תוכן עניינים
תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025
תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025
2. תיקון חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה)
תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025
חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025
הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב הקבועה בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021 (להלן – תיקון מס' 57), בתוקף עד ליום 31.12.2025. מטרת הצעת החוק היא להאריך את הוראת השעה הקבועה בתיקון מס' 57 בכשנה נוספת, עד ליום 31.12.2026, וכן לבצע שינוי בהסדר השחרור המינהלי, והכל כפי שיפורט להלן.
מנגנון השחרור המינהלי המורחב נחקק, כהוראת שעה, כחלק ממכלול צעדים שעליהם החליטה ממשלת ישראל לצורך יישום פסק הדין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח' בעניין שטח מחיה מינימלי לכל עצור ואסיר. הוראת השעה הוארכה מעת לעת, תוך שהוכנסו בה שינוים.
עם פרוץ מלחמת התקומה מצבת הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה בצורה משמעותית וחדה. עלייה זו חריגה אף ביחס לעלייה שחלה בהיקפי הכלואים בשנתיים שקדמו לפרוץ המלחמה. נוכח היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים מגורמי הביטחון, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות שיסייעו להגדלת מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, לרבות מכוח החלטות הממשלה בנושא.
אולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים נוכח המעצרים הרבים בתקופת מלחמת התקומה. על כן, יש חשיבות בהמשך קידום פעולות וצעדים אשר יש בהם כדי לסייע בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. לאור האמור, וכיוון שהפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב בעת הזו תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את הוראת השעה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).
בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 68ג2 ולהרחיב את אוכלוסיית האסירים הביטחוניים אשר מוחרגים מהסדר השחרור המינהלי, כך שאסירים שהורשעו בעבירות לפי סימן ב' לפרק ז' לחוק העונשין שכותרתו "בגידה" וכן אסירים שהורשעו בעבירות לפי סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין שכותרתו "ריגול", יוחרגו גם הם מהסדר השחרור המינהלי באופן גורף. זאת, בהתאם לעמדת גורמי הביטחון לפיה מדובר בעבירות חמורות, בעלות פוטנציאל לפגיעה ממשית ומובהקת בביטחון המדינה.
במסגרת הצעת החוק מוצע להאריך בשנה את הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המינהלי המורחב וכן להחריג מהסדר השחרור המינהלי אסירים שהורשעו בעבירות לפי סימן ב' או סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין.
הארכת הוראת השעה בעניין הסדר השחרור המינהלי המורחב וכן שינוי הסדר השחרור המינהלי.
אין השפעה
אין השפעה
תזכיר חוק מטעם הממשלה:
תזכיר חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 69 והוראת שעה), התשפ"ו-2025
|
1. |
בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971[1] (להלן – הפקודה), בסעיף 68ג2(א), אחרי פסקה (4) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(5) הוא הורשע בעבירה לפי סימן ב' או סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין. |
|
2. |
בחוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראות שעה), התשפ"ב-2021[2], בסעיף 4, ברישה, במקום "י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025)" יבוא "כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026)". |
||
כללי בחודש יוני 2017 ניתן פסק דין בבג"ץ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח' (להלן – פסיקת בג"ץ או פסק הדין). בפסק הדין קבע בית המשפט העליון כי שטח המחיה לכל אסיר ועצור במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר יועמד תחילה על 3 מ"ר לפחות, לא כולל שטח השירותים והמקלחת (להלן – הפעימה הראשונה), ולאחר מכן, יועמד שטח המחיה לכל אסיר ועצור על 4.5 מ"ר לפחות, כולל שטח השירותים והמקלחת או 4 מ"ר בלעדיהם (להלן – הפעימה השנייה). בית המשפט העליון אף קבע מועדים למימוש הפעימות.
ביום כ"ט בחשוון התשע"ט (7 בנובמבר 2018) פורסם החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 54 והוראת שעה), התשע"ט-2018 (להלן - תיקון מס' 54). תיקון זה נחקק כחלק ממכלול צעדים שעליהם החליטה ממשלת ישראל בהחלטת ממשלה מס' 3595 מיום י' באדר התשע"ח (25 בפברואר 2018) לצורך יישום פסיקת בג"ץ.
במסגרת תיקון מס' 54 נחקק בהוראת שעה הסדר אשר הרחיב את הסדר השחרור המינהלי הקבוע בסימן ט'1 בפרק ב' לפקודת בתי הסוהר, המסמיך את נציב בתי הסוהר להורות על שחרורם של אסירים טרם מועד שחרורם במקרה שבו עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה ובהתאם לתנאים המפורטים באותו סימן. בהסדר השחרור המינהלי המורחב האמור, שנקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים מיום י"ב בטבת התשע"ט (20 בדצמבר 2018), הורחבו באופן ניכר, לתקופת הוראת השעה, התקופות לשחרור מינהלי של אסירים הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר (להלן - שחרור מינהלי מורחב). כמו כן, נקבע בסעיף 3(ב) כי לעניין אסיר שהורשע בעבירות ביטחון כמפורט בסעיף האמור, יחולו בתקופת הוראת השעה תקופות השחרור המינהלי הקבועות בתוספת הראשונה לפקודת בתי הסוהר כנוסחה ערב תחילתה של תקופת הוראת השעה כאמור, קרי – לא תחול לגביהם תקופת השחרור המורחבת.
לאור העובדה כי הסדר השחרור המינהלי המורחב שנקבע בתיקון מס' 54 הוא הסדר אשר הביא לקיצור מאסר משמעותי, גורף ואוטומטי, בלא קביעת קריטריונים (למעט כאלה הקשורים במשך תקופת המאסר) ואשר לא התחשב במידת המסוכנות של האסירים או במאפיינים אחרים שלהם, למעט ההסדר שנקבע לעניין אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון, הוחלט לפעול לשינוי מנגנון השחרור המינהלי. בהתאם ובהמשך לכך, ביום י"ז בטבת התשפ"ב (12 בדצמבר 2021) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 57 והוראת שעה), התשפ"ב-2021, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב והוכנסו שינויים מסוימים בהסדר, שמטרתם לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המינהלי המורחב כך שלא ייכללו בהסדר זה באופן אוטומטי אסירים שהורשעו בעבירות שהוגדרו ככאלו המתאפיינות במסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה, ובכך להקטין את הסיכון הנשקף לציבור משחרור אסירים אלה. אסירים אלה יהיו רשאים להשתחרר בשחרור מינהלי מורחב במקרים בהם הוחלט לשחררם על תנאי ממאסרם בהתאם לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001.
תיקון מס' 57 אושר על ידי הכנסת כהוראת שעה עד ליום ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022). בעקבות התפזרות הכנסת ה- 24 ביום 30.6.2022, נותרה הוראת השעה בתוקפה בהתאם להוראת ס' 38 לחוק יסוד: הכנסת עד ליום כ"ד בשבט תשפ"ג (15 בפברואר 2023).
ביום כ"ח בתשרי התשפ"ג (23 באוקטובר 2022) קיבלה הממשלה את החלטה מס' 1903 שעניינה "תוכנית לאומית לייעול והרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ותיקון החלטת ממשלה" (להלן - החלטה מס' 1903). החלטה זו כוללת תכנית משולבת לייעול ולהרחבה של מיתקני הכליאה ושימשה כבסיס לבקשת המדינה לדחיית מועד מימוש הפעימה השנייה של פסיקת בג"ץ עד ליום 31.12.2027.
בהמשך ובהתאם לסעיף 10 להחלטה מס' 1903, ביום כ"א בשבט התשפ"ג (12 בפברואר 2023) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 61 והוראת שעה), התשפ"ג-2023, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי שנקבעה בתיקון מס' 57 עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023) וכן בוצעו מס' תיקונים נוספים בהסדר.
כמו כן, נקבע כי עד ליום י"ג באב התשפ"ג (31 ביולי 2023) תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יהיה 14,500 מקומות כליאה.
בהמשך לכך, נוכח העלייה המשמעותית שחלה באותה העת במצבת הכלואים המוחזקים במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר והצורך בהמשך קידום פעולות וצעדים שיביאו לייעול ולהרחבה של מערך הכליאה ומרחב המחיה בבתי הסוהר ולעמידה בפסיקת בג"ץ בהקדם האפשרי, ובשים לב לעמדת גורמי המקצוע בשירות בתי הסוהר לפיה הפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, ביום ח' באב התשפ"ג פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראות שעה), התשפ"ג-2023, במסגרתו הוארכה פעם נוספת הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי וכן בוצעו מס' שינויים נוספים ובהם, החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שנקבעו ממנגנון השחרור המינהלי, באופן גורף, כהוראת שעה.
נוסף על כך, נקבע כי עד ליום כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024) תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה. בהמשך לכך, במסגרת צו בתי הסוהר (שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה), תשפ"ד-2024, נקבע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 מקומות כליאה עד ליום 31.7.2024.
בהמשך לכך, ביום כ"ד בתמוז התשפ"ד (30 ביולי 2024) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה), התשפ"ד-2024, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב ב-4 חודשים נוספים, קרי עד ליום כ"ט בחשוון התשפ"ה (30 בנובמבר 2024) וכן נקבע כי תקן הכליאה יוסיף לעמוד על 14,500 עד ליום זה.
ביום כ"ז בחשוון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה-2024, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין מנגנון השחרור המינהלי המורחב עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025). עוד נקבע כי הוראת השעה לעניין החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון מהסדר השחרור המינהלי תהפוך להוראת קבע.
ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) החלה מתקפת טרור רצחנית שבמסגרתה חדרו מאות מחבלים מרצועת עזה ליישובים בדרום הארץ מהיבשה, מהאוויר ומהים וכן התבצע ירי מסיבי של אלפי רקטות לעבר שטח מדינת ישראל. במתקפת טרור זו נרצחו אלפי אזרחים, נפצעו אלפים ומאות אזרחים וחיילים נשבו על ידי ארגון הטרור חמאס והועברו לרצועת עזה.
נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון, על מצב מיוחד בעורף בהתאם לסמכותו לפי סעיף 9ג(ב) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951. ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי החליטה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות, בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה.
מתחילת המלחמה פועלים כוחות הביטחון בעצימות גבוהה מאוד לשמירה על שלום הציבור וביטחונו. במסגרת זו, בוצעו מעצרים רבים ומצבת הכלואים במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר עלתה משמעותית מתחילת המלחמה. נוכח הנתונים שהתקבלו באותה העת משירות בתי הסוהר בדבר העלייה בהיקפי הכלואים והערכות גורמי הביטחון כי קיים צפי לקליטתם של עצורים רבים נוספים על רקע מצב המלחמה ועל מנת לאפשר לשירות בתי הסוהר לתת מענה למעצרים הרבים בשל פעילות כוחות הביטחון, הוחלט לפעול לקידום תיקון חקיקה שיאפשר את המשך קליטת העצורים הרבים, תוך חריגה מהוראות לעניין שטח מחייה, לעניין הלנה על מיטה ולעניין החזקה שלא בנפרד. בהתאם, בעקבות המלחמה והעלייה החדה במצבת הכלואים שבאה בעקבותיה, ביום 18.10.23, אישרה מליאת הכנסת את החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 64 – הוראת שעה – חרבות ברזל)(מצב חירום כליאתי), התשפ"ד-2023. הוראת השעה נקבעה תחילה לתקופה של 3 חודשים אך בשל העלייה המתמשכת בהיקפי הכלואים הוארך תוקף הוראת השעה מעת לעת, תוך שהוכנסו בו שינויים, עד ליום 31.7.2026. כמו כן, ביום 22.10.2023 הכריז השר לביטחון לאומי על מצב חירום כליאתי. תוקף ההכרזה הוארך מעת לעת על ידי הממשלה, עד ליום 15.1.2026.
סעיף 1 כאמור לעיל, כ"ז בחשוון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024) פורסם חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה-2024, במסגרתו הוארכה הוראת השעה בעניין השחרור המינהלי עד ליום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) וכן נקבע כי הוראת השעה לעניין החרגת אסירים שהורשעו בעבירות ביטחון שנקבעו ממנגנון השחרור המינהלי באופן גורף תיקבע כהוראת קבע.
כעת, מוצע לתקן את סעיף 68ג2 ולהרחיב את אוכלוסיית האסירים הביטחוניים אשר מוחרגים מהסדר השחרור המינהלי. במסגרת זו, מוצע כי אסירים שהורשעו בעבירות לפי סימן ב' לפרק ז' לחוק העונשין שכותרתו "בגידה" וכן אסירים שהורשעו בעבירות לפי סימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין שכותרתו "ריגול", יוחרגו גם הם מהסדר השחרור המינהלי באופן גורף.
מלחמת התקומה הביאה עמה איומים ביטחוניים מוגברים ושונים. במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה בהיקף הכלואים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בגין עבירות בגידה וריגול. לעמדת גורמי הביטחון, מדובר בעבירות חמורות, בעלות פוטנציאל לפגיעה ממשית ומובהקת בביטחון המדינה. הסיכון לביטחון המדינה הטמון בעבירות אלה מחדד את הצורך במיצוי הדין עם מי שהורשעו בעבירות אלה, ובהחרגתם מהסדר השחרור המינהלי דרך קבע.
יצוין כי בהתאם למידע שנמסר משירות בתי הסוהר, על אף העלייה במספרם הכולל של אסירים שהורשעו בעבירות אלה, בעת הזו לא תהיה בהחרגתם ממנגנון השחרור המינהלי השפעה ממשית על מקומות הכליאה.
סעיף 2 נוכח היקפי הכלואים המוחזקים במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר ועל מנת לאפשר המשך קליטת עצורים נוספים מגורמי הביטחון, המשרד לביטחון לאומי ושירות בתי הסוהר פעלו ופועלים כל העת לקידום צעדים ופעולות שיסייעו להגדלת מקומות הכליאה ולהרחבת מרחב המחיה במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר, לרבות מכוח החלטות הממשלה בנושא.
אולם, בעת הזו, אין בפעולות המקודמות בכדי לתת מענה לעלייה המשמעותית, המהירה והחדה בהיקפי הכלואים נוכח המעצרים הרבים בתקופת מלחמת התקומה. על כן, יש חשיבות בהמשך קידום פעולות וצעדים אשר יש בהם כדי לסייע בהתמודדות עם היקפי הכלואים המוחזקים במיתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. לאור האמור, כיוון שהפסקת הפעלתו של מנגנון השחרור המינהלי המורחב בעת הזו תוביל לעלייה נוספת במצבת הכלואים בשירות בתי הסוהר ולהגברת הצפיפות, מוצע במסגרת הצעת החוק להאריך את הוראת השעה עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026).