תוכן עניינים
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ז. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ח. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
פרק ___' - גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל
1. תיקון פקודת המשטרה [נוסח משולב], התשל"א-1970
2. תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970
3. חוק שירות המדינה (גמלאות) – תחילה
תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 5 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל.
משטרת ישראל מעסיקה שוטרים רבים – כ-30,000 שוטרים, המועסקים ברובם המכריע במתכונת של "דרוג – דרגה". חוסר הדיפרנציאליות והגמישות הניהולית הכרוכה בהעסקה באמצעות מסלול עיקרי אחד בלבד, לא תואם את הצורך של הארגון – לגייס ולשמר כח אדם איכותי במקצועות מגוונים ולמטרות שונות. לדוגמא, ברבים מהמקצועות נדרשים יכולות וכישורים אשר משתנים בקצב גבוה בשל התפתחות טכנולוגית מואצת או בשל השיקולים הייחודיים של הארגון. כמו כן, לחלק מהמקצועות ביקוש גבוה בשוק הפרטי, באופן שמעלה את הצורך במסלול עם שכר תחרותי.
במקביל, משטרת ישראל נדרשת לגייס כוח אדם איכותי למקצועות המתאימים לתקופות העסקה שאינן לטווח ארוך, בשל הקצב הגבוה בו משתנים היכולות והכישורים הנדרשים בהם, בין בשל התפתחות טכנולוגית מואצת ובין בשל השיקולים הייחודיים של שירותי הביטחון. נוסף על כך יש מקצועות שבהם נדרש כוח אדם בעל ניסיון משמעותי או השכלה רחבה (כגון: פסיכולוגיה) שיכולת המעבר מהם למקצועות אחרים בתוך המשטרה נמוכה יחסית, וכן מקצועות אשר המגמות בשוק העבודה האזרחי לגביהם מעידות על יכולת התניידות גבוהה לצד שכר גבוה. בעבור מקצועות מסוימים, המודל של תגמול פנסיוני בעתיד (בעבור התקופה שבין גיל הפרישה המוקדמת במשטרה לבין הגיל שבו ניתן לפרוש לפי חוק גיל פרישה) סותר את המגמות העכשוויות בשוק העבודה בהן עובדים רבים לא נשארים במקום עבודה אחד בלבד עד יציאתם לגמלאות.
מוצע לתקן את פקודת המשטרה ולהסמיך את השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע תקנות לעניין העסקת שוטר בחוזה מיוחד. לצד זאת, מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע בצו רשימת מקצועות אשר ככלל, השוטרים שיחלו לעבוד בהם לאחר הוספת המקצועות למסלול, יועסקו במסלול שאינו מזכה בתשלום קצבת גישור.
תיקון פקודת המשטרה, [נוסח חדש], התשל"א-1971, ותיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970.
אין
אין
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
תזכיר חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': גיוון שיטות העסקה במשטרת ישראל
|
|
|
||||
|
1. |
בפקודת המשטרה [נוסח משולב], התשל"א-1970[1] (להלן - פקודת המשטרה), בסופו של סעיף 10(1) יבוא "שום דבר האמור בפקודה אינו בא למנוע מהמפקח הכללי לעשות חוזה מיוחד עם שוטר במקרים ולפי תנאים שייקבעו בתקנות שיקבע השר לביטחון לאומי בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי, ועל שוטר כאמור יחולו כל הוראות הפקודה.". |
||||
|
2. |
בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970[2] (להלן: חוק שירות המדינה (גמלאות)) – |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 108ב, בהגדרה "קצבת גישור", בסופה יבוא "בהתאם להוראות שנקבעו מכוח סעיף 108ז(א)"; |
|||
|
|
|
(2) בסעיף 108ז - |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א), במקום "הוראות בעניינים הנוגעים" יבוא "הוראות ותנאים בעניינים הנוגעים" ובמקום "הוראות בעניין תשלום" יבוא "הוראות ותנאים בעניין תשלום"; |
||
|
|
|
|
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא – |
||
|
|
|
|
|
"(ג) שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל, רשאי לקבוע, בצו, מקצוע שאינו ייחודי למשטרת ישראל, אחד או יותר, אשר שוטר שיחל לעבוד בו לאחר מועד הוספתו לצו, לא יועסק במסלול קצבת גישור אלא אם כן מתקיימות בו נסיבות מיוחדות שייקבעו בהוראות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שמתקיים לגבי המקצוע אחד מאלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) תקופת ההעסקה המתאימה לעוסקים בו אינה לטווח ארוך בשל כך שהכישורים הנדרשים לעוסקים בו משתנים באופן תדיר או צפויים להתייתר כתוצאה משינויים טכנולוגיים או אחרים, בשים לב למאפיינים הייחודים של משטרת ישראל; |
|
|
|
|
|
|
(2) נדרשת בו מומחיות הנובעת מניסיון משמעותי בתחום העיסוק או מהשכלה אקדמית רחבה טרם תחילת ההעסקה במשטרת ישראל, בשים לב למאפיינים הייחודים של המקצוע, לרבות יכולת המעבר למקצוע אחר במשטרת ישראל, לצד המאפיינים הייחודיים של משטרת ישראל; |
|
|
|
|
|
|
(3) משטרת ישראל מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם מתאים בו בשל תנאי השכר המוצעים במסלול קצבת גישור; |
|
|
|
|
|
|
(4) 75% לפחות מכלל המועסקים בו שהחלו לעסוק בו במשטרת ישראל במהלך 36 החודשים שקדמו למועד בקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל לגביו, לא בחרו במסלול קצבת גישור, ובלבד שבמהלך כל התקופה האמורה יכלו שוטרים שהחלו לעסוק בו כאמור שלא לבחור במסלול קצבת גישור; |
|
|
|
|
|
|
(5) במועד בקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל לגביו, 50% לפחות מכלל השוטרים החדשים במשטרת ישראל המועסקים במקצוע אינם מועסקים במסלול קצבת גישור. |
|
|
|
|
|
(ד) שר האוצר רשאי, בהסכמת השר לביטחון לאומי, ולפי בקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל, להסיר מקצוע מצו שהותקן לפי סעיף קטן (ג) אם מצא כי משטרת ישראל מתקשה לגייס או לשמר כוח אדם במקצוע, ובלבד שחלפו שנתיים ממועד הוספת המקצוע לצו האמור.". |
|
|
3. |
תחילתם של סעיפים 108ז(ג) ו- (ד) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחם בפרק זה, ביום כניסתן לתוקף של תקנות בעניין תשלום גמלאות לשוטר חדש שפרש לגמלאות לפני גיל פרישת חובה, לפי סעיף 108ז(א) לחוק האמור כנוסחו בפרק זה, או שנתיים מיום כניסתן לתוקף של תקנות שיותקנו לפי סעיף 10(1) לפקודת המשטרה כנוסחו בפרק זה, לפי המאוחר מבניהם. |
||||
דברי הסבר
משטרת ישראל מעסיקה שוטרים רבים – כ-30,000 שוטרים, המועסקים ברובם המכריע במתכונת של "דרוג – דרגה". חוסר הדיפרנציאליות והגמישות הניהולית הכרוכה בהעסקה באמצעות מסלול עיקרי אחד בלבד, לא תואם את הצורך של הארגון – לגייס ולשמר כח אדם איכותי במקצועות מגוונים ולמטרות שונות. לדוגמא, ברבים מהמקצועות נדרשים יכולות וכישורים אשר משתנים בקצב גבוה בשל התפתחות טכנולוגית מואצת או בשל השיקולים הייחודיים של הארגון. כמו כן, לחלק מהמקצועות ביקוש גבוה בשוק הפרטי, באופן שמעלה את הצורך במסלול עם שכר תחרותי.
לאור זאת, מוצע לתקן את פקודת המשטרה [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן – פקודת המשטרה), ולאפשר העסקת שוטרים בחוזה מיוחד, אשר יהיו זכאים לשכר שייקבע לפי הצרכים הרלוונטיים בעת שירותם במשטרה, ולהסמיך את השר לביטחון לאומי בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה לקבוע תקנות לעניין העסקת שוטר בחוזה מיוחד.
אפשרות זו תסייע למשטרה לגוון את מסלולי ההעסקה ובאמצעות כך, בין היתר, להעסיק ולשמר כח אדם איכותי התואם את המשימות והאתגרים הייחודיים לארגון. יובהר, למען הסר ספק, כי עניינו של תיקון החוק אך ורק בקביעת תנאי העסקה של שוטרים שיועסקו בחוזה מיוחד. דינם של שוטרים שיועסקו בדרך זו כדין שוטרים לכל דבר ועניין, ויחולו עליהם כלל הוראות פקודת המשטרה. כך למשל, לעניין דרישות התאמה לתפקיד, סמכויות וחסינויות, קידום, דרגה, קביעתם לתפקיד, העלאתם או הורדתם בדרגה, השעיה מתפקיד, פיטורים או שחרור משירות.
לסעיפים 2 ו-3
תיקון מס' 44 לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970 (להלן – חוק הגמלאות) קבע בין היתר כי שוטרים חדשים במשטרת ישראל, שגויסו לאחר יום 31 בדצמבר 2003, יבוטחו בהסדר פנסיה צוברת במקום בהסדר פנסיה תקציבית, וזאת בדומה לתיקון מס' 41 לחוק הגמלאות שהחיל זאת על שאר עובדי המדינה כהגדרתם באותו חוק. במסגרת תיקון מס' 44 האמור, נוסף סעיף 108ז לחוק הגמלאות, הקובע כי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהתייעצות עם השר לביטחון לאומי, יקבע הוראות בעניינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של שוטרים חדשים, ובכלל זה תשלום קצבה למי שפרש לפני גיל פרישה, כהגדרתו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (להלן – קצבת גישור).
ההוצאות על תשלום גמלאות מהוות כ-23% מתקציב המשטרה. לפי הדוח הכספי של מדינת ישראל לשנת 2024, התשלום החזוי לגמלאות במשטרה ובשירות בתי הסוהר בשנת 2041 צפוי לעמוד על כ- 8.15 מיליארד ש"ח.
משטרת ישראל נדרשת לגייס כוח אדם איכותי למקצועות המתאימים לתקופות העסקה שאינן לטווח ארוך, בשל הקצב הגבוה בו משתנים היכולות והכישורים הנדרשים בהם, בין בשל התפתחות טכנולוגית מואצת ובין בשל השיקולים הייחודיים של שירותי הביטחון. נוסף על כך יש מקצועות שבהם נדרש כוח אדם בעל ניסיון משמעותי או השכלה רחבה (כגון: פסיכולוגיה) שיכולת המעבר מהם למקצועות אחרים בתוך המשטרה נמוכה יחסית, וכן מקצועות אשר המגמות בשוק העבודה האזרחי לגביהם מעידות על יכולת התניידות גבוהה לצד שכר גבוה. בעבור מקצועות מסוימים, המודל של תגמול פנסיוני בעתיד (בעבור התקופה שבין גיל הפרישה המוקדמת במשטרה לבין הגיל שבו ניתן לפרוש לפי חוק גיל פרישה) סותר את המגמות העכשוויות בשוק העבודה בהן עובדים רבים לא נשארים במקום עבודה אחד בלבד עד יציאתם לגמלאות.
בתיקון מס' 65 לחוק הגמלאות, הוחלט להסמיך את שר האוצר, בסעיף קטן 108ז(ב) לחוק, לקבוע בצווים נפרדים למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ולשירות הביטחון הכללי, בהסכמת ראש הממשלה ולפי המלצת ראש המוסד או ראש שירות הביטחון הכללי, לפי העניין, רשימת מקצועות אשר העובדים שיחלו לעבוד בהם באחד משני ארגונים אלה לאחר מועד הוספתם לצו, יועסקו במסלול שאינו מזכה בקצבת גישור. על אף האמור, בהוראות לפי סעיף 108ז(א) לחוק הגמלאות יהיה ניתן לקבוע מקרים מיוחדים שבהם עובדים שיועסקו במקצועות המנויים בצו יוכלו לבחור במסלול המזכה לקצבת גישור. המטרה של תיקון זה היתה להסדיר מנגנון שבו ההעסקה של עובדים במקצועות שייקבעו בצווים תהיה בחוזה מיוחד שאינו מוביל לכתב מינוי, ושהשכר במקצועות אלה ישולם בתנאים משופרים לעומת מנגנון דירוג-דרגה המקובל בקרב עובדי המדינה, וזאת חלף הזכאות לקצבת גישור לאחר פרישת העובד מהמוסד או שירות הביטחון הכללי. זאת, כדי להתמודד עם קשיי הגיוס והשימור של עובדים במקצועות מסוימים, באמצעות מתן שכר גבוה יותר בהווה במקום תגמול פנסיוני בעתיד, באופן התואם יותר את המגמות הנוכחיות בשוק העבודה.
עתה מוצע להסדיר מנגנון דומה ביחס לשוטרים. לפיכך, מוצע להסמיך את שר האוצר, בהסכמת השר לביטחון לאומי ולבקשת המפקח הכללי של משטרת ישראל, לקבוע בצו רשימת מקצועות אשר השוטרים החדשים שיחלו לעבוד בהם לאחר הוספת המקצועות למסלול, יועסקו במסלול שאינו מזכה בתשלום קצבת גישור.
עוד מוצע לקבוע כי הסעיף בדבר צו כאמור ייכנס לתוקף במועד כניסתן לתוקף של תקנות הגישור לשוטרים מכוח סעיף 108ז(א) לחוק הגמלאות או שנתיים ממועד כניסתן לתוקף של תקנות בעניין ההעסקה בחוזה מיוחד, לפי המאוחר.