בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[1] (להלן – החוק), ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, אני קובע נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, כמפורט להלן:

פרק א': מבוא

1. מטרת הנוהל

מטרתו של נוהל זה, היא להסדיר את הליך הגשת בקשות התמיכה לפי סעיף 3א לחוק ואת הדיון בהן.

2. הגדרות

בנוהל זה –

"אישור ניהול תקין" – אישור הניתן על ידי רשם העמותות, רשם ההקדשות או, רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

"אישור תמיכה" – אישור מאת ועדת התמיכות לפיו מוסד הציבור זכאי לתמיכה, הכולל את היקף התמיכה המאושרת, בכפוף להוכחת ביצוע של הפעילות הנתמכת, עמידה בהוראות מבחן התמיכה ועמידה ביתר הוראות הנוהל;

"בקשת תמיכה" – בקשה שמגיש מוסד ציבור לקבלת כספי תמיכה לפי סעיף 3א לחוק;

"דיווח לא נכון" – נתונים שמסר המוסד כדי לקבל תמיכה או שעל פיהם שולמו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, כולם או חלקם, או במקרה של פעילות שבוצעה טרם הדיווח, גם אם אושרו כספי תמיכה כאמור וטרם שולמו, התגלו כבלתי נכונים;

"הוצאות הנהלה וכלליות" – כהגדרתן וסיווגן בהתאם להוראות החשב הכללי;

"הוצאות תקורה לפעילות" – הוצאות שאינן הוצאות ישירות המשמשות לביצוע הפעילות הנתמכת אך הן נדרשות לצורך ביצוע הפעילות הנתמכת;

"הפרשי הצמדה" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961[2];

"ועדה מיוחדת/חריגים" – ועדה שחבריה יהיו החשב הכללי או נציגו שיכהן כיושב ראש, סגן בכיר נוסף לחשב הכללי ונציג היועץ המשפטי של משרד האוצר;

"ועדת התמיכות" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 16;

"החשב הכללי" – החשב הכללי שבמשרד האוצר או סגן החשב הכללי האחראי על תחום התמיכות;

"מבחן תמיכה" – תבחינים לחלוקת תמיכה שנקבעו לפי סעיף 3א(ה) לחוק;

"מוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה" – מוסד ציבור שחייב למשרד ממשלתי כספים מכוח הוראות נוהל זה, אשר הפסיק את פעילותו בטרם נפרע החוב במלואו;

"מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות" – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב-8 השנים האחרונות בתחומי הפעילות שבשלהם מבקש מוסד הציבור לקבל תמיכה;

"מוסד הנתמך לראשונה" – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב-8 השנים האחרונות;

"מוסד ציבור" או "מוסד" – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;

"מנהל כללי" – לרבות מי שממלא בפועל תפקיד דומה במוסד ציבור;

"מקורות עצמיים" – מקורות כספיים שאינם תמיכה ציבורית, הלוואות, או כספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה;

"מקרקעין" – כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969[3] (להלן – חוק המקרקעין);

"משרד" – כל משרד ממשרדי הממשלה, לרבות יחידת סמך של משרד כאמור;

"הנוהל הקודם" – נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן[4] שפורסם ביום כ"ד בתשרי התש"ף (23 באוקטובר 2019);

"עלות מעסיק" – עלות השכר הכוללת בעבור המעסיק, כולל שכר הברוטו וניכויי החובה והרשות שהוא מפריש בגין העסקת העובד;

"עלות הפעילות הנתמכת" – הוצאות ישירות המשמשות לביצוע הפעילות הנתמכת כהגדרתה במבחן התמיכה בתוספת הוצאות תקורה;

"שימוש בלתי נאות" – שימוש בכספי תמיכה שהוענקו, כולם או חלקם, שלא לפעילות שלשמה ניתנו הכספים או שלא בהתאם לתנאים ולהתחייבויות שלפיהם ניתנו;

"שכר" – כלל ההכנסות מעבודה לפי פקודת מס הכנסה[5] בתוספת עלות מעסיק;

"שנת תמיכה" – השנה הקלנדרית שבעדה מבוקשת התמיכה;

"תמיכה לפי משתתפים" - תמיכה שעצם הזכאות לה, וכן היקפה, כולו או חלקו ניתנת על בסיס להשתתפות של אנשים מסוימים בפעילות, כאשר אותם אנשים נמצאים באתר שבו מתקיימת הפעילות, מזוהים על ידי מוסד הציבור ומדווחים על ידו למשרד התומך, בקשר לפעילות באותו אתר.

"תמיכה ציבורית" – מקורות כספיים שהם תמיכות או הקצבות מתקציב המדינה, מתקציב תאגיד שהוקם לפי חוק או מתקציב רשות מקומית, ושאינם במסגרת של רכישת שירותים, לרבות בשווה כסף;

"תמיכה ממשלתית" – מקורות כספיים שהם תמיכות או הקצבות מתקציב המדינה, ושאינם במסגרת של רכישת שירותים, לרבות בשווה כסף;

"תמיכה רב שנתית" – תמיכה, המחולקת מכוח מבחן תמיכה בו נקבע כי מפאת אופייה ומהותה היא מתמשכת באופן רגיל על פני יותר משנת כספים אחת.

"תקציב המשכי" – התקציב שמכוחו פועלת הממשלה בשנה שבה לא נתקבל חוק התקציב השנתי כאמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה;

"תשלום תמיכה" – תשלום בגין ביצוע הפעילות הנתמכת לרבות מקדמות שאושרו לפי נוהל זה.

פרק ב': הוראות כלליות

3. הוראות כלליות

(א) תמיכה בפעילות מוסד ציבור תאושר לשנת תמיכה אחת.

(ב) לא יאושר סכום שנקבע בחוק התקציב השנתי, לצורך תמיכה במוסד ציבור, אלא אם כן הוא מקיים את הוראותיו של נוהל זה, ובמידה המתיישבת עם מבחני התמיכה כאמור בסעיף 3א(ח) לחוק.

(ג) מוסד ציבור נתמך, יידרש לעמוד בהוראות נוהל זה במהלך שנת התמיכה, אלא אם נקבע באופן מפורש אחרת.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), ככלל, תמיכה רב שנתית תאושר ליותר משנה אחת ולא יותר משלוש, ובלבד שנקבע במבחן התמיכה כי מדובר בתמיכה רב שנתית, קיימת הרשאה להתחייב וקיים הסכם מתאים ביחס לפעילות הנתמכת בין המשרד התומך והמוסדות הנתמכים. במקרים חריגים, ניתן לאשר תמיכה רב שנתית לתקופה של חמש שנים, בכפוף לתנאים האמורים ולאישור חשב המשרד.

(ה) ועדת התמיכות תאשר בשנה הראשונה לתמיכה הרב שנתית את סכום התמיכה הכולל לכל שנות התמיכה ותאשר מדי שנה את החלק היחסי בהתאם לאבני הדרך שאושרו לתמיכה הרב שנתית באותה השנה; הוראות לניהול תמיכה רב שנתית יפורסמו בהוראות התכ"ם.

פרק ג': כללים להתנהלות מוסד ציבור נתמך

4. שיעור תמיכה מרבי ומימון עצמי

(א) לא תינתן תמיכה ציבורית למוסד ציבור בשיעור העולה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, לאותו תחום פעילות , ובלבד שלא נקבע במבחן התמיכה הנוגע לעניין שיעור נמוך יותר (להלן – שיעור התמיכה המרבי).

(ב) מוסד ציבור יידרש לממן את הפעילות הנתמכת ממקורותיו העצמיים בשיעור של 10% לפחות מעלות הפעילות; מימון המקורות העצמיים כאמור יעשה במזומן או על בסיס צבירה בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים.

(ג) ועדת התמיכות תאשר בהחלטתה את סכום התמיכה המוקצה למוסד הציבור, ובכל מקרה לא תאשר או תשלם תמיכה העולה על שיעור התמיכה המרבי. בתמיכה רב שנתית, לא תשולם תמיכה העולה על שיעור התמיכה המרבי בכל שנת פעילות.

(ד) מבלי לגרוע מהאמור, עלות הפעילות הנתמכת לפי סעיף זה תחושב כך שסך כל המקורות העצמיים שהוצגו בפועל על ידי מוסד הציבור, יהיו בשיעור של לפחות 10% מעלות הפעילות הנתמכת. יובהר כי במידה וישנו פער בין שיעור התמיכה המרבי לחלקו של מוסד הציבור ממקורותיו העצמיים בעלות הפעילות כאמור בסעיף זה, יוכל מוסד הציבור להשלים את מימון עלות הפעילות מתמיכה ציבורית שאינה ממשלתית.

(ה) הכנסות והוצאות שווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים יוכרו לעניין חישוב עלות הפעילות הנתמכת ושיעור המקורות העצמיים לפי סעיף קטן זה בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, ובכל מקרה כספי התמיכה יועברו למוסד הציבור רק בגין הוצאה כספית שהוציא המוסד בפועל, כדי לקיים את הפעילות הנתמכת:

(1) במבחן התמיכה, נקבע כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים, ומהן סוגי ההכנסות וההוצאות שבהן ניתן להכיר כאמור;

(2) ההכנסות וההוצאות של המוסד בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים מופיעות בדוחות הכספיים המבוקרים של מוסד הציבור;

(3) מוסד הציבור ניהל רישום של המתנדבים ושעות עבודתם או רישום של ההכנסות וההוצאות בשווה כסף ואסמכתאות על קבלתן, לפי העניין, באופן המאפשר פיקוח ובקרה;

(4) שווי עבודת המתנדבים לא יעלה על שכר המינימום על פי חוק שכר מינימום, תשמ"ז-1987 ובתוספת עלויות מעסיק המחויבות בהתאם לכל דין.

(ו) התברר לוועדת התמיכות שבשנה מסוימת, מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה ונתמך בשיעור העולה על שיעור התמיכה המרבי (להלן – תמיכה ביתר), מוסד הציבור ישיב למשרד התומך את הסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי, מהתמיכה ששולמה לו;

(ז) המוסד ינהל את כספי התמיכה ואת ההוצאות לפעילות הנתמכת בכרטסות נפרדות, תוך שמירת תיעוד נאות.

5. שיעור הוצאות הנהלה וכלליות

(א) שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות של מוסד ציבור מתוך מחזור הכנסותיו השנתי, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, בשנת התמיכה, לא יעלה על השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כמפורט בטור ב' שבטבלה (להלן – השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות):

*טור א' () מחזור ההכנסות השנתי (במיליוני שקלים חדשים)**	טור ב' שיעור שולי מרבי של הוצאות הנהלה וכלליות ממחזור ההכנסות השנתי
עד 10	22%
מעל 10 ועד 25	15.5%
מעל 25 ועד 50	10%
מעל 50 ועד 75	8.5%
מעל 75 ועד 100	7.5%
מעל 100 ואילך	5%
(*) שיטת החישוב הינה פרוגרסיבית. החלת השיעור לפי מדרגות מצטברות, לא כשיעור אחיד על כל המחזור

(ב) החשב הכללי יקבע בהוראות תכ"ם את סיווג הוצאות ההנהלה והכלליות לצורך סעיף זה.

(ג) לגבי מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו בשנת התמיכה נמוך מ-600 אלף שקלים חדשים, עלות שכר המנהל הכללי שלו, או של בעל תפקיד אחר העוסק באופן מובהק בפעילות הנתמכת, לא תחושב כחלק מהוצאות ההנהלה והכלליות של אותו מוסד ציבור, אם היא נמוכה מ-50% ממחזור הכנסותיו באותה שנה; בכל מקרה החרגת עלות השכר מהוצאות ההנהלה והכלליות כאמור לא תתאפשר ליותר מבעל תפקיד אחד לכל מוסד ציבור.

(ד) שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובאו בחשבון לעניין חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ה) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחני התמיכה כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.

(ה) מוסד ציבור שלא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב את סכום החריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כשהוא מוכפל פי 3 ועד לסכום התמיכה לו היה זכאי המוסד בעד שנת התמיכה בה אירעה החריגה.

(ו) נודע לוועדת תמיכות כי מוסד ציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, תפעל הוועדה בהתאם להוראת התכ"ם בנושא ובהתאם להנחיות הבאות:

(1) הוועדה תשלח למוסד זימון לשימוע , בהתאם להוראות סעיף 19(ה) לנוהל.

(2) אם לא חרג המוסד מהוראות הנוהל בארבע השנים הקודמות, תקפיא הוועדה את תשלום כספי התמיכה בשנה שבה התגלתה החריגה, עד לגובה סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 3 ועד לסכום התמיכה לו היה זכאי המוסד בעד שנת התמיכה בה אירעה החריגה.

(3) אם חרג המוסד בשתי שנים או יותר מתוך ארבע השנים הקודמות האחרונות, תקפיא הוועדה את כל תשלום כספי התמיכה למוסד בשנה שבה התגלתה החריגה.

(4) הקפאת תשלום כספי התמיכה כאמור יהיה, עד למיצוי הדיון בעניין בוועדת התמיכות או בוועדה המיוחדת, לפי העניין.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו) -

(1) ועדת התמיכות מוסמכת לאשר, במקרים שייקבעו על ידי החשב הכללי בהוראת תכ"ם, חריגה שאירעה או חריגה צפויה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות, ביחס למוסד ציבור מסוים;

(2) הוועדה המיוחדת מוסמכת לאשר, במקרים שלא נמנו בהוראת התכ"ם האמורה בפסקה (1), חריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות, ביחס למוסד ציבור מסוים, על בסיס המלצה מנומקת שהגישה ועדת התמיכות הנוגעת בדבר.

6. הוצאות תקורה לפעילות

(א) לא תשולם תמיכה בגין הוצאות תקורה אלא בהתאם לאמור להלן:

(1) מבחן התמיכה קבע שיעור תקורה מרבי לתשלום; כאשר השיעור המרבי כאמור ייקבע, בשים לב למהות הפעילות הנתמכת;

(2) סך כל הוצאות התקורה של מוסד הציבור הנתמך שויכו לפעילות הנתמכת לפי בסיסי העמסה סבירים בין כלל פעילויות המוסד, בהתאם להנחיות חשב המשרד.

7. עלות שכר של בעל תפקיד ניהולי

(א) מוסד ציבור נתמך, לא ישלם לממלא תפקיד ניהולי, ובכלל זה עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד כקבלן משנה (להלן – מנהל), בשנת תמיכה, שכר העולה על השכר המרבי שייקבע בהודעת תכ"ם או במבחן התמיכה, הנמוך מבין השניים (להלן – עלות השכר המרבית).

(ב) עלות השכר המרבית הינה בגין משרה מלאה בשיעור של 100% לשנה קלנדרית מלאה; אם המנהל הועסק באחוז משרה נמוך יותר או בחלק מהשנה בלבד, תחושב עלות השכר המרבית באופן יחסי.

(ג) החשב הכללי יקבע בהוראות התכ"ם את רכיבי עלות השכר לעניין סעיף זה.

(ד) החשב הכללי רשאי לעדכן, בהתאם לשיקול דעתו, את עלות השכר המרבית בהתחשב בין היתר בשינויים כגון מדד המחירים לצרכן כפי שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצב המשק ; החשב הכללי יפרסם בהודעת תכ"ם את עלות השכר המרבית המעודכנת.

(ה) מוסד ציבור שלא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב למשרד את סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 5, אך לא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנת התמיכה שבה אירעה החריגה.

(ו) נודע לוועדת תמיכות כי מוסד ציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, תפעל ועדת התמיכות כמפורט להלן:

(1) הוועדה תשלח למוסד זימון לשימוע, בהתאם להוראות סעיף 19(ה) לנוהל.

(2) הוועדה תקפיא את תשלום כספי התמיכה בשנה שבה התגלתה החריגה עד לגובה סכום החריגה כשהוא מוכפל פי 5, עד למיצוי הדיון בעניין בוועדה.

(ז) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, רשאי מוסד ציבור לפנות לוועדת התמיכות בעניין מי שהמוסד התקשר או עתיד להתקשר עמו בחוזה עבודה שעלות שכרו עלתה או עתידה לעלות על עלות השכר המרבית; וועדת התמיכות רשאית, בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות שיירשמו, ובאישור החשב הכללי, לאשר חריגה מעלות השכר המרבית למוסד ציבור מסוים.

(ח) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבור שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) מוסד ציבור שסך כל התמיכה הציבורית בו, בשנה שבה אירעה החריגה, אינו עולה על 25% ממחזור הכנסותיו או על 5 מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך מבניהם;

(2) מוסד ציבור ששכר ממלאי תפקיד ניהולי בו מוגבל לפי כל דין או מוגבל לפי הסכם קיבוצי המפוקח על ידי הממונה על השכר או גורם ממשלתי אחר.

8. יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו

(א) שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 200%; ולגבי מוסד הנתמך לראשונה – לא יעלה על 200% בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על ידי ועדת התמיכות במועד הגשת בקשת התמיכה. הבדיקה תבוצע על בסיס דוח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין נכון ליום הגשת בקשת התמיכה ובהתאם להוראות הרשם הנוגע לעניין.

(ג) שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובאו בחשבון במסגרת חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ה) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחן התמיכה כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.

(ד) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בהתקיים נסיבות מיוחדות, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, לאשר תמיכה למוסד ציבור אף אם יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו עולה על 200% ממחזור הכנסותיו כאמור.

9. גרעון מצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ושלא יועדו

(א) שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 50%, אלא אם אישרה ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, תכנית לצמצום גירעון שהציע.

(ג) שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות בשווה כסף יובא בחשבון במסגרת חישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ה) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחן התמיכה כי ניתן להכיר בהכנסות ובהוצאות שהן בשווה כסף או בשווי עבודת מתנדבים.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שיועדו ושלא יועדו, של מוסד הציבור הנתמך לראשונה מתוך מחזור הכנסותיו, בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, לא יעלה על השיעור המפורטים להלן, אלא אם אישרה ועדת התמיכות, בהתייעצות עם החשב הכללי, תכנית לצמצום גרעון שהציע:

(1) מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו נמוך מ-500 אלף שקלים חדשים – 50% ממחזור הכנסותיו;

(2) מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו גבוה או שווה ל-500 אלף שקלים חדשים – 30% ממחזור הכנסותיו.

10. איסור העברת כספי התמיכה לתאגיד או לגורם אחר

(א) תמיכה תינתן בעד פעילות שמוסד הציבור, מבקש התמיכה, מקיים בעצמו.

(ב) כספי התמיכה וכן מקורות המימון העצמיים הנדרשים למימון הפעילות הנתמכת לא יועברו לגוף אחר, ואולם יוכל מוסד ציבור לשלם לגוף כספים מתוך כספי התמיכה בעד ביצוע הפעילות הנתמכת, בהתקיים אחד מהמקרים האלה:

(1) התשלום מועבר לספק, לצורך רכישת שירותים או טובין לביצוע הפעולות הנתמכות, ובלבד שמדובר בשירותים הנצרכים עקב אופיים הטכני או המיומנות המקצועית הכרוכה בהם ושאינם מהווים החלפה למעשה של מוסד הציבור מגיש הבקשה בתכנון ובביצוע הפעילות הנתמכת;

(2) התשלום מועבר למוסד ציבור אחר, שבינו לבין מוסד הציבור מבקש התמיכה קיים הסכם לשיתוף פעולה לצורך ביצוע הפעילות הנתמכת, וזאת אלא אם צוין אחרת במבחן התמיכה ובלבד שלמוסד ציבור שאליו מועברים הכספים קיים אישור ניהול תקין במועד העברת הכספים ובעבור שנת התמיכה בה מבוצעת הפעילות; בכל מקרה לא יועבר תשלום כאמור אם מוסד הציבור האחר הגיש בקשת תמיכה בעבור אותה פעילות.

11. העברת כספי או נכסי מוסד הציבור ללא תמורה למוסד ציבור אחר

(א) מוסד ציבור נתמך רשאי להעביר כספים או נכסים ללא תמורה למוסד ציבור אחר, במישרין או בעקיפין, שלא מכספי התמיכה, כל עוד הוא עומד בהנחיות רשות התאגידים ובכל התנאים שלהלן:

(1) העברת הכספים או הנכסים מתיישבת עם מטרותיו הרשומות של מוסד הציבור מעביר הכספים.

(2) הכספים או הנכסים מועברים למוסד ציבור אחר עם מטרות דומות, אשר אינו רשאי לחלק רווחים לגורמים פרטיים, גם בעת פירוק.

(3) המוסד ינהל את הכספים המועברים בכרטסת נפרדת, תוך שמירת תיעוד נאות.

12. סיוע בכסף ובשווה כסף ומלגות לפרט ומתן הלוואות

(א) מוסד ציבור לא יעביר כספים או נכסים לפרט, במישרין או בעקיפין, אלא באחד מהמקרים הבאים:

(1) מוסד הציבור מעניק מלגה או תרומה לפרט, בהתאם לתבחינים קבועים, שוויוניים וגלויים לציבור הנהנים שאושרו על ידי ועדת הביקורת והאסיפה הכללית של מוסד הציבור. המלגה לא ניתנת לחברי מוסדות הביקורת לרבות: מבקר הפנים של המוסד, רואה החשבון המבקר של המוסד, ועדת הביקורת של המוסד או הגוף המבקר, נושאי משרה בכירים בהם העומדים בתנאי סעיף 7 לעיל.

(ב) מוסד ציבור נתמך רשאי לתת הלוואה, שלא מכספי התמיכה או ממקורות המימון העצמיים הנדרשים למימון הפעילות הנתמכת וזאת במקרים הבאים בלבד וכל עוד ההלוואה מתועדת באסמכתאות בכתב, ברישומים חשבונאיים נאותים ואינה ניתנת במזומן או בהמחאה שאינה למוטב בלבד:

(1) הלוואה לתאגיד ללא מטרת רווח:

(א) מטרות התאגיד הלווה הינן מטרות דומות למטרות מוסד הציבור המלווה;

(ב) ההלוואה תינתן בתנאים סבירים ובמסגרת הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים הכולל את שיעור הריבית שלא יפחת מריבית בנק ישראל, תנאי ההחזר ומועדי הפירעון; נוסח ההסכם יועבר לוועדת התמיכות של המשרד;

(ג) ההלוואה תינתן לתקופה שאינה עולה על חמש שנים;

(ד) הוסדרו בטחונות סבירים לפירעון ההלוואה;

(ה) פירעון ההלוואה יהיה בכסף בלבד, ולא יתאפשר פירעון בשווה כסף;

(ו) ההלוואה תינתן מכספי המוסד בלבד ותנוהל בחשבון בנק נפרד ובכרטסת נפרדת.

(2) הלוואה לעובד המוסד:

(א) ההלוואה תינתן בתנאים סבירים ובמסגרת הסכם הלוואה שנחתם בין הצדדים הכולל את שיעור הריבית, תנאי ההחזר ומועדי הפירעון;

(ב) ההלוואה הינה ביחס סביר למשכורת העובד וכן הוסדרו בטחונות סבירים לפירעון ההלוואה;

(ג) פירעון ההלוואה יהיה בכסף בלבד, ולא יתאפשר פירעון בשווה כסף;

(ד) ההלוואה תינתן מכספי המוסד בלבד ותנוהל בכרטסת נפרדת.

(3) הלוואה לפרט:

(א) מוסד הציבור הוא מוסד לגמילות חסדים מפוקח, כהגדרתו בחוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019;

(ב) מטרות מוסד הציבור כוללות מטרה של מתן הלוואות כמוסד לגמילות חסדים;

(ג) מוסד הציבור קבע תבחינים סבירים, וגלויים לציבור הנהנים למתן ההלוואות והוא מקפיד על שוויון בין מקבלי ההלוואות בהתאם לתבחינים שקבע;

(ד) ההלוואות יינתנו מכספי המוסד בלבד וינוהלו בחשבון בנק נפרד ובכרטסת נפרדת.

13. אישור ניהול תקין

(א) מוסד ציבור נתמך יחויב כתנאי לאישור תמיכה באישור ניהול תקין.

(ב) נשלל אישור הניהול התקין של מוסד ציבור במהלך שנת התמיכה, ישיב מוסד הציבור את התמיכה אותה קיבל בגין השנה כולה.

(ג) בתמיכה רב שנתית, יחויב מוסד הציבור הנתמך לאישור ניהול תקין בכל אחת משנות התמיכה. נשלל אישור הניהול התקין של מוסד ציבור במהלך אחת משנות התמיכה, ישיב מוסד הציבור את התמיכה אותה קיבל בגין אותה שנה. יובהר כי התמיכה לשנות התמיכה הבאות שאושרו למוסד הציבור תישלל אלא אם ועדת התמיכות החליטה אחרת באישור החשב הכללי , ובלבד שימציא אישור ניהול תקין לשנים האמורות.

(ד) ועדת התמיכות רשאית, באישור החשב הכללי, בשים לב לסיבות שהובילו לשלילת אישור הניהול התקין ונסיבותיו של מוסד הציבור, שלא לדרוש השבת כספי תמיכה ולשלם תמיכה, בנסיבות חריגות, בגין פעילות נתמכת שבוצעה לפני מועד השלילה כאמור, בכפוף לקבלת דוח ביצוע שאושר על ידי ועדת התמיכות.

14. שנתיים פעילות במימון עצמי

(א) מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים, הפונה לקבלת תמיכה ממשרד ממשלתי, יחויב בשנתיים פעילות באותו תחום פעילות במימון ממקורות עצמיים, בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה ממשלתית (להלן – דרישת הניסיון).

(ב) במקרים חריגים ביותר, שעולה בהם צורך לוותר על דרישת הניסיון, רשאית ועדת התמיכות, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לוותר על דרישת הניסיון שנקבעה, וזאת בהתקיים אינטרס ציבורי מובהק במתן הפטור; במקרה זה, תובא בחשבון, כשיקול משמעותי, העובדה שהפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה התקיימה, בפועל, במשך שנתיים לפחות על ידי מוסד ציבור, שממנו התפצל מוסד הציבור מבקש התמיכה, אשר נתמך בתקופה האמורה כדין על ידי המדינה.

(ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), משרד רשאי לקבוע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין, כי מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות יחויב בפעילות באותו תחום במימון ממקורות עצמיים למשך תקופה העולה על שנתיים, בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה מהמשרד.

(ד) בשנת התמיכה שבה מוסד הציבור נתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים, לא יעלה סכום התמיכה באותה שנה במוסד הציבור על פי 2 מעלות הפעילות שבעדה ניתנת התמיכה, שקיים המוסד בשנה שקדמה לשנה התמיכה; לעניין חריגה מהוראת סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בהתאמות הנדרשות.

(ה) לעניין סעיף זה, תחומי פעילות שהתמיכה בהם מתקיימת לפי אותו מבחן תמיכה, יחשבו כתחום פעילות, אלא אם קבעה ועדת התמיכות אחרת.

15. מניעת כפל מימון ממשלתי

(א) לא תאושר או תשולם תמיכה למוסד ציבור בעד תחום פעילות שנתמך בתמיכה ציבורית, מתוקצב או נרכש בדרך של רכישת שירותים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן – חוק חובת מכרזים), על ידי אותו משרד או על ידי משרד אחר, גם אם התמיכה, התקצוב או הרכש יעשו לפי תקנות תקציביות שונות; לעניין סעיף זה, "תמיכה" – למעט כספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה.

(ב) תמיכה במוסד ציבור תאושר רק לאחר שוועדת התמיכות בחנה את כלל מקורות המימון של מוסד הציבור, כדי למנוע כפל מימון; במקרה שבו התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור הגיש בקשות תמיכה בעבור אותה הפעילות בשני מבחני תמיכה שונים, יושבי הראש של ועדות התמיכה שאליהן הוגשו הבקשות יתאמו ביניהם מי מהמשרדים יתמוך בפעילות, ובכל מקרה לא תעלה על 90% מעלות הפעילות בעבורה מתבקשת התמיכה.

(ג) יובהר כי על אף האמור בסעיף קטן (ב), מוסד ציבור מסוים יוכל להיתמך על ידי יותר ממשרד אחד, בעבור תחומי פעילות שונים.

פרק ג': ועדת התמיכות

16. מינוי וסמכויות ועדת התמיכות

(א) ועדת התמיכות תמונה בכתב על ידי השר האחראי על הסעיף התקציבי במשרד הממשלתי או מי שהשר הסמיך לכך.

(ב) ועדת התמיכות תבחן את ישימותם של מבחני התמיכה ותאשרם בטרם הבאתם להיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה כאמור בסעיף 3א(ה) לחוק ובטרם חתימת הממונה על הסעיף התקציבי על מבחני התמיכה.

(ג) ועדת התמיכות תדון בבקשות לתמיכה שיוגשו למשרד, תקבל החלטה בגינן ותעקוב אחר ביצוע החלטותיה כאמור בנוהל זה ובהוראות התכ"ם בעניין.

(ד) ועדת התמיכות רשאית להחליט, לאחר שאושרה תמיכה למוסד ציבור, על שלילה, הקטנה, הקפאה או הפסקת תמיכה במוסד ציבור, בהתאם להוראות נוהל זה.

17. הרכב ועדת התמיכות

(א) בוועדת התמיכות יהיו שלושה או חמישה חברים, מקרב עובדי המשרד, ובהם חשב המשרד או נציגו (להלן – חשב המשרד) וכן היועץ המשפטי של המשרד או נציגו (להלן – היועץ המשפטי).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים בהם מימון התמיכה נעשה על ידי יותר ממשרד אחד, אפשר שימונו חברים נוספים לוועדת התמיכות מקרב משרד ממשלתי שאינו המשרד הממונה על סעיף התקציב (להלן בסעיף זה – הנציגים הנוספים) ובלבד שיושב ראש הוועדה, החשב וכן היועץ המשפטי ימונו מקרב המשרד הממונה על סעיף התקציב, ואם ניתן לנציגים הנוספים כתב מינוי, שייחתם בידי השר הממונה עליהם.

18. סדרי עבודת ועדת התמיכות

(א) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידיי חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה.

(ב) רוב חברי ועדת התמיכות יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה ובלבד שנכחו בישיבות היועץ המשפטי, חשב המשרד ויושב ראש הוועדה .

(ג) עמדת היועץ המשפטי, בוועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת חשב המשרד, בוועדה, תכריע בעניינים תקציביים.

(ד) חשב המשרד יודיע לוועדת התמיכות מהו הסכום שנקבע בסעיף התקציב לתמיכה בכל תחום של פעילות באותה שנה כאמור בסעיף 3א(ג) לחוק, והחלטות הוועדה לא יחרגו מן הסכום האמור.

(ה) ועדת התמיכות תתכנס, לבקשת חשב המשרד או היועץ המשפטי, בתוך 14 ימים מיום הבקשה לפי סעיף קטן זה, על מנת לדון בעניינו של מוסד ציבור שקיים לגביו חשש שלא עמד בהוראות הנוהל או במקרים שבהם קיים חשש שנפל פגם בהחלטת ועדת התמיכות.

(ו) ועדת התמיכות תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלו לא נקבעו בנוהל זה או בהוראות התכ"ם בעניין.

19. החלטת ועדת התמיכות

(א) ועדת התמיכות תשאף כי מרבית אמות המידה של מבחן התמיכה הינן מדידות וכי ניתן לבצע בקרה עליהן.

(ב) לא תינתן תמיכה ממשרד אלא לאחר שהבקשה לתמיכה אושרה בוועדת התמיכות.

(ג) ועדת התמיכות תודיע למוסד הציבור בכתב על החלטתה בנוגע לבקשת התמיכה שהגיש, וזאת בצירוף הנמקה, ככל שנדחתה בקשת התמיכה.

(ד) החליטה ועדת התמיכות על אישור התמיכה, תציין בהודעתה כאמור בסעיף קטן (ג) את מטרת התמיכה, סכום התמיכה, התנאים הנדרשים להוכחת קיום הפעילות הנתמכת, לרבות אבני הדרך ודוחות הביצוע הנדרשים ואת אופן הבקרה על פעילות מוסד הציבור; נוסף על כך, רשאית הוועדה להפנות לנהלים משרדיים מתאימים.

(ה) החלטת ועדת התמיכות בנוגע לשלילה, הקטנה, או הפסקת תמיכה במוסד ציבור, או כי מוסד ציבור קיבל תמיכה באופן פסול או באמצעות הטעיה תהיה לאחר שניתנה למוסד הציבור הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל-פה בהתאם לשיקול דעת הוועדה, בתוך 21 ימים, לפחות, מיום שליחת הודעה בכתב למוסד הציבור (להלן – הליך שימוע). ועדת התמיכות תודיע בכתב למוסד הציבור על החלטתה בעניין הליך השימוע, ותציין כי את אפשרותו להשיג על החלטתה לוועדה המיוחדת לפי סעיף 20.

20. השגה על החלטת ועדת התמיכות

(א) דחתה ועדת התמיכות את טענותיו של מוסד ציבור בהליך שימוע, רשאי מוסד הציבור לפנות לוועדה המיוחדת בבקשה מנומקת לבחון את עניינו, תוך צירוף כלל האסמכתאות הנדרשות לשם בדיקת טענותיו, בתוך 60 יום לכל היותר מיום קבלת החלטת ועדת התמיכות בהליך השימוע.

(ב) הוועדה המיוחדת תדון במקרים בהם אושרה תמיכה למוסד הציבור והחליטה ועדת התמיכות על שלילה, הקטנה או הפסקת תמיכה במוסד ציבור או החליטה כי מוסד ציבור קיבל תמיכה באופן פסול או תוך הטעיה, בהתאם לבקשת מוסד ציבור כאמור בסעיף (א) לעיל. בדיון הוועדה ישתתפו נציגי המשרד התומך ונציגי מוסד הציבור על מנת להציג את טענותיהם, הכל בהתאם לשיקול דעת הוועדה המיוחדת.

(ג) הוועדה המיוחדת רשאית לדחות או לקבל את טענותיו של מוסד הציבור, או להורות לוועדת התמיכות לקיים דיון חוזר בנוגע לפגם שמצאה בהחלטה שקיבלה.

פרק ד': אופן הגשת בקשת תמיכה

21. פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה

(א) משרד שבהצעת חוק התקציב לאותה שנה, בפי שהונחה על שולחן מליאת הכנסת או בחוק התקציב השנתי, לפי העניין, נכלל סכום לתמיכה במוסדות ציבור וכן קיים מבחן תמיכה רלוונטי תקף אשר נחתם על ידי השר, יפרסם הזמנה להגשת בקשות תמיכה באתר האינטרנט של המשרד (להלן – הזמנה להגשת בקשות תמיכה), או באופן אחר שיקבע החשב הכללי, בדבר האפשרות להגיש בקשה לתמיכה מתקציב המדינה.

(ב) בתמיכה הניתנת מכוח כספים קואליציוניים יפורסמו הזמנות להגשת בקשות תמיכה רק לאחר אישור הפנייה התקציבית לתקנה הרלוונטית לתמיכה במבחן התמיכה הרלוונטי על ידי ועדת הכספים בכנסת, לפי החוק ובכפוף להנחיית היועצת המשפטית בעניין.

(ג) במקרים חריגים, רשאי החשב הכללי לאשר פרסום הזמנות להגשת בקשות לתמיכה במועד מוקדם יותר וזאת בהתחשב במועדי אישור התקציב, אישור מבחן התמיכה, היקף התקציב ומחזוריותו לאורך השנים.

(ד) בהזמנה להגשת בקשות תמיכה יכללו הפרטים האלה:

(1) שם המשרד והמינהל או האגף האחראי על התמיכה;

(2) הבהרה כי מתן התמיכה בפועל כפוף לאישור התקציב, וכי אין ודאות שייקבע תקציב לנושא התמיכה, ומה יהיה שיעורו ככל שייקבע;

(3) מספר התקנה התקציבית או מרכז קרנות, לפי העניין, והסכום המיועד לחלוקה במסגרת התמיכה בשנה זו, ככל שנקבעו;

(4) שמות מבחני התמיכה לפיהם תחולק התמיכה והפנייה לנוסח המעודכן שלהם;

(5) סוג מוסדות הציבור הזכאים לתמיכה;

(6) אופן הגשת הבקשה;

(7) הפנייה למסמכים המעידים על עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת תמיכה בהתאם לאמור בסעיפים 23 ו-24 לנוהל;

(8) המועד האחרון להגשת בקשות.

(ה) הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם גם בעיתונות במקרים שבהם ועדת התמיכות ראתה כי יש צורך בכך בשים לב לתחום הפעילות הנתמכת וסוג מוסדות הציבור הזכאים לתמיכה.

(ו) הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם לא יאוחר מיום 15 באוקטובר של השנה שקדמה לשנת התמיכה.

(ז) בקשות התמיכה יוגשו עד ליום 1 בדצמבר של השנה שקדמה לשנת התמיכה, או במועד מוקדם יותר שקבעה ועדת התמיכות, ובלבד שניתנו 30 ימים להגשת הבקשה ממועד פרסום ההזמנה להגשת בקשות תמיכה (להלן – מועד ההגשה).

(ח) ועדת התמיכות רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה לפי סעיף זה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה, אם השתכנעה כי הליך אישור התמיכה יסתיים בהתאם למועדים וללוחות הזמנים המפורטים בסעיף 26 לנוהל ובלבד שתקופת הגשת בקשות התמיכה לא תפחת מ-30 ימים. ואולם, במקרים חריגים שירשמו, רשאית ועדת התמיכות לאשר תקופת הגשה הקצרה מ-30 ימים ובלבד שלא תפחת מ-14 ימים.

(ט) החשב הכללי רשאי, לבקשת ועדת התמיכות, לאשר מטעמים מיוחדים שיירשמו, פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה אחרי יום 31 בינואר בשנת התמיכה, וכן לאשר תקופת הגשת בקשות הקצרה מ-14 ימים.

(י) אושר פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה באיחור, לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), תפרסם ועדת התמיכות מועדים ולוחות זמנים מעודכנים להגשת בקשות תמיכה והשלמת מסמכים כאמור בסעיף 22 ו-25 לנוהל.

22. הגשת בקשת תמיכה

(א) בקשת התמיכה תוגש בהתאם למועדים שנקבעו על ידי ועדת התמיכות, כאמור בסעיף 21, ותכלול את כלל המסמכים כמפורט בסעיפים 23 ו-24 לנוהל.

(ב) מורשי החתימה של מוסד הציבור יאשרו בחתימתם את נכונות פרטי הבקשה והמסמכים המצורפים אליה, וכן כי הבקשה אושרה בידי הגורם המוסמך במוסד הציבור; כן יצהירו מורשי החתימה כי לא ידוע להם על בקשות תמיכה נוספות של מוסד הציבור אשר לא צוינו בבקשה במועד הגשתה.

(ג) החשב הכללי או ועדת התמיכות רשאים לדרוש מכל מוסד ציבור המבקש תמיכה פרטים או מסמכים נוספים, מעבר למפורט בסעיפים 23 ו-24, כפי שייראה להם לנכון לצורך הדיון בבקשה; החשב הכללי או ועדת התמיכות, לפי העניין, יודיעו על כך למוסד הציבור ויאפשרו לו להשלים את המסמכים הנוספים בתוך 14 ימים לפחות מיום מסירת ההודעה בכתב.

(ד) ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן להגיש בקשות תמיכה באיחור, לאחר מועד ההגשה ובכפוף לסעיף 21 לעיל ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים חריגים ומיוחדים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הגשת בקשת תמיכה באיחור כאמור בסעיף זה תתאפשר בעבור מוסד ציבור מסויים.

23. מסמכי יסוד

(א) בקשה של מוסד ציבור המגיש בקשה לתמיכה בפעם הראשונה, תכלול את המסמכים האלה:

(1) תעודת רישום כתאגיד ללא כוונת רווח מאת הרשם הנוגע לעניין;

(2) מסמכי היסוד המעודכנים של המוסד (תקנון וכיוצא באלה);

(3) אישור מעמד המוסד במשרדי מס ערך מוסף;

(4) אישור מהבנק או מרואה החשבון של המוסד בדבר חשבון הבנק של המוסד שאליו תועבר התמיכה;

(5) הסכמה בלתי חוזרת של מוסד הציבור לכך שהבנק ימסור פרטים על חשבונות מוסד הציבור בבנק וכן על פעולות, תנועות ונתונים בחשבונות אלה, לנציגי המשרד או לנציגי החשב הכללי; ההסכמה תהיה למתן מידע המתייחס לתקופה המתחילה בשנה הראשונה שבה קיבל מוסד הציבור תמיכה מהמדינה; לשם כך יצרף מוסד הציבור מכתב הרשאה לבנקים שבהם מתנהלים חשבונותיו, המעיד על כך שמוסד הציבור –

(א) מרשה לנציג המשרד או לנציג החשב הכללי, אשר יציג אישור מאת המנהל הכללי של המשרד או מאת החשב הכללי, לפי העניין, לדרוש ולקבל מהבנק פרטים על חשבונות הבנק וכן על פעולות ותנועות בהם ונתונים לגביהם;

(ב) פוטר, למען הסר ספק, את הבנק מכל חובה שבדין לעניין סודיות כלפי משרדי הממשלה והחשב הכללי בקשר לחשבונותיו;

(ג) יודע שהסכמה לפי פסקה זו היא תנאי לאישור התמיכה ולקבלת התמיכה ולכן בלתי חוזרת, וכל הודעה סותרת שתינתן לאחר מכן לא תהיה תקפה לכל דבר ועניין.

(ב) המסמכים המפורטים בסעיף (א), כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מכל מרשם ציבורי ולא ישירות ממוסד הציבור, והכל כפי שיפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות התכ"ם.

24. מסמכי בקשה

(א) נוסף על האמור בסעיף 23, מוסד ציבור המבקש לקבל תמיכה יגיש למשרד את המסמכים האלה:

(1) טופס תיאור בקשת התמיכה, שיכלול פרטים על מוסד הציבור ותיאור מפורט ומנומק של הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה וסכום התמיכה המבוקש;

(2) טופס ריכוז תמיכה ציבורית והתקשרויות שיכלול פירוט של כל בקשות התמיכה הציבורית הנוספות שהוגשו או שצפויות להיות מוגשות באותה שנה קלנדרית, קבלת תמורה בעד מתן שירותים הקשורים לפעילות הנתמכת, לרבות בדרך של תקצוב או מתן שירותים ממשרד ממשרדי הממשלה, מרשויות מקומיות או מגוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק בכסף או בשווה כסף;

(3) דוח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין או על פי הוראות הרשם הנוגע לעניין;

(4) הצהרת מורשי החתימה של המוסד לפיה שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש בעבור פעילויות שלא יועדו, של מוסד הציבור מתוך מחזור הכנסותיו, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא עלה על 200%;

(5) מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום הפעילות יגיש דוח ביצוע בתחום הפעילות הנתמכת, שבגינה מבקש מוסד הציבור להיתמך, המתייחס לשנה שקדמה לשנת התמיכה, כפי שתקבע ועדת התמיכות;

(6) התחייבות המוסד כי יעמוד בהוראות הנוהל, על גבי נוסח ההתחייבות;

(7) אישור ניהול תקין;

(8) אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור מרשויות מס הכנסה;

(9) עדכון, ככל שקיים, למסמכי היסוד.

(ב) המסמכים המפורטים בסעיף (א), כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר ממרשם ציבורי ולא ישירות ממוסד הציבור. נוסח הטפסים אשר אינם בסמכות ועדת התמיכות ייקבעו על ידי החשב הכללי והכל כפי שיפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות התכ"ם. ועדות התמיכות יפנו לנוסח המסמכים המצוינים בסעיפים 24(א)(1) ו-(5) בעת פרסום ההזמנה להגשת בקשות לתמיכה.

25. השלמת מסמכים

(א) ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים שיירשמו, כי ניתן להשלים את מסמכי הבקשה, כמפורט בסעיף 24, במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה, בהתאם לאישור פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה באיחור שקבע החשב הכללי כאמור בסעיף 21(ז) , (ח) ו (ט) ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים מיוחדים וחריגים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי השלמת מסמכים כאמור בסעיף זה תתאפשר בעבור מוסד ציבור ספציפי בלבד.

(ב) אישרה ועדת התמיכות השלמת מסמכים כאמור בסעיף (א) רישה, תודיע על כך ועדת התמיכות למוסדות הציבור ותאפשר להם להשלימם תוך 14 ימים, בהתאם לקביעת ועדת התמיכות, מיום שליחת ההודעה בכתב.

(ג) על אף האמור בסעיף 22(א), ועדת התמיכות תהיה רשאית לקיים דיון לגבי מוסד ציבור אשר אין בידו אישור ניהול תקין לשנת התמיכה במועד דיון הוועדה, ולאשר לו תמיכה מותנית בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין.

(ד) אישרה ועדת התמיכות תמיכה בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין, כאמור בסעיף (ג) והוגש אישור ניהול תקין עד ליום 31 במרס לשנת התמיכה יאושר סכום התמיכה ללא קיזוז. הוגש אישור ניהול תקין החל מיום| 1 באפריל לשנת התמיכה יאושר סכום התמיכה תוך ביצוע קיזוז כאמור בסעיף קטן (ה), ובלבד שימסור לוועדת התמיכות אישור ניהול תקין לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשת אישור ניהול תקין); לא מסר מוסד הציבור אישור ניהול תקין עד למועד האחרון להגשת אישור ניהול תקין, ועדת התמיכות רשאית לחלק את כספי התמיכה שנשמרו בעבורו יחולקו באופן יחסי בין מוסדות הציבור שאושרה להם תמיכה בהתאם למבחני התמיכה בעניין, בהתאם לשיקול דעתה.

(ה) אישרה ועדת התמיכות תמיכה בכפוף להשלמת אישור ניהול תקין כאמור בסעיף קטן (ג) ולא הוגש אישור כאמור עד ליום 31 במרץ לשנת התמיכה, יקוזז מסכום התמיכה שאושרה למוסד הציבור שיעור של 15% מכספי התמיכה אם יגיש המוסד אישור ניהול תקין בתקופת האיחור; לעניין זה, "תקופת האיחור" – פרק הזמן החל מיום 1 באפריל לשנת התמיכה ועד ליום 30 ביוני לשנת התמיכה.

פרק ה': הדיון בבקשת התמיכה ותשלום התמיכה

26. הדיון בבקשת התמיכה

(א) ועדת התמיכות תחל בדיוניה בסמוך, ככל האפשר, למועד סיום הגשת בקשות התמיכה ותחליט על חלוקת התמיכות למוסדות הציבור לא יאוחר מיום 31 בינואר בשנת התמיכה; ואולם התקיימו נסיבות בלתי צפויות מראש או שהתמיכה היא בנושאים אשר שמעצם טיבם לא ניתן להחליט בבקשות במועד האמור, ועדת התמיכות תהיה רשאית להאריך, מטעמים שיירשמו, את המועד האחרון לדיון והחלטה על חלוקת תמיכות למוסדות הציבור עד ליום 31 במרץ בשנת התמיכה.

(ב) החשב הכללי רשאי, לבקשת ועדת התמיכות, לאשר מטעמים מיוחדים שיירשמו החלטה בדבר חלוקת כספי תמיכות אחרי יום 31 במרץ בשנת התמיכה, כאשר ועדת התמיכות תתכנס לא יאוחר מ- 45 יום מהתאריך האחרון להגשת בקשות התמיכה עבור מבחן התמיכה.

(ג) אושר להתחיל את הדיונים בבקשות התמיכה לחלוקת כספי התמיכה באיחור כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תפרסם ועדת התמיכות באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שיקבע החשב הכללי, הודעה בדבר העיכוב הצפוי בהחלטה בעניין בקשות התמיכה; הודעה כאמור תישלח על ידי ועדת התמיכות למוסדות הציבור אשר הגישו בקשת תמיכה לפי אותו מבחן תמיכה.

(ד) ועדת התמיכות תוכל לדון בבקשות, שהוגשו במהלך שנת התמיכה, להגדלת התמיכה בשל תקציב שלא נוצל או שנוסף; הדיון בבקשה ייעשה בהתאם להוראות התכ"ם; אשר יתייחסו, בין היתר, לצורך בפרסום מחדש של הזמנה להגשת בקשות תמיכה או לעדכון בקשות קיימות, בזיקה להיקף התקציב המדובר או שיעורו ביחס לתקציב הבסיס, למספר מוסדות הציבור הנתמכים ולמועד ההודעה על התוספת.

(ה) בשנה שבה חל תקציב המשכי, לא תדון ועדת התמיכות בבקשות התמיכה שהוגשו בעבור אותה שנה ולא תקבל החלטות לגביהן, אלא באישור החשב הכללי ובהתאם להוראות התכ"ם.

(ו) מוסד ציבור יהיה זכאי לקבל מקדמות עבור התמיכה במהלך שנה שבה מתקיים תקציב המשכי, רק לאחר שיחתום על התחייבות לפיה ידוע לו כי סך כל הזכאות לתמיכה שתאושר בהחלטת ועדת התמיכות, אם תאושר, עשויה להשתנות לאחר אישור חוק התקציב.

27. תשלום תמיכה

(א) התמיכה, למעט מקדמה כמפורט בסעיף 30, תועבר למוסד הציבור בגין הוצאה כספית שהוציא מוסד הציבור בפועל בשל ביצוע הפעילות הנתמכת בשנת התמיכה, וזאת בהתאם לדיווחי ביצוע שיגיש מוסד הציבור במועדים שתקבע ועדת התמיכות ובכל מקרה לא יאוחר מיום 31 במאי של השנה העוקבת לשנת התמיכה, בקצב ביצוע הפעילות הנתמכת ובאפשרויות המימון של המשרד, ובמידת האפשר, באופן שימנע מהמוסד הנתמך את הצורך להיזקק למימון ביניים.

(ב) ועדת התמיכות תנחה את מוסדות הציבור בדבר אופן הדיווח של ההוצאות בפועל. אופן ומועדי הדיווח יפורסמו בהודעה להזמנה להגשת בקשות התמיכה או במועד אישור בקשת התמיכה בהתאם לשיקול דעת ועדת התמיכות.

(ג) שינוי אופן הדיווח על ידי ועדת התמיכות, יפורסם בהודעה למוסדות הציבור הנתמכים ויינתן להם זמן היערכות סביר, ככל שנדרש ובהתאם לעניין.

(ד) התמיכה תועבר ישירות לחשבון הבנק של מוסד הציבור כפי שנרשם בבקשת התמיכה.

28. תשלום תמיכה בטרם הוכח ביצוע

(א) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 27, רשאי המשרד להעביר תמיכה בטרם הוכח ביצוע הפעילות הנתמכת, ובלבד שלא תועבר תמיכה בשיעור העולה על 50% מסכום התמיכה שאושרה.

(ב) בנסיבות מיוחדות, רשאי החשב הכללי, לאחר שקיבל המלצה ובקשה מנומקת בכתב מוועדת התמיכות, לאשר תמיכה בטרם הוכח ביצוע הפעילות הנתמכת, ובלבד שלא תועבר תמיכה בשיעור העולה על 90% מסכום התמיכה שאושרה בטרם הוכח ביצוע הפעילות כאמור.

(ג) תשלום יתרת התמיכה שאושרה יבוצע לאחר מסירת דוח ביצוע מעודכן שיכלול צפי ביצוע בהתאם לקביעת ועדת התמיכות; יובהר כי בכל מקרה, תשלום בגין צפי ביצוע כאמור לא יעלה על 15% מסך כל התמיכה שאושרה.

29. תשלום תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה תקציבית קודמת

לא תשולם תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה קודמת, אלא באחד מהמקרים הבאים:

(1) מטרת התשלום היא העברת כספים בגין פעילויות שאושרו למוסד ציבור בשנה קודמת ובוצעו על ידו באותה שנה, אך טרם שולמו; במקרה זה, העברת הכספים תתבצע על ידי המשרד עד ליום 31 במאי בשנה העוקבת לשנת התמיכה. החשב הכללי רשאי, לבקשת ועדת התמיכות, לאשר מטעמים מיוחדים שיירשמו חלוקת כספי תמיכות כאמור בסעיף זה, אחרי יום 31 במאי בשנה העוקבת לשנת התמיכה.

(2) אי-תשלום התמיכה בשנה שבה בוצעה הפעילות נבע, לפי החלטת ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, בשל מחדל או טעות של רשות מרשויות המדינה.

יובהר כי חלוקת כספים בעד פעילות שבוצעה בשנה קודמת תבוצע בהתאם למבחני התמיכה שהיו תקפים בשנה הקודמת.

30. תשלום מקדמה בטרם אושרה תמיכה בוועדת התמיכות

(א) ועדת התמיכות רשאית להחליט, בטרם אושרה תמיכה למוסד ציבור, על תשלום מקדמה למוסד ציבור שאושרה לו תמיכה בשנת התקציב הקודמת, ובלבד שגובה סך כל המקדמות, במצטבר, לא יעלה על 25% מסך כל התמיכה ששולמה למוסד בעד השנה הקודמת על ידי אותו משרד, ובהתחשב בקצב ההוצאות בפועל של מוסד הציבור, בסך כל התקציב העומד לחלוקה בשנת התמיכה ובמספר מוסדות הציבור שהגישו בקשת תמיכה לפי מבחן התמיכה; בנסיבות מיוחדות ומטעמים שירשמו, רשאית ועדת התמיכות להחליט על תשלום מקדמה כאמור בסעיף קטן זה, אף אם לא אושרה תמיכה לאותו מוסד בשנת התקציב הקודמת או שאושרה אך טרם שולמה. המקדמות לא יעלו על 25% מסך התמיכה המבוקשת ובהתאם לשיקול דעת ועדת התמיכות.

(ב) יובהר כי לא ניתן לבצע תשלומי מקדמות אם לא הוגשו דוחות על שנת פעילות לשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, ככל שנדרש בנסיבות העניין.

(ג) לא התקבלה החלטת ועדת התמיכות בעניין מתן תמיכה במוסד ציבור עד יום 1 ביוני בשנת התמיכה, רשאי החשב הכללי, לאחר שקיבל המלצה ובקשה מנומקת בכתב מוועדת התמיכות, לאשר מתן מקדמות בשיעור נוסף, כך שסך כל המקדמות שיקבל מוסד הציבור, במצטבר, לא יעלה על 80% מסך כל התמיכה כאמור בסעיף קטן (א).

(ד) בשנה שבה חל האמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה, שיעור המקדמה הכוללת לא יעלה על 70% מסך כל התמיכה ששולמה למוסד בשנה הקודמת על ידי אותו משרד.

(ה) מקדמה תינתן למוסד שהגיש בקשה לתמיכה בעבור אותה שנה ובלבד שהוא מחזיק באישור ניהול תקין תקף לאותה השנה; אושר תשלום מקדמה מהמשרד והודעה על כך נמסרה למוסד הציבור המבקש, יתחייב המוסד באמצעות מורשי החתימה שלו, על גבי טופס שיקבע החשב הכללי לצורך זה, כתנאי לתשלום המקדמה, כי יחזיר למשרד את המקדמה אם בסופו של דבר לא תאושר התמיכה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

פרק ו': דוח על שנת הפעילות הנתמכת

31. הגשת דוח על שנת הפעילות הנתמכת

(א) מוסד ציבור נתמך, לרבות בתמיכה רב שנתית, יגיש, עד 31 באוקטובר בשנה העוקבת לשנת התמיכה (להלן – המועד האחרון להגשה), דוח בעניין שנת הפעילות הנתמכת (להלן – הדוח השנתי) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.

(ב) החשב הכללי רשאי, מטעמים שיירשמו, לדחות את המועד האחרון להגשה הקבוע בסעיף קטן (א) בעבור כל מוסדות הציבור הנתמכים. במקרים חריגים החשב הכללי רשאי לאשר דחיה כאמור עבור סוג מוסדות ציבור או מוסד ציבור מסוים.

(ג) הדוח השנתי יוגש במתכונת שיקבע החשב הכללי, ויכלול את המפורט להלן:

(1) דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין ובהתאם לכללי חשבונאות מקובלים;

(2) דוח מקורות ושימושים;

(3) פירוט הוצאות הנהלה וכלליות של מוסד הציבור בהתאם לסיווג שפרסם החשב הכללי בהוראות התכ"ם;

(4) פירוט עלות השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר לרבות ציון תפקידם במוסד ופרטי זיהוי;

(5) חוות דעת רואה חשבון בדבר נכונות הפרטים והנתונים הכספיים במתכונת שיקבע החשב הכללי בהוראות התכ"ם;

(6) פירוט על העברות כספים והתקשרויות, בהתאם למתכונת שקבע החשב הכללי;

(7) כל נתון נוסף שיידרש, על פי קביעת החשב הכללי;

(8) הצהרת מורשי החתימה של המוסד על נכונות הנתונים שדווחו בדוח השנתי.

(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מוסד ציבור שנתמך בסכום של עד 100 אלף שקלים חדשים, במצטבר, בשנת התמיכה, יידרש להגיש רק את המסמכים האמורים בסעיפים קטנים (ג)(1), (2) ו-(8) וכן נתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(7), ככל שיידרשו.

(ה) הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, יכול שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מהרשם הרלוונטי, על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם, ולא ישירות ממוסד הציבור .

32. הגשת דוח על שנת פעילות הנתמכת במתכונת דו- שנתית

מוסד ציבור הנתמך בתמיכה רב שנתית נדרש להגיש דוח על שנת פעילות בכל אחת מהשנים בגינם נתמך. במקרים חריגים, ועדת התמיכות באישור החשב הכללי רשאית לפטור מהגשת דוח על שנת פעילות בשנה מסוימת אם התקיימו נסיבות חריגות במסגרתן לא בוצעה פעילות בשנה זו או שבוצעה פעילות בהיקף נמוך.

33. אי-הגשת דוח על שנת הפעילות הנתמכת

(א) וועדת התמיכות של המשרד, תאפשר למוסד הציבור שלא עמד במועד האחרון להגשת דוח שנתי שימוע בהתאם להוראות סעיף 19(ה) ובהתאם להחלטתה לאחר השימוע תפעל במידת הצורך לגביית כספי התמיכה שניתנו לגוף בעבור שנת התמיכה לגביה לא הוגש הדוח השנתי.

(ב) נתמך מוסד הציבור בשנת התמיכה על ידי מספר משרדי ממשלה, גביית הכספים שקיבל מהמשרדים כולם תעשה על ידי המשרד שתמך במוסד הציבור בסכום הגבוה ביותר.

34. בדיקת הדוח על שנת הפעילות הנתמכת

(א) הדוח השנתי ייבדק על ידי מערך הביקורת המרכזי באגף החשב הכללי (להלן – מערך הביקורת).

(ב) מערך הביקורת רשאי לדרוש מידע ומסמכים נוספים נוסף על אלה שהוגשו במסגרת הדוח השנתי, כפי שייראה לנכון לצורך בחינת עמידתו של מוסד הציבור בהוראות הנוהל.

(ג) מצא מערך הביקורת המרכזי כי מוסד ציבור נדרש להשלים פרטים בנוגע לדוח השנתי שהגיש, יאפשר למוסד הציבור להשלים את הנתונים החסרים בתוך 14 ימים מיום שליחת הודעה בכתב על ידי מערך הביקורת. מוסד שלא השלים את הפרטים החסרים עד למועד שנקבע – יראו אותו כמוסד שלא השלים את הגשת הדוח השנתי בהתאם לסעיף 33(א).

(ד) מערך הביקורת יגיש את ממצאיו בעניין הדוח השנתי של מוסד ציבור לוועדת התמיכות אשר תעדכן על כך את המוסד.

(ה) ועדת התמיכות תקבל החלטה בנוגע לממצאים שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 45 יום מיום קבלתם ממערך הביקורת. החליטה ועדת התמיכות כי התגלו ממצאים לפיהם פעל המוסד בניגוד להוראות הנוהל, תפעל לגביית הכספים בהתאם למהות הממצא כאמור בפרק ט.

(ו) ועדת התמיכות תעביר פרוטוקול למנהל מערך הביקורת אודות ממצאי הביקורת שהועברו ע"י מערך הביקורת, החלטותיה בעניין ויישומן בפועל. הדיווח יועבר תוך 120 יום מקבלת הממצאים ממערך הביקורת.

פרק ז': פיקוח, בקרה וביקורת

35. פיקוח ובקרה על ידי המשרד התומך

(א) המשרד יפקח על מילוי התנאים למתן התמיכה, על השימוש בתמיכה שנתן ועל ביצוע הפעילות הנתמכת כנדרש; לצורך הפיקוח כאמור, יטיל המנהל הכללי של המשרד על עובד המשרד את קיום הפיקוח כאמור (להלן – המפקח) או ירכוש שירותי פיקוח מגורם חיצוני שיבחר כדין ובלבד שיופעלו על ידי המפקח; . חשב המשרד יאשר את אופן ביצוע הפיקוח.

(ב) הפיקוח יתבצע בידי המפקח בכל שנה לגבי כל מוסדות הציבור הנתמכים על ידי המשרד.

(ג) הפיקוח יהיה מכוון, בין היתר, לברר כי –

(1) המוסד פועל באופן חוקי ולפי הוראות כל דין;

(2) המוסד מקיים את התנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה ואת הוראות הנוהל;

(3) המוסד מקיים את פעולותיו לפי כללים או תקנים שנקבעו לגופים מסוגו;

(4) התמיכה משמשת למטרה שלשמה ניתנה.

(ד) המפקח ידווח לוועדת התמיכות על הפעלת מנגנון הפיקוח וממצאים עיקריים שעלו במהלך הפיקוח ויגיש את המלצתו לאישור תשלומי התמיכה על ידי הוועדה. הדיווח לוועדת התמיכות יעשה לא יאוחר מתום הרבעון הראשון של השנה העוקבת לשנת התמיכה.

(ה) הפיקוח יתבסס על קבלת דיווחים תקופתיים ודוחות ביצוע ממוסדות הציבור הנתמכים, וכן יכלול ביקורים מתואמים או שאינם מתואמים במקום הפעילות של המוסדות הנתמכים אלא אם אישר החשב הכללי כי מהות הפעילות, אופייה או היקפה או פעולות פיקוח חלופיות מספקות שמקיים המשרד התומך, מייתרים את הפיקוח במקום הפעילות.

(ו) נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), פיקוח לגבי תמיכה לפי משתתפים יכלול, בין היתר, ספירת המשתתפים בפעילות מוסד הציבור, אלא אם התקיים אחד או יותר מאלה:

(1) אופייה של הפעילות לא מאפשר ספירת משתתפים ללא תיאום מראש או שאינו מאפשר ספירה כלל;

(2) גילם של מרבית המשתתפים הוא מתחת לגיל 17;

(3) בהתאם למבחני התמיכה הנוגעים לעניין, לא נדרשת נוכחות סדירה במקום קבוע במסגרת הפעילות הנתמכת.

(ז) נתמך מוסד ציבור בידי יותר ממשרד אחד, המשרד הממונה על סעיף התקציב שבו נקבע הסכום הגבוה ביותר, יקבע את סדרי הפיקוח על אותו מוסד ציבור, במטרה להגדיל את החיסכון והיעילות, אלא אם בשל שונות בתחומי הפעילות הנתמכת, מצא החשב הכללי שכל משרד תומך צריך לקבוע לעצמו את סדרי הפיקוח.

(ח) כל משרד יקצה סכום בשיעור השווה ל-0.5% לפחות מהסכום שנקבע בתקנה התקציבית לצורך תמיכה במוסדות ציבור, לשם קיום פיקוח בשטח על הפעילות הנתמכת, כאמור בסעיף קטן (א); הסכום המיועד לפיקוח כאמור, יוקצה בתקנה תקציבית נפרדת שאינה לצורך תמיכה במוסדות ציבור; במשרדים שבהם סכום התקציב הכולל שנקבע לצורך תמיכה עולה על 400 מיליון שקלים חדשים יהיה שיעור ההקצאה האמור 0.25% לפחות מסכום התקציב שנקבע בתקנה התקציבית כאמור.

36. ביקורת על ידי מערך הביקורת

(א) מבלי לגרוע מאחריות המשרד לפי נוהל זה, יפעיל החשב הכללי מערך ביקורת מרכזי לביצוע ביקורת על הגופים הנתמכים.

(ב) הביקורות שיבוצעו על ידי מערך הביקורת הן –

(1) ביקורת לבחינת עמידתם של מוסדות הציבור בהוראות הנוהל, בהתאם לדוח השנתי;

(2) ביקורת עומק בנוגע לעמידתם של מוסדות הציבור בהוראות הנוהל ומבחני התמיכה, אשר תתבצע לגבי כל מוסד ציבור אחת לשלוש שנים, אלא אם קבע החשב הכללי אחרת לגבי מוסד ציבור מסוים או קבוצת מוסדות ציבור.

(3) ביקורת אד הוק – במקרים בהם עולה חשש לחריגה מהוראות הנוהל או הגיע מידע על אי עמידה בהוראות הנוהל של אחד ממוסדות הציבור.

(ג) משרד האוצר יקצה תקציב להפעלת מערך הביקורת המרכזי האמור בסעיף זה, בהתאמה לסכום כלל התמיכות הניתנות לפי נוהל זה מדי שנה בשנה.

(ד) החשב הכללי יוכל לבצע ביקורות במשותף עם גופים מאסדרים אחרים המפקחים על מוסדות הציבור לרבות, רשות התאגידים, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ועוד.

37. פיקוח ובקרה על ידי החשב הכללי

(א) החשב הכללי יהיה רשאי לקבוע כללים והוראות לעניין אופן ביצוע הפיקוח והדיווח אליו כאמור בפרק זה.

(ב) החשב הכללי רשאי שלא לאשר חלוקת תמיכה בסוג פעילות מסוים אם ראה כי המשרד לא קיים פיקוח ובקרה כנדרש לפי הוראות פרק זה.

38. סיכול ביקורת

לעניין סיכול ביקורת על תמיכה יחולו ההוראות האלה:

(1) הוכח להנחת דעת ועדת התמיכות כי סוכלה ביקורת במוסד, כך שעורכי הביקורת לא הצליחו לנהלה עקב אי-שיתוף פעולה או הפרעה חמורה מצד המבוקרים, בעלי תפקידים במוסד, עובדיו או מי שהשתתף בפעילות המבוקרת, יחשב הדבר כאי-מילוי התחייבות המוסד, כמשמעותו בנוהל, ויביא לשלילת בקשת התמיכה מראשית אותה השנה או להקטנת התמיכה בהתאם לתקופת אי-שיתוף הפעולה, בהתאם להחלטת ועדת התמיכות; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יושבו או יקוזזו הכספים על ידי המשרד;

(2) על אף האמור בפסקה (1), במקרים חריגים, תוכל ועדת התמיכות לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות את אי-שלילת או אי-הקטנת התמיכה בתקופת אי-שיתוף הפעולה, בהתאם לשיקול דעתה;

(3) סוכלה ביקורת כאמור פעמיים בתוך 36 חודשים, תישלל התמיכה מהמוסד בשנה שבה סוכלה הביקורת בפעם השנייה, והמשרד יפעל להשבת או קיזוז סכום השווה לפי 2 מכספי התמיכה שניתנו באותה שנה, אם ניתנו.

פרק ז': הוראות לסוגי תמיכות

39. תמיכה לפי משתתפים

משרד המעוניין לתמוך במוסדות ציבור כתמיכה לפי משתתפים יקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי מדובר בתמיכה לפי משתתפים. המשרד יחייב את מוסדות הציבור הנתמכים לערוך רישום של המשתתפים ולהעבירו למשרד. הוראות סעיפים 45 ו- 46 יחולו על פיקוח ובקרה בתמיכה לפי משתתפים.

40. תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים

בתמיכה המיועדת לאפשר רכישת מקרקעין או מבנה, תכנון או בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים, יחולו ההוראות האלה:

(1) המקרקעין או המבנה ישמשו למטרת התמיכה ויעודם לא ישונה, אלא אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(2) תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, זיקת הנאה לטובת הציבור במקרקעין או במבנה בקשר לאותה מטרה לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים;

(3) תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, הערת אזהרה לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים לפיה לא תיעשה עסקה או התחייבות לעשות עסקה במקרקעין או במבנה;

(4) לעניין פסקאות (2) ו-(3), "בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים" – למעט פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין ושעלותן הכוללת למבנה יחיד אינה עולה על 200 אלף שקלים חדשים; אלא אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(5) ועדת התמיכות רשאית לפטור בכתב את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, בהתקיים אחד מהמקרים האלה:

(א) אם הוכח להנחת דעתה כי מהותן של זכויות מוסד הציבור במקרקעין אינן מאפשרות רישום כאמור, בהתחשב באמור בהוראת התכ"ם ,וכי ניתנו בטחונות אחרים לקיום האמור בפסקה (1);

(ב) אם התמיכות המצטברות בעד פעולות התכנון, הבינוי או השיפוץ באותם מקרקעין אינן עולות על רבע ממחיר הרכישה, ההקמה או השיפוץ או על 500 אלף שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם;

(ג) כמו כן, רשאית ועדת התמיכות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר למוסד לשנות את המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או את הרישום בפנקס המקרקעין או למחוק אותם, לפי כל דין; עלה היקף התמיכות הכולל למבנה על 500 אלף שקלים חדשים, או שנעשה השינוי בתוך 10 שנים ממועד אישור התמיכה, ייעשו שינוי המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או שינוי הרישום או מחיקתו כאמור באישור החשב הכללי;

(6) החליטה ועדת התמיכות לפטור את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, לפי פסקה (5), תדווח הוועדה על החלטתה לחשב הכללי באופן שיקבע;

(7) ועדת תמיכות תנהל רישום פיזי וממוחשב כפי שיקבע החשב הכללי לגבי רישום זיקות הנאה או הערות אזהרה או פטור מרישום שלהן לפי סעיף זה;

(8) תשלום תמיכה בעד תכנון כאמור בסעיף זה, יתאפשר רק לאחר קבלת היתר בניה בפועל, אלא אם כן נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין.

41. מסמכים בעבור תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים

אם התמיכה המבוקשת מיועדת לרכישת מקרקעין או מבנה, או להקמת מבנה, או לשיפוץ מבנה קיים, יצורפו לבקשה המסמכים האלה, לפי העניין:

(1) נסח רישום או הוכחת בעלות, חכירה או זכות אחרת, כדלהלן:

(א) במקרקעין של מבקש התמיכה - כמפורט בתוספת השנייה; בדיוני ועדת התמיכות על מתן אישור לפי הוראת התכ"ם, ישתתפו גם חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד בעצמם;

(ב) במקרקעין שהוקצו על ידי רשות מקומית:

(1) אישור זכותה של הרשות המקומית בקרקע, כמפורט בפסקת משנה (א);

(2) לגבי מקרקעין שהוקצו אחרי שנת 2001 – אישור מאת היועץ המשפטי של הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו לפי נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית, או שהוקצו כדין באופן אחר או אישור משרד הפנים לעסקה במקרקעין;

(3) לגבי מקרקעין שהוקצו לפני שנת 2001 – אישור מאת הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו למוסד הציבור על ידי הרשות המקומית;

(2) אישור כי המקרקעין נקיים מכל שעבוד או עיקול למעט שיעבוד לטובת המדינה, או התחייבות להסרתו, או התחייבות לרשום על המקרקעין שיעבוד ראשון לטובת המדינה, לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים, בגובה התמיכה לפחות, כמפורט בהוראת התכ"ם;

(3) מוסד ציבור שאין באפשרותו להמציא אישור כי המקרקעין נקיים מכל שעבוד כאמור בפסקה (2), רשאי לפנות לוועדת השעבודים, בצירוף המסמכים המפורטים בהוראת התכ"ם;

(4) לבקשת מוסד ציבור, רשאית ועדת השעבודים לאשר שעבוד של המקרקעין גם לגורם מממן נוסף או לחילופין להעמיד שעבוד במקרקעין אחרים לטובת המדינה בשווי התמיכה, ובלבד שזכויות המדינה במקרקעין יישמרו במלואן ושתקופת השעבוד לטובת המדינה כאמור לא תפחת מ-20 שנים;

(5) היתר בניה, למעט לגבי פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין, ואולם אם מוסד הציבור נדרש לבצע את הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה, לרבות תמיכה בגין תכנון, לשם קבלת היתר הבניה, לא יהווה היתר הבניה תנאי מחייב להגשת בקשת התמיכה או לאישורה, ובלבד שלא תשולם תמיכה למוסד הציבור עד שיציג היתר בניה תקף אלא אם כן נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(6) לגבי רכישת מקרקעין או מבנה – הערכת שמאי מוסמך בנוגע לערך הרכישה; לגבי הקמת מבנה – הערכת מהנדס בנוגע לעלות הבניה.

פרק ט': אי עמידה בתנאי התמיכה או הוראות הנוהל וגביית כספים

42. אי עמידה בתנאי מבחן התמיכה או הוראות הנוהל

(א) נודע לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור שאושרה לו תמיכה אינו עומד בתנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה או בהתחייבויותיו לפי נוהל זה, או לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, או חל שינוי אחר במוסד הציבור או בפעולותיו שיש בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, יעוכב תשלום התמיכה, עד לבירור הממצאים על ידי ועדת התמיכות.

(ב) ועדת התמיכות תקבל החלטה, לאחר קיום הליך שימוע למוסד, בהתאם להוראות סעיף 19(ה) לנוהל, תכריע לעניין שלילת, הקטנת או הפסקת תשלום התמיכה לפי העניין, ותבחן את הצורך בהשבת כספי תמיכה ששולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מן המועד בו נוצרה עילת חיוב למוסד.

(ג) התברר לוועדת התמיכות כי היקף או קצב ההוצאות או ההכנסות של מוסד הציבור שונה באופן מהותי מהמתוכנן, באופן שיש או שהיה בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, רשאית ועדת התמיכות להפחית את היקף התשלום או להתאים את קצב תשלום התמיכה לשינויים שחלו כאמור.

(ד) במקרים בהם מוסד הציבור אינו עומד בתנאים והתחייבויות שנקבעו במבחן התמיכה בקשר לתמיכה, רשאית ועדת התמיכות לבצע את שלילת, הקטנת או עיכוב התמיכה באופן חלקי, תוך שקילה בין היתר של היקף וחומרת אי העמידה בתנאים ובהתחייבויות ובהתחשב במקרים דומים.

43. קבלת תמיכה באופן פסול

התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור פעל שלא בתום לב ומסר דיווח לא נכון, ולפיו ניתנו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, או שהמוסד עשה שימוש בלתי נאות בכספי תמיכה שניתנו בעד פעילות מסוימת, תפחת או תישלל התמיכה לה היה זכאי מוסד הציבור באותה השנה שבה התגלו הליקויים והמשרד יפעל להשבת או קיזוז הכספים, בהתאם להליך שימוע כאמור בסעיף 19(ה). כמו כן, ועדת התמיכות רשאית לקבוע, באישור החשב הכללי, כי תישלל אפשרותו של המוסד לקבל תמיכה מהמדינה בשנתיים שלאחר מכן.

44. הטעיה לשם קבלת תמיכה

הוכח להנחת דעתה של ועדת תמיכות כי מוסד דיווח ביודעין על פעילות אשר לא התקיימה בפועל, כולה או חלקה, או על אדם אשר השתתף בפעילות ולא השתתף בה בפועל, או על דיווח חוזר ונשנה של אדם אשר לא השתתף בפעילות באופן סדיר (להלן בסעיף זה – דיווח מטעה), יחולו ההוראות האלה:

(1) אם מדובר בדיווח המטעה הראשון שידוע לוועדת התמיכות לגבי אותו מוסד, ומדובר בפעילות אחת, או במשתתף אחד, לפי העניין –

(א) לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות – תפחת התמיכה במוסד ותקוזז תמיכה בהיקף של פי 3 מהתמיכה שניתנה בעד אותה פעילות, וככל שמדובר בפעילות מסוימת החוזרת על עצמה – בהיקף של פי 3 מהתמיכה שניתנה מאז דיווח עליה המוסד לראשונה;

(ב) לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים – תקוזז תמיכה בהיקף של פי 3 מהתמיכה שניתנה או שהייתה ניתנת בעד אותו משתתף מיום רישומו במוסד לראשונה, ולא פחות מ-36 חודשי תמיכה.

(2) אם לא מדובר בדיווח המטעה הראשון שידוע לוועדת התמיכות לגבי אותו מוסד, בתוך שנתיים, או שמדובר בדיווח מטעה לגבי יותר מפעילות אחת או לגבי יותר ממשתתף אחד, לפי העניין –

(א) לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות - יקוזז סכום כאמור בפסקה (1)(א) לגבי הפעילות או הפעילויות שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;

(ב) לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים - יקוזז סכום כאמור בפסקה (1)(ב) לגבי המשתתף או המשתתפים שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;

(ג) בפסקה זו, "פעילות אחת" – פעילות בודדת מתוך סוג פעילות אחד מהפעילויות המפורטות לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(3) התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, תישלל התמיכה מאותו מוסד בסכום השווה ל-36 חודשיי תמיכה בעד אותו משתתף;

(4) התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, והמוסד או בעל תפקיד בו ידע, או שוועדת התמיכות קבעה כי היה עליו לדעת כי מדובר בהתחזות, תישלל התמיכה מאותו מוסד בכל אותה שנה;

(5) על אף האמור בסעיף זה, תוכל ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות אי-הפחתה של התמיכה כולה או חלקה.

45. אי עמידה בתנאי הנוהל בתמיכה לפי משתתפים

בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, יפעל המשרד לפי ההוראות שלהלן לעניין הביקורת וממצאיה, אלא אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לאותה פעילות:

(1) נמצא, על פי ממצאי ביקורת רגילה או מדגמית, ששיעור החריגה בין דיווחי מוסד הציבור בדבר מספר המשתתפים בפעילות הנתמכת לבין ממצאי הביקורת עולה על שיעורי החוסר המרביים, תתבצע ביקורת שניה במוסד בתוך 45 ימים אך לא לפני שחלפו 4 ימים ממועד הביקורת הראשונה ולא אחרי תום מועדי החלפת המשתתפים הקבועים במבחני התמיכה או אחרי תום תקופת הפעילות הקבועה בסוג מוסדות הציבור שעליו הוא נמנה, אם ישנה, כגון סמסטר או זמן (בסעיף זה – תקופת הפעילות), על בסיס נתוני ההשתתפות ששימשו לצורך הביקורת הראשונה; לא נערכה ביקורת שנייה במוסד בתוך 45 ימים או עד תום תקופת הפעילות, לפי המוקדם, תיחשב הביקורת השנייה שתתבצע כביקורת הראשונה;

(2) נערכו שתי ביקורות מדגמיות במוסד, ובאחת מהן לא עמד מוסד הציבור בשיעור מספר המשתתפים הנדרש, רשאית ועדת התמיכות להחליט על ביצוע ביקורת שלישית, מדגמית או מלאה, בתוך 60 ימים ממועד הביקורת הראשונה אך לא לפני שחלפו 5 ימים ממועד הביקורת השנייה ולא אחרי תום תקופת הפעילות; נתוני ההשתתפות שייחשבו לצורך ביקורת זו יהיו זהים לנתוני הביקורת השנייה;

(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רשאית ועדת התמיכות לקבוע במבחן התמיכה כי לצורך ביקורת שנייה או שלישית, בהתאמה, ייעשה שימוש בנתוני השתתפות מעודכנים לעומת הנתונים ששימשו בביקורות קודמות, בהתקיים נסיבות מיוחדות ומנימוקים שירשמו ובלבד שמוסד הציבור דיווח לפני עריכת הביקורת הראשונה בו על היעדרותם הצפויה בביקורת השנייה או בביקורת השלישית;

(4) המוסד ימסור שם של נציג, יחד עם שמות ממלאי מקום בהיעדרו של הנציג, אשר יתלווה לביקורת; שמות הנציג וממלאי המקום יימסר בעת הגשת בקשת התמיכה ויעודכן מזמן לזמן על ידי המוסד; הנציג יסייע בזיהוי המשתתפים בהתאם להנחיות החשב הכללי; ואולם היעדר נציג כאמור לא יפגע בתקפות הביקורת, ככל שיוחלט לבצעה בהיעדרו;

(5) שיעורי החוסר המרביים המותרים (להלן – שיעורי החוסר המרביים) שיחשבו לצורך סעיף זה הם:

(א) במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו הוא עד 30 משתתפים – 20%;

(ב) במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו גבוה מ-30 משתתפים – 15%;

(ג) היעדרות משתתף מכל סיבה שהיא תיחשב כחוסר למעט במקרים המפורטים להלן, שבהם לא ייספר המשתתף כחסר בביקורת:

(1) אשפוז של משתתף, הורה, בן או בת זוגו, ילדו או ילד של אחד מהם – לכל ימי האשפוז;

(2) לידת ילד של משתתף – מיום תחילת הלידה ועד חמישה ימים לאחר הלידה, וכן יום עריכת ברית המילה;

(3) לגבי משתתפת שילדה –15 שבועות מיום הלידה ואולם אפשר שעד מחצית מתקופה זו תהיה טרם מועד הלידה הצפוי ובלבד שסך כל התקופה לא יעלה על 15 שבועות;

(4) נישואין של משתתף – פרק הזמן שמתחיל יומיים לפני מועד חתונתו ושמסתיים בתום שבעה ימים מיום החתונה;

(5) החל מיום הפטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה: אב, אם, אח, אחות, בן, בת, בן או בת זוג עד תום השבעה, וכן יום הלוויה של קרובו מדרגה ראשונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(6) המועד שבו זומן משתתף להתייצב במוסד ממוסדות המדינה או בפני רשות שלטונית, אם הוא חייב לעשות כן על פי דין;

(7) נישואין של קרוב משפחה מדרגה ראשונה – יום הנישואין;

(8) גיוס או שחרור של משתתף משירות צבאי-חמישה ימים טרם יום הגיוס ושלושה ימים לאחר יום השחרור;

(9) משתתף שביצע שירות מילואים.

(ד) ועדת התמיכות רשאית מנימוקים שירשמו, לקבוע כי משתתף מסוים לא ייספר כחסר בביקורת במקרים הדומים במהותם למקרים הנזכרים בפסקת משנה (ג).

(6) עלה שיעור החוסר בביקורת הראשונה על 25%, יופסק מיד תשלום התמיכה למוסד עד לסיום הביקורת השנייה, לפי העניין;

(7) נמצא בשתי הביקורות שנערכו במוסד שיעור היעדרות העולה על שיעור החוסר המרבי כאמור בפסקאות (5)(א) ו-(ב), יופחת שיעור התמיכה במוסד, החל ממועד הביקורת הראשונה; שיעור ההפחתה האמור יהיה שיעור החוסר בפועל, כחלק יחסי מתוך תקופה של שנים עשר חודשים; לעניין זה, ייחשב שיעור החוסר הנמוך מבין אלה שנמצאו בכל אחת מהביקורת, שבהן עלה שיעור החוסר על שיעור החוסר המרבי;

(8) נמצא בשתי ביקורות, מתוך כלל הביקורות שנערכו במוסד באותה שנה, כי מי שדווח כמשתתף אינו נוכח במוסד באותם מועדים (להלן – היעדרות רציפה), או שהתברר באופן אחר כי אין לשלם למוסד תמיכה בעד מי שדווח כמשתתף, יופחת היקף התמיכה במוסד, בהתאם לסכום התמיכה שניתן בעד אותו משתתף בשנים עשר החודשים האחרונים, כמפורט להלן, זולת אם יוכיח המוסד כי היעדרות המשתתף הייתה בתקופה הפחותה משנים עשר חודשים, שאז יופחת היקף התמיכה בשל אותו משתתף בהתאם לחלק היחסי של תקופת היעדרותו מתוך תקופה של שנים עשר חודשים, כדלקמן:

(א) בשל היעדרות רציפה של עד 10% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;

(ב) בשל היעדרות רציפה של מעל 10% ועד 15% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 2 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;

(ג) בשל היעדרות רציפה של מעל 15% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 3 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;

(9) האמור בפסקה (8) יחול רק לגבי היעדרות רציפה של 3 משתתפים מדווחים לפחות ובשיעור העולה על 5% מתוך כלל המשתתפים במוסד, לפי הגבוה מביניהם (בסעיף זה – רף המינימום); משתתפים שהופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי פסקה (8), יובאו בחשבון לעניין מספר המשתתפים הנעדרים כנזכר בפסקה (7), אך לא יובאו בחשבון לעניין הפחתת שיעור התמיכה האמורה בפסקה זו;

(10) לגבי משתתפים מדווחים שלא הופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי פסקה זו, עקב אי-הגעה לרף המינימום, שיעור ההפחתה האמור יהיה שיעור החוסר בפועל, כחלק יחסי מתוך תקופה של שנים עשר חודשים ובהתאם למועד קליטת המשתתף במוסד;

(11) נמצא בשתי ביקורות שנערכו במוסד, שיעור הנעדרים ברציפות גבוה מ-25% ממספר המשתתפים שדווחו, או נמצא ששיעור הנעדרים שלא ברציפות גבוה מ-35%, תישלל מן המוסד יתרת התמיכה, ככל שנותרה, בשנה השוטפת וכן תישלל זכאותו של המוסד לקבלת תמיכה בשנתיים שלאחר מכן;

(12) לא תינתן תמיכה למוסד בעד משתתפים שנעדרו בשתי ביקורות של אותה שנה במוסד אחר, אלא לאחר שיוכיח המוסד מבקש התמיכה להנחת דעת המשרד כי הם לומדים בו; האמור בפסקה זו יחול רק לגבי היעדרות רציפה העומדת ברף המינימום.

46. ביקורת מדגמית

לעניין סעיפים 43-45 ייחשבו ממצאי ביקורת מדגמית, שבוצעה לפי כללים שקבעה ועדת התמיכות, כמייצגים את כלל הפעילות.

47. מסגרת המשך של מוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה

(א) סברה ועדת התמיכות כי יש חשש שמוסד ציבור מהווה מסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה, תעכב את התמיכה במוסד הציבור, ותעביר את עניינו לטיפולו של החשב הכללי.

(ב) החשב הכללי רשאי, בהמלצת ועדת התמיכות, לשלול או להפסיק תמיכה למוסד ציבור, אם מצא שמוסד הציבור מהווה מסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה, זאת בתקופה של עד 5 שנים לאחר שהופסקה פעילות מוסד הציבור; לעניין זה, יראו מוסד ציבור כמסגרת המשך למוסד בעל חוב שפעילותו הופסקה אם יש זהות מהותית בין המוסד החדש לבין מוסד הציבור בעל החוב שפעילותו הופסקה, בין היתר בשים לב לעניינים האלה: מטרות מוסד הציבור, זהות המייסדים, ההנהלה, חברי הוועד והעובדים, אופי הפעילות, מיקום הפעילות ורצף הפעילות;

(ג) נפסקה פעילות מוסד ציבור בעל חוב שמקורו במעשה או במחדל של חבר ועד או של בעל תפקיד אחר במוסד – רשאי החשב הכללי, בהמלצת ועדת התמיכות, לקבוע כי מוסד הציבור המהווה מסגרת המשך לא יקבל תמיכה כל עוד לא הופסקה כהונתו של אותו חבר ועד או בעל התפקיד האחר במוסד; הפסקת תמיכה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום הקמת מוסד ציבור המהווה מסגרת המשך;

(ד) כתנאי לאישור התמיכה, רשאי החשב הכללי לדרוש ממוסד הציבור מידע ומסמכים הנוגעים לעניינים האמורים בפסקאות (א) ו-(ב);

48. גביית כספים ממוסד ציבור נתמך

(א) גביית כספים לפי נוהל זה תתבצע באחת או יותר מהדרכים האלה, לפי הסדר המפורט להלן:

(1) קיזוז הסכום מכספי התמיכות שמגיעים למוסד מאותו המשרד באותה שנה;

(2) קיזוז הסכום מכספי התמיכות שמגיעים למוסד ממשרדים אחרים באותה שנה;

(3) מימוש הכספים מתוך סכום הערבות, שנתן לשם כך המוסד, במסגרת בקשתו לתמיכה, אם ניתנה;

(4) קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיים שלהם זכאי המוסד מהמשרד; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;

(5) קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיים שלהם זכאי המוסד ממשרדים אחרים ; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;

(6) קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד מהמשרד כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;

(7) קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד ממשרדים אחרים כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;

(8) הגשת תביעת השבה כנגד המוסד.

(ב) קיזוז לפי סעיפים קטנים (א)(2), (5), עד (7) ייעשה באישור החשב הכללי לאחר שהתייעץ עם נציגי המשרדים הנוגעים לעניין.

(ג) במסגרת החלטתה לפי סעיף זה, רשאית ועדת תמיכות להימנע מלחייב את מוסד הציבור להשיב הפרשי הצמדה וריבית ביחס לסכומים הנדרשים, או להפחיתם, אם ראתה כי טיב החריגה מהוראות הנוהל ויתר נסיבות העניין מצדיקים זאת. החלטה זו תנוהל בהתאם לסעיף 20 לנוהל.

(ד) החלטה לפי סעיף זה לשנות, לעכב או להפסיק תשלום תמיכה שאושרה, תתקבל בוועדת התמיכות והיא תדווח עליה למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי.

פרק י': הוראות וכללים נוספים

49. מידע על תמיכות

(א) החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט מזמן לזמן ולא פחות מפעמיים בשנה את שמותיהם של מוסדות הציבור הנתמכים ואת סכומי התמיכה שאושרו להם, במבחני התמיכה השונים של כל משרדי הממשלה.

(ב) ועדת התמיכות תודיע לחשב הכללי כי התקבלה החלטה על שלילה, הפחתה או הפסקת תמיכה במוסד ציבור, או כי התבצעו הליכי גביה כלפי מוסד ציבור. החשב הכללי יודיע בכתב לכלל משרדי הממשלה הנוספים הנותנים תמיכה ציבורית מתקציב המדינה לאותו מוסד ציבור, על פרטי הצעדים שננקטו ועל הנסיבות שגרמו להם.

50. הוראות וכללים נוספים

מבלי לגרוע מסמכויותיו לפי נוהל זה, רשאי החשב הכללי לקבוע הוראות וכללים ליישום נוהל זה.

51. ביטול

הנוהל הקודם – בטל.

52. תחילה ותחולה

(א) תחילתו של נוהל זה, ביום א' בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) (להלן – יום התחילה).

53. הוראת שעה לתמיכות בגופי הספורט

(א) על אף האמור בנוהל, מיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) ועד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026) יקראו את הנוהל כך:

(1) בסעיף 2 לנוהל, אחרי ההגדרה "בקשת תמיכה" יבוא:

"גופי ספורט" – אגודת ספורט, מועדון ספורט, וארגון ספורט, כהגדרתם בחוק הספורט, התשמ"ח-1998[6];

"גוף ספורט בינוני" – גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום העולה על מאה אלף שקלים חדשים ולא יותר מחמש מאות אלף שקלים חדשים;

"גוף ספורט גדול" – גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום העולה על חמש מאות אלף שקלים חדשים;

"גוף ספורט קטן" – גוף ספורט אשר בעד השנה שקדמה לשנת התמיכה, אושרה לו תמיכה בסכום שאינו עולה על מאה אלף שקלים חדשים ומחזור פעילותו נמוך ממיליון שקלים חדשים;";

(2) בסעיף 4 לנוהל, יקראו את סעיף קטן (ה) פסקה (2), כך שבסופה יבוא "על אף האמור בפסקה זו, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש][7] (להלן – פקודת מס הכנסה), יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי, ככל שיידרשו;";

(3) בסעיף 8 לנוהל, יקראו את סעיף קטן (ב), כך שבסופו יבוא "על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהא רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.";

(4) בסעיף 9 לנוהל, יקראו את סעיף קטן (ב), כך שבסופו יבוא "על אף האמור, גוף ספורט קטן שמחזור פעילותו נמוך מחמש מאות אלף שקלים חדשים ואינו נושא באישור זכאות מס לתרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, יגיש דוח כספי לא מבוקר ומסמכים נוספים בהתאם להנחיות החשב הכללי ככל שיידרשו; עם זאת, החשב הכללי יהא רשאי לדרוש מגוף ספורט מעין זה דוח כספי מבוקר בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.";

54. הוראת שעה בתמיכה לפי משתתפים

על אף האמור בנוהל, מיום י"א בכסלו התשפ"ו (1 בינואר 2026) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), יתווסף אחרי סעיף 45 (5) (ג) יתווסף הסעיף הבא:

(10) היעדרות בשל טיפולים לילד של משתתף המתמודד עם קשיים רגשיים, חברתיים, התנהגותיים או בעל מוגבלויות פיזיות, התפתחותיות או קוגנטיביות.

י"ט בכסלו התשפ"ו (9 בדצמבר 2025)

(803-35-2023-000108)

בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר

[1] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשנ"ב, עמ' 34.

[4] י"פ 8480, כ"ד בתשרי התש"ף (23.10.2019), עמ' 482; תיקון לנוהל פורסם בי"פ 8981, כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020), עמ' 7207 [תוקפו של תיקון זה מיום כ"ג בתמוז התש"ף (15.7.2020) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)]; תיקון לנוהל פורסם בי"פ 9106, ג' בתשרי התשפ"א (21.9.2020), עמ' 2; תיקון לנוהל פורסם בי"פ 9255, י"ג בכסלו התשפ"א (29.11.2020), עמ' 1732; תיקון לנוהל פורסם בי"פ 9426, ב' באדר התשפ"א (14.2.2021), עמ' 3640 [תוקפו של תיקון זה מיום ב' באדר התשפ"א (14 בפברואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)]; תיקון טעות דפוס פורסם בי"פ 9440, י' באדר התשפ"א (22.2.2021), עמ' 3774..

[5] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[7] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120