צו שירות מידע פיננסי (דחיית יום התחילה של החוק לגבי סל המידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב), התשפ"ו-2025
חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב–2021 (להלן - החוק), מטיל על מקור מידע, כהגדרתו בחוק, המחזיקים במידע פיננסי על אודות לקוח (להלן – מקור מידע), לתת גישה למידע זה לנותני שירות מידע פיננסי (להלן – נותן שירות) לצורך מתן שירות מידע פיננסי ללקוח, בהתאם לסלי המידע המפורטים בתוספת השלישית לחוק ולחובה המוטלת על כל מקור מידע לאפשר גישה לפרטי מידע שונים, בהתאם לזהותו. במסגרת תיקון שנעשה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023, נוסף לחוק סל מידע חדש – "סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב" (להלן - חשבון סליקה), אשר מועד תחילתו נקבע ליום 14 בדצמבר 2025.
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אימץ את הסטנדרט הבינלאומי NextGenPSD2 לצורך מתן שירותי גישה בישראל. לאחרונה שונתה מתודולוגיית הסטנדרט על ידי הגורם הבינלאומי המפתח אותו (קבוצת ברלין), באופן המחייב פיתוח ופרסום מחודש של התקן, התאמתו לשוק הישראלי, וקביעת הוראות רגולטוריות מתאימות, לרבות קיום הליך היוועצות בהתאם להוראות סעיף 82(ב) לחוק.
לאור האמור, על מנת להשלים את קביעת הוראות הרגולציה הנדרשות לשם יישום החובה על ידי מקורות המידע ובהתאם לסמכות שר האוצר לפי סעיף 79(ג) לחוק, מוצע לדחות את מועד התחילה של החובה להנגיש את סל חשבון סליקה בשתי תקופות של שישה חודשים כל אחת כך שלגבי תאגידים בנקאיים, תאגידי עזר ובעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי החובה תחול ביום 14 בדצמבר 2026, לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי היא תחול ביום 15 במרץ 2027 ולגבי חברות תשלומים היא תחול ביום 1 ביוני 2027.
טיוטת צו מטעם משרד האוצר:
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 79(ג) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021[1] (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת אני מצווה לאמור: |
||
|
דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בנק או תאגיד עזר לגבי סל המידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב |
1. |
על אף האמור בסעיפים 79(ב)(1)(ד) לחוק, לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית לעניין מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, יחולו הוראות החוק ביום ד' בטבת התשפ"ז (14 בדצמבר 2026); |
|
דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לגבי סל המידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב |
2. |
על אף האמור בסעיף 79(ב)(2)(ג) לחוק, לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית, כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ב' לתוספת האמורה, לעניין מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, יחולו הוראות החוק ביום ד' בטבת התשפ"ז (14 בדצמבר 2026); |
|
דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי לגבי סל המידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב |
3. |
על אף האמור בסעיף 79(ב)(5א) לחוק, לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית, כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ג' לתוספת האמורה, לעניין מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, יחולו הוראות החוק ביום ו' באדר ב' התשפ"ז (15 במרץ 2027); |
|
דחיית יום התחילה של החוק לעניין מקור מידע שהוא חברת תשלומים לגבי סל המידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב |
4. |
על אף האמור בסעיף 79(ב)(5ב)(ד) לחוק, לגבי סל המידע כאמור בפרט 3א בחלק א' לתוספת השלישית, כפי שהוחל בפרט 1 בחלק ה' לתוספת האמורה, לעניין מידע על אודות סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב, יחולו הוראות החוק ביום כ"ה באייר התשפ"ז (1 ביוני 2027); |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר
דברי הסבר
חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן – החוק או חוק שירות מידע פיננסי), מטיל על מקור מידע, כהגדרתו בחוק, חובה ליתן שירות גישה למידע הפיננסי על אודות לקוח, הנמצא ברשותו, בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח, ובאמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי. התוספת השלישית לחוק מפרטת את סלי המידע השונים שמקורות המידע נדרשים להנגיש, בהתאם לזהותו של כל מקור מידע, כאשר החוק מסמיך את מאסדרי מקורות המידע לקבוע הוראות לעניין אופן מתן הגישה למידע הפיננסי באמצעות מערכת הממשק.
בחודש יוני 2023 פורסם חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, ובמסגרתו בוצעו גם תיקונים לחוק שירות מידע פיננסי. תיקונים אלו כללו, בין היתר, הרחבה של סלי המידע המנויים בתוספת השלישית לחוק, כך שנוספה חובה להנגיש סל מידע "סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב" (להלן - חשבון סליקה), בסעיף 3א לתוספת. בהתאם לסעיף 79 לחוק, מועד התחילה לסל מידע זה נקבע ליום 14 בדצמבר 2025, לעניין מקור מידע המפוקח על ידי הפיקוח על הבנקים, היינו לגבי בנק, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית. יצוין כי סל מידע זה צפוי להיות מיושם בעיקר אצל בעלי רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, אשר מציעים את שירותי הסליקה לציבור. לצד האמור, סעיף 79(ג) לחוק קובע כי שר האוצר רשאי, במסגרת צו ובאישור ועדת הכלכלה, לדחות את המועדים האמורים בסעיפים 79(א) ו-(ב), ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות, אשר לא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אימץ סטנדרט בינלאומי למתן שירותי גישה (NextGenPSD2) (להלן – הסטנדרט) אשר גובש ביוזמת קבוצת ברלין, כבר בשנת 2018, בכדי להקל על חברות ישראליות הרואות בשווקים הבינלאומיים כשוק היעד שלהן, לפתח פתרונות גם לשוק הישראלי על בסיס אותה טכנולוגיה ואותו סטנדרט, וכן לאפשר לגופים מחו"ל להגיע לישראל ולפעול פה לטובת ציבור הלקוחות הישראליים.
לאחרונה, קבוצת ברלין הודיעה על שינוי המתודולוגיה של הסטנדרט הבינלאומי ועברה למתודולוגיה חדשה, אשר מהווה תפיסה חדשה באשר לאופן יישום הסטנדרט. בהתאם למידע שנמסר על ידי קבוצת ברלין, הסיבה העיקרית לשינוי המתודולוגיה של הסטנדרט היא הצורך בייצור פלטפורמה לתפיסה של מערכת פיננסית פתוחה, אשר תוכל להתמודד עם כמות גדולה ומגוונת יותר של מידע; תהליך הסכמות מובנה ומפורט יותר; פונקציות ניהול גישה מורכבות ומתודולוגיות ניהול משאבים ועוד.
כתוצאה מכך, גורמי המקצוע המתמחים במערכת הממשק בישראל, נדרשים לתת מענה באותה עת גם להיערכות לקראת המעבר האמור וגם לעבודה הנדרשת לפרסום הסטנדרט לעניין סל מידע חשבון סליקה, בנוסף לתמיכה נרחבת הניתנת באופן שוטף לפעילות השחקנים השונים המבקשים לעשות שימוש במערכת הממשק. בעניין זה חשוב להדגיש כי המעבר למתודולוגיה זו הנו הכרחי שכן מרגע שהתקבלה החלטה על ידי קבוצת ברלין לאמץ מתודולוגיה חדשה, לא ניתנת יותר תמיכה מצידם למתודולוגיה המיושמת בסטנדרט הקיים וכן כל סל מידע חדש מחויב בהתאמתו תחילה למתודולוגיה החדשה, לרבות סל חשבונות סליקה. על כן, עיקר המשאבים מופנים לאימוץ המתודולוגיה החדשה, כאשר במקביל ננקטות פעולות, ככל הניתן, לקידום סל חשבונות סליקה, כאמור על תשתית של המתודולוגיה החדשה.
הצפי להשלמת תהליך פרסום סטנדרט בינלאומי על ידי קבוצת ברלין, בהינתן התהליכים הקיימים בחו"ל ללא כל יכולת השפעה מצד המאסדרים בישראל, עומד על מספר חודשים. לאחר מכן, נדרשים עוד מספר חודשים כדי לבצע התאמות של הסטנדרט לשוק הפיננסי המקומי ולמאפייניו, לקבוע הוראות רגולטוריות למפוקחים הכוללות את כל שלבי הוצאת רגולציה בישראל, לקיים התייעצויות עם כלל המאסדרים הרלבנטיים והציבור כמתחייב מסעיף 48 לחוק, ולתת לגופים המפוקחים זמן הערכות לפיתוח הסל החדש.
לסעיפים 1 – 3
בהינתן כל האמור, על מנת להשלים את הוראות הרגולציה הנדרשות ליישום חובת הגישה וכן לאפשר זמן היערכות למקורות המידע הרלוונטיים להיערך בהתאם על מנת שיוכלו לעמוד בדרישות החוק בעניין זה, וכמפורט לעיל, מוצע לדחות את מועד התחילה של חובת הנגשת המידע ביחס לסל מידע חשבון סליקה, לעניין בנק, תאגיד עזר ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לשתי תקופות רצופות של שישה חודשים, כלומר עד ליום ד' בטבת התשפ"ז (14 בדצמבר 2026).
בדומה, מוצע לדחות את מועד התחילה של החובה האמורה גם עבור בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי עד ליום ו' באדר ב' התשפ"ז (15 במרץ 2027) וכן עבור חברות התשלומים עד ליום כ"ה באייר התשפ"ז (1 ביוני 2027). כלומר, מוצעת דחייה של שתי תקופות רצופות של שישה חודשים, כך שמדרג מועדי היישום יישמר (המדרג כיום קובע את החלת סל הסליקה על בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי בכשלושה חודשים לאחר החלתו על התאגידים הבנקאיים ואת החלת הסל על חברות התשלומים בכחצי שנה לאחר החלתו על התאגידים הבנקאיים), באופן שיאפשר את התאמת התקן למאפייני בעלי רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי וחברות התשלומים ככל ויידרש.