טיוטת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...) (תיקונים שונים), התשפ"ו -2026

 

דברי הסבר

 

כללי:

התקנות המוצעות מסדירות היבטים שונים בניהול תיקים והליכים בהוצאה לפועל.

 

לתיקון תקנה 1: במסגרת התיקון המוצע לתקנה 125א לתקנות ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 (להלן- התקנות), קיימת הפניה לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. לכן, מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות, הגדרה לחוק חדלות פירעון.

 

לתיקון תקנה 10:

בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, אשר בוטלו ואשר תחתן הותקנו תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 נכללה תקנה 223 שזה היה לשונה:

223. (א)  בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לתת פסק דין נגד הצד השלישי בשעת הדיון בתובענה, לאחר סיומו או לאחר מתן פסק דין בתובענה; אולם בעל הדין שנתן את ההודעה רשאי לבקש שיידחה מתן פסק דין נגד הצד השלישי עד לאחר שיקיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה.

  (ב)  בכל מקרה לא יוצא פסק דין לפועל נגד הצד השלישי אלא ברשות בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, ולאחר שבעל הדין שנתן את ההודעה קיים את פסק הדין נגדו באותה תובענה.

 

אי התקנה של תקנה דומה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018, יצר העדר הוראה המסדירה, את אופן פתיחת תיק של פס"ד כנגד צד ג' ועל כן, נדרשת הסדרת הנושא.

לאחר בחינת מצב הדברים, דומה כי אין צורך באישור מראש של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל לפתיחת התיק. ניתן לצורך אישור פתיחת תיק שבו מבקשים לבצע פסק דין כנגד צד ג', לוודא שהנתבע מילא אחר פסק הדין שניתן כנגדו, שהוא הבסיס למעשה לחיוב צד ג' כלפי הנתבע. מקום שלעובד לשכת ההוצאה לפועל, יהיו ספקות באשר לאסמכתה המוכיחה את קיום פסק הדין, רק אז, יבקש עובד הלשכה הנחיות מרשם ההוצאה לפועל בדבר פתיחת התיק.

 

בדומה, יש לקבוע הוראות ביחס לפתיחת תיק של נתבע שחויב באחריות בשיעור מסוים, אך יחד ולחוד, עם יתר הנתבעים כלפי התובע. מקום שנתבע מסוים שילם את כל הסכום שנפסק ביחד ולחוד, הוא יוכל לחזור לנתבעים האחרים כדי חלקם, לאחר שימציא אסמכתה כי שילם את חלקם.

כך אם פס"ד קבע כי נתבע א' ישא בשיעור 50% ונתבע ב' בשיעור 50% אך כלפי התובע הם חבים יחד ולחוד לשלם את מלוא פסה"ד ונתבע א' שילם שיעור של 100% של פסק הדין הוא יהיה רשאי לבקש לפתוח תיק נגד נתבע ב' בשיעור של 50% מפסק הדין. הדבר מעגן הלכה למעשה, את החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, כתוארו אז, איתי כרמי בהחלטה בתיק הוצאה לפועל מס' 12-15784-13-4, מיום 6.10.2014.

לתיקון תקנה 10א:

במסגרת התיקון לתקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשפ"ג- 2023,  התווספה תקנה 10א1 שעניינה הסדרת הטיפול בתיקי הוצאה לפועל בהם נפטר הזוכה. בהמשך לתיקון תקנה זו התעורר הצורך בקביעת הסדרים דומים שישלימו את האמור בתקנה 10א שעניינה הוראות לטיפול בתיקי הוצאה לפועל בהם החייב נפטר. בהתאמה לאמור בתקנה 10א1, מוצע כי כדי להסדיר את הדיווח של הזוכה על מינוי מנהל עיזבון לעיזבון החייב, או מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, תישלחנה הודעות על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל. עוד מוצע להסדיר כי ככל שהזוכה לא ממציא בתוך שנה, הודעה על צו מינוי מנהל עיזבון החייב, או מתן צו ירושה או צו קיום צוואה, תישלח אליו הודעה בדבר סגירת התיק, אשר ייסגר אלא אם הזוכה ייתן טעם מספיק לאי סגירת התיק. יובהר, כי ככל שהיורשים לא פועלים לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, עומדת לזוכה שמעוניין לקדם את ההליכים הזכות להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון. סעיף 78(א) לחוק הירושה קובע כי " בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון." מעוניין כאמור, יכול להיות זוכה בתיק הוצאה לפועל המעוניין לקדם את הליכי גביית החוב.

 

 

להוספת תקנה 11ב והוספת טופס 1ח:

מוצע במצב בו  יש מספר זוכים שזכאים לפתוח תיק הוצאה לפועל ורק חלק מהם מגישים את בקשת הביצוע, או במצב שלא כל הזוכים מיוצגים על ידי עורך דין, להחתים את הזוכים על הצהרה, המסדירה את מערכת היחסים של הזוכים זה כלפי זה ומול מערכת ההוצאה לפועל.

 

 

לתיקון תקנה 12:

החלפת תקנת משנה (ב):

תקנה משנה (ב) קובעת:

"ראה מנהל לשכת הוצאה לפועל שלא ניתן לכלול בטופס האזהרה נוסח של פסק דין, פסיקתה, הוראת תשלום, צו, שטר, משכון או שטר משכנתה (בתקנה זו – הפסק), יעביר את טופס האזהרה שהפיק לזוכה, אשר יצרף לטופס העתק מאושר של הפסק ויחזירו ללשכה לשם ביצוע ההמצאה."

 

על פי רוב, מצרפת מערכת ההוצאה לפועל הפועלת באמצעות בית הדפוס אשר בבארי, את פסק הדין לאזהרה. הפרוצדורה, של שליחת אזהרה לזוכה כדי שיצרף את פסק הדין המלא, אינה ניתנת לביצוע ומסרבלת ומעכבת את משלוח האזהרה. כאמור, מערכת ההוצאה לפועל, מצרפת בעצמה את פסק הדין המלא לאזהרות הנשלחות על ידה, אך כאשר היקף העמודים בפסק הדין עולה על 50 עמודים, הדבר אינו אפשרי, משום שלא ניתן לכרוך את פסק הדין למעטפה והדבר פוגם ברוטינת צירוף פסקי הדין לאזהרות ומשלוחם. מוצע לשנות את התקנה ולקבוע כי אם היקף עמודי פסק הדין עולה על 50 עמודים, יצורפו לאזהרה רק חלק מעמודי פסק הדין (הכוונה לשלוח עמודים ראשונים ואחרונים של פסק הדין) ולאזהרה יצורף דף הנחיות המבהיר לחייב כיצד הוא יכול לעיין בפסק הדין המלא.

 

 

לתיקון תקנה 15א2:

הוספתה של תקנה 15א2 נעשה בסמוך לשנת 2014 עת הועלתה לאויר מערכת המחשוב החדשה של ההוצאה לפועל מערכת  "כלים שלובים". התקנה הועתקה בשינויים המחויבים מתקנה 497ג (ו) שהייתה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984. מביקורת שנעשתה לאחרונה, עלה, כי חייבים אינם מודעים למשמעויות והשלכות התקנה, ולעיתים מגישים התנגדות לביצוע שטר או תובענה, אחרי השעה 17:00, באופן שפוגע בזכות הגשת ההתנגדות במועד. התנגדות שאינה מוגשת במועד, אינה מזכה בעיכוב הליכים ומחייבת מתן אישור של בית המשפט להגשתה באיחור. מאחר ומרבית החייבים במערכת ההוצאה לפועל אינם מיוצגים ומאחר ואין משמעות של ממש, לקביעת המועד האחרון להגשת מסמכים לשעה 17:00 דווקא, מוצע לקבוע כי מסמכים שהוגשו עד לשעה 23:59 ייחשבו כאלה שהוגשו באותו היום. היום הנגישות למערכות ההוצאה לפועל הן מגוונות, באמצעות מייל ייעודי, באמצעות האזור האישי של "כלים שלובים". ועל כן, שינוי השעה בתקנה 15א2 מהשעה 17:00 לשעה 23:59 תאפשר לחייבים אשר מגישים התנגדות ביום האחרון לממש את הזכות המוקנית לעיכוב הליכים הנלווה להגשת התנגדות במועד.

 

לתיקון תקנה 37יא: מדובר בהתאמת נוסחים לחוק חדלות פירעון.

 

לתיקון תקנה 61ג, 61ה, 61ז ו-61ט:

במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2, תשפ"ג-2023), שונו התקנות ונקבע בתקנה 61ג(א) אשר בעבר, הוסדר בה מנגנון של מינוי של וועדת מכירות כך:

"לשם אישור וביצוע של מכירות ימנה מנהל מערכת ההוצאה לפועל מנהל מכירות אחד או יותר מקרב עובדי מערכת ההוצאה לפועל."

כך שלמעשה, במקום וועדת מכירות הסמכויות שהיו מוקנות לה, הוקנו למנהל מכירות יחיד. מאחר שעל אף שינוי המנגנון לא בוצעו כל התאמות הנוסח הנדרשות, הרי שהתיקונים המוצעים משלימים למעשה את תיקוני הנוסח הנדרשים בעקבות התקנתן הנושא במסגרת תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2, תשפ"ג-2023).

 

להוספת תקנה 74א:

קיים צורך להגדיר ולהסדיר, את תוקפם של עיקולים בנקאיים. בעקבות יישום התיקון המוצע, ייבחן בהמשך גם הצורך בהגדרת תוקפם של עיקולים אחרים.  הצורך נובע, מכך שעל פי הוראת סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל נזקפים כספים, לחשבון זוכים שנקטו בהליך. מאחר ואין הוראה המתחמת את תוקפו של עיקול ברישום במסגרתו נתפסים כספים, גם אם כספים אלו לא מומשו על ידי הזוכה, ולצורך יישומו של סעיף 76 לחוק הקובע כי כספים יחולקו לכל התיקים בהם ננקט ההליך, עולה הצורך להבהיר, מה תוקפו של העיקול.

 

יצוין כי כבר היום קובעת תקנה 40(ו) ביחס למטלטלין שעוקלו בביתו של חייב, כי אם זוכה אשר ביקש עיקול מטלטלין ברישום, לא מבקש תוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, את הוצאתם, נחשב הדבר כאילו ביקש את ביטול העיקול. אי בקשת הוצאת מטלטלין מבית החייב,  לאחר עיקולם ברישום, מביאה לפקיעתו של הליך עיקול מטלטלין.

וזו הוראת הסיפה בתקנה 40(ו): " לא פנה הזוכה בבקשה כאמור למנהל לשכת ההוצאה לפועל בתוך חצי שנה מיום ביצוע העיקול, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול."

בדומה, מתבקש, להגדיר כי ככל שזוכה הטיל עיקול בבנק, יתקיים אחד מאלה:

אם התקבלה תשובה שלילית מהבנק- פשיטא, שהעיקול לא תקף במועד סיום תחולת הצו לפי סעיף 44 לחוק, דהיינו, בתום שלושה חודשים או בתום שנה, ככל שמדובר בצו מזונות מתחדש לפי סעיף 45ג לחוק.

 

אם התקבלה תשובה חיובית מהבנק- לפיה לחייב חשבון בנק, או כי לחייב נכסים המוחזקים בבנק (ניירות ערך), יוגדרו הנכסים כמעוקלים למשך שנה, מתום סיום תחולת הצו, דהיינו במשך שנה נוספת, מתום שלושה החודשים בהם צו העיקול בתוקף ככל שהוטל לפי סעיף 44 לחוק, או בתום שנה נוספת מתום השנה, ככל שמדובר בעיקול מזונות מתחדש שתוקפו שנה. ככל שהזוכה לא פועל למימוש הכספים בתוך שנה, ממועד סיום תחולת הצו, תישלח אליו הודעה על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפיה עליו לבקש את מימוש העיקול, שאם לא כן, ייחשב הדבר כאילו ביקש הזוכה ביטול עיקול. הוראה זו לא תחול על תיקים בהסדר לפי סעיף 19ב לחוק, משתי סיבות: האחת, שפעמים רבות, הכספים שנתפסו במסגרת העיקול משמשים כבטוחה להבטחת ההסדר. השנייה, שממילא הוראת סעיף 19ב(ב) לחוק העוסקת בתיק שיש בו הסדר עם חייב,  קובעת, כי "תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז'3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר."

 

לתיקון תקנה 104:

במסגרת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 5), התשע"ז-2019, שונה שם חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993 לחוק אשראי הוגן, תשנ"ג-1993. על כן נדרש לתקן את ההפניה בתקנה לשם העדכני של החוק.

 

לתיקון תקנה 125א:

מבדיקה שנעשתה קיימים תיקים רבים בהם החייב או הזוכה הוא חברה שניתן לגביה צו פירוק, אך בחלוף זמן רב לא ניתן צו חיסול. מבדיקה עלה, כי לעיתים קיים מצב, בייחוד בהליכים שנפתחו לפני כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו, בו למרות שניתן לגבי החברה צו פירוק, ההליך בעניינה של החברה לא הסתיים בצו חיסול, מסיבות שונות. זהו המצב למשל בתיקים בהם מונה בעל תפקיד לשם בחינת תביעות עובדים ותשלומן, ולאחר בחינה זו לא בוצעו הצעדים הנחוצים לצורך השלמת פירוקה וחיסולה של החברה. עם מתן צו המורה על פירוק של חברה (בין אם לפי דיני חדלות פירעון ובין אם לפי דיני החברות), חלה הקפאת הליכים משפטיים והליכי גבייה, וממילא לא ניתן להמשיך לפעול בהוצאה לפועל בתיקים שבהם החברה היא החייבת.

 

לאור ריבוי התיקים מהסוג האמור, מוצע לתקן את תקנה 125א ולקבוע כי באותם מקרים שבהם טרם ניתן צו חיסול לגבי חברה אף שחלפו למעלה מעשר שנים ממועד שניתן לגביה צו פירוק לפי פקודת החברות או לפי חוק החברות או צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, יחול בשינויים המחויבים התהליך הקבוע בתקנה 125א על תיקי ההוצאה לפועל שבהם החברה היא חייבת או זוכה. תקנה 125א מאפשרת סגירה מנהלית של התיקים, אלא אם הרשם אישר להותירם פתוחים, לאחר שנתן הזדמנות לזוכה לתת טעם לכך. מובהר עם זאת כי החלטה של הרשם לפי תקנה 125א(ב) שלא לסגור תיק הוצאה לפועל, אין בכוחה לגבור על הקפאת ההליכים החלה מכוח דיני חדלות הפירעון או דיני החברות, לפי העניין. משמעותה של החלטה כזו מגודרת לכך שתיק ההוצאה לפועל לא ייסגר מכוח תקנה 125א, אולם כל עוד חלה הקפאת הליכים כאמור, לא ניתן יהיה להמשיך בהליך.

 

כמו כן מובהר כי במקרים בהם יוחלט לסגור תיק הוצאה לפועל או לגרוע חייב מתיק כאמור מכוח תקנת משנה 125א(ג) המוצעת, ובמועד מאוחר יותר יוחלט על ביטול הליך הפירוק או הליך חדלות הפירעון, לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשה לפתוח מחדש תיק שנסגר או להחזיר לתיק חייב שנגרע ממנו, וזאת בדומה לסיטואציה המקבילה של חברה שלאחר חיסולה עוברת הליך החייאה.

 

 

לתיקון תקנה 126 והוספת טופס 32:  תקנה 126 מאפשרת למנהל מערכת ההוצאה לפועל לסגור תיקים שאין בהם פעילות. לעיתים תיקי החייב מאוגדים בתיק איחוד, או שהוא חייב מוגבל באמצעים שתיקיו מאוחדים בתיק איחוד או שיש על החייב הכרזה כחייב מוגבל באמצעים מבלי שיש לו תיק איחוד. ההודעה תישלח על ידי מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאשר החייב אינו משלם וכאשר אף אחד מהזוכים לא נוקט פעולות כנגד החייב. על פי תקנה 126(ד)(1) נשלחת הודעה לזוכה כדי שיתן טעם כדי שתיקיו לא יסגרו. מוצע, להוסיף במצב של חייב שתיקיו כלולים בתיק איחוד לפי פרק ז'3 לחוק או ביחס לחייב שהוא חייב מוגבל באמצעים גם משלוח הודעה לחייב, כדי להבהיר גם לחייב את משמעות מחיקת התיקים למצב בו יפעלו הזוכים לפתיחת התיק מחדש. בקשה לאחד תיקים, היא בקשה שיש לגביה שיקול דעת ולא זכות מוקנית. כמו כן, חייב שהוכרז כחייב מוגבל באמצעים בעבר, לא יוכל להיות מוכרז שוב כחייב מוגבל באמצעים, משום שסעיף 69י1 לחוק ההוצאה לפועל קובע ש: "מיום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לא יוכרז חייב מוגבל באמצעים לפי סימן זה."