צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן))(תיקון), התשפ"ו-2026
צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012 מסדיר את הייבוא המסחרי לישראל של ציוד קצה רט"ן (סלולר) מסוגים שונים, ובכלל כך מכשירי טלפון, מודמים, נתבים, מחשבי לוח (טאבלט) ושעוני יד. מוצע לתקן את הצו האמור כך שמכשירי טלפון סלולרי המיובאים במסלול "אישור פטור" יידרשו לעמוד במפרט טכני של ארגון הסלולר 3GPP. תיקון זה נועד להבטיח שמשתמשי הקצה מקרב הציבור הרחב יוכלו בעת הצורך להוציא שיחות למוקדי חירום – של משטרת ישראל, מגן דוד אדום וכיבוי אש, גם בטכנולוגיית הדור הרביעי (שיחת VoLTE), כהיערכות משלימה לסגירה בזמן הקרוב של רשתות הסלולר הפועלות בדורות הטכנולוגיים הישנים (דור 2 ודור 3).
עוד מוצע כי משרד התקשורת יפרסם באתר האינטרנט של המשרד מידע בדבר דגמים אשר תומכים בשיחות למוקדי חירום בטכנולוגיית דור 4, על מנת להקל על הייבואנים לברר האם המכשירים שאותם הם מעוניינים לייבא אכן עומדים בדרישות צו התקשורת, ובכלל כך המפרט הטכני.
טיוטת צו מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 5 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[1], אני מצווה לאמור: |
|
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בצו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012[2] (להלן – הצו העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "יבואן" יבוא: |
|
|
|
|
""מוקדי החירום בישראל" – משטרת ישראל (מספר מקוצר – 100); מגן דוד אדום (מספר מקוצר – 101); מכבי אש (מספר מקוצר – 102); |
|
|
|
|
"מפעיל רט"ן" – כהגדרתו בסעיף 51א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982[3];" |
|
|
תיקון סעיף 2 |
2. |
בסעיף 2 לצו העיקרי, אחרי פסקה (5) יבוא: |
|
|
|
|
"(6) |
ציוד קצה מסוג מכשיר טלפון, יתמוך בשיחות למוקדי החירום בישראל בטכנולוגיית VoLTE, בהתאם לקבוע במפרט 3GPP TS 23.167[4] לעניין שיחות למוקדי חירום בטכנולוגיית IMS emergency sessions";" |
|
פרסום באתר משרד התקשורת |
3. |
בלי לגרוע מהאמור בסעיף 2, המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת מעת לעת מידע בדבר דגמים של מכשירי טלפון התומכים בשיחות למוקדי החירום בישראל בטכנולוגיית VoLTE, בהתאם למידע שנמסר למשרד התקשורת על ידי מפעילי הרט"ן; חזקה כי מכשירים המפורסמים באתר האינטרנט של המשרד עומדים בתנאי הקבוע בסעיף 2(6) לצו העיקרי. |
|
|
תחילה |
4. |
תחילתו של צו זה 30 ימים ממועד פרסומו. |
|
___ ב________ התשפ"ו
(___ ב________ 2026)
(חמ _____-3)
__________________
שלמה קרעי
שר התקשורת
דברי הסבר
רקע
ייבוא של ציוד אלחוטי לישראל הוא פעולה הטעונה אישור או רישיון מתאים מאת משרד התקשורת, או "המנהל", לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[5] ("פקודת הטלגרף"). יבואן מסחרי של ציוד קצה רט"ן (רדיו טלפון נייד, או "סלולר") נדרש לקבל "אישור פטור" בכפוף להוראות צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט"ן)), התשע"ב-2012 ("צו התקשורת"). ציוד זה מוגדר בצו התקשורת כדלקמן: "ציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת, הפועל בשיטה התאית, שהוא אחד מאלה: מכשיר טלפון, מודם, נתב, מחשב לוח (טאבלט), שעון יד".
תכליתו העיקרית של הצו להבטיח כי הציוד שמיובא באופן מסחרי יעמוד בדרישות בסיסיות ומקובלות בתעשייה העולמית ובאסדרה באירופה, על מנת למנוע הפרעות אלחוטיות פוטנציאליות ועל מנת להבטיח התאמה לרשתות הסלולר הפועלות בישראל.
להשלמת התמונה יצוין כי ייבוא אישי של ציוד קצה רט"ן פטור לפי תקנה 3(5) לתקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי), התשפ"א-2021, ולמעשה מאז שנת 2012. מכירה של ציוד בתוך מדינת ישראל פטורה אף היא מרישוי. כלומר כללי האסדרה האמורים ביחס למכשירי טלפון סלולרי חלים אך ורק ביחס לייבוא מסחרי.
אישור הפטור לייבוא המסחרי מותנה בכך שכל דגם של מכשיר אותו מבקשים לייבא עומד בתנאים בסיסיים הקבועים בסעיף 2 לצו ובכלל כך עמידה של הציוד בדרישות הדירקטיבות האירופיות וסימון CE המעיד על כך, תקן בטיחות לסוללת ליתיום ככל שרלבנטי, וכן פעולה בתחומי תדרים כפי שיגדיר המנהל. למעשה, כיום כל דגם של ציוד קצה רט"ן מותר לייבוא מסחרי לפי צו התקשורת ובלבד שהוא מסומן בסימון CE, ופועל בטכנולוגיה מדור 4 או 5. ציוד שפועל רק בטכנולוגיה מדור 2 ו/או דור 3 אינו מותר עוד לייבוא מכוח צו התקשורת, החל מינואר 2022, וחלה לגביו המדיניות הכללית של רישוי מכשירים אלחוטיים לפי פקודת הטלגרף. הדבר נעשה כחלק מיישום החלטת שר התקשורת משנת 2021[6] למתווה רגולטורי מדורג לסגירה של רשתות דור 2 ו-3 עד לסוף שנת 2025, שלאחריו הציבור יוכל לקבל שירותי רט"ן רק על גבי מכשירים שתומכים בשיחות בדור 4 ו-5. ביום 30 בדצמבר 2025 תוקנה ההחלטה[7] האמורה באופן שמתיר למפעילי הרט"ן, במגבלות מסוימות, להמשיך ולהפעיל את רשתות דור 2 ודור 3 גם לאחר יום 1 בינואר 2026. יחד עם זאת, משרד התקשורת ("המשרד") צופה כי רשתות אלה ייסגרו בהדרגה כבר בזמן הקרוב. כחלק מתיקון ההחלטה פועל המשרד לתת מענה לפער שיתואר להלן.
לאחרונה זיהה המשרד פער משמעותי בתמיכה של מכשירי טלפון בשיחות למוקדי החירום בדור 4, גם במכשירים תומכים בשיחות על גבי רשת דור 4 ובטכנולוגיית .VoLTE דגמים של מכשירי טלפון אלו, אינם פועלים בהתאם למקובל בתעשייה בכל הנוגע לשיחות חירום על גבי רשת דור 4. כתוצאה מכך, מתעורר חשש כי מי שירכוש או יחזיק דגמים של מכשירי טלפון אלו, לא יוכל לקיים שיחות למוקדי החירום בישראל לאחר שייסגרו רשתות הרט"ן הפועלות בטכנולוגיות הישנות. לפיכך, מוצע לתקן את צו התקשורת ולקבוע בו תנאי הנדסי לאישור הפטור לדגמים של מכשירי טלפון סלולרי, שנועד להבטיח קיום שיחות למוקדי חירום גם ברשת דור 4. כאמור תיקון הצו המוצע וקביעה של תנאי נוסף לפטור לדגמים של מכשירי טלפון נדרשים כחלק מההיערכות לתהליך סגירת רשתות הרט"ן הפועלות בטכנולוגיות ישנות (דור 2 ודור 3) בישראל, בדומה לתהליך שקורה בחלק ממדינות העולם, העוברות להתבסס על רשתות הפועלות בטכנולוגיות מתקדמות (דור 4 ודור 5). הרשתות בטכנולוגיות אלו יהיו הרשתות העיקריות למתן שירותים שונים לרבות שיחות חירום
הגופים המרכזיים שמכתיבים את התקנים והנורמות הנהוגות בתעשיית הסלולר הם ארגונים כגון 3GPP[8], GSMA[9], לצד ארגון הבזק הבין-לאומי (ITU). את המפרט הטכני בנושא שיחות חירום קבע ארגון 3GPP. התאמה לתקנים ולמפרטים הטכניים העדכניים ביותר (ביניהם 3GPP TS 23.167) המגדירים את דרישות החובה למכשירי טלפון סלולרי לתמיכה בשיחות חירום באמצעות IMS על גבי רשת דור 4, כדי להבטיח זמינות ואמינות מקסימלית בעת חיוג למוקד חירום. מכשיר שאינו תומך בדרישות אלו מהווה סיכון לציבור בשעת חירום, מפני שלאחר הסגירה המלאה של הרשתות הישנות, אדם המחזיק בו לא יוכל להתקשר למוקד חירום בעת הצורך.
הגבלת הייבוא המסחרי של מכשירי טלפון סלולרי שאינם תומכים בשיחות למוקדי חירום בדור 4 היא אחת משורה של פעולותשהמשרד נוקט בהן כהיערכות לסגירה של הרשתות הפועלות בדורות הישנים, ובפרט על מנת להבטיח כי בעת סגירתן יהיו כמה שפחות מנויים בעלי מכשירים שאינם מאפשרים הוצאת שיחה למוקדי החירום. במקביל, המשרד פועל למתן פתרונות זמני שיאפשר הוצאת שיחות חירום גם באמצעות מכשירים המלאי הקיים של מכשירים אלו, במהלך התקופה הקרובה. הפתרון שמקודם בידי המשרד הוא זמני, עד לסוף שנת 2028, עת ייסגרו רשתות דור 2 באופן סופי גם לשיחות למוקדי חירום. הגבלת הייבוא המסחרי כבר בזמן הקרוב נועדה להבטיח כי בידי הציבור יהיו מכשירים אשר תומכים בקיום שיחת חירום בדור 4.
בהתאם לתיקון המוצע, יבואן מסחרי המעוניין לייבא מכשירי טלפון במסלול "אישור פטור" לפי צו התקשורת יצטרך לבדוק את עמידתו של הדגם המסוים במפרט האמור, והכל כמפורט להלן. הדבר יכול להיעשות בין היתר באמצעות עיון במפרט היצרן, בפנייה במישרין ליצרן או למוכר המלאי, או בבדיקת מעבדה מוסמכת לכך. לצד זאת, מוצע כי המשרד יפרסם מידע בדבר דגמים אשר עומדים במפרט האמור, בכל הנוגע לשיחות למוקדי חירום בדור 4, על מנת להקל על יבואנים את הבירור ביחס לדגמים השונים.
לסעיף 1
מוצע לתקן את סעיף 1 לצו התקשורת ולעגן בו הגדרה למוקדי החירום בישראל, קרי משטרת ישראל, מגן דוד אדום ומכבי האש. עוד מוצע להגדיר מפעיל רט"ן, כלומר מפעיל סלולרי אשר מחזיק רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד בהתאם להוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. יובהר כי הגדרה זו אינה כוללת מפעיל "וירטואלי" (MVNO) אשר פועל מכוח רישום במרשם לפי החוק האמור.
לסעיף 2
מוצע לתקן את סעיף 2 לצו התקשורת ולקבוע בו תנאי נוסף לפטור מאישור סוג לדגם מסוים של מכשיר טלפון. תנאי זה עניינו עמידה במפרט 3GPP TS 23.167 לעניין שיחות למוקדי חירום בטכנולוגיית IMS emergency sessions וזאת על מנת להבטיח כי המנוי אשר יחזיק במכשיר בעתיד, יוכל להתקשר לשיחות חירום גם לאחר סגירת הרשתות בדורות הישנים. על היבואן לברר בעוד מועד האם הציוד אותו הוא מעוניין לייבא עומד בדרישות המפרט, מאחר ואי עמידה במפרט עלולה לגרום לייבוא ציוד שאינו מותר לייבוא מסחרי לישראל, בניגוד להוראות פקודת הטלגרף האלחוטי ולצו התקשורת.
לסעיף 3
מוצע כי המשרד יפרסם מעת לעת באתר האינטרנט של המשרד מידע בדבר דגמים של מכשירי טלפון התומכים בשיחות למוקדי החירום בטכנולוגיית דור 4. בכוונת המשרד לאסוף מידע זה ממפעילי הרט"ן. מידע זה נועד להקל על הייבואנים לברר האם דגם מסוים של מכשיר טלפון מותר לייבוא, וביחס לדגמים המפורטים כפי שיתפרסם מעת לעת, יבואן לא יידרש לבחון עמידה במפרט כמפורט בתיקון המוצע לסעיף 3. יובהר כי המידע לא יכלול רשימה ממצה, מאחר שדגמים חדשים של יצרנים שונים נוספים כל העת, ולא כל הדגמים בהכרח מוכרים למפעילי הרט"ן. לפיכך אין בפרסום המידע כדי למנוע ייבוא של דגמים אחרים שאינם כלולים בה, ובלבד שהייבואן יוודא כי המכשירים אכן עומדים במפרט זה בטרם ייבאם לישראל.
לסעיף 4
מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון לצו 30 ימים ממועד פרסומו, ובכך לאפשר פרק זמן מספק להיערכות של היבואנים המסחריים אשר פועלים מכוח צו התקשורת.
[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25, עמ' 505; ס"ח התשע"ח, עמ' 459.
[2] ק"ת התשע"ב, עמ' 1651.
[3] ס"ח, התשמ"ב, עמ' 218.
[4] מפרט 23.167 GPP3: https://portal.3gpp.org/desktopmodules/Specifications/SpecificationDetails.aspx?specificationId=799
[5] עובר לתיקון מס' 76 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 הצו נקבע גם מכוח סעיפים 4א, 53א ו-59 לחוק התקשורת.
[6] החלטת שר התקשורת מיום 27 ביוני 2021, שעניינה "סגירת רשתות רט"ן הפועלות בטכנולוגיות ישנות": https://www.gov.il/he/pages/27062021_1
[7] https://www.gov.il/he/pages/30122025
[8] Third Generation Partnership Project- שותפות של ארגוני תקינה בין-לאומיים ליצירת תקינה עולמית ואחידה לרשתות תקשורת ניידת, שמכתיבה את מפרטי התקינה הטכניים של מערכות הסלולר ואחראית לפרסום מסמכי התקינה. משמשת כסמכות טכנית עיקרית בתחום.
[9] GSMA- ארגון שמאגד את מפעילי הסלולר, יצרני ציוד התקשורת ויצרני ציוד הקצה ואחראי לפרסום המלצות לתקינה