בתוקף סמכותי לפי סעיפים 17(ב) ו-24 לחוק שירותי הובלה, התשנ"ז–1997[1] (להלן – החוק), בהסכמת ראש הממשלה והשרה להגנת הסביבה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 26 לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:

תוקף היתר לנהג להוביל חומר מסוכן

1.  

(א) על אף האמור בתקנה 11(ב) לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001[2] (להלן – התקנות העיקריות), היתר לנהוג ברכב המוביל חומר מסוכן (בתקנות אלה – היתר), שתקופת תוקפו מסתיימת בתקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026) (להלן – התקופה הקובעת), יחולו לגביו הוראות אלה:  

(1)   ההיתר יהיה בתוקף לתקופה של 60 ימים מתום תקופת תוקפו או מיום תחילתן של תקנות אלה, לפי המאוחר שבהם (להלן – תקופת ההארכה), אלא אם כן לדעת המפקח מתקיים בבעל ההיתר או במי שהיה בעל ההיתר, לפי העניין, האמור בתקנה 15ב(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961[3]; פסקה זו לא תחול על מי שהמפקח מצא לגביו, ערב יום תחילתן של תקנות אלה, שהוא אינו עומד בתנאים לקבלת ההיתר האמורים בתקנה 11(א) לתקנות העיקריות, כולם או חלקם, והודע לו על כך;

(2)  מי שחלות עליו הוראות פסקה (1) והתקיימו בו להנחת דעתו של המפקח התנאים האמורים בתקנה 11(א) לתקנות העיקריות, תוקף ההיתר שיקבל יהיה לשנתיים כאמור בתקנה 11(ב) לתקנות העיקריות, שבהן תיכלל תקופת ההארכה.

(ב)  אין בתקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכויות המפקח לפי תקנה 11(ג) לתקנות העיקריות.

השתלמות בהובלת חומר מסוכן

2.  

על אף האמור בתקנה 23(ב) לתקנות העיקריות, נהג שהמועד בו הוא חייב לעבור השתלמות לפי הרישה של התקנה האמורה חל בתקופה הקובעת, יעבור את ההשתלמות עד תום תקופת ההארכה.

תחילה

3.

תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026).