תזכיר טיוטת תקנות הטיס (נציגי המנהל)(תיקון), התשפ"ו-2025 [לעניין הסכם הרשאה]

טיוטת תקנות

 

א.  שם התקנות המוצעות

תקנות הטיס (נציגי המנהל)(תיקון), התשפ"ו-2025

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מבוקש לתקן את תקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות), כך שנציג המנהל הממונה לפי התקנות האמורות יוסמך לתת הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי של ייצור של כלי טיס חדש שלגביו מחזיק היצרן בהסכם הרשאה, זאת בנוסף על האפשרות לעשות כן היום לגבי יצרן שמחזיק בתעודת סוג לגבי כלי טיס כאמור.

 

ג.  להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:


 

טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - רשות התעופה האזרחית

טיוטת תקנות הטיס (נציגי מנהל)(תיקון), התשפ"ו-2025

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 54(7) ו- 168 לחוק הטיס, התשע"א-2011[1] (להלן - החוק), בהתאם להצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, ולפי סעיף 197 לחוק, אני מתקינה תקנות אלה:

 

 

 

תיקון תקנה 1

1.  

בתקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ"א-1981[2] (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1, ההגדרה "המנהל" - תימחק;

תיקון תקנה 6

2.  

בתקנה 6(3)ג. לתקנות העיקריות, אחרי "בתעודת סוג" יבוא "או בהסכם הרשאה".

 

___ ב________ התשפ"ו (___ ב________ 2025)

 (חמ 1472 – 3)

 

__________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים


 

דברי הסבר

כללי

מטרת התיקון המוצע לתקנה 6(3)ג. לתקנות הטיס (נציגי המנהל), התשמ"א-1981 (להלן - התקנות העיקריות) היא להתאים את ההוראה הקיימת למציאות התעשייתית המשתנה בתחום ייצור כלי הטיס, ולאפשר גמישות רבה יותר במתן הרשאה מיוחדת לטיסה, לטיסות ניסוי, תוך שמירה על רמות הבטיחות הנדרשות.

לפי חוק הטיס, ובהתאם לאמנת שיקגו, כל מי שמייצר כלי טיס נדרש לרישוי ארגוני (תעודת ייצור). תעודה זו יכולה להינתן על בסיס הוכחה לכך שישנה גישה לתכן  מאושר, הוא המידע היסודי לפיו צפוי להיעשות הייצור, בצורה של תעודת סוג. הגישה לתעודת הסוג יכולה להיות בשתי אפשרויות הבאות: בעלות של תעודת הסוג על ידי מחזיק תעודת הייצור, או החזקה בהסכם הרשאה בין בעל תעודת הסוג ובעל תעודת הייצור, המתיר לבעל תעודת הייצור לייצר לפי תעודת הסוג של בעליה.

 פעילות ייצור כלי טיס הינה פעילות ענפה וגדולה, המפוקחת על ידי רת"א בכל מיני רבדים: החל מאישור מערכת האיכות של בעל תעודת הייצור, דרך ביקורות באתרי הייצור, ביקורות על טיב הפיקוח של בעל תעודת הייצור על קבלני המשנה שלו, הנפקה של אישורי פריטים להעברה בין ארגונים מרושיינים (המעידים על כך שקיים פיקוח על ייצור פריט מסוים), ועד להנפקה של תעודות כושר טיסה לכלי הטיס המיוצרים לצרכים השונים.

 כיוון שהנטל על המאסדר הינו גדול, הונהג, בתקנות נציגי המנהל, שימוש בנציגי מנהל, אשר מבצעים משימות מסוימות בשם רת"א.

לאחר שייצור כלי הטיס הסתיים, עדיין ישנם סדרה של בדיקות וביקורות לכלי הטיס, אשר נדרשים לבצען במהלך טיסה, כדי לקבוע אם כלי הטיס החדש אכן עומד בדרישות כושר האווירי שהחולט עליהן במתן תעודת הסוג. לשם כך, נדרש להטיס את כלי הטיס אולם לא ניתן לקבוע כי הוא כשיר אווירית.

לשם כך ,ישנו שלב של הנפקת תעודת כושר טיסה מסוימת, הנקראת הרשאה מיוחדת לטיסה לצרכי טיסות ניסוי של מטוס לאחר ייצורו - לפי תקנה 87(א)(3) לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), תשל"ז-1977 - אשר מקנה לכלי הטיס הרשאה לטיסה למרות שעדיין לא עמד בכל התנאים לקבלת תעודת כושר טיסה סטנדרטית. אל שלב זה מתייחסים אליו כ"עוד שלב בשרשרת הייצור".

אולם, מאחר ורק הרשות והמנהל מוסמכים להנפיק הרשאה מיוחדת לטיסה וכדי לאפשר לרשות לבצע פיקוח אפקטיבי היכן שנדרש. קם הצורך במתן הסמכות להנפקת תעודה זו לאדם מטעם היצרן (בעל תעודת הייצור). יש לציין שבצד סמכות זו הרשות ממשיכה לפקח  באופן תקופתי על היצרן ועל הטיסות הניסוי שהוא מקיים.

הצורך בתיקון

בעידן המודרני, שבו פיתוח וייצור כלי טיס מתקדמים מתבצעים לעיתים קרובות בשיתופי פעולה בין-לאומיים, גובר השימוש באפשרות של פיצול פעילויות הפיתוח והייצור לידי גורמים שונים. לדוגמא, יתכן מקרה של בעל רישיון ייצור, שאינו מחזיק ישירות בתעודת הסוג ואשר קיבל הסכם הרשאה מבעל תעודת הסוג, לבצע פעולות ייצור. הסכמי הרשאה אלה מבטיחים כי העבודה מתבצעת תחת הפיקוח והאחריות של בעל תעודת הסוג, כמחזיק התכן, ובהתאם לסטנדרטים הנדרשים.

תקנה 6(3)ג. בנוסחה הנוכחי קובעת כי נציג המנהל רשאי לתת הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי של ייצור כלי טיס חדש רק כאשר היצרן מחזיק בתעודת סוג עבור כלי הטיס המדובר. ממילא, ההסדר הקיים היום אינו מאפשר מתן הרשאה מיוחדת לטיסה לטיסת ניסוי לכלי טיס חדש המיוצר במסגרת הסכם הרשאה (קרי, שהיצרן אינו בעל תעודת הסוג).

בעקבות כך, עלה הצורך להוסיף לתקנה 6(3)(ג) לתקנות העיקריות את האפשרות של מתן הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי בידי נציג המנהל, גם במקרים שבהם היצרן מחזיק בהסכם הרשאה ולא בתעודת הסוג עצמה, זאת בנוסף לאפשרות הקיימת של החזקה בתעודת הסוג עצמה.

יש להדגיש כי השינוי המוצע, אינו פוגם ברמת הפיקוח או הבטיחות הנדרש, מהסיבות הבאות:

1. אין הבדל מהותי בין פעילות נציג המנהל הפעול מכח יצרן בעל הסכם הרשאה לבין נציג מנהל הפועל מכח יצרן בעל תעודת סוג.

2. כאשר נותנים תעודת ייצור על בסיס "הסכם הרשאה", כל הסכם הרשאה נבחן לגופו על ידי רשות התעופה האזרחית, ומוודא כי קיימים מנגנוני פיקוח ובקרה נאותים המבטיחים את כשירותו האווירית של כלי הטיס החדש כמו גם חלוקת אחריות בין הרשויות השונות, במידה וקיימים שני רשויות תעופה או יותר לצדדי ההסכם.

3. כל טיסת ניסוי תמשיך להיות כפופה לדרישות הבטיחות המחמירות של הרשות.

הסמכות לקבוע את התקנות

מטרת התקנות המוצעות, כאמור, היא לאפשר הנפקת הרשאה מיוחדת לטיסה גם על ידי מחזיקי הסכם הרשאה לייצור לפי תעודת סוג, כפי שזה יוגדר להלן.

סעיף 54 לחוק, שעניינו: "תקנות לעניין תיכון וייצור", מורה כי:

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תיכון וייצור כלי טיס וציוד תעופתי, ובכלל זה בעניינים אלה:

(1)  ההליכים לקבלת תעודת סוג ורישיון ייצור לפי סעיפים 51 ו-53, לרבות הוראות בדבר אופן הגשת הבקשה לקבלת תעודה או רישיון כאמור, המסמכים שיש לצרף לבקשה כאמור ותקופת תוקפה של בקשה לתעודת סוג...

 (7)  הוראות לעניין מינוי נציגי המנהל מקרב עובדי המתכן או בעל רישיון הייצור, לצורך פיקוח ובקרה על תהליך התיכון והייצור ותיעודו, לרבות סמכויותיהם, החובות המוטלות עליהם ואישור המלצותיהם בידי המנהל.

 

סעיף 168 לחוק, שעניינו: "ביצוע ותקנות", מורה כי:   

(א)  השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, בין השאר בעניינים אלה....

(ב)  לא יתקין השר תקנות לפי חוק זה אלא לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה.


סעיף 197 לחוק, שעניינו: "שמירת תוקף", מורה, בסעיף קטן (א), כי:

תקנות שהותקנו לפי חוק הטיס, 1927 (בסעיף קטן זה – התקנות הקיימות), יעמדו בתוקפן כנוסחן ערב יום התחילה כאילו הותקנו לפי הסעיפים בחוק זה שבהם נתונה סמכות התקנת תקנות באותם עניינים, לרבות לעניין פרקים ט' ו-י', והכל זולת אם נקבעו בחוק זה הוראות במקומן בעניינים שהוסדרו בתקנה מהתקנות הקיימות, או אם לא הוקנתה בחוק זה סמכות לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בתקנות הקיימות, וכל עוד התקנות הקיימות לא שונו או בוטלו לפי חוק זה.

 

התקנות המוצעות עניינן האפשרות להרשות למנות נציגי מנהל גם למי שמחזיק בהסכם הרשאה לייצור לפי תעודת סוג של אחר, קרי - מקרב עובדיו של בעל רישיון ייצור.

כמו-כן, התקנות המוצעות הן פרי יוזמה מקצועית של הרשות וממילא הן לפי הצעתה, כמצוות סעיף 168(ב).

בנוסף, לנוכח העובדה שהתקנות העיקריות הותקנו, במקור, לפי חוק הטיס, 1927, הרי שהתקנות המוצעות הן בהתאם להוראות סעיף 197 האמור.  

דברי הסבר מפורטים

 

לתקנה 1 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 1"

תקנה 1  לתקנות העיקריות עניינה:  "הגדרות", ובה מפורטות ההגדרות שנעשה בהן שימוש בתקנות העיקריות.

בין היתר קיימת שם ההגדרה "המנהל", כך: "ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה להרשות אדם כנציג מנהל". "מינהל התעופה האזרחית" הוחלף זה מכבר בידי "רשות התעופה האזרחית", בין היתר כפועל יוצא מחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005; כמו כן, בחוק קיימת הגדרה עדכנית ועצמאית ל"המנהל", החלה על התקנות העיקריות ממילא, כך: "מנהל הרשות, או עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין חוק זה בהתאם להוראות סעיף 169(א)".

ממילא, אין עוד צורך בהגדרה "המנהל" שבתקנות העיקריות, שאף אינה מדויקת לאור חלוף השנים ועדכון הדינים, ולכן מבוקש למחוק אותה.   

לתקנה 2 לתיקון המוצע שעניינה "תיקון תקנה 6"

תקנה 6 לתקנות העיקריות עניינה:  "סמכויות נציג המנהל", ובה מפורטות הסמכויות השונות המסורות בידי מי שהורשה לשמש בתור "נציג המנהל" לפי תקנה 2 לתקנות העיקריות.

בין היתר מצוין שם, לגבי "נושא ייצור כלי טיס, חלקים וציוד תעופתי" כי מי שהורשה לשמש בתור נציג המנהל רשאי: "לתת הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי של ייצור של כלי טיס חדש שלגביו מחזיק היצרן בתעודת סוג". קרי, סמכותו לעניין זה מוגבלת לגבי יצרן המחזיק בתעודת סוג, ואינה חלק לגבי יצרן המייצר לפי הסכם הרשאה שקיבל ממחזיק תעודת הסוג.

בהמשך לאמור לעיל, לאור ההתנהלות בפועל והצורך המקצועי בכך שיורשו נציגי המנהל גם לגבי יצרן המייצר לפי הסכם הרשאה, מבוקש לתקן את תקנה 6(3)(ג). כך שבסופה יתווספו המילים: "או בהסכם הרשאה", באופן שיאפשר הסמכה של נציג המנהל לתת הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי של ייצור של כלי טיס חדש שלגביו מחזיק היצרן בהסכם הרשאה, ולא בתעודת סוג בלבד, כפי נוסח התקנה היום.

לגבי התחילה

התיקון המוצע אינו טעון היערכות או התארגנות, לא מטעם הרשות ולא מטעם בעלי העניין. כמו-כן, הוא מקל על בעל העניין ומאפשר להם "שימוש" נוסף בנציגי המנהל.

לפיכך, מבוקש כי התחילה תהיה ביום הפרסום.

 

 

נוסח משולב


1.בתקנות אלה –

"המנהל" – ראש מינהל התעופה האזרחית במשרד התחבורה או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה להרשות אדם כנציג מנהל;

"נציג המנהל" – נציג המנהל שהורשה לפי תקנה 2;

"רשות הרישוי" – רשות הרישוי כמשמעותה בתקנות הרשיונות;

"תקנות הרשיונות" – תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), תשמ"א-1981;

"תקנות התיעוד" – תקנות הטיס (תיעוד כלי טיס וחלקיהם), תשל"ז-1977;

"תעודת הרשאה" – תעודת הרשאה שניתנה לפי תקנה 3;

"תעודת סוג" – כמשמעותה בתקנות התיעוד.

סמכויות נציג המנהל

6.אלה סמכויות נציג המנהל, בהתאם לתחומי פעולתו שפורטו בתעודת ההרשאה:

(1) בנושא רישוי עובדי טיס –

א. לבחון מועמדים לקבלת רשיון או הגדר לפי תקנות הרשיונות, בפיקוחה הכללי של רשות הרישוי;

ב. לתת, באישור המנהל, רשיונות והגדרים זמניים, כמשמעותם בתקנות הרשיונות, למועמדים שנמצאו כשירים;

(2) בנושא הנדסת כלי טיס – לאשר, בהתאם לתחום התמחותו והרשאתו, דו"חות, שרטוטים וכל מידע אחר המצוי במסגרת הפיקוח הכללי של המנהל על פי כל דין;

(3) בנושא ייצור כלי טיס, חלקים וציוד תעופתי –

א. לתת תגי כושר אוירי לייצוא, בהתאם לאמור בתקנות התיעוד;

ב. לבצע בדיקות התאמה;

ג. לתת הרשאה מיוחדת לטיסת ניסוי של ייצור של כלי טיס חדש שלגביו מחזיק היצרן בתעודת סוג או בהסכם הרשאה.

 (4) בנושא כושר אוירי –

(א) לקיים מבחנים, לערוך ביקורות וניסויים הנחוצים להוצאת תעודות;

(ב) לתת תעודות הדרושות בתחום אחזקת כלי טיס.

 

 

 



[1] ס"ח התשע"א, עמ' 830.

[2] ק"ת התשמ"א, עמ' 1523; ק"ת התשנ"ד, עמ' 844.