טיוטת צו

א. שם הצו המוצע

צו רישוי עסקים (תיקון התוספת השלישית), התשפ"ו- 2025

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

בתיקון מס' 34 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 (להלן- "חוק רישוי עסקים" או "החוק"), משנת 2018, נוספה סמכות ל"ממונה" במשרד להגנת הסביבה להטיל עיצומים כספיים לפי הוראות שנקבעו בעניין זה לפי פרק ב'1 בחוק רישוי עסקים. פרק העיצומים הכספיים שבחוק נועד להרחיב את כלי האכיפה הנתונים לפי חוק רישוי עסקים למשרד להגנת הסביבה לשם שמירה על איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים. בעת חקיקת התיקון לחוק לא בוצעה עבודת מטה לקביעת ההפרות שבגינן יוטלו העיצומים הכספיים, ועל כן, על מנת ליישם את ההסדר שנקבע, נדרשת התקנתו של צו על ידי השרה.

לאחר עבודת מטה במשרד להגנת הסביבה, מוצע לקבוע בתוספת השלישית לחוק רישוי עסקים הפרות שבגינם ניתן להטיל עיצום כספי, לגבי שלושה סוגי עסקים טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013: פריט 3.2 א בעלי חיים- גידולם אחזקתם, טיפול בהם - בריכות דגים ביבשה; פריט 5.3 א שפכים וקולחין - עיבודם, טיהורם, אחסנתם- מיתקן טיהור שפכים (מט"ש); פריט 5.3 ג שפכים וקולחין - הובלתם במיכליות.

סעיף 29כח לחוק קובע את המסגרת והעקרונות לקביעת גובה העיצום הכספי לכל הפרה, ובין היתר את סכומי העיצומים המירביים. עוד נקבע כי בקביעת סכומי העיצום הכספי בתוספת השלישית, יתחשב השר להגנת הסביבה, בין השאר, בחומרת ההפרה, בעסקים טעוני הרישוי שהיא חלה לגביהם וברווח או החיסכון שהמפר יכול היה להשיג באמצעות ההפרה. הצו המוצע כולל את סכומי העיצומים לפי מתודולוגיה שגובשה ולאחר בדיקות מקצועיות.

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

טיוטת צו מטעם משרד להגנת הסביבה:

טיוטת צו רישוי עסקים (תיקון התוספת השלישית), התשפ"ו- 2025

		בתוקף סמכותי לפי סעיף 29כח(ב) לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968[1] (להלן – החוק), בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מצווה לאמור:
תיקון התוספת השלישית לחוק	1.	בתוספת השלישית בחוק, אחרי הכותרת יבוא:
		"בתוספת זו -
		"אירוע חריג" – התרחשות בלתי מבוקרת בעסק או תקלה שעלולה לגרום לסיכון לאדם או לזיהום;
		"דיגום" – הוראה לעניין ניטור או דיגום, ובכלל זה, התקנה או הפעלה של מכשירי ניטור, ובכלל זה מד ספיקה, ושימוש בציוד נלווה, בדרך שנדרשה לפי תקנות או לפי תנאי רישיון עסק;
		"דיווח" – הוראה בעניין העמדה לעיון או מסירת דיווח, במועד שנקבע או לפי דרישה, באופן ובהיקף מלא, ובכלל זה צירוף כל המסמכים או המידע, ובהתאם למתכונת הדיווח, אופן הדיווח, ותדירות הדיווח, שנקבעו או שנדרשו על ידי נותן האישור לפי תקנות או לפי תנאי רישיון עסק;
		"מט"ש" – כהגדרתו בתקנות הקולחין;
		"מט"ש בינוני"- מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת מעל הספיקה של מט"ש קטן ועד 10,000 מ"ק שפכים;
		"מט"ש גדול"- מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת בין 10,000 מ"ק עד ל- 50,000 מ"ק שפכים;
		"מט"ש גדול מאוד"- מט"ש שאליו נכנסת ספיקה יומית ממוצעת מעל 50,000 מ"ק שפכים;
		"מט"ש קטן"- כהגדרתו בתקנות הקולחין;
		"פליטה" – פליטה או העברה כהגדרתן בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-2012[2];
		"פרסום" – לרבות העמדה לעיון הציבור בדרך אחרת שנקבעה בתקנות או בתנאי רישיון העסק;
		"צו עסקים טעוני רישוי" – צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013[3];
		"רישום" – הוראה לעניין הכנת מסמכים או נהלים, ניהול רישום, שמירת מידע ומסמכים, שנקבעה או שנדרשה לפי תקנות או לפי תנאי רישיון עסק;
		"תנאי" – תנאי שנקבע על ידי נותן האישור כמשמעותו בסעיף 1(א)(1) לחוק ברישיון העסק, ובכלל זה תנאים שנקבעו על ידו במפרט אחיד;
		"תקנות" – תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), תש"ע-2010[4];
		"תשתיות" – תשתיות פיזיות שיש להקימן ולהפעילן לפי תקנות או לפי תנאי , ובכלל זה ציוד קבוע, אמצעי בקרה, מערכות איסוף או ניקוז לשפכים סניטריים או לנגר עילי, משטחי תפעול ותשתיות אטומות לחלחול;

	טור א'		טור ב'	טור ג'
	העסק טעון הרישוי		ההפרה	סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
	מספר פרט בצו עסקים טעוני רישוי	סוג העסק
1.	פריט 3.2 א	בעלי חיים- גידולם אחזקתם, טיפול בהם- בריכות דגים ביבשה	אי קיום תנאי בעניין התקנה, אחזקה או תפעול של תשתיות	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
2.			אי קיום תנאי בעניין פליטה, ובכלל זה צעדים למניעת פליטה	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
3.			אי קיום תנאי בעניין גרימה או מניעה של ריח או זיהום	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
4.			אי קיום תנאי בעניין מניעת יציאת דגים לסביבה	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
5.			אי קיום תנאי בעניין אחסון או החזקה של חומרים מסוכנים	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
6.			אי קיום תנאי בעניין הפעלת עמדת תדלוק עצמי בסולר	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
7.			אי קיום תנאי בעניין ביצוע פעולות בעת סגירה או העתקה של העסק, למעט לעניין רישום	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
8.			אי קיום תנאי בעניין טיפול במי פלט או סילוק מי פלט מטופלים באיכות או במועדים שנקבעו	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
9.			אי קיום תנאי בעניין סילוק או שימוש במשקעים	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
10.			אי קיום תנאי בעניין אחסון מזון ותרופות	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
11.			אי קיום תנאי בעניין אחסון, איסוף או פינוי פסולת, למעט דרישות בעניין דיווח או רישום	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
12.			אי קיום תנאי בעניין טיפול או פינוי של פגרי דגים	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
13.			אי קיום תנאי בעניין מניעה או טיפול במזיקים	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
14.			אי קיום תנאי בעניין גרימת רעש	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
15.			ביצוע פעולה הטעונה אישור של נותן האישור לפי תנאי רישיון העסק, ללא קבלת אישור מראש ובכתב, או אי ביצוע של פעולה שדרש נותן האישור מכוח תנאי, שאינה מנויה בפרט אחר בתוספת זו לעניין פריט 3.2 א	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
16.			אי קיום תנאי בעניין דיגום	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
17.			אי קיום תנאי לעניין רישום או דיווח, שלא צוין בפרט אחר	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
18.	5.3 א	שפכים וקולחין – עיבודם, טיהורם, אחסונם- מיתקן טיהור שפכים (מט"ש)	חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(א), 6(א) או 7(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	75,000 ליחיד ו- 150,000 לתאגיד
19.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(א), 6(א) או 7(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול	50,000 ליחיד ו- 100,000 לתאגיד
20.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(א), 6(א) או 7(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	25,000 ליחיד ו- 50,000 לתאגיד
21.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(א), 6(א) או 7(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	11,250 ליחיד ו- 22,500 לתאגיד
22.			אי ביצוע סינון או חיטוי שלא בהתאם להוראת תקנה 4(ב) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	75,000 ליחיד ו- 150,000 לתאגיד
23.			אי ביצוע סינון או חיטוי שלא בהתאם להוראת תקנה 4(ב) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול	50,000 ליחיד ו- 100,000 לתאגיד
24.			אי ביצוע סינון או חיטוי שלא בהתאם להוראת תקנה 4(ב) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	25,000 ליחיד ו- 50,000 לתאגיד
25.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(ד) או 7(ג) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	60,000 ליחיד ו- 120,000 לתאגיד
26.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(ד) או 7(ג) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול	45,000 ליחיד ו-90,000 לתאגיד
27.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(ד) או 7(ג) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	30,000 ליחיד ו- 60,000 לתאגיד
28.			חריגה מערכי איכות מי קולחין לפי תקנה 4(ד) או 7(ג) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	9,000 ליחיד ו- 18,000 לתאגיד
29.			אי ביצוע דיגום או ביצוע דיגום שלא בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש שאינו מט"ש קטן	18,750 ליחיד ו- 37,500 לתאגיד
30.			אי ביצוע דיגום או ביצוע דיגום שלא בהתאם להוראות תקנה 11 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	7,500 ליחיד ו-15,000 לתאגיד
31.			אי דיווח חודשי בניגוד להוראות תקנה 12(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש שאינו מט"ש קטן	10,000 ליחיד ו-20,000 לתאגיד
32.			אי דיווח חודשי בניגוד להוראות תקנה 12(א) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	3,750 ליחיד ו-7,500 לתאגיד
33.			אי דיווח שנתי בניגוד להוראות תקנה 12(ב) לתקנות	12,500 ליחיד ו- 25,000 לתאגיד
34.			אי דיווח שנתי בניגוד להוראות תקנה 12(ב) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	3,750 ליחיד ו-7,500 לתאגיד
35.			אי נקיטת פעולות בניגוד להוראות תקנה 12(ד)(1) או (ו) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש שאינו מט"ש קטן	18,750 ליחיד ו- 37,500 לתאגיד
36.			אי נקיטת פעולות בניגוד להוראות תקנה 12(ד)(1) או (ו) לתקנות מי קולחין, לפי העניין, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	7,500 ליחיד ו-15,000 לתאגיד
37.			אי דיווח בניגוד להוראות תקנה 12(ד)(2) ו-(ה) לתקנות, על ידי מפעיל מט"ש שאינו מט"ש קטן	10,000 ליחיד ו- 20,000 לתאגיד
38.			אי דיווח בניגוד להוראות תקנה 12(ד)(2) ו-(ה) לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	3,750 ליחיד ו-7,500 לתאגיד
39.			אי פרסום בניגוד להוראות תקנה 12(ז) לתקנות	5,000 ליחיד ו- 10,000 לתאגיד
40.			אי רישום בניגוד להוראות תקנה 13 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	56,250 ליחיד ו- 112,500 לתאגיד
41.			אי רישום בניגוד להוראות תקנה 13 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש גדול	37,500 ליחיד ו- 75,000 לתאגיד
42.			אי רישום בניגוד להוראות תקנה 13 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	18,750 ליחיד ו- 37,500 לתאגיד
43.			אי רישום בניגוד להוראות תקנה 13 לתקנות, על ידי מפעיל של מט"ש קטן	7,500 ליחיד ו-15,000 לתאגיד
44.			אי קיום תנאי לעניין טיפול או סילוק בוצה על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
45.			אי קיום תנאי לעניין טיפול או סילוק בוצה על ידי מפעיל של מט"ש גדול	13,250 ליחיד ו- 26,500 לתאגיד
46.			אי קיום תנאי לעניין טיפול או סילוק בוצה על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
47.			אי קיום תנאי לעניין טיפול או סילוק בוצה על ידי מפעיל של מט"ש קטן	4,425 ליחיד ו- 8,845 לתאגיד
48.			אי קיום תנאי לעניין טיפול בביוגז על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
49.			אי קיום תנאי לעניין טיפול בביוגז על ידי מפעיל של מט"ש גדול	13,250 ליחיד ו- 26,500 לתאגיד
50.			אי קיום תנאי לעניין טיפול בביוגז על ידי מפעיל של מט"ש בינוני	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
51.			אי קיום תנאי לעניין טיפול בביוגז על ידי מפעיל של מט"ש קטן	4,425 ליחיד ו- 8,845 לתאגיד
52.			אי קיום תנאי בעניין גרימה או מניעה של ריח או פליטה, על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
53.			אי קיום תנאי בעניין גרימה או מניעה של ריח או פליטה על ידי מפעיל של מט"ש גדול, למעט לעניין פליטה בלתי מבוקרת	13,250 ליחיד ו- 26,500 לתאגיד
54.			אי קיום תנאי בעניין גרימה או מניעה של ריח או פליטה על ידי מפעיל של מט"ש בינוני, למעט לעניין פליטה בלתי מבוקרת	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
55.			אי קיום תנאי בעניין גרימה או מניעה של ריח או פליטה על ידי מפעיל של מט"ש קטן, למעט לעניין פליטה בלתי מבוקרת	4,425 ליחיד ו- 8,845 לתאגיד
56.			אי קיום תנאי בעניין הקמה, הפעלה או תחזוקה של שנאי (גנרטור) על ידי מפעיל של מט"ש גדול מאוד ומט"ש גדול	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
57.			אי קיום תנאי בעניין הקמה, הפעלה או תחזוקה של שנאי (גנרטור) על ידי מפעיל של מט"ש בינוני ומט"ש קטן	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
58.			אי קיום תנאי לעניין קליטת שפכים מביובית	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
59.			אי קיום תנאי בעניין חומרים מסוכנים	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
60.			אי קיום תנאי בעניין התקנה, אחזקה או תפעול של תשתיות	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
61.			אי קיום תנאי בעניין מניעת פליטה בלתי מבוקרת לסביבה, או טיפול באירוע חריג	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
62.			אי קיום תנאי בעניין מניעה או טיפול במזיקים	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
63.			אי קיום תנאי בעניין מניעה של זיהום קרקע ומים וטיפול בהם	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
64.			ביצוע פעולה הטעונה אישור של נותן האישור לפי תנאי רישיון העסק, ללא קבלת אישור מראש ובכתב, או אי ביצוע של פעולה שדרש נותן האישור מכוח תנאי, שאינה מנויה בפרט אחר בתוספת זו	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
65.			אי קיום תנאי לעניין דיגום בוצה	13,250 ליחיד ו- 26,500 לתאגיד
66.			אי קיום תנאי לעניין בניית נקודות דיגום	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
67.			אי קיום תנאי לעניין רישום או דיווח, שלא צוין בפרט אחר	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
68.	5.3 ג	שפכים וקולחין – הובלתם במיכליות	אי קיום תנאי לעניין שטיפת מכלית	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
69.			אי קיום תנאי לעניין סילוק או פינוי שפכים או קולחים מכל סוג, ובכלל זה לעניין אופן הפינוי והסילוק, יעדו או מועדו	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
70.			אי קיום תנאי לעניין טיפול באירוע חריג והחזרת המצב לקדמותו	17,690 ליחיד ו- 35,380 לתאגיד
71.			אי קיום תנאי לעניין התקנה או החזקה של ציוד או אמצעים לטיפול	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
72.			אי קיום תנאי לעניין תעודת משלוח	13,267 ליחיד ו- 26,535 לתאגיד
73.			אי קיום תנאי לעניין סימון או שילוט	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד
74.			אי קיום תנאי לעניין רישום או דיווח, שלא צוין בפרט אחר	8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד

___ ב________ התשפ"ו

(____ ב________ 2025)

(חמ _____-3)

__________________

עידית סילמן

השרה להגנת הסביבה

דברי הסבר

כללי

לפי החוק, הממונה במשרד להגנת הסביבה מוגדר כעובד המשרד להגנת הסביבה הכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד, שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לעניין זה. יצוין כי אותו הסדר חל גם לגבי ממונה במשרד הבריאות, בשינויים המחויבים.

בהתאם להוראות סעיף 29יג לחוק, הממונה רשאי להטיל על בעל עסק טעון רישוי המנוי בטור א' בתוספת השלישית לחוק, שהפר תנאי מתנאי רישיון או היתר או הוראה שנקבעה בתקנות לפי החוק, המנויים בטור ב' בתוספת האמורה, עיצום כספי לפי הוראות פרק העיצומים הכספיים, בסכום הנקוב בטור ג' באותה תוספת. לפי סעיף 29כח לחוק, השרה להגנת הסביבה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי, בצו, לשנות את התוספת השלישית. בעת חקיקת התיקון לחוק לא בוצעה עבודת מטה לקביעת ההפרות שבגינן יוטלו העיצומים הכספיים, ועל כן, על מנת ליישם את ההסדר שנקבע, נדרשת התקנתו של צו על ידי השרה כאמור.

סעיף 29כח(ג) לחוק קובע את המסגרת והעקרונות לקביעת גובה העיצום הכספי לכל הפרה. לעניין הפרה של תנאי מתנאי רישיון או היתר, סכום העיצום הכספי לא יעלה על 17,690 שקלים חדשים ליחיד, ואם העסק הוא תאגיד – לא יעלה על 35,380 שקלים חדשים. לעניין הפרת הוראה שנקבעה בתקנות לפי חוק רישוי עסקים, שעלולה לגרום לפגיעה ממשית בבריאות הציבור, בטיחותו או ביטחונו או לנזק ממשי לסביבה, סכום העיצום הכספי לא יעלה על 75,000 שקלים חדשים ליחיד, ולא יעלה על 150,000 שקלים חדשים עבור עסק שהוא תאגיד.

לפי סעיף 29כח(ד), בקביעת סכומי העיצום הכספי בתוספת השלישית, יתחשב השר להגנת הסביבה, בין השאר, בחומרת ההפרה, בעסקים טעוני הרישוי שהיא חלה לגביהם וברווח או החיסכון שהמפר יכול היה להשיג באמצעות ההפרה. יודגש כי לפי סעיף 29כ לחוק, לאחר קביעת סכומי העיצום הכספי בצו בהתאם למגבלות לפי סעיף 29כח, הסכומים שייקבעו יוצמדו לשינוי שיעור המדד ויתעדכנו ביום 1 בינואר של כל שנה.

הצו המוצע לקביעת התוספת השלישית

לאחר בחינת הנושא ועבודת מטה במשרד להגנת הסביבה, בתחום הטיפול בביוב, שפכים ומניעת זיהום נחלים מוצע לקבוע בתוספת השלישית לחוק רישוי עסקים הפרות שבגינם ניתן להטיל עיצום כספי, לגבי שלושה סוגי עסקים טעוני רישוי שלגביהם נדרש אישור נותן האישור במשרד להגנת הסביבה למתן הרישיון והוא מוסמך לקבוע תנאים לשם הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים. סוגי העסקים לגביהם יחול צו זה הם בהתאם למספר פריט הרישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג-2013:

1. פריט 3.2 א בעלי חיים- גידולם אחזקתם, טיפול בהם - בריכות דגים ביבשה

2. פריט 5.3 א שפכים וקולחין - עיבודם, טיהורם, אחסנתם- מיתקן טיהור שפכים (מט"ש)

3. פריט 5.3 ג שפכים וקולחין - הובלתם במיכליות

מוצע כי התוספת השלישית לחוק תכלול הגדרות למונחים שונים שנעשה בהם שימוש בנוסח ההפרות המוצעות.

להגדרת "אירוע חריג" בתנאי רישיון עסק נקבעים תנאים שונים לעניין החובות המוטלות על בעל העסק במקרה של אירוע חריג, כגון חובות דיווח ונקיטת פעולות לתיקון. ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרות המקובלות בתנאי רישיון עסק, והיא כוללת שני היבטים. ראשית, אירוע חריג הוא אירוע שנובע מהתרחשות בלתי מבוקרת בעסק או מתקלה. כלומר, אירוע שאינו חלק ממהלך העניינים הרגיל. שנית, כי מדובר באירוע שעלול לגרום לסיכון לאדם או לגרום לזיהום. יובהר כי היכולת להעריך קיומו של אירוע חריג העונה להגדרה זו היא ביכולתו של בעל עסק לאור מאפייני העסק והוראות התנאים ברישיון.

להגדרת "דיגום" מוצע לקבוע הגדרה כללית למונח זה, לגבי מכלול ההוראות הנוגעות לנושאי דיגום וניטור המופיעים בתנאים ברישיונות עסק או בתקנות. הוראות אלה כוללות, בכל עסק על פי מאפייניו, דרישות התקנה או הפעלה של מכשירי ניטור, התקנה או הפעלה של מד ספיקה, שימוש בציוד נלווה (דוגם מורכב, מכשיר ניטור רציף, התקנת נקודת דיגום נגישה וכדומה). כמו כן, נקבעות דרישות הנוגעות לביצוע דיגום באמצעות דוגם מוסמך ולפי שיטת דיגום מסויימת שהוגדרה, וכן דרישות לעניין ביצוע הדיגום והניטורבין היתר באמצעות מעבדה מוסמכת. לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי התייחסות כוללת לנוסח הדיגום מתאימה גם להגדרת ההפרות הרלוונטיות, כאשר במקרים המתאימים מתייחסת ההפרה להיבטים ספציפיים ומובחנים. כך למשל, בפרטים 66 ו- 67 המוצעים, מוצע כי סכום העיצום לעניין הפרה הנוגעת לדיגום בוצה תהיה בסכום של 13,250 ליחיד ו- 26,500 לתאגיד, ואילו לגבי אי קיום תנאי לעניין בניית נקודות דיגום מוצע לקבוע עיצום בסכום של 8,845 ליחיד ו- 17,690 לתאגיד. הסבר לעניין אופן הקביעה של סכומי העיצום יפורט להלן.

להגדרת "דיווח" מוצע לקבוע הגדרה כללית למונח זה, לגבי מכלול ההוראות הנוגעות לנושא דיווח בתנאים ברשיונות עסק או בתקנות. הוראות אלה עשויות לכלול העמדה לעיון או מסירת דיווח, במועד שנקבע (כגון דיווח חודשי, רבעוני או שנתי) או לפי דרישה (מאת הממונה או נותן האישור), צירוף כל המסמכים או המידע, מתכונת דיווח, אופן דיווח, ותדירות דיווח. קיימת שונות רבה בין סוגי דיווחים שונים ובין סוגי העסק המדווחים, הן בתקנות והן בתנאי הרישיון, ועל כן סוגי ההפרות השונות לעניין דיווח מוגדרות בפרטים שבטבלה בשים לב למכלול ההיבטים.

להגדרת "מט"ש" מתקן טיהור שפכים הוא מתקן תעשייתי שבו מתבצע תהליך של פירוק או סילוק מזהמים משפכים עירוניים. ההגדרה המוצעת מפנה להגדרה בתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), תש"ע-2010 (להלן- "תקנות איכות קולחין"). ההגדרה היא "מיתקן לטיפול בשפכים, לרבות כל מאגר שהחליטו עליו הממונים בהסכמת מנהל רשות המים, אמצעי, או תהליך טיפול נוסף, אשר מיועד להפחתת ריכוז המזהמים שבשפכים".

להגדרות "מט"ש קטן", "מט"ש בינוני", "מט"ש גדול", "מט"ש גדול מאוד" ההבחנה בין גודל המט"ש כפי שמוצע נועדה לדרג את סכומי העיצומים במקרים המתאימים בשים לב להיקף הפעילות של המט"ש. לגבי חלק מההפרות המוצעות בתוספת לעניין פריט 5.3 א, החסכון בעלויות לבעל העסק הוא ביחס לגודל המט"ש. לדוגמה, עלות התקנת מערכת או ציוד מסויימים במט"ש בינוני נמוכה מעלות התקנת מספר מערכות או פריטי ציוד הנדרשים במט"ש גדול או גדול מאוד. לכן מוצע לקבוע לסוג הפרות אלה גובה עיצום כספי מדורג, בהתאם לגודל המט"ש. לפי ניתוח נתונים על המט"שים בישראל ועלויות הציות, כפי שיפורט להלן, מוצע לקבוע 4 קבוצות של מט"שים לפי גודלם. להלן מספר המט"שים העונים להגדרות אלה:

1. מט"ש קטן – מט"ש בספיקה יומית ממוצעת שוות ערך לעומס הקטן מעומס של 5,000 נפש או מ-300 ק"ג צח"ב ליום ו-500 ק"ג צח"כ ליום (ההגדרה תואמת גם את ההגדרה בתקנות איכות קולחין). נכון לשנת 2024, בישראל יש כ-200 מט"שים בגודל זה.

2. מט"ש בינוני – ספיקה יומית ממוצעת הגדולה משל מט"ש קטן ועד 10,000 מ"ק שפכים. נכון לשנת 2024, בישראל כ- 53 מט"שים בגודל זה.

3. מט"ש גדול - ספיקה יומית ממוצעת בין 10,000 מ"ק עד ל- 50,000 מ"ק שפכים. נכון לשנת 2024, יש בישראל כ- 30 מט"שים בגודל זה.

4. מט"ש גדול מאוד - ספיקה יומית ממוצעת מעל 50,000 מ"ק שפכים. נכון לשנת 2024, יש בישראל כ- 6 מט"שים בגודל זה.

להגדרת "פליטה" מוצע להגדיר מונח זה כ"פליטה" או "העברה" כהגדרתן בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-2012. ההגדרות בחוק הם כלהלן: "פליטה" - יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים; "העברה" – פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים.

להגדרת "פרסום" מוצע לקבוע כי מונח זה יכלול הוראות לעניין פרסום, לרבות העמדה לעיון הציבור על ידי בעל העסק בדרך שנקבעה בתקנות או בתנאי רישיון עסק, בכל עסק על פי מאפייניו.

להגדרת "רישום" מוצע לקבוע הגדרה כללית למונח זה, לגבי מכלול ההוראות הנוגעות לנושא רישום בתנאים ברשיונות עסק או בתקנות. הוראות אלה עשויות לכלול, בכל עסק על פי מאפייניו, רישום, הכנת מסמכים או נהלים, ושמירת מידע ומסמכים, כגון רישום תוצאות דיגום ארובות, רישום ביומן תפעול ומעקב, יומן אירועים, פעולות הדברה, ורישום תוצאות.

להגדרת "תשתיות" מוצע לקבוע הגדרה כללית למונח זה, לגבי מכלול ההוראות הנוגעות לנושא תשתיות בתנאים ברשיונות עסק או בתקנות. הוראות אלה עשויות לכלול, בכל עסק על פי מאפייניו, הוראות לגבי תשתיות פיזיות שיש להקימן ולהפעילן, ובכלל זה ציוד קבוע (כגון מערכת לאיסוף, טיפול וסילוק של ביוגז, מערכת לטיפול בריחות, גנרטור), אמצעי בקרה, מערכות איסוף או ניקוז לשפכים סניטריים או לנגר עילי, משטחי תפעול ותשתיות אטומות לחלחול (קירוי למתקנים, מתקן טיפול במי פלט).

לטבלה שבתוספת

פריט 3.2 א - בריכות דגים ביבשה

בישראל פועלים 36 בריכות דגים ביבשה (להלן - "מדגים"). בתאריך 1 ליולי 2022 נכנס לתוקף "מפרט אחיד לפריט 3.2 א בעלי חיים לרבות ימיים: בעלי חיים, למעט עופות - גידולם אחזקתם, טיפול בהם". בפרק 3.2 למפרט נקבעו התנאים של המשרד להגנת הסביבה לרישיון עסק של בריכות דגים ביבשה.

התנאים במפרט קובעים איסור על הזרמת מי פלט שאינם מטופלים לסביבה או למקורות מים, קביעת ערכים מותרים להזרמת מי הפלט לפי יעדי הסילוק. מי פלט הם המים ששימשו לגידול דגים במדגה, ומאופיינים בריכוזים גבוהים של חומר אורגני, חנקן וזרחן אשר מהווים גורם זיהום משמעותי. עוד קובע המפרט מגבלות על אופן סילוק מי הפלט המטופלים, תקופת הסילוק ואפשרויות השימוש במי פלט מטופלים. בנוסף, המפרט קובע הוראות למניעת מפגעים סביבתיים או סיכונים בריאותיים מפעילות המדגה, חובות טיפול לעניין משקעים בבריכות הדגים ואופן סילוקם, וכן הוראות לעניין ניטור, דיגום ודיווח שיאפשרו בקרה על עמידה בדרישות המפרט האחיד.

פריט 5.3 א - מיתקן טיהור שפכים (מט"ש)

מתקן טיהור שפכים (- להלן מט"ש) הינו מיתקן לטיפול בשפכים המיועד להפחתת ריכוז המזהמים שבשפכים. שפכים מטוהרים שטופלו במט"ש נקראים קולחין.

הוראות סביבתיות עיקריות להפעלה של מתקני טיהור שפכים (מט"שים) נקבעו בתקנות איכות קולחין, מתוקף סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, יחד עם סמכויות לפי פקודת בריאות העם, 1940 וחוק המים, התשי"ט-1959. מטרת תקנות אלה להגן על בריאות הציבור, למנוע זיהום מקורות מים משפכים ומי קולחין, לאפשר ניצול חוזר של מי קולחין כמקור מים, להגן על הסביבה, לרבות על מערכות אקולוגיות והמגוון הביולוגי, הקרקע וגידולים חקלאיים. שפכים או קולחין שמקורם במט"ש עלולים לגרום לזיהום של מקורות מים ושל הסביבה - במקרים בהם המט"ש אינו מטפל בכל השפכים המגיעים אליו, במקרים בהם המט"ש אינו מקיים את חובותיו לפי התקנות כגון הזרמת קולחין לסביבה באיכות שאינה עומדת בערכים שנקבעו בתקנות. בנוסף, נותן האישור במשרד להגנת הסביבה קובע תנאים ברשיון העסק של המט"שים.

עבור פריט זה, מוצע לקבוע 25 הפרות, בנושאים העיקריים הבאים: חריגה מערכי איכות מי קולחים לפי תקנות איכות קולחין, דיגום, דיווח חודשי ושנתי, פעולות ודיווח במקרה של תקלה או חריגה מאיכות, רישום, טיפול או סילוק בוצה וביוגז, מניעת ריח וזיהום אוויר, התקנה אחזקה או תפעול תשתיות, פעולות למניעת מפגעים ומטרדים.

פריט 5.3 ג - שפכים וקולחין- הובלתם במיכליות

מכלית להובלת שפכים (להלן- "ביובית") הינה רכב ייעודי לשאיבה, הובלה וסילוק שפכים או קולחים. הביובית רשאית להוביל שפכים סניטרים, שמנים ושומנים, תמלחות, שפכים שמקורם במפריד שמן/ דלק ממים, שפכים מעסקי גידול בעלי חיים, שפכים תעשייתיים שאינם מוגדרים כפסולת מסוכנת. לשפכים אלה פוטנציאל לזיהום מקורות מים וזיהום הסביבה, אם אינם מפונים ומטופלים באופן המתאים לכל סוג של שפכים. עיסוק זה מאופיין במספר רב של רכבים ניידים, בתנועה כלל ארצית במספר רב של מוקדי פעילות לשאיבת שפכים מסוגים שונים.

בתאריך 20.10.2015 נכנסו לתוקף (בהתאם למועד פרסום המפרט) "מפרט אחיד לפריט 5.3 ג שפכים וקולחין: הובלתם במכליות". בפרק 3 למפרט נקבעו התנאים של המשרד להגנת הסביבה לרישיון עסק של הובלת שפכים במיכליות (המכונות גם "ביוביות").

התנאים במפרט לרישיון העסק קובעים כללים ודרישות שמטרתם להבטיח כי שפכים יגיעו ליעד טיפול המותאם לסוג השפכים וימנעו הזרמתם לסביבה. הוראה עיקרית במפרט קובעת כי שפכים יסולקו למט"ש מורשה על פי כל דין או למערכת הביוב הציבורית בנקודות שאושרו לכך על ידי הרשות המקומית.

לפריט זה מוצע לקבוע 7 הפרות, לעניין הפרת תנאים לסילוק או פינוי שפכים או קולחים מכל הסוגים (כולל לעניין אופן הפינוי והסילוק, יעד הפינוי והסילוק או המועד לכך), טיפול באירוע חריג, סימון ושילוט, רישום ודיווח.

המתודה לקביעת גובה העיצום המוצע להפרות השונות

כאמור לפי סעיף 29כח(ד) לחוק, בקביעת סכומי העיצום הכספי בתוספת השלישית, יתחשב השר להגנת הסביבה, בין השאר, בחומרת ההפרה, בעסקים טעוני הרישוי שהיא חלה לגביהם וברווח או החיסכון שהמפר יכול היה להשיג באמצעות ההפרה. כמו כן, נקבעה בסעיף זה מגבלה על סכומי העיצום הכספי אותם רשאי השר לקבוע בתוספת, תוך הבחנה בין הפרות על הוראות תקנות לבין הפרות של תנאים ברישיון.

לצורך הכנת הצו המוצע נערכה עבודת מטה בהתאם לעקרונות המנחים שלהלן, לצורך קביעת גובה העיצום המוצע לכל הפרה:

1. חומרת ההפרה לפי מידת הנזק הפוטנציאלי לסביבה או לבריאות הציבור: ככלל, לכל הפרה ניתן מדד נזק לסביבה לפי נזק נמוך, נזק בינוני או נזק גבוה.

א. פוטנציאל נזק גבוה – הפרות הנוגעות להקמת תשתיות, תפעול ותחזוקה - אי קיום פעולות אלה עלולות להביא לפגיעה ישירה בסביבה, כתוצאה מתפקוד לקוי של המתקן או האתר, כגון פגיעה באיכות הקולחים או מי הפלט המוזרמים ממנו, וגרימת תקלות שיביאו לזרימת ביוב גולמי או מי פלט לא מטופלים לסביבה. לפי הצו המוצע, 'תשתיות' הם תשתיות פיזיות שיש להקימן ולהפעילן לפי תקנות או לפי תנאי, ובכלל זה ציוד קבוע, אמצעי בקרה, מערכות איסוף או ניקוז לשפכים סניטריים או לנגר עילי, משטחי תפעול ותשתיות אטומות לחלחול.

ב. פוטנציאל נזק בינוני – הפרות הנוגעות לביצוע דיגומים וניטור, הכנת תוכניות, דרישות תפעוליות וכדומה- פעולות תומכות לקבלת תמונת מצב עדכנית ומעקב אחרי איכות הטיפול במתקן או באתר, והבטחת תפעול מיטבי של המתקן, כגון פעולות ניטור ודיגום, כתיבת נהלים, תיעוד תקלות, תיעוד פעולות תחזוקה וכדומה.

ג. פוטנציאל נזק נמוך – הפרות הנוגעות לדיווח, שמירת מסמכים, עיון ומסירת מסמכים – פעולות דיווח ושמירת מסמכים מטרתן לאפשר לרגולטורים לבצע מעקב ובקרה אחר הפעולות באתר או במתקן, תוך אפשרות לקדם הליכי שיפור לאורך זמן. לוודא את איכות הטיפול הנדרשת ובמקרים של תקלות לאפשר למערכת הקולחים להגיב לתקלה ולצמצם את פוטנציאל הזיהום מהמתקנים.

2. סוג העסקים טעוני הרישוי: לפי מאפייני העסקים או הסקטור העסקי אליו הם שייכים, נבחנו גם שיקולי הרתעה, ומידת הקושי בגילוי ההפרה. כך למשל, מט"שים הם עסקים נייחים שפעילותם קבועה ומתמשכת, וככלל רמת הבקרה על פעילותם היא גבוהה באופן המקל על זיהוי הפרה. בשונה מכך, סקטור הובלת שפכים במיכלית (ביוביות) כולל מספר רב של רכבים ניידים, בתנועה כלל ארצית במספר רב של מוקדי פעילות לשאיבת שפכים מסוגים שונים, ובהם מפעלים, בורות ספיגה ורקב, תחנות דלק, עבודות תחזוקה למערכות ביוב, ושאיבות בעת אירועי דליפה/חירום/תאונות. בשל מאפיינים אלה קיים קושי רב יותר בגילוי הפרות, ורמת הציות בסקטור זה נמוכה באופן יחסי. גובה העיצום המוצע גובה העיצום המוצע בצו זה, לקח בחשבון מאפיינים אלה, יחד עם שיקולי הרתעה.

3. רווח או חסכון למפר: בחינת עלות החיסכון או הרווח מהפרת ההוראות או אי קיום הדרישות. לדוגמה, החסכון למפר מאי-התקנת תשתיות נדרשות או אי קיום חובות ניטור, דיגום ודיווח. יצוין כי קיימת הלימה בין חומרת ההפרות ופוטנציאל הנזק מהן לבין מידת החסכון או הרווח הפוטנציאלי למפר.

א. פוטנציאל רווח או חסכון גבוה - הקמת תשתיות, תפעול ותחזוקה - לפי הצו המוצע, 'תשתיות' הם תשתיות פיזיות שיש להקימן ולהפעילן לפי תקנות או לפי תנאי, ובכלל זה ציוד קבוע, אמצעי בקרה, מערכות איסוף או ניקוז לשפכים סניטריים או לנגר עילי, משטחי תפעול ותשתיות אטומות לחלחול. ביצוע דרישות בקבוצה זו כרוכות בעלויות גבוהות, והפרתן תביא לחיסכון רב למפר.

ב. פוטנציאל רווח או חסכון בינוני - ביצוע דיגומים וניטור, הכנת תוכניות, דרישות תפעוליות וכדומה- פעולות תומכות לקבלת תמונת מצב עדכנית ומעקב אחרי איכות הטיפול במתקן או באתר, והבטחת תפעול מיטבי של המתקן, כגון פעולות ניטור ודיגום, כתיבת נהלים, תיעוד תקלות, תיעוד פעולות תחזוקה וכדומה.

ג. פוטנציאל רווח או חסכון נמוך - דיווח, שמירת מסמכים, עיון ומסירת מסמכים – פעולות דיווח ושמירת מסמכים מטרתן לאפשר לרגולטורים לבצע מעקב ובקרה אחר הפעולות באתר או במתקן, תוך אפשרות לקדם הליכי שיפור לאורך זמן. לוודא את איכות הטיפול הנדרשת ובמקרים של תקלות לאפשר למערכת הקולחים להגיב לתקלה ולצמצם את פוטנציאל הזיהום מהמתקנים.

כפי שצוין לעיל, לשם קביעת גובה העיצום המוצע עבור מט"שים נוסף סיווג נוסף בהתאם לגודל המתקן, לפי כמות השפכים המטופלים, מתוך הנחה כי קיימת קורלציה בין גודל מתקן הטיפול לבין העלויות לביצוע ועמידה בדרישות השונות. ההבדל בעלויות הציות בין המט"שים נובע בעיקר מטכנולוגיות טיפול שונות, שנובעות גם מגודל המתקן, וכן מעלות של תשתיות, מתקנים ומערכות שהן גבוהות יותר במתקנים גדולים יותר בעלי שטח גדול יותר.