תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה), התשפ"ו-2026 1

(ב) כתב ערר יוגש בחתימת העורר או בא כוחו, במועד שנקבע בסעיף 19(ב) לחוק.

(ג) בכתב ערר ייכללו כל אלה:

(1) שם העורר, מספר זהותו, מענו ופרטי התקשרותו ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות;

(2) אם העורר הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - ציון עובדה זו, או אם העורר הוא תאגיד - ציון עובדה זו ודרך התאגדותו;

(3) היה העורר מיוצג - שם עורך דינו, לרבות מספר רישיונו, מענו ופרטי התקשרותו, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני להתקשרות, וכן ייפוי כוח תקף;

(4) תיאור ההחלטה להטיל קנס נושא הערר והמועד שבו העורר קיבל הודעה עליה או שבו נודע לעורר עליה, לפי המוקדם;

(5) פירוט העובדות שעליהן מסתמך העורר;

(6) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערר;

(7) הסעד המבוקש.

(ד) עובדות בכתב הערר יאומתו במסמכים, כמשמעותם בתקנה 14(א), אשר יצורפו לו, או בתצהיר חתום ביד העורר ומאומת כדין, שיצורף לכתב הערר, ושיהיה ערוך לפי הטופס שבתוספת; בתצהיר תהיה הפרדה בין עובדות שהן בידיעתו האישית של המצהיר לבין עובדות הנכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו, שלגביהן יציין את מקור ידיעתו ואמונתו.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), אם לא ניתן לאמת את העובדות שבכתב הערר באמצעות מסמכים והעורר לא הגיש תצהיר כאמור באותה תקנת משנה, רשאי בית הדין להכריע בערר על יסוד כתבי בי–הדין שהוגשו לו, אלא אם כן מצא כי לצורך הכרעה בערר נדרש בירור ראייתי; מצא בית הדין כי נדרש בירור ראייתי כאמור, יורה על הגשת תצהיר כאמור בתקנת משנה (ד) או יקבע מועד לדיון בערר.

(ו) הגיש העורר בקשה לעניין אופן קיום הדיון בערר לפי סעיף 21 לחוק, יפרט בה את הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת בקשתו ויצרפה לכתב הערר.

(ב) לא צורף מסמך כאמור לכתב הערר, אף שהוא מצוי ברשות העורר, לא יגישו העורר ולא יסתמך עליו אלא לאחר שבית הדין נתן את רשותו לכך, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובתנאי שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין זה.

(ב) לא תינתן הארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להגיב.

(ב) הוגשו כמה עררים בנושא אחד או בנושאים דומים בעיקרם, או על ידי עורר אחד, רשאי ראש בית הדין להחליט, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי העררים, כולם או חלקם, יידונו במאוחד על ידי דיין שהחליט עליו, ובלבד שלא תינתן החלטה לפי תקנת משנה זאת לאחר תחילת הדיון אלא בהסכמת הדיין שהחל לדון בו.

(ג) החלטה לפי תקנה זו לא תתקבל בלי שניתנה למשיב הזדמנות להגיב עליה.

(ד) הוחלט על איחוד עררים כאמור בתקנה זו, רשאי בית הדין לדון בעררים במאוחד ולתת בהם החלטה אחת ובלבד שבהחלטה תהיה התייחסות נפרדת לכל הודעה על החלטה להטיל קנס שבעניינה הוגש ערר.

(1) משטרת ישראל - לגבי קנס שהוטל על ידי שוטר;

(2) רשות מקומית - לגבי קנס שהוטל על ידי פקח או עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי סעיף 28 לחוק;

(3) הגוף שבו מועסק עובד ציבור שהוסמך לפי סעיף 29 לחוק - לגבי קנס שהוטל על ידי עובד הציבור האמור.

(ב) בית הדין רשאי להורות על צירופו של משיב נוסף, אם יש לו נגיעה ישירה לערר ואם הדבר דרוש לשם הכרעה בערר, או להורות על מחיקת משיב שצורף לערר.

(ג) הוגש ערר לבית הדין, ימציא העורר למשיב, ביום הגשתו, עותק של כתב הערר לרבות המסמכים שצורפו לו לפי תקנה 3 בהתאם להוראות תקנה 24(ב).

(1) למחוק או לדחות את הערר, כולו או מקצתו, על הסף, מיוזמתו או לבקשת המשיב, ובלבד שניתנה לעורר הזדמנות להגיב על בקשה כאמור; החלטה כאמור תינתן אם מצא בית הדין שאין לו סמכות או שעל פני הדברים הערר אינו מגלה עילה להתערבות בית הדין, או שהוא טורדני או קנטרני;

(2) להחליט בבקשה להארכת מועד לפי תקנה 4;

(3) להורות לעורר להגיש תצהיר משלים או הודעה משלימה בעניינים שהורה עליהם או להגיש נוסח מתוקן של הערר באופן שהורה;

(4) להחליט כי המשיב יגיש לבית הדין כתב תשובה לפי פרק ד' (להלן - כתב תשובה) לערר כולו או לעניינים שהגדיר.

(ב) בכתב תשובה יפורטו כל אלה:

(1) פרטי ההתקשרות עם המשיב;

(2) פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבססת התשובה;

(3) עמדת המשיב באשר לסעד המבוקש בערר.

(ג) העובדות בכתב התשובה יאומתו במסמכים, כמשמעותם בתקנה 14(א), אשר יצורפו לו; אם לא ניתן לאמת את העובדות באמצעות מסמכים כאמור, הן יאומתו בתצהיר חתום ביד המשיב ומאומת כדין, שיצורף לכתב התשובה, והוראות תקנה 2(ד) החלות על תצהיר החתום ביד העורר יחולו לגבי תצהיר המשיב לפי תקנת משנה זו, בשינויים המחויבים.

(ד) לכתב התשובה יצורפו, ככל האפשר, העתקים צילומיים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

(ה) ביקש המשיב בכתב התשובה למחוק את הערר על הסף, כולו או מקצתו, יפרט את הטעמים לכך.

(ו) כתב תשובה יוגש לבית הדין באמצעות המערכת המקוונת לפי תקנה 23, ויומצא על ידי המשיב לעורר לפי תקנה 24(א).

(ז) החליט בית הדין על קיום דיון לפניו לפי סעיף 21 לחוק ולא הגיש המשיב כתב תשובה לפי תקנה זו, לא יהיה רשאי הוא להשמיע את טענותיו אלא ברשות בית הדין; נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנת משנה זו - ישקול בית הדין פסיקת הוצאות כנגד המשיב.

(ב) בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.

(ג) לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), יורה למשיב להגיש תגובה לבקשה במועד שיקבע, ורשאי הוא להחליט בבקשה על יסוד כתב הבקשה והתגובה בלבד.

(ד) לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג).

(ה) ראה בית הדין לתת צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.

(ו) צו ביניים שניתן לפי תקנה זו יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב לפי תקנה 24(ב).

(ז) על ערובה שהופקדה לפי תקנה זו יחולו תקנות בתי משפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות), התשמ"א-1981, בשינויים המחויבים.

(ב) קבע בית הדין מועד לדיון בהשתתפות הצדדים או בנוכחותם לפי תקנת משנה (א), מי שהוסמך לכך מטעם ראש בית הדין או מטעם בית הדין ישלח לבעלי הדין הזמנות לדיון, במועד מוקדם אם אפשר ולא יאוחר מארבעה עשר ימים טרם מועד הדיון, זולת אם בנסיבות העניין יקבע בית הדין מועד אחר.

(ב) דיון בהשתתפות הצדדים יתקיים בהשתתפות העורר ומייצגו, אם הוא מיוצג, הדיין, המשיב או מייצגו וכל אדם אחר שהשתתפותו בדיון נדרשת לפי החלטת בית הדין.

(ג) על דיון בהשתתפות הצדדים שאחד הצדדים לו הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 יחולו הוראות אלה:

(1) בית הדין יורה על קיום דיון בהשתתפות הצדדים רק אם ניתן לקיימו באופן נגיש לצרכיו של אותו אדם, תוך עריכת התאמות נגישות הנדרשות בהתאם להוראות שנקבעו לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, לפי חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 או לפי סימן ה' לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, כנדרש בהתאם לסוג המוגבלות של האדם הנוגע בדבר;

(2) לא ניתן לקיים את הדיון באופן נגיש כאמור בפסקה (1), יקבע בית הדין דיון בעניין הנוגע לאותו אדם בנוכחות הצדדים.

(ד) היה העורר או המשיב מיוצג, תתאפשר במהלך דיון בהשתתפות הצדדים שיחה חסויה בין כל צד לבין מייצגו.

(ב) בקשה לחקירת מצהיר תוגש בכתב לבית דין, במועד מוקדם ככל האפשר ולא יאוחר משבעה ימים טרם מועד הדיון, ותפרט את הנושאים שעליהם מתבקשת החקירה; המבקש יציין בבקשה את עמדתו של בעל הדין שמטעמו הוגש התצהיר או המסמך, לעניין הבקשה, וכן יצרף את תגובתו של אותו בעל דין, אם התבקש לכך על ידו.

(ג) לא דחה בית הדין את הבקשה לחקירת מצהיר, יורה על התייצבותו של המצהיר לחקירה במועד הדיון; מצהיר שהוזמן כאמור, רשאי לבקש מבית הדין שיפטור אותו מן החקירה, ובית הדין רשאי לפטור אותו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ד) לא התייצב המצהיר בהתאם להחלטת בית הדין, לא ישמש תצהירו או מסמכו כראיה אלא ברשות בית הדין.

(ה) ראה בית הדין שהדבר דרוש לשם הכרעה בערר, רשאי הוא, לאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות להגיב לבקשה, ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות השמעת עד שאינו מצהיר בנושא ובהיקף שיקבע בית הדין.

(1) העורר יטען תחילה והמשיב יטען אחריו; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר הטיעון ביניהם;

(2) בית הדין רשאי להתיר לבעל דין טיעון נוסף בתשובה לטענות בעל הדין שכנגד;

(3) התיר בית הדין חקירת מצהיר או חקירת עד שאינו מצהיר, תיערך חקירתו לפני שמיעת טענות בעלי הדין, ואולם רשאי בית הדין, אם ראה טעם לכך, להתיר חקירה כאמור בשלב אחר של הדיון; המצהיר או העד מטעם העורר ייחקר תחילה, זולת אם קבע בית הדין סדר אחר; היו כמה עוררים או כמה משיבים, יקבע בית הדין את סדר החקירה;

(4) בית הדין רשאי להורות על השלמת טיעונים בכתב בעניינים שקבע, במקום טיעון בעל פה.

(1) אם לא התייצב איש מבעלי הדין - להכריע בערר על סמך הטענות והראיות בכתב, למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר;

(2) אם התייצב העורר והמשיב לא התייצב - לקיים דיון בערר בהיעדר המשיב או לדחות את הדיון למועד אחר;

(3) אם התייצב המשיב והעורר לא התייצב - למחוק או לדחות את הערר או לדחות את הדיון למועד אחר.

(ב) ניתנה החלטה לפי תקנה זאת, רשאי העורר או המשיב, לפי העניין, לבקש את ביטולה או את שינויה, בתוך שבעה ימים מיום המצאתה, ורשאי בית הדין לבטלה או לשנותה בתנאים שיראו לו, ובין השאר לעניין הוצאות.

(ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), פרוטוקול דיון מלא ייערך בדרך של הקלטה ברשמקול או בכל מכשיר הקלטה שיקבע בית הדין, ובלבד שההקלטה תצורף לתיק בית הדין.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) בית הדין רשאי להורות, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי פרוטוקול הדיון המלא ייערך בכתב ולא בדרך של הקלטה, אם ניהולו בדרך של הקלטה אינו מתאים מטעמי חיסיון, ביטחון המדינה, פרטיות, מוגבלות של אדם המשתתף בדיון או מטעם אחר המצדיק ניהול פרוטוקול דיון מלא בכתב; הדיין יחתום על פרוטוקול דיון מלא שנערך לפי תקנת משנה זו והוא יצורף לתיק בית הדין.

(ד) בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של פרוטוקול החלטות או של פרוטוקול דיון מלא שנערך לפי תקנת משנה (ג).

(ה) בעל דין רשאי לבקש מבית הדין תיעוד בכתב של תוכן ההקלטה שנערכה לפי תקנת משנה (ב); תיעוד כאמור לא ייחשב לפרוטוקול הדיון המלא אלא אם כן קבע בית הדין אחרת; הדיין יחתום על תיעוד בכתב שנערך לפי תקנת משנה זו והוא יצורף לתיק בית הדין.

(ב) ראש בית הדין יפרסם באתר האינטרנט של בית הדין הודעה ובה הסברים בדבר אופן ביצוע ההגשה המקוונת.

(ג) הוגש כתב בי–דין או מסמך בהגשה מקוונת, תימסר על כך הודעה אוטומטית מהמערכת המקוונת למגיש, המציינת, בין השאר, את מועד שליחת כתב בי–הדין או המסמך כפי שמופיע בשעון הפנימי של המערכת המקוונת.

(ב) המצאת כתבי בי–דין למשיב, על כלל נספחיהם, תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת.

(ב) המצאת מסמך מאת בית הדין למשיב תיעשה באופן מקוון באמצעות המערכת המקוונת.

(ב) מועד שליחת כתב בי–דין או מסמך לפי תקנת משנה (א) יהיה מועד ההמצאה של כתב בי–הדין או המסמך, ואולם אם היה המועד אחרי השעה 17:00 בימים א' עד ה' בשבוע או ביום ו' או ביום מנוחה שנקבע בחיקוק, ייחשב מועד ההמצאה יום החול שלאחריו.

(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), שליחת כתב בי–דין או מסמך לא תיחשב כהמצאה כדין במועד השליחה אם הגיש הנמען תצהיר, חתום ביד הנמען ומאומת כדין, בדבר אי–קבלתו או בדבר קבלתו במועד מאוחר יותר.

(1) מספר התיק;

(2) מספר ההודעה על החלטה להטיל קנס, אם יש;

(3) תאריך הגשת הערר לבית הדין;

(4) שם הדיין;

(5) שמות בעלי הדין ומעמדם בערר;

(6) הסעד המבוקש בערר;

(7) האגרה ששולמה;

(8) תאריך הדיון אם נקבע כזה.

(ב) תיק בית הדין יכיל את כל כתבי בי–דין, לרבות מסמכים, מוצגים, פרוטוקולים והחלטות, ואולם בית הדין רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית הדין יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שהורה; אם המוצג הוא מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במערכת המקוונת.

(ג) על כל כתב בי–דין יצוין מספר התיק.

(ד) ראש בית הדין רשאי לקבוע הנחיות לעניין החזקתם של מסמכים חסויים.

(ב) הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי בית הדין לדחות את הבקשה על הסף, על יסוד הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת בעל הדין שכנגד, אם ראה כי לכאורה אין היא מגלה עילה להתערבות בית הדין או שהיא טרדנית או קנטרנית.

(ג) נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנה זו, ישקול בית הדין אם לחייב בעל דין בהוצאות לפי שיקול דעתו.

(ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ג), ראה בית הדין כי בעל דין עשה שימוש לרעה בתקנה זו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות הערר, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.

(1) הגשת כתבי בי–דין ומסמכים נוספים;

(2) צפייה בהחלטות של בית הדין ובמועדי דיון;

(3) השתתפות בדיוני בית הדין אשר מתנהלים באמצעים טכנולוגיים כאמור בסעיף 21 לחוק.

(ב) דיון בהשתתפות הצדדים באמצעות המערכת המקוונת יתקיים באופן אשר יאפשר העברת תמונה וקול בזמן אמת ואשר יבטיח כי העורר, הדיין, המשיב וכל משתתף אחר יוכלו לראות ולשמוע זה את זה במהלך הדיון ולהשמיע את עמדתם.

לאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת כולה ואת האמת בלבד, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר נכונות הצהרתו שלעיל וחתם עליה בפניי.