תוכן עניינים

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': טיוב מאגר נתוני אשראי. 2

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע. 2

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 3

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 3

ו. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע. 3

"סימן א': הגדרות לפרק י"ב";. 12

"סימן ב': פיקוח ובקרה";. 12

"סימן ב': הודעה על פגמים ונקיטת אמצעים למניעת פגיעה. 17

1. תיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019. 22

2. תחילה. 22

דברי הסבר. 22

 

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': טיוב מאגר נתוני אשראי

 

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

 

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק_': טיוב מאגר נתוני אשראי.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו ועיקרי החוק המוצע

 

חוק נתוני אשראי, התשע"ו - 2016 (להלן – החוק) שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכל למען המטרות הקבועות בחוק - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

החוק נכנס לתוקף ביום ט"ז בניסן התשע"ט  (12 באפריל 2019), ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין השאר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה, ומספקת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, כדי לשכלל את שוק האשראי בישראל. מאז החל שיתוף המידע בהתאם להוראות החוק הצטברו מספר נושאים המצריכים את תיקון החוק, כדי להבטיח המשך פעילות יעילה של המערכת, לטובת הלקוחות. החוק המוצע נועד להסדיר נושאים שונים לשם כך, ובין השאר לקבוע הוראות שיסדירו את אופן עבודת המאגר, לרבות מתן הוראות לעניין תיקון פגמים, לקבוע הוראות שירחיבו את השימושים במידע המתקבל מאת המאגר, כדי לאפשר את שכלול שוק האשראי בישראל, ועוד הוראות שונות הנצרכות לאור הפקת לקחים מפעילות המאגר בשנים האחרונות, הכל כמפורט להלן.

 

יצויין כי תזכיר חוק דומה, תזכיר חוק נתוני אשראי (תיקונים שונים), התשפ"ב- 2021, (להלן – התזכיר הקודם) פורסם להערות הציבור ביום 11 באוקטובר 2021. החלטת הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026 מאמצת את ההסדרים שהוצעו בתזכיר הקודם, בתוספת מספר שינויים שנוספו בשל הניסיון שנצבר בשנים שעברו מאז שפורסם.

 

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקן חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

 

ו. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

דברי הסבר

כללי          חוק נתוני אשראי, התשע"ו - 2016 (להלן – החוק) שם לו למטרה לקבוע הסדר כולל לשיתוף בנתוני אשראי, ובו הוראות לעניין איסוף נתוני אשראי ממקורות המידע הקבועים בחוק, שמירתם במאגר מידע מרכזי המופעל בידי בנק ישראל ומסירת נתוני אשראי ממנו ללשכות אשראי לשם עיבודם והעברתם, בין השאר לנותני אשראי, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיות הלקוחות שהנתונים מתייחסים אליהם ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנדרש, והכל למען המטרות הקבועות בחוק - הגברת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, הרחבת הנגישות לאשראי, צמצום ההפליה במתן אשראי והפערים הכלכליים, ויצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל לשם ביצוע תפקידיו.

החוק נכנס לתוקף ביום ט"ז בניסן התשע"ט  (12 באפריל 2019), ומתוקף החוק, הקים בנק ישראל מערכת נתוני אשראי שעלתה לאוויר במועד האמור, אשר, בין השאר, אוספת נתונים ממקורות מידע המספקים אשראי ומרשויות ציבוריות, לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה, ומספקת מידע אודות לקוחות לנותני אשראי, בהתאם להוראות החוק, כדי לשכלל את שוק האשראי בישראל. מאז החל שיתוף המידע בהתאם להוראות החוק הצטברו מספר נושאים המצריכים את תיקון החוק, כדי להבטיח המשך פעילות יעילה של המערכת, לטובת הלקוחות. החוק המוצע נועד להסדיר נושאים שונים לשם כך, ובין השאר לקבוע הוראות שיסדירו את אופן עבודת המאגר, לרבות מתן הוראות לעניין תיקון פגמים, לקבוע הוראות שירחיבו את השימושים במידע המתקבל מאת המאגר, כדי לאפשר את שכלול שוק האשראי בישראל, ועוד הוראות שונות הנצרכות לאור הפקת לקחים מפעילות המאגר השנים האחרונות, הכל כמפורט להלן.

 יצויין כי תזכיר חוק דומה, תזכיר חוק נתוני אשראי (תיקונים שונים), התשפ"ב- 2021, (להלן – התזכיר הקודם) פורסם להערות הציבור ביום 11 באוקטובר 2021. החלטת הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026 מאמצת את ההסדרים שהוצעו בתזכיר הקודם, בתוספת מספר שינויים שנוספו בשל הניסיון שנצבר בשנים שעברו מאז שפורסם.

 

 

לפסקה 1  מוצע לתקן את סעיף ההגדרות ולמחוק את ההגדרה של חברת החשמל. בהתאמה, מוצע בהמשך הצעת החוק לתקן סעיפים נוספים (סעיפים 19(א)(5), (ב)(3), 37 89(א)(2), 113, ו - 123(ג) לחוק המתוקנים בסעיפים 6, 17, 38, 42 ו-44 להצעת החוק, בהתאמה) הנוגעים לחובה של חברת החשמל להעביר נתונים למאגר ובכך למעשה היא לא תחשב למקור מידע. הטלת החובה על חברת החשמל להעביר מידע למאגר נועדה להביא להרחבת המידע שבמאגר ולהפחתת התלות של הלקוחות במידע שבידי הבנקים. ואולם, כבר בעת חקיקת החוק עלו הסתייגויות הנוגעות להכללתה של חברת החשמל כמקור מידע במאגר. לאור הסתייגויות אלה וכן החשש כי המידע המצוי בידי חברת החשמל אינו מטויב דיו ואינו מדויק ולכן לא יוכל לסייע בהשגת המטרה, נקבע בסעיף 123(ג)(2) לחוק כי שר המשפטים, שר האוצר או הנגיד, רשאים בצו לדחות את מועד התחילה לעניין חברת החשמל בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים כל אחת. סמכות זו הופעלה כבר פעם אחת וצפויה להיות מופעלת שוב כך שמועד התחילה של החוק לעניין חברת החשמל עדיין לא חל עד היום והוא צפוי לחול באפריל 2025.

נכון להיום המאגר כולל נתונים לגבי כ-6.3 מיליון אזרחים, מהמערכת הבנקאית אך גם מנותני אשראי אחרים. נתון שמעיד על כך שיש במאגר מידע ביחס לאוכלוסייה רחבה כך שהחשש כי יהיה שיעור משמעותי של לקוחות שלא יהיה לגביהם מידע במאגר כיוון שאינם פעילים במערכת הפיננסית לא התממש. כמו כן, מבדיקות שנערכו מול חברת החשמל ורשות החשמל ממועד חקיקתו של החוק, עולה כי הנתונים הנמצאים כיום בידי חברת החשמל אכן אינם מטויבים, אינם מדויקים או מהימנים דיים. עובדה זו עשויה להוביל לפגיעה בלקוחות. כמו כן, מבדיקות מול לשכות האשראי ומול המשתמשים בדוחות האשראי עולה כי חוסר המהימנות של המידע יפגע ביכולת של גופים אלה להסתמך עליו וכן לאור העובדה שמדובר בשירות חיוני כלל לא ברור שניתן ללמוד ממנו לגבי מידת העמידה של לקוחות בהתחייבויות שנטלו על עצמם. לאור כל האמור לעיל, מוצע למחוק את ההסדר אשר נקבע במסגרת החוק לעניין חברת החשמל, הן לגבי היותה מקור מידע והן לגבי אפשרותה לקבל מידע מהמאגר ולעשות בו שימוש כקבוע בחוק.

כן מוצע למחוק את הגדרת "מנפיק אמצעי תשלום" ובמקום ההגדרה הקיימת העוסקת ב"תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), הנותן שירות של הנפקה של אמצעי תשלום, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019", תבוא ההגדרה "בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי". זאת, לאור הצורך לביצוע התאמות לשינוי מונחים בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, תשפ"ג-2023.

 

לפסקה 2   סעיף 7 לחוק קובע תנאי סף לקבלת רישיון להפעלת שירות נתוני אשראי. סעיף 7(ב)(2) לחוק קובע כי אחד מתנאי הסף הוא העדר זיקה (כפי שמפורטת בסעיף) למשתמש בנתוני אשראי וזאת כדי למנוע ניגודי עניינים בין לשכת אשראי לבין משתמש בנתוני אשראי. מוצע להרחיב את הזיקה כך שתחול ביחס לכל נותן אשראי ולא רק ביחס למשתמש בנתוני אשראי. הרחבה זו נדרשת כדי לשמור על הנייטרליות של לשכת האשראי וזאת כחלק מיצירת האמון של המשתמשים האחרים בשירות שלשכת האשראי מספקת להם והצורך למנוע כניסה של הלשכה לפעילות שיכולה לשים אותה בניגוד עניינים ובעימות בין אינטרסים שונים. כמו כן, יש חשיבות לכך שליבת הפעילות של לשכת האשראי והמיקוד שלה יהיה במתן שירות נתוני אשראי. יש למנוע מצב שבו לשכת אשראי תמנף את פעילות שירות נתוני האשראי שלה כיתרון לפעילות אחרת שלה, של מתן אשראי, ותמקד את המאמצים והעיסוק שלה בכך. החוק רואה את לשכות האשראי כגורם בלעדי שרשאי להחצין את המידע שנאסף במאגר לנותני אשראי ועל כן יש חשיבות גדולה בשמירה על פעילותן התקינה. לעניין זה מוצע למעט מהגדרת "נותן אשראי" מי שנותן אשראי אגב מכירת נכס או מתן שירות בלבד וכן הוא אינו מפוקח לעניין פעילות מתן האשראי, שכן במקרים אלה, ככלל, האשראי טפל לעיסוק העיקרי של מכירת נכס או שירות והחשש לניגוד עניינים אינו משמעותי.

מוצע להוסיף הסדר לעניין כשירות נושאי משרה בלשכת אשראי וסמכויות הממונה להתנגדות למינויים, זאת בדומה להסדרים אחרים שקיימים בפקודת הבנקאות, חוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981. בהתאם לכך מוצע לקבוע כי לא ימונה לנושא משרה בלשכת אשראי ולא יכהן כנושא משרה כאמור מי שלא עומד בתנאים המוצעים הקבועים בסעיף 7א, לרבות היעדר הרשעה בעבירה שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כנושא משרה ולא הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור.

מוצע לקבוע כי מוטלת על לשכת האשראי חובה תמסור לממונה הודעה על הכוונה למנות נושא משרה לפחות 60 ימים לפני תחילת כהונתו על מנת שתהיה לממונה השהות הנדרשת לבחון את תנאי כשירותו לתפקיד. הממונה רשאי, בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א), להודיע על כוונתו להתנגד למינוי נושא משרה בלשכת האשראי; לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, רשאי הממונה להתנגד למינוי, אם שוכנע כי נושא המשרה איננו מסוגל לבצע את תפקידו כנדרש בשל העדר ניסיונו המקצועי, קשריו עם לשכת אשראי או העדר התאמתו לתפקיד המוצע, לרבות משיקולים של יושר ויושרה. 

כמו כן, מוצע לקבוע במפורש כי לא ימונה ולא יכהן כנושא משרה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כנושא משרה בלשכה או אם יש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

 

לפסקה 3  מוצע לתקן את סעיף 11 לחוק ולהתאים את המונחים הקבועים בו למונחים המעודכנים, כפי שעוגנו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן- חוק חדלות פירעון), אשר נחקק ונכנס לתוקפו לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי.

 

לפסקאות 4 ו -18         מוצע לקבוע בסעיף 45 לחוק כי לשכת אשראי תוכל לקבל גישה למידע לא מזוהה הכלול במאגר, הדרוש לה לצורך שימוש סטטיסטי, לרבות פיתוח מודל סטטיסטי, וזאת לצרכים שונים, ובין השאר כדי לשקף לנותני אשראי או ללקוחות נתונים סטטיסטיים שיוכלו לאפשר להם לפעול בצורה מושכלת יותר. כך, בין השאר, תוכל לשכת אשראי לשקף לנותני אשראי נתונים מצרפיים, כגון אודות שיעורי ריבית או אודות נתוני החזר הלוואות, כדי לאפשר להם לשפר את החלטותיהם העסקיות, ובכך לשכלל את שוק האשראי. בנוסף, הלשכה תוכל לספק שירותים נוספים על בסיס נתונים מצרפיים כאמור, כפי שהותר לה בהתאם להוראות סעיף 12(ב) לחוק. בעקבות התיקון המוצע לסעיף 45 לחוק בסעיף 17 להצעת החוק, מוצע להתאים גם את הוראות סעיף 16 לחוק המפרט את מטרות המאגר ובפרט את הוראת סעיף קטן (ב)(4) המפנה להוראות סעיף 45 לחוק.

 

לפסקה 5 

סעיף קטן (א)   מוצע לערוך בסעיף 19(א) לחוק התאמות במונחים בהתאם לחוק חדלות פירעון ובהתאם לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, תשפ"ג-2023 אשר נחקקו ונכנסו לתוקפם לאחר חקיקת חוק נתוני אשראי.

סעיפים קטנים (ב) עד (ג)         מוצע לתקן את סעיף 19(א) עד (ג) לחוק ולקבוע כי בתי המשפט לא יימנו על מקורות המידע, ובהתאם לא יעבירו מידע למאגר נתוני האשראי. זאת, מאחר שהרלוונטיות של הנתונים אשר נקבע כי יועברו על ידי בתי המשפט לשאלת מוסר התשלומים של הלקוח היא מועטה. כמו כן, תיקון זה יתאים את הוראות החוק למציאות שלפיה בתי המשפט אינם מעבירים את המידע.  

עוד מוצע, בהתאם לתיקון סעיף 1 לחוק המוצע בסעיף 1 להצעת החוק, למחוק גם את ההתייחסות לחברת החשמל מסעיפים אלו בחוק.

סעיף קטן (ד)   מוצע לתקן את סעיף קטן (ד) של סעיף 19 לחוק.

פסקת משנה (1)          מוצע לקבוע כי רק מקור מוסמך, המפוקח על פי דין לעניין מתן האשראי, רשאי יהיה להעביר נתוני אשראי למאגר. ההוראה מוצעת כדי להבטיח כי המידע הנמסר למאגר יימסר על ידי נותן אשראי שהתנהלותו מפוקחת על פי דין באמצעות רגולטור שיש בפעולות האסדרה והפיקוח הנערכות על ידיו כדי להגן על הלקוחות, לגביהם וביחס לשירות הניתן להם נמסר המידע. פיקוח כזה מאפשר לוודא גם כי המידע אשר נמסר על ידי גופים אלה למאגר הוא מידע מדויק ומהימן. יצוין כי החוק חוקק בטרם חקיקתו של חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, אשר מחייב כל אדם העוסק במתן אשראי (או שירותים אחרים אשר נקבעו במסגרתו) לקבל רישיון, אלא אם כן נקבע לפי החוק כי הוא פטור מרישיון כאמור. משכך, קביעת ההגבלה המוצעת בעת חקיקתו של החוק היתה מביאה לרשימה מצומצמת מאוד של גופים אשר יכולים היו להעביר מידע למאגר – לא כך המצב היום.

פסקת משנה (2)          בכדי להבטיח אפשרות לגישה למידע גם אצל גופים קטנים יותר שאינם מפוקחים, ולאור התיקון המוצע לסעיף 19(ד)(1) כמפורט לעיל, אם הדבר יידרש, השר בהסכמת הנגיד ושר האוצר, יהיה רשאי לקבוע כי מקורות מידע נוספים, לרבות מקורות מוסמכים שאינם מפוקחים על פי דין, יהיו רשאים להעביר למידע למאגר (בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף).

 

פסקה 6    מוצע לתקן את סעיף 20 לחוק ולהבהיר כי סמכות הממונה לפי סעיף 20 לחוק נתונה לו גם כדי לאסור על מקור מידע להתחבר למאגר נתוני אשראי לשם העברת נתוני אשראי למאגר או כדי להגביל חיבור כאמור וזאת על אף האמור בסעיף 19 לחוק. הממונה יפעיל סמכות זאת בנסיבות חריגות, הכוללות נסיבות הנוגעות לחשש מפני פגיעה במהימנות המידע במאגר, באבטחת המידע של המאגר  או בשמירה על פרטיות הלקוחות. כמו כן מוצע לצמצם את החובה לפרסם את שמו של מקור מידע אשר הוגבלה או נאסרה עליו העברת המידע רק ביחס למקור מידע שדיווח למאגר ודיווחו הוגבל או הופסק, שכן בנסיבות אלה יש חשיבות שהציבור ידע על כך.

 

 פסקה 7   סעיף 22 לחוק מסדיר את בקשת הלקוח שלא יכללו לגביו נתוני אשראי במאגר. סעיף זה נועד להגן על פרטיותו של לקוח שאינו רוצה שהמידע עליו ייאסף ויוחזק במאגר. הסעיף נדרש כיוון שאיסוף המידע נעשה בדרך של OPT OUT (המידע על כלל האזרחים נאסף, למעט לגבי אלה שביקשו במפורש שלא להיכלל במאגר). עם זאת, הנתונים בבנק ישראל מעידים על כך שיש מעט מאוד אנשים שמבקשים שלא להיכלל במאגר משום שהם לא רוצים שהמידע עליהם ייאסף וישמר ובכך לשמור על פרטיותם (נכון להיום ישנם סך הכל 809 אנשים אשר הגישו בקשת אי הכללה, מבלי שביקשו לשוב למאגר סמוך לאחר מכן). לעומת זאת, רבים מן המבקשים שלא להיכלל במאגר חוזרים למאגר ממש בסמוך לבקשת אי ההכללה (כ- 12 אלף בקשות). זאת, ככל הנראה, כדי למחוק את הנתונים הקיימים לגביהם במאגר. יציאה מן מהמאגר רק לשם מחיקת הנתונים חוטאת לתכלית ההסדר הקבוע בסעיף 22 לחוק, פוגעת במהימנות המידע במאגר ובמידע שמועבר לנותן האשראי ואף פוגעת בלקוח, אשר ללא היסטוריית אשראי עשוי לקבל סירוב לבקשת האשראי שלו או שהאשראי אשר יינתן לו יהיה בתנאים פחות טובים מהתנאים אשר היו נקבעים לו אילו היתה לגביו היסטוריית אשראי כאמור.

סעיפים קטנים (א) עד (ג)        לאור האמור לעיל מוצע לקבוע מעין "תקופת צינון", אשר במהלכה- לקוח שביקש שהמידע אודותיו לא ייכלל במאגר, מידע לגביו לא יימסר לנותני האשראי, אך מחיקת הנתונים מהמאגר תעשה רק בחלוף שנה ממועד בקשת אי-ההכללה או מיום אי ההכללה בפועל, לפי המאוחר. הוספת ההתייחסות בסעיף למועד אי ההכללה בפועל נועדה לשקף את פער הזמנים אשר יכול שיהיה בין הגשת הבקשה על ידי הלקוח לבין ביצוע בקשתו בפועל. כך למשל במצב שבו יש במאגר נתונים לגבי לקוח בדבר אי פירעון ולכן הלקוח לא זכאי להגיש בקשה לאי הכללת נתונים עד תום שלוש שנים ממועד העברת הנתונים. אם הלקוח בכל זאת הגיש בקשה לאי הכללת נתונים ניתנת ללקוח אפשרות לבקש שהנתונים לא יכללו במאגר באופן עתידי כך שבקשתו לאי הכללת הנתונים נשמרת במערכת ומבוצעת אוטומטית בתום שלוש השנים ממועד העברת הנתונים בדבר אי הפירעון. 

אם הלקוח יבקש לשוב ולהיכלל במאגר במהלך אותה שנה, המידע שנאסף אודותיו יימסר לנותני האשראי לפי החוק, לרבות מידע שנאסף עליו לפני בקשת אי ההכללה (וכן מידע שנאסף בתקופת אי ההכללה). הסדר מוצע זה מאזן בין בקשת אי ההכללה של הלקוח (באותה תקופה המידע לא יימסר לגביו, וכן בחלוף שנה ימחק), לבין ניצול לרעה של ההסדר באופן שפוגע בתכליות המאגר ומבטיח כי יעשה בו שימוש למטרה לשמה נחקק.

סעיף קטן (ד)   מוצע לתקן את נוסח סעיף קטן (ה) של סעיף 22 לחוק כך שנתוני האשראי שאינם מאפשרים ללקוח להגיש בקשה לאי הכללה יכונו "נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב", ולא "נתונים המעידים באופן מובהק", שכן לא נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת הפירעון של החייב על בסיס הנתונים. הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון של החייב נעשית על ידי לשכת האשראי ונותן האשראי, בהתאם לנתונים שבפניהם ולמודלים שפיתחו. יצוין כי כאשר השר יפעיל את סמכותו בעניין זה, הנתונים שיקבעו יהיו כאלה שמצדיקים להכליל את הלקוח במאגר על אף בקשתו לאי הכללה במאגר. כמו כן, מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות לעניין תקופת ההגבלה שבמסגרתה לא ניתן להגיש בקשה לאי הכללה במאגר. זאת, כדי לאפשר את הגמישות הנדרשת בשל מאפייני הדיווח של מקורות המידע השונים והפער הקיים כיום בדיווחים של מקורות מידע מסוימים בין מועד היווצרות נתון אשראי מסוים אשר יכול להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב או אשר יכול להוות אינדיקציה לכך שחדל להתקיים נתון כאמור לבין מועד הדיווח על נתונים אלה. בהיעדר הגמישות ולאור הקביעה בחוק כיום כי נדרש למנות את מניין תקופת ההגבלה ממועד העברת הנתונים למאגר, נפגעים כיום לקוחות, למשל במקרה שבו נסגר תיק הוצאה לפועל, ניתן הפטר או הושלם הסדר חוב, שהם נתונים אשר מהווים אינדיקציה לכך שחדל להתקיים נתון המעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים – מטבע הדברים נוצר פער בין מועד סגירת התיק, מתן ההפטר או השלמת הסדר החוב לבין מועד הדיווח. 

 

פסקה 8           מוצע לקבוע בסעיף 23 לחוק, כי בקשת לשכת אשראי, משתמש בנתוני אשראי או מיופה כוח בתמורה לקבל מהמאגר נתונים שכבר נמסרו להם בעבר, אם המידע נדרש מהם לשם הליך משפטי בינם לבין הלקוח, או לצורך בקרה או פיקוח הנעשים על פי דין, או למטרות אחרות, תוגש באופן כפי שיקבע הממונה. זאת, כדי לאפשר נהלי עבודה אחידים ומוסדרים לעניין אופן הגשת הבקשות. כמו כן, מוצע לחדד כי בכל הנוגע למסירת נתונים אשר נמסרו ללשכה לשם עריכת חיווי אשראי לפי סימן ג', כי לשכת אשראי תהיה רשאית לקבל מבנק ישראל, לבקשת נותן אשראי, את הנתונים השמורים במאגר שנמסרו לה בעבר לפי הסימן האמור אם הנתונים דרושים לנותן האשראי לאחת המטרות הקבועות בסעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים.

 

פסקה 9           מוצע להוסיף לחוק את סעיף 24א המוצע ובו לאסור על נותן אשראי לבקש מלקוח דוח ריכוז נתונים לגביו או דוח אשראי אשר נמסר ללקוח מנותן אשראי אחר לפי החוק. זאת, במטרה למנוע את עקיפת ההוראות שנקבעו לפי החוק, אשר קובעות את התנאים להעברת דוח אשראי לנותן אשראי ומגביל את הכללתם של נתונים שונים בדוח האשראי הנמסר לנותן האשראי, לעומת הנתונים המופיעים בדוח ריכוז נתונים שיכול הלקוח לקבל לפי החוק. כך למשל בדוח ריכוז נתונים מופיעים תנאי ההלוואה של הלקוח. הצגת תנאי ההלוואה לנותן אשראי מתחרה עלולה לפגוע ביכולת של הלקוח לקבל ממנו הצעה מתחרה שתואמת את סיכון האשראי שלו וללא קשר לתנאי ההלוואה הקיימת שלו. כמו כן, מסירת המידע מן המאגר לנותני האשראי מבוססת על עקרון ההדדיות וזאת בין השאר כדי לתמרץ נותני אשראי למסור מידע למאגר ובכך להגדיל את היקף המידע הנמצא בו. מתן אפשרות לנותני האשראי לקבל את המידע אודות הלקוחות בדרך עוקפת, פוגעת, בין השאר, בעקרון ההדדיות שנקבע בחוק. 

 

פסקאות 10 ו- 21         מוצע לתקן את סעיף 25 לחוק ולאפשר למשתמש בנתוני אשראי להשתמש במידע שהופק  מנתוני אשראי של לקוח לצרכים סטטיסטיים, באופן שיסייע לו להעריך את סיכון האשראי של לקוחותיו, אך בתנאי שניתנה הסכמה מפורשת של הלקוח, וכן הוסרו פרטיו המזהים של הלקוח. זאת כדי לאפשר את פיתוח המודלים הסטטיסטיים שעליהם מתבסס נותן האשראי ובכך לשכלל את שוק האשראי. מידע זה יאפשר גם לנותני האשראי לתקף את המודלים שעליהם הם מתבססים לצורך קבלת החלטה אם לתת אשראי, ובאלו תנאים, ולהוביל לשיפור אופן קבלת החלטות נותני האשראי, להרחיב את מתן האשראי והנגישות לאשראי, בהתאם לתכלית החוק. כדי לפתח מודלים ולתקף אותם יש צורך לאפשר לנותן האשראי לקשר בין נתוני האשראי של הלקוח לבין נתונים אחרים שיש לנותן האשראי לגביו. כך למשל כדי לדעת האם מודל חיתום האשראי מנבא נכון האם לקוח עם נתוני אשראי מסוימים יעמוד בהחזר האשראי, יש צורך לבדוק האם בפועל לקוחות עם אותם נתונים עמדו בהחזר האשראי או לא. עם זאת, בשל רגישות המידע מוצע כי שמירת המידע וההחזקה בו יהיו באופן שבו הפרטים המזהים של הלקוח יוסרו וההצלבה בין המידע תעשה באופן מבוקר. לשם כך מוצע להסמיך את הממונה לקבוע הוראות שונות ליישום הסעיף, לרבות בעניין  הפרטים המזהים של הלקוח אשר יוסרו מנתוני אשראי, אופן השמירה וההחזקה של נתוני האשראי ואופן קבלת הסכמת הלקוח.  מובהר כי שמירת הנתונים על ידי נותן האשראי, כפופה גם לכל דין רלוונטי אחר, כגון דיני הגנת הפרטיות.

כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 53 לחוק ולקבוע כי משתמש אשר עשה שימוש בנתוני אשראי של לקוח לצרכי פיתוח ותיקוף מודלים רשאי לשמור את המידע שבו הוא עשה שימוש כאמור לתקופה הנדרשת ובלבד שזו שלא תעלה על ארבע שנים. מוצע להקנות לשר, בהסכמת הנגיד, סמכות לקבוע תקופה שמירה אחרת. בתום התקופה כאמור משתמש בנתוני אשראי נדרש למחוק את המידע.  

 

פסקה 11  מוצע לתקן להאריך את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א)(2) שעד אליה נדרש משתמש בנתוני אשראי להעביר נתונים למאגר כך שבמקום שנה תוארך התקופה המקסימאלית לשנתיים. כמו כן, מוצע כי הסמכות הנתונה כיום לשר המשפטים, בהסכמת הנגיד, להאריך תקופה זו תוקנה לנגיד. זאת, מאחר שהניסיון מראה שנדרשת בהקשר זה התייחסות ספציפית לכל מקרה ומקרה לגופו. גמישות זו פחות מתאימה להסדרה בחקיקת משנה.

כמו כן, מוצע לתקן את המגבלה הקיימת כיום בסעיף 26(א)(4) לחוק, אשר קובעת כי הסכמת לקוח בהתאם לדרישות הסעיף יכולה להינתן רק לגבי עסקת אשראי מסוימת. המגבלה הקיימת היום אינה מתאימה לאופי שוק האשראי ולפעילותם של נותני האשראי. נותן האשראי מעריך את כושר הפירעון של הלקוח באופן כוללני, הבוחן את כל תיקי האשראי שלו במאוחד. הדרישה לעשות שימוש בנתוני האשראי רק ביחס לעסקת אשראי מסוימת יוצרת הפרדה מלאכותית אצל נותן האשראי בין מה שהוא יודע לגבי הלקוח ביחס לעסקת האשראי המסוימת לבין שאר עסקאות האשראי של אותו לקוח. על כן מוצע לאפשר לנותן האשראי לקבל את הסכמת הלקוח באופן רחב יותר, כך שהיא תחול גם ביחס להבטחת קיום תנאי העסקה ולא רק לשם ההתקשרות בעסקת האשראי ותאפשר לנותן האשראי להשתמש בנתוני האשראי גם לגבי עסקאות אשראי אחרות של אותו לקוח ובלבד שהן נכרתו עם הלקוח טרם קבלת הסכמתו למסירת נתוני האשראי וכן הלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לשימוש זה.

מוצע לתקן את סעיף קטן (ב) כך שבמקום ההסמכה הנתונה כיום לשר, בהסכמת הנגיד, בסעיף קטן זה יוסמך הנגיד לקבוע כי נותני אשראי, מסוג שיקבע, יהיו רשאים לבקש דוח אשראי מלשכת האשראי אף שאינם מעבירים או מתחייבים להעביר נתוני אשראי למאגר. מדובר בחלק מהותי לניהול מאגר נתוני האשראי ולכן מתאים יותר להעביר את הסמכות לנגיד כאמור.

 

פסקה 12  מוצע למחוק את התנאי הקבוע בסעיף 31 למסירת הודעה ללקוח על ידי נותן האשראי הקבועה בסעיף זה רק למקרה שבו נותן האשראי שינה לרעה את תנאי עסקת האשראי עם הלקוח. באופן זה יידרש נותן האשראי להודיע ללקוח על כך קבלת דוח אשראי. כמובן, שאין בכך כדי לפגוע בחובת נותן האשראי להודיע ללקוח על שינוי לרעה של תנאי עסקת האשראי בהתאם לדין הכללי.

 

פסקה 13 מוצע לתקן את סעיף 33 בחוק המסדיר את האפשרות לקבל חיווי אשראי. ראשית, מוצע לשנות את המשמעות של חיווי אשראי כך שהוא יורחב ויתייחס באופן רחב יותר להערכת הסיכוי כי הלקוח יעמוד בפירעון התשלומים שבהם הוא התחייב ולא רק בשאלה האם לתת ללקוח אשראי או לא. הרחבה זו תאפשר מנעד רחב יותר של תשובות לנותן האשראי ולא רק תשובה בינארית של כן או לא. בתקופת הפעילות של המאגר עלה כי ישנם לקוחות אשר סובלים מהבינאריות הזו, שכן אם יש לגביהם מידע "שלילי" מסוים במאגר לצד מידע "חיובי", לרוב ניתנת לגביהם תשובה שלילית (ביחס לשאלה האם לתת להם אשראי), שכן החוק לכאורה לא מאפשר לתת תשובה מורכבת יותר.

כמו כן, מוצע להרחיב את קשת המקרים שבהם ניתן יהיה לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת קיום תנאי העסקה ולא רק לשם התקשרות עם הלקוח בעסקה חדשה. זאת, לאור הצורך העולה מהשוק לקבל חיווי אשראי גם לשם הבטחת קיום תנאי העסקה, ולאור ההבנה כי חיווי אשראי יסייע ללקוחות לקבל אשראי בסוגי עסקאות מתן אשראי מורכבות יותר מסוגי העסקאות אשר ראה לנגד עיניו המחוקק בעת חקיקתו של החוק. חיווי אשראי, במובחן מדוח נתוני אשראי מבטיח כי הפגיעה בפרטיות הלקוח תהיה מועטה, בהשוואה להיקף המידע הנמסר בעת העברת דוח אשראי. כך, למשל, נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי לקבל חיווי אשראי במצב שבו ביחס לעסקה קיימת, נדרש שינוי אמצעי התשלום, או לשם שינוי מסגרת אשראי לעניין חוזה קיים לשימוש באמצעי תשלום. חיווי האשראי יינתן בתנאי שנותן האשראי עמד בחובת היידוע הקבועה בסעיף 33 לחוק.

בנוסף, מוצע להסמיך את השר, בהתייעצות עם הנגיד, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם נותן אשראי יהיה רשאי לבקש חיווי אשראי גם לגבי מי שהוא אינו הלקוח שלו נתן אשראי ובלבד שהדבר נדרש לצורך מתן האשראי ללקוחו. בהתאם לצורך שעלה מהשוק, ישנן עסקאות אשראי, כדוגמת ניכיון שיקים, אשר החיווי שנדרש אינו לגבי לקוחו של נותן האשראי אלא לגבי מישהו אחר. במקרה של ניכיון שיקים- לגבי מושך השיק. הסמכה זו נועדה לאפשר חיווי אשראי במצבים אלה תוך השארת גמישות לקבוע תנאים לקבלת החיווי, כמו למשל יידוע של מי שאינו לקוחו בדבר חיווי האשראי, בנסיבות שבהן הדבר אפשרי, וכן נסיבות נוספות שבהן נמצא כי מוצדק לאפשר הסדר זה.

 

פסקה 14  מוצע לערוך תיקוני נוסח שונים בסעיף 34 לחוק, וזאת כדי שניתן יהיה להטיל בגין הפרה של הוראותיו עיצום כספי, בדומה לנוסח הקבוע בסעיף 28 לחוק. 

 

 פסקה 15 בדומה לתיקון סעיף 22(ה) המוצע בסעיף 7(4) להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 35 לחוק כך שנתוני האשראי שמאפשרים להעביר את כלל המידע על הלקוח ללשכת האשראי יכונו "נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב" ולא "נתונים המעידים באופן מובהק" על כך. כאמור, לא נכון שהחוק ינקוט עמדה באשר ליכולת הפירעון של החייב על בסיס הנתונים הנמצאים במאגר. הערכת הסיכוי באשר ליכולת הפירעון של החייב נעשית על ידי לשכת האשראי ונותן האשראי, בהתאם לנתונים שבפניהם ולמודלים שפיתחו. גם באופן זה מוצע לסייע לאותם לקוחות שנפגעו מהבינאריות של חיווי האשראי. הנוסח הקיים הקשה על לשכות אשראי לתת חיווי אשראי שאינו שלילי ביחס לאותו לקוח שיש לגביו נתונים אשר לפי החוק בנוסחו כיום הינם "נתונים המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים בהם התחייב". 

 

פסקה 16  מוצע לבטל את סעיף 37 לחוק כחלק מביטול הוראות הסעיפים העוסקים בחברת החשמל, כמבואר בדברי ההסבר לתיקון סעיף 1 לחוק המוצע בסעיף 1 להצעת החוק.

 

פסקה 17

סעיף קטן (א) מוצע לתקן את סעיף 38 לחוק בהתאם לתיקון סעיף 35 לחוק המוצע בסעיף 14 להצעת החוק, לעניין נתונים היכולים להעיד על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון התשלומים שבהם התחייב מהנימוקים אשר פורטו לעיל.

סעיף קטן (ב)   מוצע לתקן את סעיף קטן (ה) של סעיף 38 לחוק כך שהמילים "תמורת תשלום וכפי שיקבע הנגיד" ימחקו ובמקומם יבוא "הנגיד רשאי לקבוע תשלום בגין מסירת מידע כאמור וכן תנאים שבהתקיימם לא ייגבה תשלום". שינוי זה נובע מתוך כוונה להקנות לנגיד שיקול דעת גם שלא לדרוש תשלום  או תנאים שבהתקיימם לא יגבה תשלום, כגון אם המידע מוצג לו באופן נגיש באיזור האישי באתר האינטרנט של בנק ישראל וכן במקומות מונגשים או מרכזיים נוספים.

 

פסקה 20         מוצע לקבוע כי נותן אשראי לא יוכל להחזיק בחיווי אשראי למשך תקופה העולה על 60 ימים מיום קבלתו ובתום תקופה זו יהיה עליו למחוק את חיווי האשראי. זאת, לאור רגישותו של חיווי האשראי אשר מבוסס על נתונים שנמסרים מהמאגר.

 

פסקה 21         מוצע להסמיך את הממונה לאסור או להגביל לצמיתות או לתקופה שיקבע מסירה של חיווי אשראי על ידי לשכת אשראי אם מצא כי הדבר דרוש לשם שמירה על מטרות חוק זה והתקיימו נסיבות חריגות. זאת, למשל, במקרה בו מוצא הממונה שהנותן האשראי עשה שימוש בחיווי האשראי שלא בהתאם להוראות החוק.

 

פסקה 22          מוצע לאחד את התקופות הקבועות בסעיף 56(ג) לחוק לעניין תקופות הבירור של בקשת לקוח למחיקה, להשלמה או לתיקון מידע ומשלוח המידע המעודכן לבנק ישראל, כך שבמקום שתי תקופות של 7 ימים כל אחת ייקבע כי כלל ההליך צריך להסתיים בתוך 14 ימי עסקים. זאת, לאור הניסיון אשר הצטבר בטיפול בקשות כאמור של לקוחות אשר הראה כי חלוקת הימים הקבועה בסעיף אינה מעשית. 

 

פסקה 23         מוצע להוסיף הוראה בסעיף 58 לחוק, העוסק בסודיות, אשר תאפשר גילוי ידיעה או מסמך אשר יש בהם מידע על לקוח אם הדבר נדרש, לדעתו של הממונה, לצורך הליך פלילי או הליך אכיפה מנהלי. הדבר נועד לסייע בהליך החקירה הפלילי ובהליך האכיפה המנהלי במקרה הצורך אם מוצא הממונה כי הדבר דרוש לשמירה על ענייני הלקוחות. כמו כן, מוצע לאפשר גילוי ידיעה או מסמך כאמור גם במקרה שבו קיים לדעת הממונה חשש לפגיעה בחיי אדם. הדבר נועד לאפשר לממונה לטפל באופן הטוב ביותר בפניות של לקוחות שמהם עולה חשש לחיי אדם, כגון מקרים בהם הפונה מאיים בהתאבדות.

 

פסקה 24         מוצע להוסיף הוראה לפי בנק ישראל יוכל להחזיק את המאגר שלא במתקניו, ולצד זאת להבהיר כי הדבר יעשה בכפוף להתייעצות עם הממונה על הגנת הפרטיות, כאמור בסעיף 16(ג) לחוק העיקרי.

 

פסקאות 25-28 לאור הרחבת הסמכויות של הממונה המוצעות במסגרת התיקונים לפרק י"ב לחוק, מוצע להוסיף לכותרת העוסקת בפיקוח גם "בקרה" ולחלק את הפרק לסימנים. כמו כן מוצע להעביר את ההגדרה "גוף מפוקח" מסעיף 85 לתחילתו של הפרק.

 

פסקה 29         מוצע לתקן את סעיף 84(א) לחוק, ולקבוע כי לא ידרש פרסום הודעה על מינוי מפקח ועל שינוי לגבי מינויו באתר האינטרנט של בנק ישראל, וזאת מאחר שפרסום הודעות כאמור הקשה על גיוס מועמדים לתפקיד.

 

פסקה 30 ו- 31 מוצע לתקן את סעיף 85 לחוק ולהבהיר כי הסמכויות של המפקח אשר נקבעו בסעיף מוקנות גם לממונה עצמו ולא רק למפקח אשר מונה והוסמך על ידו בהתאם להוראות סעיף 84. כמו כן, מוצע להרחיב את הסמכויות המוקנות בסעיף לגבי חדירה לחומר מחשב גם למיופה כוח בתמורה. זאת, במקרים חריגים שייקבעו על ידי הממונה, כאשר קיים חשש של ממש לפגיעה בפרטיות של הלקוחות או באבטחת מידע. כאשר המטרה היא לפקח על עמידתו של מיופה הכוח בהוראות לפי החוק.

בהתאמה מוצע בסעיף 28 להצעת החוק לתקן את נוסחו של סעיף 86 לחוק כך שהוראותיו יחולו גם על מיופה כוח בתמורה.

 

פסקאות 32-33            במקום ההסדר אשר מגביל את האפשרות של הממונה להסתייע במומחה רק במקרים ובתנאים אשר נקבעו בסעיף 87(א) לחוק, מוצע הסדר גמיש ורחב יותר אשר יאפשר לממונה להסתייע בבודק שאינו עובד בנק ישראל לשם ביצוע כלל תפקידי הפיקוח והבקרה. בודק חיצוני יפעל מטעם הממונה, בהתאם להנחיותיו ולהוראותיו ותחת פיקוחו בהתאם להוראות סעיפים 87א עד 87ג המוצעים.

יובהר כי בודק חיצוני אינו יכול להפעיל סמכות הכרוכה בהפעלה של שיקול דעת שניתן לממונה לפי דין. זאת, בין השאר, בהתאם לכללי המשפט המינהלי.

מוצע לקבוע בסעיף 87ב לחוק מהם תנאי הכשירות שצריך לעמוד בהם בודק חיצוני וכן להסמיך את הממונה לבטל אישור לשמש בודק חיצוני או להתלותו בהתקיים תנאים מסוימים.

כמו כן מוצע בסעיף 87ג המוצע להקנות לבודק סמכויות לדרוש מידע מגוף מפוקח, וכן מגורמים נוספים הקשורים לגוף המפוקח בהווה או בעבר.

כמו כן, על אף שסעיף 58 לחוק מחייב גם את הבודק החיצוני בחובת הסודיות הקבועה באותו סעיף, מאחר שהסעיף מתייחס רק למידע לגבי לקוח בעוד שהמידע אליו נחשף בודק חיצוני הוא רחב יותר, מוצע לקבוע חובת סודיות ספציפית אשר תחול על בודק חיצוני  (סעיף 87ג(ג) המוצע) אשר הפרתה מהווה עבירה פלילית (בהתאם לסעיף 89(ג)(7) המוצע בסעיף 33(3) להצעת החוק). 

  עוד מוצע לתקן את הוראת סעיף 87(ב) לחוק ולקבוע כי מידע מדגמי יימחק ממאגרי המידע של הבנק רק כאשר אינו נדרש עוד באופן סביר להמשך הליכי הפיקוח. עם זאת, מוצע לקבוע כי מידע מדגמי לא יישמר יותר משלוש שנים אלא אם כן הוא נדרש להליכים לפי פרקים י"ג  וי"ד לחוק (אכיפה פלילית ומנהלית).  מטרת ההסדר המוצע היא שלא לפגוע בהליכי האכיפה אשר נקבעו בחוק. שכן נוסח הסעיף כנוסחו היום המחייב את מחיקת המידע המדגמי לא יאוחר מששה חודשים ממועד איסופו או מסירתו (או מועד מאוחר יותר שקבע השר – סמכות אשר טרם הופעלה על ידו), אינו עולה בקנה אחד עם הימשכות הליכי הפיקוח והבקרה ומשכך, הוא אינו מאפשר למעשה את שמירת הראיות הנדרשות לצורך הליכים אלה.

 

פסקה 34  בהמשך לתיקונים המוצעים לעניין הבודק החיצוני מוצע לתקן את סעיף 88 לחוק ולהחיל את חובת ההזדהות גם עליו.

 

פסקה 35         מוצע להוסיף את סעיפים 88א ו- 88ב המוצעים לחוק, שיאפשרו מתן הוראות על ידי הממונה בנוגע לתיקון פגמים שהתגלו בפעילותם של לשכת נתוני אשראי, לשכת מידע על עוסקים, מיופה כוח בתמורה, מקור מידע או נותן אשראי. סעיפים אלה נועדו, בין השאר, להבנות את תהליך האכיפה לגבי גופים שעליהם הממונה אינו מפקח באופן ישיר, כגון נותני אשראי בסיכון נמוך. כך, למשל, במקרה שבו הממונה סבור כי נותן אשראי מגיש ללשכה בקשה לקבלת נתוני אשראי מהמאגר או חיווי אשראי שלא בהתאם להוראות החוק, רשאי הממונה להורות לו להפסיק זאת. במקרה שבו המפר לא מילא אחר הוראותיו של הממונה, יהיה הממונה רשאי להטיל עליו עיצומים כספיים כפי שייקבע בסעיפים 92(28) ו-(29) המוצעים בסעיף 35(1)(ז) להצעת החוק.

סעיפים דומים קיימים בדברי חקיקה אחרים, למשל בסעיפים 8א ו-8ג לפקודת הבנקאות, 1941.

 

פסקה 36  מוצע לתקן את סעיף 89 לחוק ולמחוק את העבירה הפלילית הנוגעת לחברת החשמל וכן לקבוע בסעיף קטן (ב)(1) שבו כי ניתן יהיה להטיל קנס גם על מי שעשה שימוש בחיווי אשראי שלא למטרה שלשמה התבקש בניגוד לסעיף 25(א) לחוק וכן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על נותן אשראי שהחזיק בחיווי אשראי למשך תקופה ארוכה מהתקופה אשר נקבעה בסעיף 53א או שלא מחק אותו בתום התקופה האמורה בסעיף 53א.

כמו כן, מוצע לתקן את סעיף קטן (ג) של סעיף 89 לחוק ולהוסיף בו הוראה הקובעת כי גם בודק חיצוני שהפר את הוראות סעיף 87ג(ג) לחוק, יהיה נתון לעונש הקבוע בסעיף 89(ג) לחוק.

 

פסקה 37   מוצע לתקן את סעיף 91 לחוק אשר קובע את הסכום הבסיסי להטלת העיצום הכספי ולקבוע כי הסכום הבסיסי לעניין נותן אשראי בסיכון נמוך כהגדרתו בסעיף 26(א)(3) לחוק יהיה בסכום של 5,000 שקלים חדשים. נותן אשראי בסיכון נמוך הינו גוף שאינו נדרש ברישיון ואינו מפוקח לעניין פעילות האשראי שלו ולכן סכום העיצום עליו נמוך באופן יחסי. עוד מוצע לקבוע שהסכום הבסיסי לעניין נותן אשראי שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) יהיה 100,000 שקלים חדשים. נותני אשראי אלה הם בעלי רישיון ומפוקחים על פעילות האשראי שלהם. עם זאת, הם אינם מדווחים למאגר או משתמשים בו ולכן הקשר שלהם עם המאגר ועם הממונה כגורם מפקח פחות הדוק. לפיכך מוצע לקבוע סכום בסיסי נמוך יותר מאשר של נותני אשראי הנמצאים בקשר הדוק ותכוף עם המאגר והממונה.

 

פסקה 38         מוצע לתקן את סעיף 92 לחוק אשר קובע את רשימת ההפרות שבשלן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי, בהתאם לשינויים המוצעים בהוראות החוק וכן להוסיף לסעיף הוראות חוק נוספות שבשל הפרתן יהיה ניתן להטיל עיצום כספי, לשם פיקוח ואכיפה מיטביים.

פסקה (1)(א)    מוצע להרחיב את הסמכות להטיל עיצום גם לגבי מקור מוסמך המדווח לפי סעיף 19(ד)(2) לחוק שהעביר מידע למאגר שלא בהתאם להוראות הסעיף וכן מוצע להרחיב את הסמכות להטיל עיצום כספי גם לגבי הפרה של הוראות הממונה על ידי מקור מידע או מקור מוסמך אשר נקבעו בהתאם להוראות סעיף 19(ד)(3) לחוק.

פסקה (1)(ב)    מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על נותן אשראי אשר ביקש מלקוח לקבל דוח ריכוז נתונים לגביו בניגוד להוראת סעיף 24א המוצע בסעיף 9 להצעת החוק.

פסקה  (1)(ג)    בפסקה (9) בסעיף קטן (ב) לחוק מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי גם על מי שעשה שימוש בחיווי אשראי שלא למטרה שלשמה התבקש בניגוד לסעיף 25(א) לחוק.

פסקה (1)(ד)    מוצע להוסיף את פסקה (9א) לסעיף 92(ב) לחוק ולקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מי שעשה שימוש בנתוני אשראי של לקוח שקיבל מהמאגר לצורך פיתוח ותיקוף מודלים ללא הסכמתו המפורשת של הלקוח או שלא בדרך שהורה הממונה בניגוד להוראת סעיפים 25(ג) ו-(ד) המוצעים בסעיף 10 להצעת החוק.

עוד מוצע להוסיף את פסקה (9ב) לסעיף 92(ב) לחוק ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על נותן אשראי אשר ביקש לקבל דוח אשראי לגבי לקוח שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי או הבטחת קיום תנאי עסקה או מבלי שהתקיימו התנאים להעברת דוח אשראי, בניגוד להוראות סעיף 27 לחוק.

פסקה  (1)(ה)   מוצע להוסיף את פסקאות (12א) ו-(12ב) לסעיף 92(ב) לחוק ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על נותן אשראי שביקש מלשכת אשראי חיווי אשראי שלא לשם התקשרות בעסקת אשראי עם אותו לקוח או שלא לשם הבטחת קיום תנאי העסקה או בניגוד לתנאי אחר אשר נקבע בסעיף 33 לחוק כנדרש לצורך קבלת החיווי. עוד מוצע להוסיף את פסקה (12ג) לסעיף 92(ב) לחוק ולקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על לשכת אשראי שביקשה מבנק ישראל נתוני אשראי לשם מתן חיווי אשראי, מבלי שהתקיימו בבקשה התנאים להעברת נתונים אלה, בניגוד להוראות סעיף 34.

סעיפים אלה נועדו להגביר את האכיפה על הפרות הנוגעות לחיווי אשראי.

פסקה  (1)(ו)    מוצע לקבוע כי ניתן להטיל עיצום כספי על לשכת אשראי או לשכת מידע על עוסקים אשר הביאו בחשבון לעניין דירוג אשראי נתונים דמוגרפיים בניגוד להוראות סעיפים 51 או 63 לחוק.

פסקה (1)(ז)     בהמשך לאיסור הקבוע בסעיף 53א על נותן אשראי להחזיק בחיווי אשראי לתקופה העולה על 60 ימים וחובתו למחוק את חיווי האשראי בתום תקופה זו מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מי שלא פעל בהתאם להוראות הסעיף האמור.

פסקה (1)(ח) לאור הסמכות אשר מוצע להקנות לממונה לאסור או להגביל מסירת חיווי אשראי לנותן אשראי מסוים לפי סעיף 54(ב) המוצע, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על לשכה אשר הפרה את הוראות הממונה כאמור.

פסקה (1)(ט)    בהמשך להרחבת הסמכויות של הממונה למתן הוראות בסעיפים 88א ו-88ב המוצעים בסעיף 32 להצעת החוק, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על מי שלא פעל בהתאם להוראות הממונה שניתנו לפי סעיף 88א או 88ב האמורים.

פסקה (2)  לאור הרחבת ההפרות שבשלן ניתן להטיל עיצומים כספיים לרבות הוספת סעיפים 88א ו-88ב המוצעים בסעיף 32 להצעת החוק גם לגבי נותני אשראי שאינם מקורות מידע או משתמשים בנתוני אשראי, נדרש להתאים את הסכום הבסיסי של העיצומים הכספיים כמוצע בסעיף 34 להצעת החוק.  גופים אלה לא נמצאים בקשר הדוק עם המאגר ועם הממונה כגורם מפקח ולכן מוצע לקבוע במפורש כי הממונה יוכל להטיל עיצום כספי רק לאחר הפעלת סמכותו לפי סעיפים 88א או 88ב האמורים ורק אם גופים אלה הפרו את ההוראות אשר ניתנו על ידי הממונה בהתאם להוראות הסעיפים האמורים.

 

פסקה 39  מוצע למחוק את ההגדרה של "הפרה נמשכת" ובכך ההפרה תיחשב כנמשכת החל מיום ביצועה. מחיקה זו מוצעת כדי לא לפגוע בתמריץ של המפר למנוע הפרות או להפסיקן כשהוא עצמו מגלה את קיומן שכן בהתאם לנוסח הסעיף כיום לא ניתן לגבות ממנו תשלום נוסף בגין הפרה נמשכת כל עוד הממונה לא שלח למפר הודעה על ההפרה.

 

פסקה 40   מוצע למחוק את חובת הדיווח הנוגעת לחברת החשמל כמבואר בדברי ההסבר לסעיף 1 המוצע בסעיף 1 להצעת החוק.

 

פסקה 41         מוצע לתקן את סעיף 116 לחוק ולקבוע כי ניתן יהיה לגבות אגרות גם בעד הגשת בקשה לרישיון שירות נתוני אשראי ושירות מידע על עוסקים, ולא רק בעת מתן הרישיון עצמו שכן ישנן עלויות לטיפול בבקשה להגשת רישיון גם אם בסופו של דבר הרישיון לא ניתן. עוד מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לגבות אגרה בעד בקשת רישום למיופה כוח בתמורה ואגרה שנתית אשר תוטל על מיופה כוח בתמורה וכן לקבוע כי ניתן יהיה לקבוע גובה אגרה שונה בהתאם לסיווגו של מיופה הכוח בתמורה. זאת מכיוון שמדובר באגרות אשר הושמטו בטעות מהחוק המקורי. הטיפול בבקשות לרישוי ורישום, דורש הקצאת משאבים וכרוך בעלויות משמעותיות ובלתי מבוטלות. כך גם בנוגע למערך הפיקוח על הפעילות של הגופים המקבלים רישיון או אשר נרשמים במרשם מיופי הכוח בתמורה.

 

פסקה 42  מוצע למחוק את הוראת התחילה הנוגע לתחילה המאוחרת ביחס לחברת החשמל כמבואר בהרחבה בדברי ההסבר לסעיף 1 המוצע בסעיף 1 להצעת החוק.

 

סעיף 2 לאור ההסדרים הקבועים בסעיפים 7א ו-7ב לחוק מוצע לבצע את ההתאמות הנדרשות לפרט 5(13) בתוספת הראשונה בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.

 

סעיף 3 מוצע לקבוע כי תחילתו של החוק המוצע יהיה ביום פרסומו למעט תחילתו של סעיף 22 המוצע בסעיף 7 להצעת החוק (הסעיף העוסק בבקשת אי ההכללה ומציע לקבוע "תקופת צינון" במהלכה המידע לא ימחק מן המאגר) אשר מוצע שתחילתו תהיה שישה חודשים מיום התחילה בשל צורך בהיערכות תפעולית והחוק יחול גם על בקשות לאי הכללה אשר הוגשו ערב מועד תחילתו של סעיף 22 לחוק העיקרי כאמור וטרם בוצעו.

עוד מוצע לקבוע כי תחילתם של סעיפים 25(ג) ו- 53(ב) לחוק המוצעים בסעיפים 10 ו-19 להצעת החוק, בהתאמה (הסעיפים המאפשרים לנותן האשראי להשתמש בנתוני האשראי לשם פיתוח ותיקוף מודלים סטטיסטיים לחיתום אשראי וכן לשמור את המידע לתקופה של 4 שנים) תהיה שלוש שנים מיום התחילה ובכך להעניק הגנת ינוקא לתקופה מוגבלת ללשכות האשראי ולאפשר להן לבסס את פעילותן וקיומן במהלך שנים אלה. קיומן של לשכות אשראי כגורם המפתח מודלים וכן כגורם שבאמצעותו מוחצן המידע שבמאגר הינו הכרחי במודל שיתוף בנתוני אשראי שנבחר בחוק (מודל היברידי המשלב מאגר מדינתי עם לשכות אשראי פרטיות). השירות של פיתוח ותיקוף מודלים סטטיסטיים הוא אחד משירותי הליבה של לשכות האשראי ונמצא כי יש צורך בהגנה כאמור לתקופה מוגבלת של 3 שנים אשר תאפשר ללשכות האשראי להתבסס ולהיערך מבחינה עסקית לפתיחת השימוש האמור לנותני האשראי בעצמם.