תוכן עניינים
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים
ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה
ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי
פרק ___': חברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות
1. תיקון חוק החברות הממשלתיות התשל"ה-1975
תזכיר זה כולל תיקוני חקיקה שצפויים להיכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2026, ואשר מפורטים בטיוטת הצעת החלטה לממשלה, אשר הופצה להערות הציבור ביום 21 בנובמבר 2025 ביחד עם יתר הצעות ההחלטה לעניין התכנית הכלכלית האמורה.
תזכיר זה מיישם את החלטות הממשלה מיום 4 בדצמבר 2025 בעניין התכנית הכלכלית לשנת 2026, והוא צפוי לעלות על סדר יומה של ועדת השרים המיוחדת לעניין התכנית הכלכלית האמורה, לאחר המועד האחרון למתן הערות הציבור.
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2025, פרק __': חברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות
החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות הן חברות עסקיות וטכנולוגיות מובהקות, הפועלות בשווקים דינמיים ותחרותיים בארץ ובעולם. פעילותן בשוק המתאפיין במיזוגים ורכישות, דורשת מהירות תפעולית וגמישות עסקית על מנת שלא תיפגע פעילותן השוטפת. הסביבה שבה פועלות החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות, הן בשוק הצבאי-בטחוני והן בשוק האזרחי, מתאפיינת כאמור בתחרות רבה. הרגולציה כיום יוצרת הימשכות תהליכים אשר מביאים להקצאת משאבים ניהוליים ורגולטוריים ממושכת ולעיתים לא יעילה, מגדילה את העלות האלטרנטיבית של ההזדמנויות העסקיות ומייצרת פער תחרותי מול חברות פרטיות גמישות יותר. מטרת החוק היא להקל ברגולציה שחלה על חברות אלו.
על כן מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, כך שיביא לידי ביטוי את קיומן של חברות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות.
בפרק זה מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, באופן שיאפשר מינוי במסלול מקל יותר לעניין דירקטורים מסוימים בחברות חוץ שאילו הוקמו בישראל היו חברות בנות ממשלתיות ביטחוניות תחרותיות.
תיקון חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
.אין
אין
תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:
|
|
|
|||
|
1. |
בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975[1] - |
|||
|
|
|
(1) בסעיף 1 - |
||
|
|
|
|
(א) אחרי ההגדרה "חברה ממשלתית" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
""חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית" - חברה ממשלתית, שלפחות אחד השרים האחראים על ענייניה לפי חוק החברות הממשלתיות הוא שר הביטחון, 40 אחוזים לפחות מהכנסותיה הממוצעות בשלוש שנות הכספים האחרונות מקורם במכירות מחוץ לישראל וממוצע הכנסותיה בשלוש שנות הכספים האחרונות עולה על 5 מיליארד שקלים חדשים". |
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "חברת בת ממשלתית" יבוא: |
|
|
|
|
|
|
""חברת בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית" - חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית, בידי חברת בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית יחד עם חברת בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית". |
|
|
|
(2) בסעיף 59(א) אחרי סעיף קטן (3) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
(4) על אף האמור בסעיף קטן (3), לענין הדירקטורים בחברת חוץ שאילו היתה חברה ישראלית היתה חברת בת ממשלתית – סעיפים 17, 17א, 18א עד 23 ו-57(3), במידה שאין בהם סתירה למסמכי היסוד של החברה או לחוקי הארץ שבה הואגדה; אולם על אף האמור בסעיף 57(3), מינוי דירקטור מקרב עובדי חברת האם ומטעמה בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל היתה חברת בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין כהונה זו, יהיה בידי הדירקטוריון של חברת האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים בלבד". |
רקע
החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות הן חברות עסקיות וטכנולוגיות מובהקות, הפועלות בשווקים דינמיים ותחרותיים בארץ ובעולם. בעשורים האחרונים, השוק הבטחוני העולמי מאופיין במיזוגים, ברכישת חברות ובמיזמים משותפים, אשר יצרו חברות ענק בעלות משאבים בהיקף נרחב מזה של החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות בארץ. לחברות אלו יתרון לגודל, יכולת השקעה רחבה והצעת פתרונות כוללים. מגמה זו מחריפה את התחרות בשוק זה ומקשה על התנהלות החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות. בשנים האחרונות חלה צמיחה משמעותית בשוק התעשיות הביטחוניות הבין-לאומי. לצד זאת, מסתמנת בעולם מגמה של העדפת ייצור מקומי. מדינות רבות שואפות להפחית תלות בספקים זרים, תוך פיתוח תשתיות ייצור מקומיות. דוגמאות לכך הן Make In India בהודו ו-America First בארה"ב. כמו כן, הסכמי אברהם פתחו שווקים אשר דורשים הקמת תשתיות תאגידיות מקומיות במדינות היעד.
פעילות חברה ביטחונית-תחרותית בשוק המתאפיין במיזוגים ורכישות, דורשת מהירות תפעולית וגמישות עסקית על מנת שלא תיפגע פעילותן השוטפת. הסביבה שבה פועלות החברות הממשלתיות הביטחוניות-תחרותיות, הן בשוק הצבאי-בטחוני והן בשוק האזרחי, מתאפיינת כאמור בתחרות רבה. הרגולציה כיום יוצרת הימשכות תהליכים אשר מביאים להקצאת משאבים ניהוליים ורגולטוריים ממושכת ולעיתים לא יעילה, מגדילה את העלות האלטרנטיבית של ההזדמנויות העסקיות ומייצרת פער תחרותי מול חברות פרטיות גמישות יותר. בדוח מבקר המדינה "תהליכי אישור הקמת חברות ורכישת מניות בחברות קיימות על ידי חברות ממשלתיות ביטחוניות" ממרץ 2022 צוין כי "מומלץ כי רשות החברות ומשהב"ט יבדקו בהתאם לתנאי השוק המשתנים את הצורך בייזום החלטת ממשלה נוספת בנושא הקמת חברות ורכש מניות בחברות קיימות או בייזום תיקונים נוספים לחוק החברות הממשלתיות, ויפעלו למתן ההקלות ככל הנדרש".
לסעיף 1 מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות כך ש'חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית' תוגדר כחברה ממשלתית שלפחות אחד השרים האחראים על ענייניה לפי חוק החברות הממשלתיות הוא שר הביטחון, 40 אחוזים לפחות מהכנסותיה הממוצעות בשלוש שנות הכספים האחרונות מקורו במכירות מחוץ לישראל, ממוצע הכנסותיה בשלוש שנות הכספים האחרונות עולה על 5 מיליארד שקלים חדשים. וכן כך ש'חברת-בת ממשלתית-תחרותית' תוגדר כחברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באספותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית או בידי חברה ממשלתית ביטחונית-תחרותית יחד עם חברת-בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית.
בנוסף מוצע לתקן את סעיף 59(א) לחוק כך שדירקטורים בחברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל היתה חברת-בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית אשר ממונים מקרב עובדי חברת האם ומטעמה ואינם מקבלים גמול נוסף בגין כהונה זו, ימונו על ידי דירקטוריון החברה האם לאחר התייעצות עם הוועדה לבחינת מינויים בלבד.
כיום מינוי דירקטורים בחברות חוץ גם אם הן ביטחוניות תחרותיות כרוך בהליך מורכב שאף דורש את אישור השרים הרלבנטיים. נוכח אופיין של חברות ביטחוניות תחרותיות, ועל מנת להקל על מינוי עובדי חברת האם בחברת הבת, שהם מינויים מקצועיים הנדרשים לתפקוד התקין של קבוצת החברות, מוצע להקל בהליכי המינוי ובעניין הדירקטורים העונים על הקריטריונים והתנאים כאמור, כך שניתן יהיה להסתפק באישור דירקטוריון חברת האם בהתייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים ובלא צורך באישורים נוספים.