חוק הקאדים (תיקון מס' 20) (ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת קאדים), התשפ"ו-2025
התיקון המוצע נועד להוסיף חובת ייצוג של נשים בוועדה לבחירת קאדים, בדומה להוראות הקבועות בחקיקה כיום ביחס לוועדה לבחירת דיינים ולוועדה לבחירת שופטים, תוך עריכת התאמה להרכב הוועדה לבחירת קאדים לבתי הדין השרעיים, והצורך לשמר את שיקול הדעת במינוי חברי הוועדה במקרים שבהם אין בהכרח נשים מכהנות שניתן לשקול את בחירתן. זאת, לנוכח החובה למנות לוועדה נושאי משרה מכהנים, כגון את נשיא בית הדין השרעי לערעורים, קאדי נוסף, שרים וחברי כנסת, ובשים לב לעיקרון שנקבע לפיו נדרש שרוב חברי הוועדה יהיו מוסלמים.
התיקון המוצע נועד לקדם ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת קאדים. הדבר מקבל משנה תוקף משום שמדובר בערכאה שמקבלת החלטות המשפיעות על גברים ונשים כאחד, למרות שהרוב המוחלט של נושאי המשרה השיפוטית בערכאה הם גברים (מכהנת אישה אחת כקאדית מתוך כ-17 קאדים). לכן יש חשיבות רבה שנשים יהיו חלק ממקבלי ההחלטות בנוגע למי שממונה לתפקיד זה.
לא צפויה השפעה על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד, משרדים אחרים, ורשויות אחרות.
תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:
|
תיקון סעיף 4 |
1. |
בסעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961 (להלן: החוק העיקרי), אחרי סעיף קטן 4(א1) יבוא: |
|
|
|
|
"(א2) |
לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה, ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים. |
|
|
|
(א3) |
בהיעדר חבר ממשלה מוסלמי או שלא מונה סגן שר מוסלמי, תבחר הממשלה אשה מקרב חבריה." |
|
הוראת מעבר |
2. |
הוראות סעיף 4(א2-א3) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו החל מהבחירות הקרובות של נציגים לוועדה כאמור באותו סעיף. |
|
דברי הסבר
סעיף 1 – ייצוג נשים בוועדה לבחירת קאדים
מוצע לקבוע חובה של ייצוג נשים בוועדה לבחירת קאדים. ההסדר המוצע מקביל לחובת ייצוג הנשים הקיימת בוועדה לבחירת שופטים בבתי המשפט האזרחיים, ובוועדה לבחירת דיינים בבתי הדין הרבניים.
עם זאת, ההסדר המוצע לוועדה לבחירת קאדים מותאם להרכבה של הוועדה למינוי קאדים בבתי הדין השרעיים ולמאפייניה, ביניהם החובה שמרבית חברי הוועדה יהיו מוסלמים. בחלק מן הגופים הממנים יש קושי להבטיח ייצוג של נשים מוסלמיות, בהעדר מועמדות מכהנות בגופים אלו. לכן, מוצע לשמר את העיקרון שחבר הממשלה הנוסף על שר המשפטים יהיה שר מוסלמי, ורק בהיעדר שר מוסלמי או באם יוחלט לא למנות סגן שר מוסלמי (שאותו ניתן למנות לפי הוראות החוק למרות שאינו שר), תתמנה אישה כנציגת הממשלה הנוספת לוועדה. לגבי שלושת נציגי הכנסת, מוצע לקבוע חובה לבחור אישה, בנוסף לחובה ששני חברי כנסת לפחות יהיו מוסלמים. הסדר זה מאפשר ייצוג של מוסלמים ונשים, גם במצבים שבהם אין (או כמעט ואין) חברות כנסת מוסלמיות, תוך שמירה על שיקול הדעת של הגוף הממנה. מוצע גם לקבוע חובה לבחור אישה מבין שני חברי לשכת עורכי הדין.
חובת הייצוג ההולם לנשים ידועה ומוכרת, אולם בערכאות הדתיות יש לכך חשיבות מיוחדת. כפי שנכתב בדברי ההסבר לתיקון מס' 26 לחוק הדיינים תשט"ו-1955, "אף שהנשים הן כ-50% מהציבור שנזקק לשירותי בתי הדין הרבניים, הדיינים כולם הם גברים, ועל כן יש חשיבות גדולה לכך שלכל הפחות בוועדה [לבחירת דיינים] יינתן להן ייצוג הולם". בבתי הדין השרעיים אמנם מכהנת היום קאדית אחת, אך יש מקום לחזק את ייצוג הנשים בוועדה האמונה על בחירתם.
סעיף 2: הוראת מעבר (תחילה)
מוצע לקבוע כי התיקון יחול בבחירות הבאות לחברי הוועדה, בדומה להוראות המעבר של ייצוג הולם לנשים שנקבעו בחוק הדיינים תשט"ו -1955 (תיקון מס' 26) ובחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (תיקון מס' 74), שבהן הודגש במפורש כי ההסדרים יחולו מהבחירות הבאות, כדי לא לפגוע בנציגים המכהנים.
התיקון לחוק הדיינים נחקק בעקבות מינוי ועדה ללא ייצוג נשים, לאחר מסורת של מינוי אישה אחת לפחות (ראו בג"ץ 8670/11 אמונה תנועת האישה הדתית הלאומית נ' ועדת המינויים למינוי דיינים ע"פ חוק הדיינים (נבו 26.11.2012)). מצב דומה נוצר כעת בוועדה לבחירת קאדים, שבה מכהנת כיום חברת ממשלה אחת בלבד, ללא ייצוג של נשים מבין הקאדים, הכנסת או לשכת עורכי הדין. לכן מתבקש תיקון דומה.
יחד עם זאת, בדומה להסדר שנקבע בחוק הדיינים, אין הצדקה לחרוג מהעיקרון של תחולה פרוספקטיבית, ולשנות את כללי המשחק תוך כדי כהונת הוועדה שחבריה מונו כדין לפי החוק הקיים. הוועדה לבחירת קאדים פעלה בעבר עם אישה אחת בלבד, וההרכב הקיים כעת אינו מצדיק החרגה מתחילה פרוספקטיבית.
לשם השוואה, בתיקון מס' 29 לחוק הדיינים משנת 2021, נקבעה הוראת תחילה ייחודית במסגרתה ניתן היה לקצר את כהונתה של נציגה מסוימת בוועדה ולהחליפה בהתאם להוראה החדשה בתום שנה בלבד מעת שמונתה. עם זאת, נסיבות התיקון היו שונות באופן מהותי: עובר לתיקון זה כבר הייתה חובה של ייצוג נשים בוועדה לבחירת דיינים (4 נשים מתוך 11 חברים בוועדה), המינוי של אותה נציגה נעשה על ידי השר ולא באמצעות בחירות של גוף אחר, והתחילה נדחתה בשנה ולא באופן מיידי.
לפיכך, קביעה שתחילת התיקון תהיה מהוועדה הבאה מבטיחה את עיקרון הוודאות, מונעת פגיעה בנציגים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות (של חברי הכנסת ולשכת עורכי הדין), ומשמרת את האיזון בין הצורך בייצוג הולם לבין שמירה על זכויות הנבחרים והממנים.