תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
א. שם החוק המוצע
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מקור ההכנסה העיקרי של הרשויות המקומיות הוא מס הארנונה שהן מטילות על המחזיקים בנכסים בתחום שיפוטן. ואולם, הארנונה משפיעה באופן משמעותי על העלויות של תשתיות לאומיות שונות, אשר מהוות שירותים ציבוריים, כאשר באלו יש כדי להשפיע על הרשויות שבתוכן הן מצויות ועל הרשויות הסמוכות להן, ועל תושבי הרשויות האמורות. בהתאם, מוצע כעת לקבוע מנגנון חלוקת ארנונה אוטומטי באזור ההשפעה של כל מתקן תשתית לאומית מיוחדת. מנגנון זה יבטיח מתן ודאות לרשויות המקומיות ביחס לתשלומי הארנונה שיקבלו ממתקני תשתיות, כמפורט בתזכיר החוק, אשר יימצאו בתחום שיפוטן או בסמיכות אליהן, ודאות לרגולטורים אשר אמונים על אותם מתקני תשתית, וקביעת מערכת כללים אחידה למתקני התשתית, מהסוג האמור בתזכיר החוק, בכל שטח המדינה, תוך הבטחה של הרציפות התפקודית של תשתיות לאומיות מיוחדות על ידי איזון בין האינטרס המקומי של הרשויות המקומית האמורות, לאינטרסים הלאומיים והאזוריים בקיום אותה תשתית.
ג. עיקרי החוק המוצע
סעיף 1 – מתקני תשתית לאומיים מיוחדים, כגון, מתקני השבה, מתקני טיפול בפסולת אורגנית, מתקני טיהור שפכים, מתקני אחסון גז ודלק, מתקני התפלה ומתקני ייצור חשמל, מוקמים כדי להבטיח את יכולתו של המשק לספק שירותים חיוניים. הקמה ותפעול של מתקנים אלו עשויה להשפיע על סביבת המגורים, לרבות בהיבטי עומסי תנועה, תשתיות ותעסוקה, באופן שמחייב היערכות של הרשות המקומית. מוצע לתקן את פקודת העיריות ולקבוע בה הסדר חלוקת ארנונה כברירת מחדל, לגבי תשתית לאומית מיוחדת, מהסוג אשר יימנה בתוספת חדשה שתיקבע בפקודה. לפי ההסדר המוצע, חלק מההכנסות מארנונה שנגבית ממתקן תשתית לאומית מיוחדת, יחולק בין הרשויות המקומיות אשר חלק משטחן נמצא באזור ההשפעה של מיזם התשתית הלאומית המיוחד, וזאת בהתאם, בין השאר, להיקף הנכסים ולסוג הנכסים הנמצאים באזור ההשפעה, הכל כפי שייקבע בתקנות. עוד מוצע, להסמיך את שר האוצר לקבוע בתוספת את סוגי התשתיות אשר עליהן יחול ההסדר האמור. הסדר זה יחול כברירת מחדל, אך אם יכריז שר הפנים בצו על אזור חלוקת הכנסות אשר יכלול את התשתית הלאומית המיוחדת, חלוקת ההכנסות תיעשה לפי הצו שיקבע שר הפנים.
סעיף 2 – במצב החוקי הקיים, יש תשתיות בעלות השפעה ניכרת על משק הישראלי ועל תפקודו, אשר אינן מוסדרות כתשתיות לאומיות מועדפות, למרות שיש בפגיעה ברציפות תפקודן כדי להשפיע על אספקת השירותים במשק. על מנת להביא לאיזון מיטבי בין האינטרסים המקומיים לאינטרסים הלאומיים, מוצע להחיל על תשתיות אשר מספקות לפחות 25% מהשירותים למשק בתחום פעילות מסוים את הוראת סעיף 46 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, כך שגם תשתיות אלו יקבלו את ההגנות הקבועות בחוק האמור, ויידרש הליך מעמיק על מנת להוציא צווים מנהליים לעצירת פעילותן.
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
תיקון פקודת העיריות [נוסח חדש];
תיקון החוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023.
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
אין השפעה.
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
אין השפעה.
ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות
|
|
|
פרק __': הגדלת ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות |
|||||
|
תיקון פקודת העיריות |
1. |
בפקודת העיריות[1] – |
|||||
|
|
(1) אחרי סעיף 9ב יבוא: |
||||||
|
|
|
"אזור חלוקת ארנונה – תשתיות לאומיות מיוחדות
|
9ג. |
(א) בסעיף זה – |
|||
|
|
|
|
|
|
|
"אזור השפעה" – האזור שנכלל במרחק שייקבע בהתאם להוראות סעיף קטן (ג), ממרכז תשתית לאומית מיוחדת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"חוק תשתיות לאומיות" – חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"תכנית" – כהגדרתה בסעיף 9ב; |
|
|
|
|
|
|
|
|
"תשתית לאומית מיוחדת" – תשתית לאומית המנויה בתוספת השישית. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) תשתיות אשר מנויות בתוספת השישית הן תשתיות לאומיות מיוחדות לעניין סעיף זה, למעט תשתיות המנויות בסעיף 274ב; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) חלק מהכנסות רשות מקומית מארנונה מתשתית לאומית מיוחדת (להלן –ההקצאה), יוקצה לרשות מקומית, אחת או יותר, אשר לפחות חלק משטח שיפוטה מצוי באזור ההשפעה (להלן – רשות זכאית), והכל בהתאם לכללי חלוקה שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתחשב, בין השאר, באלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) אזור ההשפעה, בשים לב, לסוג התשתית הלאומית המיוחדת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) שיעור ההקצאה, בשים לב לסוג התשתית הלאומית המיוחדת; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) היקף השטח של רשות זכאית באזור ההשפעה וסוג הנכסים, לרבות מגורים, מסחר ותעשייה, באזור האמור. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, תשתית לאומית מיוחדת שנמצאת בתוך אזור חלוקת הכנסות שעליו הכריז השר בצו, לפי סעיף 9ב, חלוקת ההכנסות ממנה תהיה לפי הצו האמור.". |
|
|
|
|
(2) אחרי התוספת החמישית יבוא: |
|||||
|
|
|
|
|
"תוספת שישית (סעיף 9ג) תשתיות לאומיות מיוחדות (1) מיזם כאמור בסעיף 7(ב) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות; (2) מיזם כאמור בסעיף 7(ג) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות; (3) מטמנה; (4) מיזם כאמור בסעיף 3(ג) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות; (5) מתקני אחסון כאמור בסעיפים 4(ב) ו-(ג), בתוספת לחוק תשתיות לאומיות; (6) מיזם כאמור בסעיף 3(א) בתוספת לחוק תשתיות לאומיות; (7) תחנת כח המונעת בדלק מאובן או בדלק גרעיני.". |
|||
|
תיקון החוק לקידום תשתיות לאומיות |
2. |
בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023[2] –
|
|||||
|
|
|
(1) אחרי סעיף 31(ב) יבוא: |
|||||
|
|
|
|
"(ג) שר האוצר יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת מיזמי התשתית החיוניים המספקים בפועל מעל 25% מהיקף הפעילות הארצי שמספקים מתקנים מסוג התשתית הלאומית האמור."; |
||||
|
|
|
(2) בסעיף 46, בכל מקום, אחרי המילים "מיזם תשתית חיוני מועדף" יבוא "או מיזם כמשמעותו בסעיף 31(ג).". |
|||||
דברי הסבר
כללי
מוצע הסדר אשר יש בו לבטא בצורה מאוזנת יותר את ההשפעות של מתקני תשתית לאומית, על הרשויות המקומיות הסמוכות להם, וכן ליתן ביטוי להשפעה המשקית האפשרית של עצירת פעילות של מתקן תשתית כאמור, אשר מספק שירותים בתחום פעילותו בהיקף משמעותי.
סעיף 1
מתקני תשתית לאומיים מיוחדים, כגון, מתקני השבה, מתקני טיפול בפסולת אורגנית, מתקני טיהור שפכים, מתקני אחסון גז ודלק, מתקני התפלה ומתקני ייצור חשמל, מוקמים כדי להבטיח את יכולתו של המשק לספק שירותים חיוניים. הקמה ותפעול של מתקנים אלו עשויה להשפיע על סביבת המגורים, לרבות בהיבטי עומסי תנועה, תשתיות ותעסוקה, באופן שמחייב היערכות של הרשות המקומית.
במצב הקיים, ברירת המחדל היא שכל ההכנסות מארנונה נשארות אצל הרשות המקומית אשר בשטחה המוניציפלי נמצא מיזם התשתית הלאומית. זאת, אלא אם הכריז שר הפנים בצו, על המיזם כאמור כאזור חלוקת הכנסות, שממנו תחלק הרשות המקומית שבשטחה הוא מצוי הכנסות לרשויות מקומיות סמוכות או גובלות, בהתאם להוראות סעיף 9ב לפקודת העיריות [נוסח חדש]. קביעה כאמור בצו, יכול שתתייחס לתשלומי חובה שונים, לרבות היטלי השבחה, והיא נקבעת בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו, בהתאם להמלצות ועדת חקירה, ולמכלול הנסיבות הרלוונטיות. אזור חלוקת הכנסות כאמור לא נועד לשקף בהכרח את חלוקת הנטל בין הרשויות המקומיות הנושאות בהשפעות התפעוליות והתשתיתיות של המיזם התשתית הלאומית, והוא מביא בחשבון שיקולים רבים, אשר לא מאפשרים יצירת ודאות לרשות המקומית שבו מוקם המיזם או לרשויות הסמוכות לה, במועד תכנונו.
לכן, מוצע לתקן את פקודת העיריות ולקבוע בה הסדר חלוקת ארנונה כברירת מחדל, לגבי תשתית לאומית מיוחדת, מהסוג אשר יימנה בתוספת חדשה שתיקבע בפקודה. לפי ההסדר המוצע, חלק מההכנסות מארנונה שנגבית ממתקן תשתית לאומית מיוחדת, יחולק בין הרשויות המקומיות אשר חלק משטחן נמצא באזור ההשפעה של מיזם התשתית הלאומית המיוחד, וזאת בהתאם, בין השאר, להיקף הנכסים ולסוג הנכסים הנמצאים באזור ההשפעה, הכל כפי שייקבע בתקנות. עוד מוצע, להסמיך את שר האוצר לקבוע בתוספת את סוגי התשתיות אשר עליהן יחול ההסדר האמור. הסדר זה יחול כברירת מחדל, אך אם יכריז שר הפנים בצו על אזור חלוקת הכנסות אשר יכלול את התשתית הלאומית המיוחדת, חלוקת ההכנסות תיעשה לפי הצו שיקבע שר הפנים.
להשלמת התמונה, יצוין כי בהתאם להחלטת הממשלה, הונחו שר הפנים ושר האוצר לקבוע ביחס לתשתיות אלו סיווג ארנונה ראשי, בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס"ז-2007, אשר התעריף המזערי והמרבי לגביו יהיו גבוהים מאלו שניתן יהיה להטיל על תשתיות לאומיות אחרות, באופן שייצר תמריץ להקמת התשתיות האמורות.
סעיף 2
בסעיף 46 לחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, נקבעו הגנות שונות למיזמי תשתית לאומית חיונית מועדפת, כך שהוצאת צווים שונים כנגד פעילותם מותנית בבחינת הצו על ידי גורמים בדרג גבוה יותר, מזה שנדרש להוצאת צו במקרים אחרים. הסדר זה נותן ביטוי לחשיבות המשקית של אותם מתקנים, כך שלפני הוצאת צו נגד פעילותם יובאו בחשבון מכלול השיקולים הרלוונטיים, הן במישור המקומי והן במישור המשקי.
מוצע להחיל את אותן הגנות גם על מתקני תשתית לאומית חיונית בהיקף משמעותי, שיהיו מתקני תשתית לאומית חיונית, כהגדרתם בחוק האמור, אשר מספקים למעלה מרבע מכלל השירותים בארץ בתחום שבו הם פעילים. להוצאת צו נגד מתקנים אלו צפוי אפקט משקי דומה לזה הנגרם מהוצאת צו נגד פעילות מיזם תשתית לאומית חיוני מועדף, ומשכך מוצע לקבוע כי ההגנות הקבועות בסעיף 46 לחוק האמור יחולו גם על מתקנים אלו. כמו כן, מוצע כי השר יפרסם הודעה ברשומות אודות מתקנים שעומדים בהגדרה האמורה. ההודעה האמורה ברשומות עשויה להתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינוי בשיעור הפעילות של מיזם כאמור.