חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון), התשפ"ו-2025
חוק שירות לאומי-אזרחי, תשע"ד-2014 (להלן – החוק) מסדיר את מסלול
השירות הלאומי-אזרחי המיועד לבחורי ישיבות שקיבלו דחיית שירות בשל תורתם אומנותם.
החוק כולל את כל ההוראות לגבי המשרתים ולגבי הגופים המפעילים בהם מתבצע השירות.
סעיף 36(א) לחוק קובע כי החוק יעמוד בתוקף עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026).
הצעת החוק מבקשת לדחות את מועד הפקיעה של החוק עד ליום י"ח באלול
התשפ"ו (31 באוגוסט 2026) בכדי לאפשר המשך הפניית משרתים לשירות הלאומי-אזרחי
גם לאחר מועד זה, לפי כל הכללים הקיימים כיום.
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות:
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תיקון סעיף 36 1. בחוק
שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 (להלן- החוק העיקרי)[1] -
בסעיף
36(א) במקום " י"ג בניסן התשפ"ו (31 במרץ 2026)" יבוא :
" י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026)".
דברי הסבר
סעיף
1
סעיף 36(א) לחוק קובע כי הוא יעמוד בתוקף עד יום י"ג בניסן התשפ"ו (31
במרץ 2026).
הצעות חוק לתיקון החוק ולתיקון חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו-1986,
שכוללות, בין היתר הצעה להאריך את תוקפו של החוק, מונחות על שולחנה של ועדת החוץ
והביטחון של הכנסת בהכנה לקריאה שניה ושלישית. תזכיר החוק מופץ כמקדם ביטחון נוכח
פרק הזמן הקצר שלגביו אושרה ההארכה האחרונה והחשש שיהיה צורך בהארכה נוספת של תוקף
החוק. אם הדיונים בהצעות החוק בכנסת יסתיימו עד מועד פקיעת החוק לא יהיה צורך לקדם
את תזכיר החוק. אבל מכיוון שלא ברור מתי יסתיימו הדיונים, ובכדי להבטיח את האפשרות
של המשך הפניה רציפה של משרתים למסלול השירות הלאומי-אזרחי עד לסיום גיבושו של
מתווה הגיוס הכללי, מוצע בהצעת חוק זו לדחות את תאריך הפקיעה של החוק עד ליום
י"ח באלול התשפ"ו (31 באוגוסט 2026).