תזכיר חוק

מטרה

1.  

מטרתו של חוק זה היא לאסדר את יצוא הטובין, תוכנה וטכנולוגיה המפורטים ברשימה ולהסדיר את הפיקוח האכיפה עליהם, כחלק ממאמצי מדינת ישראל לסייע בשמירת השלום בעולם, בטחונו ויציבותו או לשם שמירה על אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל, על ידי הגברת האחריות הבין לאומית והלאומית בייצוא טובין, תוכנה וטכנולוגיה ברשימה.

פרק א': הגדרות

הגדרות

2.  

בחוק זה –

"אגף הפיקוח" - אגף הפיקוח על יצוא דו שימושי ואב"כ'';

"אזרח ישראלי" – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי"ב-1952;

" גורם חוץ" – מדינת חוץ, לרבות אדם הנמצא במדינת חוץ;

"המשרד" – משרד הכלכלה והתעשייה;

"השר" – שר הכלכלה והתעשייה;

"ועדת המנכ''לים" – ועדה הדנה בהשגות לפי סעיף 11(ח), שהרכבה הינו -

(1) המנהל הכללי של המשרד;

(2) המנהל הכללי של משרד הביטחון;

(3) המנהל הכללי של משרד החוץ;

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[1];

"חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני" – חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז – 2007[2];

"טובין מפוקחים" - חומרים, ציוד ומערכות ציוד, לרבות רכיביהם וחלקיהם, הכלולים ברשימה;

"טכנולוגיה" – מידע מסוים הדרוש לפיתוח או לייצור של פריט הנכלל ברשימה או לשימוש בו, למעט מידע שהוא נחלת הכלל, ומחקר מדעי בסיסי; מידע כאמור יכול  שיהיה נתונים טכניים ;

"ייצור" – לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות;

"יצוא תוכנה וטכנולוגיה מפוקחות" – אחד מאלה:

(1) העברה של טכנולוגיה או תוכנה מפוקחות בכל דרך שהיא מישראל אל מחוץ לישראל;

(2)  העברה בשטח ישראל במישרין או בעקיפין לידי מי שאינו אזרח ישראלי או אינו תושב ישראל או לידי תאגיד חוץ, למעט:

(א)  העברת טכנולוגיה הנוגעת לטובין מפוקחים המהווה מידע שהוא נחלת הכלל או מחקר מידע בסיסי, או מידע מינימלי שנדרש להגשת פטנט;

(ב) העברת תוכנה שהיא נגישה לשימוש חופשי על ידי הציבור הרחב ופותחה על ידי המשתמש ללא מעורבות של הספק; והיא נחלת הכלל או קוד שנדרש להתקנה, הפעלה או תחזוקה או תיקון של טובין מפוקחים שהוצאו ברישיון.

"מועצת הביטחון" – מועצת הביטחון של ארגון האומות המאוחדות;

"מחקר מדעי בסיסי" – עבודה ניסיונית או תיאורטית שמטרתה העיקרית רכישת ידע חדש בנוגע לעקרונות היסוד של תופעות ועובדות הניתנות לצפייה, ואשר אינה מכוונת בעיקרה אל עבר מטרה או יעד מסוימים;

"מידע שהוא נחלת הכלל" – מידע הנמצא ברשות הרבים ואשר הגיע כדין לרשות הרבים, בלי מגבלות על המשך הפצתו; מגבלות על זכויות יוצרים אינן מוציאות מידע מכלל היותו מידע שהוא נחלת הכלל;

"משתמש סופי" – הגורם הסופי שהטובין, תוכנה, הטכנולוגיה או פעולת התיווך מיועדים לו;

"נתונים טכניים" – לרבות תכניות אב, תכניות, שרטוטים, דגמים, נוסחאות, טבלאות, תכנים ומפרטים הנדסיים וכן ספרי הוראות הפעלה, כתובים או מתועדים, על גבי מדיה מגנטית, אופטית או כל מדיה אחרת;

"סיוע טכני" – לרבות תמיכה טכנית הנוגעת לתיקון, פיתוח, ייצור, הרכבה, בדיקה, תחזוקה או כל שירות טכני אחר הניתן בכל דרך לרבות הדרכה, ייעוץ, אימון, הכשרה, כולל על ידי אמצעים אלקטרוניים, טלפון, או כל סוג של העברה בעל פה.

''פיתוח" – לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים תכנון, חקר תכנון וניתוחו, תפיסת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני התכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה;

"פעולת תיווך" – פעולה, בתמורה או שלא בתמורה, שהינה בעלת השפעה עסקית מהפעולות כמפורט להלן:

(1) יצירת קשר בין שני צדדים או יותר לשם התקשרות בעסקת יצוא טובין, תוכנה או טכנולוגיה מפוקחים;

(2) מעורבות במשא ומתן לקראת התקשרות של צדדים בעסקת יצוא טובין, תוכנה וטכנולוגיה מפוקחים;

(3) ייצוג של צד לעסקת יצוא טובין, תוכנה וטכנולוגיה מפוקחים.

"פעילות טרור" – פעילות של ארגון טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו – 2016[3];

"פקודת המכס"– פקודת המכס [נוסח חדש] [4];

"פריט אב"כ" – טובין, תוכנה, טכנולוגיה ושירותים שניתן לעשות בהם שימוש בפיתוח וייצור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני;

"פריט דו-שימושי" – טובין, תוכנה וטכנולוגיה שמיועדים מעיקרם לשימוש אזרחי והמתאימים גם לשימוש בטחוני;

"פריט דו-שימושי מפוקח" - כל אחד מאלה:

(1) פריט דו שימושי הכלול ברשימה ואשר נועד לשימוש סופי אזרחי;

(2) פריט דו שימושי הכלול ברשימה ואשר נועד לשימוש סופי אזרחי;

(3) פריט דו שימושי אחר כפי שקבע השר בצו;

"רשות מוסמכת" – ראש האגף או מנהל תחום רישוי באגף הפיקוח במשרד, או עובד המשרד שהמנהל הכללי של המשרד הסמיכו;

"ראש האגף" – ראש אגף הפיקוח במשרד;

"רשימה" - רשימה המבוססת על רשימות הקבועות במשטרים, הסדרים ואמנות בין-לאומיים שישראל החליטה לפעול לפיהן ואשר מפורטים בתוספת הראשונה או פריטים שהוסיף השר לרשימה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 47(ג);

"שטעון" – כהגדרתו בפקודת המכס;

"שימוש" – לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ;

"שימוש אזרחי" – שימוש בידי מי שאינו נמנה על כוחות הביטחון כהגדרתם בחוק הפיקוח על יצוא הבטחוני;

"שימוש סופי" – שימוש בפריט דו שימושי מפוקח על ידי המשתמש הסופי;

"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח –1968[5].

"תאגיד חוץ'' – תאגיד שאינו תאגיד ישראלי;

"תאגיד ישראלי" – מי שעונה על תנאים אלה:

(1) תאגיד שהתאגד בישראל;

(2) תאגיד שמרכז עסקיו בישראל והשליטה בו, במישרין או בעקיפין, היא בידי אזרח ישראלי, או בידי תושב ישראל;

(3)  "תושב ישראל" – כהגדרת "תושב" בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[6];

פרק ב': רישוי

סימן א' – חובת רישוי

חובת רישוי

3.  

לא ייצא אדם מישראל פריט דו שימושי מפוקח אלא אם כן בידו רישיון יצוא בתוקף מאת הרשות המוסמכת, למעט פריט שלגביו יש לקבל רישיון מבין הרישיונות הקבועים בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני;

תחולה כללית של הפיקוח

4.  

(א)  לא ייצא אדם פריט דו שימושי שאינו מפוקח, אלא אם כן בידו רישיון יצוא בתוקף מאת הרשות המוסמכת, וזאת במידה והודיעה הרשות המוסמכת מיוזמתה, כי מתקיימים לגביו אחד מהתנאים הבאים:

(1) הפריט נועד או עשוי לשמש כולו או חלקו, בקשר לפיתוח, יצור, הרכבה, בחינה, אחזקה, הפעלה, העברה או שיגור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני;

(2) ייצוא הפריט עלול להפר סנקציות בין - לאומיות שאומצו ע"י מועצת הביטחון של האו"ם;

(3) בהיוועצות עם משרד החוץ, ייצוא הפריט עלול להוות עקיפת סנקציות שהוטלו ע"י מדינה זרה אשר ישראל, משיקולי ביטחון לאומי, פועלת למנוע עקיפתן;

(4) הפריט עשוי לשמש כולו או חלקו לפעילות טרור;

(5) הפריט נועד או עשוי לשמש כולו או חלקו כחלק חילוף או רכיב כלשהו בטובין מפוקחים שיוצאו ממדינת ישראל תוך הפרה של חוק זה;

(ב) לא ייצא אדם פריט דו שימושי שאינו מפוקח במידה וידע או היה עליו לדעת כי קיים יסוד סביר לחשש כי מתקיים אחד התנאים המנויים בסעיף קטן (א);

(ג)  סבר  אדם כי קיים יסוד סביר לחשש כאמור בסעיף קטן (ב), ידווח על כך לרשות המוסמכת טרם ביצוע היצוא; קיבלה הרשות המוסמכת דיווח כאמור, תודיע על כך לרשות המכס;

(ד) אדם שמסר דיווח לפי סעיף קטן (ג) לא ימשיך בפעולת היצוא ולא יגיש הצהרת יצוא למכס עד לקבלת הודעת הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ה); לעניין סעיף זה "הצהרת יצוא" כהגדרת בסעיף 103 לפקודת המכס.

(ה)  הרשות המוסמכת תודיע לאדם שמסר דיווח לפי סעיף קטן (ג), בתוך 25 ימי עבודה מיום קבלת הדיווח האם הטובין נשוא הדיווח טעונים רישיון יצוא;

(ו)  הרשות המוסמכת רשאית, אם מצאה כי הדבר דרוש לצורך בירור הדיווח, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ה) בתקופה נוספת שלא תעלה על 25 ימי עבודה, ובלבד שהודיעה על כך לאדם שמסר את הדיווח לפני תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה);

(ז)  קבעה הרשות המוסמכת כי הטובין טעונים רישיון יצוא, לא ייצאם אדם אלא אם ניתן לגביהם רישיון יצוא ויחולו לגבי היצואן הוראות חוק זה;

(ח)  רשות המכס רשאית, לבקשת הרשות המוסמכת או מיוזמתה, לעכב את שחרור הטובין עד לקבלת הודעת הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ה); קבעה הרשות המוסמכת כי הטובין טעונים רישיון יצוא, רשאית רשות המכס לעכב את שחרור הטובין עד להצגת רישיון יצוא כאמור.

פעילות תיווך בין גורמי חוץ

5.  

(א)  לא יבצע תושב ישראל או תאגיד ישראלי פעולת תיווך, המתבצעת בישראל או מחוץ לישראל, בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר, במישרין או בעקיפין, בין גורמי חוץ הנוגעת לפריט דו שימושי מפוקח או לסיוע טכני, אלא אם כן בידו רישיון תיווך בתוקף מהרשות המוסמכת, אם הודיעה הרשות המוסמכת שהפריט הדו שימושי המפוקח או הסיוע הטכני נועדו או עשויים לשמש לאחת המטרות שמנויות בסעיף 4(א);

לעניין זה – "פעולת תיווך בין גורמי חוץ" - פעולה מהפעולות כמפורט להלן, המתבצעת בישראל או מחוץ לישראל, והכל בין אם פריטים מפוקחים שלגביהם מתבצעת הפעולה כאמור יוצא מישראל לפני ביצוע הפעולה ובין אם לאו, ובין אם הסיוע הטכני שלגביו התבצעה הפעולה התקיים לפני ביצוע הפעולה ובין אם לאו:

(1) יצירת קשר בין צדדים לשם התקשרות בעסקה שעניינה העברה של פריטים מפוקחים, ממדינת חוץ אחת למדינת חוץ אחרת ו/או מתן סיוע טכני;

(2) השתתפות במשא ומתן לקראת התקשרות של צדדים בעסקה כאמור בפסקה (1);

(3) ייצוג של צד לעסקה כאמור בפסקה (1);

(4)  רכישה של פריטים מפוקחים לשם התקשרות בעסקה כאמור בפסקה (1).

(ב) לא יבצעו תושב ישראל או תאגיד ישראלי פעולת תיווך במידה וידעו או היה עליהם לדעת כי קיים יסוד סביר לחשש כי מתקיימים אחד התנאים המנויים בסעיף קטן 4(א) ביחס לפריט הדו שימושי המפוקח או הסיוע הטכני שלגביהם ניתן התיווך; מצאו כי קיים חשש כאמור, ידווחו על כך לרשות המוסמכת, אשר תפעל בהתאם לקבוע בסעיף 4;

(ג)  הודיעה הרשות המוסמכת בעקבות דיווח כי נדרש רישיון תיווך, יחולו על היצוא המיועד הוראות חוק זה. 

שיטעון

6.  

(א)  הרשות המוסמכת או רשות המכס רשאית לעכב שטעון של טובין עד לקבלת החלטה על ידי הרשות המוסמכת, במידה והיה לה יסוד סביר להניח כי הטובין נועדו או עשויים לשמש לאחת המטרות המנויות בסעיף 4(א).

(ב) עוכבו טובין בהתאם להוראות סעיף 6(א), רשאית הרשות המוסמכת לחלט את הטובין וזאת במידה ושוכנעה, לאחר שנתנה לבעלי הטובין הזדמנות לטעון בפניה, כי הטובין נועדו או עשויים לשמש לאחת המטרות המנויות בסעיף 4(א).

(ג)  החלטה לפי סעיף קטן (ב) תתקבל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ 14 ימי עבודה מיום עיכוב הטובין. 

סיוע טכני

7.  

(א)  במידה והודיעה הרשות המוסמכת ליצואן שהסיוע הטכני נועד או עשוי לשמש למטרות המנויות בסעיף 4(א), לא ייתן אדם סיוע טכני הנוגע לפריט דו שימושי מפוקח אלא אם כן בידו רישיון סיוע טכני בתוקף מאת הרשות המוסמכת, בהתאם לקבוע בסעיף 4.

(ב) ידע אדם או היה עליו לדעת או חשד שפריטים מפוקחים שלגביהם ניתן הסיוע נועדו או עשויים לשמש למטרות המנויות בסעיף 4(א), חלה עליו חובה לדווח לרשות המוסמכת בטרם ביצוע היצוא. הרשות המוסמכת תמסור את החלטתה בדבר הצורך ברישיון  בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הדיווח ממנו.

(ג)  הודיעה הרשות המוסמכת בעקבות דיווח כי נדרש רישיון , יחולו הוראות חוק זה על הסיוע הטכני המיועד.

סימן ב' – בקשה לרישיון יצוא

הגשת בקשה לרישיון יצוא

8.  

(א)  כל פעולת יצוא, תיווך או סיוע טכני של פריטים מפוקחים כמפורט בסימן א' לפרק זה, מחייבת קבלת רישיון טרם ביצועה.

(ב) ראש האגף רשאי לקבוע באילו סוגי מקרים רישיון הייצוא יהיה מוגבל לעסקה מסוימת ובאילו סוגי מקרים יינתן רישיון ייצוא שאינו מוגבל לעסקה מסוימת; ובכלל זאת רשאי ראש האגף לקבוע כי רישיון היצוא יהיה מוגבל ליצוא למדינות מסוימות, לתקופה מסוימת, למטרה מסוימת או לספק מסוים או בכל אופן אחר. קביעת ראש האגף תפורסם באתר המשרד.

(ג)  על מבקש רישיון יצוא לכלול בבקשתו את כלל הפרטים הרלוונטיים לבקשה, באופן מדויק ומלא.

אופן הגשת הבקשה

9.  

(א)  מבקש רישיון יצוא יגיש בקשה לרשות המוסמכת לפי טופס שהרשות המוסמכת הורתה עליו בהתאם לסוג הרישיון המבוקש, המצוי באתר האינטרנט של המשרד כשהוא ממולא לכל פרטיו (להלן – הבקשה).

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש תוך 10 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כל ידיעה, מסמך, תוכנה, חפץ או כל מידע אחר הדרושים לה לצורך בדיקת הבקשה, לרבות מידע הנוגע לעסקה נשוא הבקשה, לשימוש סופי ומשתמש סופי.

(ג)  הרשות המוסמכת רשאית להנחות את מבקש רישיון היצוא להגיש לצד הבקשה לרישיון, תכנית ציות פנימית הנוגעת ליצוא הדו-שימושי; אין בקבלת רישיון הייצוא כדי להוות אישור על תקינות תכנית הציות הפנימית.

מועדים למתן מענה

10.  

(א)  בבקשה לרישיון יצוא המוגבל לעסקה מסוימת, הרשות המוסמכת תשיב למבקש רישיון בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת בקשה מלאה בצירוף כלל המסמכים הנדרשים, או תוך 5 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף 9 (ב), לפי המאוחר.

(ב) בבקשת רישיון יצוא שאינו מוגבל לעסקה מסוימת הרשות המוסמכת תשיב למבקש רישיון בתוך 15 ימי עבודה מיום קבלת בקשה מלאה בצירוף כלל המסמכים הנדרשים, או תוך 10 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף 9 (ב), לפי המאוחר.

(ג)  במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאית הרשות המוסמכת להאריך את התקופות הקבועות בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) ב-5 ימי עבודה נוספים. על הארכת תקופות לפי סעיף קטן זה תימסר הודעה למבקש הרישיון לפני תחילת תקופת הארכה.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקרים לגביהם עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ אינה נדרשת, כמפורט בסעיף 11(ב), הרשות המוסמכת תשיב למבקש רישיון בתוך 7 ימי עבודה מיום קבלת בקשה מלאה בצירוף כלל המסמכים הנדרשים, או תוך 5 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף 9(ב), לפי המאוחר.

(ה)  מניין הימים האמור בסעיפים קטנים (א) – (ד) יחל ביום קבלת כל המסמכים הדרושים לקבלת רישיון היצוא.

העברה להתייחסות משרדים אחרים

11.  

(א)  הרשות המוסמכת תעביר את בקשת הרישיון לעיון משרד הביטחון ומשרד החוץ לקבלת התייחסותם.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשות המוסמכת רשאית שלא להעביר את בקשת הרישיון להתייחסות המשרדים האמורים במקרים המפורטים בתוספת השניה.

(ג)  השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השניה.

(ד) הועברה הבקשה לרישיון יצוא לעיון המשרדים, משרד הביטחון או משרד החוץ יבחנו קיומן של השלכות ביטחוניות או השלכות על יחסי החוץ של מדינת ישראל בהתאמה, וימסרו לרשות המוסמכת, בכתב, את עמדתם המנומקת והמפורטת, בתוך 8 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה אצלם. במידה והבקשה היא לרישיון יצוא שאינו מוגבל לעסקה מסוימת, העמדה תועבר בתוך 12 ימי עבודה.

(ה)  במקרים חריגים, הרשות המוסמכת תקבע מראש הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (ד), עד 20 ימי עבודה נוספים לכל היותר.

(ו)  הרשות המוסמכת רשאית להתייעץ עם גורמים נוספים לפי שיקול דעתה.

(ז)  הרשות המוסמכת תחליט בבקשה לאחר ששקלה את עמדת משרד הביטחון ואת עמדת משרד החוץ, אם ניתנו. במידה והחליטה הרשות המוסמכת ליתן רישיון על אף עמדתם של משרד הביטחון או משרד החוץ כי יש לדחות את הבקשה, תיידע בכך הרשות המוסמכת את המשרדים האמורים.  לא נומקה עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ, אם התקבלה, המשקל שתיתן לה הרשות המוסמכת בבואה לקבל החלטה, יהיה נמוך.

(ח)  מקום בו החליטה הרשות המוסמכת ליתן רישיון יצוא על אף עמדתם של משרד הביטחון או משרד החוץ כי יש לדחות את הבקשה, רשאים משרד הביטחון או משרד החוץ להשיג על החלטת הרשות המוסמכת בפני ועדת המנכ''לים בהתאם להליך המפורט בסעיף 12, תוך 5 ימי עבודה מיום שהודיעה הרשות המוסמכת על כוונתה ליתן רישיון לפי סעיף (ז), ובלבד שההשגה לועדת המנכ"לים תתבסס על הנימוקים שנמסרו לרשות המוסמכת בהתאם לסעיף קטן (ד).

(ט)  הרשות המוסמכת תיתן את רישיון היצוא בתוך 5 ימי עבודה מיום שהודיעה הרשות המוסמכת על כוונתה ליתן רישיון לפי סעיף (ז), במידה ולא הוגשה השגה לפי סעיף קטן (ח); הוגשה השגה, תיידע הרשות המוסמכת את מבקש הרישיון בדבר הגשת ההשגה ותעכב את מתן רישיון היצוא עד להחלטת ועדת המנכ''לים או השר, לפי העניין.

(י)  על אף האמור בסעיף קטן (ז), לא הודיעו משרד הביטחון ומשרד החוץ את עמדתם בפרק הזמן הקבוע בסעיפים (ד) ו-(ה), תחליט הרשות המוסמכת בבקשה על פי שיקול דעתה.

השגה לוועדת המנכ"לים

12.  

(א)  ועדת המנכ''לים תתכנס לדון בהשגות של משרד הביטחון או משרד החוץ לפי סעיף 11(ח) לחוק זה.

(ב) הוועדה תדון בהנמקת משרד הביטחון או משרד החוץ אשר הועברה לרשות המוסמכת בהתאם לסעיף 11 ותחליט האם יש בהנמקה זו כדי להביא את ועדת המנכ"לים לתמוך בעמדת הרשות המוסמכת או לקבל את עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ.

(ג)  החליטה ועדת המנכ"לים לקבל את עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ כאמור בסעיף קטן (ב), החלטתה תהיה בכתב ומנומקת, ככל הניתן בהתאם להוראות סעיף 46. מנכ"ל המשרד יחתום על ההחלטה כאמור.

(ד) החלטת ועדת המנכ''לים תתקבלנה פה אחד, ולא מאוחר מ- 15 ימי עבודה מיום הגשת ההשגה.

(ה)  לא הגיעה ועדת המנכ''לים להסכמה, או לא התכנסה ועדת המנכ''לים תוך 15 ימי עבודה, יובא העניין להכרעת השר. החלטת השר תתקבל בתוך 15 ימי עבודה נוספים מיום הגשת ההשגה לאחר שהתייעץ עם שר הביטחון ושר החוץ. לא התקבלה עמדת שר הביטחון או עמדת שר החוץ בתוך 5 ימי עבודה מיום שהוגשה בקשה, יקבל השר החלטה על בסיס המידע שברשותו. החליט השר בניגוד לעמדת הרשות המוסמכת, החלטתו תהיה בכתב ומנומקת, ככל הניתן בהתאם להוראות סעיף 46. השר יחתום על ההחלטה כאמור.

(ו)  החליטה ועדת המנכ"לים או החליט השר לתמוך בעמדת הרשות המוסמכת, הרשות המוסמכת תיתן את הרישיון.

סירוב לתת רישיון והגבלת תנאי הרישיון

13.  

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לסרב לתת רישיון לפי חוק זה או להתנותו בתנאים, להוסיף תנאים ברישיון לאחר שניתן, לגרוע מהם או לשנותם.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לקבל החלטה כאמור בסעיף קטן (א), בהתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים:

(1) באם מבקש הרישיון, בעל עניין או נושא משרה במבקש הרישיון, הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת הרשות המוסמכת לקבל רישיון יצוא, או אם מתנהלת בעניינו חקירה פלילית או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם התקבלה הכרעה משפטית בעניינו; לעניין פסקה זו, יראו כל אחת מהעבירות המפורטות להלן כעבירה שמתקיים בה האמור בפסקה זו אלא אם כן מצאה הרשות המוסמכת כי מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לנסיבות ביצוע העבירה ומידת חומרתה, שבשלהם אין מניעה למתן הרישיון המבוקש:

(א)  עבירות לפי סעיפים 97-103, 105-122, 237-246, 290-295, 383-393, 402-413, 415- 438, 439-446 לחוק העונשין, התשל"ז–1977[7];

(ב) עבירה לפי סעיף 211 או 212(4) לפקודת המכס;

(ג)  עבירה לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני;

(ד) עבירות לפי חוק זה.

לעניין סעיף קטן זה –

"הורשע בעבירה" – לרבות הורשע בעבירה דומה במדינה אחרת;

"בעל עניין", "נושא משרה" – כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999^[8].

(2) הפרת הוראה מהוראות חוק זה או מהתקנות שהותקנו מכוחו או תנאי מתנאי רישיון שניתן לפי פרק זה; לעניין סעיף קטן זה – "הפר" – לרבות הפרת צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו-2006[9] או צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), תשס"ד – 2004[10], או תנאי רישיונות שניתנו מכוחם.

(3) שיקולים הנוגעים לסוג הפריטים שלגביהם מתבקש הרישיון;

(4) שיקולים הנוגעים למשתמש הסופי או לשימוש הסופי;

(5) שיקולי ביטחון לאומי לרבות שיקולים הנוגעים לביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה.

עיון חוזר

14.  

(א)  הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרשות המוסמכת, כולה או מקצתה, רשאי להגיש לרשות המוסמכת בקשה לעיון חוזר בהחלטתה ובלבד שהצביע על טעות בקביעה עובדתית או הציג נתונים חדשים שלא היו בידו במועד הגשת הבקשה המקורית ולא יכלו להיות בידיו בעת הגשת הבקשה עליה התקבלה החלטת הרשות המוסמכת ממנה נפגע, במאמץ סביר.

(ב) בקשה לעיון חוזר שתוגש בלא הפירוט האמור בסעיף קטן (א) – תידחה.

(ג)  בקשה לעיון חוזר כאמור תוגש בתוך 14 ימי עבודה מיום שנמסרה ההחלטה למבקש הרישיון.

(ד) ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר על כל בקשה פעם אחת בלבד.

(ה)  אם הועברה הבקשה הראשונית למשרד הביטחון והחוץ, תעביר הרשות המוסמכת את הבקשה לעיון חוזר להתייחסות משרד הביטחון ומשרד החוץ ותתחשב בעמדתם, אם ניתנה, בקבלת החלטתה. משרד הביטחון ומשרד החוץ יעבירו את התייחסותם המנומקת והמפורטת בתוך 5 ימי עבודה מיום שהועברה אליהם הבקשה לעיון חוזר.

(ו)  הרשות המוסמכת תודיע למבקש הרישיון על החלטתה בעיון החוזר בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.

ביטול רישיון והתלייה או הגבלה של רישיון

15.  

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לבטל רישיון לאחר שניתן, להתלותו, להתנותו או להגבילו, בהתקיים, בין היתר, אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) הופר תנאי מתנאי הרישיון;

(3) אחד או יותר מן השיקולים המנויים בסעיף 13(ב) לחוק זה.

(ב) ניתן לבטל, להתלות, להתנות או להגביל רישיונות נוספים שבידי בעל רישיון המחזיק ביותר מרישיון אחד לפי חוק זה, אם נתקיים בו אחד המפורטים בסעיף קטן א'.

(ג)  הרשות המוסמכת לא תבטל, לא תתלה או תגביל רישיון היצוא לאחר שניתן אלא לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב תוך 7 ימי עבודה מיום פניית הרשות המוסמכת בעניין; על אף האמור, רשות המכס רשאית, לבקשת הרשות המוסמכת, לעכב את שחרור הטובין המיועדים ליצוא ונשוא רישיון היצוא עד לקבלת החלטתה של הרשות המוסמכת.

(ד) הודעה על החלטת הרשות המוסמכת לפי סעיף זה תימסר לבעל הרישיון בכתב תוך 14 ימי עבודה.

(ה)  על אף הוראות סעיף קטן ג', בנסיבות חריגות או מטעמי דחיפות, רשאית הרשות המוסמכת לבטל, להתנות, להתלות או להגביל רישיון בטרם ניתנה הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו. במקרה זה, תאפשר הרשות המוסמכת לבעל הרישיון לטעון את טענותיו לפניה מיד לאחר קבלת ההחלטה.

(ו)  הסתמכות הרשות המוסמכת על טעמים שעניינם ביטחון המדינה, יחסי החוץ שלה והתחייבויותיה הבין-לאומיות של המדינה, לא יהוו עילה להשגות  נגד החלטת הרשות המוסמכת לפי סעיף זה.

פטור מרישיון

16.  

(א)  ראש האגף רשאי לפטור מחובת רישיון ייצוא במקרים המפורטים בתוספת השלישית.

(ב) השר רשאי, בצו, לתקן את התוספת השלישית.

פרק ג': סמכויות פיקוח ואכיפה

דרישת מידע ושמירת מסמכים

17.  

(א)  הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מיצואן את כל המידע המפורט בסעיף 9 לעיל, גם אם לא הוגשה על ידו בקשה לרישיון יצוא, במידה וסברה כי קיים יסוד סביר לחשד כי הטובין אותם הוא מבקש לייצא מישראל מפוקחים בהתאם להוראות חוק זה; כן רשאית הרשות המוסמכת להורות למכס, כי עד לסיום הליך הבדיקה של המידע לא ניתן יהיה לייצא את הטובין האמורים מישראל.

(ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מיצואן אשר קיבל רישיון בהתאם להוראות חוק זה להציג בפניה אסמכתאות אשר יש בהן כדי להעיד על כך כי הטובין המיוצאים יוצאו בהתאם לרישיון היצוא והתנאים שבו לרבות סוג הפריט, יעד היצוא, זהות המשתמש הסופי, כמות פריטי היצוא וכדומה.

(ג)  בעל הרישיון ישמור כל מסמך הנוגע לפעולות שבוצעו במסגרת הרישיון במשך 7 שנים ממועד היצוא, וינהל רישום של עסקאות יצוא שביצע לפי הנחיות הרשות המוסמכת; הרישום האמור יימסר לרשות המוסמכת או מי מטעמה בהתאם לדרישה.

(ד) בעל הרישיון יגיש, לבקשת הרשות המוסמכת או מי מטעמה, דיווחים בכתב בנוגע לפעולה שביצע הטעונה רישיון. הדיווח יכלול, בין השאר, פירוט בנוגע לפעולות יצוא, לרבות יעדי היצוא ופרטים בנוגע לזהות משתמשי ביניים והמשתמש הסופי ובנוגע לשימוש הסופי בציוד, בטכנולוגיה או בשירות המפוקחים, לפי העניין.

סמכויות פיקוח ואכיפה

18.  

(א)  הרשות המוסמכת רשאית למנות מפקחים מבין עובדי המשרד, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי סעיפים קטנים (ג) ו(ד), כולן או חלקן, לשם קיום פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה; הודעה על מינוי מפקח לפי סעיף קטן זה תפורסם ברשומות.

(ב) למפקח יוסמך מי שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת למינויו מטעמים של שלום הציבור ובטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורתה הרשות המוסמכת;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שיקבעו על ידי ראש האגף.

(ג)  לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאים הרשות המוסמכת או המפקח שמונה על ידה:

(1) לדרוש מכל אדם למסור להם את שמו ומענו ולהציג לפניהם תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור להם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של מי שביצע או שעשוי לבצע פעולה שעשויה להיות טעונה רישיון לפי חוק זה, לעניין מילוי חובותיו לפי החוק;  לעניין זה, "מסמכים" – לרבות תעודה, חשבונית עסקה, הצהרה, דין וחשבון, או פנקס, וכן חומר מחשב או פלט כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995[11];

(3) לדרוש מרשות המכס למסור להם מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של מי שביצע או שעשוי לבצע פעולה שעשויה להיות טעונה רישיון לפי חוק זה או לדרוש מסירת כל מידע או מסמך, הדרוש לו לשם הפעלת סמכויותיו לפי חוק זה ולעניין מילוי חובותיו לפי החוק. העברת מידע או מסמכים יכול שתיעשה באופן שוטף, בדרך ממוכנת או לבקשת הרשות המוסמכת או המפקח שמונה על ידה; לעניין זה – "מסמכים" כאמור בפסקה (2).

(4) לדרוש מבעלים או ממחזיק של פריטים מפוקחים או שלגביהם קיים יסוד סביר להניח שהינם פריטים מפוקחים ויוצאו בעבר מישראל, למוסרם לצורך בדיקתם, לרבות מדידות או נטילת דוגמאות, וכן להורות על מסירת דוגמאות לבדיקת מעבדה או, על שמירתן לתקופה שיורה. בדיקת ציוד שנמסר לרשות המוסמכת או למפקח, תיעשה, ככל שניתן, במשרדי המחזיק בציוד המפוקח, או במקום אותו יקבעו הרשות המוסמכת או המפקח, ובלבד שאם הבדיקה נעשתה שלא במשרדי המחזיק בציוד, יוחזר הציוד לרשות המחזיק בו לא יאוחר מ-15 ימי עבודה מיום מסירתו.

(5) להיכנס בכל עת מתקבלת על הדעת לכל מקום שבו יש להם יסוד סביר להניח כי היצואן מחזיק פריטים שלגביהם לצורך ייצואם יש צורך לקבל רישיון, כדי לבדוק את קיום הוראות החוק; כניסה למקום לפי סעיף זה תהיה בהסכמת ראש האגף ותיעשה בליווי המחזיק במקום או נציגו, ואולם סירוב לבקשתם של הרשות המוסמכת או המפקח להתלוות אליהם, אין בו כדי למנוע את פעולות הרשות המוסמכת או המפקח לפי סעיף זה, ובלבד שלא ייכנסו למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(6) לתפוס או להורות למכס לתפוס טובין שיש לגביהם חשד שהם מיוצאים או שיש חשש לכך שינסו לייצאם באופן שנוגד הוראה מהוראות חוק זה.

(ד) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאים הרשות המוסמכת או המפקח לבצע לפי שיקול דעתם את כל אחת מפעולות האכיפה הבאות:

(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)[12], בשינויים המחויבים;

(2) לתפוס כל ראיה לרבות כל חפץ, מידע או מסמך הקשור לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (בסעיף זה – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים;

(3) לבקש מבית המשפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.

(ה)  מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה –

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי הרשות המוסמכת, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג לפי דרישה;

(3) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיף (ד) ו-(ה), כפי שקבעה הרשות המוסמכת באישור השר, בהתייעצות עם השר לביטחון פנים;

פרק ד': אכיפה מנהלית

סימן א': הטלת עיצום כספי

עיצום כספי

19.  

(א)  הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש האגף להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של מאתיים אלף שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של  ארבע מאות אלף שקלים חדשים:

(1) מסר לרשות המוסמכת מידע שגוי במהלך בקשה למתן רישיון או פעולת אכיפה לפי חוק זה;

(2) נמנע מלמסור מסמך, תוכנה, חפץ או כל מידע אחר הדרושים לצורך פיקוח לפי חוק זה;

(3) השפיע על אדם אחר שלא למסור כל מידע אחר הדרושים לצורך פיקוח לפי חוק זה;

(4) הפר את חובות הדיווח והרישום לפי סעיף 17;

(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש האגף להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של  מיליון שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של שני מיליון שקלים חדשים:

(1) יצא מישראל פריט ללא רישיון יצוא או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיפים 3 ו – 4;

(2) ביצע פעולת תיווך ללא רישיון יצוא או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 5;

(3) נתן סיוע טכני ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 7;

(4) נמנע מלשתף פעולה או להשמע להוראות המפקח, בניגוד להוראות סעיף 18.

(ג)  הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי ראש האגף להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה בסכום של מיליון וחצי שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של שלושה מיליון שקלים חדשים:

(1) יצא מישראל פריט ללא רישיון יצוא או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיפים 3 ו – 4, לאחר שהגיש בקשה לרישיון יצוא והבקשה סורבה, או בהסתמך על רישיון מזויף;

(2) ביצע פעולת תיווך ללא רישיון יצוא או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 5, לאחר שהגיש בקשה לרישיון והבקשה סורבה, או בהסתמך על רישיון מזויף;

(3) נתן סיוע טכני ללא רישיון או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 7, לאחר שהגיש בקשה לרישיון והבקשה סורבה, או בהסתמך על רישיון מזויף;

הודעה על כוונת חיוב

20.  

(א)  היה לראש האגף יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי  חוק זה, כאמור בסעיף 19, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור לו הודעה  על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין ראש האגף, בין השאר, את אלה:

(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה;

(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני ראש האגף לפי הוראות
           סעיף 21 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם
           המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 22(ד).

(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או
            הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 23, ושיעור התוספת.

זכות טיעון

21.  

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 20 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני הראש האגף , לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 10 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה; ראש האגף רשאי להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

החלטת ראש האגף ודרישת תשלום

22.  

(א)  ראש האגף  יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 21, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 24.

(ב) החליט ראש האגף לפי הוראות סעיף קטן (א) -

(1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;

(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי -  ימסור לו הודעה על כך, בכתב.

(ג)  בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.

(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 21, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת

23.  

(א)  בהפרה נמשכת יתווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק ה1/50 לכל יום שבו נמשכת ההפרה. לעניין זה, "הפרה נמשכת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 19 לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.

(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 19, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

סכומים מופחתים

24.  

(א)  ראש האגף אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, אלא במקרים, בנסיבות ובהתאם לשיקולים המפורטים בתוספת הרביעית ובשיעורים הקבועים בה.

(ב) השר בהסכמת שר המשפטים, רשאי לשנות את התוספת הרביעית.

סכום מעודכן של העיצום הכספי

25.  

(א)  העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני ראש האגף כאמור בסעיף 21 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב;  הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי ראש האגף או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.

(ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ג)  ראש האגף יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

המועד לתשלום העיצום הכספי

26.  

על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 22. 

ריבית פיגורים

27.  

לא שילם המפר עיצום כספי במועד, תיווסף על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961[13] (בפרק זה – חוק פסיקת ריבית והצמדה).

פריסת תשלום העיצום הכספי

28.  

(א)  ראש האגף רשאי, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים.

(ב) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת ראש האגף על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מידי ויחולו הוראות סעיף 27.

גבייה

29.  

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. [14]

סימן ב': התראה מנהלית

התראה מנהלית

30.  

(א)  היה לראש האגף יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 19, והתקיימו נסיבות שקבע ראש האגף, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

(ב) בהתראה מנהלית יציין ראש האגף מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, יודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 23, וכן יציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 31.

בקשה לביטול התראה מנהלית

31.  

(א)  נמסרה למפר התראה מנהלית כאמור בסעיף 30, רשאי הוא לפנות לראש האגף בכתב, בתוך 30 ימי עבודה,  בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה:

(1) המפר לא ביצע את ההפרה;

(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

(ב) ראש האגף רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)  קיבל ראש האגף בקשה לביטול התראה מנהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת ראש האגף תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים.

הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה

32.  

(א)  נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 23(א), וראש האגף ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 20, בשינויים המחויבים.

(ב) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 23(ב), ראש האגף ימסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 20, בשינויים המחויבים. 

סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה

הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון

33.  

היה לראש האגף  יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 19, והתקיימו נסיבות שקבע ראש האגף, בנהלים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי הוא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לראש האגף כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה.

תנאי ההתחייבות וגובה העירבון

34.  

(א)  בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 33, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע ראש האגף בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות).

(ב) ראש האגף רשאי לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. 

(ג)  בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי ראש האגף עירבון בסכום העיצום הכספי שראש האגף היה רשאי להטיל על המפר בשל  אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו בתוספת הרביעית.

(ד) ראש האגף רשאי, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת העירבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן.

תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם

35.  

(א)  הגיש המפר לראש האגף כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 33, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לראש האגף כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, ימסור לו ראש האגף הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 20.

(ב) ראש האגף רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו.

הפרת התחייבות

36.  

(א)  הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין:

(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 23(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 23(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה:

(א)  ראש האגף ימסור  למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 20, בשינויים המחויבים;

(ב) מסר ראש האגף למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו בפני הראש האגף לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 22(ד), יחלט ראש האגף את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליט ראש האגף, לפי סעיף 34(ד),  לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 22 הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת ראש האגף על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום;

(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 34(ב)  – יחלט ראש האגף את העירבון, ואם החליט, לפי סעיף 34(ד)  לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, ימסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 22 לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת ראש האגף על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ראש האגף לא יחלט את העירבון או ישלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתן למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור.

(א)  לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון.

(ב) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא יאפשר לו ראש האגף להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה. 

השבת עירבון

37.  

עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום הפקדתו עד יום החזרתו.

סימן ד': שונות

עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר

38.  

על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 19 או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

עיכוב ביצוע והחזר

39.  

(א)  אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים על החלטת ראש האגף לפי פרק זה, כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכים לכך ראש האגף או שבית המשפט הורה על כך.

(ב) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי/ או הופקד העירבון, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי/ או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת/ או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו/ או הפקדתו עד יום החזרתו.

פרסום

40.  

(א)  הטיל ראש האגף עיצום כספי לפי פרק זה,יפרסםבאתר האינטרנט של המשרד את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:  

(1) דבר הטלת העיצום הכספי;

(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה;

(3) סכום העיצום הכספי שהוטל;

(4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבותשבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;

(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;

(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 39 על החלטת ראש האגף להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, יפרסם ראש האגף, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם.

(ג)  ראש האגף  רשאי לפרסם  את שמו של מפר, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 21, ובלבד שראש האגף הודיע למפר על כוונתו לפרסם את שמו,  בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 20.

(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם ראש האגף פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998^[15], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.

(ה)  פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים;

(ו)  השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. 

שמירת אחריות פלילית

41.  

(א)  תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מנהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 19, המהווה עבירה.

(ב) מסר ראש האגף למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו.

(ג)  הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא ינקוט נגדו ראש האגף הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה.

פרק ה': עונשין

עונשין

42.  

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר עד שלוש שנים או קנס עד פי ארבע מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) מפריע למפקח להשתמש בסמכויותיו לפי הוראות סעיף 18 לחוק זה, או לא ממלא אחרי הוראות של המפקח בניגוד להוראות סעיף 18 לחוק זה, באופן אשר יש בו כדי להקשות באופן ממשי על מילוי תפקידו של המפקח;

(2) מסר ביודעין מידע כוזב או שגוי למפקח במסגרת מילוי תפקידו לפי חוק זה.

(ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים או קנס עד פי חמישים מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:

(1) יצוא פריט בניגוד לסעיף 3 או 4 לחוק זה למדינת אויב; בסעיף זה, "אויב" – כמשמעותו בפקודת המסחר עם האויב, 1939[16];

(2) יצוא פריטים בניגוד לסעיף 3 או 4 לחוק זה תוך הפרה של החלטה של מועצת הביטחון שאומצה בחיקוק ישראלי;

(3) יצוא פריטים בניגוד להוראה מפורשת של הרשות המוסמכת או בניגוד להוראות צו של השר מכוח חוק זה;

(4) פעולת תיווך בין גורמי חוץ בניגוד להוראות סעיף 5 לחוק זה, שבוצעה תוך הפרה של החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם שאומצה בחיקוק ישראלי.

(5) מתן סיוע טכני בניגוד להוראות סעיף 7 לחוק זה, לגורם שלגביו נתקבלה החלטה של מועצת הביטחון שאומצה בחיקוק ישראלי.

(ג)  העושה עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו – (ב)(3) ברשלנות, דינו – מאסר עד שנתיים או קנס עד פי עשרים מהקנס הקבוע בסעיף 51(א)(4) לחוק העונשין.

אחריות נושא משרה בתאגיד

43.  

(א)  נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 42 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;

לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 42 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

פרק ו': הוראות שונות

שמירת דינים

44.  

הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

תחולת דיני המכס

45.  

הוראות פקודת המכס יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על חוק זה.

חסיון

46.  

בשים לב לצורך לשמור על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, רשאי ראש האגף, בהתאם לנימוקים שירשמו, לקבוע כי נימוקי החלטה של הרשות המוסמכת, מנכ''ל המשרד או הועדה המייעצת, כולם או חלקם, יהיו חסויים.

ביצוע ותקנות

47.  

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות או להוציא צווים בכל עניין הנוגע לביצועו.

אגרות

48.  

השר רשאי לקבוע בתקנות אגרות שישולמו לאגף הפיקוח.

תיקון הרשימה

49.  

(א)  ראש האגף יעדכן את הרשימה בהתאם לעדכונים הנעשים במשטרים, הסדרים ואמנות בינלאומיים שישראל החליטה לפעול לפיהם ואשר מפורטים בתוספת הראשונה. עדכון הרשימה ייכנס לתוקף במועד שיקבע ראש האגף ולא פחות מ - 9 חודשים מיום פרסומו, למעט מקרים חריגים. 

(ב) השר רשאי, בצו, בהתבסס על עמדת הועדה המייעצת ככל שהוגשה, ובהסכמת שר הביטחון ושר החוץ, להוסיף או להסיר משטרים, הסדרים ואמנות בינלאומיים מהתוספת הראשונה.

(ג)  השר רשאי, בצו, בהתבסס על עמדת הוועדה המייעצת ככל שהוגשה ולאחר שהתייעץ עם שר הביטחון ושר החוץ, להוסיף או להסיר מהרשימה פריט דו שימושי.

(ד) תוקם ועדה מייעצת לשר ואלה חבריה:

(1) ראש האגף, והוא יהיה היושב ראש;

(2) מנהל מינהל תעשיות במשרד או מי מטעמו;

(3) ראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון או מי מטעמו;

(4) מנהל אגף אסטרטגיה במשרד החוץ או מי מטעמו;

(5) מנכ"ל  רשות החדשנות או מי מטעמו;

(6) ראש המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה או מי מטעמו.

(ה)  הוועדה המייעצת תתייעץ, בין היתר, עם גורמים המייצגים את  התעשייה הישראלית ואת היצואנים בישראל.

(ו)  השר יפנה לועדה המייעצת לשם קבלת המלצתה בפניה מנומקת אשר תכלול, בין היתר, את פרטי המשטר, ההסדר, האמנה הבינלאומית או הפריט הדו שימושי כמפורט בסעיף קטן ג', אותו שוקל השר להוסיף או להסיר מהתוספת הראשונה, לפי העניין, ונימוקי השר לכך, וכן כל מידע אחר שיש בידי השר ושיש בו כדי לסייע לוועדה המייעצת בגיבוש עמדתה.

(ז)  יושב ראש הועדה המייעצת יקבע את מועד הישיבות, מקומן וסדר יומן. המלצות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב קולות הנוכחים בישיבה, ובלבד שנכחו בישיבה שלושה חברים לפחות וביניהם יושב ראש הועדה; במקרה של קולות שקולים בהצבעה, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף; המלצות הוועדה המייעצת יהיו מנומקות, ויכללו פירוט של דעות מיעוט, אם היו; הוועדה המייעצת רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי חוק זו.

(ח)  הועדה המייעצת תעביר את המלצתה לשר בתוך 60 ימי עבודה מיום קבלת הפנייה ותפרט בהחלטתה את נימוקיה; הוועדה תתייחס בהמלצתה לשר, לשיקולי ביטחון המדינה, יחסי החוץ של ישראל וכלכלת ישראל  ובין היתר, להיבטי עידוד התעשייה, עידוד יצוא, תעסוקה, תחרות, יוקר מחיה או צרכנות.

(ט)  השר יחליט, בתוך 15 ימי עבודה מיום שנמסרו לו המלצות הועדה או כעבור 60 ימי עבודה מיום קבלת פניית השר לוועדה המייעצת, גם אם לא הועברה עמדתה של הוועדה לשר, האם לתקן את התוספת הראשונה; החלטת השר תהיה מנומקת.

תיקון חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני

50.  

בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007[17], בסעיף 45, בסופו יבוא: "צווים שלפיהם טובין שאינם לשימוש בטחוני ויהיו מפוקחים על ידי משרד הביטחון – טעונים את הסכמת שר הכלכלה והתעשייה".

תיקון חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים

51.  

בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000^[18], בתוספת הראשונה, בפרט 32 בסופו יבוא:

"(13) החלטת ראש האגף לפי פרק ו' לחוק אסדרת סחר חוץ: פיקוח על היצוא הדו-שימושי האזרחי והאב"כ, התשפ"ו-2026[19];"

ביטול צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)

52.  

צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו- שימושיים), התשס"ו–2006[20].

ביטול צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)

53.  

צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד–2004[21] – בטלים.

תחילה

54.  

(א)  תחילתו של חוק זה תוך 60 יום מיום פרסומו.

(ב) רשיונות יצוא ופטורים שניתנו לפני יום התחילה לפי צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו- שימושיים), התשס"ו–2006[22], וצו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד –2004[23], ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יראו אותם כאילו ניתנו לפי חוק זה.

תוספת ראשונה

(סעיף 1, ההגדרה "רשימה")

רשימות של משטרים, הסדרים ואמנות בינלאומיים שישראל החליטה לפעול לפיהן

(1) The Convention on the Prohibition of the Development, Production, Stockpiling and Use of Chemical Weapons and on their Destruction (CWC);

(2) Australian Group;

(3) Nuclear Suppliers Group (NSG) Part 1 and Part 2;

(4) Wassenaar Arrangement on Export Controls for Conventional Arms and Dual-Use Goods and Technologies.

תוספת שניה

(סעיף 11)

מקרים בהם עמדת משרד הביטחון ומשרד החוץ אינה נדרשת

(1) במידה והיצוא הינו לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, כאשר לאחר תקופה זו הפריט הדו שימושי יוחזר לישראל; סעיף זה לא יחול על יצוא לרשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף;

(2) במידה ולמבקש הרישיון ניתן רישיון יצוא מהרשות המוסמכת עבור הפריט הדו שימושי, המשתמש הסופי ומדינת היעד לגביהם הוגשה הבקשה, וזאת בתנאי שהרישיון האמור  ניתן  בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לאחר הליך היוועצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ; סעיף זה לא יחול על יצוא לרשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף;

(3) במידה ולמבקש הרישיון ניתן רישיון יצוא בתוקף מהרשות המוסמכת עבור הפריט הדו שימושי ומדינת היעד לגביהן הוגשה הבקשה, וזאת בתנאי שהרישיון האמור  ניתן  בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לאחר הליך היוועצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ; סעיף זה יחול רק ביחס לרשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף;

(4) במידה ולמבקש הרישיון ניתן רישיון יצוא בתוקף מהרשות המוסמכת למדינת היעד לגביה הוגשה הבקשה, וזאת בתנאי שהרישיון האמור  ניתן  בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה לאחר הליך היוועצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ; סעיף זה יחול רק ביחס לרשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף;

(5) כל נסיבות אחרות לגביהן קבע ראש האגף כי עמדתם אינה נדרשת, וזאת בהתאם לרשימה שתפורסם באתר המשרד.

תוספת שלישית

(סעיף 16)

פטור מחובת רישיון יצוא

(1) ייצוא של פריט דו שימושי מפוקח מסוים למשתמש סופי ברשימת מדינות בעלות סיכון נמוך, ובלבד שהיצואן דיווח לאגף הפיקוח, תוך 30 יום מביצוע היצוא, על ייצוא הטובין כאמור. ההחלטה על רשימת הפריטים ורשימת המדינות תיקבע על-ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ.

(2) ייצוא של פריט דו שימושי מפוקח לשם הצגה והדגמה בתערוכה, ובלבד שתקופת השהייה של הציוד בתערוכה עד להשבתו לישראל לא תארך מעבר ל-180 ימים; סעיף זה יחול רק ביחס לתערוכה הנערכת ברשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ; לעניין סעיף זה, "תערוכה" – תצוגה מסודרת, של פריטים דו שימושיים, שמטרתה המרכזית הוא השיווק של הפריטים האמורים, במקום אחד, שפתוח לציבור הרחב או לכלל העוסקים בייצור, שיווק או רכישה של הפריטים האמורים.

(3) ייצוא של פריט דו שימושי מפוקח לשם הדגמה למשתמש סופי, ובלבד שתקופת השהיה של הציוד מחוץ לישראל עד להשבתו לישראל לא תארך מעבר ל-180 ימים; סעיף זה יחול רק ביחס להדגמה הנערכת ברשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ.

לעניין סעיף זה, "תערוכה" – תצוגה מסודרת, של פריטים דו שימושיים, שמטרתה המרכזית הוא השיווק של הפריטים האמורים, במקום אחד, שפתוח לציבור הרחב או לכלל העוסקים בייצור, שיווק או רכישה של הפריטים האמורים.

(4) ייצוא של פריט דו שימושי מפוקח לשם הדגמה למשתמש סופי, ובלבד שתקופת השהיה של הציוד מחוץ לישראל עד להשבתו לישראל לא תארך מעבר ל-180 ימים; סעיף זה יחול רק ביחס להדגמה הנערכת ברשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ.

(5) ייצוא של פריט דו שימושי מפוקח, השייך למשתמש סופי ברשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ, ואשר יוצא אליו תחת רישיון כדין, לא יותר מאשר 10 שנים ממועד הייצוא המקורי, לאחר תיקון הפריט בישראל או מתן כל שירות אחר ביחס לפריט, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(א)  הפריט הדו שימושי מוחזר למשתמש הסופי האמור;

(ב) יכולות הפריט הדו שימושי לא שונו או שופרו באופן החורג מהרישיון שניתן;

(ג)  הרכיבים הנכללים בפריט הדו שימושי אינם חורגים מתנאי הרישיון שניתן;

(ד) כמות הפריטים הדו שימושיים אינה עולה על כמות הפריטים שיוצאו לפי רישיון היצוא המקורי;

(6) החזרה של פריט דו שימושי מפוקח שלא יוצר בישראל, שהגיע לישראל לכל מטרה, ליצרן הציוד, ובלבד שיכולות הפריט לא שונו או שופרו בעת היותו בישראל ביחס לציוד הביטחוני כפי שהגיע לישראל.

(7) יצוא של פריט דו שימושי המהווה רכיב בתוך מוצר סופי, למשתמש סופי ברשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ, ובלבד שיתקיימו כל אלה:

(א)  שוויו של הפריט הדו שימושי אינו עולה על 10% מהשווי הכולל של המוצר הסופי;

(ב) לא ניתן להסיר את הפריט הדו שימושי מהמוצר הסופי כלל, או לא ניתן להסיר את הפריט הדו שימושי מהמוצר הסופי מבלי לחבל באופן משמעותי בפריט באופן אשר יוציא אותו מכלל שימוש.

(8) העברת טכנולוגיה לצורך ייצור מחוץ לישראל של פריט דו שימושי אשר מיועד להיות מסופק למעביר הטכנולוגיה בישראל, או החזרת טכנולוגיה לגורם מחוץ לישראל אשר מסר אותה מלכתחילה; סעיף זה יחול רק ביחס לרשימת מדינות אשר תקבע על ידי ראש האגף. בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ.

תוספת רביעית

(סעיף 24)

סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי

(1) בתוספת זו -

"אישור" – כל אחד מאלה:

(א)  אם המפר חייב, לפי דין, במינוי רואה חשבון מבקר – אישור שנתן רואה חשבון מבקר שמונה כאמור, המבקר את הדוחות הכספיים השנתיים;

(ב) אישור שנתן רואה חשבון או אישור שנתן יועץ מס מייצג כי נתון פלוני תואם לאמור במסמך שהוגש במסגרת פעולת הייצוג של יועץ המכס;

"יועץ מס מייצג" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה – 2005;

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975;

"רואה חשבון מבקר" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט – 1999.

הפחתת סכומי העיצום הכספי

(2) ראש האגף רשאי להפחית למפר את סכום העיצום הכספי, בשיעורים שלהלן, אם התקיימה אחת או יותר מנסיבות אלה:

(א)  המפר לא הפר כל הוראה מהוראות חוק זה או לפיו בחמש השנים שקדמו להפרה – 20%; לא הפר את אותה הוראה בשלוש השנים שקדמו להפרה – 10%;

לעניין סעיף זה, "הוראה" – לרבות הוראות בהתאם לצו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו- שימושיים), תשס"ו – 2006[24], וצו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד –2004[25];

(ב) המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה – 30%;

(ג)  המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – 30%;

הפחתה בשל נסיבות אישיות

(3) ראה ראש האגף, לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שהתקיימו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר, רשאי הוא להפחית למפר את סכום העיצום הכספים בשיעור של 20%.

הפחתה בשל כמה נסיבות

(4) התקיימו לגבי מפר כמה נסיבות כאמור בסעיפים 2 ו – 3, רשאי ראש האגף להפחית למפר מסכום העיצום הכספי את השיעורים המנויים לצד אותן נסיבות במצטבר, ובלבד ששיעור ההפחתה לא יעלה על 80% מסכום העיצום הכספי הקבוע בשל אותה הפרה אם הייתה זו הפרה ראשונה, ועל 70% ממנו אם הייתה זו הפרה שאינה הפרה ראשונה.

הפחתה בשל התחשבות במחזור עסקאות

(5)  

(א)  מצא ראש האגף שסכום העיצום הכספי עולה על 5% ממחזור העסקאות של המפר, רשאי הוא להפחית את הסכום ל-5% ממחזור העסקאות שלו.

(ב) סעיף קטן (א) יחול בין שסכום העיצום הכספי לפי סעיפים 2 ו- 3 הופחת ובין שלא הופחת.

(ג)  מפר המבקש הפחתה של סכום העיצום הכספי לפי סעיף זה, יגיש לממונה אישור לעניין גובה מחזור העסקאות שלו בתוך 45 ימי עבודה ממועד מסירת ההודעה על כוונת חיוב.