תוכן עניינים

טיוטת צו 1

א. שם הצו המוצע. 1

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו 1

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 1

טיוטת צו עידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח (מענק במקום זיכוי מס), התשפ"ו-2026. 1

1. תשלום במקום זיכוי ממס. 1

2. תשלום המענק. 1

3. ויתור מראש על זיכוי לטובת קבלת המענק. 1

דברי הסבר. 1

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו עידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח (מענק במקום זיכוי מס), התשפ"ו-2026

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים במשטר המס הגלובלי, ובראשם חקיקה במדינות רבות של מס חברות מזערי בהתאם למודל פילאר 2 שמוביל ארגון ה– OECD. מס החברות המזערי צפוי להביא לשחיקה ניכרת באפקטיביות של תמריצי המס הקיימים בישראל לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959. לשינויים אלה צפויה להיות השפעה משמעותית על רמת האטרקטיביות של ישראל לחברות עתירות ידע, אשר מדינות רבות פועלות למשוך אותן לפעול בתחומן באמצעות הטבות מס מסוגים שונים. זאת, בשים לב לתרומתן המכרעת של חברות אלה לכלכלה המקומית, לפריון העבודה, להכנסות המדינה ממסים ולקידום החדשנות הטכנולוגית.

לשם שימור האטרקטיביות של מדינת ישראל לנוכח המגמות הבין-לאומיות בתחום המיסוי, מוצע בסעיף 65 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, לחוקק את חוק עידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (להלן – הצעת החוק), במסגרתו יינתן תמריץ מס בדרך של זיכוי. הזיכוי המוצע מתמקד בהוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו בישראל על ידי מפעלי תעשייה שתרומתם לכלכלה המקומית משמעותית.

לשם הבטחת הגשמת תכליות התמריץ, מוצע בסעיף 8 להצעת החוק להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים לעניין תשלום יתרת זיכוי שלא נוצלה כמענק מזומן.

האפשרות לקבלת הזיכוי כמענק נועדה לעודד ביצוע הוצאות מחקר ופיתוח גם בקרב חברות שאינן חבות במס, ובכך להשיא את השפעות הזליגה החיוביות (Spillover Effects) של פעילות זו על המשק כולו. נוסף על יתרונות אלה, קביעת המנגנון המאפשר את תשלום הזיכוי כמענק נועדה להבטיח כי התמריץ יעמוד בתנאי ארגון ה-OECD לסיווגו כתמריץ מס כשיר (Qualified Refundable Tax Credit). בהתאם לכללי ה-OECD, תמריץ מס כשיר אינו נחשב להפחתה של סך המסים המכוסים (Covered Taxes) אלא מסווג כתוספת להכנסה, ובכך הוא מונע את שחיקת שיעור המס האפקטיבי של התאגיד אל מתחת לרף המינימלי שנקבע בשיעור של 15%, בשונה מתמריצי מס שאינם כשירים.

לפי כללי הארגון, תמריץ מס ייחשב כשיר וניתן יהיה להתחשב בו במסגרת חישוב המס המקומי המשלים, ככל שהוא מבוסס על פעילות מהותית במדינה שבה הוא ניתן; מאחר שהזכאות לפי הצעת החוק מותנית בביצוע הוצאות מחקר ופיתוח מזכות כהגדרתן בהצעה, הזיכוי המוצע עומד בתנאי זה. כמו כן, לארגון ה-OECD  תנאים נוספים להגדרת תמריץ מס ככשיר, הנקבעים במסגרת גיבוש דינמי של מדיניות התמריצים הכשירים. כיום, אחד התנאים המרכזיים לסיווג תמריץ מס ככשיר הוא היותו ניתן לפדיון כמענק מזומן או כשווי מזומן בתוך ארבע שנים מהמועד שבו עמד הנישום בתנאי הזכאות, וזאת ללא תלות בקיומה של חבות מס לנכות כנגדה. לפיכך, קביעת המנגנון המאפשר את מתן הזיכוי בדרך של מענק מבטיחה כי הזיכוי במלואו ייחשב כתמריץ מס כשיר (Qualified Refundable Tax Credit) לעניין כללי ה-OECD.

בהתאם לסעיף ההסמכה, ומהטעמים המפורטים לעיל, מוצע בצו זה לקבוע כי ניתן יהיה לשלם את מלוא הזיכוי ממס כמענק בתוך 4 שנים משנת המס שבה בוצעו הוצאות המחקר והפיתוח. כמו כן, מוצע בצו זה לקבוע את ההוראות הפרוצדורליות הנדרשות לצורך קבלת המענק.

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו עידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח (מענק במקום זיכוי מס), התשפ"ו-2026

 

___ ב________ התשפ"ו (___ ב________ 2026)

(חמ _____-3)

__________________

בצלאל סמוטריץ'

שר האוצר

דברי הסבר

בשנים האחרונות מתרחשים שינויים במשטר המס הגלובלי, ובראשם חקיקה במדינות רבות של מס חברות מזערי בהתאם למודל פילאר 2 שמוביל ארגון ה– OECD. מס החברות המזערי צפוי להביא לשחיקה ניכרת באפקטיביות של תמריצי המס הקיימים בישראל לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959. לשינויים אלה צפויה להיות השפעה משמעותית על רמת האטרקטיביות של ישראל לחברות עתירות ידע, אשר מדינות רבות פועלות למשוך אותן לפעול בתחומן באמצעות הטבות מס מסוגים שונים. זאת, בשים לב לתרומתן המכרעת של חברות אלה לכלכלה המקומית, לפריון העבודה, להכנסות המדינה ממסים ולקידום החדשנות הטכנולוגית.

לשם שימור האטרקטיביות של מדינת ישראל לנוכח המגמות הבין-לאומיות בתחום המיסוי, מוצע בסעיף 65 להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026, לחוקק את חוק עידוד ותמרוץ מחקר ופיתוח, התשפ"ו-2026 (להלן – הצעת החוק), במסגרתו יינתן תמריץ מס בדרך של זיכוי. הזיכוי המוצע מתמקד בהוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו בישראל על ידי מפעלי תעשייה שתרומתם לכלכלה המקומית משמעותית.

לשם הבטחת הגשמת תכליות התמריץ, מוצע בסעיף 8 להצעת החוק להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע כללים לעניין תשלום יתרת זיכוי שלא נוצלה כמענק מזומן.

האפשרות לקבלת הזיכוי כמענק נועדה לעודד ביצוע הוצאות מחקר ופיתוח גם בקרב חברות שאינן חבות במס, ובכך להשיא את השפעות הזליגה החיוביות (Spillover Effects) של פעילות זו על המשק כולו. נוסף על יתרונות אלה, קביעת המנגנון המאפשר את תשלום הזיכוי כמענק נועדה להבטיח כי התמריץ יעמוד בתנאי ארגון ה-OECD לסיווגו כתמריץ מס כשיר (Qualified Refundable Tax Credit).

בהתאם לכללי ה-OECD, תמריץ מס כשיר אינו נחשב להפחתה של סך המסים המכוסים (Covered Taxes) אלא מסווג כתוספת להכנסה, ובכך הוא מונע את שחיקת שיעור המס האפקטיבי של התאגיד אל מתחת לרף המינימלי שנקבע בשיעור של 15%, בשונה מתמריצי מס שאינם כשירים.

לפי כללי הארגון, תמריץ מס ייחשב כשיר וניתן יהיה להתחשב בו במסגרת חישוב המס המקומי המשלים, ככל שהוא מבוסס על פעילות מהותית במדינה שבה הוא ניתן; מאחר שהזכאות לפי הצעת החוק מותנית בביצוע הוצאות מחקר ופיתוח מזכות כהגדרתן בהצעה, הזיכוי המוצע עומד בתנאי זה. כמו כן, לארגון ה-OECD  תנאים נוספים להגדרת תמריץ מס ככשיר, הנקבעים במסגרת גיבוש דינמי של מדיניות התמריצים הכשירים. כיום, אחד התנאים המרכזיים לסיווג תמריץ מס ככשיר הוא היותו ניתן לפדיון כמענק מזומן או כשווי מזומן בתוך ארבע שנים מהמועד שבו עמד הנישום בתנאי הזכאות, וזאת ללא תלות בקיומה של חבות מס לנכות כנגדה. לפיכך, קביעת המנגנון המאפשר את מתן הזיכוי בדרך של מענק מבטיחה כי הזיכוי במלואו ייחשב כתמריץ מס כשיר (Qualified Refundable Tax Credit) לעניין כללי ה-OECD.

בהתאם לסעיף ההסמכה, ומהטעמים המפורטים לעיל, מוצע בצו זה לקבוע כי ניתן יהיה לשלם את מלוא הזיכוי ממס כמענק בתוך 4 שנים משנת המס שבה בוצעו הוצאות המחקר והפיתוח.

כמו כן, מוצע בצו זה לקבוע את ההוראות הפרוצדורליות הנדרשות לצורך קבלת המענק.

 

לסעיף 1

בסעיף 2(ג) להצעת החוק קובע כי חברה כשירה רשאית לבקש לקבל את הזיכוי כנגד מס הכנסה שהיא חייבת בו, או לחילופין, כנגד מס מקומי משלים שהיא חייבת בו, והכל בשנים שנקבעו בהצעת החוק. בנוסף, סעיף 2(ד) להצעת החוק קובע כי זיכוי ממס, שלא ניתן היה לעשות בו שימוש, כולו או חלקו, בשנת המס, ניתן לעשות בו שימוש בשנות המס הבאות בזו אחר זו, כנגד חבות מס הכנסה או מס מקומי משלים של כל שנת מס כאמור, ובלבד שלא ייעשה שימוש בזיכוי שניתן היה לעשות בו שימוש בשנות מס קודמות.

בסעיף 1לצו המוצע, מוצע לקבוע כי ככל שחברה לא עשתה שימוש בזיכוי באחת מהחלופות האמורות - כנגד מס הכנסה או כנגד מס מקומי משלים - תגיש החברה הודעה לקבל את מלוא הזיכוי שלא נוצל כמענק במקום המשך קבלתו כזיכוי ממס, וזאת בשנה הרביעית שלאחר שנת פעילות המו"פ. בהתאם להצעת החוק שנת פעילות המו"פ היא שנת המס שבה הוצאו הוצאות המחקר והפיתוח שלגביהן מוגשת בקשת הזיכוי ממס.

יובהר כי לא ניתן יהיה לקבל כפל הטבות. לפיכך, ככל שחברה ניצלה חלק מהזיכוי כנגד חבות במס הכנסה או במס מקומי משלים, לא תהא רשאית לקבל את אותו סכום כמענק; וככל שחברה בחרה לקבל חלק מהסכום כמענק, לא תהא רשאית לנצל את אותו סכום כזיכוי ממס. ככל שחברה לא ניצלה את הזיכוי כנגד חבות מס, מחמת שלא הייתה ביכולתה לעשות כן, תהא רשאית לקבל את מלוא הסכום כמענק, בערכו הנומינאלי של הזיכוי שניתן לה. עם זאת, חברה שהייתה ביכולתה לנצל את הזיכוי ולא עשתה כן, לא תהא רשאית לקבל את הזיכוי כמענק בשנה שלאחר מכן בהתאם לסעיף 2(ד).

לסעיף 2

מוצע שלאחר הגשת ההודעה לקבלת מענק במקום זיכוי, כמתואר בסעיף 1, ישולם המענק לחברה בתוך 90 יום. עוד מוצע לקבוע שאם החברה הייתה חייבת בהגשת דוח שנתי לפי סעיף 131 לפקודה או דוח על נכסים והון לפי סעיף 135 לפקודה, ולא הגישה אותם עד למועד התשלום, ישולם לה המענק בתוך 90 יום מיום שהגישה החברה את הדוחות. זאת, מאחר שללא הגשת הדוחות לא ניתן יהיה לוודא את זכאותה של החברה למענק, לרבות אי ניצול הזיכוי, כולו או חלקו. יצוין שתנאי דומה קיים גם לקבלת החזר מס לפי סעיף 159א(ב1) לפקודה, וכי הדוחות שיש להגיש הן הדוחות שהיה צריך להגיש עד מועד התשלום (כלומר, אין צורך להגיש את הדוח לשנת המס שבה מבוצע התשלום שהמועד להגשתו טרם הגיע).

בהמשך לאמור, מוצע שככל שביקש המנהל, פרטים או מסמכים נוספים הנדרשים לו לצורך תשלום המענק, לא יבוא במניין התקופה לתשלום פרק הזמן בו לא מסרה החברה למנהל את הפרטים או המסמכים הנדרשים.

לסעיף 3

ככלל, צפוי כי רוב החברות שתהיינה ביכולתן לעשות כן, יבקשו לנצל את הזכאות לזיכוי כנגד חבות המס שלהן במועד הראשון האפשרי. עם זאת, ייתכן כי יהיו חברות המעוניינות לוותר על זכותן להשתמש בזיכוי כנגד חבות במס, ויעדיפו לקבל את הזיכוי כמענק בשנה הרביעית שלאחר שנת הוצאות המחקר והפיתוח.

לפיכך, מוצע בסעיף זה לאפשר לחברה להודיע מראש כי אין בכוונתה לנצל את זכותה לזיכוי, וכי בכוונתה לקבל את מלוא הסכום כמענק בשנה הרביעית שלאחר שנת הוצאות המחקר והפיתוח, כאמור בסעיף 1, ובהתאם להודעה שתוגש במועדים הקבועים.

תכלית נוספת של הוראה זו היא להבטיח כי ההטבה תיחשב כמענק (Grant) ולא כזיכוי ממס גם לצורך כללי ה-GILTI (Global Intangible Low-Taxed Income) החלים לפי דיני המס בארצות הברית.

לצורך שמירה על ודאות בכל הנוגע לחבות החברה במס מצד אחד, ומחויבות המדינה לתשלום המענק מצד שני, מוצע לקבוע כי החברה אינה יכולה לחזור בה ממנה מהודעה כאמור.