א. שם החוק המוצע
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)(תיקונים שונים), ה'תשפ"ו - 2026
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
לתיקון המוצע שתי תכליות – האחת, לקבוע כי לסגן נשיא לנשיא בית משפט השלום לנוער, ימונה שופט המכהן כשופט נוער, וזאת לצורך עיגון התפקיד כתפקיד ייעודי, וכך לעגן את הנוהג הקיים כיום לפיו סגן הנשיא הממונה (כסגן נשיא בית משפט השלום) הינו בעל הכשרה בתחום הנוער, כנוהג מחייב.
התכלית השנייה היא לקבוע זכאות לייצוג (על ידי סניגור ציבורי) לקטינים בשלב השימוע בטרם הגשת כתב אישום.
ג. עיקרי החוק המוצע
עיקר 1 – תיקון סעיף 2(ב)
מוצע לקבוע בסעיף 2(ב) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), ה'תשל"א-1971 (להלן – חוק הנוער) כי שר המשפטים רשאי למנות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שופט מבין שופטי הנוער לסגן נשיא בית משפט לנוער, וכי על מינוי של סגן נשיא בית משפט לנוער ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום.
עיקר 2 – תיקון סעיף 18
מוצע לקבוע זכאות לייצוג לקטינים בשלב השימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כיום, מוגשת בקשה זו על ידי הסניגוריה הציבורית במסגרת בקשה דחופה לבית המשפט מכח סעיף 18(ב) לחוק הנוער. מאחר שמנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי כל הבקשות לייצוג קטינים בנסיבות אלו מתקבלות, יש בתיקון המוצע כדי לייעל את ההליך ולהקל על הפרוצדורה הנדרשת מקטינים בטרם הליך השימוע. בהתאם, מוצע לתקן את חוק הסניגוריה הציבורית, ה'תשנ"ו-1995 (להלן - חוק הסניגוריה הציבורית) ולהוסיף בסעיף שכותרתו "זכאות לייצוג" זכאות גם בנסיבות אלו.
ד. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים
1. תיקון סעיף 2 לחוק.
2. הוספת סעיף קטן (א1) לסעיף 18 לחוק.
3. תיקון עקיף לחוק הסניגוריה הציבורית במסגרתו יתווסף סעיף קטן (ה) לסעיף 18 לחוק זה.
ה. השפעת החוק המוצע על קטינים
התיקון לחוק יבטיח שסגן נשיא בית משפט לנוער יהיה בעל הכשרה בתחום הנוער, וכן יקנה זכאות לייצוג לקטינים חשודים כבר בשלב השימוע לפני הגשת כתב האישום. זכאות לסניגור ציבורי בשלב זה תאפשר ניצול אפקטיבי של זכות השימוע ותייתר הגשת בקשות לבית המשפט לצורך קבלת ייצוג מהסניגוריה הציבורית.
ו. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
ביום 31.1.2022 הודיעה הסניגוריה הציבורית כי אין להערכתה השפעה תקציבית לתיקון החוק המוצע, משום שלא צפוי גידול משמעותי במספר ההליכים בהם הסנגוריה הציבורית מייצגת, שכן, כאמור לעיל, כבר כיום מוגשות בקשות לייצוג בהליכי שימוע, וכל בקשות הייצוג המוגשות מתקבלות. לפיכך, יש בהצעה זו כדי לייעל את ההליכים ולהקל על הפרוצדורה הנדרשת כיום מקטינים ומבתי המשפט. כמו כן, נוכח העובדה שקטין זכאי למינוי סניגור ציבורי עם הגשת כתב אישום, וזאת אף ללא כל צורך בצו שיפוטי, נראה כי מינוי סניגור בשלב שיאפשר קיום הליך של שימוע יתרום לחיסכון בכספי הציבור.
להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
|
תיקון חוק הנוער |
1. |
בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971[1] (להלן – החוק העיקרי) - |
||
|
|
|
(1) |
בסעיף 2 לחוק העיקרי אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(ב1) |
שר המשפטים רשאי למנות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, שופט מבין שופטי הנוער לסגן נשיא בית המשפט לנוער; על מינוי של סגן נשיא בית משפט לנוער ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום". |
|
|
|
(2) |
בסעיף 18 לחוק העיקרי אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
|
|
|
|
|
"(א1) |
קטין שרשות תביעה הזמינה אותו להציג בפניה את טיעוניה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982[2] זכאי לייצוג על ידי סניגור לפי חוק הסניגוריה הציבורית."
|
|
תיקון חוק הסניגוריה הציבורית |
2. |
בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו- 1995[3], בסעיף 18(א), אחרי פסקה (8)(ד) יבוא: |
||
|
|
|
"(ה) |
בשימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982". |
|
דברי הסבר
מוצע לערוך שני תיקונים בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן – חוק הנוער), כמפורט להלן -
1. קביעת אפשרות מינוי סגן נשיא לנשיא בית משפט השלום לנוער, המכהן כשופט נוער.
2. קביעת זכאות לייצוג על ידי סניגור ציבורי לקטינים בשלב השימוע בטרם הגשת כתב האישום.
סעיף 1
סעיף 2(ב) לחוק הנוער קובע כי: "נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות, בהסכמת שר המשפטים, שופט מבין שופטי נוער לנשיא בתי המשפט לנוער לתקופה שיקבע." ואולם, בניגוד לסעיף 2(ב) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ולסעיף 26(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], המאפשרים מינוי סגן נשיא לענייני משפחה או סגן נשיא בית משפט שלום לענייני תעבורה, לא נקבעה הוראה המאפשרת מינוי שופט בית משפט לנוער, לסגן נשיא בית משפט לנוער.
נוכח האמור, מוצע לקבוע באופן דומה כי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון רשאי למנות שופט מבין שופטי הנוער לסגן נשיא בית משפט לנוער, וכי על מינוי של סגן נשיא בית משפט לנוער ועל כהונתו יחולו הוראות סעיף 9(ב) ו-(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] ה'תשמ"ד-1984, החלות על מינויו וכהונתו של סגן נשיא בית משפט שלום.
יצוין כי תנאי כשירות למינוי נשיא לפי חוק הנוער הוא היותו שופט בית משפט שלום לנוער, תנאי שלא מתקיים כיום, לפי החוק, לגבי סגן נשיא בית משפט שלום.
באופן זה ייקבע כלל ברור ואחיד לפיו מינוי סגן נשיא לנשיא בית משפט לנוער מצריך הכשרה בתחום הנוער.
יש לציין כי כבר כיום הנוהג הקיים הוא שסגני הנשיא לנשיאי בתי המשפט לנוער (הממונים כסגני נשיא בית משפט השלום) ממונים מקרב שופטי בית משפט לנוער ובעלי הכשרה לתחום הנוער, אולם, כאמור, מוצע לעגן זאת בחקיקה על מנת שתנאי זה יהיה מחייב.
סעיף 2
זכות הייצוג בהליכים פליליים היא זכות יסודית ומרכזית, אשר נועדה "להבטיח שהנאשם יזכה למשפט הוגן ויוכל לנהל באמצעות סנגורו את הגנתו כראוי ולממש את זכויותיו העומדות לו על פי דין" (ראה ע"פ 7335/05 הסניגוריה הציבורית, מחוז נצרת והצפון נ' מדינת ישראל (פ"ד ס(2), 346, 354).
התיקון המוצע מבקש לתת ביטוי נוסף לחשיבותה של זכות הייצוג, ולאפשר ייצוג לקטינים בשלב השימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.
כיום בנסיבות אלו מוגשת בקשה לבית המשפט לנוער בטרם שלב השימוע במסגרת סעיף 18(ב) לחוק הנוער.
מנתוני הסניגוריה הציבורית עולה כי מדי שנה מוגשות לבתי המשפט לנוער כ-300 בקשות לייצוג קטינים בשלב השימוע וכי כל הבקשות מתקבלות על ידי בית המשפט.
יש בתיקון המוצע אפוא כדי לייעל את ההליכים, להקל על הפרוצדורה הנדרשת מקטינים בטרם הליכי השימוע ולייתר את הפנייה בעניין זה לבית המשפט לנוער לצורך קבלת אישור מקדמי לייצוג כאמור.
כמו כן, מינוי סניגור ציבורי לקטין בשלב זה של ההליך הפלילי, מיטיב עם הקטין, ומאפשר לו ניצול אפקטיבי של זכות השימוע.