תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': מים

 

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': מים

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מוצע לתקן את סעיף 48(ג) לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן - חוק המים)  ולקבוע כי סמכויות הגבייה לפי פקודת המסים (גבייה), הנתונות כיום, לפי סעיף זה, לרשות המים הארצית כלפי בעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, יחולו גם כלפי תאגידי מים וביוב.

הצורך בתיקון נובע מכשל משמעותי בתחום הביוב בישראל, אשר בשל בעיות במודל חלוקת הסיכונים ובשל בעיות מבניות בזהות הגורמים האמונים על הקמה ותפעול של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, הגיע למחסור משמעותי בתשתיות אשר מביא לפגיעה במשק הדיור, וכן לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור בשל פערים ביכולת הטיפול בשפכים.

על מנת להתמודד עם הבעיה, קודמו בשנתיים האחרונות תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר נועדו להתאים את מבנה משק הביוב למבנה המקובל בשאר משקי התשתיות ובפרט במשקי המים והחשמל, ולייצר תנאים אשר יאפשרו ליזמים פרטיים להקים ולהפעיל מתקנים כאמור. בהתאם להחלטת הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025, יתאפשר לשנות את חלוקת הסיכונים במשק הביוב באופן של הקמת מתקני טיפול בשפכים (להלן - מט"שים) בשיטת השותפות הציבורית-פרטית (PPP). כיום חלוקת הסיכונים היא כזו שמלוא סיכוני הגביה מתאגידי המים והביוב מושתים על בעל המט"ש, אליו הם מזרימים שפכים, ולפיכך מדובר בסיכון גבוה ליזמים פרטיים. בהמשך להחלטת הממשלה האמורה, יתאפשר שינוי בחלוקת הסיכונים, כך שסיכון הגבייה מתאגידי המים והביוב יושת על רשות המים הארצית, חלף השתת הסיכון על בעלי המט"ש.

כיוון שהדין הקיים מגביל את האפשרות של רשות המים הארצית מניתוק אספקת המים לתאגידי מים וביוב, אף אם אלה אינם משלמים את חובותיהם, וכן לפי הדין מט"ש אינו רשאי לסרב לקבל שפכים מתאגיד מים וביוב, אף אם זה אינו משלם את חובותיו, יש צורך להעמיד לרשות המים הארצית כלי גבייה יעיל, אשר ימנע את הפיכתה, הלכה למעשה, לנושה אחרון, יבטיח את יציבותה הפיננסית וימנע ייקור תעריפים לציבור.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

לפי סעיף 48(ג) לחוק המים "פקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, ולמעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, ומרשות מקומית..". מוצע לצמצם את ההחרגות הקבועות בסעיף, כך שרשות המים הארצית תוכל לעשות שימוש בהוראות פקודת המסים (גביה), לגבייה מכל בעלי הרישיונות לפי חוק המים, ושל כל התעריפים לפי חוק המים, למעט גבייה מרשות מקומית.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק המים, התשי"ט-1959.

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), פרק ___': מים

 

דברי הסבר

בתחום הביוב בישראל קיים כשל משמעותי, אשר בשל בעיות במודל חלוקת הסיכונים ובשל בעיות מבניות בזהות הגורמים האמונים על הקמה ותפעול של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, הגיע למחסור משמעותי בתשתיות אשר מביא לפגיעה במשק הדיור וכן לפגיעה בסביבה ובבריאות הציבור בשל פערים ביכולת הטיפול בשפכים. על מנת להתמודד עם הבעיה, קודמו בשנתיים האחרונות תיקוני חקיקה והחלטות ממשלה אשר נועדו להתאים את מבנה משק הביוב למבנה המקובל בשאר משקי התשתיות ובפרט במשקי המים והחשמל, ולייצר תנאים אשר יאפשרו ליזמים פרטיים להקים ולהפעיל מתקנים כאמור. בהתאם להחלטת הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025, יתאפשר לשנות את חלוקת הסיכונים במשק הביוב באופן של הקמת מתקני טיפול שפכים (מט"שים) בשיטת השותפות הציבורית-פרטית (PPP). כיום חלוקת הסיכונים היא כזו שמלוא סיכוני הגביה מתאגידי המים והביוב מושתים על בעל המט"ש, אליו הם מזרימים שפכים, ולפיכך מדובר בסיכון גבוה ליזמים פרטיים. בהמשך להחלטת הממשלה האמורה, יתאפשר שינוי בחלוקת הסיכונים, כך שסיכון הגבייה מתאגידי המים והביוב יושת על רשות המים הארצית, חלף השתת הסיכון על בעלי המט"ש.

מטרת התיקון המוצע היא להתאים את סמכויות הגבייה של רשות המים הארצית (חברת מקורות חברת מים בע"מ, שהוסמכה לכך לפי סעיף 46 לחוק המים) לשינויים המבניים המקודמים במשק המים והביוב, ובפרט למודל ההקמה וההפעלה של מתקני טיהור שפכים (מט"שים) בשיטת השותפות הציבורית-פרטית (PPP). במסגרת המודל החדש, שנועד להבטיח ודאות מימונית ליזמים ולהאיץ את פיתוח תשתיות הביוב, צפויה רשות המים הארצית לשאת באחריות לתשלום השוטף ליזמי המט"שים, בעוד שהגבייה בעד הזרמת השפכים תתבצע על ידה מול תאגידי המים והביוב. הסדר זה משנה את מתווה הסיכונים המקובל ומשית את מלוא סיכון הגבייה על רשות המים הארצית, הנדרשת לשלם ליזם המקים ומפעיל מט"ש באופן בלתי מותנה, אך חשופה לכשל גבייה למול מזרימי השפכים.

קושי זה מתחדד לנוכח מעמדה הייחודי של רשות המים הארצית כספק שירות חיוני, המוגבלת על פי דין מלהפסיק לספק את שירותיה לחייבים. העדר היכולת לנקוט סנקציה של הפסקת שירות, המקובלת במשק לגבי שירותים אחרים, יוצר סיכון שחייבים יתעדפו תשלומים לנושים אחרים שיש בידם להפסיק את השירות, ויותירו את חובות המים אחרונים בסדר הקדימויות לתשלום, באופן ההופך את רשות המים הארצית, הלכה למעשה, לנושה אחרון. בהעדר כלי גבייה אפקטיביים המאזנים פער זה, החשיפה לסיכוני גבייה עלולה לערער את היציבות הפיננסית של רשות המים הארצית, ולגרור את ייקור תעריפי המים והביוב לכלל הציבור לצורך כיסוי חובות אבודים או בשל התייקרות החוב של רשות המים הארצית והשתת עלויות אלו על הצרכנים.

לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 48(ג) לחוק המים ולהרחיב את תחולת פקודת המסים (גבייה) כך שתחול על גבייה מכלל בעלי הרישיונות לפי חוק המים, מלבד רשויות מקומיות (חלף המצב הקיים המחיל את הפקודה רק לגבי בעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה), ובכך לאפשר גבייה מספקי מים שאינם מפיקים, וזאת לצד ביטול ההחרגה הקיימת לגבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, כך שתיוותר רק ההחרגה הקיימת ביחס לרשויות מקומיות. התיקון יאפשר לרשות המים הארצית לגבות מתאגידי המים והביוב, בהתאם להוראות פקודת המסים (גבייה), בכפוף למגבלות הקבועות בחוק המים, ויעמיד לרשותה כלי גבייה יעיל ההולם את האחריות המימונית המוטלת עליה במשק המים והביוב.

בהקשר זה יצוין שתאגידי המים והביוב, מצידם, רשאים לגבות חובות מצרכניהם לפי הוראות פקודת המסים (גביה), וזאת מכוח סעיף 39(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001.