תוכן עניינים
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'....) (שיפוי מעסיקים בעד עובדים בתקופת שירות מילואים), התשפ"ו–2026
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
יתוקן חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
ה. השפעה תזכיר החוק המוצע על התקציב
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'....) (שיפוי מעסיקים בעד עובדים בתקופת שירות מילואים), התשפ"ו-2026
2. הוספת סעיף 283(ג) - הוראת שעה
3. תחילה
תזכיר חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס'....) (שיפוי מעסיקים בעד עובדים בתקופת שירות מילואים), התשפ"ו–2026.
פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), מסדיר את ההוראות בנוגע לתגמולים למשרתים במילואים. בהתאם לסעיף 283 לחוק, מעביד שנהג לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, חייב להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או קרן, לפי העניין, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו הוא לא שירת במילואים והוסיף לעבוד.
על רקע הלחימה הממושכת מאז ה-7 באוקטובר 2023, בגזרות השונות ופרקי הזמן הארוכים והתכופים שחיילי מילואים גויסו לשירות מילואים, מתוך הוקרה רבה אליהם, מטרת התיקון המוצע היא לתקן את החוק, כך שיקבע, כהסדר קבע, זכאות לשיפוי מעביד, שאינו מעביד ציבורי, של משרתי מילואים, גם אם שירות המילואים אינו שירות חירום בגין תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה ועל תשלום דמי ביטוח לאומי ששילם המעביד בעד העובד בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והמשיך לעבוד. עוד מוצע לקבוע זכאות למענק למעביד כאמור של חיילי מילואים ששירתו בשנת 2025 ובשנת 2026.
ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:
עיקר 1:
מוצע לשפות מעביד (שאינו מעביד ציבורי כהגדרתו בסעיף 283 לחוק) בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד במכפלת מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, וזאת בגין תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה ועל תשלום דמי ביטוח לאומי ששילם המעביד בעד העובד בתקופת שירותו במילואים.
עיקר 2:
מוצע לקבוע בהוראת שעה כי מיום י"ב בטבת תשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד ליום ו' בתמוז התשפ"ח (30 ביוני 2028), יקראו את החוק כך שמעביד (שאינו מעביד ציבורי כהגדרתו בסעיף 283 לחוק) יהיה עשוי להיות זכאי למענק בנוסף על השיפוי המוצע בעיקר 1, בתנאי שהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במועדים הנקובים עבור שירות מילואים שביצע העובד, ונמצא זכאי לשיפוי לפי תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 או מכוח סעיף 283 כנוסחו בסעיף 1 לתיקון זה. גובה המענק יקבע לפי מספר ימי המילואים שביצע העובד בתקופה הרלוונטית וכנגזרת מסכום השיפוי ששולם למעביד עבור התקופות כאמור.
במסגרת יישום הצעת החוק נדרשים כ-1.1 מיליארד ש"ח בשנה בכל אחת מהשנים 2026-2028 ביחס לסעיף 1 לתזכיר וכ-0.8 מיליארד ש"ח בשנת 2026 וכ-0.2 מיליארד ש"ח בשנת 2027 ביחס לסעיף 2 לתזכיר. לצורך כך יוקצו המשאבים הנדרשים כפי שיסוכם בין משרדי האוצר, הביטחון והמוסד לביטוח לאומי.
אין.
|
1. |
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 283: |
||||||
|
|
|
(א) |
בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ושיפוי מעבידים על תשלומים". |
||||
|
|
|
(ב) |
האמור בסעיף יסומן (א) ואחריו יבוא: |
||||
|
|
|
"(ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד במכפלת מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, לקופה, לקרן וכיוצא באלה, ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד, ובלבד שלא היה זכאי בגין אותה תקופה לשיפוי מכוח הוראות סעיף 376. |
|||||
|
|
|
"מספר ימי שירות מילואים" – סך הימים המחושב לצורך תשלום התגמול לפי סעיף 271 לחוק; |
|||||
|
|
|
||||||
|
|
|
(1) |
המדינה; |
||||
|
|
|
(2) |
גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[2]; |
||||
|
|
|
(3) |
קופת חולים; |
||||
|
|
|
"סכום ההכנסה ליום" – הכנסת עובד לפי אחד מאלה, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו בסעיף 270 : |
|||||
|
|
|
(1) |
עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה – הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, מחולקת בתשעים; |
||||
|
|
|
(2) |
עובד שעבד אצל מעביד חודש או חודשיים ברבע השנה - הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, מחולקת בשלושים או בשישים, לפי העניין; |
||||
|
|
|
(3) |
עובד שעבד פחות מחודש אצל מעביד ברבע השנה או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות מחולקת בשלושים; בפסקה זו, "חודש השירות" – חודש שבו שירת בשירות מילואים, כולל חודש ששירת בחלק ממנו; |
||||
|
|
|
לעניין פסקאות (1) עד (3), "הכנסתו מעבודה" – שכר העבודה וכן תשלום ששילם לו המעביד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; |
|||||
|
|
|
"עובד" – עובד ששירת בשירות מילואים, ולמעט עובד של מעביד ציבורי; |
|||||
|
|
|
"רבע השנה" – לעניין עובד, רבע השנה כמשמעותה בסעיף 273". |
|||||
|
|
|
(ג) אוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד, לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. |
|||||
|
2. |
בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד ליום ו' בתמוז התשפ"ח (30 ביוני 2028) יקראו את החוק העיקרי כך שבסעיף 283, בסופו יבוא: |
||||||
|
|
|
"(ג) |
(1) |
מעביד הזכאי לשיפוי מכח תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום)(הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 ובתנאי שהגיש למוסד תביעה לתגמולי מילואים עבור העובד עד ליום כ"ה בסיון התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) בגין שירות מילואים של עובד בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), או מעביד הזכאי לשיפוי מכוח סעיף 283 כנוסחו בסעיף 1 לתיקון זה, שהגיש תביעה לתגמולי מילואים עבור העובד עד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027) בגין שירות מילואים של עובד בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), יהא זכאי למענק בגין כל אחת מהתקופות כאמור עבור כל אחד מעובדיו בשיעורים כדלקמן מסכום השיפוי כמשמעותו בסעיף 283(ב) לפי מספר ימי שירות המילואים של עובד בכל אחת מהתקופות כאמור בהתאם לתנאים שלהלן: |
|||
|
|
|
|
|
(א) בגין עובד ששירת לפחות 20 ימים ועד 70 ימים – מענק בשיעור של 10%; |
|||
|
|
|
|
|
|
(ב) בגין עובד ששירת לפחות 71 ימים ועד 120 ימים – מענק בשיעור של 25%; |
||
|
|
|
|
|
(ג) בגין עובד ששירת לפחות 121 ימים ועד 170 ימים – מענק בשיעור של 40%; |
|||
|
|
|
|
|
(ד) בגין עובד ששירת לפחות 171 ימים – מענק בשיעור של 55%; |
|||
|
|
|
|
(2) |
אוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום המענק למעביד לפי הוראת השעה, לרבות ההוצאות המנהליות הכרוכות בתשלום כאמור." |
|||
|
3. |
(א) תחילתו של סעיף 1 לתיקון זה ביום פרסומו והוא יחול על שירות מילואים שבוצע מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1.1.2026) ואילך; |
||||||
|
|
|
(ב) תחילתו של סעיף 2 לתיקון זה ביום פרסומו ואולם תשלומים מכוח סעיף זה בגין שירות מילואים של עובד בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) ישולמו במהלך חודשים יוני 2026 ויוני 2027 ובגין שירות מילואים של עובד בתקופה שמיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) ישולמו במהלך חודשים יוני 2027 ויוני 2028. |
|||||
בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ביום 7 באוקטובר 2023, וההכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, הכרזה אשר הוארכה מעת לעת, פתחה מדינת ישראל במלחמת "חרבות ברזל" (בשמה באותה תקופה), ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה, בהתאם לסעיף 40 לחוק־ יסוד: הממשלה, על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות. בהתאם, הוחלט על גיוס מילואים נרחב לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008.
על רקע הלחימה הממושכת בגזרות השונות ופרקי הזמן הארוכים והתכופים שחיילי מילואים גויסו לשירות מילואים, מתוך הוקרה רבה אליהם, מוצע לתקן את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), בהתאם לפירוט להלן.
סעיף 283 לחוק, קובע כי על המעסיק מוטלת החובה להמשיך לשלם בתקופת מילואים של העובדים המשרתים במילואים תשלומים שנהגו לשלם בעדם לקופת תגמולים, לקופת פנסיה, לקופה, לקרן וכיוצא באלה. ויובהר, תשלומים אלה משולמים על השכר בפועל של העובד ולא ביחס לתגמולי המילואים שמשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי וכן תשלומים אלה משולמים בכל עת, על ידי המעסיק ללא שיפוי לגביהם.
בעקבות גיוס המילואים שהחל ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), שהיה גיוס נרחב מאוד הן מבחינת היקף משרתי המילואים והן מבחינת משך הגיוס. הנטל שהושת על המעסיקים של משרתי המילואים בשל הוראות סעיף 283, הפך לנטל משמעותי.
מכח הוראות סעיף 376 לחוק, ולאחר שהתקבלה הוראת שר הביטחון כי שירות המילואים האמור עד ליום 31 בדצמבר 2025 הוא "שירות חירום", נקבעו בתקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראה שעה חרבות ברזל), ההתשפ"ד-2024 (להלן – התקנות), במסגרת הוראת שעה של שר העבודה ושר האוצר הוראות בדבר שיפוי מעסיק של משרת מילואים בשיעור של 20% משכרו היומי של העובד בתקופת רבע השנה שקדמה ל-1 לחודש שבו החל שירות המילואים שבוצע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועד ליום ל' כסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), ומאוחר יותר שהוארכה בשנה נוספת עד ליום י"א בטבת התשפ"ו ( 31 בדצמבר 2025).
כעת, עם פקיעת תוקפן של התקנות, מוצע לתקן את החוק ולקבוע את שיפוי המעסיקים שנקבע בתקנות כאמור, כתיקון קבע בחוק אשר יחול גם על שירות מילואים בתקופת שגרה, מבלי לקשור את השיפוי ושיעורו בהוראה של שר הביטחון ובסמכויות שר העבודה ושר האוצר כאמור בהוראות סעיף 376 לחוק.
סעיף 1 -
מוצע לקבוע כי השיפוי לא יינתן למעסיק שהוא המדינה ולגופים שנתמכים על ידה במישרין או בעקיפין וכן לגופים שלממשלה בעלות מלאה או חלקית עליהם. זאת, מאחר שלגופים אלה כבר יש סיוע או תמיכה בדרך אחרת מהמדינה.
כן מוצע לקבוע כי השיפוי למעסיק (שאינו מעביד ציבורי כהגדרתו בסעיף 283 לחוק) יעמוד על שיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד במכפלת מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד, וזאת על תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה ועל תשלום דמי ביטוח לאומי ששילם המעסיק בעד העובד בתקופת שירותו במילואים, גם אם שירות המילואים אינו שירות חירום. שיעור השיפוי משקף בקירוב את תשלומי החובה שמשלם המעביד עבור העובד.
במסגרת זאת, מוצע לקבוע כי במקרה שבו העובד עבד שלושה חודשים מלאים בתקופת רבע השנה האמורה, תחושב הכנסתו היומית לפי חלוקה של סכום הכנסתו ב-90. במקרה שבו עבד העובד רק חודש או חודשיים מלאים בתקופת רבע השנה האמורה, תחושב הכנסתו היומית לפי חלוקה של הכנסתו בחודש או חודשיים אלו, לפי העניין, בחלוקה ל-30 או 60, בהתאמה. במקרה שבו העובד עבד פחות מחודש אצל מעביד ברבע השנה או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות, תחושב הכנסתו היומית לפי חישוב הכנסתו החודשית בחודש בו ביצע את שירות המילואים כאילו עבד חודש מלא כשהיא מחולקת ל-30.
לעניין זה יובהר כי חודש מלא הוא חודש שבו התקיימו יחסי עובד מעסיק במשך כל ימי החודש. כמו כן, חישוב זה הוא חישוב מיטיב שכן הוא אינו לוקח בחשבון חלק מחודש עבודה. סכום ההכנסה היומי לחישוב השיפוי, יכול ויפחת מסכום התגמול המזערי, שכן הוא מחושב לפי שכר העובד בפועל, אולם הוא לא יעלה על סכום התגמול המרבי למשרת מילואים, בהתאם להגדרתו בסעיף 270 לחוק.
עוד מוצע כי השיפוי למעסיק יינתן רק מקום בו לא ניתן בגין אותה תקופה שיפוי למעביד מכוח התקנות.
סעיף 2 -
על רקע שירות המילואים הממושך והנרחב, ומתוך הוקרה והערכה לציבור המעסיקים שממשיכים לשאת בחובותיהם כלפי עובדיהם משרתי המילואים, ומתוך רצון לסייע להם בהתמודדות במאמץ זה, מוצע לקבוע בהוראת שעה כך שמיום י"ב בטבת תשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד ליום ו' בתמוז התשפ"ח (30 ביוני 2028), יקראו את חוק הביטוח הלאומי כך שמעביד (שאינו מעביד ציבורי כהגדרתו בסעיף 283 לחוק) יהיה עשוי להיות זכאי למענק, בנוסף לשיפוי המוצע בהצעת החוק בסעיף 1, ובתנאי שהגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי במועדים הנקובים בהצעת החוק עבור שירות מילואים שביצע העובד, ונמצא זכאי לשיפוי לפי תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 או שנמצא זכאי לשיפוי מכוח סעיף 283 כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה.
גובה המענק שישולם למעסיק עבור כל אחת מהשנים 2025 ו-2026 יקבע לפי מספר ימי המילואים שביצע העובד בכל שנה ויהיה בשיעור של בין 10% ל- 55% מסכום השיפוי ששולם למעסיק בגין העובד עבור כל אחת מהתקופות כאמור.
אוצר המדינה במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום השיפוי למעסיקים וכן בהוצאות הכרוכות בתשלום המענק למעסיק, לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלומים כאמור.
סעיף 3 - מוצע לקבוע כי סעיף 1 בהצעת החוק יחול למפרע, על שירות מילואים שבוצע מיום 1 בינואר 2026 ואילך. המענקים מכח סעיף 2 עבור התקופה הקובעת הראשונה (שנת 2025) ישולמו למעסיקים במהלך חודשים יוני 2026 ויוני 2027 ועבור התקופה הקובעת השנייה (שנת 2026) ישולמו במהלך חודשים יוני 2027 ויוני 2028.