תוכן עניינים

תזכיר חוק.. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת  תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 5

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 5

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 5

ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 5

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2026), התשפ"ו-2025, פרק ___': האצת מיזמי תשתית לאומיים.. 6

פרק __': האצת תשתיות לאומיות. 6

1. תיקון חוק לקידום תשתיות לאומיות. 6

2. תיקון חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים) 9

3. תיקון פקודת מסילות הברזל. 9

4. תיקון חוק משק הגז הטבעי. 9

5. תיקון חוק רכבת תחתית (מטרו) 10

6. תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. 11

7. ". 13

8. תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים.. 13

9. תיקון חוק אוויר נקי. 14

10. תיקון פקודת היערות.. 14

חלק ה'1. 15

השגות על החלטות.. 15

11. תיקון חוק התכנון והבניה. 18

דברי הסבר. 20

 

תזכיר חוק

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': האצת מיזמי תשתית לאומיים.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מטרת החוק המוצע היא חיזוק הצמיחה במשק באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים, ייעול הליכי תכנון ורישוי, קידום תשתיות תחבורה, אנרגיה ופסולת, והסדרת תהליכים המאפשרים ביצוע מהיר של מיזמי תשתית לאומיים. החוק המוצע גם מעגן רפורמות בתחומי תנועה וסביבה התורמות להפחתת עלויות, לקיצור לוחות זמנים ולשיפור הוודאות למשק.

הרפורמות המוצעות מפחיתות סיכונים תקציביים ומקטינות אי-ודאות עבור גופי ביצוע, ובכך תורמות לשיפור הפריון ולחיזוק החוסן הכלכלי של המשק הישראלי.

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע

סעיף 1

מוצע לעגן בחוק חובה על משרד הביטחון להעביר למרכז למיפוי ישראל מיפוי של מגבלות הגובה לתכנון הנובעות מדרישות משרד הבטחון, וזאת בתוך 120 יום, וכן לקבוע חובה על משרד הבטחון להעביר מיפוי של מגבלות הגובה בתוך 30 ימים מקביעתו.

עוד מוצע להקים ועדת תמרור למיזמי תשתית שתוסמך לקבוע הסדרי תנועה זמניים למיזמי תשתית חיוניים במקום רשות תימרור מקומית במקרה שבו רשות תימרור מקומית לא השיבה במועד שנקבע בהצעה זו, סירבה או הציבה תנאים המקשים על קידום מיזם התשתית, ולעניין הארכה קצרת מועד של הסדר תנועה זמני קיים וכן לעניין מיזם תשתית חיוני מועדף – ללא פנייה מוקדמת לרשות התימרור המקומית.

בנוסף מוצע לקבוע הקלות ברגולציה לעניין אישור רשות הכבאות לנספח בטיחות אש עבור מיזם תשתית חיוני.

כן מוצע לעגן בחוק כי מתקני הטמנת פסולת ייחשבו למיזמי תשתית חיוניים, כאשר ההיקף המינימלי למתקן חיוני הוא 300,000 טונות בשנה.

 

סעיף 2

מוצע להבהיר בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987, כי הרשות מקומית מוסמכת לצוות על שימוש זמני במגרש ריק גם כחניון לאוטובוסים.

 

סעיף 3

מוצע כי הדרישה הקבועה בפקודת מסילות הברזל, התשל"ב-1972, לאישור הממשלה למתן זיכיון לעניין מסילת ברזל מקומית תוחלף באישור שר האוצר.

 

סעיף 4

מוצע לתקן את הרכב הוועדה לתיאום תשתיות לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, כך שככלל החברים בה ימונו מתוקף תפקידם, ללא צורך בכתב מינוי פרטני.

 

סעיף 5

מוצע לקבוע שעל החלטת הוועדה לפיצוים למיזם המטרו ניתן לערער לבית משפט לעניינים מנהלים תוך 30 ימים, באמצעות חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 וחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. בהתאם לכך, לבצע תיקוני חקיקה נדרשים בהפנייה להוראות בסעיפים הקטנים הרלוונטיים לסעיף 198 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שיחולו בשינוים המחויבים.

 

סעיף 6

מוצע להקים ועדת השגות אשר תדון בהשגות של גוף מבצע ביחס להחלטות שניתנו לגביו מכוח סעיפים 25(א), 30(א) 33(ג) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן- חוק גנים לאומיים), לרבות חלוף המועד הקבוע בחוק למתן ההחלטה, סירוב למתן החלטה או במקרים של הצבת תנאים שיש בהם כדי לעכב משמעותית או לסכל אישור או מתן היתר לביצועו של מיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023. כן מוצע לתקן את סעיף 36(א) לחוק גנים לאומיים על מנת להבהיר את סמכותה של רשות הטבע והגנים לגבות אגרות בגין שירותי פיקוח וליווי בעניין היתר לפי פרק זה כפי שמתבצע כיום.

בנוסף, מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, כך שעל החלטת ועדת ההשגות המוקמת בסעיף 25א לחוק הגנים הלאומיים המוצע, ניתן יהיה לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים.

 

סעיף 7

מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מינהליים כחלק מההסדרים המוצעים בסעיפים 5 ו-6.

 

סעיף 8

מוצע למחוק את סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן - חוק אוויר נקי), על מנת שלא יידרש כפל בהליכי התכנון והבניה בקבלת היתר פליטה לעניין עריכת הליך משותף עם הממונה על היתרי הפליטה בהליכי התכנון והבנייה, כך שלא יהיה צורך בקבלת אישור מהממונה על אוויר נקי במסגרת הליך התכנון, ולא יידרש כלל הליך משותף. בהתאם, מוצע למחוק את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 76ד לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המפנים להוראות סעיף 23 לחוק אוויר נקי.

 

סעיף 9

לפי פקודת היערות, על מנת לכרות עצים נדרש רישיון כריתה מפקיד היערות, אשר יכול לסרב לבקשה, להורות להעתיק את העץ, או להתיר את כריתת העץ ולהורות על נטיעה חלופית, ואולם מקום שבו לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, מורה פקיד היערות על תשלום היטל כספי השווה לערך העץ. כעת מוצע לקבוע כי פקיד היערות בבואו לדון בבקשת היתר כריתה או העתקת עצים לעניין מיזם המוגדר כתשתית חיונית, ישקול גם שיקולים לגבי התועלת הציבורית מאופן קידום המיזם לגביו נדרש ההיתר ואת העלויות המשקיות שיהיו לדחיית בקשה כאמור או להתנייתה בתנאים. עוד מוצע לעגן ולהסדיר מנגנון השגות על החלטה של פקיד יערות אזורי, כאשר בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף ההשגה תהיה בפני ועדת השגות ובכל עניין אחר ההשגה תהיה בפני פקיד היערות הממשלתי, כאשר בקשר למיזם תשתית לאומית, דחיית השגה תחייב פנייה למנהלים הכלליים של משרד האוצר והמשרד האחראי על קידום המיזם ורשות הרישוי הארצית לקבלת עמדתם. עוד מוצע לקבוע כי ייעוד כספי ההיטל הכספי הנגבים על ידי פקיד היערות הממשלתי ייועדו לנטיעה וטיפוח של עצים.

 

סעיף 10

מוצע להרחיב את סמכות רשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות, כך שהיא תהא רשאית ליתן היתר למיזם תשתית כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות שהוא לתחבורה ציבורית, שמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אישר להגישו לרשות הרישוי האמורה, ואשר מצוי בתחומן של לפחות שתי רשויות מקומיות, וכן מוצע לקבוע שלא יינתנו יותר מחמישה אישורים כאמור בשנה קלנדרית. בנוסף מוצע להרחיב את סמכותה לעניין מתן היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתית לאומיות, וזאת ללא תלות בזהות מוסד התכנון שאישר את התכנית שמכוחה מבוקש ההיתר, ובלבד שהתכנית מכוחה מבוקש ההיתר היא תכנית הכוללת הוראות המאפשרות הוצאת היתר מכוחה וצורף לה תשריט, וכן מוצע בהתאם להרחיב את סמכותה (הקבועה בסעיף 6ב(ב1) לחוק התכנון והבניה) לעניין מתן היתר לקווי תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות אשר מוקנית לה בין השאר בשים לב לחלוף הזמן מעת שהבקשה להיתר הוגשה תחילה לרשות רישוי אחרת, כך שתהא גם לגבי קווי תשתית כאמור אשר על פי תכנית מפורטת לתשתית לאומיות שאישרה ועדה מקומית.

כמו כן מוצע להרחיב את השימוש במנגנון תכנית השינוי שבסעיף 76ג1 לחוק התכנון והבניה, הן לעניין היקף השינויים המותרים בתכנית שינוי והן לעניין החלת הסעיף, בשינויים המחוייבים, על המועצה הארצית ועל ועדה מחוזית.

כמו כן מוצע להרחיב את השימוש במנגנון ההקלה לענין מבנה דרך שבסעיף 151(ב4) לחוק התכנון והבניה, וזאת על מנת להתאים את הסעיף לסטנדרטים מודרניים של מבני דרך, המתאפיינים בשטח גדול יותר.

 

ד. השפעת  תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008;

תיקון חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000;

תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;

תיקון פקודת היערות;

תיקון פקודת מסילות הברזל, התשל"ב-1972;

תיקון חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002;

תיקון חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023;

תיקון חוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021;

תיקון חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987;

תיקון חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

הגדלת ההכנסה המותנית וההוצאה המיועדת בתקציב המדינה.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2026), התשפ"ו-2025, פרק ___': האצת מיזמי תשתית לאומיים

 

 

דברי הסבר

כללי  חוק מוצע זה נועד לחזק את הצמיחה במשק באמצעות הסרת חסמים רגולטוריים, קיצור הליכי תכנון ורישוי, קידום תשתיות תחבורה, אנרגיה ופסולת, והסדרת תהליכים המאפשרים ביצוע מהיר ויעיל של מיזמי תשתית לאומיים. ההצעה גם מעגנת רפורמות בתחומי תנועה וסביבה התורמות להפחתת עלויות, לקיצור לוחות זמנים ולשיפור הוודאות למשק.

 

סעיף 1

לפסקה (1)

בפסקה זו מוצע לקבוע הגדרות הדרושות להסדרים בסעיף זה.

לפסקה (2) ו-(3)

מטרת ההסדר המוצע היא ליצור נגישות מלאה ומוסדרת למידע הגאוגרפי בנוגע למגבלות גובה לתכנון שמקורן באינטרסים ביטחוניים שקובע משרד הבטחון, וזאת כחלק ממהלך כולל של שיפור הוודאות התכנונית והאצת מיזמי תשתית. כיום, מידע זה מצוי בידי משרד הביטחון בלבד, ואינו מועבר לגופי התכנון, לרשויות הרישוי או ליזמים באופן שוטף. היעדר הנגישות למידע מייצר חוסר ודאות תכנוני, ועיכובים בקידום תוכניות ובהוצאת היתרים – מצב הפוגע ביעילות תהליכי התכנון והביצוע של מיזמי תשתית לאומיים.

           הסעיף המוצע מעגן בחוק חובה המוטלת על משרד הביטחון להעביר למרכז למיפוי ישראל מיפוי של מגבלות הגובה בתוך 30 יום מקביעתו; בנוסף קובע הסעיף שמיפוי כאמור שכבר קיים אצל משרד הביטחון יועבר למאגר בתום 120 יום מיום תחילתו של החוק. מידע זה יהפוך לחלק אינטגרלי ממאגר המיפוי הלאומי, וישמש מקור מידע מוסמך, נגיש ושקוף עבור מוסדות התכנון, גופי הרישוי וחברות התשתית בהתאם לנהלי הפצת מידע מתוקף חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 (להלן – חוק לקידום תשתיות לאומיות), שיגדירו מי הגופים הרלוונטיים שיוכלו לקבל את המידע. יצוין כי מאחר שהסעיפים המוצעים אינם נכללים ברשימת הסעיפים הנקובה בסעיפים 6(ד) ו-7(ב) לחוק לקידום תשתיות לאומית, תחול על משרד הבטחון אחריות לתוכן המידע כך שניתן יהיה להסתמך עליו.

           הצעה זו משתלבת בהסדרים הקיימים בחוק לקידום תשתיות לאומיות, שבמסגרתם מוטלת חובה על גופים שונים להעביר למרכז למיפוי ישראל מידע שיש בו רלוונטיות לקידום מיזמי תשתית, ובכלל זה סקרי קרקע, מיקום קווי תשתית, מיקומים של אזורי מגן לפי פקודת בריאות העם, 1940, וכן מידע הנוגע לתחום ריבועי בדיקה המצוי בידי רשות העתיקות.

לפסקה (4)

הסדרי תנועה זמניים הם רכיב תכנוני-ביצועי מרכזי בכל מיזם תשתית חיוני, שכן הם מאפשרים לבצע עבודות בשטח תוך שמירה על בטיחות משתמשי הדרך וצמצום הפגיעה בשגרת התנועה. למרות חשיבותם, ההליך הקיים כיום לקביעת הסדרי תנועה זמניים תלוי במידה רבה ברשויות התימרור המקומיות, אשר לעיתים אינן משיבות בקצב הדרוש לקידום יעיל של מיזם התשתית או דורשות תנאים שמעכבים את מיזמי התשתית, אשר לעיתים אינם מביאים בחשבון את חשיבותו הלאומית של מיזם התשתית. מצב זה מוביל לעיכובים ממושכים – לעיתים של חודשים רבים – ואף לשינויים תכנוניים יקרים שנובעים מדרישות בלתי מידתיות או מפער בין הצרכים הלאומיים לשיקולים המקומיים.

           ההסדר המוצע מבקש ליצור מסלול יעיל לקביעת הסדרי תנועה זמניים במיזמי תשתית חיוניים, אשר הם מיזמים העומדים באמות המידה הקבועות בחוק להחשבתם כחיוניים בשל חשיבותם הלאומית. זאת, תוך שמירה מלאה על מסגרת תקנות התעבורה, התשכ"ה-1961, לעניין קביעת הסדרי תנועה וחובת ההיוועצות הקבועה בהן. ההסדר המוצע מוגבל להסדרי תנועה שנועדו לתקופת העבודות, עד 6 חודשים, ולא להסדר התנועה הקבוע לאחר השלמתן.

           ראשית, נקבעת בחוק חובה על רשות תימרור מקומית להשיב לבקשה לקביעת הסדר תנועה זמני בתוך 30 ימים. קביעת זמן תגובה מוגדר מבטיחה כי הליך זה, המהווה לעיתים צוואר בקבוק מרכזי בביצוע פרויקטים, לא יתארך באופן הפוגע בלוחות הזמנים הלאומיים לקידום מיזמי תשתית.

           עוד נקבע כי במקרה שבו רשות תימרור מקומית לא השיבה בזמן, סירבה לבקשה, או קבעה תנאי נוסף – יהיה רשאי הגוף המבצע או גוף התשתית שהגישו את הבקשה לפנות בבקשה לקביעת הסדר התנועה הזמני לוועדת תימרור למיזמי תשתית, גוף מקצועי שיוסמך לקבל החלטה במקום ועדת התימרור המקומית, לאחר מתן זכות טיעון לרשות המקומית. ההסדר מבטיח שמירה על האיזון הראוי: כיבוד האוטונומיה של הרשות המקומית מצד אחד, אך מתן אפשרות לשקילת אינטרסים לאומיים ומניעת חסמים בלתי מידתיים לפרויקטים חיוניים מצד שני, בכל הנוגע להסדרי התנועה הזמניים הנדרשים לקידום העבודות.

           בנוסף, ההסדר המוצע נותן מענה למקרים שבהם נדרש להאריך תוקף של הסדרי תנועה זמניים – למשל במיזמי תשתית מורכבים שבהם משך העבודות חורג מהתכנון הראשוני. הסעיף מאפשר לגוף המבצע או לגוף התשתית לפנות ישירות לוועדת התימרור למיזמי תשתית בבקשה להארכת הסדר קיים לתקופות של עד ארבעה חודשים בכל פעם, ובכך מונע מצב שבו פרויקט מתעכב עקב בירוקרטיה חוזרת לגבי הארכות נדרשות. עוד נקבע כי במיזמי תשתית חיוניים מועדפים – מיזמים שהמדינה הגדירה כקריטיים במיוחד להאצת המשק והתשתיות ומוגבלים לפי חוק לעשרה מיזמים לכל היותר – יוכל הגוף המבצע לפנות מלכתחילה ישירות לוועדה, באופן המייצר מסלול מהיר ומקצועי ליזמים בעלי חשיבות לאומית גבוהה.

           ועדת התימרור למיזמי תשתית תורכב מבעלי תפקידים מקצועיים ברמה הארצית: מתכנן הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות אשר יהיה יושב הראש, מהנדס תנועה ותחבורה מטעם מינהל התכנון, ונציג מינהל תשתיות במשרד התחבורה. בכך נוצר מנגנון מקצועי מאוחד המשלב ידע תכנוני, תחבורתי וביצועי, אשר שם לנגד עיניו גם אינטרסים לאומיים של קידום תשתיות, ומסוגל להכריע באופן מקצועי ומהיר תוך ראייה מערכתית של הצרכים השונים. החלטות הוועדה יחולו לכל עניין כשוות ערך להחלטות רשות תימרור מקומית, ובכלל זה יחולו עליהן הוראות תקנות התעבורה הנוגעות למעמד רשות התימרור המרכזית.

                

מיזמי תשתית חיוניים נדרשים לעיתים קרובות לקבלת אישור או היתר מרשות הכבאות וההצלה עבור נספח בטיחות אש כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970. בכל הנוגע למיזם תשתית חיונית יש צורך לצמצם זמני טיפול ממושכים ולמנוע תנאים ובקשות חוזרות ונשנות למסמכים ודרישות מעבר לאלו שנקבעו בתחילה.

           מוצע לקבוע מנגנון מואץ ותחום בזמן עבור מיזמי תשתית חיוניים, ולתקן את חוק לקידום תשתיות לאומיות, כך שלעניין אישור רשות הכבאות לנספח בטיחות אש עבור מיזם תשתית חיוני, אם הנספח נערך בידי מהנדס רשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–1958, בענף הנדסת מקצועות מיוחדים, במדור בטיחות אש ומניעתה (כמפורט בפרט 17.25 בהודעה בדבר ענפי ההנדסה והאדריכלות ומדורים לכל אחד מהם המפורסמת בילקוט הפרסומים 7086), תקוצר תקופת מתן החלטה לעומת זו הקבועה בסעיף 124 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012.

           בנוסף, מוצע לקבוע כי לאחר מתן חוות הדעת לא תוכל הרשות להציב דרישות חדשות אלא באישור הנציב, וזאת על מנת להגביר את הוודאות שלא יהיו שינויים תכופים הפוגעים ומעכבים את קצב ההתקדמות של המיזמים. כמו כן מוצע, לשם חיזוק השקיפות הציבורית, כי הרשות תחויב לפרסם אחת לשנה דיווח על חריגות בלוחות הזמנים, ולהעבירו לשר האוצר ולוועדה לביטחון לאומי של הכנסת וכן לפרסמו באתר האינטרנט שלה.

לפסקה (5)

כיום מטמנות פסולת אינן מוגדרות כמיזמי תשתית חיוניים, ועל כן אינן נכללות בהסדרים החלים על מיזמי תשתית אלה לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות. למתקנים אלה חשיבות לאומית, שכן מטמנות פסולת ממלאות תפקיד חשוב בתפקוד היומיומי של המדינה, בשמירה על בריאות הציבור ובהגנה על איכות הסביבה. מתקני הטמנת פסולת הם חוליה קריטית במערכת הלאומית לניהול פסולת: ללא יכולת לקלוט כמויות גדולות של פסולת באופן רציף ומוסדר – נוצרים מפגעים סביבתיים, סיכוני בריאות, זיהומי קרקע ומים, ורציפות השירות העירוני ופינוי האשפה עלולה להיפגע באופן מידי. על כן, מוצע לעגן בחוק כי מתקני הטמנת פסולת ייחשבו למיזמי תשתית חיוניים. קביעת היקף מינימלי של 300,000 טונות בשנה כתנאי להכללת מתקן הטמנת פסולת בגדר מיזם תשתית חיוני, מבטיח שהסיווג יחול רק על אתרים משמעותיים.

 

סעיף 2

הסעיף מציע להבהיר במפורש בחוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ"ז-1987, שההסדר הקיים המאפשר לרשות מקומית לצוות על שימוש זמני במגרש ריק כמגרש חניה ציבורי לכלי רכב יחול גם על כלי רכב שהם אוטובוסים, דהיינו: הרשות תוכל לקבוע שהמגרש הריק יהיה חניון לאוטובוסים. חוק זה נועד להתמודד עם מגרשים ריקים שלעתים קרובות הופכים לנטל ומטרד ציבורי, ולאפשר לרשות המקומית לעשות בהם שימוש על חשבונה לתועלת הציבור. כיום, הרשויות המקומיות מתקשות להסדיר פתרונות חניה ותפעול זמניים לתקופת העבודות במיזמי תחבורה, ובשל כך נגרמים עומסי תנועה ופגיעה בשירות התחבורה הציבורית. התיקון יאפשר ניהול גמיש של שטחים עירוניים לטובת המשך הפעלה סדירה של מערך התחבורה בזמן ביצוע פרויקטים. הסדר מוצע זה משתלב במארג החוק הקיים ומגשים את תכליותיו כאמור.

 

סעיף 3

בהתאם להסדר הקבוע כיום בפקודת מסילות הברזל, התשל"ב-1972, נדרש אישור ממשלה להחלטת שר התחבורה והבטיחות בדרכים למתן זיכיון להפעלת מסילת ברזל מקומית, דבר המכביד על תהליך ההתקשרות עם זכיין ומאריך את לוחות הזמנים. מוצע כי הדרישה לאישור הממשלה תוחלף באישור שר האוצר, וזאת מאחר שהיבטי הזיכיון נוגעים בעיקרם למבנה פיננסי, ערבויות והתחייבויות מדינה. משמעות הדבר היא שתידרש החלטת שרת התחבורה ואישור שר האוצר למתן הזיכיון האמור.

 

סעיף 4

הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, נועדה לתת מענה למחלוקות הנוצרות בין בעל רישיון חלוקת גז ובעל תשתית, לרבות תאגיד מים וביוב ורשות מקומית, וכן בסכסוכים בין חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות העוסקות בתשתית. למנגנון זה חשיבות רבה במקרים שבהם מחלוקות אלה מעכבות או מסכלות את קידומם של מיזמי תשתית. תפקידה של הוועדה הוא לאזן בין הצרכים התשתיתיים, להכריע בעניינים מקצועיים ומשפטיים המתעוררים במהלך קידום המיזמים, ולספק מסלול החלטה יעיל, מהיר ומחייב המאפשר המשך התקדמות הפרויקט ללא עיכובים מיותרים.

           המצב הקיים כיום, שבו נדרש כתב מינוי למרבית הנציגים החברים בוועדה, מוביל לעיכובים רבים בהתכנסותה. לנוכח מספרם הרב של הגורמים המעורבים במשרדי הממשלה, כל עיכוב בהנפקת כתב מינוי – ולעיתים אף הצורך להנפיקו מחדש – מביא להתארכות תקופות משמעותיות בתפקוד הוועדה ולדחייה ביכולת לכנס אותה. בעייתיות זו מתעצמת במיוחד במיזמי תשתית שבהם ישנה חשיבות גדולה ללוחות הזמנים ודרושה הכרעה מהירה במחלוקות.

           לכן מוצע לתקן את הרכב הוועדה, כך שככלל החברים בה ימונו מתוקף תפקידם, ללא צורך בכתב מינוי פרטני. הסדר זה תואם את מאפייני עבודת הוועדה, מחזק את הוודאות והיציבות התפקודית שלה, ומאפשר כינוסה וקבלת החלטות בפרקי זמן קצרים יותר. צעד זה צפוי לשפר באופן משמעותי את היעילות, לצמצם עיכובים ולתרום לקידום מהיר יותר של מיזמי תשתית חיוניים למשק.

 

סעיף 5

לפי סעיף 68 לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 (להלן – חוק המטרו), תביעה לפיצויים ביחס לתכניות תשתית לאומית הכלולות בתכנית המטרו, תוגש לוועדה מיוחדת שהוקמה בהתאם להוראות סימן ו' לפרק ג' לחוק המטרו - הוועדה לפיצויים למיזם המטרו.

           ועדה זו הוקמה ונועדה לשמש כערכאה ייעודית המחליפה הן את הוועדה המקומית והן את ועדת הערר במסלול הרגיל של תביעות פיצויים בגין פגיעות תכנוניות, זאת במטרה לייעל ולקצר את ההליך. כך צוין גם  במסגרת הדיונים בוועדות בכנסת בחקיקת הסעיף, נציגי המדינה הודיעו במפורש את התכלית האמורה של הסעיף לכך שמדובר בוועדה שאינה נדרשת לוועדה המקומית או פנייה לשמאי מכריע וזאת על מנת "לתת מענה מהיר ונכון לתביעות התושבים".  בהתאם לכך, סמכות ההחלטה בתביעות הפיצויים נתונה לוועדה מיוחדת זו בלבד, והחלטותיה אינן נתונות לערר בפני ועדת ערר לפי חוק התכנון והבנייה.

           מטרת התיקון המוצע היא להבהיר ולעגן מפורשות בחקיקה כי תקיפת החלטות הוועדה תיעשה אך ורק בדרך של ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. לשם כך, מוצע  לתקן את סימן ו' לפרק ג' לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021 וכן לבצע התאמות נלוות בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000.

 

סעיף 6

לפסקאות (1)-(2)

לשמורות הטבע ולגנים הלאומיים תפקיד מרכזי בשמירה על המערכות האקולוגיות, מגוון המינים וערכי הטבע בישראל, ולאור זאת ניתנו לרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן – רט"ג) סמכויות משמעותיות, לרבות בדיני התכנון והבניה, מכוח חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק גנים לאומיים). סמכויות אלה של רט"ג אינן חלות רק בשמורות טבע וגנים לאומיים, אלא גם בכל רחבי הארץ לגבי הימצאות ערכי טבע מוגנים לפי סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים. עם זאת, בשנים האחרונות נוצרו מצבים שבהם תנאים או דרישות שהוצבו על ידי רט"ג בשלב הביצוע או ההיתרים – לאחר תום הליך התכנון – הביאו לעיכובים ניכרים בפרויקטים חיוניים למשק, לעלויות עודפות ולחוסר ודאות.

           בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק גנים לאומיים כך שתוקם ועדת השגות שתפקידה יהיה לדון בהשגות של גוף מבצע, כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 (להלן – חוק לקידום תשתיות לאומיות), על החלטות שניתנו לפי סעיפים 25(א), 30(א) או 33(ג) לחוק גנים לאומיים. ועדת ההשגות תמנה שלושה חברים – מנכ"ל רשות הטבע והגנים או נציג בכיר מטעמו שיכהן כיו"ר הוועדה; יו"ר רשות הרישוי הארצית כמשמעותו בסעיף 6ב(ב)(1)(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבניה), או מי מטעמו, ומתכנן הוועדה הארצית לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות כמשמעותו בסעיף 6א לחוק התכנון והבניה, או מי מטעמו. גוף מבצע יהיה רשאי להגיש השגה במקרים בהם לא התקבלה החלטה על ידי רט"ג או מנהל רט"ג, חלף המועד שנקבע בחוק למתן החלטה, סורבה בקשה למתן החלטה או הוצבו תנאים שיש בהם כדי לעכב משמעותית או לסכל אישור או מתן היתר לביצועו של מיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות. ועדת ההשגות תקבל את החלטתה בתוך 30 יום ממועד הגשת השגה, והחלטתה תבוא חלף החלטת רט"ג או מנהל רט"ג, לפי העניין.

לפסקה (3)

סעיף 33(ג) לחוק גנים לאומיים קובע איסור על פגיעה בערכי טבע שהוכרזו כערכי טבע מוגנים אלא על פי היתר כללי או מיוחד מאת מנהל רט"ג. לפי סעיף 35 לחוק גנים לאומיים, מנהל רט"ג רשאי לתת היתר, להתנות אותו בתנאים או לשנותו. להיתרים אלה נלווים פיקוח וליווי מטעם רט"ג בהיקפים משתנים בהתאם לסוג ומשך העבודות, מיקומן, רגישות השטח מבחינה אקולוגית ונופית, ולכך עלויות נלוות רבות.

           סעיף 36 לחוק גנים לאומיים קובע כי השר להגנת הסביבה, לפי הצעת רט"ג ובהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות אגרות לרישיונות או להיתרים הניתנים לפי הפרק החמישי לחוק גנים לאומיים, לרבות קביעת פטור מתשלומן, כולן או מקצתן. נכון להיום, רט"ג נוהגת לכלול באגרות שהיא גובה גם סכומים בגין שירותי פיקוח וליווי בעניין היתרים כאמור. לאור האמור, מוצע לתקן את סעיף 36(א) לחוק גנים לאומיים על מנת להבהיר את סמכותה של רט"ג לגבות אגרות בגין שירותי פיקוח וליווי בעניין היתרים כאמור באופן מפורש.

           כן מוצע לתקן את חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, כך שעל החלטת ועדת ההשגות המוקמת בסעיף 25א לחוק הגנים הלאומיים ניתן יהיה לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים.

 

סעיף 7

בסעיף זה מוצעים תיקונים משלימים בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, כחלק מההסדרים המוצעים בסעיפים 5 ו-6.

 

סעיף 8

סעיף 23 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 (להלן – חוק אוויר נקי) קובע כי אם הוגשה למוסד תכנון בקשה לאישור תכנית הכוללת הוראות של תכנית מפורטת, שנכללות בה הוראות המאפשרות בניה או שימוש בקרקע לשם הקמה או הפעלה של מקור פליטה טעון היתר, הממונה על אוויר נקי כמשמעותו בחוק אוויר נקי רשאי להמליץ למוסד התכנון  לקיים הליך משותף לבחינת התכנית והבקשה להיתר הפליטה. זאת, על אף שבשלב התכנון לא ניתן לקבל את כל המידע אותו נדרש לשקול בעת היתרי הפליטה. לכן, המנגנון הנוכחי הקבוע בסעיף 23 לחוק אוויר נקי מקדים את שלב היתר הפליטה לשלב התכנון באופן שאינו יעיל ויוצר כפל הליכים שכן ממילא יהיה צורך לבחון את הבקשה להיתר פליטה לאחר אישור התוכנית ומתן היתר בנייה.

           לכן, ביטול סעיף 23 לחוק אוויר נקי יוביל לכך שכל שלב ייבחן בזמנו המתאים – ביצוע תסקיר סביבתי בשלב תכנון המיזם, ובדיקות לגבי מתן היתרי פליטה בשלב רישוי המיזם. בהקשר זה מובהר כי גם לאחר מחיקת הסעיף כאמור, אין גריעה מיתר סמכויותיו של הממונה על היתרי הפליטה, והפעלת מקור פליטה עדיין אפשרית רק בכפוף להיתר תקף ובהתאם לכלל התנאים שנקבעו בו. לפיכך, הפיקוח על פליטות נשמר במלואו במסגרת שלב הרישוי, גם ללא קיום הליך משותף בשלב התכנוני.

           בהתאם, מוצע גם למחוק את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 76ד לחוק התכנון והבניה המפנים לסעיף 23 לחוק אוויר נקי.

 

סעיף 9

לפי פקודת היערות, על מנת לכרות עצים נדרש רישיון כריתה מפקיד היערות, אשר יכול לסרב לבקשה, להורות להעתיק את העץ, או להתיר את כריתת העץ ולהורות על נטיעה חלופית, ואולם מקום שבו לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, מורה פקיד היערות על תשלום היטל כספי השווה לערך העץ. כעת מוצע לקבוע כי פקיד היערות בבואו לדון בבקשת היתר כריתה או העתקת עצים לעניין מיזם המוגדר כתשתית חיונית, ישקול גם שיקולים לגבי התועלת הציבורית מאופן קידום המיזם לגביו נדרש ההיתר ואת העלויות המשקיות שיהיו לדחיית בקשה כאמור או להתנייתה בתנאים. עוד מוצע לעגן ולהסדיר מנגנון השגות על החלטה של פקיד יערות אזורי, כאשר בעניין מיזם תשתית חיוני מועדף ההשגה תהיה בפני ועדת השגות ובכל עניין אחר ההשגה תהיה בפני פקיד היערות הממשלתי, כאשר בקשר למיזם תשתית לאומית, דחיית השגה תחייב פנייה למנהלים הכללים של משרד האוצר והמשרד האחראי על קידום המיזם  ורשות הרישוי הארצית לקבלת עמדתם. עוד נקבעו בסעיף המוצע הוראות בעניין סדרי עבודת ועדת ההשגות ובכל זה, המניין החוקי, כללי ההצבעה, סמכות לקבוע סדרי עבודה ולוחות זמנים.

           הסעיף מסדיר בחקיקה את ייעוד ההיטל הכספי המשולם לפי הוראת פקיד יערות ממשלתי וזאת לטובת נטיעה וטיפוח עצים. כללי הקצאת התקציב ייקבעו על ידי פקיד היערות הממשלתי ועל ידי הממונה התקציבים במשרד האוצר, כדי להבטיח ניהול מקצועי ומאוזן.

 

סעיף 10

מוצעים מספר תיקונים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה) לצורך יעול הליכי התכנון והרישוי הנוגעים לתשתיות לאומיות כהגדרתן בחוק האמור, ולמיזמי תשתית כהגדרתם בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק לקידום תשתיות לאומיות).

לפסקה (1)

מוצע לתקן את סעיף 6ב לחוק התכנון והבניה המתיחס לסמכות של רשות הרישוי הארצית של הות"ל (הוועדה לתשתית לאומיות):

לפסקת משנה (א)(1)(ב) - מוצע להוסיף לסעיף 6ב(ב) לחוק התכנון והבניה את פסקת משנה (ה1), כך שרשות הרישוי של הות"ל (בהרכבה הכולל את מהנדס הוועדה המקומית שבתחומה נמצא השטח הגדול ביותר בתחום הבקשה להיתר) תהא מוסמכת ליתן היתר למיזם תשתית כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות (ודוק, גם אם אין מדובר במיזם תשתית חיוני) שהוא לתחבורה ציבורית, בכפוף לתנאים המפורטים בפסקת המשנה המוצעת, ובכללם שהשטח שלגביו מבוקש ההיתר מצוי ביותר מרשות מקומית אחת, ושמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית אישר להגיש את הבקשה להיתר לרשות הרישוי של הות"ל. בנוסף מוצע לקבוע כי מנהל הרשות האמור לא יתן יותר מחמישה אישורים להגשה כאמור. התיקון מוצע לאור הקושי בהוצאת היתרים למיזמי תשתית לתחבורה ציבורית אשר מצויים ביותר מרשות מקומית אחת. עם זאת, על מנת ליצור איזון בין הרצון שלא להעמיס על רשות הרישוי של הות"ל, ובין חשיבות קידום התחבורה הציבורית, מוצע כאמור שמנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הוא שיתעדף ויחליט אלו מהבקשות להיתר יאושרו להגשה  לרשות הרישוי של הות"ל (כמובן ככל שמבקש ההיתר פנה אליו בבקשה לבחון את הנושא), ושלא יינתנו יותר מחמישה אישורים בשנה קלנדרית להגשה כאמור.

לפסקאות משנה (א)(1)(א), (א)(2) ו-(ב)- מוצע שרשות הרישוי הארצית של הות"ל תהא מוסמכת ליתן היתר למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתית לאומיות, וזאת ללא תלות בזהות מוסד התכנון שאישר את התכנית שמכוחה מבוקש ההיתר, ובלבד שהתכנית מכוחה מבוקש ההיתר היא תכנית הכוללת הוראות המאפשרות הוצאת היתר מכוחה וצורף לה תשריט. לצורך כך, בפסקת משנה (א)(1)(א) מוצע שבפסקת משנה (ה) שבסעיף 6ב(ב)(2) לחוק התכנון והבניה, המלים "שאישרה ועדה מחוזית" יימחקו. בהתאם לכך,  בפסקת משנה (א)(2) מוצע להחליף את ההגדרה "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" שמופיעה כיום בסעיף 6ב(ב)(3) לחוק התכנון והבניה, בהגדרה "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות" (למעשה שתי ההגדרות זהות למעט המלים "שאישרה ועדה מחוזית" בשם ובתוכן ההגדרה) . בהמשך למחיקת הגדרה זו, בסעיף קטן (ב1) שבסעיף 6ב לחוק התכנון והבניה, מוצע להחליף את ההגדרה "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית" בהגדרה החדשה המוצעת בסעיף קטן (ב)(3) של "תוכנית מפורטת לתשתיות לאומיות", וכך סעיף קטן (ב1) יתייחס (לענין מתן היתר לקווי תשתית) גם לתכנית שאישרה ועדה מקומית.

לפסקה (2)

סעיף 76ג1 לחוק התכנון והבניה מסמיך את הות"ל לדון ב"תכנית שינוי" שעניינה הוא שינויים קטנים ומתוחמים בתכנית לתשתית לאומית שאישרה הממשלה, בהליך קצר יותר מאשר משך הזמן שדרוש להבאת תכנית לתשתית לאומית. לאור הצלחת הסעיף שהביאה לקיצור זמנים וחיסכון בעלויות, ובשים לב לתובנות שעלו לגבי הסעיף במהלך השימוש בו מאז חקיקתו, מוצע לתקן את הסעיף במספר היבטים: לענין סעיף 76ג1(ב)(2)(ב) מוצע שתוספת השטח הכולל המותר לבניה עבור מבנה דרך תהא 500 מ"ר (ולא רק 100 מ"ר. יובהר שלענין מבנה נלווה לקו תשתית תת-קרקעי, תישאר תוספת השטח המקסימאלית האפשרית 100 מ"ר); לענין סעיף 76ג1(ב)(2)(ד), אשר כבר כיום מאפשר לשנות גבול של תכנית מאושרת באופן שמרחיב את שטחה ב-300 מ"ר, בין אם מדובר בקרקע פרטית ובין אם לאו, מוצע להגדיל את ההרחבה המותרת ב-1,200 מ"ר נוספים (תוך הותרת התנאים הקיימים כבר כיום בסעיף שהם תחימת השטח המוגדל לעד 5% משטח התכנית המאושרת, ושייעודי השטח המוגדל יהיו ייעודי התכנית המאושרת), ובלבד שהם אינם בקרקע פרטית. כלומר למעשה מדובר באפשרות להרחבת שטח התכנית ב-1,500 מ"ר, ובלבד שלכל היותר 300 מ"ר מתוכם הם קרקע פרטית, ובהתאם לכך מוצעים התיקונים בסעיף.  בנוסף מוצע להוסיף סמכות  לגבי שינוי תכנית מאושרת שהוא הסטת זכויות בניה בין תאי שטח בתכנית מאושרת או תאי שטח המתווספים בתכנת השינוי. יובהר כי אין מגבלה לענין מספר התאים - כך למשל ניתן להסיט מתא אחד לשני תאים ואף ליותר תאים, וכן ניתן להסיט מכמה תאים לתא אחד או יותר, ואולם בכל מקרה סך זכויות הבניה המוסטות לא יעלה על 3,000 מ"ר ותאי השטח שאליהם מועברות זכויות הבניה צריכים להיות סמוכים לתא השטח ממנו מועברות הזכויות. תנאי נוסף הוא שהתכנית היא למיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות.

בנוסף מוצע להוסיף את סעיף 76ג2 אשר יחיל את הוראות סעיף 76ג1, בשינויים המחוייבים, גם על סמכות מועצה ארצית לדון ולהחליט בתכנית שינוי אשר משנה תכנית מתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות, וכן על סמכות ועדה מחוזית לדון ולהחליט בתכנית שינוי אשר משנה תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות (שאותה אישרה ועדה מחוזית). בנוסף מובהר כי סעיף 76ג(11) (אשר קובע שהתוספת הראשונה והשניה לחוק התכנון והבניה לא חלות על תכנית לתשתית לאומית), המוחל על תכנית שינוי מכח סעיף 76ג1(ו),  לא יחול על תכנית מפורטת לתשתיות לאומיות שאישרה ועדה מחוזית, כך שעל תכניות אלו יחול סעיף 156 לחוק התכנון והבניה המתייחס לתחולת התוספת הראשונה והשניה לחוק האמור.

לפסקה (3)

מוצע תיקון משלים בחוק התכנון והבניה כחלק מהתיקון המוצע לחוק אוויר נקי בסעיף 8.

לפסקה (4)

כיום, סעיף 151(ב4) מאפשר, בין השאר, ליתן הקלה מתכנית (המפורטות בסעיף) לתוספת שטח כולל מותר לבנייה להקמת מבנה דרך (שאושר בתכנית), בשטח של 75 מ"ר. על מנת להתאים את ההיקף האמור לסטנדרטים מודרניים של מבני דרך הנדרשים לתשתית, מוצע לתקן את הסעיף כך שתוספת השטח לצורך הקמת מבנה דרך (שאושר בתכנית) תהא עד 200 מ"ר, ואם מבנה הדרך הוא תת קרקעי או בתחום כלוא בגשר (כלומר חלל כלוא) עד 500 מ"ר.  מובהר כי עדיין יש לעמוד בתנאי שמוסד התכנון סבר שבלא התוספת לא ניתן לממש את התכנית. כך התיקון המוצע יפחית את הצורך בהליכים תכנוניים שיאריכו את משך הקמת המיזם, ויאפשר כאמור הקמת מבני דרך בסטנדרטים מודרנים (ואף יתמרץ ניצול חללים כלואים לענין מבנה דרך שבגשר).