תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
1. תיקון תקנה 1
2. תיקון תקנה 4
3. תיקון תקנה 6
4. תיקון תקנה 8
תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות) (תיקון), התשפ"ה- 2025
טיוטת תקנות מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי:
טיוטת תקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות) (תיקון), התשפ"ה-2025
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 13(א) לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958[1] (להלן – חוק שירותי הסעד), אני מתקין תקנות אלה: |
||||||||
|
1. |
בתקנות שירותי הסעד (כללי השתייכות), התשפ"ד-2023[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 לתקנות העיקריות, בהגדרה "התערבות הנובעת מהוראת חוק" - |
||||||||
|
|
|
(א) בפסקה (2), אחרי "שני" יבוא "ושלישי"; |
|||||||
|
|
|
(ב) פסקה (5) – תימחק; |
|||||||
|
|
|
(ג) אחרי פסקה (6), יבוא: |
|||||||
|
|
|
|
"(7) סעיף 6 לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991[3]; |
||||||
|
|
|
|
(8) סעיף 6 לחוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991[4].". |
||||||
|
2. |
במקום תקנה 4(א)(3) לתקנות העיקריות יבוא - |
||||||||
|
|
|
"(3) נפטרו הוריו של הקטין או נפטר הורה אחד של הקטין ואפוטרופסות ההורה השני נשללה בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית, יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו, ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הקטין בפועל, ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או של ההורה שנפטר בעת פטירתו.". |
|||||||
|
3. |
במקום תקנה 6(א)(3) לתקנות העיקריות יבוא - |
||||||||
|
|
|
"(3) נפטרו הוריו של נזקק תלוי או נפטר הורה אחד של נזקק תלוי וההורה השני לא מונה לאפוטרופוס עבורו בהתאם לחוק הכשרות המשפטית, יחול האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין, בנוגע למען הרשום של ההורים בעת פטירתם או למען הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו; ואולם רשאי הממונה להורות כי השירות הסוציאלי יינתן במקום מגורי הנזקק בפועל ואילו הוצאות השירות הסוציאלי יושתו על הרשות המקומית שבה היה המען הרשום של ההורים בעת פטירתם או שבה היה מענו הרשום של ההורה שנפטר בעת פטירתו או שבה מעונו הרשום של ההורה השני.". |
|||||||
|
4. |
בתקנה 8 לתקנות העיקריות - |
||||||||
|
|
|
(א) אחרי תקנת משנה (א) יבוא - |
|||||||
|
|
|
"(א1) בגיר שהוגשה בעניינו בקשה הנוגעת לכשרותו המשפטית ואין בעניינו תיק פתוח במחלקה לשירותים חברתיים במענו הרשום או שהתיק הקיים בעניינו באותה מחלקה אינו פעיל לתקופה של מעל 18 חודשים, אם מענו הרשום שונה ממקום מגוריו בפועל ואין באפשרותו לשנות את כתובת מגוריו, יחולו לגבי הבקשה שהוגשה בעניינו ההוראות הבאות: |
|||||||
|
|
|
|
(1) כאשר מענו הרשום של הבגיר ומקום מגוריו בפועל נמצאים באותה נפה – הרשות בה מענו הרשום תטפל בבקשה; |
||||||
|
|
|
|
(2) כאשר מענו הרשום של הבגיר נמצא בנפה שונה מהנפה בה נמצא מקום מגוריו בפועל – הרשות בה מקום מגוריו בפועל תטפל בבקשה. |
||||||
|
|
|
בסעיף זה – ""נפה" – חלוקה לאזורים גאוגרפיים בהתאם להנחיות המשרד המפורסמת באתר האינטרנט". |
|||||||
|
|
|
(ב) בתקנת משנה (ד) - |
|||||||
|
|
|
|
(1) בפסקה (3), במקום "הנזקק לשירות סוציאלי" יבוא "אשר הוא או ילדו נזקקים לשירות סוציאלי"; |
||||||
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה (4) יבוא: |
||||||
|
|
|
|
"(5) במקרה בו נדרש עובד סוציאלי לפי חוק לתת שירות סוציאלי לנזקק או לבן משפחתו, ומתקיימות נסיבות בגינן עולה חשש כי העובד האמור יימצא במצב של ניגוד עניינים בנוגע למתן השירות הסוציאלי, יודיע על כך העובד לממונה והממונה רשאי להורות למחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית אחרת לתת את השירות הסוציאלי הנדרש , ועל העובד שהעביר את הטיפול ליידע את הערכאה השיפוטית על השינוי כאמור; הרשות המקומית ממנה הועבר התיק תישא בהוצאות השרות הסוציאלי האמור. לעניין סעיף זה- |
||||||
|
|
|
|
"בן משפחה" - בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא השירות הנדרש נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; נכדו; הורי הוריו; אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; |
||||||
|
|
|
|
"עובד סוציאלי לפי חוק" - עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: |
||||||
|
|
|
|
|
(א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; |
|||||
|
|
|
|
|
(ב) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; |
|||||
|
|
|
|
|
(ג) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; |
|||||
|
|
|
|
|
(ד) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; |
|||||
|
|
|
|
|
(ה) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; |
|||||
|
|
|
|
|
(ו) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; |
|||||
|
|
|
|
|
(ז) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981[5]; |
|||||
|
|
|
|
|
(ח) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו -1996 [6]. |
|||||
|
|
|
|
(6) נזקק אשר מקבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים ובעקבות קבלת השירות שינה את מענו הרשום, לא יועבר הטיפול בעניינו לרשות המקומית שבתחומה מצוי המען הרשום החדש אלא בחלוף שישה חודשים מיום השינוי. עד למועד האמור יינתן השירות הסוציאלי בידי הרשות המקומית שבתחומה נמצא מענו הרשום האחרון טרם שינוי המען; בפסקה זו – "שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים – כמשמעותם בסעיף (1) לתוספת לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022[7]". |
||||||
|
5. |
אחרי תקנה 13 לתקנות העיקריות יבוא: |
||||||||
|
|
|
"שמירת דינים |
14. |
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.". |
|||||
|
6. |
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, פרט (7) - ימחק. |
||||||||
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
יעקב מרגי
שר הרווחה והביטחון החברתי
תקנות הסעד (כללי השתייכות), התשפ"ד-2023 פורסמו לפני למעלה משנה ונכנסו לתוקף במרץ 2024. בעקבות הערות שהתקבלו מהשטח וימי ההטמעה שנערכו בנושא, עלו סוגיות שדרשו תיקונים בנוסח, ולכן הוחלט לבצע את השינויים. השינויים נועדו לשפר את יישום התקנות ולהתאימן למציאות בשטח.
תקנה 1 המוצעת
מוצע לתקן בסעיף ההגדרות את החוקים הקשורים להתערבות מידית מכוח חוק.
מוצע למחוק את חוק העונשין לעניין חובת הדיווח. זאת מאחר וההתערבות הסוציאלית של העו"ס נעשית באמצעות החוקים שהוזכרו בתקנה - לאחר הכרעת השיוך, או לפניו במקרה בו נדרשת התערבות מיידית. כמו כן מוצע להוסיף עוד 2 חוקים הדורשים התערבות מידית של עובד סוציאלי כדוגמת תסקירים לפי חוק אמנת האג וכן תסקירים לצווי הגנה באלימות במשפחה. במקרים אלה הטיפול יינתן במקום בו נדרשה ההתערבות המיידית ולאחר מכן יועבר הטיפול לרשות בה המען הרשום של המטופל.
כמו כן מוצע להוסיף את הפרק השלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לעניין מינוי אפוטרופוס לרשימת החוקים הכלולים בהגדרה "התערבות הנובעת מהוראות חוק".
תקנה 4 ו-6 המוצעות
מוצע לקבוע את הסמכות לפצל בין רשות מטפלת לרשות נושאת בהוצאות לא רק במקרים של מות ההורים, אלא גם במקרים בהם הורה אחד נפטר והאפוטרופסות של ההורה השני נשללה כאשר מדובר בקטין וכן כשמדובר בנזקק תלוי, במקרה בו אחד ההורים נפטר וההורה השני לא מונה לאפוטרופוס עבורו.
תקנה 8 המוצעת
בעקבות הערות שהתקבלו מהשטח, בעיקר לעניין בקשות הנוגעות לכשרותם המשפטית של אנשים זקנים, מוצע לתקן את תקנה 8 לעניין זה כך שיתאפשר להכריע איזו רשות תהיה אחראית לטפל בבקשות אלו כאשר כתובתו הרשומה שונה מהמקום בו הוא נמצא בפועל ואין באפשרותו לשנות את כתובת מגוריו. זאת, בהתאם לאזור הגיאוגרפי (חלוקה לנפות משרדיות) ובהתאם לססטוס הטיפול באדם במחלקה ברשות של המען הרשום.
כמו כן, מוצע להוסיף בחריג של עובד רשות מקומית כי החריג יחול גם על ילדו הקטין ולא רק על העובד עצמו.
מוצע לקבוע חריג נוסף לעניין חשש להימצאות עובד סוציאלי לפי חוק בניגוד עניינים בנוגע למתן שירות סוציאלי לנזקק או לבן משפחתו כפי שמוגדר בתיקון המוצע. במקרה זה רשאי הממונה, להורות על העברת הטיפול לרשות אחרת תוך יידוע בית המשפט בעניין והרשות ממנה הועבר הטפול תישא בהוצאות השירות הסוציאלי הנדרש.
עוד מוצע לקבוע כי נזקק אשר מקבל שירותי תמיכה במגורים עצמאיים ואוטונומיים (כהגדרתם בתוספת הראשונה לחוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב-2022), דרך מינהל מוגבלויות של המשרד, יוסיף לקבל טיפול ברשות הקודמת בה התגורר על אף ששינה את מענו הרשום לרשות אחרת וזאת למשך חצי שנה ממועד השינוי. מטרת התיקון המוצע היא ליצור מעין 'רשת ביטחון' עבור האדם עם המוגבלות אשר מעתיק את מגוריו לרשות חדשה כאשר הוא עדיין לא מכיר בה דבר. רק בחלוף חצי שנה, המהווה פרק זמן סביר להרגיש שהמעבר מיטיב עמו ולאחר שהחליט שהוא אכן נשאר להתגורר במקום - יפתח תיק במחלקה ברשות בה מתגורר בפועל והיא גם הרשות בה מענו הרשום.
תקנה 14 המוצעת
מוצע להוסיף סעיף שמבהיר כי אין בתקנות אלו כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.
תיקון התוספת הראשונה
מוצע למחוק בתוספת לעניין מסגרות חוץ ביתיות את "בית חם לנערות" שכן אין מדובר במסגרת חוץ ביתית כי אם מסגרת יומית בקהילה ולכן היא אינה נכנסת להגדרה.