו כוללת כ-30 ספינות שאורכן עולה על 12 מטרים וכן ספינות העוסקות בשיטות דיג בעלות פוטנציאל סיכון גבוה (מכמורת ומערך חכות צף), גם אם אורכן נמוך מ-12 מטרים. זאת, על מנת לייצר כלי אכיפה ופיקוח אפקטיבי ומודרני על פעילות הדיג המסחרי במרחב הימי של ישראל. המצב הקיים, הנשען על נוכחות פיזית של פקחים ושימוש וולונטרי ובנתוני AIS יוצר פער רגולטורי ותפעולי משמעותי ביכולת הניטור הרציף של כלי שיט, במיוחד במרחבים מרוחקים ובקרבת תשתיות לאומיות.
מוצע כי מכשיר האיכון והבקרה הפועל ישדר באופן רציף וקבוע, והנתונים שיאספו ממנו יועברו למערכת מקוונת מאובטחת שתשמש לצרכי פיקוח, בקרה, אכיפה וניהול משאב הדגה בלבד. על אף זאת, פקיד הדיג הראשי רשאי לפטור בעל רישיון לספינה כאמור מאיכון בנסיבות מסוימות, בהחלטה מנומקת בכתב.
כמו כן, מוצע להסמיך את פקיד הדיג הראשי לשנות את תכיפות השידור של המכשיר בהתאם למאפייני אזורים מסוימים ורמת הסיכון בהם. כך, באזורים רגישים, למשל בקרבת תשתיות אנרגיה לאומיות (צנרות גז ומתקני אנרגיה) למניעת פגיעה פיזית מציוד ספינות המכמורת, ושמורות טבע ימיות, יידרש שידור בתדירות גבוהה ואף רציפה. מנגד, בעת שהייה בנמל, לא קיים צורך מקצועי בשידור רצוף, שכן לא מתבצעת בו פעילות דיג, ומשכך, פקיד הדיג רשאי להתיר שידור בתדירות נמוכה או להתיר את הפסקתו.
התיקון המוצע מתייחס למנגנון ניהול המידע שיועבר ממכשיר האיכון והבקרה למערכת מקוונת מאובטחת, תוך שמירה על פרטיות בעלי הרישיונות בהתאם לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981. הגישה למידע תינתן במשורה ורק לבעלי תפקידים שהוסמכו לכך ונדרשים למידע לצורך מילוי תפקידם לפי דין, ובכלל זה, פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות וגורמי פיקוח ואכיפה המוסמכים לאכוף את הפקודה ואת תקנות הדיג. השימוש במידע יעשה באופן מידתי ותוך שמירה על פרטיות בעלי הרישיונות ועל סודיות, ובכלל זה הגבלת הגישה למידע מזוהה, שמירת מידע במערכות מאובטחות לתקופה מוגבלת של שלוש שנים, קביעת הרשאות גישה מצומצמות והגבלת השימוש במידע למטרות שלשמן נאסף (אכיפה, חקירה והעמדה לדין בשל עבירות והפרות של הפקודה ותקנות הדיג).
יתרה מכך יצוין, כי ההסדר המוצע בתיקון זה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים של ארגונים בינלאומיים, ביניהםGeneral Fisheries Commission for the Mediterranean (GFCM) ושל מדינות רבות בעולם אשר משמש בהן ככלי מרכזי בפיקוח וניהול בר-קיימא של משאב הדגה.
עוד מוצע לקבוע כי מי שדג דגים באמצעות ספינת דיג שאורכה מעל 12 מטרים או באמצעות ספינה המשמשת לדיג מכמורת או לדיג באמצעות מערך חכות צף ללא מכשיר איכון ובקרה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
לתקנה 4
מוצע לקבוע תחילה מאוחרת של 18 חודשים, זאת בהתחשב בהיערכות הנדרשת לביצוע התקנות ולהטמעת הטכנולוגיה החדשה. כך, בין היתר, על המשרד להתקשר עם ספק לרכישת מכשירי איכון ובקרה ולוודא התקנתם על גבי הספינות ותקינות פעילותם; לבצע פעולות הסברה לציבור הדייגים הרלוונטי לשיתוף פעולה מיטבי ואפקטיבי ולאפשר להם להיערך לפרקטיקה החדשה וכן לבצע הדרכות והכשרות ליחידת הפיקוח לטובת הכרת הטכנולוגיה וביצוע אכיפה יעילה.