תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה - הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם תופעה של משטים שמשתתפיהם מבקשים לפרוץ את הסגר הימי החוקי שמטילה מדינת ישראל על רצועת עזה מאז שנת 2009. במשטים אלו משתתפים אזרחים זרים ממדינות שונות בעולם, אשר אינם מעוניינים להגיע למדינת ישראל או לשהות בה ,אלא מטרתם להפר את הסגר הימי. יצוין, כי בעבר השתתפו במשטים אלו גם  אנשים הקשורים לארגוני טרור ולארגונים המקדמים BDS ודה לגיטימציה למדינת ישראל .

 

כיום, בהתאם לסעיף 13(ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מי שהוצא בעניינו צו הרחקה יימסר לו הצו בכתב והוא לא יורחק לפני תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו. הוראה זו חלה גם על אזרחים זרים אשר הגיעו לישראל במסגרת השתתפות במשטים המבקשים להפר את הסגר הימי החוקי שהטילה מדינת ישראל על רצועת עזה.  פרק הזמן האמור מאפשר גישה לערכאות וטיפול בענייניו של המועמד להרחקה. עוד נקבע בסעיף כי ככל שזר שהוצא לו צו הרחקה מבקש לטוס באופן מידי הוא יוכל לוותר על זכות זו.

התיקון המוצע מבקש לצמצם את פרק הזמן האמור על מי שמורחק מישראל בעקבות השתתפות במשט, וזאת על מנת לקצר את תהליך ההרחקה של משתתפי המשטים לעזה באופן שיביא לסיום מהיר ככל הניתן של אירועים מהסוג הזה ויסייע למדינת ישראל לצמצם את המשאבים המושקעים בה כמו גם את הנזקים הנלווים להתמשכות הטיפול במשטים והפגיעה בריבונות המדינה שהם מייצרים. 

 

במסגרת חקיקת סעיף 13(ד) כחלק מתיקון מס' 10 לחוק (התשס"ב-2002) עמד לעיני המחוקק הצורך במתן שהות של שלושה ימים לשם הבטחת זכות הגישה לערכאות והיערכות להרחקה. אולם,

 

בשונה מזרים שהסתננו לישראל, או ששוהים בה שלא כדין למשך תקופה לאחר פקיעת רישיון הישיבה שלהם, משתתפי המשטים האמורים הובאו לישראל על-ידי צה"ל לאחר השתלטות על כלי השיט שלהם, כחלק מאכיפת הסגר הימי החוקי על רצועת עזה ובמטרה להרחיקם מישראל למדינותיהם. אמנם, בהיותם שוהים שלא כדין, משתתפי המשטים מורחקים מישראל בהתאם לסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, אולם הרקע הייחודי לכניסתם לישראל ולהרחקתם ממנה, מלמד כי אין עוררין על עצם היותם שוהים שלא כדין אשר בתור שכאלה צריכים להיות מורחקים מישראל בהקדם האפשרי, וכי ממילא לא היה בכוונתם להגיע לישראל ולשהות בה. במקרים אלו ובנסיבות המתוארות, פרק זמן של 24 שעות מהווה שהות מספקת למיצוי זכות הגישה לערכאות בהיותם בישראל תוך מתן משקל ראוי לאינטרס הציבורי בהרחקתם המהירה מישראל ולשמירה על ריבונות המדינה.

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

מכיוון שהחוק צפוי לקצר את פרק הזמן שבו משתתפי המשט יוחזקו בישראל, הוא צפוי להביא לחיסכון במשאבים של החזקת השוהים בלתי חוקים במשמורת. כמו גם את פרק הזמן שבו יידרש כוח אדם לשמירה על המיועדים להרחקה.

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד הפנים....:

תזכיר חוק הכניסה לישראל  (הוראת שעה – הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה), התשפ"ו-2026

דברי הסבר

 

החל משנת 2010 וביתר שאת מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" מדינת ישראל עדה לתופעה של התארגנות להוצאת משטים לרצועת עזה. מטרתם המוצהרת של המשטים ומשתתפיהם, שהובעה בהזדמנויות שונות, הינה פריצת הסגר הימי החוקי המוטל על רצועת עזה משנת 2009. במשטים אלו משתתפים פעילים ממדינות שונות בעולם, ובעבר השתתפו במשטים אלו גם פעילים הקשורים לארגוני טרור ולארגונים המקדמים BDS ו דה לגיטימציה של מדינת ישראל .

כיום, בהתאם לסעיף 13(ד) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, מי שהוצא בעניינו צו הרחקה יימסר לו הצו בכתב והוא לא יורחק לפני תום שלושה ימים ממסירת הצו לידיו. פרק הזמן האמור מאפשר גישה לערכאות וטיפול בענייניו של המועמד להרחקה. עוד נקבע בסעיף כי ככל שזר שהוצא לו צו הרחקה מבקש לטוס באופן מידי הוא יוכל לוותר על זכות זו. התיקון המוצע מבקש לצמצם את פרק הזמן האמור על מנת לקצר את תהליך ההרחקה של משתתפי המשטים לעזה באופן שיביא לסיום מהיר ככל הניתן של אירועים מהסוג הזה ויסייע למדינת ישראל לצמצם את המשאבים המושקעים בה כמו גם את הנזקים הנלווים להתמשכות הטיפול במשטים.  

 

סעיף 1

לסעיף קטן א'

מוצע לקצר את פרק הזמן שיש להמתין עד להרחקת משתתפי המשטים לעזה ולהעמידו על 24 שעות תחת שלושה ימים. בשונה מזרים שהסתננו לישראל, או ששוהים בה שלא כדין למשך תקופה לאחר פקיעת רישיון הישיבה שלהם, משתתפי המשטים האמורים הובאו לישראל על-ידי צה"ל לאחר השתלטות על כלי השיט עליו הפליגו, כחלק מאכיפת הסגר הימי החוקי על רצועת עזה ובמטרה להרחיקם מישראל למדינותיהם. אמנם, בהיותם שוהים שלא כדין, משתתפי המשטים מורחקים מישראל בהתאם לסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, אולם הרקע הייחודי לכניסתם לישראל ולהרחקתם ממנה, מלמד כי אין עוררין על עצם היותם שוהים שלא כדין אשר בתור שכאלה צריכים להיות מורחקים מישראל בהקדם האפשרי, וכי ממילא לא היה בכוונתם להגיע לישראל ולשהות בה. מכאן, קמה הצדקה לקבוע בהקשרה של אוכלוסייה זו נקודת איזון שונה בין האינטרסים והזכויות העומדים על הפרק, ולצמצם את פרק הזמן שנועד לאפשר להם להגיש ערר בהיותם בישראל כנגד הרחקתם ממנה וזאת אף בשים לב לכך  שהייתה בידם שהות להיערך לייצוג משפטי עוד בטרם הגיעו לישראל. מעבר לכך, המשטים האמורים הם פעמים רבות אירועים רבי משתתפים המצריכים היערכות גדולה ומשאבים רבים מצד רשויות המדינה (חיל הים, משרד החוץ, משטרה, שב"ס, רשות האוכלוסין וההגירה), ואלו מכבידים על כוחות הביטחון ועל מתקני המשמורת, ומשכך ישנו צורך חיוני בהרחקתם המהירה מישראל. לפיכך, מוצע לקצר את משך הזמן שבמהלכו נדרש להמתין עד להרחקתם מישראל, משלושה ימים לעשרים וארבע שעות, וזאת לצורך ניהול יעיל של הליכי ההרחקה וחסכון במשאבים.

 

לסעיף קטן ב'

מוצע לקבוע כי הוראת השעה תהיה בתוקף לשנה, וזאת בשים לב לכך שמדובר בתופעה אשר יש לבחון את המשך קיומה, התפתחותה והשלכותיה. כמו כן יש לבחון מעת לעת את הצורך בחקיקה זו והאם היא אכן מסייעת לגופים השונים להתמודד עם תופעה זו באופן יעיל.

בנוסף, לאור העובדה שמדובר בהוראת שעה, מוצע לקבוע מנגנון הארכה יעיל אשר יאפשר לממשלה באישור הכנסת להאריך את תוקפו של החוק בשנה אחת בכל פעם בהתאם לצורך לשם התמודדות יעילה עם משטים , וככל שהתיקון יביא לייעול ההתמודדות עם משטים אלה.