תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 2

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 3

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק  ': תמרוץ פעילות מחקר ופיתוח   4

1. השם.. 4

2. סעיפי החוק.. 4

דברי הסבר. 15

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק                    ': תמרוץ פעילות מחקר ופיתוח

 

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פר'                   ':  תמרוץ פעילות מחקר ופיתוח

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק המוצע לשמר ולחזק את יתרונותיה של מדינת ישראל לפעילות של תעשייה עתירת ידע, בעיקר נוכח הצטרפות מדינת ישראל למודל פילאר 2, שמוביל ארגון ה-OECD, ובפרט לנוכח הכוונה לאמץ את משטר המס המזערי המקומי על הכנסתן בישראל של חברות תושבות ישראל, המשתייכות לקבוצות רב לאומיות. במטרה לשמר את האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית, בעיקר בתחום התעשייה עתירת הידע, מוצע בחוק להחיל מערך תמריצים, אשר יבטיחו שמירה על האטרקטיביות של מדינת ישראל, תוך עמידה בכללי ה-OECD לגבי תמריצים כשירים.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

התמריץ המוצע בחוק מתמקד בהוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו במדינת ישראל על-ידי מפעלי תעשייה בני תחרות, שיש להם תרומה משמעותית לכלכלה בישראל, ומדינות רבות פועלות למשוך אותם באמצעים שונים לפעול בתחומן. הוא מקנה לקבוצת חברות תושבות ישראל, אשר משתייכות לקבוצה רב לאומית ועומדות בתנאי סף מסוימים, זכות לקבל זיכוי ממס בשיעור מסוים מהוצאות המחקר והפיתוח המתוארות לעיל. הכול, תוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים. כמו כן מוצע לקבוע סמכות לשר האוצר להחליט על אפשרות של הפיכת הזיכוי למענק, בתנאים שיקבע וזאת על מנת שהתמריץ יעמוד בתנאים שנקבעו על ידי ארגון ה- OECD כתמריץ כשיר, ובהתאם להתפתחויות בעניין זה. עוד נקבע בחוק המוצע שההוצאות המזכות, שיהוו בסיס לתמריץ המס, יאושרו על-ידי רשות החדשנות.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה                  

תזכיר החוק צפוי להביא להפסד הכנסות מדינה בכל שנה החל משנת 2027, שנאמד בסך של כ-3.1 מיליארד ש"ח בשנת 2027, כ-3.3 מיליארד ש"ח בשנת 2028 וכ-3.5 מיליארד ש"ח בשנת 2029. אומדן זה מבוסס על הערכת פעילות החברות לשנת 2026 והוא רגיש לשינויים בפעילות החברות על רקע אי ודאות בשווקים הגלובליים.

יובהר שהאומדן אינו כולל את ההשפעה על הכנסות המדינה הנובעת מהצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו-2025.

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק              ': תמרוץ פעילות מחקר ופיתוח

 

 

 

דברי הסבר

 

כחלק ממטרתו לעידוד השקעות הון, החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט–1959 (להלן – החוק או חוק עידוד), מעניק מכלול של הטבות מס לחברות בעלות מפעלים תעשייתיים ובראשם מפעלים עתירי ידע. ההטבות העיקריות הניתנות למפעלים כאמור הן הפחתת שיעורי מס החברות החלים על הכנסה שהופקה מהפעילות המועדפת, וכן הפחתת שיעורי מס על דיבידנד המחולק מרווחים אלה. בנוסף להטבות המס כאמור, קובע החוק לעידוד השקעות הון תנאי סף לקבלת ההטבות, ובהם פעילות ייצורית של המפעל ושיעור הכנסות מינימלי מיצוא, וכן קובע החוק הקלות שונות, דוגמת פחת מואץ, למפעלים העומדים בתנאי החוק.

לאור שינויים במשטר המס הגלובלי ובראשם חקיקה במדינות רבות של מס חברות מינימאלי בהתאם למודל הפילאר 2 שמוביל ארגון ה- OECD, צפויות חברות אלה להיות מושפעות במידה ניכרת, והתמריצים שקיימים להם היום צפויים להישחק. לשינויים המתוארים צפויה להיות השפעה משמעותית על רמת האטרקטיביות של ישראל ביחס לחברות עתירות ידע, הנהנות מכך שמדינות רבות פועלות למשוך אותן לפעול בשטחן באמצעות הטבות מסוגים שונים. זאת, לאור תרומתן המשמעותית לכלכלה המקומית, לפריון העבודה, להכנסות ממסים ולחדשות הטכנולוגית. לאור זאת, מבקש החוק המוצע לשמר ולפתח את האטרקטיביות של מדינת ישראל ביחס אליהן.

כדי לשמר את האטרקטיביות של מדינת ישראל נוכח התהליכים הללו, נדרש לגבש מערך תמריצים, אשר יבטיח שמירה על האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעות ולפעילות עסקית אל מול מדינות העולם, בעיקר בכל הנוגע לתעשייה עתירת ידע, אך זאת תוך עמידה בכללים שפרסם ה- OECD ובתנאים לפיהם ייחשבו התמריצים כתמריצים כשירים. מבחינת כללי ה-OECD, תמריץ מס ייחשב כתמריץ מס כשיר אם הוא תמריץ מס מבוסס פעילות מהותית. הכרה זו נובעת מההבנה כי תמריצים הניתנים בקשר לפעילות מהותית בתחום שיפוט מסוים פגיעים פחות לסיכוני שחיקת בסיס מס והעברת רווחים (BEPS), ולפיכך קטנה הסבירות כי הם יצרו את הסיכונים אשר המס הגלובלי המינימלי נועד לטפל בהם.

למדיניות עידוד מחקר ופיתוח (מו"פ) באמצעות תמריצי מס, יש גם מכלול יתרונות משמעותיים בהיבט של מדיניות ציבורית, כלכלית ומיסויית, כפי שמשתקף במדיניות המומלצת של ארגון ה-OECD. ראשית, זיכוי המס נתפס ככלי יעיל ואפקטיבי במיוחד לעידוד השקעות מו"פ, שכן הוא מאפשר מתן תמיכה ממוקדת וודאית להוצאות הספציפיות שהוצאו בפרויקטי מו"פ. מנגנון זה מפחית עיוותים בשוק, מכיוון שהוא מתמרץ באופן ישיר את הפעילות הרצויה – הגדלת השקעות פרטיות במו"פ – ואינו תלוי ברווחיות הכוללת של הפירמה. שנית, הזיכוי מספק ודאות ובהירות גבוהה יותר למשקיע ביחס לגובה ההטבה הכספית, בהיותו הפחתה ישירה של סכום המס לתשלום. ודאות זו מאפשרת עידוד פירמות לקבל החלטות השקעה לטווח ארוך בפרויקטים בעלי סיכון גבוה. בנוסף לאפקט הישיר של עידוד ההשקעה בפעילות המו"פ של הפירמה הנהנית, לזיכוי המס ניתן לייחס גם השפעות זליגה חיוביות (Spillover Effects) על כלל המשק. השפעות אלו נובעות מהעובדה כי חדשנות טכנולוגית וידע שנוצר כתוצאה מפעילות מו"פ של חברות הם בעלי אופי של טובין ציבורי, והם עשויים לחלחל לידיעת גורמים אחרים במשק, ובכך להגביר את הפריון והצמיחה הכלכלית הכוללת. בנוסף לכך, הוצאות מו"פ עצמן גם תורמות למשק בדרכים אחרות כדוגמת יצירת מקומות עבודה בפריון גבוה או רכישות מוצרים ונכסים.

בשל האמור, התמריץ המוצע בחוק מתמקד בהוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו במדינת ישראל על ידי מפעלי תעשייה בני תחרות, שיש להם תרומה גדולה לכלכלה בישראל, ואותם מדינות רבות פועלות למשוך באמצעים שונים לפעול בתחומן. הוא מקנה לקבוצת חברות תושבות ישראל, אשר משתייכות לקבוצה רב לאומית ועומדות בתנאי סף מסוימים, זכות לקבל זיכוי ממס בשיעור מסוים מהוצאות המחקר והפיתוח שלעיל, לאחר שההוצאות המזכות אושרו על ידי רשות החדשנות. הכול, תוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים. כמו כן, ובכדי לוודא שהתמריץ המוצע יוביל לתועלת המירבית למשק וכן יוגדר כתמריץ כשיר בהתאם לכללי ה- OECD אשר עודם מעוצבים בימים אלו, מוצע לקבוע סמכות לשר האוצר להחליט על אפשרות של הפיכת הזיכוי למענק, בתנאים שיקבע.

בהתאם לאמור, החוק המוצע נועד לשמר ולחזק את יתרונותיה של מדינת ישראל לפעילות של תעשייה עתירת ידע. בהקשר זה יצוין כי גם מדינת ישראל הצטרפה למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית ולמודל פילאר 2 שמוביל ארגון ה- OECD, ובהתאם מקודמת בימים אלה הצעות חוק שבה מוצע לאמץ את יישום משטר המס המזערי המקומי על הכנסתן בישראל של חברות תושבות ישראל המשתייכות לקבוצות רב לאומיות (הצעת חוק מס חברות מזערי, התשפ"ו-2025, שאושרה בקריאה ראשונה ביום 2 בדצמבר 2025). 

 

לסעיף 1

תזכיר החוק יהווה פרק בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025.

 

לסעיף 2

סעיף 1 המוצע

סעיף קטן (א)

להגדרות "אזור פיתוח א'", "הכנסה מועדפת", "מפעל מועדף", "מפעל תעשייתי", "הכנסה טכנולוגית מועדפת", "מפעל טכנולוגי", "מפעל טכנולוגי מועדף"  ו-"מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" - החוק המוצע נועד, כאמור, לשמר ולחזק את יתרונותיה של מדינת ישראל לפעילות של תעשייה עתירת ידע, באמצעות מתן תמריץ מס בדרך של זיכוי על הוצאות מחקר ופיתוח. כדי להגשים מטרה זו, מתמקד החוק המוצע בהוצאות של מפעלי תעשייה שיש להם תרומה משמעותית לכלכלה בישראל ואותם פועלות מדינות רבות למשוך באמצעים שונים לפעול בתחומן. מפעלים אלו, הם ככלל, מפעלים שאליהם מתייחס החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן – החוק לעידוד השקעות הון), ועל כן לקוחות הגדרותיהם, וההגדרות הנוגעות להכנסות שהם מפיקים, מהחוק האמור.

ככלל, מפעל תעשייתי הוא מפעל שעיקר פעילותו היא פעילות ייצורית; מפעל מועדף הוא מפעל תעשייתי שהוא בר-תחרות ותורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בתחום האנרגיה המתחדשת; מפעל טכנולוגי מועדף הוא, ככלל, מפעל בר-תחרות המקדם חדשנות תוך שימוש בקניין רוחני והוא עומד בשאר תנאי הסף, המעידים על קיומה של החדשנות בפעילותו; ומפעל טכנולוגי מועדף מיוחד המשתייך לקבוצה עם מחזור הכנסות גבוה במיוחד, כמוגדר בחוק האמור.

ככלל, הכנסה מועדפת היא הכנסה שהופקה או נצמחה ממפעל מועדף בישראל, והכנסה טכנולוגית מועדפת היא הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה מנכס לא מוחשי מוטב (שהוא, בעיקרו, קניין רוחני) שבבעלותו המלאה או החלקית, ואשר נבעה ממחקר ופיתוח בישראל. 

כמו כן, כפי שיובהר בדברי ההסבר בהמשך, מוצע שהתמריץ יינתן, בין השאר, תוך הבחנה בין אזורים שזקוקים לעידוד באופן מיוחד לבין אזורים אחרים. לצורך ההבחנה בין האזורים השונים מוצע להשתמש באפיון האזורים כפי שנעשה בחוק עידוד, כאשר אזור פיתוח א' מפורט בתוספת לחוק עידוד ושם מפורטים האזורים שיש הצדקה מיוחדת לתמרץ בהם פעילות תעשייתית.

להגדרת  "הוצאות מחקר ופיתוח" – הוצאות מחקר ופיתוח הן הוצאות מוכרות בכללי חשבונאות מקובלים, והן נקודת המוצא להוצאות המחקר והפיתוח המזכות, שהן הבסיס לתמריץ המס (הזיכוי).     

להגדרת "הוצאות מחקר ופיתוח מזכות" – שיעור הזיכוי שמוצע בהצעת חוק זו יהיה שיעור מהוצאות הזיכוי המזכות שהוציאה החברה. מוצע שמתוך כלל הוצאות המחקר והפיתוח, את הבסיס לזיכוי יהוו אותן הוצאות אשר הוצאו בישראל ומהוות אינדיקציה לפעילות מחקר ופיתוח הנעשית בישראל. לפיכך מורכבת ההגדרה מרכיבי ההוצאות הבאים, כאשר לפני שיובאו הרכיבים בחשבון, כבסיס לזיכוי, נדרשים להתקיים שני תנאים מקדמיים: אישור ההוצאות המזכות בידי רשות החדשנות, וניכוי סכומי מענקים שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח, אך למעט מענקים שניתנו עבור רכישת בניינים שלא יופחתו כי לא ניתן בשל הוצאות אלה זיכוי.  מענקים אלו, הגם שניתנו בשל הוצאות מחקר ופיתוח, לא ינוכו מההוצאות המזכות. רכיבי הוצאות המחקר והפיתוח המזכות הם:

פסקת משנה (1)  - הרכיב בפסקת משנה זו הוא שכר העובדים המועסקים בפעילות של מחקר ופיתוח בישראל ולרבות מרכיב השכר המבוסס תגמול הוני ובתנאי שהוא מסווג אצל העובדים כהכנסת עבודה בשנת המס שבה הוא ניתן ונמצא בתלוש המשכורת. הגדרת השכר נקבעה באופן שכולל גם רכיבים הנחשבים במהותם חלק משכר העובדים, גם אם לא נרשמים במועד תשלום השכר ככאלה, כגון הפרשות לקופת גמל או קרן השתלמות, תשלומי ביטוח לאומי בעבור העובד. לצד זאת מוצע להחריג מענק שניתן בגין פרישה או מוות, מאחר שמדובר במענק המהווה זכות קנויה לעובד אך לא ביטוי לפעילות מחקר ופיתוח עכשווית, וכן הוצאה עבור תגמול הוני שנכלל ברכיב השכר של העובד בשנת המס אבל לא הותר כהוצאה לחברה בהתאם להוראות סעיף 102(ד)(1).

פסקת משנה (2)  - הרכיב בפסקת משנה זו מתייחס להוצאות הפחת המוכרות על נכסים יצרניים שנעשה בהם שימוש לצורך תהליך הפיתוח, ואם לא מדובר בנכסים של בעל המפעל, יילקחו בחשבון דמי השימוש ששולמו בעד השימוש בנכסים. בהקשר זה יובהר כי שיעור הפחת שיילקח לצורך רכיב זה הינו שיעור הפחת בהתאם לתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, ללא פחת מואץ שניתן בהתאם לחקיקות אחרות גם אם הן מתייחסות לתקנות האמורות. כמו כן, יובהר שלצורך חישוב סכום הפחת יופחתו סכומי המענקים שהתקבלו בשל רכישת הנכס בהתאם להוראות סעיף 21(ב) לפקודת מס הכנסה.

פסקת משנה (3) – הרכיב בפסקה זו מתייחס להוצאה שהוציאה החברה עבור פעילות מחקר ופיתוח של קבלני משנה שלה, הנעשית בישראל, וכן עבור פעילות מחקר ופיתוח מחוץ לישראל שלא ניתן היה לבצעה בישראל, כגון ניסויים קליניים וטוקסולוגיים, או פעילות אחרת שלא ניתן לבצעה בישראל, שנעשו גם הן על ידי קבלן משנה, וכפי שיקבע שר האוצר. מאחר שקבלני המשנה הם ישויות משפטיות נפרדות, מוצע לקבוע שלא יילקחו בחשבון כלל הוצאות קבלני המשנה, אלא שיעור של 65% מהן. כמו כן מוצע להחריג פעילות של קבלן משנה שהוא קרוב של החברה, כמשמעותו בפקודת מס הכנסה.  בנוסף, מוצע להחריג מתן זיכוי לקבלן משנה בשל הוצאות שאותו קבלן משנה כבר קיבל זיכוי בשלן לפי חוק זה.

פסקת משנה (4) – רכיב זה מתייחס להוצאות שהוצאו לצורך ציוד וחומרים המתכלים במהלך שנת המס, בתוך כלל ההוצאות הרשומות כהוצאות מחקר ופיתוח, ואלה יוכרו במלואן כהוצאות מחקר ופיתוח מזכות. ציוד וחומרים שנרכשו אך לא נצרכו בשנת המס יתואמו וזיכוי בגינם יתקבל במועד צריכתם.

פסקת משנה (5) – רכיב זה הוא רכיב כללי ונורמטיבי, אשר מביא בחשבון הוצאות, שיכולות להיות לחברה, שהן חלק מהוצאות המחקר והפיתוח שלה, אך אינן מפורטות בתוך הפסקאות האחרות, כגון הוצאות תקורה שונות ורכישות של נכסים בלתי מוחשיים שונים. לצורך יצירת מנגנון פשוט, ומאחר שישנם קשיי הערכה להוצאות אלו ולתרומתן למשק, ויש סיבות שבמדיניות להכיר כהוצאות מזכות רק בחלקן, מוצע לקבוע כלל אחיד, שיקבע שיינתן לחברה ניכוי נורמטיבי נוסף בגובה 20% מעלות השכר של העובדים המועסקים במחקר ופיתוח בישראל. 

להגדרת "זיכוי מחקר ופיתוח" – הגדרה זו מגדירה את תמריץ המס שהוא תכליתו של החוק המוצע. ההגדרה כוללת את שלוש האפשרויות של הזיכוי: זיכוי שאותו זכאית לקבל חברה מתוך הקבוצה הזכאית, לפי סעיף 2 לחוק המוצע; זיכוי שחברה כאמור תקבל במסגרת זיכוי שיינתן במתכונת של סעיף 5 המוצע, בו מובאות בחשבון הוצאות המחקר והפיתוח של כלל חברות הקבוצה הזכאית; וזיכוי שיינתן לחברה אשר חברה אחרת מתוך הקבוצה הזכאית העבירה לה את זכותה לקבל את הזיכוי, לפי סעיף 4 לחוק המוצע.  להגדרת "חברה מועדפת" – הזכאות לזיכוי מוקנית, כאמור, לחברה הפועלת בישראל, אשר היא חלק מתאגיד רב-לאומי. בכדי לשמר על אחידות בחקיקה, ההגדרה מפנה להגדרת חברה מועדפת שבסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון. להגדרת "מחקר" ו-"פיתוח" – ההגדרה מפנה לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות בתעשייה בישראל, התשמ"ד-1984. ככלל, מחקר הוא חקירה במטרה לגלות ידע חדש מתוך ציפייה שידע זה יהיה מועיל בפיתוח מוצר או תהליך חדשים, או בשיפורם. פיתוח, ככלל, הוא יישום ממצאי מחקר או ידע, המכוונים לייצור מוצר חדש חדש, לרבות הכנת תוכניות ומדגמים, בניית אב טיפוס והפעלת דגם ניסוי.

להגדרת "מנהל" – הכוונה למנהל רשות המסים או מי שהמנהל הסמיכו לעניין זה.

להגדרת "מענק" – תמריץ המס אינו אמור להינתן בנוסף למענקים אחרים, הניתנים מכל גורם שהוא, בגין אותן הוצאות, שכן תוצאה כזו מהווה כפל לא מוצדק. לכן, כאמור לעיל, יש התחשבות במענקים שניתנו בהגדרת הוצאות מזכות. בהגדרה זו, ולאור התכלית, מוצע לקבוע בהגדרת המונח "מענק", באופן רחב, לרבות את סוגי הגורמים שמעניקים מענקים .

להגדרת "מפעל תעשייתי שאינו מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" – מוצע כי מפעל טכנולוגי, למעט מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, או מפעל מועדף הנמצא באזור פיתוח א' יוגדרו כמפעל תעשייתי לצורך קבלת הזיכוי. מפעלים אלה הינם מפעלים ששיעור המס החל על הכנסתם לפי חוק לעידוד השקעות הון, נמוך מ-15%. מחד גיסא, מפעלים אלה ייפגעו במידה הרבה ביותר מהשינויים במשטר המס הבינלאומי ומכניסת כללי הפילאר השני לתוקף. מאידך גיסא, מפעלים אלה הם אלה אשר קיים רצון רב לעודד את פעילותם בישראל ואת השקעותיהם במחקר ופיתוח.

יובהר כי חברה תהיה זכאית לזיכוי גם בשל הוצאות שהוציא מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, אבל תהיה לגביו התייחסות ספציפית ולכן הוא הוחרג מההגדרה.

להגדרת "קרוב" – ההגדרה מפנה לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה, אשר כולל הגדרות רחבות באופן הדרוש למונחים אלו בהקשר של תמריץ המס. כך, למשל, "קרוב" מוגדר, בין היתר, כבן משפחה אך גם חבר בני אדם שבהחזקת אדם או קרובו.

להגדרת "נכסים יצרניים" – הגדרה זו נכללה לצורך הבהרת הנכסים שיבואו בחשבון לצורך חישוב הוצאות הפחת, אשר מהוות, כאמור, רכיב בהוצאות המחקר והפיתוח שמזכות בקבלת הזיכוי. ככל שישנן נכסים יצרניים אשר הוצאות הפחת בגינם נרשמות כהוצאות מחקר ופיתוח, ההוצאות בגין נכסים אלו ייכללו בבסיס המזכה בתמריץ, אך זאת למעט כלי רכב פרטיים או מסחריים ובניינים, שהם נכסים שהמדיניות המקובלת לגביהם היא צמצום ההכרה בהוצאות בגינם לצורך מתן הטבות.

להגדרת "קבוצה זכאית" – ההגדרה מפנה לסעיף 3 לחוק המוצע, ומתייחסת לקבוצת החברות הפועלת בישראל (הקבוצה בישראל), אשר עומדת בתנאי הסף הקבועים בסעיף. דברי הסבר מפורטים להגדרה יופיעו בהמשך, בהתייחס לסעיף 3 האמור.

להגדרת "רשות החדשנות" – רשות החדשנות היא הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, כאמור בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984.

 

סעיף קטן (ב) המוצע

מאחר שהחוק המוצע עוסק בתמריץ מס, ולשם האחידות והבהירות, נקבע בסעיף קטן זה כי לכל מונח אחר, שלא פורט במסגרת ההגדרות שלעיל, תהא המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה, אלא אם כן נאמר אחרת.

 

סעיף 2 המוצע

סעיף קטן (א)

סעיף 2 המוצע קובע את מהותו של תמריץ המס. לפי המוצע, תנאי מקדמי לקבלת הזיכוי הוא הגשת בקשה על ידי החברה, בטופס ייעודי, בו יפורטו הנתונים המבססים, לעמדתה, את עמידתה בתנאים לקבלת הזיכוי. כמו כן, ובדומה למקרים אחרים בחקיקת המס, מוצע לקבוע שרק אם הרשות לחדשנות תאשר את הוצאות המחקר והפיתוח המזכות, יהיה ניתן לקבל את הזיכוי.

 

סעיף קטן (ב)

ככלל, מוצע שסכום הזיכוי יחושב לפי מיקומו של המפעל התעשייתי, כאשר מפעלים תעשייתים שיש להם הוצאות מחקר ופיתוח מזכות באזור עדיפות א' ייהנו מזיכוי גבוה יותר, ומפעלים שיש להם הוצאות מחקר ופיתוח מזכות באזור אחר בישראל ייהנו מזיכוי נמוך יותר. כך, הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאו מפעלים אלו באזור פיתוח א' יזכו את החברה בזיכוי בשיעור של 15%. הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציא מפעל תעשייתי באזור אחר יזכו את החברה בזיכוי בשיעור של 2%. 

לצד זאת, יש צורך מיוחד בעידוד פעילות של מפעלים טכנולוגיים מועדפים מיוחדים בישראל. מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד הוא מפעל טכנולוגי העומד, נוסף על התנאים הקבועים לעניין מפעל טכנולוגי רגיל, ברף הכנסות גבוה במיוחד של הקבוצה שאליה הוא שייך ובשיעור גבוה במיוחד של הכנסות מפעילות טכנולוגית מועדפת. בשל החשיבות שבעידוד פעילות של מפעלים אלה, הכנסותיהן מזכות את החברות המחזיקות בהן בשיעור מס נמוך מאוד לפי הוראות חוק עידוד, בלא תלות במיקום המפעל. משיקולים דומים, מוצע לקבוע כי הוצאות מזכות של מפעלים כאמור, בלא תלות במיקום שבו הוצאו, יקנו זיכוי בשיעור הגבוה יותר של 15%.

סעיף קטן (ג)

כאמור בסעיף קטן (א), תנאי מקדמי לקבלת הזיכוי הוא הגשת בקשה בטופס ייעודי. בסעיף קטן זה מוצע לתת אפשרות לחברה אחת מתוך הקבוצה להגיש את הטופס הייעודי עבור כלל חברות הקבוצה, אם כולן הסכימו לכך, ובמקרה כזה יראו אותן כמי שעמדו בחובת הגשת הטופס.

 

סעיף 3 המוצע

סעיף זה עוסק בתנאי הסף של הקבוצה, אשר מקימים לחברות המשתייכות אליה את הזכאות לקבל את תמריץ המס. מדובר בקבוצה המורכבת מחברות כהגדרתן בחוק המוצע, דהיינו חברות המאוגדות בישראל (בנוסף לשאר התנאים להגדרת "חברה" המופיעים בהגדרה). לעניין זה יובהר, כי הסעיף מתייחס ל"חברות תושבות ישראל שבקבוצה" ולתנאים המצטברים הנוגעים להן, ואולם גם כאשר קיימת בקבוצה הרב-לאומית חברה אחת בלבד שהיא תושבת ישראל, יחול הסעיף, ובמקרה כזה יש לראות בחברה היחידה כ"חברות תושבות ישראל" שבקבוצה לכל דבר ועניין. בהתאם לכך, תנאי הסף שבפסקאות המשנה יחושבו לגבי אותה חברה יחידה. תנאי הסף של הקבוצה להקמת הזכאות הם התנאים המצטברים שלהלן:

(א)  סך ההכנסות שמקורן בהכנסה מועדפת או הכנסה טכנולוגית מועדפת של כל החברות בקבוצה שהן תושבות ישראל בשנת המס מהווה 60% לפחות מכלל ההכנסות של חברות הקבוצה.

(ב) סך ההכנסות שמקורן בהכנסה מועדפת או הכנסה טכנולוגית מועדפת של כל החברות בקבוצה בשנת המס עמד על לפחות 100 מיליון שקלים חדשים. סכום זה יוצמד למדד.

(ג)  בחברות הקבוצה מועסקים לפחות 200 עובדים בישראל. בסעיף המוצע נקבע שאדם שהועסק לא יותר מ-4 שעות עבודה ביום ייחשב לחצי מועסק, ואדם שהועסק בחלק מן השנה ייחשב לחלק ממועסק לפי היחס בין תקופת עבודתו לשנה שלמה.

 

סעיף 4 המוצע

סעיף זה קובע כי חברה שזכאית לקבל את תמריץ המס, רשאית לוותר עליו ולהעביר אותו לחברה אחרת בקבוצה. העברת הזיכוי תתאפשר רק אם הודיעה החברה המעבירה על כך בטופס ייעודי שייקבע, שעליו חתומות כל החברות המועדפות שבקבוצה, אשר יוגש עד למועד הגשת הדוח השנתי לאותה שנת מס. החברה המעבירה לא תהיה רשאית לחזור בה מהודעת הוויתור כאמור. ניוד של הזיכוי לפי סעיף זה הוא חריג למשטר המס בישראל, והוא נקבע בשל הרצון להשתמש בזיכוי כדי לעודד קבוצות רב לאומיות להקים חברות בישראל, ובהתחשב באופן שבו פילאר 2 משפיע על ההחלטות האסטרטגיות של חברות כאמור.

 

סעיף 5 המוצע

סעיף קטן (א)

סעיף זה מאפשר לקבוצות זכאיות, שיש להן הוצאות מחקר ופיתוח בסכומים גבוהים, להקנות לחברות הקבוצה זכות לקבל זיכוי בשיעורים גבוהים יותר, כאשר שיעור הזיכוי גדל ככל שהוצאות המו"פ גדולות יותר, ותוך שמירה על ההבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים.

זיכוי זה יכול להינתן לחברות הקבוצה אם כולן הסכימו עליו, והוא ניתן חלף הזיכוי שניתן לכל חברה באופן נפרד כאמור בסעיף 2. התנאים לזיכוי במתכונת הזו הם כדלקמן:

פסקת משנה (1)

בפסקת משנה זו קבוע, למעשה, רף המבטא סכום ניכר של הוצאות מו"פ מזכות ברמת הקבוצה, הסכום המוצע עומד על סכום של 1.25 מיליארד ש"ח בשנה. תנאי הסף לקבלת הזיכוי במסלול זה הוא קיומם של הוצאות מו"פ מזכות, בכל הקבוצה, בסכום העולה על הסכום האמור.

פסקת משנה (2)

התנאי לקבלת הזיכוי במסלול הזה, הקבוע בפסקת משנה זו, הוא הסכמה של כלל חברות הקבוצה לכך שאחת מהן תגיש את הדיווחים של כל אחת מהן, ותכונה חברה מייצגת. את ההסכמה יידרשו החברות להגיש למנהל רשות המסים בטופס שיקבע, ולא יוכלו לחזור בהן ממנה לגבי אותה השנה. הסכמה זו נדרשת שכן, החברה למעשה מסכימה בחתימה על בקשה כאמור, לוותר על זכאות לזיכוי בהתאם לסעיף 2.

פסקת משנה (3)

התנאי הקבוע בפסקת משנה זו הוא הגשה של כל אלו לפקיד השומה עד למועד הדוח השנתי: דיווח לגבי הוצאות המו"פ המזכות של כל אחת מחברות הקבוצה; סכום הזיכוי שזכאית לו כל הקבוצה ואופן חישובו; הודעה לגבי אופן חלוקת הזיכוי בין חברות הקבוצה.

פסקת משנה (4)

התנאי האמור בפסקת משנה זו הוא שהחברה שמבקשת את הזיכוי צירפה את הדיווח של החברה המייצגת, המתואר בפסקה (3).

 

סעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד) 

הזיכוי במסלול זה מחושב לפי כלל הוצאות המו"פ המזכות של הקבוצה, תוך הבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים. החישוב מתבצע בחמישה שלבים:

בשלב הראשון מחשבים את סך כל הוצאות המו"פ המזכות של כלל חברות הקבוצה.

בשלב השני מחלקים את סך הוצאות המו"פ המזכות (שחושבו בשלב הראשון) לשני חלקים: חלק ההוצאות עד למדרגה של 1.25 מיליארד ש"ח, וחלק ההוצאות שמעל למדרגה, הנקרא בהצעת החוק "חלק ההוצאות מעל המדרגה" .

בשלב השלישי קובעים מהו היחס של כל חלק מהוצאות המו"פ המזכות (החלקים שחושבו בשלב השני) ביחס לסכום הכולל של הוצאות המו"פ המזכות של כלל חברות הקבוצה (הסכום מהשלב הראשון); כלומר כמה – מתוך כלל הוצאות המו"פ המזכות של הקבוצה - מהווה המדרגה, כאשר תוצאת החישוב הזה נקראת "השיעור מתחת למדרגה", וכמה - מתוך כלל הוצאות המו"פ המזכות של הקבוצה –מהווה החלק שמעל למדרגה. תוצאת החישוב הזה נקראת "השיעור מעל המדרגה".

שיעורי הזיכוי מחושבים לפי שיעורים אלו, כלומר בגין השיעור שמעל המדרגה ניתן זיכוי בשיעור גבוה יותר.

בשלב הרביעי, ולצורך ההבחנה בין אזורי העדיפות, מחלקים את הוצאות המו"פ המזכות של כלל חברות הקבוצה (שחושבו בשלב הראשון) לשני החלקים הבאים: קבוצה א' - הוצאות מו"פ מזכות של מפעל תעשייתי שהוצאו באזור פיתוח א' והוצאות מו"פ מזכות שהוציא מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד בכל אזור, וקבוצה ב' - הוצאות מו"פ מזכות של מפעל תעשייתי שאינו נכלל בקבוצה א'.

בשלב החמישי מחשבים את הזיכוי באופן הבא: סכום הוצאות המו"פ המזכות שבקבוצה א' (שחושבו בשלב הרביעי) כשהוא מוכפל בשיעור שמתחת למדרגה – מקנה זיכוי בשיעור של 15%, ואותו סכום, כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה – מקנה זיכוי בשיעור של 30%.

סכום הוצאות המו"פ המזכות שבקבוצה ב', כשהוא מוכפל בשיעור שמתחת למדרגה – מקנה זיכוי בשיעור של 2%, ואותו סכום, כשהוא מוכפל בשיעור שמעל למדרגה, מקנה זיכוי בשיעור של 4%. בהתאם לסעיף קטן (ג), כל חברה, מתוך הקבוצה הזכאית, תהיה זכאית לסכום הזיכוי שחולק לה לפי הטופס שתגיש החברה המייצגת.

 

סעיף 6 המוצע

סעיף קטן (א)

פסקת משנה (1)

זיכוי המס הקבוע בחוק המוצע יינתן כנגד מס הכנסה בשנת המס שלאחר שנת המס בה הוצאו הוצאות המו"פ המזכות. מנגנון זה מאפשר שהות לבחון את התקיימות התנאים למתן הזיכוי על ידי החברות עצמן, ועל ידי רשות המסים ורשות החדשנות, וכן מאפשר לחברות לפעול ברמת הקבוצה לצורך החלטה על הזכאות לזיכוי. 

בנוסף מוצע לקבוע שמעבר לזיכוי אל מול מס הכנסה, ניתן יהיה להשתמש בזיכוי גם בכדי להקטין את חבות המס של הקבוצה במס מקומי משלים שמוטל בהתאם לחוק מס חברות מזערי בקבוצה רב–לאומית, התשפ"ו-2025 (להלן – מס מקומי משלים).

פסקאות משנה (2) ו-(3)

מוצע לקבוע שזיכוי מס שלא נוצל בשנת מס אחת, אפשר יהיה לנצלו בשנות המס הבאות בזו אחר זו כנגד מס הכנסה באותן שנים. סכום הזיכוי שיועבר הוא בערכו הנומינלי במועד הזכאות. שזיכוי ממס שלא נוצל בשנה מסוימת וגם לא בזו שלאחריה, לא ניתן יהיה לקבלו עוד.

 

פסקת משנה (4)

כאמור בפסקת משנה (1), מוצע לקבוע שמעבר לזיכוי אל מול מס הכנסה, ניתן יהיה להשתמש בזיכוי גם בכדי להקטין את חבות המס של הקבוצה במס מקומי משלים. עם זאת, נוכח מורכבות הזיכוי, ובמיוחד בשים לב לכך שמנגנון הגבייה והשומה של המס המקומי המשלים שונה מאוד מהמנגנונים של שומה וגביית מס ההכנסה, ויש צורך ביצירת מנגנון תפעולי שיאפשר לגשר על הפערים האמורים, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן מתן הזיכוי אל מול מס הכנסה והמס המקומי המשלים.

 

  סעיף קטן (ב)

לפי שעה קיימת אי בהירות באשר לכללים בנוגע לתמריצי מס המוגדרים ככשירים על ידי ה-OECD בהתאם למודל הפילאר 2. לאור זאת, ובכדי לוודא שהתמריצים המוצעים מגשימים את תכליתם, מוצע להסמיך את שר האוצר, לקבוע כללים לעניין תשלום יתרת סכום זיכוי המס, שלא נוצל, כמענק. שר האוצר יקבע כי חלק מהזיכוי ישולם כמענק, ככל שיידרש לעשות זאת בכדי לוודא שהזיכוי יעמוד בכללים של ה-OECD כתמריץ מס כשיר.

בהתאם, מוצע לקבוע כי ככל שייקבע שחלק מהזיכוי יינתן כמענק, ואם שולם מענק מעבר לסכום הזיכוי לו היתה זכאית החברה יוחזר הסכום ששולם ביתר עם הפרשי הצמדה, ויחולו לגביו הוראות פקודת המסים (גבייה) והוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היה חוב מס.

 

סעיף 7 המוצע

סעיף זה מסדיר את אישור רשות החדשנות להוצאות המו"פ המזכות. הוא קובע שהרשות תקבע כללים לגבי אופן הגשת הבקשה להכרה בהוצאות המו"פ המזכות, וכי החלטת הרשות תינתן בתוך 180 יום מהמועד בו הוגשה הבקשה עם כל המסמכים הנלווים. מוצע לקבוע שככל שלא ניתנה החלטת רשות החדשנות בעניין, יראו בכך אישור כי הוצאות המו"פ, כפי שהן הוגשו בבקשה לרשות החדשנות, עומדות בתנאים הנדרשים בהצעת חוק זו.

          

סעיף 8 המוצע

מכיוון שהזיכוי הוא חלק ממס ההכנסה, מוצע לקבוע שעל החלטות המנהל והחלטת רשות החדשנות ניתן יהיה לערער לבית המשפט המחוזי ויחולו הוראות פקודת מס הכנסה לעניין ערעור שומה בשינויים המחויבים.

 

סעיף 9 המוצע

נוכח מורכבות מערך התמריצים והשינויים בסביבה הכלכלית והמיסויית, ייתכן כי יתברר שההערכות שעל בסיסן גובש החוק המוצע מצריכות עדכונים. לפיכך מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את השיעורים שנקבעו לעניין הגדרת הוצאות מו"פ מזכות. כמו כן מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את תנאי הסף לזכאותה של הקבוצה בישראל לקבל את התמריצים, בהתייחס לסכום ההכנסה המינימלי של הקבוצה ולמספר העובדים המועסקים. 

סעיף 10 המוצע

סעיף זה קובע כי שר האוצר אחראי על ביצועו של חוק זה. יובהר כי מכיוון שמדובר בחקיקה שמהווה זיכוי לצורך מס הכנסה, כל הסמכויות של המנהל, כהגדרתו בפקודת מס הכנסה, יינתנו לו לצורך בחינת הזכאות לזיכוי לפי חוק זה.

 

סעיף 11 המוצע

סעיף זה קובע כי תחילתו של החוק המוצע ביום 1 בינואר 2026 (יום התחילה) והוא יחול לגבי הוצאות מחקר ופיתוח מזכות שהוציאה חברה החל משנת המס שהחלה ביום התחילה או לאחריו. בהקשר זה, יובהר כי גם אם החוק יעבור לאחר תחילת השנה הוא יחול באופן רטרוספקטיבי ביחס להוצאות מו"פ שהוצאו טרם מועד פרסום החוק.

 

סעיף 12 המוצע

חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע, התשס"א-2001 (להלן – חוק עידוד תעשייה עתירת ידע), מעניק הטבת מס בדרך של ניכוי מההכנסה החייבת, לחברה הרוכשת אמצעי שליטה בחברה מזכה. לפי סעיף 5 לחוק האמור, חברה רוכשת זכאית לנכות מהכנסתה החייבת סכומים ששילמה בעד רכישת אמצעי שליטה בחברה מזכה, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף.

נוכח השינויים במשטר המס הבינלאומי, עולה חשש כי תמריץ המס הקבוע בסעיף 5 האמור לא ייחשב כתמריץ מס כשיר בהתאם להוראות הפילאר 2. זאת, מאחר שהתמריץ ניתן כניכוי מההכנסה החייבת ולא כזיכוי ממס. לפי הכללים המתגבשים במסגרת מודל הפילאר 2, תמריצי מס מסוימים הניתנים בדרך של זיכוי ישיר ממס עשויים להיחשב כתמריצים כשירים, אשר יובאו בחשבון במסגרת חישוב המס לפי פילאר 2, בעוד שניכויים מההכנסה החייבת עלולים שלא להיחשב ככאלה.

לאור האמור, ובמטרה לשמר את האפקטיביות של ההטבה הקבועה בסעיף 5 לחוק עידוד תעשייה עתירת ידע גם בסביבה המיסויית החדשה, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות מנגנון לפיו חברה רוכשת תוכל לבחור לקבל את ההטבה בדרך של זיכוי ממס במקום ניכוי מההכנסה החייבת.

מוצע להעניק לשר האוצר סמכות רחבה לקבוע בתקנות את כללי הזיכוי, לרבות אופן חישובו, תנאים למתן הזיכוי, ומועדי תשלום של יתרת זיכוי שלא נוצלה. זאת, מתוך הכרה בכך שהכללים הסופיים של הפילאר 2 בנושא תמריצים כשירים עדיין מתגבשים, וקיים צורך בגמישות ובאפשרות להתאים את מנגנון הזיכוי להתפתחויות בזירה הבינלאומית.

עם זאת, מוצע לקבוע בחוק עיקרון מנחה, לפיו התקנות יבטיחו שווי ערך כלכלי בין הזיכוי האמור לבין הניכוי המקורי הקבוע בסעיף 5. כך, יישמר התמריץ לחברות רוכשות ברמה דומה לזו שהייתה קיימת, תוך התאמתו לדרישות המשתנות של המשטר המיסויי הבינלאומי.