טיוטת תקנות
תקנות חובת המכרזים (עיבוד יעיל)(תיקון), התשפ"ו-2025
2. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
מטרת התקנות המוצעות היא לתת מענה לחסמים שנמצאו בדו"ח הצוות הבין משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית, אשר הצביע על כך שהמסגרת הקיימת המבוססת על חוזי עיבוד קצרי טווח בפטור ממכרז אינה מאפשרת ביצוע השקעות ארוכות טווח, אינה תומכת בגידולים צמחיים המחייבים יציבות, ומונעת הקמת תשתיות ומבני צמיחה חיוניים לחקלאות המודרנית. התקנות מבקשות לאפשר מודל התקשרות ארוך טווח, שיאפשר עיבוד יעיל ושימוש מיטבי במשאב הקרקע.
הצורך בתקנות המוצעות עלה מתוך ממצאי דו"ח הצוות, שהראה כי המנגנון הקיים להקצאת קרקע חקלאית לא מאפשר לחקלאים לגדל גידולים ארוכי טווח או להשקיע בתשתיות הנדרשות לחקלאות. עוד נאמר בדוח הצוות הבין משרדי כי חוזים קצרים של שלוש שנים בלבד אינם מצדיקים השקעות כמו מערכות השקיה, מבני צמיחה או נטיעות, ולכן הקרקע מנוצלת במקרים רבים באופן חלקי בלבד, והפריון החקלאי נמוך מהפוטנציאל שלו.
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
תקנות חובת המכרזים (עיבוד יעיל)(תיקון)-התשפ"ו-2025
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-5 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992[1], בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
תיקון תקנה 25 ו- 26 |
1. |
(1) בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1992 (להלן – התקנות העיקריות), אחרי תקנה 25(32) יבוא – |
|
|
|
|
|
"(33) הענקת זכויות בקרקע חקלאית לצורך גידולים צמחיים שאינם בהשקיית בעל, לרבות הקמת מבני צמיחה ומבנים חקלאיים נלווים בהתאם לתכנית החלה על המקרקעין; הענקת הזכות תיעשה על פי המלצת הרשות לתכנון במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, תקופת ההתקשרות לא תעלה על 21 שנים במצטבר, בשלוש תקופות של שבע שנים."; |
|
|
|
(2) |
בתקנה 26(1) לתקנות העיקריות, במקום "ו- (19) עד (21)" יבוא "(19) עד (21) ו- (33)". |
דברי הסבר
כללי לפי המצב הקיים כיום , הקצאת קרקע חקלאית שלא במסגרת נחלה מבוססת ברובה על חוזי עיבוד זמניים וקצרי טווח, בדרך כלל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, הניתנים מכוח תקנות חובת המכרזים ובכפוף למגבלות תכנוניות וחוזיות המונעות הקמת תשתיות ומבנים חקלאיים. בשל קיצור התקופות ואיסור ההשקעות, הרשות אינה מאפשרת גידולים ארוכי טווח, נטיעות, הקמת בתי צמיחה או שימוש במערכות השקיה, גם כאשר אין צפי לפיתוח עתידי. כתוצאה מכך, קרקעות נרחבות מנוצלות לגידולים עונתיים בלבד, תוך היעדר אפשרות ליישם עיבוד יעיל, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות או יצירת כדאיות כלכלית לאורך זמן. מגבלות אלה הוצגו גם בדוח הבינמשרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע חקלאית (להלן – דו"ח הצוות), אשר עמד על כך שהדין הקיים אינו תואם את הצרכים המעשיים של החקלאות בישראל, פוגע בפריון וביכולת ההשקעה, ומביא לשימוש חלקי בלבד במשאב הקרקע ולחיכוכים חוזיים ומשפטיים סביב היתרי שימוש, השקעות אסורות וגידולים שאינם תואמים את תקופת החוזה. בהמשך לדו"ח הצוות התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל שעניינה "הקצאת קרקע חקלאית לזמן ארוך - הסכם לעיבוד יעיל"
סעיף 1
התיקון המוצע לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות) יאפשר את יישום החלטת המועצה, גם בדרך של הקצאה בפטור ממכרז לטובת הענקת זכויות בקרקע חקלאית לגידולים צמחיים שאינם בהשקיית בעל, לרבות הקמת מבני צמיחה ותשתיות חקלאיות נלוות, באופן המותאם למאפייני החקלאות המודרנית ולצורך בהשקעות ארוכות טווח. דוח הצוות הבין משרדי לבחינת ייעול השימוש בקרקע החקלאית ומדיניות מועצת מקרקעי ישראל מצביעים על כך שהקצאות קצרות טווח אינן מאפשרות עיבוד יעיל, אינן מצדיקות השקעה במבנים ובמערכות השקיה, ופוגעות בפריון וביציבות החקלאית. לפיכך, מוצע כי ההקצאה תיעשה רק בהמלצת הרשות לתכנון במשרד החקלאות, המוסמכת לבחון את התאמת סוג הגידול, היקף ההשקעה ויכולת העיבוד. יצוין כי, האפשרות לפניה לקבלת המלצת הרשות לתכנון במשרד החקלאות תהיה פומבית וכי אין בהוראות התקנה כדי לגרוע מהחלטת המועצה בעניין זה. עוד מוצע כי ההתקשרות תותנה בעמידה בכללי העיבוד היעיל שנקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, וכי תקופת החכירה תוגבל ל־21 שנים במצטבר, בשלוש תקופות של שבע שנים, באופן המבטיח מצד אחד יציבות תפעולית לפיתוח חקלאי ומצד שני מנגנון פיקוח מחזורי המאפשר למדינה לוודא שימוש נכון ויעיל בקרקע.
סעיף 2
מוצע לתקן את תקנה 26 לתקנות כך שהוראות התקנה יחולו גם על התקשרות בפטור ממכרז לטובת עיבוד יעיל. הרחבת תחולת תקנה 26 נדרשת מאחר שביחס למקרקעין המיועדים לעיבוד יעיל ייתכנו מצבים שבהם יותר מגורם אחד מגיש בקשה להקצאת אותו תא שטח חקלאי, במקרה זה ולשם שמירה על שוויון ההזדמנויות ההקצאה תיעשה בדרך של עריכת מכרז סגור שבמסגרתו ניתן לערוך הגרלה.