תוכן עניינים

א. שם החוק המוצע. 2

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו. 2

ג. עיקרי החוק המוצע. 2

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים.. 3

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה. 3

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי. 3

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:. 3

פרק __': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה. 4

1. תיקון חוק האפוטרופוס הכללי. 4

2. הוראת שעה. 7

3. הוראת מעבר. 7

 

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה

 

תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.

תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

מוצע לייעל ולבצע טיוב במנגנון העברת נכסים עזובים לבעלות המדינה, כמפורט להלן.

 

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר החוק עניינו בחקיקה מחדש, כהוראת קבע, של הוראות לעניין סיום ניהול נכסי מקרקעין על ידי האפוטרופוס הכללי והעברתם לקניין המדינה, אשר נקבעו כהוראת שעה במסגרת פרק כ"ב לחוק ההתייעלות (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – הוראת השעה). במסגרת הוראת השעה נקבע כי תקופת הניהול של נכס מקרקעין, שאינו נכס של נספה השואה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומנהל חל עליו, בידי האפוטרופוס הכללי, תהיה 25 שנים, כאשר בתום התקופה ולאחר שיבצע את פעולות האיתור שנקבעו בחוק, ככל שלא יאותרו בעלי הזכויות בנכס, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה. משמעות חיקוק מחדש של הוראת השעה היא כי יתאפשר להעביר נכס מקרקעין כאמור לקניין המדינה לאחר 25 שנים, תוך עיגון חובת עשיית פעולות משמעותיות לאיתור הבעלים. כמו כן, במסגרת הוראת השעה האמורה נקבע הסדר השבה מיטיב לבעלי זכויות בנכס שאותרו לאחר שהנכס עבר לקניין המדינה. הוראת השעה נקבעה לעמוד בתוקפה עד ליום 15 ביולי 2017, עם אפשרות להאריך אותה בתקופת אחת שלא תעלה על שלוש שנים. ביום 17 ביולי 2018 הוארכה הוראת השעה בצו של שרת המשפטים לשלוש שנים נוספות, זאת עד ליום 15 ביולי 2020. לאור תוצאות מוצלחות של הוראת השעה האמורה, מוצע כעת לחוקק אותה פעם נוספת כהוראת קבע. לצד זאת, מוצע לקבוע הוראת שעה באותו נושא לתקופה של 7 שנים, עם אפשרות הארכה ל-3 שנים נוספות, כך שבמהלך הוראת השעה, תקופת הניהול של נכסי מקרקעין תעמוד על 15 שנים במקום 25 שנים. 

כמו כן, מוצע לקצר את תקופת הניהול של נכסי מיטלטלין ל-10 שנים במקום 15 שנים, שלאחריהן, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק יועברו הנכסים לקניין המדינה. כן מוצע להעלות את הסכום שנקבע בסעיף 7 לחוק בכל הנוגע לניהול נכס ללא צו ניהול. נוסף לכך, מוצעים מספר תיקונים הנדרשים בסעיף 15 לחוק בעניין סיום הניהול והעברה לקניין המדינה, בין היתר, אפשרות להעביר נכסים שבעליהם אותרו אך אינם פועלים לשחרור הנכס; אפשרות להעביר נכסים המנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי מכוח צו ירושה, בכפוף לתנאים שייקבעו בחוק; וכן ביטול פרסום הודעה לציבור בעיתון יומי וחלף כך פרסום באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, זאת משיקולי יעילות ולנוכח השינויים הטכנולוגיים. עם זאת הסוגיה בדבר אופן הפרסום, תדירותו ומשכו, תיבחן במסגרת המשך העבודה על תזכיר החוק, בין היתר בעקבות הערות הציבור בעניין, ככל שימסרו.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

תיקון חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

עלות תקציבית חד פעמית של 8 מיליון ש"ח לתקציב שנת 2026.

א.  

ב. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

8 תקני כוח אדם שיתווספו לתקן שיא כוח האדם באופן קבוע; ועוד 4 תקני כוח אדם שיתווספו לשיא כוח האדם באופן חד פעמי בשנת 2026.

 

ג. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע:

 

 

 

תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה

 

 

דברי הסבר

 

היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם באפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים מנהלת בנאמנות נכסים עזובים – נכסים אשר בעליהם ויורשיהם אינם ידועים – לטובת בעליהם הפרטיים. במקביל, היחידה עוסקת בניסיונות איתור הבעלים או היורשים במטרה להשיב להם את הרכוש שנמצא בניהול היחידה. ניהול הנכס מסתיים עם השבת הנכס לזכאים לאחר איתורם או ליורשים הזכאים לכך בחוק, או בתום תקופת הניהול הקבועה לפי סעיף 15 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978 (להלן – החוק). במסגרת תיקון זה, מוצע לייעל ולטייב את מנגנון העברת הנכסים למדינה בתום תקופת הניהול, כמפורט להלן.

 

סעיף 1

התיקון המוצע מבקש לתקן את סעיף 7 לחוק, ולהגדיל את הסכום שנקבע לניהול נכס עזוב על ידי האפוטרופוס הכללי ללא צו ניהול מבית המשפט. הגדלת הסכום ויצירת האבחנה בין נכסים לפי שווים, נמוך או גבוה, נועדה לייעל את ההליכים המשפטיים ואת עבודת האפוטרופוס הכללי. על כן, מוצע להעלות את הסכום כאמור מ-56,710 ש"ח ל-100,000 ש"ח.

 

סעיף 2

מוצע לתקן את סעיף 15 לחוק המסדיר את סיום הניהול של נכסים עזובים על ידי האפוטרופוס הכללי, במספר עניינים כמפורט להלן:

הוספת סעיף קטן (ב1),  לגבי בעלי זכויות שאינם פועלים לשחרור נכסיהם – במקרה שבו האפוטרופוס הכללי מאתר בעלי זכויות בנכס שבניהולו אולם אלו אינם פועלים לשחרור הנכס, האפוטרופוס הכללי נדרש להמשיך ולנהלו, ללא מגבלת זמן, ולממן את העלות הכרוכה בתקופת הניהול הנוספת. מוצע לקבוע כי אם האפוטרופוס הכללי איתר את בעלי הזכויות בנכס שבניהולו והודיע להם על כך, אולם במשך תקופה של 3 שנים מיום ההודעה כאמור, נמנעו בעלי הזכויות מלנקוט אמצעים לקבלת הנכס לידיהם, יוכל האפוטרופוס הכללי, ככל שהוא סבור שאין הצדקה להמשיך את ניהול הנכס, ולאחר שקיבל את אישור בית המשפט לכך, להעביר את הנכס לקניין המדינה כאשר זכותם של הבעלים לקבלת הנכס מהמדינה בעתיד, תישמר, כאמור בסעיף קטן (ד).

תיקון סעיפים קטנים (ג1) ו-(ג2) בעניינים הבאים:

קיצור תקופת הניהול של נכסי מיטלטלין – מוצע לקצר את תקופת הניהול של נכסי מיטלטלין ל-10 שנים חלף 15 השנים כפי שקובע החוק כיום. לאור היכולות הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות בידי האפוטרופוס הכללי לאיתור בעלים ויורשים של נכסים עזובים, קיים חוסר הצדקה להקצאת משאבי ציבור לטובת ניהול והשבחה של נכס פרטי במשך שנים רבות. כל זאת, כאשר ימשיכו לחול הוראות החוק המורות להשיב את הנכס או שווה ערך גם במקרה בו בעל הזכויות בנכס יאותר לאחר העברתו לקניין המדינה. כמו כן, ההצעה נועדה לייעל את הליכי האיתור של בעלי הנכס וכן לפעול בתקופת זמן ממוקדת לאיתור הבעלים או היורשים של הנכסים.

העברת נכס לקניין המדינה המנוהל לפי צו ירושה – סעיפים 15(ג1)(3) ו-15(ג2)(3) לחוק קובעים כי ההוראות המאפשרות העברת נכסים לקניין המדינה לפי סעיפים קטנים אלה לא יחולו "לגבי נכס עזוב המנוהל בידי האפוטרופוס הכללי לפי צו ירושה אשר על פיו היה בין היורשים נעדר". הטעם להוראה זו נעוץ ככל הנראה בכך שכאשר האפוטרופוס הכללי מנהל נכס של נעדר שהוא יורש מבין כמה יורשים, באפשרותם של יורשים "ידועים", לבקש את תיקון צו הירושה ולקבל גם את חלקו של היורש הנעדר, המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי ואז אין טעם או הצדקה להעברת הנכס המנוהל לקניין המדינה. עם זאת, במקרים בהם בעת פטירת המוריש, היורש הנעדר היה בחיים, אך מאז לא ידוע מה עלה בגורלו או בגורל יורשיו, היורשים ה"ידועים" אינם יכולים לתקן את צו הירושה ולקבל את חלקו של היורש הנעדר. לכן, במקרים אלה כן מוצדק להעביר את הנכס, בחלוף תקופות הניהול וביצוע כלל פעולות האיתור הקבועות בחוק, לקניין המדינה. לפיכך מוצע לתקן את החוק ולאפשר העברת נכסים לקניין המדינה גם כאשר הזכות נובעת מחלק בצו ירושה.

ביטול החובה לפרסם הודעה לציבור בעיתון – לאור ההתפתחות הטכנולוגית בעידן האינטרנט, מוצע לבטל את החובה לפרסם בעיתונות הכתובה הודעה לציבור אודות העברת נכסים - מקרקעין ומיטלטלין - לקניין המדינה. הניסיון שצבר האפוטרופוס כללי מלמד כי כיום אין כמעט תועלת בפרסום הודעה בעיתונות הכתובה ונראה כי מדובר בהוראה ארכאית שאינה משיגה עוד את מטרתה. כמו כן, פרסום בעיתון כרוך בעלות כלכלית לא מבוטלת המוטלת על תיק הניהול של הנכס.

יצוין כי בהקשר אחר, עבודת מטה שנערכה במסגרת תיקון תקנות הירושה, התשנ"ח-1998, העלתה כי התועלת בפרסום בעיתון נמוכה ובעקבות זו תוקנו תקנות הירושה בשנת 2023[1] ובוטלה חובת הפרסום בעיתון אגב הגשת בקשות לצווי ירושה ובקשות לצווי קיום צוואה.

חלף הפרסום בעיתון, נותר הפרסום באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי – שהוא נגיש ונוח, וכן מתמשך ולא חד פעמי כמו פרסום בעיתון. ההודעה באתר האינטרנט תפרט, כאמור בחוק, את סוג הנכס ואת שמו של בעל הזכויות האחרון בנכס, והיא אינה נמחקת. כמו כן, באשר לנכסים בשווי הנמוך מהסכום הקבוע בסעיף 7 לחוק, תתפרסם כל חצי שנה הודעה באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי ושל משרד האוצר שתפרט את הנכסים המיועדים להעברה לקניין המדינה וברשימה ושל שמות בעלי הזכויות בנכסים.

כמו כן, מוצע להבהיר ולדייק כי הפרסומים של האפוטרופוס הכללי נעשים באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי חלף ההתייחסות לאתר משרד המשפטים.

עם זאת, יצוין לעניין זה, כי שינוי ההוראות בחוק לעניין מקום הפרסום, תדירותו ומשכו, ייבחנו במהלך המשך הליך גיבוש החקיקה, בין היתר בהתחשב בהערות הציבור, ככל שיתקבלו לעניין זה.

הוספת סעיף קטן (ג3) – מוצע לחוקק מחדש את הוראות סעיף 15(ג3) אשר נקבעו כהוראת שעה ופקעו ביום 15 ביולי 2020 במסגרת הוראת השעה שבסעיף 127 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – הוראת השעה). סעיף קטן (ג3) קבע כי תקופת הניהול של נכס מקרקעין, שאינו נכס של נספה השואה ושאינו נכס שסעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומנהל חל עליו, בידי האפוטרופוס הכללי תהיה 25 שנים, כאשר בתום התקופה ולאחר שיבצע את פעולות האיתור שנקבעו בחוק, ככל שלא יאותרו בעלי הזכויות בנכס, יעביר האפוטרופוס הכללי את הנכס לקניין המדינה. משמעות חיקוק מחדש של הוראת השעה היא כי חובה להעביר נכס מקרקעין כאמור לקניין המדינה לאחר 25 שנים, תוך עיגון חובת עשיית פעולות משמעותיות לאיתור הבעלים. פעולות אלה כוללות: פרסום הודעה לציבור, ייזום הליך של חקירה ובדיקה לאיתור בעלי הזכויות בנכס, במסגרתו פנייה גם לרשות מקרקעי ישראל ולאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, הגשת דין וחשבון לבית המשפט על פעולותיו ופעולות נוספות שקבע שר המשפטים. בסופן של הפעולות, ככל שלא אותרו הבעלים או היורשים, מועבר הנכס לקניין המדינה. משמעותן של הוראות אלה היא כי העברת נכס לקניין המדינה תתבצע כמנגנון חובה ולא רשות כפי שהיה עד לחקיקת הוראת השעה, וכן כפי שקבוע כיום, תוך עיגון חובת עשיית פעולות משמעותיות לאיתור הבעלים. הנתונים מלמדים כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה נרשמה עליה משמעותית ביותר בהיקף הנכסים שמושבים לבעליהם או ליורשי הבעלים. כך, לעומת המצב שקדם להוראת השעה, שבו הלכה למעשה כמעט ולא אותרו בעלי נכסים: מאז תיקון החוק בשנת 2009 ועד חודש יולי 2020, אותרו בעלי הזכויות בכ-78% מנכסי המקרקעין לגביהם הושלמו פעולות האיתור, כאשר במרבית המקרים אותרו מספר בעלי זכויות לכל נכס. נוסף לכך, הוביל התיקון לכך שנכסי מקרקעין שאין הצדקה להמשיך לנהלם, שכן חלפה התקופה לניהול ולא נמצאו הבעלים חלף פעולות האיתור שביצע האפוטרופוס הכללי טרם ההעברה כאמור, מועברים בסופו של דבר לקניין המדינה.

תיקון סעיף קטן (ד) – מוצע לחוקק מחדש את סעיף קטן (ד) אשר פקע במסגרת הוראת השעה האמורה לעיל, ושקבע הסדר השבה מיטיב לבעל זכויות בנכס שעבר לקניין המדינה. ההסדר המיטיב נקבע בשל הצורך להגן על בעל הזכויות בנכס המופיע בחלוף שנים רבות, צורך שהתעורר עם קביעת המנגנון החדש לעניין נכסי מקרקעין בהוראת השעה. ההסדר המיטיב קובע כי בעל הזכויות זכאי לקבל מהמדינה, לפי בחירתו: אם הנכס בידי המדינה – את הנכס או את שוויו ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית, והכל בקיזוז הוצאות המדינה והוצאות השבחה, אם המדינה הוציאה אותן; ואם הנכס לא בידי המדינה – את שוויו ביום העברתו לקניין המדינה בתוספת ריבית שקלית או את התמורה שהתקבלה ממכירת הזכויות בנכס, והכל בקיזוז הוצאות המדינה והוצאות השבחה, אם המדינה הוציאה אותן.

וזו לשון סעיף 15(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי שמוצע להחליפו:

"העברת נכס לפי  סעיפים קטנים (ג) או (ג1) אין בה כדי למנוע ממעונין לתבוע מהמדינה את הנכס או את שוויו כפי שהיה ביום העברתו למדינה, בצירוף ריבית לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, והמדינה תתן לו את הנכס, אם הוא עדיין בידיה, או את שוויו לפי בחירתו."

 

סעיף 3

מוצע לקבוע כי לתקופה של שבע שנים, ההסדר שבסעיף קטן (ג3) המוצע בעניין העברה לקניין מדינה של נכסי מקרקעין יאפשר לקצר את תקופת הניהול של נכסים כאמור ל-15 שנים במקום 25 שנים. מוצע להסמיך את שר המשפטים להאריך את התקופה האמורה בשלוש שנים נוספות.

לפי ההוראות שנקבעו בהוראת השעה האמורה, הליכי איתור מואצים התבצעו לאחר 25 שנים ושיעור בעלי הזכויות שאותרו במהלכם עומד על כ-78%, כאשר רובם מאותרים במהלך ביצוע הליכי איתור אלה. על כן, גם אם יקוצרו השנים ל-15 שנה, הליכי האיתור המואצים יתבצעו במשך אותו פרק זמן לקראת תום תקופת הניהול ולכן צפוי ששיעור דומה של בעלי זכויות יאותרו במהלך תקופה זו. יתרה מכך, ייתכן שההסדר המוצע יגדיל את היקף בעלי הזכויות המאותרים, שכן הליכי האיתור המואצים יתבצעו מוקדם יותר, תוך צמצום אובדן ראייתי והקלה על האיתור. יתרון נוסף הוא שהנכס יעבור לבעל הזכויות בשלב מוקדם יותר. לצד זאת, קיצור תקופת הניהול יביא לצמצום הוצאות ניכרות מכספי הציבור, הנובעות מעלויות ניהול הנכס על ידי האפוטרופוס הכללי במשך תקופה ארוכה יותר. יובהר כי לגבי נכסים המנוהלים כיום מעל ל-15 שנים, לא ניתן יהיה להעבירם למדינה אלא לאחר ביצוע הליכי איתור מואצים במשך שנה וחצי לפחות.

נוסף לכך, העברת נכסים לקניין המדינה תתרום להגדלת הכנסות המדינה, וניתן יהיה לממש את הפוטנציאל שלהם כאשר ינוהלו על ידי מינהל הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, אשר לו המומחיות לניהול נכסים והשבחתם. קביעת משך זמן הניהול ל-15 שנים משמעו הקדמת העברות נכסים אלו, תוך הגדלת הכנסות המדינה בשל כך.

יוזכר כי כבר בחוק הקיים ישנו הסדר למתן שוויו של נכס מקרקעין לבעל הזכויות אם הוא יאותר לאחר שהנכס הועבר לקניין המדינה, ומוצע לקבוע הסדר מיטיב יותר מזה כמפורט לעיל.

 

סעיף 4

בכדי לתת מענה ולאפשר לאפוטרופוס הכללי להיערך להעברה לקניין המדינה של נכסים שבניהולו תקופה ארוכה יותר מהתקופה שנקבעה במסגרת התיקון של חוק זה ושבעקבותיו ניתן להעבירם לניהול המדינה, מוצע לקבוע כי האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע פעולות האיתור שאותם הוא מחויב לבצע בטרם העברת נכס לקניין המדינה, בתוך התקופה הבאות: שנה וחצי לפחות לפני המועד להעברת נכס מיטלטלין לקניין המדינה בהתאם לסעיף קטן 15(ג1); שנה לפחות לפני המועד להעברת נכס מיטלטלין בשווי נמוך מהסכום הנקוב בסעיף 7 לחוק לקניין המדינה בהתאם לסעיף קטן 15(ג2); ושנתיים לפחות לפני המועד להעברת נכס מקרקעין לקניין המדינה בהתאם לסעיף קטן 15(ג3). המדובר בתקופות שארוכות בחצי שנה מן התקופות שנקבעו לאותו עניין בחוק זה.