תזכיר חוק השמות (תיקון – שמו של קטין שאומץ בשל פטירת הוריו), התשפ"ו-2026

תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים.. 2

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות. 2

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 2

תזכיר חוק השמות (תיקון – שמו של קטין שאומץ בשל פטירת הוריו), התשפ"ו-2026. 2

1. תיקון סעיף 5. 2

דברי הסבר. 3


 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק השמות (תיקון – שמו של קטין שאומץ בשל פטירת הוריו), התשפ"ו-2026

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

תיקון החוק המוצע יאפשר לקטין שהתייתם מהורה אחד או משני הורים, להמשיך ולשמור על שמות הוריו שנפטרו כשמות הוריו בפרטי הרישום במרשם האוכלוסין ולשמור על שם משפחתם של ההורים שנפטרו לצד שם המשפחה של הוריו המאמצים, הכל בכפוף לטובת הילד.

על פי המצב החוקי כיום, ניתן לשמר פרטי הורה שנפטר בפרט רישום במרשם האוכלוסין רק במקרה בו אומץ הקטין שהתייתם על ידי בן הזוג של הורהו השני או על ידי קרוב משפחה שהינו מאמץ יחיד. במציאות שנוצרה לאחר השבעה באוקטובר 2023 נותרו מספר ילדים שהינם יתומים משני הוריהם. תיקון החוק יאפשר שימור שמות שני הוריהם במרשם האוכלוסין אם יאומצו על ידי קרובי משפחה. התיקון יענה על מצבים נוספים של יתמות משני ההורים וכן כאשר האימוץ אינו על ידי קרוב משפחה או בן זוג של הורהו שנותר בחיים, וישקף את האיזון הנכון בין הערך והחשיבות באימוצם של הקטינים והקניית בית ומשפחה חדשים ויציבים לבין הערך של שימור שמותיהם וזכרונם של הוריהם מולידיהם שנפטרו.    

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

כמפורט לעיל, התיקון ישרת את טובתם וזכויותיהם של קטינים שהתייתמו להפוך לחלק ממשפחה חדשה בדרך של אימוץ תוך כדי שימור שמותיהם וזכרונם של הוריהם שנפטרו.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה – לא רלוונטי.

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק השמות (תיקון – שמו של קטין שהוריו נפטרו ואומץ על ידי קרוב משפחתו), התשפ"ו-2026

תיקון סעיף 5

1.   

בסעיף 5(ב) לחוק השמות, התשט"ז-1956[1] -

 

 

(א) במקום "קטין שאומץ על פי הוראות סעיף 3(1) ו- (2)" יבוא "קטין שהורהו או הוריו נפטרו ואומץ על פי הוראות סעיף 3";

 

 

(ב) אחרי "(להלן – חוק האימוץ)" יבוא "על ידי מאמץ שהוא קרוב משפחתו או בן זוגו של הורהו";

 

 

(ג) אחרי "שם משפחת הוריו מולידיו" יבוא "שנפטרו";

(ד) אחרי "שם הורהו מולידו" יבוא "שנפטר";

 

 

(ה) במקום "זולת אם ביקש המאמץ אחרת או" יבוא: "אלא אם";

 

 

 

2.

(ו) הסייפא החל מהמילים "סעיף קטן זה" – תימחק.

 

לאחר סעיף 5(ב) לחוק השמות, התשט"ז-1956 יבוא: "(ג) קטין שהורהו או הוריו נפטרו ואומץ על ידי מאמץ שאינו קרוב משפחה או בן זוגו של הורהו שנפטר, יקבע בית המשפט בצו האימוץ האם המאומץ ישא נוסף על שם משפחת מאמצו את שם משפחת הוריו מולידיו שנפטרו וכן האם יירשם כשם הורהו בפרט הרישום במרשם האוכלוסין שם הורהו מולידו שנפטר, והכל בכפוף לטובת הילד." .

 

דברי הסבר

 

סעיף 5(ב) בחוק השמות, התשט"ז – 1956 (להלן- חוק השמות), מסדיר את קביעתם של השמות שיירשמו במרשם האוכלוסין בעניינו של קטין שהורהו נפטר והוא אומץ על ידי קרוב משפחה או על ידי בן זוגו של הורהו שנותר בחיים.

בהתאם לסעיף 5(א) לחוק השמות והוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[2], שם משפחתו ושם הוריו של קטין שאומץ במרשם האוכלוסין משתנים ומותאמים לחלוטין למציאות החדשה, דהיינו – הוא מקבל את שם משפחת מאמציו, אלא אם בימ"ש קובע אחרת, ובשמות הוריו נרשמים שמות הוריו החדשים שאימצוהו. במצבים בהם האימוץ בא בעקבות פטירה, כאשר קטין שהתייתם מהורה אחד אומץ על ידי בן זוגו של ההורה שנותר בחיים או קטין שהתייתם משני הוריו ואומץ על ידי קרוב משפחתו כאימוץ יחיד, ממשיך הקטין לשאת, לצד שם המשפחה החדש את שם משפחת הוריו מולידיו שנפטרו ובפרט רישום במרשם האוכלוסין נותר שמו של הורהו מולידו שנפטר, והכל אלא אם נקבע אחרת על ידי בית המשפט מטעמים של טובת הילד. ואולם החוק, בנוסחו כיום, אינו נותן מענה למצב בו שני הוריו של קטין נפטרו והקטין מאומץ על ידי בני זוג שהם קרובי משפחתו, כמו כן אינו נותן מענה למצב בו הקטין אומץ על ידי מי שאינו קרוב משפחה.

הרציונל שבבסיס הסעיף הקיים, שבו בסיטואציה של אימוץ בתוך המשפחה בשל מוות של מי מההורים, נשמר שמם של ההורים המולידים ונשמר זכרונם כחלק מזהותו של הקטין ומסיפור חייו וחיי המשפחה המאמצת אותו, קיים כמובן גם במצב בו הקטין נותר ללא הורה כלל ומאומץ על ידי בני זוג שהם קרובי משפחתו או מאומץ על ידי מי שאינו קרוב משפחה.

סוגיית שימור שמות ההורים, גם במסמכים רשמיים, דוגמת תעודת הזהות של הקטין (בהגיעו לגיל 16), עומדת כיום, הלכה למעשה, כחסם בפני אימוצם של קטינים במצבים האמורים.

יש חשיבות רבה בבניית משפחה יציבה עבור אותם קטינים, בדרך של אימוץ, על כל הנובע ומשתמע ממנו ויש למנוע מצב בו סוגיית רישום שמות ההורים ושם משפחת הקטין במרשם האוכלוסין בעקבות האימוץ מונעת מהמשפחות לנקוט בדרך של אימוץ.

תיקון החוק ייתן מענה לקטינים שהתייתמו משני הוריהם במהלך מסע הרצח של השבעה באוקטובר 2023 כמו גם לקטינים אחרים שהתייתמו משני הוריהם. כמו כן תיקון החוק ייתן מענה לקטינים שהתייתמו במסגרת אלימות במשפחה מהורה אחד וקיים רצון לשמר את שמו וזכרו של אותו הורה שנפטר.

תיקון החוק יקדם טובתם של קטינים וישקף את הכבוד הראוי לזכרם של הוריהם שנפטרו.

 

בימים אלו, שנתיים לאחר תחילתה של מלחמת "חרבות ברזל" עומדות משפחות, המגדלות קטינים שהתייתמו משני הוריהם במסגרת אירועי המלחמה, בהתלבטות הנוגעת לאימוץ הקטינים ויש חשש כי היעדר היכולת לשמר את פרטי ההורים שנרצחו בפרטי המרשם של המאומצים יהווה חסם מפני בחירה בהליך של אימוץ, דבר אשר, כאמור, אינו תואם את טובת הקטינים ולפיכך יש דחיפות בקידומו של תיקון החוק כמוצע. 

 

לסעיפים 1(א) – (ב)

התיקונים המוצעים משמיטים את ההתניות הקיימות בסעיף כיום, אשר מצמצמות את האפשרות לשימור רישום שם הורה שנפטר למצב של אימוץ על ידי בן זוג או קרוב משפחה יחיד ומתאימות את הנוסח לנורמה החדשה המבוקשת לפיה ניתן יהיה לשמר גם את רישומם של שמות שני הורים שנפטרו במקרה של אימוץ על ידי קרובי משפחה שהם בני זוג.

 

לסעיפים 1(ג) – (ד)

התיקונים המוצעים מחדדים את העובדה שהנורמה הקבועה בסעיף שעניינה שימור שמות הורים גם לאחר האימוץ, חלה רק על מצבים בהם האימוץ נעשה בשל פטירת הורים במובחן מאימוצים אחרים הנעשים בשל חוסר מסוגלות הורית.

 

לסעיף 1(ה)

על פי הנוסח הקיים כיום סטייה מברירת המחדל של רישום שמות ההורה שנפטר יכולה להיעשות באחד משני מצבים – "אם ביקש המאמץ אחרת" או "אם הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים של טובת הילד". במבחן המעשה, כמו גם על פי הוראות חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981[3] (להלן – חוק האימוץ) כל החלטה כפופה לטובת המאומץ (ראו לעניין זה סעיף 1(ב) לחוק האימוץ) ומגיל 9 גם לרצון המאומץ (סעיף 7 לחוק האימוץ). יוצא כי האמירה המשתמעת מנוסח החוק הקיים לפיה לכאורה די ברצון המאמץ בכדי לסטות מברירת המחדל של שימור רישום ההורים שנפטרו הינה מטעה. לצד האמור, ברור כי הבחינה מה היא טובתו של המועמד לאימוץ מגלמת בתוכה בחינה רחבה של רצון המאומץ, עמדת המאמץ וטובת המאומץ בראייה ארוכת טווח על פי נתוניו האישיים וצרכיו. לפיכך מוצע למחוק את המילים "זולת אם ביקש המאמץ אחרת" ולהותיר על כנה את סמכות בית המשפט לשקול סטייה מברירת המחדל אם מצא שנכון לעשות זאת בהתאם לטובתו של ילד ספציפי.

 

לסעיף 1(ו)

הסייפא שמחיקתה מתבקשת, מבהירה כי לא יישמר רישום פרטי הורה בנסיבות של אימוץ הקטין על ידי מי שהינו מאמץ יחיד של קטין שהוריו לא נפטרו או שהוא אינו קרוב משפחתו (זו משמעותו של אימוץ בהתאם לסעיף 25(2) לחוק האימוץ). ההסדר המוצע בסעיף 2 משנה את ההסדר הקבוע בסיפא האמורה, בכך שהוא יאפשר לשמור את פרטי ההורה שנפטר גם בנסיבות של אימוץ קטין על ידי מי שאינו קרוב משפחתו, ולכן מוצע למחקה.

 

לסעיף 2

הצעת החוק מבקשת לתת מענה אף למקרה חריג בו קטין מאומץ בשל פטירת הורהו או שני הוריו, ואולם אימוצו נעשה על ידי אדם שאינו קרוב משפחתו או בן זוגו של ההורה שנותר בחיים. במצב דברים זה, שהינו, כאמור, חריג לא תתקיים ברירת המחדל של שמירת שמות ההורה או ההורים שנפטרו ושם משפחתם ואולם תינתן לבית המשפט אפשרות לקבוע האם לשמר את שם המשפחה ושמות ההורים כאמור, זאת, בהתאם לטובת הילד.



[1] ס"ח התשט"ז, עמ' 94;

[2] ס"ח התשכ"ה, עמ' 270;

[3] ס"ח התשמ"א, 293.