תזכיר חוק

 

שם החוק המוצע

תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו–2026

 

מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרת תזכיר זה היא לקדם את התהליכים הממשלתיים לתיקון החקיקה בהתאם להתפתחויות במצב הביטחוני, למקרה שהחקיקה תידרש כתלות בהימשכות המצב. זאת, כדי שהממשלה תהיה ערוכה לקידום הליכי החקיקה בכנסת, ככל שיהיה בכך צורך בהמשך ובהתאם למצב בפועל.

ביום 28 בפברואר 2026, החלה מערכה של מדינת ישראל, בשיתוף ארצות הברית, מול איראן ושלוחותיה (להלן: "המערכה מול איראן"). בעקבות זאת, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף, שיחול החל מיום 28 בפברואר 2026 בשעה 08:10 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 (להלן: "חוק ההתגוננות האזרחית"). ביום 1 למרץ הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום 12 במרץ 2026, מכוח הסמכות לפי סעיף 9ג(ב)(3) לחוק ההתגוננות האזרחית. על רקע זה, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה.

נוכח איומים אלה וההיערכות להימשכות האפשרית של המערכה, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל, הכוללות מגבלות על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, על פעילות במקומות עבודה  ועל פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק, ויש קושי לאזרחים להגיע ממקום למקום בשטחי המדינה.

מצב זה, בייחוד אם יימשך לפרק זמן משמעותי, עלול להקשות על אפשרותם של גורמים מפוקחים לפעול לחידוש אישורים אסדרתיים או לעמוד במועדים הקבועים בחוק לעניין הטלת עיצום כספי או קנס אזרחי על גורמים מפוקחים.

לכן, וכדי להקל על המשק ולהבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב למקרה של התמשכות המערכה, מוצע לתקן את חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023, ולקבוע הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים אסדרתיים ודחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים וקנסות אזרחיים גם בעת הזו. קיימת דחיפות בקידום כדי לתת מענה רלוונטי למשק. כך, כל אישור רגולטורי שיפקע במהלך שלושת החודשים הקרובים (להלן: "התקופה הקובעת השנייה") יקבל הארכה אוטומטית של שלושה או ארבעה חודשים.

בנוגע לעיצומים כספיים, מוצע לקבוע מנגנון לפיו כלל המועדים הקובעים בהליך הטלת עיצום כספי, שחלו בתקופה הקובעת השנייה כאמור, יידחו בחודש אחד. בין מועדים אלה נמנים: מועד שליחת ההודעה על כוונת חיוב, המועד האחרון למימוש זכות טיעון של מפוקח, מועד תשלום העיצום, ועוד. מנגנון זהה, של דחיית המועד הקובע בחודש, מוצע גם ביחס לקנסות אזרחיים.

מדובר בהצעה לתיקון חקיקה קיימת, שמבוססת באופן כמעט מלא על המודל שפעל ומוכר למשרדים מימי מגפת הקורונה ומימי ראשית מלחמת חרבות ברזל. בעניין העיצומים הכספיים והקנסות האזרחיים מוצע מודל שונה מעט מהמודל שפעל בעבר, נוכח הנסיון המצטבר מהפעלת המודל כאמור, והמועדים הקצרים המאפיינים את הליך הטלת העיצום הכספי.

 

השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

לא רלוונטי

 

להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה:

תזכיר חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז) (תיקון), התשפ"ו–2026

דברי הסבר

כללי          ביום 28 בפברואר 2026, החלה מערכה של מדינת ישראל, בשיתוף ארצות הברית, מול איראן ושלוחותיה (להלן: "המערכה"). בעקבות זאת, הכריז שר הביטחון על מצב מיוחד בעורף שיחול החל מיום 28 בפברואר 2026 בשעה 08:10 למשך 48 שעות, מכוח סמכותו לפי סעיף 9ג(ב)(1) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951 (להלן: חוק ההתגוננות האזרחית). ביום 1 למרץ הוארך המצב המיוחד בעורף עד ליום 12 במרץ 2026, מכוח הסמכות לפי סעיף 9ג(ב)(3) לחוק ההתגוננות האזרחית. בעקבות זאת, מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם ירי טק"ק וכטב"מים בהיקפים גדולים וחריגים מאיראן ושלוחותיה אל עבר שטחי המדינה (להלן: מצב מיוחד בעורף). כתוצאה מירי זה, נכון לכתיבת הצעת חוק זו, נפצעו כ-2,339 בני־אדם בדרגות חומרה שונות, נהרגו 15 בני־אדם, נפגעו מאות מבנים, וקיימת היערכות לריבוי זירות ופגיעות במבנים, בתשתיות ובאוכלוסייה בהיקף נרחב.

לאור איומים אלה וההיערכות לאפשרות הימשכות המערכה, קבע פיקוד העורף הנחיות מחמירות בשטחי מדינת ישראל, הכוללות מגבלות על התקהלויות בשטח פתוח ומתן שירותים, על פעילות במקומות עבודה ועל פעילויות חינוכיות. בשל הנחיות אלו, צומצמו השירותים והפעילות המסחרית במשק, ויש קושי לאזרחים להגיע ממקום למקום בשטחי המדינה. מצב זה מקשה על יכולתם של גורמים מפוקחים לפעול לחידוש אישורים אסדרתיים או לעמוד במועדים של הליכי הטלת עיצומים כספיים, או לעמוד במועדים הקבועים בחוק לעניין הטלת עיצומים כספיים או קנסות אזרחיים. לכן, על מנת להקל על המשק ולהבטיח רציפות תפקודית ותקינה של אספקת מצרכים ושירותים לציבור הרחב, מוצעים הסדרים זמניים להארכה רוחבית של תוקפם של אישורים אסדרתיים ודחיית מועדים הקשורים לעיצומים כספיים.

הסדרים זמניים אלו מוצעים במסגרת תיקון לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (אישורים רגולטוריים, עיצומים כספיים ובדיקות מיתקני גז), התשפ"ד–2023 (להלן: החוק העיקרי), אשר נחקק על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל. יצוין, כי לחוק העיקרי קדמו הסדרים דומים שנחקקו בתקופת נגיף הקורונה (ראו את חוק הארכת תקופות (הוראה שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש"ף–2020, וכן את תקנות שעת חירום (הארכת תוקף ודחיית מועדים), התש"ף–2020^[6]).

כך, מוצע כי כל אישור אסדרתי שמועד פקיעתו חל בין יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) ליום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) (להלן: התקופה הקובעת), יוארך אוטומטית בשלושה או ארבעה חודשים (להלן: תקופת ההארכה), לפי העניין, מהיום שקדם למועד הפקיעה המקורי. כן מוצע להקנות לראש הממשלה סמכות להאריך בצו את התקופה הקובעת – באישור הממשלה לעניין ההארכה הראשונה, ובאישור הממשלה וועדה בכנסת לעניין ההארכות הבאות – עד לתקופה מקסימלית של תשעה חודשים נוספים. כמו כן, מוצע להסמיך את ראש הממשלה להאריך בצו גם את תקופת ההארכה, כך שאישורים אסדרתיים שניתנו מראש לתקופה העולה על שנה ויפקעו יוארכו אוטומטית לתקופה של עד שלושה חודשים נוספים. לצד זאת, לרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור האסדרתי תינתן הסמכות לקבוע כי תוקפו של אישור מסוים לא יוארך או יוארך לתקופה קצרה יותר מהמוצע, בכפוף לשיקולים ותנאים מסוימים. בנוסף, לנוכח המצב המתואר לעיל מוצעת הוראה זמנית שעניינה דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי, והכל כמפורט להלן. בדומה להסדר המקורי, אין בהסדר המוצע כדי לשנות מהאגרות הנגבות לאוצר המדינה בשל בקשות לחידוש אישורים אסדרתיים, אלא לדחות את מועדי תשלומן בהתאם לדחייה הקבועה בחוק ולפי העניין.

יצוין כי הסדר לעניין דחיית מועד לביצוע בדיקת תקינות של מיתקן גז לצריכה עצמית לפי סעיף 25(ב1)(2) לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 אינו נדרש, שכן מאז חקיקת החוק העיקרי ניתן מענה פרטני לעניין זה בתיקון לחוק הגז הפחמימני המעובה (חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025^[7]).

סעיף 1       מוצע לתקן את סעיף 1 לחוק העיקרי שעניינו הגדרות. ראשית, מוצע להוסיף הגדרה לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, משום שכעת מדובר במונח חוזר שמופיע פעמיים בהגדרות.

שנית, מוצע לתקן את ההגדרה "המצב הביטחוני המיוחד", כך שהגדרה זו תכלול את אחד מאלה, לפי העניין: לעניין "התקופה הקובעת הראשונה" – המצב  הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); ולעניין "התקופה הקובעת השנייה" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף ביום י"א באדר התשפ"ו (28 במאי 2026). זאת, משום  שההגדרה "המצב הביטחוני המיוחד" הקיימת בחוק העיקרי, מתייחסת למצב הביטחוני השורר במדינה מאז יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) בלבד.

שלישית, מוצע להגדיר את "התקופה הקובעת" המצויה בחוק העיקרי כ"התקופה הקובעת הראשונה", וזאת כדי להבדיל אותה מה־"תקופה הקובעת השנייה", אותה מוצע להגדיר.

רביעית, מוצע להוסיף את ההגדרה "התקופה הקובעת השנייה" ולקבוע אותה כתקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026). זאת, על רקע הצורך בהסדרים האמורים כמתואר בחלק הכללי לדברי ההסבר כדי להקל על המשק בתקופת המערכה ובהתארגנות שלאחריה, מתוך גישה שמבקשת להבטיח פשטות וודאות בהקלה שניתנת למפוקחים. וכן על רקע הצורך להבטיח כי בחלוף שלושה חודשים ישקול ראש הממשלה את הצורך בהפעלת סמכותו להארכת התקופה הקובעת השנייה.

סעיף 2      מוצע לתקן את סעיף 2 לחוק העיקרי. ראשית, מוצע כי בסעיף קטן (א), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה", וזאת לשם הארכת תקופת תוקפו של אישור אסדרתי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת השנייה בשלושה או ארבעה חודשים, לפי העניין, על־אף האמור בכל דין. תקופת הארכה זו זהה לתקופת ההארכה שקבועה בחוק העיקרי.

שנית, מוצע כי בסעיף קטן (ב), בפסקת משנה (1), אחרי "שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה", ואחרי "הארכת התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או התקופה הקובעת השנייה"; ובפסקת משנה (2), אחרי "ההארכה הראשונה" יבוא "של התקופה הקובעת הראשונה או של התקופה הקובעת השנייה". זאת, כדי להעניק את סמכות הארכת התקופה הקובעת, אשר בחוק העיקרי מתייחסת לתקופה הקובעת הראשונה בלבד, גם לגבי התקופה הקובעת השנייה. מוצע להעניק לראש הממשלה סמכות להאריך את התקופה הקובעת השנייה במנגנון זהה לזה הקיים בחוק העיקרי לגבי התקופה הקובעת הראשונה: הארכה בצו, בתקופות של שלושה חודשים כל אחת ולא יותר מתשעה חודשים בסך־הכל, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות (כגון המשך האיסור על התקהלויות או גיוס מילואים נרחב המגביל את כוח האדם שפנוי לטפל בהארכת האישורים) או נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (כגון המשך ירי רק"ק וכטב"מים המגביל את יכולת הגישה לאזורים מסוימים בעורף), עקב המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף. במסגרת זאת, יהיה רשאי ראש הממשלה לקבוע כי ההארכה לא תחול על אישורים אסדרתיים מסוימים שיקבע, או שתחול רק על אישורים אסדרתיים מסוימים. מטרת ההסדר היא לאפשר גמישות בהארכת התקופה הקובעת בהתאם לצורך ולמצב השורר במדינה, מבלי להידרש לתיקון מלא של החוק לפרק זמן של עד תשעה חודשים.

שלישית, מוצע כי בסעיף קטן (ד), בפסקת משנה (2), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". זאת, כדי שרשות הציבורית המוסמכת לתת את האישור האסדרתי המסוים תוכל להחליט – ביוזמתה או לבקשת בעל האישור – כי אישור אסדרתי מסוים יוארך למשך תקופה קצרה יותר או שהסדר ההארכה לא יחול עליו כלל. הוראה זו נועדה לאפשר לרשויות את הגמישות הנדרשת כדי שניתן יהיה להאריך או שלא להאריך לתקופה קצרה יותר אישורים אסדרתיים, וזאת בהתאם לצורך או למאפייניו המסויימים של האישור האסדרתי. סמכות הרשות הציבורית תופעל לאחר ששקלה בין היתר את יכולתו של בעל האישור לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחדשו בשל השפעת המצב המיוחד בעורף. כך, המטרה היא לאפשר למשק ולגופים המפוקחים להמשיך לפעול תחת כללי האסדרה הרלוונטית, ולצד זאת לשמר את יכולת הרשויות המוסמכות לפעול בהתאם לסמכויותיהן ביחס לאישורים אסדרתיים קונקרטיים.

סעיף 3      פרק זה עוסק בדחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי וקנס אזרחי, באמצעות תיקון סעיף 4 לחוק העיקרי. ראשית, בסעיף קטן (א) מוצע כי אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה", ואחרי "בתקופה של שלושה חודשים", יבוא "ואם חל מועד כאמור בתקופה הקובעת השנייה – בתקופה של חודש". כן מוצע בסעיף קטן (ב) כי אחרי "בתקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה". כל זאת לשם דחייה בפרק זמן של חודש אחד, שישה מועדים שונים בהליך להטלת עיצום כספי המנויים בסעיף – כגון המועד האחרון למסירת הודעה למפר על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, המועד האחרון להחלטה בדבר הטלת עיצום כספי, או המועד האחרון למסירת דרישת תשלום, וכן את המועד האחרון לתשלום של קנס אזרחי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה–2005‏^[8], ופרק ט' לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז–2007‏^[9], אם המועד האמור חל בתקופה הקובעת השנייה.

יצויין כי ככל שלגבי מועד מסוים ניתנה דחייה של חודש כאמור, ולאחר הדחייה המועד חל פעם נוספת בתוך התקופה הקובעת השנייה, יידחה המועד בחודש נוסף בהתאם למנגנון המוצע.

שנית, בסעיף קטן(ג)(1) מוצע לקבוע כי אחרי "להאריך את התקופה הקובעת" יבוא "הראשונה או את התקופה הקובעת השנייה", אחרי "ובלבד שמשך ההארכה הכולל" יבוא "של כל אחת מהתקופות האמורות", ואחרי "הארכת התקופה הקובעת", יבוא "הראשונה או התקופה הקובעת השנייה". זאת על־מנת להעניק את הסמכות לשר המשפטים להארכה בצו – באישור הממשלה לעניין כל הארכה הראשונה, ובאישור הממשלה וועדת הכנסת – לעניין כל הארכה שלאחר מכן – את התקופה הקובעת לעניין כלל הגורמים המוסמכים בפרק זה או חלקם, וכלל המועדים לפי סעיפים קטנים (א)-(ב), כולם או חלקם, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת. זאת אם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת בשל המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף. תקופת ההארכה הכוללת לא תעלה על תשעה חודשים במצטבר.

שלישית, בסעיף קטן (ד)(1) מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך לפי דין להטיל עיצום כספי יהיה רשאי להחליט על תקופת דחייה קצרה יותר לעניין הפרה מסוימת, בהודעה מנומקת בכתב שתימסר למפר זמן סביר מראש. אם הוחלט כאמור, ההחלטה תחול על כל המועדים המפורטים בסעיף בהליך להטלת עיצום כספי על המפר בקשר לאותה הפרה.

עוד מוצע, בסעיף קטן (ד)(2), כי הגורם המוסמך ידווח לרשות האסדרה אחת לחודש על ההחלטות שקיבל בעניין קיצור הדחייה כאמור, וכי רשות האסדרה תדווח לוועדה במרוכז על החלטות אלה, אחת לשלושה חודשים, זאת לשם הבטחת פיקוח על החלטות שמתקבלות בעניין קיצור התקופות כמוצע.

סעיף 4   מוצע לתקן את סעיף 5 לחוק העיקרי שעניינו בדיקות מיתקני גז. סעיף 25(ב) לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ"א–2020 (להלן: חוק הגפ"מ) קובע כי בעל רישיון ספק גז (גפ"מ, הידוע כ"גז בישול") יבצע בדיקות תקופתיות למיתקני גז שהוא מספק להם גז. בדיקות כאמור יבוצעו אחת ל־5 שנים לפחות או אחת לתקופה קצרה יותר ככל שנקבעו הוראות לעניין זה בתקן רשמי או בהוראות שקבע שר האנרגיה והתשתיות. בפרוץ מלחמת חרבות ברזל היה קושי להגיע לאזורים שבהם מתנהלת לחימה, וכן מחסור חמור בטכנאי גז. בנוסף, ספקי הגז דיווחו כי חלק מהצרכנים מסרבים לאפשר לטכנאי גז להיכנס לביתם לצורך ביצוע הבדיקה. לכן, הוארכה בשלושה חודשים התקופה לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז שהמועד האחרון לבדיקתה חל בתקופה הקובעת.

מאז חקיקת החוק העיקרי, תוקן סעיף 25 לחוק הגפ"מ באופן שנותן את הסמכות להאריך את המועד לביצוע הבדיקה למנהל כמשמעותו בחוק האמור (מנהל מינהל הדלק והגז). המנהל השתמש בסמכותו זו ביום 1.3.2026 והאריך עד ליום 1.4.2026 את המועד לביצוע הבדיקה. לכן, מוצע כי בסעיף קטן (ב), אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה", ובסעיף קטן(ג)(1), בכל מקום, אחרי "הקובעת" יבוא "הראשונה" וזאת כדי להבהיר שהסדר דחיית המועדים מכוח החוק העיקרי חל רק לגבי התקופה הקובעת הראשונה ואינו נדרש כעת מכוח החוק העיקרי, במסגרת התקופה הקובעת השנייה.

סעיף 5      מוצע לתקן את התוספת השנייה, הקובעת את האישורים המוחרגים מגדר החוק העיקרי שלא יוארכו לפי המנגנון שבו.

ראשית, מוצע לתקן את פרט (1) באופן שתתווסף פסקה (ד) המפנה לרישיון להפעיל ולשמש כמכון בקרה לפי סעיף 158טו לחוק התכנון והבנייה. כלומר, שעל אף שאישורים רגולטוריים לפי חוק התכנון והבנייה מוחרגים בתוספת, אישור זה כן ייכלל בתחולת החוק. זאת מכיוון שמכוני בקרה הם כיום גורם מרכזי בתהליכי תכנון ובנייה, והחל מיום ה-1 לינואר 2026 החובה לעבוד מול מכוני בקרה חלה על מרבית סוגי המבנים. לאור זאת, עלה צורך להבטיח שגם הרישיונות להפעלת מכוני הבקרה יוארכו באופן אוטומטי במהלך התקופה הקובעת השנייה.

שנית, מוצע למחוק את פריטים (17)-(18) ו-(20)-(21) מהתוספת השנייה, שעניינם אישורים ורישיונות בתחומי השיט והתעבורה: אישור רגולטורי לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023; רישיון שיט לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ"ג-1982; רישיון רכב לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; ורישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה. פריטים אלה נכללו מלכתחילה בתוספת השנייה בשל קיומם של הסדרים ייעודיים שקודמו בתקופת החירום שבה נחקק ההסדר המקורי. גם בפעם זו, קודמו לגבי פריטים אלו הסדרי הארכה ייעודיים שקידם משרד התחבורה, אך נמצא שכעת ההסדר המוצע בחוק נותן מענה מאוזן ומטיב ולפיכך מוצע להחיל עליהם את מנגנון ההארכה האוטומטי. זאת, כדי לצמצם בירוקרטיה ולהבטיח רציפות תפקודית בתקופת החירום. יובהר כי סעיף 2 לחוק העיקרי קובע "על אף האמור בכל דין" ולכן הוא יתגבר על אותם הסדרים ייעודיים קודמים ויעניק את ההארכה הארוכה יותר הקבועה בו בעניינם, חלף ההסדר הפרטני הקודם.

שלישית, מוצע למחוק את פרט (57), הקובע כי רישיון לפי סעיפים 2(ב) או (ג), 4, 5, 5ד, 6, 7ג או 8 לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949, המהווה רישיון להחזקת כלי ירייה, לא יוארך לפי החוק העיקרי. בעת קביעת ההסדר המקורי הוחרגו רישיונות אלה מן המנגנון הרוחבי, נוכח קיומו של הסדר הארכה ייעודי שקבע המשרד לביטחון לאומי. כיום לא קיים הסדר הארכה פרטני כאמור, ולפיכך מוצע לבטל את ההחרגה ולהחיל על רישיונות אלה את מנגנון ההארכה האוטומטי הקבוע בחוק, בדומה לאישורים רגולטוריים אחרים.

לבסוף, מוצע להוסיף לתוספת השנייה את פריטים (58) עד (62), ולקבוע כי האישורים המנויים בהם לא יוארכו לפי המנגנון הקבוע בחוק. ראשית, מוצע להוסיף את פרט (58) ולקבוע כי תעודות הכשר לפי סעיף 2(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983, לא יוארכו לפי החוק. זאת, לנוכח העובדה כי בתקופה הקרובה, בסמוך לחג הפסח, פוקע תוקפן של תעודות הכשר רבות. קבלת תעודת הכשר לפסח טעונה הכשרה של העסק בהתאם לדרישות ההלכתיות, ועל כן הארכה אוטומטית אינה מתאימה. שנית, מוצע להוסיף את פרט (59) ולקבוע כי היתרי צידה לפי סעיף 3 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, לא יוארכו לפי החוק. היתרים אלה ניתנים במשורה ולפרקי זמן קצרים ומוגדרים, בדרך כלל לצורך טיפול במפגע קונקרטי של חיית בר. הארכה אוטומטית של היתרים כאמור עלולה להביא לציד ביתר. נוסף על כך, במקרים רבים תוקף ההיתר נקבע בהתאם לשיקולים אקולוגיים, כגון עונות רבייה או קינון, ולכן הארכה גורפת אינה מתאימה לאופיו של האישור. שלישית, מוצע להוסיף את פרט (60) ולקבוע כי היתרי פגיעה בערך טבע מוגן לפי סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, לא יוארכו לפי החוק. היתר לפגיעה בערך טבע מוגן ניתן בשל נסיבות עובדתיות קונקרטיות, ובדרך כלל לפרק זמן מוגבל שנועד לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בערכי הטבע. משך ההיתר נקבע בהתאם לפרק הזמן שבו מתקיים המצב המצדיק את הפגיעה, ולפיכך הארכה אוטומטית אינה מתאימה לאופיו של היתר זה. רביעית וחמישית, מוצע להוסיף את פריטים (61) ו-(62), ולקבוע כי היתר גלישה לפי תקנה 10א לתקנות שמורות הטבע (סדרים והתנהגות), התשל"ט-1979, וכן היתר לירידה משביל מסומן לפי תקנה 10 לתקנות האמורות, לא יוארכו. היתרים אלה ניתנים באופן נקודתי ומבוססים על הערכת סיכונים עדכנית לסביבה ולאדם. נוסף על כך, נכון למועד זה שמורות הטבע והגנים הלאומיים סגורים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כך שהימנעות מהארכה אוטומטית של היתרים אלה אינה צפויה לפגוע בציבור המפוקח. הארכתם עלולה אף להעביר מסר מטעה לציבור בדבר האפשרות לקיים פעילות כאמור בשטחים אלה בתקופה שבה הכניסה אליהם מוגבלת ממילא.