צו התקנים (פטור ממילוי אחר דרישות תקן רשמי)(הוראת שעה) התשפ"ו–2026
מטרת הצו המוצע היא לפטור יבואנים ויצרנים מסוימים מהחובה לעמוד בדרישות סעיף 209 – דרישות ושיטות בדיקה מיקרוביולוגיות, לת"י 877- פירות וירקות מוקפאים: כללי, מיולי 1995, לרבות ג"ת מס' 1 מנובמבר 2015, וזאת בכפוף לעמידה בתנאים שונים.
רשמיות סעיף 209 לת"י 877 מתבטלת ביום 1.08.2026, מכוח אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון)(ביטול רשמיות), התשפ"ג-2022, מיום 14.11.2022. הסרת הרשמיות נדחתה עד לאוגוסט 2026 על מנת לאפשר הסדרה של הנושא בידי משרד הבריאות בתקופה זו, במסגרת חקיקת המזון. בהתייעצות עם משרד הבריאות מוצע, כבר בשלב זה, לפטור מדרישות סעיף זה חלק מהיבואנים והיצרנים, כמפורט בצו, וזאת רק לעניין המזון שהוגדר כ"לא מוכן לאכילה". הפטור נועד לסייע לפתיחת השוק לתחרות, לצד שמירה על בריאות הציבור ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים בתחום.
תחולתו של הפטור מותנית במספר תנאים: רק אם היבואן או היצרן מפעילים מערכת בקרה כאמור בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, הגדרת המזון ככזה "שאינו מוכן לאכילה" במסגרת ניהול הסיכונים של היצרן, אריזת המזון כוללת הוראות בישול מפורטות ומתוקפות שמטרתן להפחית את רמת החיידקים לרמה בטוחה, והמזון נצרך באופן רגיל רק לאחר בישול יסודי.
טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 16(א) לחוק התקנים, התשי"ג–1953[1], ולאחר התייעצות עם שר הבריאות, אני מצווה לאמור: |
|
הגדרות |
1. |
"מחולל מחלה" – גורם ביולוגי או כימי העובר דרך מזון ועלול לגרום לתחלואה באדם; |
|
|
|
"ת"י 877" – ת"י 877 - פירות וירקות מוקפאים: כללי, מיולי 1995, לרבות ג"ת מס' 1, מנובמבר 2015[2]. |
|
פטור מותנה מדרישות ושיטות בדיקה מיקרוביולוגיות |
2. |
על פירות וירקות מוקפאים לא יחול סעיף 209 לת"י 877, ובלבד שהתקיימו כל אלה: |
|
|
|
(1) לעניין מזון מיובא, יבואן המזון רשום במרשם היבואנים הנאותים לפי סעיף 115 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015[3] (להלן – חוק המזון), ולעניין מזון המיוצר בישראל, יצרן המזון הוא בעל אישור ייצור נאות לפי סעיף 41(א) לחוק המזון, או שמדובר במזון המסומן "ללא גלוטן", המיוצר בישראל בידי יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות ופועל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצורפה להתחייבות, כאמור בסעיף 22(א2) לחוק המזון; |
|
|
|
(2) היבואן או היצרן כאמור בפסקה (1), לפי העניין, מפעיל מערכת בקרה כאמור בסעיפים 115, 42 או 41(ב) לחוק המזון, לפי העניין, המתחשבת, בין היתר, במאפייני המוצר, מניעת זיהום צולב, נהלים מתאימים, ניטור ותוכניות דיגום; |
|
|
|
(3) המזון המיובא או המיוצר בישראל, סווג על ידי היצרן כמזון "שאינו מוכן לאכילה" במסגרת ניהול הסיכונים של היצרן, והאריזה כוללת הוראות הכנה או בישול מפורטות, מתוקפות וישימות שמטרתן להפחית את רמות מחוללי המחלה לרמה בטוחה; |
|
|
|
(4) מזון שהשימוש הסביר והמקובל בו הוא רק לאחר בישול יסודי. |
|
תחילה ותוקף |
3. |
תחילתו של צו זה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); הצו יעמוד בתוקפו עד ליום י"ז באב, התשפ"ו (31 ביולי 2026). |
__________ התשפ"ו (________ 2026)
(חמ 6352 – 3)
__________________
ניר ברקת
שר הכלכלה והתעשייה
דברי הסבר
ת"י 877- פירות וירקות מוקפאים: כללי, מיולי 1995, לרבות ג"ת מס' 1 מנובמבר 2015, הינו תקן רשמי לעניין סעיף 209 – דרישות ושיטות בדיקה מיקרוביולוגיות. על פי אכרזת הגנה על בריאות הציבור (מזון)(ביטול רשמיות), התשפ"ג-2022, מיום 14.11.2022, רשמיות סעיף 209 מתבטלת ביום 1.08.2026. הסרת הרשמיות נדחתה עד לתאריך זה על מנת לאפשר בתקופה זו הסדרה של הנושא בידי משרד הבריאות במסגרת חקיקת המזון.
כחלק ממדיניות הממשלה להקל על תהליכי יבוא וייצור מוצרי צריכה, לרבות מוצרי מזון, בהתייעצות עם הממונה על התקינה, אגף התקציבים במשרד האוצר, ועם מנהלת מערך בריאות-רגולציה משקית (מזון ותמרוקים) במשרד הבריאות, החליט שר הכלכלה והתעשייה, בהתאם לסעיף 16(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953, לפטור מעמידה בדרישות סעיף 209 לת"י 877 עוד קודם ליום 1.8.2026. פטור זה יסייע להשלמת הרפורמה בייבוא המזון, תוך פתיחת השוק לתחרות, לצד שמירה על בריאות הציבור ואימוץ סטנדרטים בינלאומיים בתחום.
הפטור ניתן רק ליבואן הרשום במרשם היבואנים הנאותים, ליצרן בעל אישור ייצור נאות, או שמדובר במזון המסומן "ללא גלוטן", המיוצר בידי יצרן שקיבל אישור הגשת התחייבות ופועל בהתאם לתוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית שצורפה להתחייבות, והכל בהתאם לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו-2015. כמו כל, על היצרן או היבואן לעמוד בכל התנאים הבאים:
- הוא מפעיל מערכת בקרה עצמית כאמור בחוק המזון, המתחשבת בין היתר במאפייני המוצר, מניעת זיהום צולב, נהלים מתאימים, ניטור ותוכניות דיגום.
- המזון הוגדר כמזון "שאינו מוכן לאכילה" במסגרת ניהול הסיכונים של היצרן, והאריזה כוללת הוראות בישול מפורטות ומתוקפות שמטרתן להפחית את רמת החיידקים לרמה בטוחה.
- המזון נצרך באופן רגיל רק לאחר בישול יסודי.