פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 1

"חבות" - התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא - אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה - אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;

(1) הוא עצמו היה בישראל;

(2) היה גר כרגיל בישראל או היה לו בה מקום מגורים;

(3) ניהל עסקים בישראל, בעצמו או על ידי מורשה או מנהל;

(4) היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל.

(ב) אף מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים יכול שיהיה בגדר חייב אם נתקיימו בו שאר התנאים לכך האמורים בסעיף קטן (א) ואם לדעת בית המשפט סביר הוא שהנושים נשאו ונתנו עמו כאילו מלאו לו שמונה עשרה שנים.

(1) יראו את מי שזכאי אותה שעה לאכוף פסק דין חלוט כמי שהשיגו;

(ב) התראת פשיטת רגל תהיה בטופס שנקבע ותומצא בדרך שנקבעה.

(ג) בהתראת פשיטת רגל אפשר לציין מורשה שיפעל מטעם הנושה לענין תשלום או דבר אחר שנדרש למסור לנושה או לעשות להנחת דעתו.

(ד) לא יראו התראה כנטולת תוקף מחמת זאת בלבד שהנקוב בה כסכום מגיע עולה על הסכום המגיע למעשה, אלא אם תוך הזמן הניתן לתשלום הודיע החייב לנושה שהוא חולק על תקפות ההתראה על סמך הטעות האמורה; אולם אם החייב לא הודיע כך לנושה יראו כאילו מילא אחרי התראת פשיטת הרגל אם תוך הזמן שניתן הוא נקט אמצעים שהיו מביאים למילויה אילו ננקב בה הסכום המגיע למעשה.

(1) בישראל או במקום אחר -

(א) נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה;

(ב) העביר או שעבד נכס מנכסיו העברה או שעבוד, שאילו נעשו כשהוא מוכרז פושט רגל היו בטלים משום העדפת מרמה לפי כל דין תקף אותה שעה;

(2) בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם הוא עשה אחת מאלה:

(א) יצא את הארץ, או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם;

(ב) עזב את בית מגוריו, או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל, או התחמק ממקום אחר שבו מצוי נושה;

(ג) התבודד כדי שלא יוכלו נושיו להתקשר עמו;

(3) עוקל נכס מנכסיו ונמכר בהוצאה לפועל על פי צו בית משפט;

(4) הגיש לבית המשפט הצהרה שאינו יכול לשלם את חובותיו, או בקשה שיוכרז פושט רגל לפי הוראות פקודה זו;

(5) הודיע לנושה מנושיו כי הפסיק, או עומד להפסיק, לשעה או לצמיתות, לשלם את חובו;

(6) לא מילא אחר הדרישות שבהתראת פשיטת רגל לפי פקודה זו תוך שבעה ימים לאחר שהומצאה לו בישראל, או תוך הזמן שנקבע לכך בצו בית המשפט שהתיר את ההמצאה אם הומצאה בחוץ לארץ, ולא הניח את דעת בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שכנגד שאינם פחותים מסך החוב הפסוק ושלא היה בידו לעוררם בתובענה שניתן בה פסק הדין; לענין זה, "חוב פסוק" - לרבות סכום שניתן צו חלוט לשלמו, ו"תובענה" - לרבות הליכים שבהם ניתן הצו.

(1) החוב שחב החייב לנושה המבקש, ואם היו המבקשים שני נושים או יותר - סך כל החובות שהוא חב להם, אינו פחות מ-86,529 2 שקלים חדשים; בית המשפט רשאי, לבקשת נושה ומטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר הגשת בקשת פשיטת רגל בשל חוב ששיעורו נמוך מסך זה;

(2) החוב הוא סכום קצוב בכסף שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע;

(3) מעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חדשים לפני הגשתה;

(4) מקום מושבו של החייב הוא בישראל, או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל או היה לו בה בית מגורים או מקום עסקים או שניהל עסקים בישראל בעצמו או על ידי מורשה או מנהל או היה חבר בחבר-בני-אדם או בשותפות שניהלו עסקים בישראל על ידי שותף או שותפים או מורשה או מנהל.

(ב) עוכבו הליכים, רשאי בית המשפט ליתן צו כינוס על סמך בקשתו של נושה אחר, אם ראה שמן הצדק לעשות כן מחמת ההשהיה הנגרמת בעיכוב ההליכים או מחמת סיבה אחרת, ומשעשה כן ידחה, בתנאים שייראו לו צודקים, את הבקשה שהליכיה עוכבו.

(1) חובותיו אינם פחותים מ-17,307 3 שקלים חדשים;

(2) צירף לבקשתו דין וחשבון המתייחס למועד הגשת הבקשה ולתקופה הכוללת את שנת המס האחרונה וזו שקדמה לה, ערוך לפי טופס שנקבע בתקנות, מאומת בתצהיר ובו -

(א) פרטים בדבר נכסיו, לרבות מניות או זכויות אחרות בתאגיד;

(ב) פרטים בדבר הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, תוך ציון שמות נושיו, מענם והערובות שנתן להם;

(ג) פרטים הידועים לו בדבר נכסיהם, הכנסותיהם, הוצאותיהם וחבויותיהם של בן-זוגו ושל ילדיו הקטינים או ילדיו הבגירים הגרים עימו, לרבות מניות או זכויות אחרות שלהם בתאגיד.

(3) צירף לבקשתו הרשאה בכתב מטעמו לכונס הרשמי, ובה הסכמתו למסירת מידע או מסמכים לכונס הרשמי או למי שהוסמך לכך על ידו (להלן - כתב ויתור על סודיות), בדבר נכסיו, הכנסותיו, הוצאותיו וחבויותיו, ובדבר פרטי חשבונות המתנהלים על שמו בידי תאגיד בנקאי, כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (בחוק זה - תאגיד בנקאי), לרבות יחד עם כל אדם אחר, וכן בדבר פרטים אחרים הנוגעים למצבו הכלכלי והמצויים בידי כל אדם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי.

(ב) החייב יפרש בבקשתו את הטענה שאיננו יכול לשלם את חובותיו, ואין צורך בהגשת הצהרה כאמור בסעיף 5(4).

(ב) החייב, נושיו והכונס הרשמי יוזמנו לדיון בבקשת פשיטת הרגל; בית המשפט רשאי להורות על אופן הזמנתם של נושי החייב.

(ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה -

(1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;

(2) לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה לקבל את כל המידע הנוגע לחייב והמצוי בלשכת ההוצאה לפועל, לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

(ג) לא התייצב החייב לחקירה או לא מסר מידע או מסמכים לפי דרישת הכונס הרשמי, ללא הצדקה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, ולאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון טענותיו, להכריזו פושט רגל - אם הבקשה לפשיטת רגל הוגשה בידי נושה, או לדחותה ולבטל את צו הכינוס ואת הצו לעיכוב הליכים, אם ניתנו - אם הבקשה הוגשה על ידי החייב.

(ד) (1) כתב ויתור על סודיות שנתן החייב לכונס הרשמי, כוחו, לענין מסירת מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב - כבקשת החייב עצמו לקבלם; הכונס הרשמי יפעל מכוח כתב הויתור על סודיות במידה הדרושה לביצוע תפקידו;

(2) מי שנתבקש למסור מידע או מסמכים כאמור בסעיף קטן זה, חייב, על אף האמור בכל דין, למסרם לידי הכונס הרשמי.

(ה) קיבל הכונס הרשמי או מי מטעמו מידע או מסמכים, לא יעשה בהם שימוש ולא יגלה אותם לאחר, אלא במידה הדרושה לביצוע תפקידו, תוך הגנה על פרטיותו של החייב ושל כל מי שנמסר לכונס הרשמי מידע לגביו, או לפי צו של בית משפט.

(ו) לענין סעיף זה ולענין סעיפים 59 ו-60א, חקירה, דרישת מידע או מסמכים וקבלתם מכל אדם או רשות, יבוצעו על ידי הכונס הרשמי או מי מעובדיו שהוסמך לכך על ידיו בכתב; בית המשפט רשאי, במהלך חקירה בפניו, להורות על ביצוע כל אחת מפעולות אלה על ידי אדם מטעמו של הכונס הרשמי אף אם לא הוסמך לכך כאמור.

(ב) חוות הדעת של הכונס הרשמי תוגש לא יאוחר מחמישה עשר ימים לפני המועד שקבע בית המשפט לדיון בבקשת פשיטת הרגל לפי סעיף 18א; עותק ממנה יומצא לחייב, ללא תשלום, ולכל נושה שביקש לקבלה, בתמורה לתשלום אגרה שתיקבע.

(1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42;

(2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;

(3) לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226.

(ב) בית המשפט רשאי לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל למועד שיקבע, על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר לפי פקודה זו.

(ב) לבקשה יצרף החייב -

(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול לשלם את כל חובותיו;

(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17(א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(3) (נמחקה).

(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה.

(ד) בית המשפט רשאי להטיל על הכונס הרשמי תפקידים שנקבעו בכל הנוגע לטיפול בהצעה לפי סעיף זה, ולהורות על כינוס אסיפות נושים לשם דיון בה.

(ה) הוראות סימן ג' בפרק זה, למעט הוראות סעיף 35(ז), יחולו על הצעה לפי סעיף זה בשינויים המחוייבים.

(ב) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת.

(ב) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים -

(1) בדבר דרך מינויו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי ודרך הדיון של בית המשפט בהצעות שהובאו לפניו לענין זה; בכללים כאמור ייקבעו תנאי הכשירות למינוי ותנאים אחרים שכונס זמני חייב למלא לצורך מינויו;

(2) בדבר שכרו והוצאותיו של כונס זמני שאינו הכונס הרשמי.

(ב) כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה.

(ג) המצאת צו לעיכוב לפי סעיף זה יכול שתהיה במשלוח העתק שלו, חתום בחותמת בית המשפט, בדואר, לתובע או לצד אחר שנקט את ההליך.

(ד) על אף האמור בסעיף זה -

(1) לא יעכב בית המשפט תובענה נגד פושט רגל אם הפטרו לא היה משמש בה הגנה;

(2) לא יעכב בית המשפט בעל משכנתה או נושה מובטח אחר בהפעלת תרופותיהם המשפטיות לענין הערובה שברשותם.

(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.

(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי.

(ב) דו"ח לפי סעיף זה יינתן בטופס שנקבע, יאומת בתצהיר, ויוגש תוך שלושה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשת החייב, ותוך שבעה ימים מיום מתן הצו אם ניתן לבקשתו של נושה; בית המשפט רשאי מטעם מיוחד להאריך את המועד להגשתו.

(ג) חייב שלא מילא אחרי דרישות סעיף זה ולא היה לו הצדק סביר לכך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הכונס הרשמי, להכריזו פושט רגל.

(ד) נושה של פושט רגל רשאי בכל עת סבירה לעיין בדו"ח, בעצמו או על ידי שלוח, ולהעתיקו כולו או מקצתו.

(ה) הכונס הרשמי רשאי לפטור את החייב מהגשת דו"ח לפי סעיף זה אם ראה שהדו"ח שהגיש החייב לפי סעיף 17(א)(2) כולל את המידע הדרוש לניהול תקין של פשיטת הרגל.

(ב) נושה לא יהיה רשאי להשתתף ולהצביע באסיפה כאמור אם לא הגיש תביעת חוב במועד ובתנאים הקבועים לפי סעיף 71.

(ב) על החייב לענות על כל שאלה ששאל בית המשפט או שנשאלה ברשותו.

(ג) דברי החקירה יירשמו בפרוטוקול ככל שבית המשפט ימצא לנכון, ייקראו בפני החייב או שהחייב יקראם בעצמו וייחתמו בידי החייב ובידי בית המשפט; סירב החייב לחתום, יירשם הדבר בפרוטוקול; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיונו של כל נושה בזמנים סבירים, ובאין בפקודה זו הוראה אחרת לענין זה יוכל לשמש ראיה נגד החייב.

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.

(ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.

(ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.

(ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.

(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.

(ג) לענין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או העדרו מישראל.

(ד) לא יאשר בית המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.

(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.

(ו) מצא בית המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63.

(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית המשפט:

(1) 35% - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;

(2) 45% - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;

(3) 55% - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו;

(4) 65% - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו;

(5) 80% - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו,

אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף קטן זה.

(ח) (בטל).

(ט) אישור בית המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית המשפט.

(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לענין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק דין נגדו בתביעה למזונות.

(יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם.

(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

(ב) (1) חייב שהוכרז פושט רגל לא יעשה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו, שימוש בכרטיס חיוב כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש בכתב מהנאמן; הנאמן רשאי לסיים חוזה כרטיס חיוב במקום החייב בדרך של מתן הודעה בכתב למנפיק בשם החייב על סיום החוזה; מועד סיום החוזה יהיה במועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק; הודיע הנאמן למנפיק על סיום חוזה כרטיס החיוב, יודיע על כך גם לחייב;

(2) החליט הנאמן שלא לסיים את ההתקשרות בין החייב למנפיק, יודיע על כך לכונס הרשמי; הכונס הרשמי רשאי, לאחר ששמע את עמדת הנאמן והחייב, להורות למנפיק לסיים את חוזה כרטיס החיוב עם החייב, במקום הנאמן; החליט כאמור, יחולו הוראות פסקה (1) בשינויים המחוייבים;

(3) משמעותם של המונחים בסעיף קטן זה, כמשמעותם בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986.

(ג) חייב שהוכרז פושט רגל לא ייסד תאגיד ולא יהיה בעל ענין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, אלא אם כן אישרו זאת מראש בית המשפט או הנאמן; לענין סעיף זה, "בעל ענין" - כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות - מי שהינו חבר בתאגיד או חבר הועד או המנהלה של אותו תאגיד.

(ד) השתתף פושט הרגל בייסוד תאגיד או היה בעל ענין בתאגיד, רשאי בית המשפט ליתן הוראות לענין הפסקת כהונתו או חברותו של פושט הרגל בתאגיד; ואולם אין בהוראות לפי סעיף קטן זה או בהפרת הוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או מתוקפה של פעולה משפטית של תאגיד שבהם היה פושט הרגל מייסד או בעל ענין כאמור.

(ה) ניתן צו הפטר, בוטלה ההכרזה על פשיטת הרגל או בוטל צו כינוס שניתן נגד החייב, בטלות ההגבלות המוטלות מכוח סעיף זה מיום מתן הצו או מיום החלטת הביטול, לפי הענין; בית המשפט רשאי לבטל את ההגבלות, כולן או מקצתן, אף לפני כן, מטעמים מיוחדים שיירשמו, או אם אישר הצעת פשרה או הסדר בין החייב לנושיו.

(ו) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר התיאומים הנדרשים לביצוע הוראות סעיף זה.

(ב) לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.

(ג) בית המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן.

(ב) בועדת הבקורת יהיו לא פחות משלושה חברים ולא יותר מחמישה וכל חבר יהיה נושה, או מי שנושה עשהו או נתכוון לעשותו למורשהו או לשלוחו-להצבעה, ובלבד שלא יהיה כשר לפעול כחבר ועדת הבקורת אלא אם התעודה על ההרשאה או על השליחות להצבעה היא בידו ולאחר שנשיו של הנושה הוגש ונמצא בר-תביעה.

(ב) הועדה רשאית לפעול על דעת רוב חבריה הנוכחים בישיבה, אולם היא לא תפעל אלא אם רוב חבריה נוכחים בישיבה.

(ב) חבר של הועדה שנעשה פושט רגל, או שהגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, או שנעדר מחמש ישיבות רצופות של הועדה - תתפנה משרתו.

(ג) אפשר להעביר חבר הועדה מכהונתו בהחלטה רגילה באסיפת נושים שניתנה עליה הודעה שבעה ימים מראש וצויינה בה מטרת האסיפה.

(ד) נתפנתה משרתו של חבר הועדה, יזמן הנאמן מיד אסיפת נושים לשם מילוי המקום, והאסיפה רשאית בהחלטה למנות לכך נושה אחר או אדם אחר כשיר לכך כאמור בסעיף 48(ב).

(ה) חברי הועדה הממשיכים, אם הם לפחות שניים, רשאים לפעול אף אם נתפנה מקום בהרכבה; ואם היו פחות מחמישה רשאים הנושים להוסיף עליהם ובלבד שלא יהיו יותר מחמישה.

(ב) נתן בית המשפט צו לפי סעיף זה ולא הורה בו על הקניית נכסי החייב, יחזרו נכסיו להיות קנינו של החייב מיד לאחר ששולם כל סכום הפשרה.

(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה יהיה כל חוב שנוצר לפני תאריך ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

(ב) בית המשפט רשאי לבטל את ההכרזה על פשיטת רגל אם נוכח כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל; אין בביטול ההכרזה כדי להסיר מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה, אלא אם כן החליט בית המשפט להסירה.

(ג) לענין סעיף זה -

(1) ויתור מותנה על חוב שנתבע בפשיטת רגל לא ייראה כפרעון מלא של החוב;

(2) חוב שחלק עליו החייב יראוהו כנפרע במלואו, אם נתן החייב התחייבות, בסכום ובערובה שאישרם בית המשפט, לשלם את הסכום שייפסק במשפט על פרעון החוב או הנוגע לו ואת הוצאות המשפט;

(3) חוב המגיע לנושה שאי אפשר למצאו או לזהותו יראוהו כנפרע אם שולם במלואו לקופת בית המשפט.

(ד) ביטולה של הכרזת פשיטת רגל לא יפגע בתקפם של שום מכר והעברה או תשלום כשורה או בתקפו של מעשה לשם כך, שביצעו הכונס הרשמי, הנאמן או אדם אחר מכוחם, או בית המשפט ואולם נכסי החייב יוקנו לאדם שימנה בית המשפט, ואם לא מינה - יחזרו להיות קנינו של החייב כמידת זכותו או זיקתו בהם ובכפוף לתנאים שימצא בית המשפט לקבוע בצו.

(ב) לפי דרישתם הסבירה של הכונס הרשמי, המנהל המיוחד או הנאמן, או לפי שנקבע בתקנות, או לפי הוראת בית המשפט בצו שניתן לענין מיוחד או שניתן על פי בקשה מיוחדת של הכונס, המנהל המיוחד, הנאמן או כל נושה או אדם מעונין, יתן החייב פירוט נכסיו, רשימת נושיו וחובותיו להם ורשימת חייביו וחובותיהם לו, יתייצב לחקירה לענין נכסיו ונושיו, יהיה נוכח באסיפות נושים אחרות, יעמוד לרשותם של הכונס, המנהל המיוחד או הנאמן בזמנים שיידרש לכך, יחתום על ייפויי כוח ומסמכים אחרים ויעשה כל דבר בענין נכסיו ובענין חלוקת דמיהם בין נושיו.

(ג) הוכרז החייב פושט רגל, יעזור ככל יכולתו למימוש נכסיו ובחלוקת דמיהם בין נושיו.

(1) לאחר שניתנה התראת פשיטת רגל לפי פקודה זו, או לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו, ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב נמלט, או עומד להימלט, כדי להשתמט מתשלום החוב שבגללו ניתנה התראת פשיטת הרגל או להשתמט מקבלת הבקשה שתומצא לו או מהתייצבות לדיון בה או מחקירת עסקיו או כדי להשתמט מהליכים בפשיטת רגל נגדו או להשהותם או להכביד עליהם בדרך אחרת; אולם לא יהיה תוקף למעצר על סמך התראת פשיטת רגל אלא אם הומצאה לחייב לפני המעצר או בעת ביצועו;

(2) לאחר שהוגשה בקשת פשיטת רגל מאת החייב או עליו ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שהחייב עומד להעביר נכסים שלו ממקומם כדי למנוע או לעכב את הכונס הרשמי או נאמן מלתפוס אותם, או שיש יסוד סביר להניח שהוא הסתיר או עומד להסתיר או להשמיד נכסים שלו, או פנקסים, מסמכים או כתבים העשויים להועיל לנושיו במהלך פשיטת הרגל;

(3) לאחר שהומצאה לחייב בקשת פשיטת רגל או לאחר שניתן עליו צו כינוס, הוא סילק, בלי רשות הכונס הרשמי או הנאמן, נכסים שבידו;

(4) החייב לא התייצב לחקירה שהורה עליה בית המשפט ולא נתן לכך טעם סביר.

(ב) תשלום, פשרה או ערובה שבאו לאחר מעצר לפי סעיף זה לא יפטירו מהוראות פקודה זו בענין העדפת מרמה.

(1) המורה לחייב אשר לא הופיע לחקירה בפני הכונס הרשמי, לאחר שנדרש לעשות כן לפי סעיף 18ג - להתייצב בפני הכונס הרשמי;

(2) המחייב את החייב, או כל אדם שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב כמשמעותם בסעיף 18ג, ואשר נדרש למסרם לפי סעיף 18ג(ב)(1) ולא מסר אותם - למסרם לכונס הרשמי או לבית המשפט, או להתייצב בפני הכונס הרשמי או בפני בית המשפט.

(ב) מי שניתן לגביו צו כאמור בסעיף קטן (א), והוזמן כאמור ולא התייצב בפני הכונס הרשמי או בית המשפט, כפי שנקבע בצו, או לא מילא אחר כל הוראה אחרת שנקבעה בצו, רשאי בית המשפט להורות כי ייעצר ויובא לבית המשפט לחקירה, והוראות סעיפים 73 ו-73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יחולו, בשינויים המחוייבים.

(ג) הכונס הרשמי או מי מטעמו לא יגלה תוכנם של מידע או מסמכים שנתקבלו לפי סעיף זה, ולא יעשה בהם כל שימוש אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות פקודה זו, או לפי צו של בית המשפט.

(ב) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שיש עליו חוב לחייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שישלם להם, בזמן ובאופן שפירש בהוראה, את הסכום שהודה בו או מקצתו, בין לסילוק מלא של הסכום הנדון ובין אם לאו, הכל כפי שבית המשפט ראה לנכון, בצירוף הוצאות החקירה או בלעדיהם.

(ג) הודה אדם בחקירה בפני בית המשפט שהוא מחזיק נכס של החייב, רשאי בית המשפט, לבקשת הכונס הרשמי או הנאמן, להורות שימסור להם את הנכס כולו או חלקו, בזמן ובאופן ובתנאים שבית המשפט ראה לצודק.

(1) המורה לתאגיד בנקאי למסור לכונס הרשמי מידע או מסמכים הנוגעים לעניניו של החייב בנושאים שיפורטו בצו; ואם הוגשה בקשת פשיטת הרגל בידי החייב - מידע או מסמכים בנוסף על האמור בסעיף 17(א)(3);

(2) המורה לרשות מס להמציא לכונס הרשמי דו"חות, מידע או מסמכים כמפורט להלן, אם שוכנע כי לא עלה בידי הכונס הרשמי להשיג בדרך אחרת ובמאמץ סביר את המידע הדרוש לו -

(א) סכום ההכנסה של החייב, לרבות פירוט לענין הוצאותיו וחבויותיו, כפי שנמסרו בדו"חות שהגיש החייב, לרבות בדו"חות לפי סעיפים 131 או 135(1) לפקודת מס הכנסה, כפי שנקבעו בשומות, לרבות בשומות לפי סעיפים 145 או 152 לפקודה האמורה, בצירוף הנימוקים המשמשים בסיס לאותן שומות, או כפי שנקבע בהחלטות בית המשפט לפי סעיפים 156 או 157 לפקודה האמורה;

(ב) במקרים מיוחדים ומטעמים שיירשמו - מידע או מסמכים נוספים בדבר נכסיו של החייב או סכום ההכנסה של בן זוגו וכל פרט אחר בדו"ח שהגיש בן הזוג לגבי התקופה שבה היה נשוי לחייב וחי יחד עמו, למעט מידע או מסמך מסוים, שבית המשפט קבע, לבקשתה של רשות מס, שמסירתו או גילויו עלולים לחשוף את מקורות המידע של רשות המס או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה שמנהלת רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ובמקרים מיוחדים, אף ללא נוכחות הכונס הרשמי, וכן לקבוע כי המידע יימסר בדרכים ובאופן שימנעו את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.

(ב) מידע או מסמכים שבית המשפט הורה על מסירתם לפי סעיף זה, לא יימסרו אלא לכונס הרשמי ולבית המשפט בלבד, בדרכים שייקבעו;

ואולם, בהסכמת נציג מוסמך של רשות המס או התאגיד הבנקאי, יימסרו המידע או המסמכים גם לנושים או לחייב.

(ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על גילוים לחייב של מידע או מסמכים שנמסרו לכונס הרשמי, לאחר שנסתיימה חקירתו, אף ללא הסכמת רשות המס או התאגיד הבנקאי, ובלבד שניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם, ולענין רשות מס - שבית המשפט שוכנע שלא יהיה בכך כדי לחשוף את מקורות המידע שלה או את דרכי איסופו, או לפגוע בחקירה של רשות המס; בית המשפט רשאי לקיים את הדיון בדלתיים סגורות, ומטעמים שיירשמו, אף ללא נוכחות החייב, וכן לקבוע הוראות לענין מסירת המידע, באופן שימנע את חשיפת מקורותיו, לרבות בדרך של מסירת חלק ממסמך או מסירת תכנו.

(ד) השר ושר האוצר יקבעו הוראות לענין דרכי מסירת הדו"חות, המידע או המסמכים מתאגיד בנקאי או מרשות מס כאמור בסעיף זה; לא נקבעו הוראות - יקבע בית המשפט בצו את אופן העברת המידע.

(ה) צו לפי סעיף זה יינתן לאחר שבית המשפט נתן לגורם שכלפיו הוא מופנה הזדמנות לטעון טענותיו בפניו.

(ו) בסעיף זה, "רשות מס" - כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה, והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(ג) הבקשה תידון בדלתיים פתוחות, חוץ אם הורה בית המשפט, בהתאם לתקנות לפי פקודה זו, הוראה אחרת.

(ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר.

(1) לא יתן הפטר;

(2) יתלה את ההפטר לתקופה שימצא מתאימה;

(3) יתלה את ההפטר עד שישולם לנושים דיבידנד של 50% לפחות;

(4) ידרוש מפושט הרגל, כתנאי להפטרו, שיסכים למתן פסק דין נגדו לזכות הכונס הרשמי או הנאמן על יתרת חובות בני תביעה בפשיטת הרגל שלא נפרעה עד יום ההפטר, ולתשלום היתרה מתוך רווחיו העתידים של פושט הרגל או מתוך נכסים שרכש לאחר שהוכרז פושט רגל, באופן ובתנאים שהורה עליהם בית המשפט; אולם לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין בלי רשות בית המשפט, שתינתן על יסוד הוכחה שמאז הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.

(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;

(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;

(3) פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

(4) (נמחקה);

(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;

(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנחה פושעת של עניני עסקיו;

(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;

(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;

(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;

(10) (נמחקה);

(11) פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;

(12) פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

(ב) בית המשפט יקבע יום לדיון בבקשה והודעה על כך תישלח, ארבעה עשר ימים לפחות לפני היום שנקבע, לכל מי שהגיש תביעת חוב או שצויין כנושה בדו"ח החייב על מצב עסקיו.

(ג) על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 62, 66, 67, 69 ו-226.

(1) תסקיר הכונס הרשמי יהיה ראיה לכאורה לכל האמור בו;

(2) שוכנע בית המשפט שבמימוש נכסי פושט הרגל הושג, או קרוב שיושג או שבמימוש זהיר אפשר היה להשיג, כדי 50% מחבויותיו הלא-מובטחות - ותסקיר של הכונס הרשמי או של הנאמנים יהיה ראיה לכאורה על כך - ייחשבו נכסיו כמגיעים כדי 50% כאמור.

(1) חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;

(3) חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא, מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.

(ב) צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.

(ג) צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.

(ב) מי שהוכרז פושט רגל, או הגיע לידי פשרה או הסדר עם נושיו, לאחר שהעביר נכסיו העברת מרמה, וראה בית המשפט שהעברת הנכסים נעשתה כדי להתחמק מנושים או להשהותם, או שלא היתה לה הצדקה במצב עסקיו של המעביד בזמן שנעשתה, רשאי בית המשפט לסרב לתת צו הפטר, או להתלותו, או לתתו בתנאים, או לסרב לאשר פשרה או הסדר, הכל לפי הענין, כדרך שהיה רשאי לעשות אילו היה החייב אשם במרמה.

(ב) נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

(1) תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה, ודרישת מזונות המגיעים על פי פסק דין וזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, אינן בנות תביעה בפשיטת רגל;

(2) אדם שידע על מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה הבקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל, לא יוכל לתבוע מכוח צו הכינוס כל חוב או חבות שחלו על החייב לאחר היום שבו נודע לו המעשה.

(ב) ראה בית המשפט כי חוב או חבות אינם ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להחליט כך, ומשעשה כן לא יהיו עוד חובות בני-תביעה לענין פקודה זו.

(ג) ראה בית המשפט כי החוב או החבות ניתנים לאומדן הוגן, רשאי הוא להורות כי שוויים יישום בפני בית המשפט וליתן את ההוראות הנחוצות לענין זה, והסכום שנקבע כך יהיה חוב בר-תביעה.

(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס.

(1) (א) שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, שמגיע לעובד וגמול תעסוקה כמשמעותו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007, שמגיע למשתקם כהגדרתו בחוק האמור, בעד התקופה שלפני הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, ובלבד שסך-כל השכר או גמול התעסוקה, לפי העניין, שיש לו דין קדימה לא יעלה על 25,6306 שקלים חדשים;

(ב) אם לאחר תחילתה של שנת מס חל פיצוי, יוגדל הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) בשיעור הפיצוי מיום תחילת הפיצוי; ההגדלה האמורה תעמוד בתקפה עד 31 בדצמבר שלאחריה;

לענין זה, "שנת מס", "פיצוי" ו"שיעור הפיצוי" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח);

(ג) הסכום הנקוב בפסקת משנה (א) ישתנה כל שנה ב-1 בינואר לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח;

(ד) שר העבודה והרווחה7 יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכום הנקוב בפסקת משנה (א) שיחולו מכוח פסקאות משנה (ב) ו-(ג), בעיגול לעשרת השקלים הקרובים;

(2) סכום שפושט הרגל ניכה במקור משכר העבודה על פי פקודת מס הכנסה ולא שילם לפקיד השומה;

(3) החובות המפורטים להלן, והם יהיו שווים זה לזה במעלה וישולמו במלואם, ואם אין בנכסיו של פושט הרגל כדי תשלום מלא לכולם יופחתו תשלומים בשיעור שווה:

(א) תשלומי חובה שהגיעו מאת פושט הרגל ביום שניתן צו הכינוס והוא נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, תוך 12 החדשים שקדמו לאותו יום; "תשלומי חובה", לענין זה - מסים עירוניים, מסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן);

(ב) מסים המשתלמים לאוצר המדינה שנשומו והוטלו על פושט הרגל עד 31 בדצמבר האחרון שלפני יום מתן צו הכינוס וסך כולם אינו עולה על השומה של שנה אחת, ומסים אחרים המשתלמים לאוצר המדינה שפושט הרגל נתחייב בהם, או שזמן פרעונם הגיע, במשך 12 החדשים שקדמו לאותו יום;

(ג) דמי שכירות של שנה אחת, לכל היותר, שלפני יום מתן ההכרזה, המגיעים למשכיר בעד בתים וקרקעות ששכר פושט הרגל;

(ד) כל כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות שבית משפט מוסמך נתנם או מוציאם לפועל.

(4) בית המשפט רשאי, אם מטעמים מיוחדים שיירשמו מצא זאת לצודק בנסיבות הענין, להורות שלא לתת עדיפות לחובות האמורים בפסקאות (1) ו-(3), כולם או מקצתם.

(ב) היתה יתרה בנכסים נפרדים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מהנכסים המשותפים; היתה יתרה בנכסים המשותפים, ינהגו בה כאילו היתה חלק מנכסיו של כל שותף לפי מידת זכותו וזיקתו בנכסים המשותפים.

(ג) במקום שאין נכסים משותפים ואין שותף כשר-פרעון שאפשר לתבעו, יוכלו הנושים מן הנכסים המשותפים לתבוע מנכסיו של כל שותף נפרד ולקבל מתוכו דיבידנדים, בשיעור שווה עם כל נושה מן הנכסים הנפרדים; אולם אם אחריותו של שותף היא מוגבלת לא ירחיבו הוראות סעיף זה את אחריותו לשלם את חובות השותפות מנכסיו הנפרדים.

(ב) אשה שהוכרז בעלה פושט רגל, כל כסף שהלוותה לו וכל נכס שהפקידה בידו, לצורך עסק המתנהל בידו, או באופן אחר, ייראו כנכסיו, והיא לא תוכל לתבוע בשלהם דיבידנד בחזקת נושה אלא לאחר שסופקו תביעות נושיו האחרים בשל תמורה בת-ערך שניתנה בכסף או בשווה כסף.

(ב) עשה החייב כמה מעשים של פשיטת רגל, יראו את חלותה ותחילתה בעת שעשה את המעשה הראשון בשלושת החדשים שקדמו ליום שבו הוגשה בקשת פשיטת הרגל.

(ג) העובדה שמעשה פשיטת רגל קדם לחובו של הנושה המבקש, אין בה כדי להפקיע תקפם של בקשת פשיטת רגל, של צו כינוס או של הכרזה.

(1) כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו;

(1א) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן;

(1ב) הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב על פי תכנית חסכון שטרם הגיע מועד פדיונם, אלא לאחר שקיבל את הסכמת הכונס הרשמי;

(1ג) בית המשפט או הכונס הרשמי לא יחליטו על פדיון כספים כאמור בפסקאות (1א) ו-(1ב) אלא לאחר שנתנו לחייב הזדמנות לטעון טענותיו;

(2) הכוח להפעיל זכות לגבי נכס, או לנקוט הליכים לשם הפעלת הזכות, בדרך שהיה יכול פושט הרגל להפעיל לטובתו בתחילת פשיטת רגלו או לפני הפטרו;

(3) מיטלטלין שהיו בתחילת פשיטת הרגל בהחזקתו או בשליטתו של פושט הרגל לצרכי משלח ידו, בהסכמת הבעל האמיתי ובהתרו ובנסיבות שעשו את פושט הרגל ידוע כבעל המיטלטלין; אולם תביעה שאינה חוב המגיע או עתיד להגיע לפושט הרגל במהלך משלח ידו, לא יראוה כמיטלטלין לענין סעיף זה.

(1) צרכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, לתקופה סבירה;

(2) חפצי לבוש, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים, והכל אם הם חיוניים לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(3) דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו;

(4) מכונות שהחייב עובד בהן בעצמו, כלים, מכשירים ומיטלטלין אחרים, וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע;

(5) אם החייב נכה - כלים, מכשירים, מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים, הנחוצים לו בגלל נכותו;

(6) חיות מחמד; לעניין זה, "חיית מחמד" - בעל חיים המוחזק בביתו או בחצריו של החייב ואינו משמש לעיסוק בעל אופי מסחרי;

(7) פריט אחד מכל אחד מסוגי המיטלטלין המפורטים בתוספת הדרוש לחייב ולבני משפחתו החיים עמו, ובלבד ששוויו המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; השר, רשאי בצו, להוסיף לתוספת סוגי מיטלטלין שהתמורה הצפויה ממכירתם אינה מצדיקה את הפגיעה החמורה שתיגרם עקב מכירתם לחייב או לבני משפחתו הגרים עמו, ובלבד ששווים המוערך אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות; תקנות לפי פסקה זו טעונות את אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.

(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.

(ב) כסף ששילם חייב בתום לב לעורך דינו לחשבון הוצאות משפט פלילי שנפתח נגדו, לא יוכל הנאמן להיפרע ממנו, מכוח ההכרזה, אף על פי שעורך הדין ידע על מעשי פשיטת הרגל שבגללם נפתחו ההליכים; אולם אם ראה בית המשפט שהסכומים ששולמו הם מוגזמים, יקבע מהו הסכום הסביר, לדעתו, והנאמן יוכל להיפרע את היתרה מעורך הדין.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) אינה פוגעת בכל מה שעשה בנכס הכונס הרשמי או הנאמן בפשיטת הרגל הקודמת בלי ידיעה על הגשת בקשת פשיטת הרגל שלאחריה, ואינה גורעת מהוראות סעיפים 101 ו-102.

(ב) לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים - בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב - בקבלת החוב.

(ג) הוצאה לפועל שבוצעה בתפיסה ומכירה של נכסים לא תהיה בטלה מחמת זה בלבד שהיא מעשה פשיטת רגל, והקונה אותם בתום לב מידי המוציא לפועל זכותו בהם עדיפה על זכותו של הנאמן.

(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה.

(ב) סעיף זה לא יגרע מזכויותיו של אדם שרכש קנין בתום לב ובתמורה בת ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה כאמור.

(ג) (בוטל).

(1) תשלום מאת פושט הרגל לאחד מנושיו;

(2) תשלום או מסירה לפושט הרגל;

(3) המחאה מאת פושט הרגל, בתמורה בת-ערך;

(4) חוזה או עסקה שעשה פושט הרגל, או שנעשו עמו, בתמורה בת-ערך.

(ב) קבלת כסף, ערובה או מסמך סחיר בידי בנקאי מאת פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, וכן תשלום כסף או מסירת ערובה או מסמך סחיר מאת בנקאי לידי פושט רגל או לפי פקודתו או הוראתו, יראו לענין סעיף זה, כעסקה של פושט רגל עם בנקאי העוסק עמו בתמורה.

(ב) לבקשת פושט הרגל או הנאמן רשאי בית המשפט לאשר לשלם לפושט הרגל מתוך הכספים המגיעים לנאמן, סכומים נוספים, כפי שייראה לו צודק.

(ג) היה פושט הרגל זכאי למשכורת, לשכר או להכנסה אחרת, ולא ציית לצו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להורות למי שמשלם אותם לפושט הרגל, להעבירם ישירות לנאמן או לכונס הרשמי.

(ב) היה בין נכסי פושט הרגל נכס מכביד, רשאי הנאמן, בכפוף להוראות סעיפים 116 עד 122 ובאישור בית המשפט, לוותר עליו.

(ג) בבואו לתת אישור לפי סעיף זה רשאי בית המשפט לדרוש שיינתנו הודעות לאנשים מעונינים וכן להתנות את מתן האישור בתנאים.

(ב) ניתן צו הקניה כאמור, יוקנה הנכס המפורש בו לאדם הנקוב בשמו לענין זה, ללא צורך בהעברה.

(1) לא יוכל הנאמן למכור עתקים של היצירה או להרשות את מכירתם, או לבצע את היצירה או להרשות את ביצועה, אלא בתנאי שישלם ליוצר תמלוגים או חלק מהרווחים כדרך שהיה פושט הרגל חב לשלם;

(2) לא יוכל הנאמן, בלי רשות היוצר או בית המשפט, להמחות את הזכות או להעביר את הזיקה שבה או להעניק זיקה בה בדרך רשיון, אלא בתנאים המבטיחים שישולמו תמלוגים או חלק מהרווחים שלא יפחתו ממה שהיה פושט הרגל חב לשלם.

(1) למכור נכסי פושט הרגל, כולם או מקצתם, במכירה פומבית או בחוזה פרטי, ורשאי הוא להעביר את כל הנכסים לאדם אחד או למכרם חלקים חלקים; לענין זה, נכסים - לרבות מוניטין של עסק, ולרבות חובות המגיעים או שיגיעו לפושט הרגל לפי הרשום בפנקסיו;

(2) לאשר קבלת כספים שקיבל, ואישור כאמור יפטיר את המשלם מאחריות לשימוש בהם;

(3) לענין כל חוב המגיע לפושט הרגל - לתבעו בפשיטת רגל או בפירוק, לתבוע לו דין קדימה, לדרוש אותו ולמשוך בשלו דיבידנד;

(4) להפעיל כל סמכות הנתונה לנאמן לפי פקודה זו, ולהוציא יפויי כוח ומסמכים אחרים כדי לבצע את הוראות הפקודה.

(1) לנהל את עסקו של פושט הרגל, במידה הדרושה לפירוקו המועיל;

(2) לפתוח בכל הליך משפטי הנוגע לנכסי פושט הרגל ולהתגונן בהליך כאמור;

(3) להעסיק עורך דין או שלוח אחר בנקיטת הליכים או בעשיית עסק שועדת הבקורת או הכונס הרשמי הסכימו להם;

(4) לקבל בתמורה, במכירת נכס של פושט הרגל, סכום כסף שישולם בעתיד, בכפוף לתנאים בענין ערבות או בכל ענין אחר שייראו לועדת הבקורת, ובהעדרה - לכונס הרשמי;

(5) למשכן כל חלק מנכסי פושט הרגל כדי להשיג כסף לתשלום חובותיו;

(6) למסור סכסוך לבוררות, להתפשר בדבר חובות, תביעות וחבויות - בין שהגיע מועדן ובין שלא הגיע, בין ודאיות ובין מותנות, בין קצובות ובין שאינן קצובות, בין קיימות ובין אמורות להתקיים בין פושט הרגל לבין אדם שחב כלפיו - תמורת סכומים ובתנאים, לרבות מועדי פרעון, כפי שיוסכם;

(7) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי חובות בני תביעה בפשיטת הרגל, עם נושים או עם מי שטוענים שהם נושים;

(8) להגיע לידי פשרה או הסדר אחר, כפי שייראה מועיל, לגבי תביעה הנובעת מנכסי פושט הרגל או הכרוכה בהם, שהוגשה או שאפשר להגישה מטעם כל אדם נגד הנאמן או מטעם הנאמן נגד כל אדם;

(9) לחלק בין הנושים נכס כמות שהוא, לפי שוויו הנאמד, אם מחמת טבעו המיוחד או נסיבות מיוחדות אחרות אי אפשר למכור אותו בקלות או במחיר מועיל, בנסיבות הענין.

(ב) הסכמה הניתנת לענין סעיף זה לא תהא הסכמה כללית לעשות את כל הדברים האמורים בסעיף קטן (א), אלא הסכמה לעשיית הדבר המסויים שבשבילו נתבקשה ההסכמה במקרה הנתון.

(ב) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בסעיפים 111 ו-112.

(ד) החייב ימסור למי שמגיעים לו מזונות כאמור בסעיף קטן (א) הודעה על מתן צו הכינוס ועל זכותו להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף זה; לא מסר החייב הודעה כאמור, ימסור הכונס הרשמי את ההודעה.

(ב) משניתנה הודעה לפי סעיף קטן (א) לא יהיה המחזיק זכאי לממש את ערובתו לפני שנתן לנאמן הזדמנות סבירה לבדוק את הנכסים ולהשתמש בזכותו לפדותם אם יראה לעשות כן.

(ב) לפני שיכריז על דיבידנד ראשון יפרסם הנאמן ברשומות, בדרך שנקבעה, הודעה על כוונתו לעשות כן, וכן ישלח על כך מראש הודעה סבירה לכל נושה שצויין בדו"ח פושט הרגל ולא תבע את חובו.

(1) דיבידנדים של הנכסים המשותפים והנפרדים יוכרזו ביחד, זולת אם הורה הכונס הרשמי הוראה אחרת לפי בקשת אדם בעל זיקה;

(2) את ההוצאות הכרוכות בדיבידנדים יחלק הנאמן חלוקה הוגנת בין הנכסים המשותפים ובין הנפרדים, בהתחשב בעבודה שנעשתה בשביל כל נכס ובתועלת שהובאה לו.

(1) חובות בני תביעה שלפי הצהרותיו של פושט הרגל או ראיה אחרת מגיעים לאנשים שמקומות מגוריהם רחוקים ממקום פעולתו של הנאמן עד כדי כך שבדרכי התקשורת הרגילות לא היתה להם שהות מספקת להגיש את תביעותיהם, או לבסס אותן אם היו חולקים עליהן;

(2) חובות בני תביעה בפשיטת רגל שהם נושא לתובענות שעוד לא הוכרע בהן;

(3) חובות בני תביעה ותובענות שיש לגביהן סכסוך;

(4) הוצאות נחוצות לניהול הרכוש והוצאות אחרות.

(ב) על הדיון בתביעת חוב יחולו כללים אלה:

(1) כל חשבון בין החייב לבין הנושה שיושב תוך שלוש השנים שלפני היום שבו ניתן צו הכינוס ניתן לבדיקה ואם נראה שיישוב החשבון וחוב המגיע לפי הטענה מתוך נכסי החייב מהווים בעיקרם עיסקה אחת, בין בצורת חידוש הלוואה או היוון ריבית או בירור מילוות ובין בדרך אחרת, אפשר לפתוח את החשבון ולטפל בכל העסקה כאילו היא אחת;

(2) תשלומים ששילם החייב לנושה לפני צו הכינוס, בין כהטבה ובין בצורה אחרת, וכל סכום שקיבל הנושה לפני צו הכינוס מתוך מימוש ערובה לחובו, יהיו מיועדים, למרות כל הסכם להיפוכו של דבר, לתשלומי קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם;

(3) היה החוב מובטח, והערובה מומשה אחרי צו הכינוס או ששוויה הוערך ונכלל בתביעה, הסכום שמומש או הוערך יהיה מיועד לתשלום קרן וריבית כיחס שבין הקרן לבין הסכום המשתלם כריבית לפי השיעור המוסכם.

(ב) לפני שיכריז על דיבידנד סופי יודיע הנאמן, בדרך שנקבעה, לכל הטוענים שהם נושים של החייב אבל לא ביססו את טענותיהם להנחת דעתו, שאם לא יעשו כן להנחת דעת בית המשפט תוך הזמן שהוגדר בהודעה, יקבע הנאמן דיבידנד סופי בלי שיתחשב בטענותיהם.

(ג) עם תום הזמן שהוגדר בהודעה - או זמן נוסף שהתיר בית המשפט לטוען לפי בקשתו - יחולקו נכסי פושט הרגל בין הנושים שתביעותיהם הוכרו, בלי להתחשב בטענות של אנשים אחרים.

(ב) השר יקבע את מספר הכונסים הרשמיים ואת המחוזות שייוחדו להם.

(ג) השר רשאי להורות בצו שעובד המדינה שצויין בצו ימלא תפקידי הכונס הרשמי בזמן שהמשרה פנויה דרך ארעי או כשכונס נעדר דרך ארעי מחמת מחלה או סיבה אחרת.

(ד) השר רשאי למנות משנה וסגן או סגנים לכונס הרשמי ולקבוע את סמכויותיהם.

(ב) כונס רשמי רשאי להשביע על תצהירים הבאים לאמת תביעות חוב, בקשות והליכים אחרים לפי פקודה זו.

(ג) כל הוראה של פקודה זו המדברת בנאמן בפשיטת רגל, יראוה כמדברת גם בכונס הרשמי הפועל כנאמן, אם אין הוראה אחרת בפקודה זו או משתמעת מתוך ההקשר.

(ד) הנאמן יתן לכונס הרשמי מידע, יתיר לו גישה לפנקסים ולמסמכים של פושט הרגל, יקל עליו את בדיקתם, ויעזור לו ככל הדרוש למילוי תפקידו לפי פקודה זו.

(ה) הכונס הרשמי יהיה צד לכל הליך שיתנהל בבית המשפט על פי פקודה זו.

(1) לחקור בהתנהגותו של החייב ולתת דין וחשבון לבית המשפט, שבו ייאמר אם יש יסוד להניח שהחייב עשה מעשה שהוא עבירה לפי פקודה זו או משמש יסוד לסירוב בית המשפט ליתן צו הפטר, או להתליית צו הפטר או לקביעת תנאים בו;

(2) ליתן דינים וחשבונות אחרים בדבר התנהגותו של החייב, כפי שיורה בית המשפט;

(3) להשתתף בחקירה הפומבית של החייב;

(4) להשתתף ולעזור בתביעה פלילית נגד חייב על מעשה מרמה, כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה.

(1) לפעול ככונס זמני של נכסי החייב עד למינוי נאמן, וכמנהל הנכסים אם לא נתמנה לכך מנהל מיוחד;

(2) להרשות את המנהל המיוחד להשיג כסף או לשלם כסף לצרכי הנכסים בכל מקרה שבו נראה צורך לעשות כן לטובת הנושים;

(3) לזמן את אסיפת הנושים הראשונה ולשבת בראשה;

(4) להוציא טופסי-שלוח לשימוש באסיפות נושים;

(5) להביא לפני הנושים כל הצעה שהציע החייב בדבר הדרך לחיסול עסקיו;

(6) לפרסם כל ענין שיש לפרסמו לפי הפקודה;

(7) לפעול כנאמן כל אימת שנתפנתה משרתו של נאמן.

(1) יברר הכונס הרשמי, במידה שהדבר מעשי, את רצון הנושים בדבר ניהול נכסי החייב, ולשם כך רשאי הוא לזמן אסיפות של אנשים הטוענים שהם נושים;

(2) לא יגרום הכונס הרשמי להוצאות יתרות על הדרוש לשמירת נכסי החייב או לעשיה בנכסים פסידים, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת, אולם אם אין החייב יכול להכין בעצמו דו"ח כיאות על מצב עסקיו רשאי הכונס להעסיק בני אדם לעזרה בהכנת הדו"ח על חשבון הנכסים ובכפוף לתנאים שנקבעו.

(ב) נציג יפעל לפי הוראות הכונס הרשמי ובפיקוחו, אך אין בכך או בתשלום שכרו על פי סעיף קטן (א) כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין הנציג לבין הכונס הרשמי או המדינה.

(ג) הכונס הרשמי רשאי, לפני מינויו של נציג או אחרי כן, לדרוש שהנציג ישעבד נכסים או יתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו, ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנציג ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה.

(ב) כל נושה רשאי, בהסכמת הנושים של ששית מערך התביעות, ובכלל זה הוא עצמו, לבקש בכל עת מהנאמן או מהכונס הרשמי לזמן אסיפה של הנושים, ולפי זה יזמן הנאמן או הכונס אסיפה כאמור תוך ארבעה עשר ימים, ובלבד שיוזם האסיפה יפקיד אצל המזמן סכום שיספיק לשלם את ההוצאות של זימון האסיפה; הסכום יוחזר לו מתוך הנכסים אם הנושים או בית המשפט יורו כך.

(ב) בית המשפט יקיים דיון בדו"ח הנאמן ויזמן אליו את החייב ואת הכונס הרשמי.

(ב) הכונס הרשמי רשאי לדרוש מנאמן לענות על כל שאלה ביחס לכל פשיטת רגל שהנאמן עוסק בה, ורשאי הוא לבקש מבית המשפט לחקור בשבועה את הנאמן או כל אדם אחר בענין פשיטת הרגל.

(ג) הכונס הרשמי רשאי להורות על בדיקת הפנקסים והאסמכתאות של הנאמן במקום הימצאם.

(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה.

(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף קטן (א).

(ב) לפני ההכרזה על דיבידנד יבקש הנאמן, בעוד מועד, מכל אדם כאמור בסעיף קטן (א) למסור את רשימת הוצאותיו ותביעותיו לפקיד לשם שומה; מי שלא מסר את הרשימה תוך שבעה ימים לאחר קבלת הבקשה, או תוך זמן נוסף שהתיר בית המשפט לפי בקשה, יכריז הנאמן ויחלק את הדיבידנד בלי להתחשב בשום תביעה שלו, והתביעה תהיה בטלה הן כלפי הנכסים והן כלפי הנאמן אישית.

(ג) לא יאשר הפקיד חשבונות ותביעות לפני ששוכנע כי העסקת מגישיהם, בענינים שמהם נובעים התשלומים, אושרה כשורה כפי שנקבע לפני העסקתם, חוץ ממקרים דחופים שבהם יש להראות שלא היה איחור בלתי סביר בהשגת האישור.

(ד) בכפוף לערעור לפני בית המשפט, יוכל הפקיד לפי שיקול דעתו להפחית או לא להתיר כל תשלום או תביעה שלדעתו הם מוגזמים או שחבו בהם שלא כהוגן או ללא צורך.

(1) אם ראתה ועדת הבקורת שכדי לנהל את עסקו של החייב, כדי להשיג מקדמות או מחמת הסכום המסתבר של יתרת המזומנים, מן הנכון שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, או הניחה ועדת הבקורת את דעתו של הכונס הרשמי כי מסיבה אחרת יהא זה לטובת הנושים שיהיה לנאמן חשבון בבנק שלא נקבע, ירשה הכונס את הנאמן, לפי בקשת ועדת הבקורת, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שבחרה בו הועדה;

(2) פועל הנאמן בלי ועדת בקורת, רשאי הכונס הרשמי, אם ראה לעשות כן מסיבות מיוחדות, להרשות את הנאמן, לפי בקשתו, להפקיד ולמשוך את תשלומיו בבנק אחר שהורה עליו הכונס.

(ב) חשבון של נאמן בבנק שלא נקבע ייפתח וינוהל על שם נכסי החייב, והריבית המשתלמת לפי החשבון תהיה חלק מן הנכסים; הפקדת תשלומים בחשבון זה ומשיכתם ממנו יהיו בדרך שנקבעה.

(ב) הדו"חות יאומתו בתצהיר ויוגשו בזמנים שנקבעו, אך לא פחות מאחת לשנה.

(ג) הכונס הרשמי יביא לידי כך שהדין וחשבון יבוקר; לצרכי הבקורת יספק הנאמן לכונס או למי שהכונס הורה עליו אסמכתאות ומידע לפי דרישתו, ורשאי הכונס בכל עת לדרוש הצגת כל פנקס וחשבון שהנאמן מנהל ולבדוק אותם.

(ד) לאחר בקורת החשבון, יישמרו עתקיו, האחד בידי הכונס הרשמי והאחד בידי בית המשפט, וכל עותק יהיה פתוח לעיונו של נושה ושל אדם מעונין.

(ה) (בוטל).

(ו) מקום שהכונס הרשמי פועל כנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לענין כל מעשה ומינוי שהיה בידי הכונס ולענין כל רשות שהיתה צריכה לינתן מטעמו, וכל מסמך שיש להגישו לפי סעיף זה לכונס יגישנו הכונס לבית המשפט.

(ב) עוכב שחרורו של נאמן, רשאי בית המשפט, לבקשתו של נושה או של אדם מעונין אחר, ליתן צו המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו.

(ב) שוחרר הכונס הרשמי לפי סימן זה, ימשיך לפעול כנאמן לכל ענין שיתעורר לאחר מכן בניהול נכסי החייב, אולם לא יהא בהמשך פעולתו כדי להחיבו אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות שמלפני שחרורו.

(ב) היה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם.

(ב) ניתן צו כינוס נגד נאמן - בטל מינויו.

(ג) על פי בקשת הכונס הרשמי או על פי בקשת הנושים שהוחלט עליה באסיפתם, רשאי בית המשפט להעביר נאמן מכהונתו באחת מאלה:

(1) הנאמן התנהג שלא כראוי או אינו ממלא את תפקידיו לפי פקודה זו והתקנות על פיה;

(2) הנאמן היה עורך דין וחברותו בלשכת עורכי הדין פקעה או הושעתה, או שהיה רואה חשבון ותוקף רשיונו כרואה חשבון בוטל או הופסק;

(3) הנאמן אינו יכול למלא תפקידיו מחמת מחלה או היעדרות ממושכת;

(4) קיימות נסיבות המקשות על הנאמן לפעול לטובת הנושים בלי פניות;

(5) טובת הנושים מחייבת העברת הנאמן מתפקידו.

(ב) הליכי פשיטת רגל ייפתחו בבית המשפט שבמחוז מגורי החייב או מקום עסקו העיקרי או נכסיו.

(ב) בכפוף להגבלות שבצו יהיו לבית משפט שהוסמך לפי סעיף זה כל הכוח והסמכות של בית משפט מחוזי בעניני פשיטת רגל, בנוסף לסמכותו הרגילה, וצווי בית המשפט ייאכפו בדרך שנקבעה.

(ג) ראה בית המשפט המחוזי כי ענין פלוני שלפניו ניתן לטיפול כיאות בבית משפט שלום בתחום סמכותו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר את הענין לאותו בית משפט.

(ד) ישיבות בתי משפט השלום לדיון בעניני פשיטת רגל יתקיימו במועדים ובפרקי זמן שיקבע השר לכל אחד מהם.

(ב) בית המשפט הדן בפשיטת רגל לא יוגבל בהפעלת סמכותו על ידי צו מבית משפט אחר, ולא יהיה ערעור על החלטותיו, אלא בדרך הקבועה בפקודה זו.

(ג) ניתן בבית משפט מחוזי צו כינוס לפי פקודה זו, רשאי השופט שנתן את הצו, אם ראה לנכון ובלי צורך בהסכמה, להורות שתועבר לבית משפט זה כל תובענה התלויה ועומדת בבית משפט אחר שפושט הרגל פתח או המשיך בה או שפתחו או המשיכו בה נגדו; והשופט שנתן את הצו ידון בתובענה.

(ב) ניתן הצו בבית משפט שלום, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי והחלטתו תהיה חלוטה, זולת אם ראה לנכון לתת רשות מיוחדת לערער לפני בית המשפט העליון בשאלה שבמשפט.

(ג) ניתן הצו בבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, אפשר לערער עליו לפני בית המשפט העליון.

(ב) אין ערעור על שבית המשפט לא הפעיל סמכות שבשיקול דעת, אלא אם הוגשה בקשה לבית המשפט להפעיל את הסמכות והוא סירב.

(1) לדחות בכל עת את הדיון בהליך;

(2) לתקן כתב בי-דין או הליך;

(3) מקום שפקודה זו או תקנות לפיה מגבילות את הזמן לעשיית מעשה או דבר - להאריכו בכל עת אף לאחר שהזמן עבר;

(4) מקום שהוגשו כמה בקשות פשיטת רגל נגד חייב אחד או נגד חייבים משותפים - לאחד את ההליכים או מקצתם.

(1) כל בקשת פשיטת רגל נוספת מטעם שותף באותה שותפות או נגדו תוגש בבית המשפט המטפל בבקשה הראשונה או תועבר אליו;

(2) הנאמן או הכונס הרשמי שנתמנה לנכסיו של השותף הראשון יתמנה גם לשל השותף האחר, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת;

(3) בית המשפט רשאי ליתן הוראות לאיחוד ההליכים שלפי הבקשות, כפי שיראה לצודק.

(ב) הודעה על בקשת הסמכה לפתוח בתובענה תימסר לשותף האחר כדי שיוכל ליתן טעם מדוע לא תיפתח, ולפי בקשתו רשאי בית המשפט להורות שיקבל חלקו המתאים ממה שיגיע מן התובענה, ואם אינו תובע שום טובת הנאה - שישופה על הוצאותיו בשל התובענה כפי שיורה בית המשפט.

(1) משהוכרז החייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי הנאמן;

(2) לא תהיה ועדת ביקורת, אולם הכונס הרשמי רשאי לעשות ברשות בית המשפט כל דבר שנאמן היה רשאי לעשותו ברשות ועדת הבקורת אילו היתה;

(3) כדי לחסוך בהוצאות ולפשט הליכים מותר לקבוע בתקנות שינויים מהוראות פקודה זו זולת הוראות בדבר חקירת החייב והפטרו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאים הנושים בכל עת להחליט, בהחלטה מיוחדת, שאדם אחר זולת הכונס הרשמי ימונה נאמן, ומשעשו כן תתנהל פשיטת הרגל כאילו לא ניתן צו לניהול מקוצר.

(ג) ראה בית המשפט שערך נכסי החייב אינו עשוי לעלות על עשרת אלפים שקלים או על סכום אחר שנקבע, יחולו גם הוראות אלה:

(1) צו של בית המשפט לא יהיה ניתן לערעור אלא ברשותו;

(2) הנכסים יחולקו, אם הדבר מעשי, בדיבידנד אחד.

(ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.

(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית משפט או בבית דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת הענין אליו, ודינו של צו ההעברה כדין צו ניהול.

(1) דיבידנד לפי פשרה או הסדר לפי פקודה זו הנמצא בשליטתו ולא נדרש תוך ששה חדשים;

(2) כספים שנתקבלו מנכסי החייב שנשארו בידו או בשליטתו אחרי תשלום הדיבידנד האחרון ולא נדרשו ולא חולקו.

(ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת הכונס הרשמי בענין תביעה לפי סעיף זה רשאי לערער לפני בית המשפט.