בתוקף סמכותי לפי סעיף 2(ב) לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953  (להלן - החוק), ואחרי היוועצות בוועד החינוך, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1.  

בתקנות אלה-

"גורם חיצוני"- אדם או חבר בני אדם, מאוגד או שאינו מאוגד, שלא מתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוא עובד הוראה כהגדרתו בתקנות חינוך ממלכתי (מוסדות מוכרים), התשי"ד - 1953[1] (להלן – תקנות מוסדות מוכרים), שהוא עובד מדינה או שהוא עובד חינוך  שניתן לגביו אישור לפי חוק פיקוח על בתי-ספר, התשכ"ט-1969[2] (לעניין תקנה זו- עובד הוראה);

(2) הוא עובד שירות ומינהל כהגדרתו בתקנות מוסדות מוכרים;

(3) הוא בעל מוסד חינוך כמשמעותו בפקודת החינוך [נוסח חדש][3];

(4) הוא מעביר פעילות חינוכית במסגרת התנסות מעשית בהוראה;

(5) הוא מסייע למורה במוסד לחינוך מיוחד או מטפל שאינו מורה, כאמור בסעיפים 16(ב) ו-18 לחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח- 1988[4], וכן פעולות שמבצע מסייע לעובד הוראה העוסק בהוראה של תלמידים בגיל 3 עד 5;

(6) הוא פסיכולוג או בעל מקצוע פרה-רפואי, שאינם עובדי הוראה, הפועלים במוסד חינוך בתחום עיסוקם;

(7) הוא עוסק בפעילות חינוכית כמסייע לעובד הוראה, במסגרת שירות צבאי, התנדבות בשירות לאומי או התנדבות בשנת שירות או התנדבות במסגרת אחרת שהוכרה על ידי המנהל הכללי, הנעשה תחת הדרכה ופיקוח של עובד הוראה;

(8) עובד רשות מרשויות המדינה או נציגה שפעילותו במוסד החינוך התקיימה מכוח תפקידו ברשות כאמור;

"הליכים  מדיניים מחוץ לישראל"- הליכים ופעולות הנערכים על ידי אחד מאלה:

(1) מדינה זרה;

(2) ארגון בין-לאומי בילטרלי או מולטילטרלי וכן ארגון לא ממשלתי בין-לאומי, וכן כל ועדה, יחידה או גורם המתוקצב על ידו;

"הליכים  משפטיים מחוץ לישראל"- הליך המנוהל בפני אחד מאלה:

(1) ערכאה משפטית בין-לאומית;

(2) ערכאה משפטית של מדינה זרה;

"חייל" - כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955[5] (להלן – חוק השיפוט הצבאי);

"יוצא צבא" – כהגדרתו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו - 1986[6];

"מטרות החינוך הממלכתי"- מטרות החינוך הממלכתי המפורטות בסעיף 2(א) לחוק;

"המנהל הכללי"- המנהל הכללי של המשרד;

"מפקד" - כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי;

"המשרד" – משרד החינוך;

"פעילות חינוכית"- פעילות חד פעמית או מתמשכת המתקיימת במוסד חינוך או מטעמו, בתחומי המוסד או מחוצה לו, בין בתמורה ובין בהתנדבות, לשם הקניית ערכים, ידע ומיומנויות לימודיות וחברתיות לתלמידים.

ועדה מייעצת

2.  

(א)  שר החינוך ימנה ועדה מייעצת (להלן- הוועדה) כדלהלן:

(1) לעניין הוראת המנהל הכללי לפי תקנה 3(3) ו-(4), אלה יהיו חבריה:

(א)  מנהל המינהל הפדגוגי במשרד, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;

(ב) יושב ראש המזכירות הפדגוגית במשרד או מי מטעמו;

(ג)  מנהל אגף בטחון במשרד או מי מטעמו;

(ד) היועץ המשפטי למשרד או מי מטעמו;

(ה)  מנהל אגף כוח אדם בהוראה במשרד או מי מטעמו.

(ב) המניין החוקי לישיבות הוועדה יהיה שלושה חברים לפחות ובהם יהיו יושב ראש הוועדה והיועץ המשפטי למשרד או מי מטעמו.

(ג)  המלצות הוועדה יהיו מנומקות ובכתב.

(ד) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה.

הוראה בדבר גורם חיצוני

3.  

(א)  המנהל הכללי רשאי, מיוזמתו או לפי פנייה אליו, אגב פעילות חינוכית מסויימת או שלא אגב פעילות חינוכית מסויימת, בהיוועצות עם הוועדה ובהתאם לאמות המידה שבתקנה 4, להורות בעניינו של גורם חיצוני כי מנהלי מוסדות חינוך לא יאפשרו לאותו גורם חיצוני לקיים פעילויות חינוכיות במוסדות החינוך, כשמתקיים באותו גורם אחד או יותר מאלה:  

(1) פעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי; לעניין תקנת משנה זו, "פעילות"- פעילות מכוונת ומפורשת, ולרבות כל אחד מאלה:

(א)  פרסום, ובכלל זה פרסום רשמי ופרסום באמצעי תקשורת וכרזות;

(ב) קביעת מטרות בתזכיר או בתקנון של תאגיד;

(ג)  התבטאות פומבית חוזרת ונשנית בנוסחה, בתוכנה או במשמעותה שפורסמה על ידי הגורם החיצוני או מי מטעמו;

(ד) ייזום פעילות, מימונה או השתתפות משמעותית במימונה;

(2) הוא פועל לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל או הליכים מדיניים מחוץ לישראל, נגד חיילי צבא הגנה לישראל בשל פעולה שביצעו במסגרת תפקידם או נגד מדינת ישראל, וזאת באופן יזום ובאחת או יותר מהדרכים האלה:

(א)  הגשת תלונה או בקשה לנקיטה בהליכים כאמור;

(ב) פתיחה בהליכים כאמור, סיוע חוזר ונשנה לפתיחתם ובכלל זה העברת מידע לגורמים מחוץ לישראל שפועלים לפתיחת הליכים כאמור, או ייצוג במסגרתם;

(ג)  גיוס כספים או משאבים לנקיטת הליכים כאמור.

(ב) המנהל הכללי רשאי שלא לבחון פנייה אם סבר שהיא אינה מראה עילה מספקת לבחינת האמור בה, ולרבות שאינה כוללת אסמכתאות מספיקות.

אמות מידה להוראה

4.  

המנהל הכללי ישקול מתן הוראה לפי תקנה 3, בהסתמך, בין השאר, על השיקולים האלה לפי העניין:

(1) פעילותו של הגורם החיצוני;

(1) משך פעילות הגורם החיצוני ומידת הישנותה;

(2) מידת הפומביות של פעילות הגורם החיצוני;

(3) נסיבות הפעילות של הגורם החיצוני, לרבות נסיבות חיצוניות;

(4) חזרה בו של הגורם החיצוני מהפעילות, ולרבות הפסקה מכוונת מצד הגורם החיצוני של הפעילות, תוך קיום פעילות מתמשכת ומשמעותית העולה בקנה אחד עם מטרות החינוך הממלכתי;

(5) הבעת חרטה על ביצוע העבירה או הפעילות;

(6) חלוף הזמן מעת קיום הפעילות או העבירה.

תכנים ופעולות העומדים בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי

5.  

לעניין הוראה כאמור בתקנה 3(א)(1) ומבלי לגרוע מסמכות המנהל הכללי לקבוע כאמור ביחס לתכנים שאינם מנויים להלן, יראו בכל אחד מתכנים ופעולות אלה כעומדים בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי:

(1) קריאה לעשיית מעשה אלימות, או הבעת דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו;

(2) קריאה לרדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;

(3) קריאה לפגיעה בזכויות אדם או שלילתן, בניגוד לדין;

(4) הכחשת שואה כמשמעותה בחוק איסור הכחשת השואה, התשמ"ו- 1986[7];

(5) הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר (טבח שמיני עצרת), כמשמעותו בחוק איסור הכחשת אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ה - 2025[8];

(6) עידוד לאי – קיום במזיד של פקודה שניתנה לחייל מאת מפקד תוך מילוי תפקידו או לסירוב לקיימה, בניגוד לכל דין;

(7) עידוד להעדרות של חייל, לרבות יוצא צבא, בניגוד לכל דין;

(8) עידוד להמנעות משירות כאמור בסעיף 2(א)(13) לחוק;

(9) גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור כמשמעה בסעיף 24 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו- 2016[9], או כל עבירה לפי חוק זה, וכן גילוי הזדהות כאמור עם פעילות עוינת של מדינת אויב;

(10) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(11) ציון כינונה של המדינה כמושא אבל, ובכלל זה ציון יום העצמאות או יום הקמת המדינה כיום אבל;

(12) מעשה השחתה או ביזוי פיזי הפוגע בכבוד דגל המדינה או סמל המדינה;

(13) קריאה להימנעות במתכוון מקשר כלכלי, תרבותי או אקדמי עם אדם או עם גורם אחר, ובכלל זה עם עסק, רק מחמת זיקתו למדינת ישראל, מוסד ממוסדותיה או אזור הנמצא בשליטתה, שיש בה כדי לפגוע בו פגיעה כלכלית, תרבותית או אקדמית;

(14) מעשה או קריאה שמטרותיהן להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין, או שתוכנן כאמור;

(15) הסתה או גירוי לשינויו של דבר שיסודו בדין, בדרכים לא כשרות.

משך ההוראה

6.  

(א)  המנהל הכללי יקצוב בזמן את הוראתו לפי תקנה 3 (להלן- משך ההוראה); תוקף הוראה כאמור יהיה שנה לפחות ולא יותר משלוש שנים.

(ב) עם תום משך ההוראה או עובר לסיומה, יהא המנהל הכללי רשאי להאריך את משך ההוראה, בהסתמך על מידע עדכני ועל שיקולים כאמור בתקנות 3 ו-4.

(ג)  לא האריך המנהל הכללי את ההוראה כאמור, תפקע ההוראה; על אף האמור, המנהל הכללי יהא רשאי לשוב ולהורות באשר לפעילותו של הגורם החיצוני, כאמור בתקנה 3, ובהסתמך על מידע עדכני ועל שיקולים כאמור.

הודעה לגורם חיצוני

7.  

(א)  היה בכוונתו של המנהל להורות בעניין פעילות חינוכית של גורם חיצוני כאמור בתקנה 3, ימסור לגורם החיצוני הודעה מנומקת על כוונתו ויאפשר לו לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה, כפי שיורה המנהל הכללי, בתוך 21 ימים ממועד מסירת ההודעה.  

(ב) מבלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל הכללי להורות על מניעת פעילות במוסד חינוך של גורם חיצוני למשך התקופה שמיום מסירת ההודעה לפי תקנת משנה (א) עד להחלטה בעניינו של הגורם החיצוני ולא יותר מ-21 ימים מתום התקופה שניתנה לגורם החיצוני לטעון את טענותיו כאמור בתקנת משנה (א) או מיום שטען את טענותיו כאמור, לפי המוקדם מביניהם.

(ג)  הורה המנהל הכללי בעניינה של פעילות חינוכית של הגורם החיצוני לפי תקנה 3, יודיע על כך בכתב לגורם החיצוני, ויפרט את נימוקי החלטתו.

עיון מחדש

8.  

גורם חיצוני שהמנהל הכללי הורה בעניינו לפי תקנה 3, שחל בעניינו שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על הוראת המנהל הכללי כאמור, רשאי לפנות למנהל הכללי בבקשה לעיון מחדש, בצירוף אסמכתאות לשינוי נסיבות כאמור.

חובת מנהל מוסד חינוך

9.  

מנהל מוסד חינוך לא יאפשר ולא יתיר קיום פעילות חינוכית של גורם חיצוני שנתן המנהל הכללי הוראה בעניינו לפי תקנה 3.