מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות בקופות חולים בעבור חיזוק מערכי הרפואה הפיזיקלית והשיקום והרחבת שירותי השיקום

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985^[1] ובהתייעצות עם היועצת המשפטית לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לחלוקת כספי תמיכה של משרד הבריאות (להלן – המשרד) בקופות חולים בעבור חיזוק מערכי הרפואה הפיזיקלית והשיקום והרחבת שירותי השיקום, כמפורט להלן:

תקנה תקציבית מספר: 24200320

פרק א': מבוא

1. כללי

(א)  ועדת התמיכות של המשרד (להלן – הוועדה) תדון בעניין תמיכות מתקציב המשרד בהתאם לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור[2] (להלן – הנוהל).

(ב)   בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.

(ג)   התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.

(ד)   כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק החלטותיה.

 

2. הגדרות

במבחנים אלה –  

"אוכלוסייה כללית" – אוכלוסיית מבוטחי קופות החולים עד גיל 64;

"אוכלוסייה זקנה" – אוכלוסיית מבוטחי קופות החולים שגילם 65 ומעלה;

"הכשרה מתאימה למתן טיפול שיקומי לילדים" – אחד מאלה:

(1)  ניסיון של שנה בעבודה במשרה מלאה בשיקום ילדים, ומעבר השתלמות בשיקום ילדים שאושרה על ידי אגף השיקום במשרד הבריאות;

(2)  ניסיון של שלוש שנים לפחות בעבודה בשיקום ילדים, בהיקף העסקה של חצי משרה לפחות;

"הקמת מרכזי שיקום יום" – בכלל זאת, בינוי והצטיידות המרכזים;

"ועדת מחקר" – הוועדה העליונה כהגדרתה בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1980[3];

"טיפול בית" – שירות רפואי הניתן בנוכחות פיזית של מטפל בבית המטופל;

"טיפול שיקומי" – הליך טיפולי מתמשך המתבצע על ידי רופאי שיקום ומטפלים ממקצועות הבריאות, שמטרתו השגת שיפור תפקודי לאחר מחלה או פגיעה, שבעטיין חלה ירידה תפקודית, למשל עקב פגיעה נוירולוגית או פגיעה במערכת שריר-שלד;

"יישובי הפריפריה הגאוגרפית" – ישובים באשכולות 1 עד 4 למדד הפריפריאליות של יישובים ושל רשויות מקומיות 2015, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ"ס) בשנת 2019, כפי שמתעדכן מזמן לזמן[4];

"מבוטח" – כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994[5] (להלן – החוק, או, חוק ביטוח בריאות ממלכתי);

"מבחני 2024" – המבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים לצורך קידום והרחבת שירותי שיקום יום רב מקצועי לשנת 2024[6];

"מחירון משרד הבריאות" – המחיר לפי תעריף ב' של מחירון המשרד לשירותים אמבולטוריים ולשירותי אשפוז, אשר נקבע בהתאם לסעיף 12 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-1996[7], בשנת התמיכה הרלוונטית;

"מטפלי מקצועות הבריאות" – מטפלים בעלי רישיון ישראלי בתחומים האלה: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונאות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה;

"מספר המבוטחים המשוקלל" – כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק, ובהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-1995[8]; לעניין מבחנים אלה יילקחו בחשבון רק מבוטחים באוכלוסיית היעד, בהתאם לערך המתקיים ביום 1 בינואר בשנת התמיכה;

"מרכז שיקום רחב" או "מרכז שיקום מצומצם" (להלן – מרכזי השיקום) – מרכזי שיקום יום שנתמכו במבחני 2024 ומופעלים בשנת התמיכה בהתאם לאמות המידה המפורטות בתוספת הרביעית למבחנים אלו;

"סל שירותי הבריאות" – כהגדרתו בסעיף 7 לחוק;

"רופא שיקום" – רופא מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום; לעניין אוכלוסייה זקנה, גם רופא מומחה בגריאטריה, המנוסה בביצוע הערכה שיקומית ובקביעת תוכנית שיקום אישית;

"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי;

"קופת חולים קטנה" – קופת חולים שחלקה היחסי במספר המבוטחים המשוקלל קטן מ- 15%;

"שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הכללית" – שיעור הגידול באוכלוסיית המבוטחים מיום 1 בינואר בשנת הבסיס לאוכלוסייה הכללית עד יום 1 בינואר בשנת התמיכה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיעור הקידום דמוגרפי לאוכלוסייה הזקנה" – שיעור הגידול באוכלוסיית המבוטחים שגילם מעל 65, מיום 1 בינואר בשנת הבסיס לאוכלוסייה הזקנה עד יום 1 בינואר בשנת התמיכה, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"שיקום לב"  - תוכנית טיפול לחולי לב לשיפור התפקוד ולמניעת תחלואה, המשלבת פעילות גופנית  תחת השגחה רפואית, הדרכה לתזונה נכונה ואיזון גורמי סיכון קרדיאליים. הפעילות מתקיימת במסגרת מכוני שיקום לב , המופעלים בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזרי חטיבת הרפואה 34/2006: הכרה במכונים לשיקום חולי לב" ו – 11/2018:"אמות מידה לשיקום לב מרחוק".

"שיקום ריאות" – סדנאות לשיקום ריאות בהתאם להתוויות המפורטות בחוק ולאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 9/2016: "שירותי שיקום ריאות לחולים במחלת ריאה חסימתית כרונית במסגרת סל שירותי הבריאות";

"שנת הבסיס לאוכלוסייה הכללית" – שנת 2022;

"שנת הבסיס לאוכלוסייה הזקנה" – שנה שתחילתה ביום י"ח בתמוז התשע"ח (1 ביולי 2018) וסופה ביום כ"ז בסיוון התשע"ט (30 ביוני 2019);

"שנת התמיכה" – השנה הקלנדרית בעדה מחולקת התמיכה.

 

3. מטרת התמיכה

מטרות התמיכה לפי מבחנים אלה הן חיזוק מערכי השיקום בקופות החולים והרחבת שירותי השיקום למבוטחים.

 

4. תחומי הפעילות הנתמכת והקצאת התמיכה לכל תחום מסכום התמיכה לחלוקה

כספי התמיכה יוקצו עבור האוכלוסיה הכללית, למעט במקום בו נכתב שההקצאה היא לאוכלוסיה הזקנה, והכול בהתאם לתחומי התמיכה, באופן הבא:

(1) תמיכה בהקמת מרכזי שיקום יום: 4 מיליון שקלים חדשים;

(2) תמיכה בהפעלת מרכזי שיקום יום, שהקמתם נתמכה בשנים 2024-2026 : 25 מיליון שקלים חדשים;

(3) שיקום בית כחלופת אשפוז לשיקום בבית חולים – 21 מיליון שקלים

(א)  לאוכלוסייה הכללית:11מיליון שקלים חדשים;

(ב)  לאוכלוסייה הזקנה: 10 מיליון שקלים חדשים;

(4) גידול בשירותי השיקום האמבולטורי – 17.5 מיליון שקלים

(א)  לאוכלוסייה הכללית: 12 מיליון שקלים חדשים;

(ב)  לאוכלוסייה הזקנה: 5.5 מיליון שקלים חדשים;

(5) תמיכה בהכשרת מתמחים ברפואה פיזיקלית ושיקום: 0.7 מיליון שקלים חדשים;

(6) הפעלת יחידות לשיפור רצף הטיפול השיקומי: 3 מיליון שקלים חדשים;

(7) פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום השיקום: 8 מיליון שקלים חדשים;  

(8) תמיכה בהרחבת שירותי שיקום ריאות ושיקום לב בקהילה:  3 מיליון שקלים

                                                      

5. תנאי סף

לתמיכה לפי מבחנים אלה תהיה זכאית קופת חולים המקיימת את כל תנאי הסף שלהלן:

(1) קופת החולים הגישה למשרד הבריאות תוכנית תמיכה שנתית שתכלול את הבאים:

(א)  פירוט סכום הזכאות הצפוי אותו מתכננת קופת החולים לצבור, עבור כל אחד מתחומי התמיכה שפורטו בסעיף 4 לעיל  (להלן – זכאות תחומית מתוכננת);

(ב)  בכל תחום תמיכה בו נדרשת הצגת תוכנית מקצועית, התוכנית המקצועית התחומית תצורף לתוכנית התמיכה;

(2) התוכניות הוצגו לחטיבת הרפואה ולחטיבת הרגולציה במשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

 

6. אופן קביעת תקרות הזכאות התחומיות לקופות החולים

(א)  לכל קופת חולים תיקבע תקרת זכאות תחומית מתוך סכום התמיכה לחלוקה באותו התחום.

(ב)  בתחום תמיכה (1): הקמת מרכזי שיקום יום, תחושב תקרת הזכאות לקופת חולים כסך הסכומים הבאים:

(1) יתרת סכום התמיכה להשלמת מרכזי שיקום יום, שהקמתם נתמכה בשנים קודמות  במסגרת מבחני 2024 או במסגרת מבחנים אלו בשנים קודמות, ואמורים להיות מוגשים להשלמת התמיכה בהקמתם, כנדרש בפסקת משנה 9(ג)(2) להלן, וזאת עד גובה הזכאות המרבי להקמת מרכז שיקום יום כפי שנקבע במבחנים בהם ההקמה נתמכה.

(2) חלקה היחסי של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל במכפלת סכום התמיכה הנותר לחלוקה בעד פעילות בתחום תמיכה זה לאחר הקצאת סכום התמיכה לכל קופות החולים כאמור בפסקת משנה ב(1).

(ג)  בתחום תמיכה (5): תמיכה בהכשרת מתמחים ברפואה פיזיקלית ושיקום, תחושב תקרת הזכאות לקופת חולים כסך הסכומים הבאים:

(1) סכום התמיכה הנדרש להמשך הכשרת מתמחים, שנתמכו במסגרת מבחנים אלו בשנים קודמות והתמיכה בהם צפויה להמשך במהלך שנת התמיכה הנוכחית.

(2) חלקה היחסי של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל במכפלת סכום התמיכה הנותר לחלוקה בעד פעילות בתחום תמיכה זה לאחר הקצאת סכום התמיכה לכל קופות החולים כאמור בפסקת משנה ג(1).

(ד)  בתחום התמיכה (7): הכספים יוקצו במלואם באופן שוויוני בין קופות החולים.

(ה)  בשאר התחומים תקרת הזכאות התחומית תחושב כסך חלקה השוויוני וחלקה במספר המבוטחים המשוקלל מסכום התמיכה לחלוקה באותו התחום, בחלוקה הבאה:

(1)  10% מכספי התמיכה התחומיים יוקצו באופן שוויוני בין קופות החולים, למעט כספי התמיכה;

(2) כספי התמיכה הנותרים בכל תחום יוקצו בהתאם לחלקן היחסי של קופות החולים במספר המבוטחים המשוקלל בקרב האוכלוסייה הכללית או במספר המבוטחים המשוקלל בקרב האוכלוסייה הזקנה לפי ייעוד הכספים, כמפורט בסעיף 4 לעיל.

(3) על אף האמור, בתחום תמיכה (2): תמיכה בהפעלת מרכזי שיקום יום, שהקמתם נתמכה במבחני 2024 או במבחנים אלה בשנים הקודמות, יוקצו כספי התמיכה בהתאם לעקרונות המפורטים בפסקאות משנה (1) ו - (2) לעיל אולם חלוקת ההקצאה תתבצע בין קופות החולים, שנתמכו בעד הקמת מרכזי שיקום יום במבחני 2024 או במבחנים אלו .

 

7. אופן חלוקת התמיכה

(א)  בשלב החלוקה הראשון, תיתמך כל קופת חולים בסך זכאויותיה בתחומי הפעילות השונים בהתאם להקצאת כספי התמיכה המיועדים לכל אחד מתחומי הפעילות ולקבוצות האוכלוסייה המוגדרות במסגרת אותם תחומים.

(ב)  בשלב החלוקה השני, אם ייוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים שצברו זכאות עודפת, שטרם נתמכה בשלב החלוקה הראשון. הסכומים שיוותרו יחולקו בין קופות החולים בהתאם לייעוד הקצאתם המקורי לתחומי הפעילות ולקבוצות הגיל השונות, ובהתאם ליחס הזכאויות העודפות בין קופות החולים, בכל אחד מהתחומי הפעילות בנפרד. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת בכל אחד מהתחומים וקבוצות הגיל המוגדרות במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל בהתאמה לתחומים ולקבוצות הגיל השונות.

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), זכאות עודפת שנוצרה בעד פעילות בתחומים המפורטים בפסקאות משנה 4(3)(ב) ו- 4(4)(ב), תוכל גם להיתמך במסגרת הקצאתה המקורית של אותה קופת חולים לפעילות באותן פסקאות משנה בקרב האוכלוסייה הכללית, במקרה בו טרם נוצלה.

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם לאחר שלב החלוקה הראשון יוותרו בתחום הפעילות (7) כספי תמיכה, הם יחולקו באופן שוויוני בין קופות חולים שעלות פעילותן התחומית חרגה מתקרת זכאותן המאושרת, אך סכום התמיכה הנוסף שיחולק לקופת חולים לא יעלה על עלות הפעילות התחומית. כספי תמיכה שיוותרו יועברו לשלב החלוקה הרביעי, כמפורט להלן.

(ה)  בשלב החלוקה השלישי, אם ייוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים שצברו זכאות עודפת, שטרם נתמכה בשלב החלוקה השני. הסכומים שיוותרו יחולקו בין קופות החולים בהתאם לייעוד הקצאתם המקורית לתחומי הפעילות אך לא לקבוצות הגיל המוגדרות. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת בכל אחד מהתחומים האמורים במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל בהתאמה לתחומים השונים.

(ו)  בשלב החלוקה הרביעי, אם יוותרו כספי תמיכה לחלוקה, הם יחולקו בין קופות החולים בהתאם ליחס הזכאות העודפת שנותרה וללא קשר לייעוד ההקצאה המקורי של הכספים שנותרו. קופת חולים תיתמך בשלב זה בהתאם לזכאותה העודפת, שטרם נתמכה, במכפלת 1.1, אך לא מעבר לסכום הוצאותיה בפועל.

 

 

8. אבני דרך לקבלת התמיכה

(א)  אבן הדרך הראשונה לקבלת התמיכה היא אישור התוכנית שהגישה קופת החולים. בעבור העמידה באבן דרך זו, יועברו 20% מכספי התמיכה שאושרו לתוכנית.

(ב)  שאר כספי התמיכה יחולקו בסיום ביצוע התוכנית, אל מול הגשת דוחות הביצוע ואישורם על ידי המשרד.

(ג)  קופת החולים תשיב למשרד הבריאות כספי תמיכה שחולקו לה בעד עמידה באבני הדרך, אם תיכשל בצבירת הזכאות הנדרשת לשם קבלתם עד סיום שנת התמיכה.

 

 

פרק ב': פירוט תחומי התמיכה

9. תחום תמיכה (1) - הקמת מרכזי שיקום יום

(א)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא הקמת מרכזי שיקום יום חדשים בקופות החולים והשלמת מרכזי שיקום יום, אשר בנייתם אושרה והחלה בשנות התמיכה 2024 –ועד השנה שקדמה לשנת התמיכה.

 

(ב)  תנאי סף

(1) מרכזי שיקום היום יהיו בבעלות קופת החולים או בבעלות משותפת של שתי קופות חולים קטנות. במקרה של קופה קטנה, ניתן יהיה לתמוך בקופה גם בעבור הקמת מרכז, שמוקם או נבנה באמצעות תאגיד בבעלות משותפת של הקופה ושל גורם נוסף, אם ניתן היתר החזקה לאותו תאגיד משר הבריאות ושר האוצר, בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויתר דרישות הדין;

(2) תוכנית הבינוי וההצטיידות אושרה בידי חטיבת הרפואה וחטיבת הרגולציה במשרד הבריאות טרם ביצועה. הסתייגויות המשרד ככל שתהיינה, תוטמענה בתוכנית טרם אישורה הסופי. 

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) תוכנית הבינוי הוגשה בהתאם למפורט בתוספת הראשונה למבחנים אלה ובהלימה למפרטים המופיעים בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים; 

(2) קופת החולים התחייבה בעת הגשת תכנית הבינוי כי אם לא הושלמה בשנת התמיכה, היא תוגש להשלמה בשנת התמיכה העוקבת.

(3) כספי התמיכה המוקצים לקופת החולים לצורך הקמת מרכזי שיקום יום, יוקצו בראש ובראשונה להשלמת הקמת מרכזי שיקום היום שנתמכו במבחני 2024 ובמבחנים אלה בשנים שקדמה לשנת התמיכה. כספי תמיכה שיוותרו יוקצו לתמיכה בהקמת מרכזי שיקום יום חדשים בקהילה או בבתי חולים שבבעלות הקופה;

(4) לא תיתמך הקמת מרכז שיקום יום ביישוב בו כבר קיים מרכז כזה, המשרת את מבוטחי אותה קופת חולים, אלא אם כן הראתה קופת החולים כי מרכז השיקום הקיים באותו יישוב אינו עונה על הצורך הרפואי הקיים בקרב מבוטחיה באותו יישוב ובסביבתו;

(5) הקמת המרכזים תתבצע בהלימה למפורט בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים אלו, ואולם, רשאי משרד הבריאות לאשר חריגה בשטח מרכזי השיקום בהתקיים התנאים הבאים:

(א)  שטח המרכז לא יפחת מ 80% מהנדרש בתוספת השנייה;

(ב)  כלל היכולות הטיפוליות הנדרשות ישמרו;

(ג)  שטחי הטיפול לא יצומצמו באופן שיפגע ביכולת הטיפול או שימנע את הצבת והפעלת הציוד הטיפולי הנדרש.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) סכום הזכאות לא יעלה על הוצאות ההקמה לקופת החולים;

(2) הסכום המצטבר של התמיכה בהקמת מרכז שיקום יום אחד, הכולל את התמיכה שניתנה במהלך שנות התמיכה 2024 ו - 2025 לפי מבחנים אלה, לא יעלה על הסכומים הנקובים להלן בפסקאות (4) ו- (5).

(3) סכום הזכאות  המרבי בהקמת מרכז שיקום יום רחב לא יעלה על 2.7 מיליון שקלים חדשים;

(4) סכום הזכאות  המרבי בהקמת מרכז שיקום יום מצומצם לא יעלה על 1.5 מיליון שקלים חדשים;

(5) על אף האמור בפסקאות (2) ו – (3) לעיל, תוכל קופת חולים להיתמך בסכום של עד 250 אלף שקלים חדשים נוספים בעד הקמת תשתית להפעלת סדנאות לשיקום ריאות במסגרת מרכזי שיקום היום;

(6) על אף האמור בפסקאות (2) ו- (3) לעיל, סכומי הזכאות המרביים ביישובי הפריפריה הגאוגרפית יוגדלו במכפלת 1.2, ובלבד שלא עלו על הוצאות ההקמה לקופת החולים; 

(7) במקרה בו משרד הבריאות אישר הקמת מרכז שיקום ששטחו קטן מהנדרש בתוספת השנייה למבחנים, יוקטן סכום הזכאות המרבי המצוין לעיל, בהתאם ליחס השטחים בין המרכז שאושר לבין הנדרש בפרוגרמת הבינוי המפורטת בתוספת השנייה למבחנים.

 

10. תחום תמיכה (2) - הפעלת מרכזי שיקום יום של קופות החולים, שהקמתם נתמכה  בשנים 2024 עד 2026

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

 

"מרכז שיקום זמין" – מרכז שיקום יום העומד בתנאים המפורטים בפסקה (ד)(4) להלן;

 

"מרכז שיקום יום לילדים" – מרכז שיקום יום העומד בתנאים המפורטים בפסקה (ד)(5) להלן;

 

"מרפאת שיקום מייעצת"  - מרפאה המאוישת ברופא מומחה בשיקום, המופעלת למתן ייעוץ רפואי בתחום השיקום.

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא הגדלת הפעילות במרכזי שיקום היום של קופות החולים, שהקמתם נתמכה בשנים 2024 – 2026.

 

(ג) תנאי סף

(1) המרכז עבורו מתבקשת התמיכה יהיה מרכז שהופעל במהלך שנת התמיכה ושהקמתו נתמכה במסגרת מבחנים אלו בשנים 2024 - 2026;

(2) דיווח הפעילות במרכזי השיקום למשרד הבריאות יתבצע בהתאם לנדרש בתוספת החמישית למבחנים.

 

(ד)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) פעילות השיקום המדווחת לעניין צבירת הזכאות תכלול רק פעילות שיקומית הכלולה וממומנת במסגרת החוק;

(2) התמיכה במרכזי השיקום תתבצע בעד הפעלת המרכזים בהלימה לדרישות המקצועיות המפורטות בתוספות השנייה עד הרביעית למבחנים אלו;

(3) תתאפשר תמיכה בעד הפעלת המרכזים בנפח פעילות מוקטן, במהלך השנה הראשונה להפעלתם, ובלבד שהרכב הצוות המטפל המאייש את המרכז לא קטן בשיעור העולה על 20% ביחס לנדרש בתוספת הרביעית למבחנים אלו;

(4) תנאים לתמיכה במרכז שיקום זמין:

(א)  מרכז השיקום פועל במהלך השבוע בימים ראשון עד חמישי , למשך 7 שעות ביום לפחות;

(ב)  המרכז פועל בין השעות 15:00-19:00 שלושה מימות השבוע לפחות (מרכז שיקום רחב) או בשניים מימות השבוע לפחות (מרכז שיקום מצומצם);

(ג)  משך הפעילות בימים בהם המרכז מופעל בשעות אחר הצהריים לא יפחת מעשר שעות ביום. ואולם, הפעלת המרכז למשך 4 שעות ביום שישי תחשב כחלופה להפעלת המרכז בשעות אחר הצהריים באחד מימות השבוע;

(5) תנאים לתמיכה במרכז שיקום יום לילדים:

(א)  לפחות אחד מהמטפלים המועסקים בשלושה מהתחומים הבאים: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונאות, אושר בידי אגף השיקום במשרד הבריאות כבעל הכשרה מתאימה למתן טיפול שיקומי לילדים, כהגדרתה במבחנים;

(ב)  מרכז שיקום היום לילדים הופעל לייעודו ושיקם ילדים במהלך שנת התמיכה;

(6) תנאי לתמיכה במרפאת שיקום מייעצת - שעות פעילות הרופא המומחה במסגרת המרפאה המייעצת הינן שעות עבודה תוספתיות החורגות מהיקף העסקתו הנדרש במרכז השיקום, הקבוע בתוספת הרביעית למבחנים אלו;

(7) תמיכה בהעסקת אח מומחה בשיקום במרכז שיקום, מותנית בהעסקתו בחצי משרה לפחות. למען הסר ספק, העסקת אח מומחה בשיקום תיכלל במניין צוות האחיות לצורך חישוב עמידה בהיקף התקינה הנדרשת בתוספת הרביעית למבחנים;

(8) תנאי לתמיכה בעד קיום הדרכה והכשרה במרכזי השיקום בפסיכולוגיה שיקומית - מרכז השיקום הוכר בידי משרד הבריאות כשדה קליני לקיום ההדרכות או ההכשרות במקצוע זה;

(9) תנאי להפעלת סדנאות לשיקום ריאות במסגרת מרכז שיקום היום - סדנאות שיקום הריאות הופעלו בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 9/2016: "שירותי שיקום ריאות לחולים במחלת ריאה חסימתית כרונית במסגרת סל שירותי הבריאות".

 

(ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) כלל סכומי הזכאות המצוינים להלן הינם סכומי מקסימום. הזכאות הנצברת בכל סעיף לא תעלה על ההוצאה בפועל בעד הפעילות הנתמכת;

(2) בעד הפעלת מרכזי שיקום, ובכלל זאת העסקת הצוות הרפואי הנדרש, תצבור קופת החולים זכאות בסך 4,000,000 ו- 2,300,000 שקלים חדשים לשנים עשר חודשי פעילות, למרכז שיקום רחב ולמרכז שיקום מצומצם, בהתאמה; בעד תפעול מרכזי השיקום לפרקי זמן קצרים יותר, תצבור קופת החולים זכאות בשיעור משך הזמן היחסי בו הופעל המרכז;

(3) בעד הפעלת מרכז שיקום זמין, תצבור קופת החולים זכאות נוספת בהיקף 50,000 שקלים חדשים לחודש למרכז שיקום רחב, ו-25,000 שקלים חדשים לחודש למרכז שיקום מצומצם; 

(4) בעד הפעלת מרכז שיקום יום לילדים, תצבור קופת החולים זכאות נוספת בסך 12,500 שקלים חדשים בעד כל חודש פעילות; יובהר כי מרכז שיקום שמקיים הן את התנאים לפי פסקה (4) והן את התנאים לפי פסקה (5) יוכל לצבור זכאות כפולה;

(5) בעד הפעלת מרפאת שיקום מייעצת, תצבור קופת החולים זכאות נוספת בסך 125 אלף שקלים חדשים בשנה בעד שבע שעות פעילות שבועיות (למרכז שיקום רחב או מצומצם) ו- 250 אלף שקלים חדשים בשנה בעד ארבע עשרה שעות פעילות שבועיות (למרכז שיקום רחב בלבד). פעילות מרפאת השיקום המייעצת לפרקי זמן קצרים משנה, תזכה את קופת החולים בצבירה חלקית, בהתאם למספר החודשים בהם הופעלה המרפאה;

(6) בעד העסקת אח מומחה בשיקום במרכז השיקום, תצבור קופת החולים זכאות בסך 50,000 שקלים חדשים בשנה. במקרה של העסקה לפרק זמן קצר יותר, תיתמך קופת החולים בחלקו היחסי של סכום זה;

(7) בעד העסקת קלינאי תקשורת מעבר להיקף התקינה הנדרש בתוספת הרביעית למבחנים, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף הוצאותיה בפועל עבור ההעסקה. ואולם, סכום הזכאות הנצברת למרכז שיקום לא יעלה על  50,000 שקלים חדשים לשנת העסקה במשרה מלאה או החלק היחסי של סכום זה אם העסקתו הייתה לפרק זמן קצר משנה או בהיקף משרה חלקי;

(8) בעד העסקת פסיכולוג מעבר להיקף התקינה הנדרש בתוספת הרביעית למבחנים, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף הוצאותיה בפועל עבור ההעסקה. ואולם, סכום הזכאות הנצברת למרכז שיקום לא יעלה על  50,000 שקלים חדשים לשנת העסקה במשרה מלאה או החלק היחסי של סכום זה אם העסקתו הייתה לפרק זמן קצר משנה או בהיקף משרה חלקי. אם הפסיכולוג שימש כמדריך למתמחים בפסיכולוגיה שיקומית, לא יעלה סכום הזכאות הנצברת למרכז שיקום על 100 אלף שקלים חדשים לשנת העסקה במשרה מלאה או לפי החלק היחסי כמפורט לעיל. מחישוב הוצאותיה של קופת החולים בעד העסקת הפסיכולוג, ינוכו סכומים שקיבלה לשם כך מהמוסדות האקדמיים;

(9) בעד הפעלת סדנאות לשיקום ריאות או שירות לשיקום לב במסגרת מכון שיקום היום, תצבור קופת החולים זכאות של עד 250 אלף שקלים חדשים לשנת הפעלה מלאה, אך לא מעבר לסך הוצאותיה בפועל בעד הקמת התשתית הנדרשת והפעלתה. אם סדנאות שיקום הריאות הופעלו במהלך חלק משנת התמיכה, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף פרק הזמן היחסי בו הופעלו הסדנאות במכפלת 250 אלף שקלים חדשים.

 

11. תחום תמיכה (3) - שיקום בית כחלופת אשפוז לשיקום בבית חולים

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה – 

"יחידת שיקום" – שבועיים של שיקום בית למטופל בהתאם למפורט בכללים לבניית תוכנית שיקום המפורטים בתוספת השישית למבחנים אלה;

"מפגש שיקום בית בנוכחות" – טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות בנוכחות פיזית של המטפל ושל המטופל; 

"מפגש שיקום בית מרחוק" – טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות. טיפולי השיקום מרחוק יינתנו כטיפולים פרטניים;

"תוכנית שיקום בית" – שיקום הניתן בידי צוות רב-מקצועי שיקומי במקום מגוריו של המטופל ועונה לצרכיו השיקומיים והתפקודיים. התוכנית מיועדת לכל הגילאים, ופועלת בהתאם לאמות מידה המפורטות בתוכנית הקופה לשיקום בית, כמפורט להלן.

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא תגבור הטיפול השיקומי באמצעות הפעלת מערך שיקום בית כחלופה לאשפוז שיקומי בבתי חולים ובמוסדות ייעודיים.

 

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1) קופת החולים הפעילה תוכנית לשיקום בית, שתהיה מבוססת על הכללים לבניית תוכנית שיקום בית המפורטים בתוספת השישית למבחנים אלה;

(2) התוכנית הוצגה לחטיבת הרפואה ולחטיבת הרגולציה שבמשרד; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

 

(ד)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) שיעור טיפולי מקצועות הבריאות שיינתנו כמפגשי שיקום בית מרחוק, לא יעלה על 25% בכל יחידת שיקום. על אף האמור, למשך פרק הזמן שתחילתו ב- 28 בפברואר 2026 ועד תאריך סיום מבצע  "שאגת הארי" שיעור טיפולי מקצועות הבריאות, שיינתנו כמפגשי שיקום בית מרחוק לא יעלה על 50% ; 

(2) טיפול בשיקום בית נוירולוגי לא יפחת משתי יחידות שיקום, אלא במקרה בו המטופל החל בשיקום הנוירולוגי במסגרת אשפוז בבית חולים שיקומי ומשך השיקום המצרפי בבית החולים ובבית אינו נופל מארבעה שבועות.

 

(ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) סכום הזכאות לתמיכה יחושב בנפרד עבור האוכלוסייה הכללית והאוכלוסייה הזקנה;

(2) בעד ביצוע יחידת שיקום, תצבור קופת חולים זכאות בסכום של 2,200 שקלים חדשים;

(3) אם יחידת השיקום כללה 12 טיפולים, שניתנו בידי שני מטפלי מקצועות הבריאות לפחות, תצבור קופת החולים בעד אותה יחידה זכאות מוגדלת בסך 2,400 שקלים חדשים;

(4) אם יחידת השיקום כללה 16 טיפולים, שניתנו בידי שלושה מטפלי מקצועות הבריאות לפחות, תצבור קופת החולים בעד אותה יחידה זכאות מוגדלת בסך 2,800 שקלים חדשים;

(5) אם השיקום נמשך שבוע מלא נוסף, ונעשה ברצף ליחידת השיקום הראשונה, תיחשב תקופה זו כחצי יחידת שיקום נוספת שתקנה מחצית מהזכאות המפורטת בפסקאות לעיל;

(6) בעד ביצוע יחידת שיקום ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, תוכפל זכאות קופת החולים בעד אותה יחידה במקדם 1.2;

(7) אם שיקום הבית החל למעלה מ-72 שעות משחרור המבוטח מאשפוז, יקוזזו 1,000 שקלים חדשים מזכאותה של קופת החולים לתמיכה;

(8) אם שיקום הבית החל למעלה משבוע ימים משחרור המבוטח מאשפוז, יקוזזו 2,000 שקלים חדשים מזכאותה של קופת החולים לתמיכה.

 

12. תחום תמיכה (4) - גידול בשירותי השיקום האמבולטוריים

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה כללית" – ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה הכללית בשנת התמיכה, לבין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זו בשנת הבסיס לאוכלוסייה הכללית במכפלת שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הכללית;

"הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זקנה" - ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה הזקנה בשנת התמיכה, לבין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי לאוכלוסייה זו בשנת הבסיס לאוכלוסייה הזקנה  במכפלת שיעור הקידום הדמוגרפי לאוכלוסייה הזקנה;

"היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי" – סך התשלומים ששילמה קופת החולים למרכזי שיקום היום בעד כלל שירותי השיקום האמבולטוריים, כהגדרתם להלן;

"מרכזי שיקום היום" – מכוני שיקום אמבולטורי שאושרו בידי חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, כמכוני שיקום בהם ניתן טיפול בידי צוות רב-מקצועי בהובלת רופא שיקום. רשימת המכונים מפורסמת באתר האינטרנט של המשרד;

"שירותי השיקום האמבולטורי" – שירותים שניתנו במסגרת סל שירותי הבריאות במכוני השיקום האמבולטורי ובהתאם לכל קודי השירות המפורטים להלן:

(1) אשפוז יום שיקומי  L0561;

(2) יום שיקום L0080;

(3) בדיקת רופא שיקומי במרפאה: L9279;

(4) אבחון רב מקצועי לשיקום: L0806;

(5) בדיקה פסיכולוגית למסגרת שיקומית: L0807;

(6) הערכה פסיכולוגית לטיפול תומך עקב מחלה גופנית: L9611;

(7) הערכת הפרעות קול ודיבור: 92506;

(8) ריפוי בדיבור פרטני: 92507;

(9) ריפוי בדיבור קבוצתי לשעת טיפול: 92508;

(10) טיפול בהפרעות במנגנון הבליעה, לטיפול: 92526;

(11) ריפוי בעיסוק – אבחון ובניית תוכנית טיפול: 97003;

(12) ריפוי בעיסוק פרטני: 97530;

(13) פיזיותרפיה פרטנית: 97140;

(14) פיזיותרפיה, אבחון ובניית תוכנית טיפול, מבוגר: 97001;

(15) פיזיותרפיה או שיקום פרטני בבריכה, הידרותרפיה: 97113;

(16) שירות סוציאלי – תיאום , קישור ותיווך: L9499;

(17) שירות סוציאלי מחוץ לאשפוז: L9321;

(18) תזונה – דיאטה, ייעוץ וטיפול: 97802;

(19) שירות אחות במרפאה – עד 30 דקות: 99315;

(20)   אבחון נוירופסיכולוגי ממוקד: L9617;

(24) אבחון קוגניטיבי תפקודי כוללני: L0805;

(25) טיפול נפשי תומך פרטני עקב מחלה: L9612;

(26) פיזיותרפיה לחולי ריאות לטיפול: 94667;

(27) סדנת שיקום לחולי ריאה לפגישה: L3799;

(28) שיקום חולה לב, תעריף לחודש שיקום: 93797;

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא הרחבת אספקת שירותי השיקום במסגרת מרכזי שיקום היום למבוטחי קופות החולים.

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) מספר המבוטחים שניתנו להם שירותי שיקום אמבולטורי בקרב האוכלוסייה הכללית ובקרב האוכלוסייה הזקנה, בהתאמה להקצאת התמיכה לאוכלוסיות אלו, גדל במהלך שנת התמיכה ביחס למספרם בשנת הבסיס;

(2) רק פעילות  שבוצעה במרכזי שיקום היום כהגדרתם בפרק זה תיתמך, למעט פעילות המפורטת בפסקאות משנה 12(א)(26) ו-(27), אשר תיתמך גם אם בוצעה בתשתית מקצועית אחרת; 

(3) לא תיתמך פעילות במרכזי שיקום יום, שנתמכה במסגרת סעיף 10 למבחנים אלה.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום הנמצאים ביישובים שאינם יישובי הפריפריה הגאוגרפית, תצבור קופת החולים זכאות  בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.6;

(2) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.7;

(3) בעד הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטוריים במרכזי שיקום יום, שאינם פועלים במסגרת בית חולים ומפעילים שדות קליניים להדרכת סטודנטים בשניים ממקצועות הבריאות לפחות, תצבור קופת החולים זכאות נוספת לתמיכה בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.2.

 

13. תחום תמיכה (5) - הכשרת מתמחים ברפואה פיזיקלית ושיקום

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"בית חולים פריפרי" – בתי החולים הממוקמים במחוזות הצפון והדרום כפי שהם מוגדרים על ידי משרד הבריאות;

"התמחות" - התמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום המתבצעת בהתאם למפורט בתקנות;

"ערך הבסיס" - מספר תקני ההתמחות המרבי ברפואה פיזיקלית ושיקום, שהיו פעילים בקופת החולים בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025;(

"שנת הבסיס" –  שנת 2024;

"תקופת ההתמחות" – תקופת ההתמחות ברפואה פיזיקלית ושיקום, הקבועה בתקנות;

"תקנות" – תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג 1973[9];

"תקני התמחות" - תקני התמחות פעילים ברפואה פיזיקלית ושיקום בניהול ובמימון קופת החולים;

"תקני התמחות נוספים" - תקני התמחות פעילים ברפואה פיזיקלית ושיקום בשנת התמיכה, מעבר לערך הבסיס.

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא סיוע בהגדלת מספר תקני ההתמחות המאוישים ברפואה פיזיקלית ושיקום.

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) המתמחה דיווח כנדרש בתקנות על התמחותו למשרד הבריאות באמצעות פורטל העוסקים במקצועות הרפואה[10];

(2) קופת החולים התחייבה לממן את התמחותם של הרופאים המאיישים את תקני ההתמחות הפעילים הנוספים, למשך כל תקופת ההתמחות;

(3) משך התמיכה במתמחה המאייש תקן נוסף לא יעלה על משך תקופת ההתמחות הנקובה בתקנות למסלול ההתמחות הנבחר;

(4) קופת החולים התחייבה שלא להתנות את קבלת המתמחים המאיישים את תקני ההתמחות הנוספים, בהמשך העסקתם אצלה לתקופה העולה על חצי שנה תמורת כל שנת התמחות ממומנת;

(5) התקנים הנתמכים במסגרת מבחנים אלו לא נתמכו במסגרת מבחנים אחרים.

 

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) קופת החולים תצבור זכאות בעד תקני התמחות נוספים כהגדרתם לעיל, ובלבד שמספר תקני ההתמחות הפעילים בקופת החולים בשנת התמיכה לא יפחת מערך הבסיס בתוספת מספר תקני ההתמחות הנוספים (להלן – מספר התקנים הקובע);

(2) צבירת הזכאות בעד תקן התמחות נוסף לא תעלה על 150 אלף שקלים חדשים לשנה. ואולם, אם תקן ההתמחות הנוסף אויש בבית חולים פריפרי, תגדל הזכאות השנתית ל- 200 אלף שקלים חדשים; בעד איוש תקן התמחות לתקופה הקצרה משנה, צבירת הזכאות תהיה בהתאם לחלק השנה היחסי.

 

(ה)  נהלים

קופת החולים תדווח למשרד על השלמת תקופת ההתמחות של המתמחים המאיישים את תקני ההתמחות הנוספים שבעדם נצברה הזכאות.

 

(ו)  השבת כספים וקיזוז

המשרד רשאי לדרוש מקופת החולים השבה של עד שני שלישים מסכום התמיכה ששולם בעד הכשרת מתמחה, אם המתמחה לא השלים את תקופת התמחותו בפרק הזמן הנקוב בתקנות, בשים לב לנסיבות שהביאו לכך. המשרד רשאי לקזז סכום זה מכל תשלום אחר המגיע לקופת החולים, וזאת לאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את עמדתה.

 

14. תחום תמיכה (6) - הפעלת יחידות לשיפור רצף הטיפול השיקומי

 

(א)  הגדרות

לעניין תחום תמיכה זה –

"אוכלוסיית היעד" – מטופלים בגילאי 67-18, שנפגעו פיזית עקב פציעה, תאונה או מחלה וזקוקים לתהליך שיקומי ממושך בקהילה לאחר סיום הטיפול או השיקום בבית החולים;

"יחידת רצף שיקום" - שירות שנועד לסייע ביצירת רצף טיפולי עבור המבוטח במעבר מבית חולים לשיקום בקהילה, להבטחת מיצוי מיטבי של התהליך השיקומי. צוות היחידה משמש כמוקד שירות למטופלים ומשפחותיהם והוא יוצר עימם קשר לבדיקת צרכים ולמתן סיוע בתיאום תורים, ביצירת קשר עם גורמים בקהילה ומתן מידע, בנקודות זמן קבועות לאורך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים;

"מנהל מקצועי" - רופא, אח או מטפל ממקצועות הבריאות, בעל הכשרה בתחום השיקום, אשר מנהל ומדריך את צוות היחידה ובונה תהליכי עבודה רוחביים בתוך קופת החולים ומחוצה לה;

"מתאם שיקום" – גורם אדמיניסטרטיבי, שתפקידו יצירת קשר טלפוני עם המטופל לביצוע מעקב תקופתי ומהווה גורם זמין אליו יכול האדם לפנות להתייעצות. בסמכותו להציע לאדם עזרה בתיאום תורים ויצירת קשר עם מכוני שיקום וגורמים נוספים בקהילה, לצורך מימוש זכויות ומתן מידע מסייע בתהליך השיקומי. המתאם מסייע באיתור מבוטחים הזקוקים לעזרה אינטנסיבית יותר במיצוי התהליך השיקומי ובמימוש זכויותיהם;

"עמית שיקום" – אדם שעבר בעצמו תהליך שיקום, בעל הכשרה בסיסית למתן ליווי תומך שיקום בקהילה, כמפורט בתוספת השביעית למבחנים. המענה שנותן הינו קצר מועד (עד חצי שנה) ומיועד למי שאותר על ידי מתאם השיקום כזקוק לתמיכה נוספת במימוש תהליכים שיקומיים ובבניית רשת תמיכה בקהילה. ביכולתו של עמית השיקום לסייע לאדם בנושאים כגון: מימוש זכויות (ליווי לוועדות, התנהלות בירוקרטית), סיוע בהגעה להמשך שיקום פיזי, סיוע בתרגול בבית, סיוע בחזרה לביצוע פעולות יום יום, סיוע ביצירת קשר עם גורמים נוספים בקהילה לצורך שיקום תעסוקתי, פנאי וחברה, התמודדות עם השינוי בתוך המשפחה, ניידות בקהילה ועוד. הליווי יינתן בביתו של האדם ובקהילה בה הוא מתגורר.

 

(ב)  מטרת התמיכה

מטרת התמיכה היא להביא למיצוי מיטבי של תהליך השיקום בקרב אוכלוסיית היעד, להפחית אשפוזים וטיפולים ממושכים, לסייע במימוש זכויות ולהגביר את מידת השתלבותם של המשתקמים בקהילה.

 

(ג)  תנאי סף למתן התמיכה

(1) קופת החולים הציגה תוכנית להקמת היחידה בהתאם לנדרש בתוספת השביעית למבחנים;

(2) קופת החולים התחייבה להפעיל את השירות במשך שנתיים לפחות;

(3) אגף השיקום במשרד הבריאות אישר את מתווה ההפעלה לאחר שהסתייגויות המשרד, אם היו כאלה, הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.

 

(ד)  הפעילות הנתמכת

הפעילות הנתמכת היא סיוע לאוכלוסיית היעד במימוש תהליך השיקום באמצעות הפעלת מתאמי שיקום ועמיתי שיקום.

 

(ה)  תנאים לפעילות הנתמכת

תנאי לפעילות הנתמכת הוא שמענה בדמות עמית שיקום יינתן ל- 30% מהמקרים לפחות שהסתייעו בעבודת מתאם השיקום.

 

(ו)  אמות המידה לפעילות הנתמכת

אמות המידה לפעילות הנתמכת מפורטות בתוספת השמינית למבחנים.

 

(ז) אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד כל מבוטח שילוּוה על ידי מתאם שיקום במשך שנה מלאה, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף של 750 שקלים חדשים; 

(2) בעד כל מבוטח שילוּוה על ידי עמית שיקום, תצבור קופת החולים זכאות בסך 1,000 שקלים חדשים לחצי שנת ליווי;

(3) בעד ליווי מתאם שיקום או עמית שיקום לפרקי זמן קצרים יותר, תצבור קופת החולים זכאות בהיקף היחסי לפרק הזמן בו לווה המטופל.

 

15. תחום תמיכה (7) - פיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית בתחום השיקום

(א)  הגדרות

לעניין פרק זה – 

"טכנולוגיות בריאות דיגיטלית" – מוצר או שירות דיגיטלי שמטרתו לשפר את איכות הטיפול או השירות בתחומי הבריאות והוא נעשה באמצעים דיגיטליים;

"מוצר" או "שירות" – מוצר או שירות שתפקודם מבוסס על תוכנה ומרכיב התוכנה בהם הוא משמעותי;

"עלות פיתוח והטמעה" – בכלל זה, עלויות כוח האדם העוסק בפיתוח ובהטמעת הפרויקט הטכנולוגי.

 

(ב)  מטרות התמיכה

מטרת התמיכה היא פיתוח והטמעה של שירותים מבוססי טכנולוגיה וכלים דיגיטליים לסיוע במימוש הפעילות הנדרשת במבחן או לצרכי אבחון, טיפול והתייעלות, לרבות בתחומים הבאים:

(1) כלי טיפול, שאינם נמצאים בשימוש קופת החולים -

(א) לשימוש המטפל במהלך הטיפול;

(ב) לתרגול עצמי של מטופלים, לרבות בין המפגשים הטיפוליים במהלך אשפוז, בשיקום אמבולטורי, או בשיקום ביתי;

(ג) לטיפול פרטני עם מספר מטופלים במקביל;

(2) שימוש מיטבי בכוח אדם וייעול תהליכים במכוני השיקום;

(3) כלים ואפליקציות לניטור, מעקב ואבחון;

(4) שירותי שיקום מרחוק כאשר המטופל בביתו או במסגרות אחרות;

(5) שיפור רצף הטיפול בתוך הארגון ובחיבור בין מסגרות השיקום השונות;

(6) עבודת צוות, תיאום והתייעצות בין מטפלים.

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) תנאי לפעילות הנתמכת הוא שקופת החולים הגישה תוכנית מפורטת לפיתוח והטמעת טכנולוגיה, הכוללת את כל מרכיבי הפתרון, התכולות, העלויות, מדדים קליניים וכלכליים, פירוט השלבים השונים להטמעתה ואבני הדרך למימושה, בהתאם למפורט בתוספת התשיעית למבחנים אלה.

(2) קופת החולים התחייבה בעת הגשת התכנית כי אם לא הושלמה בשנת התמיכה, היא תוגש להשלמה בשנת התמיכה העוקבת.

(ד)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) התמיכה תינתן בעד מימוש התוכנית המאושרת, בכפוף להגשת הוצאות והגשת דוח מפורט בהתאם לנדרש בתוספת העשירית למבחנים אלה;

(2) בעד כל תוכנית פיתוח והטמעת טכנולוגיה, תיתמך קופת החולים בהיקף של עד 60% מעלותה בפועל;

(3) בשלב הראשון, תצבור קופת החולים זכאות בעד השלמת פרויקטים שנתמכו בשנת התמיכה הקודמת;

(4) בשלב השני, תצבור קופת החולים זכאות בעד פרוייקטים חדשים.

 

(ה)  השבת כספים וקיזוז

אם פרויקט לא הושלם במהלך שנת התמיכה הקודמת, לא הוגש שנית לתמיכה במהלך שנת התמיכה הנוכחית ולמעט במקרים חריגים בהם אישר המשרד את המשך התמיכה בפרויקט בשנת התמיכה העוקבת או את הפסקתו, רשאי המשרד לקזז מזכאותה הנצברת של קופת החולים בשנת התמיכה את סכום התמיכה שקיבלה קופת החולים בעד אותו פרויקט בשנות התמיכה הקודמות.

 

16. (תחום תמיכה 9) תמיכה בהקמת שירותי שיקום ריאות ושיקום לב בקהילה

(א)  מטרת התמיכה

הקמת והפעלת שירותי שיקום ריאות ושיקום לב בקהילה באמצעות הקמת תשתיות פיזיות והכשרת מטפלים למתן השירות בתחומים אלו.

(ב) תנאי סף

(1) מכון שיקום הלב או הריאות יהיה בבעלות קופת החולים או בבעלות משותפת של שתי קופות חולים קטנות. במקרה של קופה קטנה, ניתן יהיה לתמוך בקופה גם בעבור הקמת מרכז, שמוקם או נבנה באמצעות תאגיד בבעלות משותפת של הקופה ושל גורם נוסף, אם ניתן היתר החזקה לאותו תאגיד משר הבריאות ושר האוצר, בהתאם להוראות סעיף 29 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ויתר דרישות הדין;

(2) תוכנית הבינוי וההצטיידות אושרה בידי חטיבת הרפואה וחטיבת הרגולציה במשרד הבריאות טרם ביצועה. הסתייגויות המשרד ככל שתהיינה, תוטמענה בתוכנית טרם אישורה הסופי. 

(3) קופת החולים התחייבה בעת הגשת תכנית הבינוי כי אם לא הושלמה בשנת התמיכה, היא תוגש להשלמה בשנת התמיכה העוקבת.

 

(ג)  תנאים לפעילות הנתמכת

(1) הקמת והפעלת שירותי שיקום הריאות ושיקום הלב לא נתמכה במסגרת פרקים אחרים במבחנים אלה.

(2) עלות הכשרת פיזיותרפיסטים כמפורט בפסקה (ה)(2) להלן לא כללה את עלות מימון החלפתם בתפקידם בקופת החולים במהלך ההכשרה.

(ד)  אמות המידה לפעילות הנתמכת

(1) שיקום הלב מופעל בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 34/2006 : "הכרה במכונים לשיקום חולי לב".

(2) תשתית לשירות שיקום לב מרחוק תופעל בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 11/2018: "אמות מידה לשיקום לב מרחוק".

(3) שיקום הריאות מופעל בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה 9/2016: "שירותי שיקום ריאות לחולים במחלת ריאה חסימתית כרונית - במסגרת סל שירותי הבריאות".

(4) שיקום ריאות מרחוק מופעל בהתאם לאמות המידה המפורטות בחוזר חטיבת הרפואה

(ה)  אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה

(1) בעד הקמת מכון שיקום לב או מכון שיקום ריאות תצבור קופת החולים זכאות בהיקף 90% מעלויות ההקמה וההצטיידות הנדרשים אך לא מעבר ל – 250 אלף ₪ למכון שיקום לב או מכון שיקום ריאות.

(2) בעד הכשרה ייעודית לפיזיותרפיסטים לטיפול במסגרת מכוני שיקום לב או ריאות תצבור קופת החולים זכאות בהיקף 90% מעלות ההכשרה.

 

17. נהלים

(א)   לא תינתן תמיכה לקופת חולים שאינה משתפת פעולה עם ביקורת מטעם המשרד, לרבות הצגת ראיות מתאימות המעידות על ההוצאות בפועל לפי דרישה.

(ב)  קבלת התמיכה מותנית בדיווח של קופות החולים על קיום תנאי מבחנים אלה, כפי שיורה להן המשרד.

(ג) במסגרת הבקשה לתמיכה בעד הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה, לא תינתן לקופת החולים תמיכה בעד הוצאות שהוצאו במסגרת תחום פעילות אחר וקופת החולים לא תבקש תמיכה בעד פעילות שלא פורטה בבקשת התמיכה.

(ד)  לא תינתן תמיכה לפעילות הנתמכת בידי משרד ממשלתי אחר, ולא תינתן תמיכה בעד פעילות שהמשרד משתתף בה בדרך אחרת.

(ה)  בלי לגרוע מן האמור בנוהל, קופת חולים אשר עשתה שימוש בלתי נאות בכספי התמיכה, השתמשה בהם שלא בעד הפעילות שלשמה ניתנו, שימשה כעמותת צינור לשם העברת הכספים לגוף אחר או הגישה דיווחים כוזבים לגבי כספי התמיכה שאושרו לו, המשרד יהיה רשאי לשלול אפשרותה לקבל תמיכה מן המשרד בשנתיים שלאחר מכן.

(ו)  בכל מקום בו לא נקבע במפורש אחרת בתנאי מבחנים אלה, רשאי המשרד להכיר כפעילות נתמכת במפגשים טיפוליים מרחוק, כחלופה חלקית או מלאה למפגשים טיפוליים פרונטליים.

(ז)  תוכניות פיתוח או הטמעת טכנולוגיות דיגיטליות שאושרו, יפורסמו על ידי משרד הבריאות לצורך שיתוף ולמידה הדדית. בכלל זאת יפורסמו שם התוכנית, נושא התוכנית, ארגוני הבריאות המעורבים בתוכנית, ופסקה קצרה המתארת את מהות התוכנית.

(ח)  אם יתקיים מחקר קליני לאומי מטעם המשרד בנושא הפעילות הנתמכת, אשר יאושר בידי ועדת מחקר במשרד הבריאות, על קופת החולים לשתף פעולה עם המחקר; אם קופת החולים החליטה על ביצוע מחקר אחר, עצמאי, בקשר לפעילות הנתמכת, עליה להעביר את תוצאות המחקר למשרד, לפרסם את תוצאותיו ולהנגיש לציבור החוקרים את המידע המחקרי שנאסף לצורך מחקרי המשך. האמור בסעיף זה הוא בכפוף לכל דין ולנהלי המשרד.

 

 ___________ התשפ"ו

(_____________2025)                                                ________________________

                                       

                                        שר הבריאות

803-35-2025-000105

 

תוספת ראשונה

 אמות המידה להגשת תוכנית להקמת מרכז שיקום יום

(סעיף 9)

 

להלן אמות המידה להגשת תוכנית להקמת מרכז שיקום יום:

(א)  בינוי והקמה:

(1) פירוט הצורך במיקום המתוכנן;

(2) שטח המבנה ומפרטי התכנון;

(3) תוכנית הצטיידות;

(ב)  תפעול:

(1) נפח הפעילות הצפוי (בהתבסס על מספר מטופלים ליום פעילות);

(2) תמהיל האבחנות השיקומיות שיטופלו במסגרת המרכז;

(3) שעות הפעלת המרכז ובכלל זאת שעות ההפעלה אחר הצהריים ובימי שישי;

(4)  תמהיל השירותים המתוכנן ובכללם מרפאת שיקום ושיקום לילדים;

(5) הרכב כוח האדם הצפוי לאייש את המרכז;

(6) מעורבות מתוכננת של המרכז בהדרכה קלינית של מקצועות בריאות.

 

 

תוספת שניה

פרוגרמת בינוי למרכז יום שיקומי

(סעיף 9)

 

 

 

 

 

תוספת שלישית

ציוד נדרש למרכז יום שיקומי

(סעיף 9)

 

להלן פירוט הציוד הנדרש למרכז יום שיקומי עבור כלל מקצועות הבריאות:

(1) חדרי טיפולים, התואמים את הפרוגרמה, וכוללים ריהוט מותאם לטיפול;

(2) מערכת מחשוב, עם תוכנות התואמות סוגי טיפולים שונים, כולל מחשבים עם חיבור מרחוק;

(3) מבחר כלי אבחון סטנדרטיים ותואמי אוכלוסייה, ובכללים כלי הערכה טכנולוגיים;

(4) אמצעי טיפול מגוונים לטיפולים מוטוריים, סנסומוטוריים, קוגנטיביים, שפתיים-תקשורתיים, שמיעה, בליעה וטעם וניהול תפקוד תזונה שיקומית; על אמצעי הטיפול לכלול גם אמצעים טכנולוגיים;

(5) אביזרי עזר שונים, התואמים כל מקצוע, כגון: אביזרי תרגול, סדים, אביזרים להכנת מזון, אביזרי תקשורת ואביזרים לביצוע מדידות אנתרופומטריות;

(6) אמצעים לניידות;

(7) אמצעים להפחתת כאב;

(8) טכנולוגיות לתקשורת;

(9) אביזרי ADL ו IADL;

(10) ציוד להמחשה, תרגול והדרכה;

(11) ציוד להכנת אביזרי טיפול .

 

תוספת רביעית

נפח הפעילות והאיוש הנדרשים במרכזי השיקום

(סעיפים 2, 9 ו-10)

 

 

 

 

תוספת חמישית

דיווח הפעילות במרכזי השיקום

(סעיף 10)

 

דיווח רבעוני שיכלול את הבאים:

(א)  מספר חודשי הפעילות אשר התבצעו בכל מרכז שיקום;

(ב)  מספר אנשי הצוות, מקצועם והיקף העסקתם בכל חודש פעילות;

(ג)  מספר וסוג הטיפולים אשר ניתן בכל מרכז בחלוקה לסקטורים;

(ד)  מספר המטופלים אשר טופלו בכל מרכז בחלוקה לקבוצות גיל ומין, אבחנות בעטיין הופנו ומשכי הטיפול השיקומי; תאריך הפניה, תאריך כניסה, ותאריך סיום ומדד תוצאה בתחילת ובסוף ההתערבות;

(ה)  עלות הפעלת מרכז השיקום.

 

תוספת שישית

כללים לבניית תוכנית שיקום בית בקופת החולים

(סעיף 11)

 

תוכנית שיקום בית תיבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:

(1) התוכנית תנוהל בידי רופא אחד או יותר, שהוא רופא שיקום כהגדרתו במבחנים אלו;

(2) התוכנית תכלול נוהל פנימי שבו ייקבעו הנחיות לעניין איתור והפניית מטופלים בהתבסס, בין השאר, על חוזר מנהל הרפואה מס' 4/2009 בנושא: "אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים" (להלן – חוזר מנהל הרפואה למתן טיפול שיקומי לקשישים), וכן תכלול תנאים והנחיות ליישום הטיפול במסגרת שיקום בית;

(3) בתוכנית יוגדרו  אמצעים לפיקוח ולבקרה על יישומה, אשר יבטיחו את איכות הטיפול השיקומי הניתן במסגרתה;

(4) התוכנית תבוצע בידי צוות שיקום רב-מקצועי (להלן – צוות השיקום), אשר יכלול רופא ואח וכן מטפלים רפואיים במקצועות הבריאות הנוגעים לעניין, כגון: פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור ובבליעה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, תזונה, וכיוצא באלה;

(5) מנהל תוכנית שיקום הבית יבצע הערכה רפואית ותפקודית רב תחומית לכל מטופל בתחילת הטיפול, ויקבע תוכנית טיפול שיקומית על בסיסה, ולאחר מכן יבצע הערכה שיקומית בתדירות של פעם בשבועיים לפחות; מנהל תוכנית שיקום הבית יקבע גם את מועד סיום השיקום והמשך הטיפול והמעקב הנדרשים בתום השיקום;

(6) למטופל תבוצע הערכה תפקודית (בתחילתה ובסיומה של תוכנית הטיפול השיקומית באמצעות כלי מדידה מתוקף כדוגמתFIM  או FIM+FAM);

(7) למטופל ימונה מתאם טיפול, Case Coordinator, למשך תקופת אשפוז הבית;

(8) תוכניות השיקום המקצועיות – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכיוצא באלה, יותאמו בידי מטפלי מקצועות הבריאות לפי הצורך הרפואי, בתיאום ובאישור מנהל תוכנית שיקום הבית;

(9) רופא מצוות השיקום יבקר בבית המטופל בתדירות של פעם בשבועיים לפחות;

(10) אחות מצוות השיקום תבקר בבית המטופל בתדירות שבועית לפחות;

(11) יבוצעו טיפולים בבית המטופל על ידי איש צוות אחד או יותר ממטפלי מקצועות הבריאות, למעט אחות ורופא; הטיפולים יבוצעו בתדירות של 5 טיפולים בשבוע לפחות, ב-3 ימים מתוך ימות השבוע לפחות; זאת, למעט אם המטופל נזקק לטיפול אונקולוגי או דיאליטי, המחייב את ריווח הטיפולים;

(12) ימונה כונן שיהיה זמין טלפונית למטופל במהלך שעות פעילות קופת החולים;

(13) במצב בו השיקום נדרש לאחר אשפוז – תחילת הטיפול השיקומי במסגרת שיקום הבית תתבצע בתוך 72 שעות לכל המאוחר משחרור המבוטח מאשפוז, למעט אם המטופל נזקק לטיפול רפואי שאינו בר דחייה, כגון טיפול אונקולוגי או טיפול בדיאליזה;

(14) משך שיקום הבית יהיה שבועיים לפחות לצורך שיקום אורטופדי, וארבעה שבועות לפחות לצורך שיקום נוירולוגי;

(15) הטיפול השיקומי יתועד ברשומה הרפואית הממוחשבת של המבוטח בקופת החולים. בכלל זאת, יתועדו דיוני הצוות הרב מקצועי ותוצאות ההערכות השיקומיות בתחילת ובסיום הטיפול;

(16) בסיום הטיפול יועבר מכתב שחרור לרופא המטפל, אליו משויך המטופל בקופת החולים.

 

תוספת שביעית

פורמט להגשת תוכנית להקמת והפעלת יחידת רצף שיקום

(סעיף 14)

פרטי התקשרות של מוביל התוכנית מטעם הקופה:

מאשרי התוכנית מטעם הקופה:

פרטים על התוכנית:

 

עיקרי התוכנית

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התוכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

(1) אזור גאוגרפי בו מוצעת התוכנית;

(2) היקף המבוטחים הממוצע באזור זה, העומד בהגדרות קהל היעד של מבחן זה;

(3) תשתית ארגונית עליה יתבסס השירות;

(4) המקום הפיזי בו תשב היחידה;

(5) מנהל מקצועי לתוכנית והיקף המשרה – שם ופרטי קשר;

(6) האם קיימים חברי צוות נוספים (מתאמי שיקום ועמיתי שיקום) שכבר גויסו. אם לא – כיצד מתכננים לגייסם;

(7) תשומות נוספות שיושקעו על ידי הקופה;

(8) פעולות הקמה והטמעה מתוכננות בשנה הראשונה;

(9) פעולות הטמעה והרחבה מתוכננות בשנה השניה.

 

 

תוספת שמינית

אמות מידה להפעלת יחידות רצף שיקום

(סעיף 14)

 

להלן פירוט של אמות המידה להפעלת יחידת רצף שיקום:

(1) היחידה תכלול מנהל מקצועי, מתאמי שיקום ועמיתי שיקום;

(2) תפקידי המתאמים והעמיתים יכולים להיות מחולקים בין מספר עובדים, אך ההעסקה של כל עובד לא תפחת מרבע משרה;

(3) כל חברי הצוות יעברו הכשרות שמשכן לא יפחת משמונה שעות. תכני ההכשרה יכללו את תפיסת העבודה שבבסיס התוכנית, בניית פרוטוקולים לעבודת הצוות ולבדיקת צרכי המטופלים, מיצוי זכויות בקופה ומחוצה לה, היכרות עם מערכות ושירותים במערכת הבריאות וליווי והדרכה של אדם בעזרת אנשי הצוות שהוגדרו;

(4) תפקידי  המנהל המקצועי:

(א)  אחראי על בניית נהלי העבודה ביחידת רצף השיקום, הטמעתם ובקרתם;

(ב)  אחראי על בניית ממשקי העבודה בתוך ומחוץ לקופה לצורך סיוע למטופלים  במיצוי זכויותיהם והצלחת תהליכי השיקום;

(ג)  אחראי על הדרכת עובדי היחידה ועל קיום ישיבות צוות;

(5) אמות מידה לעבודת מתאם שיקום:

(א)  משך תאום השיקום לא יפחת מ-3 חודשים ולא יעלה על 12 חודשים;

(ב)  במקרה בו תאום השיקום ניתן למשך 3 חודשים יתקיימו לפחות שני מפגשי תאום;

(ג)  במקרה בו תאום השיקום ניתן למשך שנה מלאה יתקיימו לפחות שלושה מפגשי תאום;

(ד)  פרקי הזמן במהלך יתבצעו מפגשי התאום:

(1) הראשון בטווח של בין שבוע לפני השחרור מבית החולים ועד שבוע אחרי השחרור;

(2)  השני לא למעלה מחודשיים לאחר השחרור;

(3) השלישי לא יאוחר מחודש לפני תום שנה מהשחרור;

(ה)  המפגשים יתקיימו כמפגשים פרונטליים או כמפגשים מרחוק בהתאם להעדפת המבוטח תוך הבטחת פרטיות ובהתאם לפרוטוקול העבודה שייבנה;

(ו)  המפגשים יתועדו ברשומה;

(6) אמות מידה לעבודת עמית שיקום:

(א)  משך ליווי מטופל על ידי עמית שיקום לא יפחת מחודשיים ולא יעלה על 6 חודשים;

(ב)  תדירות המפגשים שיתקיימו בין עמית השיקום למבוטח לא תפחת מפעם בחודש ולא תעלה על שלושה מפגשים בחודש;

(ג)  משך כל מפגש יהיה בין שעה לשעתיים;

(ד)  לפחות אחד המפגשים יתבצע כמפגש בנוכחות בבית המבוטח או בסביבת הבית; על אף האמור, בנסיבות חריגות בהם לא יתאפשר קיום מפגשים בנוכחות רשאי משרד הבריאות לאשר מראש כי כלל המפגשים יתקיימו מרחוק;

(ה)  מטרות המפגשים יוגדרו בהתאם לצרכים שיעלו ובליווי מקצועי של המנהל המקצועי של היחידה.

 

 

תוספת תשיעית

פורמט להגשת תוכנית לפיתוח והטמעה או הטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית

(סעיף 15)

פרטי התקשרות של מוביל התוכנית מטעם הקופה:

מאשרי התוכנית מטעם הקופה:

פרטים על התוכנית:

 

נא להתייחס ולענות על כל אחת מן הנקודות שלהן:

עיקרי התוכנית

הקופה מתבקשת להגיש סיכום קצר המכיל את עיקרי התוכנית המוגשת בהתאם לנקודות הבאות:

(1) מהו נושא התוכנית מתוך הנושאים בסעיף קטן 15(ב) לעיל?

(2) מהו הצורך עליו הפתרון המוצע בתוכנית נותן מענה?

(3) מהו הפתרון המוצע?

(4) כיצד הפתרון המוצע בתוכנית מהווה מענה לצורך המפורט לעיל?

(5) מה הערך והישימות הקלינית והכלכלית?

 

ערך הבריאות והיתכנות המימוש שלו

היקף האוכלוסייה המושפעת

(1) מיהו קהל היעד אשר יושפע מהטמעת הפתרון? מהו האופן בו הפתרון מותאם אליהם וכיצד מיועד להיות מופעל? מה הצפי להיענות המטופלים? על סמך מה הוא מבוסס?

(2) מהי שכיחות המצב הרפואי בקהל יעד זה שהפתרון יספק לו מענה?

השוואה לשיטת הטיפול הקיימת היום

(1) מהי השיטה המקובלת היום לטיפול (standard of care)? מהם המאפיינים של תהליך הטיפול ושל מסע המטופל בעת קבלת טיפול?

(2) היכן בתהליך זה מיועד הפתרון להשתלב? האם הוא מחליף טיפול קיים?

(3) עד כמה הפתרון המוצע ישפר או ייתן אלטרנטיבה טובה יותר לשיטת הטיפול הקיימת בקופה?

 

הפתרון והתאמתו לארגון

תיאור הפתרון

(1) מהו הפתרון הטכנולוגי המוצע? נא לתאר בפירוט את הפתרון לרבות תמונות, מסכים וכל אמצעי אחר שייסייע להבין את מהותו.

(2) עד כמה הטכנולוגיה בשלה ופעילה בארגון שלכם או בארגונים אחרים?

ישימות הפתרון ברמה הארגונית והשתלבות בתהליכי עבודה

(1) אילו תשומות נדרשות מצד הארגון לצורך ביצוע התוכנית (זמן, כסף, קשב ניהולי, אחר)?

(2) האם נדרשת התאמה וממשקים למערכות המידע בארגון וכיצד היא תתבצע, הן בשלב הפיילוט והן בשלב הטמעה?

(3) כיצד תשתלב הטכנולוגיה בתהליכי העבודה הקיימים? האם נדרשות התאמות בפרוטוקולים ושגרות עבודה לטובת הפעלת הפרויקט? במידה וכן כיצד נערך לכך הארגון?

(4) האם תידרש הכשרה לעובדים? מהו זמן ההכשרה? האם צפוי שינוי בעומס הפיזי או הקוגניטיבי על הצוות?

 

ישימות כלכלית

זיהוי תועלת כלכלית ומרכיביה

(1) מהן מרכיבי עלות המחלה שניתן למנוע באמצעות שימוש בשירות החדש? האם אלה עלויות בהן הארגון נושא? האם ניתן לזהות את עלויות המחלה המיוחסות לקבוצת האוכלוסייה במיקוד?

(2) האם צפוי ייעול תהליכים במסגרת מימוש הפתרון? מהן העלויות התפעוליות אשר יושפעו?

מדדים ויעדים כלכליים

(1) מהם יעדי ההצלחה של הארגון בתוכנית? מהו הערך הכלכלי של עמידה ביעדים אלה מבחינת חיסכון בעלויות מחלה?

(2) כיצד הארגון יאסוף את הנתונים לצורך מדידת הערך הכלכלי של הפתרון ובחינת העמידה ביעדים הכלכליים שהוצבו?

השוואת עלות-תועלת לשיטת הטיפול הקיימת היום (במידה והפתרון מהווה תחליף לשיטת טיפול קיימת)

(1) האם מודדים היום את העלות והתועלת של התהליך הקיים?

(2) כיצד צפוי שהפתרון החדש ישפיע על תוצאות אלה?

 

שימושיות והיבטים חברתיים

שימושיות

(1) האם הפתרון מתאים לשימוש על ידי כל אוכלוסיית היעד? האם נדרשות התאמות מיוחדות על מנת להתאים את הפתרון עבור אוכלוסיות מגוונות (לרבות התאמות תרבותית ואוריינות דיגיטלית)?

(2) האם השימוש במוצר כרוך בהשתתפות עצמית (כלכלית) של המשתמשים? אם כן – האם ציפייה זו תואמת את יכולות המימון של קהל היעד?

השפעה חברתית

(1) מהי השפעת הפתרון על מטופלים באזורים פריפריאליים?

 

שיתופיות ולמידה הדדית

בכוונת המשרד לפרסם מידע כללי על התוכניות מיד לאחר אישורן. 

המשרד יפרסם את שם התוכנית, נושא התוכנית, ארגון/ארגוני הבריאות המעורבים בתוכנית, ופסקה קצרה המתארת את מהות התוכנית; בהתאם, אנא כתבו את הפסקה שתפורסם.

 

תוכנית עבודה ומדדים

תוכנית עבודה

יש להציג תוכנית עבודה כוללת להטמעת הפתרון מקצה לקצה. על התוכנית לכלול את המשימות, עלויות ולוחות זמנים הנדרשים למימוש כל אחד משלבי הפרויקט.

לאישור תוכנית העבודה השנתית יש לתאר בהרחבה את התוצרים הפרוייקטלים והעלויות בגינם ישולמו כספי התמיכה בשנה הנוכחית:

 

 

פירוט עלויות התוכנית

 

מדידה

§ יש לתאר את תוכנית המדידה המלווה את הטמעת הפתרון

§ יש להגדיר מדדים לבחינת הפתרון בארגון (קליניים/שירותיים/תפעוליים וכו') – יש לציין לפחות מדד תוצאה אחד למדידת המועילות של הפתרון (Outcome), מדד אחד להצלחת ההטמעה (שימושיות) ולפחות מדד כלכלי אחד.

 

 

 

 

 

תוספת עשירית

דיווח לביצוע תוכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית

(סעיף 15)

(א)  דוח ביצוע של שלבי התוכנית, שהוגדרו לשנת התמיכה  יוצג למשרד הבריאות לא יאוחר מהיום הראשון לנובמבר לשנת התמיכה.

(ב)  בדוח תוצג הפעילות שנעשתה בשנת התמיכה, הסבר על השלבים שהושלמו והתוצרים שהושגו, הסטטוס הנוכחי של התוכנית ותכנון המשך הפעילות.

(ג)  על הדוח לכלול התייחסות מקיפה לנקודות הבאות:

(1) אפיון אוכלוסיית המטפלים והמטופלים שעשתה שימוש בפתרון בתקופת התוכנית והיקפם;

(2) תיאור האתגרים הארגוניים בהטמעת הפתרון ואופן התמודדות הארגון עמם;

(3) דיווח תוצאות מדידת היעילות, המועילות והצלחת התוכנית בהתאמה למדדים שהוגדרו;

(4) דיווח הערך הכלכלי של הפתרון בהתאמה להצעת המדידה שהוגדרה עם הגשת התוכנית;

(5) תגובות המשתמשים;

(6) פירוט הוצאות הקופה בשנת התמיכה, לרבות חשבוניות והוצאות כוח אדם.