תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק התקשורת (שידורי רדיו), התשפ"ו–2025
1. הגדרות
פרק ב': הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תוכני צפייה-ושמע
2. הקמת הרשות, תפקידיה וסמכויותיה
7. עובדי הרשות
8. תקציב הרשות
סימן ב': המועצה לאסדרת תוכני צפייה-ושמע
9. מינוי המועצה
10. סייגים למינוי
12. הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה
13. מינוי ממלא מקום ליושב ראש המועצה
14. תוקף פעולות
17. שיקול דעת עצמאי
18. ניגוד עניינים
19. פיזור המועצה
20. חובת זהירות
22. חובת אמונים
24. סייגים למינוי חבר ועדת האיתור
25. דין חבר ועדת האיתור כדין עובד המדינה
26. איסור זיקה – חבר ועדת האיתור
27. איתור מועמדים שימונו כנציגי הציבור במועצה
29. הפסקת כהונה של חבר ועדת האיתור
34. מבקר פנימי
35. רואה חשבון מבקר
36. החלת דינים
סימן ה': סמכויותיה ותפקידיה של המועצה
37. תפקידי המועצה
38. ועדת משנה לענייני עיצומים כספיים
39. תפקידי יושב ראש המועצה, שכרו ותנאי שירותו
40. עצמאות המועצה
41. חובת רישום במרשם
42. המרשם
46. איסור העברה שיעבוד או עיקול
47. פומביות המרשם
48. חובות דיווח ופרסום מידע בדבר בעלי עניין
49. תכני חדשות מדויקים ומהימנים
50. תקנון אתיקה
51. שידורים אסורים
52. כללי המועצה לעניין מסר פרסומי
53. הגנה על קטינים
54. הסכמים בין ספקי שידורי רדיו
55. הגבלות בנוגע לאמצעי שליטה ומינוי נושאי משרה נפרדים
56. העברת מסרי חירום באמצעות שידורי רדיו
57. הסמכת מפקחים וסמכויות פיקוח
58. זיהוי מפקח
59. הגדרות
60. עיצום כספי
62. זכות טיעון
63. החלטת ועדת העיצומים ודרישת תשלום
65. סכומים מופחתים
66. סכום מעודכן של העיצום הכספי
70. גבייה
71. התראה מינהלית
73. הפרה נמשכת והפרה חוזרת לאחר התראה
סימן ג': התחייבות להימנע מהפרה
74. הודעה על האפשרות להגשת התחייבות ועירבון
75. תנאי ההתחייבות וגובה העירבון
76. תוצאות הגשת כתב התחייבות ועירבון או אי-הגשתם
77. הפרת התחייבות
78. השבת העירבון
79. עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי חוק זה ולפי חוק אחר
80. עתירה
81. פרסום
83. ביצוע
84. אי תחולת החוק
85. תיקון החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות
86. תיקון חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
87. תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי
פרק י': תחולה, תחילה והוראות מעבר
88. תחולה
89. תחילה
חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025
שידורי רדיו בטכנולוגיית FM הם פופולריים מאוד בישראל: בשנת 2023, 59% מהאוכלוסייה היהודית הדוברת עברית האזינה לרדיו בתדירות קבועה. עובדה זו, והמגמה הרווחת באירופה לאפשר את המשך שידורי ה-FM, מביאים למסקנה שסביר להניח שטכנולוגיית ה-FM תמשיך להיות פופולרית בישראל בשנים הקרובות, אף בהינתן גידול השימוש ביישומי Over the Top (OTT), שצפוי להיות מוגבל בהיקפו.
שוק הרדיו בישראל כיום מורכב מתחנות ארציות ותחנות אזוריות. התחנות הארציות הקיימות הן בבעלות המדינה: תאגיד השידור הציבורי "כאן" מפעיל 8 רשתות ארציות, ומשרד הביטחון מפעיל 2 רשתות נוספות (גל"צ וגלגל"צ). ברדיו האזורי פועלות 17 תחנות מסחריות אשר קיבלו זיכיון מאת הרשות השנייה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה), לשדר באזור גיאוגרפי מתוחם, בהמשך למכרזים שנערכו. לפי האסדרה הקיימת, ברוב האזורים הגיאוגרפיים פועל שחקן יחיד מסחרי, ואילו ב-2 אזורים גיאוגרפיים פועלים 2 שחקנים מסחריים. כך, מאזין חשוף למעט אפשרויות האזנה, וההגבלה הגיאוגרפית גורמת לכך שמשאב התדר מנוצל באופן שאינו יעיל.
מטרת הצעת חוק זו היא לאפשר שידורי רדיו FM ללא הגבלה גיאוגרפית, באופן שממקסם את פוטנציאל השימוש בתדר מצד אחד, ומגדיל את אפשרויות ההאזנה בפני המאזין מצד שני. באופן זה יתאפשר להפעיל לכל הפחות 10 תחנות רדיו בכיסוי ארצי.
הצעת החוק מבוססת על עבודת מטה שנעשתה במשרד, ומפורטת בדוח הערכת השפעות הרגולציה (RIA), המצורפת להצעת החוק.
חלקים רבים מתוך הצעת החוק הזו, ובכלל זה ההסדרים הנוגעים לרגולטור הייעודי לשוק הרדיו המוצע, זהים להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025, שפורסמה בה"ח התשפ"ו, מס' 1898, עמ' 42, ביום 21 באוקטובר 2025 (להלן – הצעת חוק השידורים). בנוסף, עם התקדמות הליכי חקיקת הצעת החוק הזו, תיבחן האפשרות לשלב אותה עם הצעת חוק השידורים.
תזכיר חוק מטעם משרד התקשורת:
|
|
|
||||
|
1. |
בחוק זה - |
||||
|
|
|
"אזרח ישראלי" - מי שמתקיימים בו כל אלו - |
|||
|
|
|
|
(א) הוא אזרח ישראל לפי חוק האזרחות, התשי"ב–1952[1], או תושב קבע לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952[2]; |
||
|
|
|
|
(ב) מרכז חייו הוא בישראל. |
||
|
|
|
"אמצעי שליטה", בתאגיד - כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר; |
||
|
|
|
|
(2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי; |
||
|
|
|
|
(3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; |
||
|
|
|
|
(4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו. |
||
|
|
|
"בעל זיכיון לשידורי רדיו" - כמשמעותו בחוק הרשות השנייה; |
|||
|
|
|
"בעל זיקה" בתאגיד - כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בתאגיד; |
||
|
|
|
|
(2) תאגיד אחר שהתאגיד הוא בעל השפעה ניכרת בו; |
||
|
|
|
|
(3) תאגיד אחר שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בתאגיד; |
||
|
|
|
|
(4) אדם שהשקעותיו בתאגיד הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה; |
||
|
|
|
|
(5) תאגיד אחר שהשקעות התאגיד בו הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של התאגיד, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה. |
||
|
|
|
"בעל עניין", בתאגיד - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד; |
|||
|
|
|
"השפעה ניכרת" - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, במישרין או בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד; |
|||
|
|
|
"ועדת האיתור" - הוועדה לאיתור מועמדים למועצה, שמונתה לפי סעיף 23; |
|||
|
|
|
"ועדת העיצומים" - ועדת משנה שמינתה המועצה לפי סעיף 38(א); |
|||
|
|
|
"חדשות" - איסוף, תיעוד, סיקור ודיווח לציבור על אודות אירועים בעלי ערך ציבורי בישראל, שהתרחשו או צפויים להתרחש בישראל או מחוץ לישראל במועד קרוב למועד הסיקור והדיווח כאמור, ולמעט סיקור ודיווח שעניינו באירועי תרבות, בידור או ספורט, בלבד; |
|||
|
|
|
"חוק גלי צה"ל" - חוק גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה–2005[3]. |
|||
|
|
|
"חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט–1999[4]; |
|||
|
|
|
"חוק החברות הממשלתיות" - חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975[5]; |
|||
|
|
|
"חוק חופש המידע" - חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998[6]; |
|||
|
|
|
"חוק יסודות התקציב" - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[7]; |
|||
|
|
|
"חוק המינויים" - חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959[8]; |
|||
|
|
|
"חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז–1997[9]; |
|||
|
|
|
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" - חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961[10]; |
|||
|
|
|
"חוק הרשות השנייה" - חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990; |
|||
|
|
|
"חוק השידור הציבורי" - חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד–2014[11]; |
|||
|
|
|
" חוק התחרות הכלכלית" - חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח–1988[12]; |
|||
|
|
|
"יושב ראש המועצה" - יושב ראש המועצה ומנהל הרשות שמונה לפי פרק ב'; |
|||
|
|
|
"המועצה" - המועצה לאסדרת תוכני צפייה-ושמע שמונתה לפי סימן ב' לפרק ב'; |
|||
|
|
|
"מסר פרסומי" – מסר שבעד הכללתו בתוכן שמע ניתנה תמורה, בכסף או בשווה כסף, והוא אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(א) יש בו כדי לקדם, לצרכים מסחריים, מוניטין של אדם או מכירת מוצר או שירות; |
||
|
|
|
|
(ב) תשדיר לשירות הציבור כהגדרתו בסעיף 68 לחוק השידור הציבורי; |
||
|
|
|
" מפלגה" - כהגדרתה בחוק המפלגות, התשנ"ב–1992[13]; |
|||
|
|
|
"מרשם" - המרשם המתנהל לפי פרק ג'; |
|||
|
|
|
"נושא משרה" - כהגדרתו בחוק החברות; |
|||
|
|
|
"ספק שידורי רדיו" - מי שניתן לו רישיון להפעלת תחנת אלחוט לפי פקודת הטלגרף האלחוטי לשם שידורי רדיו והוקצה לו תדר בהתאם לפקודת הטלגרף האלחוטי לשם כך, למעט בעל זיכיון לשידורי רדיו; |
|||
|
|
|
"ספק שידורי חדשות" - ספק שידורי רדיו המשדר שידורי חדשות; |
|||
|
|
|
"פקודת הטלגרף האלחוטי" - פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב–1972;[14] |
|||
|
|
|
"הרשות" - הרשות לתקשורת משודרת שהוקמה לפי סימן א' לפרק ב'; |
|||
|
|
|
"שידורי רדיו" -תוכני שמע הניתנים לשידור והמופצים באמצעות משדר אפנון תדר (FM); |
|||
|
|
|
"שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968[15]; |
|||
|
|
|
"השר" - שר התקשורת; |
|||
|
|
|
" תאגיד השידור הישראלי" - כהגדרתו בחוק השידור הציבורי; |
|||
|
|
|
פרק ב': הרשות לתקשורת משודרת והמועצה לאסדרת תוכני צפייה-ושמע |
|||
|
|
|
||||
|
2. |
(א) מוקמת בזה הרשות לתקשורת משודרת. |
||||
|
|
|
(ב) הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לפי כל דין. |
|||
|
|
|
(ג) הרשות תפעל בהתאם לסמכויות הנתונות לה לפי חוק זה או לפי דין אחר, בלבד. |
|||
|
|
|
(ד) בהפעלת סמכויותיה תפעל הרשות בהתאם לתוכניות העבודה והיעדים השנתיים שאישרה המועצה לפי סעיף 37. |
|||
|
3. |
הרשות היא תאגיד כשר לכל זכות, חובה ופעולה משפטית. |
||||
|
4. |
מקום מושבה של הרשות הוא בירושלים. |
||||
|
5. |
הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].[16] |
||||
|
6. |
(א) עד לתאריך 1 ביולי של כל שנה תפרסם הרשות באתר האינטרנט שלה ובכל דרך אחרת שתימצא לנכון, דוח שנתי המסכם את פעילות הרשות בשנת הכספים שקדמה למועד הגשת הדוח (בסעיף זה – שנת הדוח). |
||||
|
|
|
(ב) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה את ההחלטות שנתקבלו על ידי המועצה כאמור באותה פסקה, גם באופן עתי. |
|||
|
7. |
עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו. |
||||
|
8. |
מבלי לגרוע מהאמור בפרק ח' לחוק הרשות השנייה, תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות. |
||||
|
|
|
||||
|
9. |
(א) תמונה מועצה בת 7 חברים ובהם, לפחות, שלוש נשים, חבר אחד הנמנה עם האוכלוסיה הערבית לרבות האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, וחבר אחד שמתקיימים לגביו תנאי הכשירות הנדרשים למינוי כשופט בית משפט השלום לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984[17], וחבר אחד שהוא בעל מומחיות בתחרות כלכלית או במיקרו-כלכלה נוסף על החבר האמור בפסקה (3), ואלה הם: |
||||
|
|
|
|
(1) ארבעה חברי המועצה שהם נציגי ציבור שימנה השר לפי המלצת ועדת האיתור כאמור בסעיף 27, המפורטים להלן: |
||
|
|
|
|
|
(א) יושב ראש המועצה שהוא בעל תואר אקדמי וכן בעל ניסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; |
|
|
|
|
|
|
(2) תפקיד ניהולי בכיר בארגון משמעותי, בעל מעמד בתחום התקשורת; |
|
|
|
|
|
(ב) שלושה חברי מועצה נוספים כמפורט להלן, ובלבד שאחד מהם לפחות בעל כישורים כאמור בפסקאות (1) או (2) בסעיף קטן (א)(1)(א), והוא יכהן כממלא מקום קבוע של יושב ראש המועצה בהתקיים האמור בסעיף 13: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) אדם שהוא חבר סגל אקדמי בכיר במוסד מוכר כשמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958[18], באחד או יותר מן התחומים הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון ומינהל ציבורי; |
|
|
|
|
|
|
(2) אדם בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בתחום העיתונות הכתובה, המשודרת, ובכלל זה שידורי רדיו, או באתרי אינטרנט חדשותיים ובכלל זה בעריכת תוכן; |
|
|
|
|
|
|
(3) אדם בעל ניסיון משמעותי בתהליך היצירה של תכני צפייה-ושמע; |
|
|
|
|
(2) עובד רשות האסדרה שימנה יושב ראש רשות האסדרה, כמשמעותם בחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב–2021[19]; |
||
|
|
|
|
(3) עובד רשות התחרות שימנה הממונה על התחרות, כמשמעותם בחוק התחרות הכלכלית; |
||
|
|
|
|
(4) עובד משרד התקשורת שימנה המנהל הכללי של משרד התקשורת. |
||
|
|
|
(ב) חברי המועצה הממונים לפי סעיף קטן (א)(2) עד (4) יהיו עובדים הכפופים במישרין למנהל הכללי של הרשות או של המשרד שבהם הם עובדים, לפי העניין, או למי שממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה. |
|||
|
|
|
(ג) על מינוי חברי המועצה שהם עובדי מדינה יחולו הוראות סעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות. |
|||
|
|
|
(ד) לגבי חברי המועצה שהם נציגי ציבור, במקום הוראות סעיפים 16א ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, יחולו הוראות סעיף קטן (א)(1), לפי העניין. |
|||
|
|
|
(ה) הרשות תפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט שלה הודעה בדבר מינוי או הפסקת כהונה של חבר מועצה. |
|||
|
10. |
לא ימונה לחבר המועצה - |
||||
|
|
|
(1) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; |
|||
|
|
|
(2) מי שאינו אזרח ישראלי; |
|||
|
|
|
(3) מי שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959[20], וכן מי שכיהן בתפקיד כאמור בשלוש השנים שקדמו למועד הצגת המועמדות; |
|||
|
|
|
(4) מי שבמועד הצגת המועמדות או בשלוש השנים שקדמו לו היה בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959; |
|||
|
|
|
(5) חבר ועדת האיתור; |
|||
|
|
|
(6) עובד רשות, למעט לעניין יושב ראש המועצה; |
|||
|
|
|
(7) עובד או מי שמועסק על ידי ספק שידורי רדיו, או בעל עניין בתאגיד שהוא ספק שידורי רדיו; |
|||
|
|
|
(8) עובד של בעל זיכיון לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא בעל זיכיון לשידורי רדיו; |
|||
|
|
|
(9) עובד או חבר מועצה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמשמעותו בחוק השידור הציבורי או ברדיו גלי צה"ל כמשמעותו בחוק גלי צה"ל; |
|||
|
|
|
(10) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם מי מהמנויים בפסקאות (7) או (8), או מי שהוא נושא משרה בתאגיד שקשור עם מי מהמנויים כאמור. |
|||
|
11. |
תקופת כהונתו של חבר המועצה שמונה לפי סעיף 9 תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו, לפי הסעיף האמור, לתקופת כהונה אחת נוספת, ובלבד שלא יכהן חבר המועצה יותר משתי תקופות כהונה. |
||||
|
12. |
(א) חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה: |
||||
|
|
|
|
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; |
||
|
|
|
|
(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד הרשות שאותם הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה. |
||
|
|
|
(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר המועצה, יעבירו מכהונתו הגורם שמינה אותו כאמור בסעיף 9 (להלן זה – הגורם הממנה), בהודעה בכתב, לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד שבו נודע לגורם הממנה על התקיימות הנסיבה: |
|||
|
|
|
|
(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור; |
||
|
|
|
|
(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; |
||
|
|
|
|
(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו. |
||
|
|
|
(ג) הגורם הממנה, בהתייעצות עם יושב ראש המועצה, רשאי להעביר חבר מועצה שמונה על ידו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה, אם חבר המועצה נעדר בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה, או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה במהלך שנה אחת. |
|||
|
|
|
(ד) השר לא יפסיק כהונתו של חבר המועצה לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אלא לאחר היוועצות בוועדת האיתור ולאחר שנתן לחבר המועצה הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה, ולעניין יושב ראש המועצה – גם באישור הממשלה. |
|||
|
|
|
(ה) הפסיק חבר המועצה לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל הגורם הממנה, בהתאם להוראות סעיפים 9 ו-10 למינוי אחר במקומו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום ארבעה חודשים ממועד הפסקת הכהונה כאמור. |
|||
|
13. |
התפנתה משרתו של יושב ראש המועצה וטרם התמנה אחר במקומו, ימלא את מקומו חבר המועצה שמונה כממלא מקום לפי סעיף 9(א)(1)(ב), לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. |
||||
|
14. |
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. |
||||
|
15. |
(א) המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה ובהם יושב ראש המועצה ולפחות אחד מחברי המועצה שהוא עובד מדינה וחבר נוסף שאינו עובד המדינה. |
||||
|
|
|
(ב) החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים והמצביעים בישיבה. |
|||
|
|
|
(ג) המועצה תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; דרכי עבודת המועצה וסדרי דיוניה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות. |
|||
|
|
|
(ד) יושב ראש המועצה יזמן את ישיבותיה ויקבע את מועדיהן ואת סדר היום שלהן; שליש מחברי המועצה המכהנים רשאים לבקש מיושב ראש המועצה לזמן ישיבה או להעלות נושא לסדר היום; הוגשה בקשה כאמור, יכנס יושב ראש המועצה ישיבה בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה. |
|||
|
|
|
(ה) היועץ המשפטי של הרשות יוזמן לכל ישיבות המועצה והוא יהיה רשאי להשתתף בהן. |
|||
|
|
|
(ו) חבר מועצה רשאי לבדוק את מסמכי הרשות ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם בתוך זמן סביר, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כחבר המועצה. |
|||
|
|
|
(ז) ישיבות המועצה יתקיימו לפי הצורך ולפחות אחת לחודש. |
|||
|
16. |
(א) חבר מועצה לא יקבל שכר בעד שירותיו. |
||||
|
|
|
(ב) חבר המועצה יהיה זכאי לקבל מהרשות גמול בעבור השתתפותו בישיבות המועצה לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) יושב ראש המועצה; |
||
|
|
|
|
(2) עובד המדינה; |
||
|
|
|
|
(3) עובד גוף מתוקצב; |
||
|
|
|
|
(4) עובד גוף נתמך; |
||
|
|
|
|
(5) מי שזכאי לקבל גמול בעבור ההשתתפות בישיבות המועצה ממקור אחר. |
||
|
|
|
(ג) חבר המועצה המנוי בפסקאות (2) עד (5) בסעיף קטן (ב) זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. |
|||
|
|
|
(ד) הגמול למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ב), או החזר ההוצאות למי שזכאי לקבלו לפי סעיף קטן (ג), יהיו בסכום השווה לסכום הגמול או להחזר ההוצאות, לפי העניין, שלו זכאי חבר מועצה בתאגיד אחר שהוא גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, ברמת סיווג זהה לזו של הרשות בהתאם להחלטת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים, וזאת בעד כל ישיבה שבה השתתף, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תשלום גמול והחזר הוצאות ליושב ראש וחברי מועצה בתאגידים הסטטוטוריים, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי. |
|||
|
|
|
(ה) בסעיף זה - |
|||
|
|
|
|
"הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים" - הוועדה הציבורית לסיווג תאגידים סטטוטוריים שהוקמה מכוח החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה מס' כל/218 מיום י"ב באדר ב' התשנ"ה (14 במרס 1995); |
||
|
|
|
|
"עובד המדינה", "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. |
||
|
17. |
חבר המועצה יפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה במועצה, ולא יהיה צד להסכם הצבעה, ויראו באי-הפעלת שיקול דעת עצמאי כאמור בהצבעה לפי הסכם הצבעה, הפרת חובת אמונים. |
||||
|
18. |
(א) בסעיף זה - |
||||
|
|
|
" בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה וילדיהם, דוד או דודה או ילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב [חורג]; |
|||
|
|
|
""בעל עניין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968[21]; |
|||
|
|
|
"טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; |
|||
|
|
|
"ניגוד עניינים", של חבר המועצה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; |
|||
|
|
|
" קרוב", של חבר המועצה – כל אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) בן משפחה של חבר המועצה; |
||
|
|
|
|
(2) אדם שלחבר המועצה עשוי להיות עניין במצבו הכלכלי או האישי; |
||
|
|
|
|
(3) תאגיד שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; |
||
|
|
|
|
(4) גוף שחבר המועצה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. |
||
|
|
|
(ב) לא ימונה לחבר המועצה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים. |
|||
|
|
|
(ג) חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא העלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים. |
|||
|
|
|
(ד) נודע לחבר המועצה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה האמור יושב הראש – יודיע על כך לשר. |
|||
|
19. |
(א) נוכח השר כי המועצה אינה ממלאת את תפקידיה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, לאורך זמן ובאופן העלול לגרום לפגיעה משמעותית בתחום שידורי הרדיו, ובכלל זה כמפורט להלן, רשאי הוא לאחר שנתן ליושב ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, לפנות לממשלה, בבקשה בכתב כדי שתתרה במועצה בהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך תקופה שקבעה בהודעה לא תמלא המועצה את תפקידיה, תפזרה הממשלה: |
||||
|
|
|
|
(1) המועצה לא הגישה הצעת תקציב שנתי מאוזן בהתאם לסעיף 22 לחוק יסודות התקציב; |
||
|
|
|
|
(2) המועצה לא קיימה ישיבות בתדירות שנקבעה לפי סעיף 15(ז). |
||
|
|
|
(ב) לא מילאה המועצה את תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שקבעה הממשלה בהתראתה, רשאית הממשלה לפי הצעת השר שהתקבלה לאחר שנתן ליושב ראש המועצה הזדמנות להשמיע טענותיו, להורות על פיזור המועצה. |
|||
|
|
|
(ג) מועצה חדשה תמונה לפי הוראות סעיף 9 בתוך 90 ימים מיום פיזור המועצה לפי סעיף קטן (ב). |
|||
|
|
|
(ד) מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד למינויה של המועצה החדשה; מועצה זמנית תימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות שאינן נדרשות לצורך תיפקודה השוטף והתקין של הרשות. |
|||
|
20. |
(א) חבר המועצה חב כלפי הרשות חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. |
||||
|
|
|
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת זהירות של חבר המועצה כלפי אדם אחר. |
|||
|
21. |
חבר המועצה יפעל ברמת מיומנות שבה היה פועל נושא משרה סביר, באותה עמדה ובאותן נסיבות, ובכלל זה ינקוט, בשים לב לנסיבות העניין, אמצעים סבירים כדי להבטיח כי פעולות הנעשות על ידו בתוקף תפקידו עולות בקנה אחד עם תפקידי הרשות, וכדי לקבל מידע שיש לו חשיבות לצורך קבלת החלטה או ביצוע פעולה בתוקף תפקידו. |
||||
|
22. |
(א) חבר המועצה חב חובת אמונים לרשות, וינהג במילוי תפקידו בתום לב, בהגינות, בנאמנות ובלא משוא פנים. |
||||
|
|
|
(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע את קיומה של חובת אמונים של חבר המועצה כלפי אדם אחר. |
|||
|
|
|
||||
|
23. |
(א) תמונה ועדת איתור שתפקידה לאתר ולהציע לשר מועמדים ראויים למועצה. |
||||
|
|
|
(ב) ועדת האיתור תהיה בת חמישה חברים, והם: |
|||
|
|
|
|
(1) המנהל הכללי של משרד התקשורת, והוא יהיה היושב ראש; |
||
|
|
|
|
(2) מנהל רשות האסדרה, או עובד רשות האסדרה שימונה על ידו, בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה; |
||
|
|
|
|
(3) הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר או אחד מסגניו שימונה על ידו; |
||
|
|
|
|
(4) הממונה על התחרות או עובד רשות התחרות שימונה על ידו, בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה; |
||
|
|
|
|
(5) איש אקדמיה שייבחר בידי ראשי החוגים לתקשורת שהוכרו או שקיבלו היתר לפי סעיפים 9 או 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958. |
||
|
|
|
(ג) תקופת כהונה של חבר ועדת האיתור שהוא נציג הציבור, או מי שמונה על ידי מנהל רשות האסדרה, על ידי הממונה על אגף התקציבים או על ידי הממונה על התחרות, תהיה ארבע שנים. |
|||
|
|
|
(ד) חבר ועדת האיתור שהוא נציג ציבור ימונה באישור הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. |
|||
|
24. |
(א) לא ימונה לחבר ועדת האיתור - |
||||
|
|
|
|
(1) מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האיתור, או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; |
||
|
|
|
|
(2) מי שאינו אזרח ישראלי; |
||
|
|
|
|
(3) מי שבמועד הצגת המועמדות או בשלוש השנים שקדמו לו היה בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם שבמועד הצגת המועמדות מכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959[22]; |
||
|
|
|
|
(4) מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; |
||
|
|
|
|
(5) עובד של ספק לשידורי רדיו או בעל עניין בתאגיד שהוא ספק לשידורי רדיו; |
||
|
|
|
|
(6) מי שקשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו, שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל עניין או מנהל בו, בחוזה או בעסקה מהותיים עם הרשות או עם מי מהמנויים בפסקאות (5). |
||
|
|
|
|
(7) עובד או חבר מועצה בתאגיד השידור הציבורי הישראלי כמשמעותו בחוק השידור הציבורי או ברדיו גלי צה"ל כמשמעותו בחוק גלי צה"ל. |
||
|
25. |
דינו של חבר ועדת האיתור שאינו עובד המדינה כדין עובד המדינה לעניין חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979[23]. |
||||
|
26. |
לא יכהן בוועדת האיתור מי שהוא בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לאדם המכהן כשר, סגן שר, חבר הכנסת, ראש רשות מקומית או סגנו, או חבר בהנהלה פעילה של מפלגה או בגוף בוחר כהגדרתו בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959.[24] |
||||
|
27. |
(א) לשם מינוי נציגי הציבור במועצה ובכלל זה יושב ראש המועצה תפרסם ועדת האיתור הודעה לציבור שבה יצוין כי כל אדם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סימן א' רשאי להציע את מועמדותו לכהן במועצה או לעמוד בראשה, והכול לפי הפרטים המפורטים בהודעה, ורשאית ועדת האיתור לפנות מיוזמתה למועמדים העומדים בתנאי הכשירות האמורים ולהזמינם להגיש מועמדות. |
||||
|
|
|
(ב) בבחירת נציגי הציבור או יושב ראש למועצה תבחן ועדת האיתור את עמידת המועמדים בתנאי הכשירות הנדרשים לפי סימן א' ותמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי המועצה או כיושב ראש המועצה. |
|||
|
|
|
(ג) ועדת האיתור תמליץ לשר על המועמד המתאים ביותר לכהן בתפקיד חבר מועצה לגבי כל מינוי חבר מועצה לפי סעיף 9(א)(1); ואולם, רשאית היא להמליץ לשר על שני מועמדים למינוי כאמור, אם מצאה שמידת התאמתם דומה אולם לכל אחד מהם יתרון ייחודי בתחום שונה או שהפערים בין המועמדים הם קטנים באופן שלא נמצא יתרון ברור לאף אחד מהם. |
|||
|
|
|
(ד) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), בבחירת נציגי הציבור למועצה, תפעל ועדת האיתור ככל הניתן כדי שהרכב המועצה ישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור. |
|||
|
28. |
(א) החלטות ועדת האיתור יתקבלו ברוב קולות של חברי הוועדה. |
||||
|
|
|
(ב) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. |
|||
|
29. |
(א) חבר ועדת האיתור, למעט יושב ראש הוועדה, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: |
||||
|
|
|
|
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת האיתור; |
||
|
|
|
|
(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או עובד הרשות שאותם הוא מייצג במועצה, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה; |
||
|
|
|
|
(3) יושב ראש ועדת האיתור נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נוכח היושב ראש כאמור, יעביר את חבר הוועדה מכהונתו בהודעה בכתב; |
||
|
|
|
|
(4) הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי, ויושב ראש ועדת האיתור מסר לו הודעה מנומקת בכתב על העברתו מכהונה כאמור; |
||
|
|
|
|
(5) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. |
||
|
|
|
(ב) חדל לכהן חבר ועדת האיתור, יפעל יושב ראש הוועדה למינוי חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיפים 23 ו-24, בהקדם האפשרי. |
|||
|
|
|
(ג) נוכח השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, כי נבצר מיושב ראש ועדת האיתור או מחבר ועדת האיתור למלא את תפקידו, באופן זמני, לתקופה הנמשכת או העלולה להימשך מעל שישה חודשים, רשאי השר או יושב ראש הוועדה, לפי העניין, למנות לו ממלא מקום לפי הוראות סעיפים 23 ו-24. |
|||
|
30. |
קיום ועדת האיתור, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של אחד מחברי הוועדה, ובלבד שמכהנים בה שני חברי ועדה. |
||||
|
|
31. |
חבר ועדת האיתור שאינו עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום ממשרד התקשורת בעבור השתתפות בישיבות ועדת האיתור, בהתאם להוראות שקבע החשב הכללי במשרד האוצר לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, "עובד גוף מתוקצב" ו"עובד גוף נתמך" – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב. |
|||
|
32. |
ועדת האיתור היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].[25] |
||||
|
|
|
||||
|
33. |
(א) המועצה תמנה יועץ משפטי לרשות שיהיה עובד הרשות, והוא ימונה לתקופה אחת של שבע שנים בלבד. |
||||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף 15(ב), המועצה רשאית להעביר את היועץ המשפטי מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה בהחלטה שתתקבל ברוב של חמישה מבין חבריה, לפחות. |
|||
|
34. |
המועצה תמנה לרשות מבקר פנימי שיהיה עובד הרשות, והוא ימונה לתקופה אחת של שבע שנים בלבד. |
||||
|
35. |
המועצה תמנה לרשות רואה חשבון מבקר שיבקר את הדוחות הכספיים שלה ויחווה את דעתו עליהם. |
||||
|
36. |
עובדי הרשות וחברי המועצה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין החיקוקים המנויים להלן: |
||||
|
|
|
(1) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספית), התשי"ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; |
|||
|
|
|
(2) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969; |
|||
|
|
|
(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969; |
|||
|
|
|
(4) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979; |
|||
|
|
|
(5) חוק העונשין – ההוראות הנוגעות לעובדי ציבור; |
|||
|
|
|
(6) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור. |
|||
|
|
|
||||
|
37. |
(א) תפקידי המועצה הם: |
||||
|
|
|
|
(1) לדון בתוכנית העבודה השנתית של הרשות ובכלל זה ביעדים השנתיים של הרשות ולאשר אותה; |
||
|
|
|
|
(2) לאשר את המבנה הארגוני של הרשות ואת מדיניות ההעסקה של העובדים ברשות; |
||
|
|
|
|
(3) לדון בהצעת התקציב השנתי של הרשות ולאשרה לא יאוחר משלושים ימים לפני תום שנת הכספים, לאחר שנוכחה כי התקציב המוצע מאוזן; |
||
|
|
|
|
(4) לפקח על עמידת הרשות בתוכנית העבודה השנתית וביעדי התקציב השנתי המאושר; |
||
|
|
|
|
(5) לאשר את הדוחות הכספיים של הרשות. |
||
|
|
|
(ב) המועצה תפעל בהתאם לתפקידיה ולסמכויותיה הקבועים בחוק זה ובכל דין אחר. |
|||
|
38. |
(א) המועצה תמנה מבין חבריה ועדת משנה לענייני עיצומים כספיים שיהיו נתונות לה הסמכויות לפי פרק ה'; |
||||
|
|
|
(ב) על מינוי ועדת העיצומים יחולו הוראות אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) ועדת העיצומים תהיה בת שלושה חברים; |
||
|
|
|
|
(2) יושב ראש הוועדה ועוד חבר אחד לפחות בה יהיו עובדי מדינה; |
||
|
|
|
|
(3) לגבי אחד מחברי הוועדה, לפחות, יתקיימו תנאי הכשירות הנדרשים למינוי כשופט בית משפט השלום לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984[26]. |
||
|
|
|
(ג) ועדת העיצומים תקבע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה, ותפרסם אותם באתר האינטרנט של הרשות. |
|||
|
39. |
(א) יושב ראש המועצה יכהן גם כמנהל הרשות. |
||||
|
|
|
(ב) יושב ראש המועצה יפעל בהתאם לתפקידים ולסמכויות שנקבעו לו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן יהיה ממונה על ביצוע תפקידי המועצה. |
|||
|
|
|
(ג) יושב ראש המועצה יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, הוראות שנתנה והחלטות שקיבלה. |
|||
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף 16(א), בעד תפקידיו כמנהל הרשות וכיושב ראש המועצה, שכרו ותנאי שירותו של יושב ראש המועצה יהיו, בהתאם לקבוע בהוראות הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר בדבר תקרת שכר ותנאי שירות למנהלים כלליים בתאגידים סטטוטוריים כפי עדכונן מעת לעת, לפי רמת הסיווג של הרשות בהתאם להמלצת הוועדה לסיווג תאגידים סטטוטוריים כהגדרתה בסעיף 16(ה). |
|||
|
40. |
בביצוע תפקידי המועצה ובהפעלת סמכויותיה, יפעלו המועצה וחבריה באופן עצמאי והם יונחו על ידי שיקולים מקצועיים בלבד. |
||||
|
|
|
||||
|
41. |
ספק שידורי רדיו לא יספק שידורי רדיו בישראל, אלא אם הוא רשום במרשם. |
||||
|
42. |
יושב ראש המועצה ינהל מרשם לפי פרק זה. |
||||
|
43. |
לא יירשם ספק שידורי רדיו במרשם אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
||||
|
|
|
(1) הוא זכה בהליך תחרותי להקצאת תדר וקיבל רישיון להפעלת תחנת רדיו, לפי פקודת הטלגרף האלחוטי; |
|||
|
|
|
(2) הוא תאגיד שהתאגד ונרשם בישראל או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ונרשם כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות; |
|||
|
|
|
(3) הוא אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי רדיו או שבעל זיכיון לשידורי רדיו אינו בעל שליטה בו או שהוא אינו מצוי בשליטת מי ששולט בבעל זיכיון לשידורי רדיו; |
|||
|
|
|
(4) הוא אינו תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום או בעל זיקה לתאגיד כאמור; |
|||
|
|
|
(5) הוא אינו מפלגה או מי שמשמש שליח של מפלגה במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורי הרדיו לקידום מטרותיה של המפלגה; |
|||
|
|
|
(6) הוא, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת המועצה להירשם במרשם כאמור; |
|||
|
|
|
(7) הוא, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו אינו אזרח מדינת אויב או תאגיד שהתאגד במדינת אויב; |
|||
|
|
|
(8) הוא אינו מצוי בהליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018[27]; |
|||
|
|
|
(9) הוא אינו תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. |
|||
|
|
|
(10) הוא, או בעל זיקה אליו, עוסק באספקת חדשות בישראל, באמצעות עיתון יומי המספק חדשות בישראל באופן קבוע במהדורה מודפסת, לרבות מהדורה דיגיטלית של עיתון כאמור, וכל אדם שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור, אתר אינטרנט שמספק חדשות באופן קבוע או ספק תכנים כהגדרתו בתזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025, והכנסתו בשנת הכספים האחרונה מאחד או יותר מהבאים עולה במצטבר על 300 מיליון שקלים חדשים: |
|||
|
|
|
|
(א) הוצאה לאור של עיתון יומי כאמור לעיל; |
||
|
|
|
|
(ב) הפעלת אתר אינטרנט כאמור לעיל; |
||
|
|
|
|
(ג) ספק חדשות רשום כהגדרתו בתזכיר חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025. |
||
|
|
|
|
(ד) אספקת חדשות לגורם שעיסוקו כאמור בפסקאות (א) עד (ג). |
||
|
44. |
(א) המועצה רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין הגשת בקשה לרישום במרשם, הפרטים שייכללו בה והמסמכים שיצורפו אליה, וכן לעניין אופן ניהול המרשם. |
||||
|
|
|
(ב) הגיש אדם בקשה לרישום במרשם, תרשום אותו המועצה במרשם בתוך עשרה ימי עבודה, ורשאית היא לדרוש מהמבקש מידע ומסמכים נוספים הנחוצים לשם בדיקת עמידתו בתנאים לרישום. |
|||
|
|
|
(ג) מצאה המועצה כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין לרשום מבקש במרשם, תודיע על כך למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ב), בהודעה מנומקת בכתב, ותיתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך לאחר מתן ההודעה. |
|||
|
45. |
(א) המועצה רשאית לבטל רישום במרשם של ספק שידורי רדיו או להתלותו עד לקיום תנאים שתורה עליהם או להגביל את מי שרשום במרשם באספקת שידורי רדיו, לפי העניין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו: |
||||
|
|
|
|
(1) ספק שידורי הרדיו ביקש את ביטול רישומו; |
||
|
|
|
|
(2) הרישום במרשם נעשה על יסוד מידע כוזב, מטעה, חלקי או שגוי; |
||
|
|
|
|
(3) חדל להתקיים תנאי מהתנאים לרישום במרשם; |
||
|
|
|
|
(4) ספק שידורי הרדיו סיפק לציבור תכנים בניגוד להוראות סעיף 51, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורתה לו המועצה. |
||
|
|
|
(ב) המועצה לא תקבע תנאים או הגבלות לפי סעיף קטן (א) אלא ככל שהם נדרשים לתיקון הפגם שנפל לפי סעיף קטן זה. |
|||
|
|
|
(ג) מצאה המועצה כי התקיים אחד מן המקרים המפורטים בסעיף קטן (א) בפסקאות (2) עד (4), ובכוונתה לבטל את רישומו במרשם של ספק שידורי רדיו או להתלותו עד לקיום התנאים שתורה עליהם, או להגביל את מי שרשום במרשם באספקת תכני רדיו, לפי העניין, תשלח לספק שידורי הרדיו הודעה על כוונתה לעשות כן; בהודעה תציין בין השאר את כל אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) הנימוקים בגינם בכוונתה לבטל את רישומו במרשם, להתלותו או להגביל את פעילותו ובכלל כך פרטים לגבי ההפרה שביצע, מועד ההוראה שניתנה לתקנה, לפי העניין; |
||
|
|
|
|
(2) התנאים שעל ספק שידורי הרדיו לקיים, לפי העניין; |
||
|
|
|
|
(3) זכותו של הספק הרשום להשמיע טענותיו. |
||
|
|
|
(ד) ספק שידורי רדיו שנמסרה לו הודעה על כוונה לבטל את רישומו במרשם, להתלותו או להגביל את פעילותו, רשאי לטעון את טענותיו בפני המועצה, בכתב, בתוך עשרה ימי עבודה ממסירת ההודעה. |
|||
|
|
|
(ה) המועצה תחליט, לאחר ששקלה את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ב), ותמסור הודעה על החלטתה לספק שידורי הרדיו, בתוך חמישה עשר ימי עבודה ממועד קבלת הטענות כאמור; בהודעה תפרט המועצה את נימוקי החלטתה, ואת מועד כניסת ההחלטה לתוקף. |
|||
|
|
|
(ו) על אף האמור מצאה המועצה כי בשל פגיעה נמשכת בציבור קיימת דחיפות בביצוע הליכים לפי סעיף זה, רשאית היא להגביל או להתלות את פעילותו באופן זמני, ולאחר ששקלה את השיקולים בסעיף קטן (ד), לפני השלמת ההליכים לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג). |
|||
|
46. |
זכות מהזכויות המוקנות מכוח רישום במרשם אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול. |
||||
|
47. |
המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות. |
||||
|
48. |
(א) ספק שידורי רדיו יגיש למועצה - |
||||
|
|
|
|
(1) עד ליום 30 ביוני בכל שנה: דוח המפרט את כל בעלי העניין בו, וכן תאגידים שהוא בעל עניין בהם; |
||
|
|
|
|
(2) עד ליום ה-8 בחודש העוקב לתום רבעון - דוח המפרט את כל הגורמים שהתקשר עמם לעניין הכללת מסר פרסומי בתכנים שהוא מספק שהיקף התמורה שהתקבלה מכל אחד מהם עולה על 5% מסך הכנסתו ממסרים פרסומיים באותו רבעון. |
||
|
|
|
(ב) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את המידע שהוגש לה לפי סעיף קטן (א), בכפוף לסייגים לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998. |
|||
|
|
|
(ג) ספק שידורי רדיו יפרסם באתר האינטרנט שלו את המידע שפרסמה הרשות לפי סעיף קטן (ב). |
|||
|
|
|
||||
|
49. |
ספק שידורי חדשות, יספק תוכני חדשות מדויקים ומהימנים ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו ובעלי מניותיו. |
||||
|
50. |
(א) ספק שידורי רדיו יאמץ תקנון אתיקה לעניין אספקת תכנים; |
||||
|
|
|
(ב) תקנון אתיקה, יעסוק בין היתר, בכל אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) מניעת ניגוד עניינים; |
||
|
|
|
|
(2) מניעת התקשרויות שעשויות להשפיע על טיב הסיקור החדשותי; |
||
|
|
|
|
(3) גילוי נאות הנדרש מטעם מגישים, פרשנים ועיתונאים; |
||
|
|
|
|
(4) מניעת הטעיה בדיווח חדשותי; |
||
|
|
|
|
(5) פנייה לקבלת תגובה לדיווח חדשותי מבעוד מועד; |
||
|
|
|
|
(6) פרסום שמות חשודים ונפגעי עבירה; |
||
|
|
|
|
(7) פרסום תיקוני טעויות בדיווחים חדשותיים והתנצלויות; |
||
|
|
|
|
(8) ביטוי מאוזן למגוון ההשקפות והדעות הרווחות בציבור בישראל; |
||
|
|
|
|
(9) אתיקה במסר פרסומי. |
||
|
|
|
ובלבד שהחובה לכלול בתקנון האתיקה התייחסות לנושאים האמורים בפסקאות (2) ו-(4) עד (8) לא תחול על ספק שידורי רדיו שאינו ספק שידורי חדשות. |
|||
|
|
|
(ג) ספק שידורי רדיו יפרסם לציבור, באתר האינטרנט שלו, את התקנון שקבע וימציא אותו לרשות שתפרסם אותו באתר האינטרנט שלה. |
|||
|
51. |
ספק שידורי רדיו לא ישדר שידורים שיש בהם - |
||||
|
|
|
(א) חומר תועבה כמשמעותו בחוק העונשין, ובכלל זה תכנים שעניינם אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול; |
||
|
|
|
|
(2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין; |
||
|
|
|
|
(3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני; |
||
|
|
|
והכל כשהתכנים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אומנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק בנסיבות העניין את הפצתם; |
|||
|
|
|
(ב) הסתה לגזענות או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני אדם, על רקע השתייכותם לדת, גזע, לאום, מין, עדה, אורח-חיים או מוצא. |
|||
|
52. |
(א) המועצה תקבע בכללים הוראות שיחולו על ספק שידורי רדיו בתחום המסר הפרסומי בנושאים הבאים: |
||||
|
|
|
|
(1) חובת יידוע הציבור בדבר קיומו של מסר פרסומי בתוכן המשודר; |
||
|
|
|
|
(2) זהות מממן ומפרסם מסר פרסומי המשולב בתוכן המשודר; |
||
|
|
|
|
(3) הגבלות לעניין פרסום מוצר או שירות המסכן את הציבור; |
||
|
|
|
|
(4) מסר פרסומי בתכנים המשודרים לילדים; |
||
|
|
|
|
(5) מסר פרסומי בתוכנית חדשות. |
||
|
|
|
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) ו-(5), לא ייכלל מסר פרסומי בתכנים המשודרים לילדים ובתוכנית חדשות אלא באופן מופרד מהתוכנית כפי שתקבע המועצה בכללים. |
|||
|
53. |
המועצה תקבע כללים לעניין הגנה על קטינים מפני תכנים שההאזנה להם עשויה לפגוע בהתפתחות הנפשית או הגופנית של קטינים ובפרט תכנים מיניים ותכנים אלימים, בהתייחס לקבוצות גיל שונות; כללים כאמור יכללו הוראות לעניין שעות ואופן אספקת התכנים. |
||||
|
54. |
המועצה רשאית לקבוע בכללים מגבלות על התקשרויות בין ספקי שידורי רדיו, אם מצאה כי הדבר נחוץ למניעת פגיעה בתחרות; בכלל זה, רשאית היא לקבוע כללים לעניין החובה להעביר לה הסכמים הנוגעים להתקשרות כאמור או לקבל את אישורה מראש להתקשרות. |
||||
|
55. |
(א) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות בדבר מינוי נושא משרה בספק שידורי רדיו, שבשל הזיקות שלו לספק שידורי רדיו אחר עשוי מינויו לפגוע בתחרות בתחום אספקת שידורי הרדיו. |
||||
|
|
|
(ב) ספק שידורי רדיו לא ירכוש, במישרין או בעקיפין, אמצעי שליטה כך שיחזיק בשיעור העולה על 20% מאמצעי השליטה בספק שידורי רדיו אחר או בבעל זיכיון לשידורי רדיו, אלא באישור מראש ובכתב מאת המועצה לאחר שמצאה כי הרכישה אינה עלולה לגרום לפגיעה מהותית בתחרות ולאחר שהתייעצה עם הממונה על התחרות כהגדרתו בחוק התחרות הכלכלית. |
|||
|
56. |
(א) לבקשת פיקוד העורף או משטרת ישראל, רשאית המועצה להורות לספק שידורי רדיו להתקין מערכת להפצת מסרי חירום במסגרת התכנים שהוא מספק לציבור בעת אירוע חירום, ובלבד שפיקוד העורף או משטרת ישראל, לפי הענין, יספקו את המערכת, והיא מותאמת טכנולוגית למערכות ספק שידורי הרדיו. |
||||
|
|
|
(ב) בעת אירוע חירום, ספק שידורי רדיו שהתקין מערכת להעברת מסרי חירום בהתאם לסעיף קטן (א), יעביר באמצעותה, לבקשת הגורם האחראי לפיקוד ולשליטה באירוע החירום, מסרי חירום באופן מיידי עם קבלת הבקשה. |
|||
|
|
|
(ג) העברת מסרי חירום תהיה לזמן הקצר ביותר הנדרש להעברה מתאימה של המידע לציבור ובאופן שמפריע במידה הקטנה ביותר לאספקת התכנים הסדירה. |
|||
|
|
|
(ד) הפצת מסרי חירום לא תמנע את אספקת התכנים השגרתית אלא בנסיבות חריגות שבהן הדבר חיוני להצלת חיי אדם. |
|||
|
|
|
(ה) מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין הפצת מסרי חירום, ובכלל זה תנאים לאספקת התכנים הסדירה. |
|||
|
|
|
(ו) הגורם המבקש ישא בעלויות הכוללות להתקנת המערכת להעברת מסרי חירום בהתאם לסעיף קטן (א) ולתפעולה, ובכלל זה גישה למערכת, שדרוגה, ביצוע התאמות טכנולוגיות ותחזוקתה. |
|||
|
|
|
(ז) בסעיף זה - |
|||
|
|
|
"אירוע חירום" – אחד מאלה: |
|||
|
|
|
|
(1) שעת התקפה; |
||
|
|
|
|
(2) אם הוכרז אחד מאלה: |
||
|
|
|
|
|
(א) מצב מיוחד בעורף שהוכרז לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית; |
|
|
|
|
|
|
(ב) אירוע חירום אזרחי. |
|
|
|
|
"אירוע חירום אזרחי" – כהגדרתו בפקודת המשטרה; |
|||
|
|
|
"הגורם האחראי לפיקוד ולשליטה באירוע החירום" – אחד מאלה, לפי העניין: |
|||
|
|
|
|
(1) בשעת התקפה או אם הוכרז מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית – ראש הגא שמונה לפי חוק ההתגוננות האזרחית; |
||
|
|
|
|
(2) אם הוכרז אירוע חירום אזרחי – המפקח הכללי של משטרת ישראל או ראש הגא אם ההכרזה נעשתה לפי סעיף 90ד(ז) לפקודת המשטרה או שהפיקוד והשליטה עברה לצבא ההגנה לישראל לפי סעיף 90יב לפקודת המשטרה; |
||
|
|
|
"חוק ההתגוננות האזרחית" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951; |
|||
|
|
|
"מסרי חירום" – התרעה על סכנה מיידית לחיי אדם בשל אירוע החירום או הנחיות מיידיות להצלת חיי אדם בשל אירוע החירום, בעת הצורך; |
|||
|
|
|
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971; |
|||
|
|
|
"שעת התקפה" – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951. |
|||
|
|
|
||||
|
|
57. |
(א) יושב ראש המועצה או עובד הרשות שיושב ראש המועצה הסמיך לכך, רשאי לדרוש מספק שידורי רדיו, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות יושב ראש המועצה או המועצה לפי חוק זה או כדי להקל את ביצוען. |
|||
|
|
|
(ב) המועצה תקבע נוהל בעניין המידע שניתן לדרוש לפי סעיף זה. |
|||
|
|
|
||||
|
58. |
(א) יושב ראש המועצה יסמיך, מבין עובדי הרשות, מפקחים שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חקיקת התכנים המסחריים (בפרק זה – מפקח). |
||||
|
|
|
(ב) לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי; |
||
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה יושב ראש המועצה; |
||
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה יושב ראש המועצה. |
||
|
|
|
(ג) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ולפי חקיקת התכנים המסחריים, רשאי מפקח – |
|||
|
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
||
|
|
|
|
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל על ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995[28]. |
||
|
59. |
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: |
||||
|
|
|
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|||
|
|
|
(2) יש בידו תעודה חתומה בידי יושב ראש המועצה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|||
|
|
|
||||
|
|
|
||||
|
60. |
בפרק זה - |
||||
|
|
|
"הסכום הבסיסי" - סכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית האחרונה של המפר, בישראל. |
|||
|
61. |
(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט בתוספת, רשאית ועדת העיצומים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי. |
||||
|
|
|
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על 1% מהכנסתו השנתית האחרונה של המפר. |
|||
|
62. |
(א) היה לוועדת העיצומים יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויה בתוספת הראשונה (בפרק זה - המפר), ובכוונתה להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, תמסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב). |
||||
|
|
|
(ב) בהודעה על כוונת חיוב תציין ועדת העיצומים, בין השאר, את אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה - המעשה), המהווה את ההפרה, ומועד ביצוע ההפרה; |
||
|
|
|
|
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; |
||
|
|
|
|
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו בפני ועדת העיצומים לפי הוראות סעיף 60 וכי יראו את ההודעה על כוונת חיוב כדרישת תשלום אם המפר לא יממש את הזכות האמורה, כאמור בסעיף 61(ד); |
||
|
|
|
|
(4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 62, ושיעור התוספת. |
||
|
63. |
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 59 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, בפני ועדת העיצומים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה; ועדת העיצומים רשאית להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
||||
|
64. |
(א) ועדת העיצומים תחליט, לאחר ששקלה את הטענות שנטענו לפי סעיף 60, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאית היא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 63. |
||||
|
|
|
(ב) החליטה ועדת העיצומים לפי הוראות סעיף קטן (א) - |
|||
|
|
|
|
(1) להטיל על המפר עיצום כספי - תמסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה תציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו; |
||
|
|
|
|
(2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - תמסור לו הודעה על כך, בכתב. |
||
|
|
|
(ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), תפרט ועדת העיצומים את נימוקי החלטתה. |
|||
|
|
|
(ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 60, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור. |
|||
|
65. |
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. |
||||
|
|
|
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 58, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי. |
|||
|
66. |
(א) ועדת העיצומים אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). |
||||
|
|
|
(ב) ועדת העיצומים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע בכללים נסיבות ושיקולים שבשלהם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים לפי סימן זה, ובשיעורים שתקבע. |
|||
|
67. |
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בפני ועדת העיצומים כאמור בסעיף 61 – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לפי סעיף 78 או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי יושב ראש המועצה או בידי בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין. |
||||
|
|
|
(ב) סכומי העיצום הכספי והסכום הבסיסי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|||
|
|
|
(ג) יושב ראש המועצה יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי והסכום הבסיסי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב). |
|||
|
68. |
על המפר לשלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 61. |
||||
|
69. |
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, תיווסף על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה. |
||||
|
70. |
(א) ועדת העיצומים רשאית, לבקשת המפר, להחליט על פריסת התשלום על העיצום הכספי, בהתחשב בסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר ובנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות פריסה כאמור, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על 12 תשלומים חודשיים. |
||||
|
|
|
(ב) עמד המפר בפריסת התשלומים כאמור, לא יתווספו לחובו דמי פיגורים בתקופת הפריסה. |
|||
|
|
|
(ג) לא שילם המפר תשלום במועדו, יראו את החלטת ועדת העיצומים על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, יתרת החוב תעמוד לפירעון מיידי ויחולו הוראות סעיף 66. |
|||
|
71. |
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995[29]. |
||||
|
|
|
||||
|
72. |
(א) היה לוועדת העיצומים יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 58, והתקיימו נסיבות שקבעה המועצה, בכללים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאית היא, במקום להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א', למסור לו התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה; בסעיף קטן זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. |
||||
|
|
|
(ב) בהתראה מינהלית תציין ועדת העיצומים מהו המעשה המהווה את ההפרה ומועד ביצועה, תודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהא צפוי לעיצום כספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, לפי העניין, כאמור בסעיף 71, וכן תציין את זכותו של המפר לבקש את ביטול ההתראה לפי הוראות סעיף 70. |
|||
|
73. |
(א) נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור בסעיף 69, רשאי הוא לפנות לוועדת העיצומים בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל כל אחד מטעמים אלה: |
||||
|
|
|
|
(1) המפר לא ביצע את ההפרה; |
||
|
|
|
|
(2) המעשה שביצע המפר, המפורט בהתראה אינו מהווה הפרה. |
||
|
|
|
(ב) ועדת העיצומים רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
|||
|
|
|
(ג) קיבלה ועדת העיצומים בקשה לביטול התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאית היא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת ועדת העיצומים תינתן בכתב, ותימסר למפר בצירוף נימוקים. |
|||
|
74. |
(א) נמסרה למפר התראה מנהלית לפי הוראות סימן זה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 62(א), וועדת העיצומים תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת, בהתאם להוראות סעיף 59, בשינויים המחויבים. |
||||
|
|
|
(ב) נמסרה למפר התראה מינהלית לפי הוראות סימן זה והמפר חזר והפר את ההוראה שבשלה נמסרה לו ההתראה, בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, יראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין סעיף 62(ב), וועדת העיצומים תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת, בהתאם להוראות סעיף 59, בשינויים המחויבים. |
|||
|
|
|
||||
|
75. |
היה לוועדת העיצומים יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 59, והתקיימו נסיבות שקבעה המועצה, בכללים, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאית היא למסור למפר הודעה על אפשרותו להגיש לוועדת העיצומים כתב התחייבות ולהפקיד עירבון לפי הוראות סימן זה, במקום שיוטל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן א'; בסעיף זה, "היועץ המשפטי לממשלה" - לרבות משנה ליועץ המשפטי לממשלה שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לעניין זה. |
||||
|
76. |
(א) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף 72, ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שתקבע ועדת העיצומים בכתב ההתחייבות ושתחילתה ביום הגשתו, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים (בסימן זה - תקופת ההתחייבות). |
||||
|
|
|
(ב) ועדת העיצומים רשאית לקבוע בכתב ההתחייבות תנאים נוספים שעל המפר להתחייב ולעמוד בהם במהלך תקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנותה. |
|||
|
|
|
(ג) בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי ועדת העיצומים עירבון בסכום העיצום הכספי שוועדת העיצומים היתה רשאית להטיל על המפר בשל אותה הפרה, בהתחשב בקיומם של נסיבות ושיקולים שנקבעו לפי סעיף 63(ב). |
|||
|
|
|
(ד) ועדת העיצומים רשאית, לבקשת המפר ומטעמים שיירשמו, לפטור את המפר מהפקדת ערבון לפי סעיף קטן (ג) או להפחית את סכום העירבון שיפקיד המפר לפי אותו סעיף קטן. |
|||
|
77. |
(א) הגיש המפר לוועדת העיצומים כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה כאמור בסעיף 72, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותה הפרה; לא הגיש המפר לוועדת העיצומים כתב התחייבות או לא הפקיד עירבון, בתוך התקופה האמורה, תמסור לו ועדת העיצומים הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה, לפי סעיף 59. |
||||
|
|
|
(ב) ועדת העיצומים רשאית להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א), מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
|||
|
78. |
(א) הגיש המפר כתב התחייבות והפקיד עירבון לפי סימן זה והפר תנאי מתנאי ההתחייבות, כמפורט בפסקאות שלהלן, יחולו ההוראות המפורטות באותן פסקאות, לפי העניין: |
||||
|
|
|
|
(1) המשיך המפר, במהלך תקופת ההתחייבות, להפר את ההוראה שבשל הפרתה הגיש את כתב ההתחייבות, או חזר והפר את ההוראה האמורה במהלך אותה תקופה, יראו את ההפרה כאמור כהפרה נמשכת לעניין סעיף 62(א) או כהפרה חוזרת לעניין סעיף 62(ב), לפי העניין, ויחולו הוראות אלה: |
||
|
|
|
|
|
(א) ועדת העיצומים תמסור למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 62, בשינויים המחויבים; |
|
|
|
|
|
|
(ב) מסרה ועדת העיצומים למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 61(ב)(1) או שהמפר לא טען את טענותיו בפני יושב ראש המועצה לעניין אותה הפרה כאמור בסעיף 61(ד), תחלט ועדת העיצומים את העירבון בנוסף להטלת העיצום הכספי בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת; החליטה ועדת העיצומים, לפי סעיף 73(ד), לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, תמסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 61 הכוללת גם את סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או את החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת ועדת העיצומים על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; |
|
|
|
|
|
(2) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שנקבעו בכתב ההתחייבות כאמור בסעיף 73(ב) – תחלט ועדת העיצומים את העירבון, ואם החליטה, לפי סעיף 73(ד) לפטור את המפר מהפקדת העירבון או להפחית את סכום העירבון, תמסור למפר דרישת תשלום לפי סעיף 61 לגבי סכום העירבון שלגביו ניתן הפטור או לגבי החלק שהופחת מסכום העירבון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום החלטת ועדת העיצומים על הפטור או ההפחתה כאמור עד יום המסירה של דרישת התשלום; ועדת העיצומים לא תחלט את העירבון או תשלח דרישת תשלום לפי פסקה זו אלא לאחר שנתנה למפר הזדמנות לטעון טענותיו, בכתב, לעניין הפרת התנאים כאמור. |
||
|
|
|
(ב) לעניין פרק זה יראו בחילוט העירבון לפי הוראות סעיף זה, כהטלת עיצום כספי על המפר בשל ההפרה שלגביה ניתן העירבון. |
|||
|
|
|
(ג) הופר תנאי מתנאי ההתחייבות כאמור בסעיף זה, והפר המפר פעם נוספת את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, לא תאפשר לו ועדת העיצומים להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות סימן זה, בשל אותה הפרה. |
|||
|
79. |
עמד המפר בתנאי כתב ההתחייבות שהגיש לפי סימן זה, יוחזר לו, בתום תקופת ההתחייבות, העירבון שהפקיד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום הפקדתו עד יום החזרתו. |
||||
|
|
|
||||
|
80. |
על מעשה אחד המהווה כמה הפרות של הוראות לפי חוק זה המנויות בתוספת הראשונה או לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד. |
||||
|
|
|
||||
|
81. |
(א) על החלטה סופית של ועדת העיצומים לפי פרק זה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה הודעה על ההחלטה. |
||||
|
|
|
(ב) אין בהגשת עתירה לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את ביצוע ההחלטה, אלא אם כן הסכימה לכך ועדת העיצומים או שבית המשפט הורה על כך. |
|||
|
|
|
(ג) החליט בית המשפט, לאחר ששולם העיצום הכספי או הופקד עירבון, לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או ערעור על פסק דין בעתירה כאמור והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי או החזרת העירבון, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת או יוחזר העירבון, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלומו או הפקדתו, עד יום החזרתו. |
|||
|
82. |
(א) הטילה ועדת העיצומים עיצום כספי לפי פרק זה, תפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתה בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: |
||||
|
|
|
|
(1) דבר הטלת העיצום הכספי; |
||
|
|
|
|
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי, מועד ביצוע ההפרה ונסיבות ההפרה; |
||
|
|
|
|
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל; |
||
|
|
|
|
(4) הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה; |
||
|
|
|
|
(5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; |
||
|
|
|
|
(6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד. |
||
|
|
|
(ב) הוגשה עתירה לפי סעיף 78 על החלטת ועדת העיצומים להטיל עיצום כספי או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, תפרסם ועדת העיצומים, לפי סעיף קטן (א), את דבר הגשת העתירה או הערעור ואת תוצאותיהם. |
|||
|
|
|
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(6), רשאית ועדת העיצומים לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, אם סברה שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור; ההזדמנות לטעון טענות לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן למפר במסגרת זכות הטיעון לפי סעיף 60, ובלבד שוועדת העיצומים הודיעה למפר על כוונתה לפרסם את שמו, בהודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 59. |
|||
|
|
|
(ד) על אף האמור בסעיף זה, לא תפרסם ועדת העיצומים פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. |
|||
|
|
|
(ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים. |
|||
|
|
|
(ו) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
|||
|
|
83. |
(א) תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מנהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה, לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 58, המהווה עבירה. |
|||
|
|
|
(ב) מסרה ועדת העיצומים למפר הודעה על כוונת חיוב, התראה מינהלית או הודעה על האפשרות להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון, בשל הפרה המהווה גם עבירה, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת; התגלו עובדות חדשות כאמור והוגש נגד המפר כתב אישום לאחר שהמפר שילם עיצום כספי או הפקיד עירבון, יוחזר לו הסכום ששולם או העירבון שהופקד, לפי העניין, בתוספת ריבית שקלית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה מיום תשלום הסכום או מיום הפקדת העירבון, עד יום החזרתו. |
|||
|
|
|
(ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל עבירה המהווה הפרה, לא תנקוט נגדו ועדת העיצומים הליכים לפי פרק זה בשל ההפרה. |
|||
|
|
|
||||
|
84. |
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. |
||||
|
85. |
הוראות חוק זה, לא יחולו על שידורי הרדיו של תאגיד השידור הישראלי ועל שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל (גלי צה"ל) כהגדרתם בחוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה–2005[30]. |
||||
|
|
|
|
|||
|
|
|
||||
|
86. |
בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד–2013 - |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 4(ו)(2), בסופו יבוא ", או מי שנרשם במרשם לפי חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025"; |
|||
|
|
|
(2) בפרט 3.1 לתוספת, בסופו יבוא ", או שלגביו נדרש רישום במרשם לפי חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025"; |
|||
|
87. |
בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו - |
||||
|
|
|
(1) בסעיף 33 - |
|||
|
|
|
|
(א) בסעיף קטן (א) המילים "זיכיונות לשידורי רדיו" – יימחקו; |
||
|
|
|
|
(ב) בסעיף קטן (ב) - |
||
|
|
|
|
|
(1) ברישא, המילים "בזיכיונות לשידורים או", "הזיכיונות או" – יימחקו; |
|
|
|
|
|
|
(2) פסקה (2) תימחק; |
|
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (3) המילים "בעל הזיכיון או", "הזיכיון או" – יימחקו; |
|
|
|
|
|
(ג) בסעיף קטן (ד) המילים "בעל זיכיון לשידורים או", "תנאי הזיכיון לשידורים או", "בזיכיונו או" – יימחקו; |
||
|
|
|
(2) אחרי סעיף 35(א) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), החל מיום פרסום חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025, תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו שניתן לפי חוק זה אינו ניתן להארכה; על אף האמור, בעל זיכיון לשידורי רדיו אשר תקופת הזיכיון שלו תפוג בתוך 6 חודשים מיום פרסום החוק כאמור, וטרם הסתיים ההליך התחרותי להקצאת תדר לפי פקודת הטלגרף האלחוטי לצורך שידורי רדיו, יהיה רשאי לפנות למועצה בבקשה להארכת הזיכיון לתקופה נוספת. המועצה תהיה רשאית להאריך את תקופת הזיכיון לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה."; |
||
|
|
|
(3) אחרי סעיף 72(ג) יבוא: |
|||
|
|
|
|
"(ג1) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), החל מיום פרסום חוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025, המועצה לא תעניק זיכיונות חדשים להפעלת תחנות אזוריות לשידורי רדיו אזוריים.". |
||
|
88. |
בפקודת הטלגרף האלחוטי, אחרי סעיף 4ג(ב1) יבוא: "4ג(ב2) רישיון להפעלת רשת תחנות אלחוט לשם שידורי רדיו יינתן בהליך תחרותי; לשם הפעלת רשת תחנות אלחוט כאמור יוקצו עד שלושה תדרים, ואמת המידה היחידה לבחירת הזוכים בהליך התחרותי תהיה הסכום הגבוה ביותר שיציעו המתמודדים בהליך התחרותי, ומבלי לגרוע מתנאי הסף לרישום במרשם שידורי רדיו הקבועים בסעיף 46 לחוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025; בסעיף זה, "שידורי רדיו" - כהגדרתם בחוק התקשורת (רדיו), התשפ"ו–2025.". |
||||
|
|
|
||||
|
|
|
סימן א': תחולה ותחילה |
|||
|
89. |
הוראות סעיף 88 יחולו רק על רישיון שניתן לבעל זיכיון לשידורי רדיו אשר זיכיונו כבר לא בתוקף. |
||||
|
90. |
הוראות סעיף 87(1) ייכנסו לתוקף ביום ... [מועד סיום תוקפו של הזיכיון האחרון שניתן על ידי המועצה]. |
||||
|
|
|
סימן ב': הוראות מעבר |
|||
|
|
91. |
בעל זיכיון לשידורי רדיו אשר זיכיונו בתוקף במועד פרסום חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק הרשות השנייה עד לתום מועד תקופת הזיכיון. |
|||
|
|
|
||||
|
|
|
(1) ספק שידורי רדיו שסיפק שידורי רדיו בישראל, מבלי שהוא רשום במרשם ספקי שידורי רדיו, בניגוד להוראות סעיף 41; |
|||
|
|
|
(2) ספק שידורי רדיו שהעביר או שיעבד זכות מהזכויות המוקנות לו מכוח רישום במרשם, בניגוד להוראות סעיף 46; |
|||
|
|
|
(3) ספק שידורי חדשות שלא הגיש למועצה דוח המפרט את כל בעלי העניין בו, וכן תאגידים שהוא בעל עניין בהם, בניגוד להוראות סעיף 48(א); |
|||
|
|
|
(4) ספק שידורי רדיו שלא הגיש למועצה דוח המפרט את כל הגורמים שהתקשר עמם להכללת מסר פרסומי בתכנים שהוא מספק שהיקף התמורה שהתקבלה מכל אחד מהם עולה על 5% מסך הכנסתו ממסרים פרסומיים באותו רבעון, בניגוד להוראות סעיף 48(ב); |
|||
|
|
|
(5) ספק שידורי רדיו שסיפק לציבור תכנים בניגוד להוראות סעיף 51; |
|||
|
|
|
(6) ספק שידורי רדיו רשום שהפר הוראות שקבעה המועצה בכללים בתחום המסר הפרסומי לפי סעיף 52; |
|||
|
|
|
(7) ספק שידורי רדיו שהפר הוראות שקבעה המועצה בכללים לעניין הגנה על קטינים, בניגוד להוראות סעיף 53; |
|||
|
|
|
(8) ספק שידורי רדיו שהפר כללים שקבעה המועצה לעניין מגבלות על התקשרויות בין ספקי שידורי רדיו, או כללים לעניין החובה להעביר למועצה הסכמים הנוגעים להתקשרות או לקבלת אישורה מראש להתקשרות כאמור, בניגוד להוראות סעיף 54; |
|||
|
|
|
(9) ספק שידורי רדיו שהפר הוראות שקבעה המועצה בכללים לעניין הגבלות בדבר מינוי נושא משרה, בניגוד להוראות סעיף 55(א); |
|||
|
|
|
(10) ספק שידורי רדיו שרכש אמצעי שליטה כך שיחזיק בשיעור העולה על 20% מאמצעי השליטה בספק שידורי רדיו אחר, מבלי לקבל את אישור המועצה מראש ובכתב, בניגוד להוראות סעיף 55(ב); |
|||
|
|
|
(11) ספק שידורי רדיו שלא התקין מערכת להפצת מסרי חירום במסגרת התכנים שהוא מספק לציבור בעת אירוע חירום, או שלא העביר מסרי חירום בשעת אירוע חירום בניגוד להוראה שניתנה לו מכוח סעיף 56(א) או בקשה מכוח סעיף 56(ב). |
|||
כללי
שידורי רדיו בטכנולוגיית FM הם פופולריים מאוד בישראל: בשנת 2023, 59% מהאוכלוסייה היהודית הדוברת עברית האזינה לרדיו בתדירות קבועה. עובדה זו, והמגמה הרווחת באירופה לאפשר את המשך שידורי ה-FM, מביאים למסקנה שסביר להניח שטכנולוגיית ה-FM תמשיך להיות פופולרית בישראל בשנים הקרובות, אף בהינתן גידול השימוש ביישומי Over the Top (OTT), שצפוי להיות מוגבל בהיקפו.
שוק הרדיו בישראל כיום מורכב מתחנות ארציות ותחנות אזוריות. התחנות הארציות הקיימות הן בבעלות המדינה: תאגיד השידור הציבורי "כאן" מפעיל 8 רשתות ארציות, ומשרד הביטחון מפעיל 2 רשתות נוספות (גל"צ וגלגל"צ). ברדיו האזורי פועלות 17 תחנות מסחריות אשר קיבלו זיכיון מאת הרשות השנייה לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן–1990 (להלן – חוק הרשות השנייה), לשדר באזור גיאוגרפי מתוחם, בהמשך למכרזים שנערכו. לפי האסדרה הקיימת, ברוב האזורים הגיאוגרפיים פועל שחקן יחיד מסחרי, ואילו ב-2 אזורים גיאוגרפיים פועלים 2 שחקנים מסחריים. כך, מאזין חשוף למעט אפשרויות האזנה, וההגבלה הגיאוגרפית גורמת לכך שמשאב התדר מנוצל באופן שאינו יעיל.
מטרת הצעת חוק זו היא לאפשר שידורי רדיו FM ללא הגבלה גיאוגרפית, באופן שממקסם את פוטנציאל השימוש בתדר מצד אחד, ומגדיל את אפשרויות ההאזנה בפני המאזין מצד שני. באופן זה יתאפשר להפעיל לכל הפחות 10 תחנות רדיו בכיסוי ארצי.
הצעת החוק מבוססת על עבודת מטה שנעשתה במשרד, ומפורטת בדוח הערכת השפעות הרגולציה (RIA), המצורפת להצעת החוק.
חלקים רבים מתוך הצעת החוק הזו, ובכלל זה ההסדרים הנוגעים לרגולטור הייעודי לשוק הרדיו המוצע, זהים להצעת חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו–2025, שפורסמה בה"ח התשפ"ו, מס' 1898, עמ' 42, ביום 21 באוקטובר 2025 (להלן – הצעת חוק השידורים). בנוסף, עם התקדמות הליכי חקיקת הצעת החוק הזו, תיבחן האפשרות לשלב אותה עם הצעת חוק השידורים.
לסעיף 1 המוצע
מוצע כי סעיף 1 יהיה סעיף הגדרות, אשר יכלול את ההגדרות הרלוונטיות להוראות הצעת החוק. בנוסף, מונחים רבים מהצעת החוק נלקחו מהצעת חוק השידורים.
"אזרח ישראלי" – מכיוון שאסדרת תחום שידורי הרדיו מגלמת הגנה על אינטרסים ציבוריים מרכזיים לציבור בישראל ועל מנת שהחוק יגלם אינטרס זה, מוצע לקבוע כי אחד מתנאי הכשירות לכהונה במועצה לאסדרת תכני צפייה ושמע יהיה אזרחות ישראלית (לרבות תושבות קבע) וכן עמידה במבחן מהותי שעניינו במרכז החיים. קריטריון דומה יכול גם ביחס לרכיבים אחרים בהם נדרשת זיקה משמעותית לישראל.
"אמצעי שליטה" - המונח "אמצעי שליטה" רלוונטי להוראות אשר עניינן הגבלות לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי השליטה בגופים הכפופים להוראות הצעת החוק. לעניין זה, מוצע להגדיר "אמצעי שליטה" לפי ארבעה תנאים חלופיים: זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר; הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי; הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; והזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו.
"בעל זיקה" – מוצע להגדיר במפורש את יחסי הזיקה שישמשו לבחינה של אנשים ותאגידים כחלק מקבוצה אחת בסעיפים שונים לאורך הצעת החוק, ובהם בחינת הקף ההכנסות, תחולת הסדרי בעלויות צולבות. הסדר זה מושתת בבסיסו על הקף החזקות של השפעה ניכרת (חזקה המתקיימת בהחזקה ב-25% מאמצעי השליטה) ובדרכים אחרות המבטאות שיעור החזקה זה. תחולת ההסדרים תהיה בסוגי החזקה שונים ("חברות אם", "חברות בנות", "חברות אחיות", וכדומה).
"בעל עניין" - מונח זה נדרש לצורך סיווגו של גורם שיש לו החזקות של מעל 5% בתאגיד מסוים. הגדרה זו משמשת את הסעיפים האוסרים על גורם כאמור לקחת חלק בפעולות שעלולות להעמיד אותו במצב של ניגוד עניינים עם התאגיד בו הוא מחזיק.
"השפעה ניכרת" – הגדרה זו נדרשת לעניין סיווגו של תאגיד כבעל זיקה לספק שידורי רדיו או לספק חדשות. ההגדרה המוצעת נועדה לזהות את המקרים שבהם יש לגורם מסוים (יחיד או תאגיד) יכולת השפעה משמעותית על תאגיד אחר, שלא בהכרח עולה כדי "שליטה". כדי להקל על הבחינה לעניין זה, מוצע לכלול בהגדרה גם חזקה הניתנת לסתירה, ולפיה, יראו גורם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק ב-25% אחוז או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בו.
"ועדת האיתור" – הגדרה זו מפנה לוועדה לאיתור מועמדים שתמונה לפי סעיף 23, והיא הוועדה המאתרת את נציגי הציבור לכהונה כחברי מועצת הרשות לתקשורת משודרת – ובהם גם את יו"ר המועצה.
"ועדת העיצומים" – הגדרה זו מפנה לוועדת משנה מיוחדת של המועצה שתהיה האורגן המוסמך לעניין הטלת עיצומים כספיים. בסעיף 38 נקבעו תנאים לעניין הרכבה וכן סמכויות סטטוטוריות שיוקנו במישרין לוועדת העיצומים (ולא למועצה) בדומה להסדרים המקנים סמכויות שונות לוועדות מיוחדות בגופים דומים – כדוגמת ועדת ביקורת או ועדת השקעות (בגופים פיננסיים).
"חדשות" – מוצע לקבוע הגדרה למונח חדשות המתמקד בקשת הפעולות הנדרשות לשם יצירת מידע חדשותי לציבור. קשת זו כוללת פעולות שיטתיות שמתבצעות בדרך כלל באמצעות "מערכת חדשות" המעסיקה כתבים, פרשנים, עורכים וצוותים טכניים – והיא נבדלת מפעולות אקראיות של מסירת מידע באופן מזדמן ולא שיטתי. מוצע להחריג מההגדרה דיווחים שעניינם תרבות, בידור וספורט שנעשים גם הם, לעתים, באופן שיטתי ועל ידי מערכות המתמחות בכך. הטעם לכך הוא שטיב הנושאים הללו הוא בעל חשיבות משנית שאינה מצדיקה החלת אסדרה ייעודית.
"יושב ראש המועצה"- מוצע להגדיר את יושב ראש המועצה כמי שמונה ליושב ראש המועצה ומנהל הרשות בהתאם להוראות פרק ב' המוצע.
"המועצה" – לשם הנוחות מוצע להגדיר את המועצה כמועצה לאסדרת התכנים המסחריים שמונתה לפי פרק ב'.
"מסר פרסומי" – מסר פרסומי הוא דבר פרסומת באשר הוא, כלומר מסר שהוכנס בשידורי הרדיו לשם קבלת תמורה כספית. מסר זה עשוי ללבוש צורות מגוונות ביותר – כולל תשדיר פרסומת, הודעת חסות, מסרים סמויים ואגביים למיניהם. בשים לב למקובל בישראל ובשונה מחלק מההגדרות בעולם – מוצע להבחין בין שני סוגי מסרים ששניהם ייחשבו לפרסומיים. הראשון הוא מסר שתכליתו היא מסחרית והשני הוא תשדיר לשירות הציבור שגם אם תכליתו אינה מסחרית גרידא – הרי שהכללתו בתמורה מצדיקה סיווג שלו כמסר פרסומי. יודגש כי הכריכה של כל סוגי המסרים הללו תחת "מסר פרסומי" אינה שוללת שהוראות מסוגים שונים ייקבעו לגבי סוגי מסרים שונים ואופני פרסום שונים. תשדיר לשירות הציבור מוגדר בחוק השידור הציבורי כ"תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל בלא ציון שמו של יצרן מסוים".
"מפלגה"- בהתאם להגדרה בחוק המפלגות, מדובר בהתאגדות פוליטית המשתתפת בבחירות לכנסת ישראל, או בבחירות לרשות מקומית.
"נושא משרה"- מוצע להפנות בהגדרה זו להגדרה המקובלת הקבועה בחוק החברות.
"ספק שידורי רדיו" – ספק שידורי רדיו הוא גורם שקיבל רישיון להפעלת תחנת רדיו אנלוגי לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, בהתאם להליך תחרותי שהתקיים לפי הפקודה.
"ספק שידורי חדשות" – ספק שידורי רדיו המספק גם שידורי חדשות.
"הרשות" – מוצע להגדיר את הרשות בתור הרשות לתקשורת משודרת שהוקמה לפי פרק ב'.
"שידורי רדיו" – תוכני שמע הניתנים להפצה ברדיו FM.
"שליטה" – מוצע להגדיר שליטה בתאגיד בהתאם להגדרה בחוק ניירות ערך. הגדרה זו שונה מההגדרה הקבועה בחוק הבזק ובחוק הרשות השניה דהיום המחילה חזקת שליטה, הניתנת לסתירה, על מי שמחזיק בשיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה. הגדרה זו מובילה למצב שבו מתקיימת חזקה כאמור גם ביחס למי שמחזיק אמצעי שליטה בשיעור כללי נמוך יחסית. בשיעורי החזקה נמוכים מתעורר קושי בבחינה המהותית האם קיימת יכולת להכווין את פעילותה של החברה. משכך מוצע להתאים את מבחן השליטה עם המבחן בדין הכללי. יצוין כי לפי הצעת חוק החברות (תיקון מס' 37) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ג – 2023, מוצע לתקן את חוק ניירות ערך באופן שתיקבע חזקת שליטה על החזקה בחברה ציבורית במקרה של החזקה באמצעי שליטה בשיעור של 25% ויותר.
לפרק ב' המוצע
מוצע להוסיף את פרק ב' להצעת החוק ולקבוע בו את כלל ההוראות שעניינן הקמת הרשות והמועצה לתקשורת משודרת. רשות זו תרכז את האסדרה של תחום הרדיו ארצי מסחרי (במקום הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו).
יצויין כי הצעת חוק השידורים גובשה על בסיס המלצות של מספר ועדות ציבוריות, האחרונה שבהן – הוועדה לאסדרת העל בתחום השידורים. הצעת חוק השידורים נועדה לתקן את החקיקה בשוק שידורי תכני צפייה-ושמע לציבור הרחב ולעדכן את מערך החובות והזכויות החלות על כלל השחקנים הפועלים בשוק. כאמור לעיל, ביום 21 באוקטובר 2025 הצעת חוק השידורים פורסמה ברשומות כהצעת חוק ממשלתית. כיוון שהליכי החקיקה שלה טרם הגיעו לסיומם, ומתוך כוונה שהרשות והמועצה לתקשורת משודרת תרכז את האסדרה של כל תחום תכני הצפייה-ושמע (במקום המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו), מתוך ראייה כוללת של התחום, תוך מתן מענה להיבטיו הייחודיים ולהתפתחויות הטכנולוגיות, בנוסף, לאסדרת שידורי הרדיו, הפרקים הרלוונטיים להקמת הרשות והמועצה מובאים במסגרת הצעת חוק זו.
לסעיף 2 המוצע
לסעיף קטן (א)
מוצע להקים את הרשות לתקשורת משודרת כתאגיד ציבורי (סטטוטורי) עצמאי. הרשות תכלול הן מועצה ציבורית והן את סגל הרשות, שיורכבו מאנשי מקצוע בתחומים הרלוונטיים. בעוד שהמועצה תהיה אחראית על אסדרת תחום שידורי הרדיו, התפקידים המקצועייים, הפיקוחיים והביצועיים יעשו בפועל בידי הרשות.
לסעיף קטן (ב)
על מנת שהרשות תפעל לקידום האינטרס הציבורי ובהתאם לשיקולים מקצועיים בלבד ולא תהיה נתונה להשפעות ולחצים אחרים, מוצע לקבוע כי הרשות תהיה עצמאית במילוי תפקידיה. עצמאות זו תבוא לידי ביטוי הן במישור של מבנה הרשות, הן במישור התקציבי והן במישור החקיקתי ואופן קביעת הכללים שבסמכותה.
לסעיפים קטנים (ג) עד (ד)
על מנת לאפשר חופש פעולה לגופים המפוקחים וליצור ודאות רגולטורית, מוצע לגדר את תפקידי וסמכויות הרשות אך ורק לאותן סמכויות שנקבעו בחקיקת התכנים המסחריים (כהגדרתה לעיל). כמו כן, כפי שיפורט בדברי ההסבר לסעיף 37 להלן, אחד מתפקידי המועצה הוא להתוות את תוכנית העבודה של הרשות, משכך מוצע כי הרשות תהיה מוגבלת בהפעלת סמכויותיה לתוכנית שהתוותה המועצה זו בלבד.
לסעיף 3 המוצע
כאמור, מוצע לקבוע כי הרשות היא תאגיד סטטוטורי עצמאי שהוקם על פי דין והוא בעל אישיות משפטית עצמאית.
לסעיף 4 המוצע
מכיוון שהרשות היא תאגיד סטטוטורי עצמאי הרי שהחלטות הממשלה לעניין מקום מושבה אינן חלות. מוצע לקבוע, בדומה להסדר החל היום על הרשות השניה, כי מקום מושבה יהיה בירושלים בירת ישראל.
לסעיף 5 המוצע
מוצע לקבוע כי הרשות תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה כמקובל ביחס לתאגידים סטטוטוריים.
לסעיף 6 המוצע
מוצע לקבוע הסדר מקיף ומודרני לעניין חובת פרסום מידע מטעם הרשות, מידע זה הוא בעל חשיבות לבעלי העניין (בהם המפוקחים וגורמי הפועלים בתחום) וכן לציבור הרחב. מוצע לתחום את פרסום הדו"ח השנתי של הרשות עד ליום 1 ביולי של כל שנה.
לסעיף 7 המוצע
מוצע לקבוע הסדר היררכי לפיו עובדי הרשות יהיו כפופים להוראות מנהל הרשות, שהוא גם יושב ראש המועצה, ולפיקוחו.
לסעיף 8 המוצע
כדי לחזק את עצמאות הרשות מוצע כי היא תוסמך לנהל את תקציבה באופן עצמאי, וכי ייועד לה סעיף תקציב נפרד בתקציב המדינה, עליו יהיה ממונה יושב ראש המועצה, שינהל את התקציב באופן עצמאי.
לסעיף 9 המוצע
לסעיפים קטנים (א) ו-(ב)
סעיף זה עניינו במינוי המועצה. לעניין זה מוצע לקבוע כי המועצה תמנה 7 חברים אשר 4 הם נציגי ציבור ו-3 הם עובדי המדינה. בראש המועצה יעמוד יושב ראש (שיכהן גם בתור המנהל הכללי של הרשות, בדומה להסדר הקיים במועצת הכבלים והלווין). בכל הנוגע להרכב חברי המועצה מוצע שהוא ישקף את הניסיון והידע המקצועיים והציבוריים הנדרשים לאסדרת תחום תכני צפייה-ושמע, בשים לב להיבטיו הייחודיים ובמיוחד תוך התמקדות בכך שהאסדרה שמוחלת בהצעת החוק מושתתת בעיקרה על אדנים כלכליים.
כך מוצע כי ארבעת עובדי הציבור שתמנה ועדת האיתור (להרכבה וההסדרים הנוגעים בה – ראו פרק ב' סימן ג') יהיו כדלקמן: אדם שישמש גם כיושב ראש המועצה ומנהל הרשות נדרש להיות בעל רקע ניהולי משמעותי – בין אם בתחום התקשורת או בתחום אחר שיכהן כיושב ראש המועצה. דרישה זו מגלמת את בכירותו כאיש ניהול שיהיה ממונה על ההתנהלות השוטפת של הרשות ובתוך כך בניהול עובדים וטיפול בתקציבים וכן בהנהגת המועצה כיושב הראש שלה. לצידו חבר שהוא איש אקדמיה בתחומים של מדעי החברה בעלי אוריינטציה אסדרתית-כלכלית וכן שני נציגי ציבור האחד מתחום העיתונות והשני מתחום היצירה (כאשר קטגוריה זו צפויה לאפשר מנעד רחב של רקע בתהליך יצירה – לרבות כתיבה, משחק, הפקה, מקצועות הבמה וכל המעורבים בתהליך של יצירת תוכן צפייה ושמע) שנועדו לסייע למועצה להתמודד עם ההסדרים, המוגבלים בהקפם, שתדרש המועצה לקבוע או לפקח בתחומי התוכן (כדוגמת הסדרים בתחום הפרסומות או הפקות מקור). עוד מוצע לקבוע כבר במועד המינוי שאחד מנציגי הציבור ימונה כממלא מקום קבוע של יושב ראש המועצה שיוכל להכנס לנעליו במקרה של סיום כהונת היו"ר (מכל סיבה שהיא) ובין היתר לנוכח הדרישה כי כל ישיבת מועצת תתקיים בנוכחות יושב הראש. ממלא המקום יכנס לתפקידו רק בנסיבות של הפסקת כהונת היו"ר ולא יוכל לשמש כ"חליף" כל עוד יושב הראש הקבוע מכהן ופרט לכך לא צפויה להיות למינוי זה משמעות ממשית.
לצד ארבעת נציגי הציבור מוצע למנות שלושה עובדי מדינה. אחד שימונה על ידי ראש רשות האסדרה כביטוי לצורך בטיוב אסדרה ולפיתוח תורת פעולה סדורה, אחד שימונה על ידי הממונה על התחרות כביטוי להתמקדות המועצה בהסדרים תחרותיים וכאלה הנשענים על ניתוח כלכלי ואחד שימונה על ידי מנכ"ל משרד התקשורת כביטוי לצורך בסנכרון האסדרה בתחום השידורים עם האסדרה בתחום הבזק (טלקום) לפי מדיניות המשרד. לפי סעיף קטן (ב) שלושת עובדי המדינה יהיו מדרג מינהלי בכיר – ככפופים במישרין למנהל הכללי של הרשות או המשרד הרלוונטי. כהונתם במועצה צפויה לחזק את הפן הציבורי-ממלכתי ואת המחויבות לסטנדרט פעילות גבוה שהם מחויבים לו בהתאם להסדרים פורמליים כדוגמת תקנון שירות המדינה (תקשי"ר) ובלתי פורמליים.
כמו כן מוצע שלצד הקריטריונים המהותיים, תחול החובה לייצוג הולם במועצה כך שימונו בה לפחות שלוש נשים, לפחות חבר אחד הנמנה על הציבור הערבי (לרבות הציבור הדרוזי והציבור הצ'רקסי) וכן חבר אחד לפחות בעל כשירות לכהן כשופט שלום וזאת על בסיס הדרישה כי חבר בוועדת העיצומים הכספיים יהיה בעל כשירות כזו.
לסעיפים קטנים (ג) ו-(ד)
לעניין סעיף קטן (ג) ביחס לחברי המועצה שהם עובדי המדינה – מוצע להחיל את ההסדר שבסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות המחיל עליהם באופן מלא את ההסדרים שלפי חוק החברות הממשלתיות.
לעניין סעיף קטן (ד) ביחס לחברי המועצה שהם נציגי הציבור – במקום הסדרי הכשירות הכלליים הקבועים בחוק החברות הממשלתיות, מוצע להחיל את ההסדרים המוצעים בסעיף קטן (א)(1) הנוקבים בכישורים, נסיון או השכלה רלוונטיים לעניין החברות במועצה.
לסעיף קטן (ה)
לאור העובדה שמינוי חברי המועצה נעשה על ידי מספר גורמים שונים, מוצע לחייב את הרשות לפרסם את דבר מינויים ולא את הגורם הממנה.
לסעיף 10 המוצע
בסעיף זה מוצע לקבוע הוראות סייגים המהווים תנאי סף למינוי חבר מועצה ובכלל כך הוראות בנוגע להרשעה פלילית או משמעתית, דרישה לאזרחות ישראלית, איסור על כהונה בתפקיד פוליטי או על קיומה של זיקה פוליטית והוראות למניעת ניגוד עניינים כלפי גופים בעלי עניין באסדרה שלפי חוק זה.
לסעיף 11 המוצע
בשים לב לדינאמיות של תחום תכני הצפייה-ושמע ולקצב השינויים המתרחשים בו, וכן לחשיבות במתן ייצוג במועצה למגוון דעות גדול מכלל חלקי החברה הישראלית, מוצע להעמיד את תקופת הכהונה של חבר מועצה (ובכלל זה של היו"ר עצמו) לפרק זמן של ארבע שנים, שניתן יהיה למנותו מחדש לתקופת כהונה נוספת בת ארבע שנים.
לסעיף 12 המוצע
לסעיפים קטנים (א) עד (ד)
עניינם של סעיפים אלה בקביעת נסיבות בהן יסיים חבר מועצה את כהונתו, ובכלל כך יושב ראש המועצה, וזאת לפני תום תקופת הכהונה. מוצע כי נסיבות אלה יכללו התפטרות, הפסקת עבודתו כעובד מדינה (לגבי נציגי ממשלה), מינוי חבר מועצה שהוא נציג ציבור כעובד מדינה, הרשעה בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין חבר המועצה ראוי יותר לכהן, ואף הגשת כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, נבצרות, וכן אי-התקיימות של תנאי מהתנאים הדרושים למינויו של חבר המועצה. בנוסף, בכדי לשמור על תפקוד רציף ויעיל של המועצה מוצע להסמיך את שר התקשורת בכפוף להיוועצות עם ועדת האיתור או עם הגורם שמינה את החבר לפי העניין (מנכ"ל משרד התקשורת, הממונה על התחרות או יושב ראש רשות האסדרה) לסיים את כהונתו של חבר מועצה אשר נעדר מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה המועצה במהלך שנה קלנדרית אחת. הסדר זה יותנה בהיוועצות עם יושב ראש המועצה שמטרתה לעמוד על השלכות ההעדרות על עבודת המועצה. עוד מוצע לקבוע כי לחבר מועצה שהוא נציג ציבור תהיה הזדמנות לטעון טענותיו בפני השר, טרם הפסקת כהונתו בגין אחת מהנסיבות האמורות.
לסעיף קטן (ה)
כדי לשמור על יעילות המועצה ולוודא כי הרכבה משקף את הניסיון והידע המקצועיים והציבוריים הרלוונטיים, מוצע לקבוע כי במידה והפסיק חבר המועצה לכהן, על השר למנות חבר מועצה אחר בהקדם האפשרי ובכל מקרה לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד הפסקת הכהונה.
לסעיף 13 המוצע
התפנות תפקיד יושב ראש המועצה היא אירוע בעל השלכות משמעותיות על תפקוד המועצה והרשות. מכיוון שיושב הראש משמש גם כמנהל הרשות ובתוך כך אוחז גם בסמכויות ארגוניות הנוגעות לניהול, כספים וכוח אדם – מוצע לקבוע הסדר מפורש לעניין מילוי מקום יושב הראש, במקרה שהתפנה תפקידו. מילוי המקום ייעשה על ידי ממלא המקום הקבוע שנקבע בתחילת כהונתו וזאת לפרק זמן מוגבל של שישה חודשים שלאחריו יהיה צורך במינוי יושב ראש קבוע חדש.
לסעיף 14 המוצע
בכדי לשמור על רצף תפקודי גבוה של המועצה, מוצע לקבוע כי המועצה תמשיך לתפקד וכי לא תהיה כל פגיעה בסמכויותיה ובתוקף החלטותיה במידה ואחד מחברי המועצה יחדל מלתפקד כחבר מועצה או במידה ויתגלו פגמים במינויו. לצד זאת, כדי למנוע מצב של מיעוט חברי מועצה, מוצע להתנות את הקביעה האמורה בכך שמכהנים במועצה רוב חבריה, כלומר ארבעה חברים לפחות.
לסעיף 15 המוצע
עניינו של סעיף זה בקביעת סדרי עבודתה של המועצה והוא נוהג לחזק קיומו של ממשל תאגידי מתקדם במועצה. כך מוצע לקבוע כי המניין החוקי של ישיבותיה יהיה כאשר רוב חבריה נוכחים ובכללם יושב הראש שהוא, כאמור גם המנהל של הרשות. כמו כן מוצע שדרישת המניין החוקי תחייב גם נוכחות של אחד מבין נציגי הציבור ואחד מבין עובדי המדינה וזאת כביטוי לערכים הציבוריים השונים שמגלמים הנציגים מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה. בנוסף, מוצע לקבוע כי במקרה של שוויון קולות בין חברי המועצה תכריע דעתו של יושב ראש המועצה, וזאת בדומה לישיבת דירקטוריון בחברה פרטית. לבסוף מוצע לקבוע הסדרים מוסדיים שונים לעניין תדירות קיום הישיבות, אופן זימון ישיבות, המידע הנגיש לחברי מועצה וכן להסמיך את המועצה לקבוע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה שלא נקבעו בחוק זה, ולהטיל חובה על המועצה לפרסם את דרכי עבודתה ודיוניה באתר הרשות. מכיוון שהמועצה תחזיק בסמכויות משמעותיות מכוח הדין, מוצע לעגן במפורש את החובה לזמן את היועץ המשפטי לישיבות המועצה וזאת בדומה לחובה הקיימת בחוק השידור הציבורי.
לסעיף 16 המוצע
נוכח הזמן והמאמץ הנדרשים מחברי המועצה לשם ביצוע תפקידם ומתוך שאיפה למשוך אנשים בעלי ניסיון ומומחיות לכהן כחברי המועצה, מוצע לקבוע כי הם יהיו זכאים לקבל גמול או החזר הוצאות בעבור השתתפותם בישיבות המועצה וזאת בהתאם להסדרים המקובלים בתחום ובהתאם לסיווג של המועצה על ידי הוועדה לסיווג תאגידים ציבוריים. הסדרים אלה יוצרים סטנדרט רוחבי, שוויוני ומקובל לעניין הגמול לחברי מועצות בתאגידים ציבוריים. הסדר לעניין הגמול שינתן ליושב ראש הרשות שהוא גם מנהל הרשות, כאמור, נקבע בסעיף 42.
לסעיף 17 המוצע
מוצע לקבוע במפורש הסדר לעניין הפעלת שיקול דעת עצמאי בידי חברי המועצה, שלא על בסיס הסכם הצבעה, על בסיס הנחיה שיקבל מגורם חיצוני או בכל דרך אחרת שפוגעת בשיקול דעתו העצמאי. מוצע גם לקבוע במפורש שהצבעה שאינה על בסיס שיקול דעת עצמאי – כי אם על בסיס הסכם הצבעה – תעלה כדי הפרת חובת אמונים וזאת כדי להימנע ממצבים של הכפפת שיקול הדעת של חבר המועצה לאילוצים שאינם נוגעים לעניין שבפניו.
לסעיף 18 המוצע
מוצע לקבוע הוראות מקובלות לעניין איסור על הימצאותם של חברי המועצה ויושב ראש המועצה בניגוד עניינים. כך מוצע לאסור על מינויו של אדם לחבר מועצה במידה והוא עתיד להימצא באופן תדיר בניגוד עניינם אשר יפגע במילוי תפקידו. עוד מוצע לאסור על חבר מועצה לטפל בנושא כלשהו אשר עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. לבסוף, למען הזהירות, מוצע אף לכלול חובת דיווח ליושב ראש המועצה או לשר התקשורת אם מדובר ביושב ראש המועצה עצמו במצב בו נודע לחבר מועצה או ליושב ראש המועצה, לפני העניין, כי ייתכן שהוא עלול להימצא בניגוד עניינים.
לסעיף 19 המוצע
מטרתו של הסעיף המוצע לתת מענה, במקרים חריגים, בהם השר רואה כי המועצה איננה מתפקדת לאורך זמן בהתאם לנדרש ממנה מכח הדין, באופן העלול לגרום לפגיעה ממשית בתחומי עיסוקיה. לעניין זה מוצע להסמיך את השר תחילה להתריע בכתב בפני יושב ראש המועצה כי אם לא תמלא את תפקידה בצורה סבירה בפרק זמן שיקבע, יציע לממשלה לפזר את המועצה. לעניין זה מוצע להסמיך את הממשלה לפזר את המועצה במידה ולאחר מתן התראה כאמור לא מילאה המועצה את תפקידיה, אולם זאת רק לאחר שנתנה הממשלה ליושב ראש המועצה להשמיע את טענותיו. לבסוף, לצורך שמירה על התפקוד השוטף של הרשות עד למינויה של מועצה חדשה, מוצע לקבוע הוראת מעבר לפיה מועצה שפוזרה תמשיך לכהן כמועצה זמנית עד להשלמת המינוי כאמור בפרק זמן קצר יחסית של 90 ימים וזאת מתוך ביטוי לדחיפות במינוי מועצה במקום מועצה שנמצא כי היא לא ממלאת את תפקיד כהלכה. בתקופה זו המועצה המתפזרת תוגבל בקבלת החלטות ותידרש להימנע ככל האפשר מקבלת החלטות משמעותיות, אלא אם כן הן נדרשות לצורך תפקודה השוטף והתקין של הרשות.
לסעיפים 20 עד 22 המוצעים
מוצע לקבוע חובת זהירות בנזיקין (סעיף 20) חובה לנקוט אמצעי זהירות ולפעול באופן סביר (סעיף 21) וכן חובת אמונים (סעיף 22) לחבר המועצה במסגרת מילוי תפקידו וזאת כביטוי לחשיבות שבמילוי התפקיד כחבר המועצה באופן תקין.
לסעיף 23 המוצע
מוצע למנות ועדה לאיתור מועמדים שתציע לשר את נציגי הציבור לכהונה (ובהם יושב ראש המועצה וממלא מקומו). הרכב ועדת האיתור נקבע באופן השואב השראה מהרכבן של ועדות איתור שהוקמו לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959. בראשות הועדה יעמוד מנכ"ל משרד התקשורת ולצידו ישמשו שלושה נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי העומדים בראש גופים ייעודיים שהם בעלי תפקידים בתחום האסדרה והכלכלה – הממונה על התקציבים במשרד האוצר, הממונה על התחרות הכלכלית ומנהל רשות האסדרה. נושאי המשרה יוכלו לכהן בעצמם או למנות במקומם עובד שהוא בדרג בכיר המשמש תחתם. לבסוף מוצע למנות איש אקדמיה לוועדת האיתור אשר ייבחר בידי ראשי החוגים ובתי הספר לתקשורת בחוגים לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה – אוניברסיטאות ומכללות. ראשי החוגים יוכלו לבחור איש אקדמיה באופן עצמאי על פי מיטב הכרותם המקצועית ומבלי שהחוק יציב כללים קשיחים ביחס להשכלתו, תחום התמחותו או מעמדו האקדמי הרשמי.
ועדת האיתור תעסוק באיתור של ארבעה חברים שונים שעשויים להתחלף מעת לעת ולכן אף מוצע למנות אותה לתקופה מתמשכת של ארבע שנים.
בשל מינויו של מנכ"ל משרד התקשורת כיו"ר ועדת האיתור הליווי הלוגיסטי והמשפטי של עבודתה יתבצע על ידי משרד התקשורת.
לסעיפים 24 ו-26 המוצעים
מוצע להחיל על חברי ועדת האיתור תנאי סף שונים על מנת להבטיח כשירות, ניקיון כפיים ועל מנת למנוע היווצרות של ניגודי עניינים. בתוך כך, מוצע לקבוע בסעיף 26 גם איסור על זיקה לגורם פוליטי שייבחן באופן פרטני.
לסעיף 25 המוצע
על חבר ועדת האיתור שהוא נציג ציבור, דהיינו איש האקדמיה, יחולו לעניין ועדת האיתור ההסדר המגביל קבלת מתנות כחלק מתפקידו זה.
לסעיף 27 המוצע
כדי להבטיח חשיפה של מועמדים פוטנציאליים רבים לתפקידי נציגי הציבור במועצה או יושב ראש המועצה הממתינים לאיוש, מוצע לקבוע כי ועדות האיתור יפרסמו הודעה לציבור בנושא, ואף יהיו רשאיות לפנות מיוזמתן למועמדים העומדים בתנאי הכשירות הרלוונטיים. עוד מוצע להבהיר כי ועדת האיתור תמליץ על המועמדים המתאימים ביותר לכהן כחברי מועצה. לבסוף מוצע לקבוע כי בבחירת נציגי הציבור תפעל הוועדה למנות הרכב שישקף את מגוון הדעות הרווחות בציבור בישראל מתוך שאיפה שבמועצה יינתן ביטוי למגוון הזרמים בציבור הישראלי (וזאת בנוסף להסדרי ייצוג הולם במינוי חברי המועצה). הוועדה תחויב להציע שני מועמדים לכל תפקיד אם נמצאו כבעלי התאמה דומה ואם היתרונות הייחודיים שלהם הם בתחומים שונים או שהפערים ביניהם קטנים. הסדר זה מקנה שיקול דעת חלקי לשר במינוי המועמד מבין המועמדים שמצאה הועדה, אך אינו מחייב את הוועדה להציע מספר מועמדים אם מצאה שהפערים ביניהם משמעותיים.
לסעיף 28 המוצע
מוצע להסמיך את ועדת האיתור לקבוע הסדרים לעניין עבודתה – כדוגמת נושאים הכרוכים בפרסום, נוסח הפניה לציבור, מיון קורות החיים, השאלות שיופנו למועמדים ועוד.
לסעיף 29 המוצע
מוצע לקבוע הסדרים לביטול כהונתו של חבר ועדת האיתור. הסדרים אלה יכולים לנבוע מרצונו להפסיק ולשמש כחבר הועדה, מפקיעת תנאי סף למינויו, מתפקוד שאינו כראוי או כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידו.
לסעיף 30 המוצע
תוקף עבודת ועדת האיתור לא יפגע אם תפעל בהרכב חסר או בשל פגם במינוי של אחד או יותר מחברי הוועדה ובלבד שמכהנים בה לפחות שני חברי ועדה.
לסעיף 31 המוצע
חבר ועדת האיתור, שאינו עובד המדינה, יקבל גמול בעד השתתפות בישיבות בדומה להסדר שחל ביחס לחברי ועדות ציבוריות. הסדר זה יחול בתנאי שהוא אינו עובד גוף מתוקצב או גוף נתמך ובשים לב לכך שהחבר שאינו עובד מדינה הוא איש אקדמיה, עשויה לחול גם לגביו מגבלה זו.
לסעיף 32 המועצה
מוצע לראות בוועדת האיתור כגוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, בדומה לוועדת האיתור שלפי חוק השידור הציבורי.
לסעיף 33 המוצע
תפקיד היועץ המשפטי ברשות הוא תפקיד חשוב ועדין, ומכיוון שמדובר בתפקיד בתאגיד ציבורי הרי שהוא אינו כפוף להסדרים הנוגעים למערך הייעוץ המשפטי לממשלה. לפיכך, מוצע לחייב בחוק מינוי של יועץ משפטי לרשות ולקצוב את כהונתו לשבע שנים. בשים לב לחשיבות העצמאות של הייעוץ המשפטי ברשות לאור העובדה שניתנות לה סמכויות שלטוניות משמעותיות, מוצע לקבוע כי העברתו לפני סוף כהונתו תעשה רק בהחלטת המועצה שתהנה מתמיכה של חמישה חברים לפחות. החובה לקיומו של רוב מיוחד מצריכה כי לפחות אחד מהנציגים שהם עובדי המדינה ולפחות אחד מנציגי הציבור (שאינם יושב ראש המועצה) יצטרפו להחלטה כך שיהיה מדובר בהסכמה נרחבת בדבר הצורך בהעברת היועץ המשפטי מתפקידו.
לסעיפים 34 ו-35 המוצעים
שני בעלי תפקידים מיוחדים נוספים שמוצע לקבוע חובה למנותם הם המבקר הפנימי של הרשות וזאת כמימוש להסדרי חובת מינוי שלפי חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב–1992, ורואה חשבון מבקר שיבקר את הדו"חות הכספיים של הרשות. המבקר הפנימי ימונה לתקופה אחת של שבע שנים.
לסעיף 36 המוצע
מוצע להחיל על חברי המועצה ועל עובדי הרשות, שהם עובדי ציבור אך בהיותם עובדים של תאגיד שהוקם על פי דין, אינם נחשבים לעובדי המדינה, שורה של דינים שמטרתם שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי ושמירת עצמאותה המקצועית של הרשות.
לסעיף 37 המוצע
לסעיף קטן (א)
מוצע לקבוע תפקידים מוגדרים למועצה ולחייב אותה לפעול בהתאם לתפקידיה וסמכויותיה הקבועים בדין בלבד. כך מוצע כי תפקידיה הארגוניים יהיו – סביב הנושאים המנהליים הנוגעים לתפקוד הרשות, הרכבה, תקציבה ותוכנית העבודה השנתית שלה. שאר הסמכויות של המועצה מוקנות לה רק כל עוד היא הוסמכה לבצען בדין ואולם אין בכך למנוע הפעלת סמכויות עזר או ביצוע פעולות שאינן בגדר הפעלת סמכות.
לסעיף 38 המוצע
ועדת המשנה של המועצה לענייני עיצומים כספיים ("ועדת העיצומים") היא האורגן המוסמך להטלת עיצומים כספיים. סמכות הטלת העיצומים הכספיים מוקנית במישרין לוועדת העיצומים ולא למועצה והיא אינה נדרשת באצילה או ניתנת לנטילה. ועדת העיצומים תורכב משלושה חברים, שניים לפחות, יהיו עובדי המדינה ואחד מהם ישמש כיושב ראש הועדה וזאת על שום הרגישות שבהטלת סנקציות כספיות על גורמים פרטיים, במיוחד בתחום של אספקת תכנים. מכיוון שעבודת הוועדה היא בעלת אופי משפטי מוצע עוד כי אחד החברים בה יהיה בעל רקע משפטי המכשיר אותו לכהן כשופט שלום.
לסעיף 39 המוצע
מוצע כי יושב ראש המועצה ישמש גם כמנהל הרשות. מדובר במבנה אסדרתי המקובל גם ברשויות סטטוטורית אחרות כדוגמת – רשות האסדרה, רשות ניירות ערך, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין - ושונה מרשויות בהם משמשת מועצה או מליאה כמעין מועצת מנהלים המפקחת על העבודה השוטפת של עובדי הרשות השכירים ומתמקדת בפיקוח והתוויית מדיניות. בתפקידו כמנהל הרשות ישמש יושב הראש גם כמנהל של עובדי הסגל המקצועי של הרשות וגם כמי שיושב בראש ישיבות המועצה. מעמד כפול זה מחזק את יכולות הביצוע של הרשות, אך בד בבד מקנה משקל משמעותי ליושב הראש. על כן נקבעו בחוק הסדרים שונים לביזור וריסון הסמכויות, בדמות הקמת ועדות משנה, מינוי נושאי משרה מרכזיים בצוות המקצועי של הרשות, זכויות לחברי המועצה ועוד. בנוסף, מוצע להסמיך את יושב-ראש המועצה לחתום על כל הכללים, ההוראות וההחלטות שקיבלה המועצה כעניין מינהלי ביורוקרטי.
במסגרת זו מוצע להקנות ליושב הראש שכר ותנאי שירות שאינם בגדר גמול על השתתפות גרידא. שכר ותנאים אלה ייקבעו על פי הוראות של הממונה על השכר והסדרי עבודה במשרד האוצר ובהתאם לסיווג שייקבע לרשות.
לסעיף 40 המוצע
המועצה החדשה תאחוז בסמכויות ותפקידים מרכזיים באסדרה בישראל ובתחום בעל חשיבות רבה לחופש הביטוי ולמנגנון הדמוקרטי ולכן מוצע לקבוע כי היא תחויב לפעול באופן עצמאי ותונחה על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.
לפרק ג' המוצע
עניינו של פרק זה בקביעת הוראות לעניין ניהול מרשם ספקי שידורי רדיו.
לסעיף 41 המוצע
מוצע לקבוע חובת רישום במרשם עבור מי שניתן לו רישיון להפעלת תחנת רדיו בהתאם להליך תחרותי שהתקיים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי. הרישום במרשם הוא קונסטיטוטיבי, ובלעדיו אין לו רשות לספק שידורי רדיו לציבור. חובה זו לא חלה על בעל זיכיון לשידורי רדיו אזורי לפי חוק הרשות השנייה, על תאגיד השידור הציבורי או על תחנות הרדיו של גלי צה"ל.
לסעיף 42 המוצע
מכיוון שמדובר בעניין שהוא מינהלי במהותו מוצע כי ניהול המרשם יתבצע על ידי יושב ראש המועצה.
לסעיף 43 המוצע
בסעיף זה מוצע לקבוע רשימה של תנאי סף לרישום במרשם.
לעניין פסקה (1) - מוצע לאפשר רישום במרשם רק למי שזכה בהליך תחרותי להקצאת תדר לפי פקודת הטלגרף האלחוטי וקיבל רישיון להפעלת תחנת רדיו.
לעניין פסקה (2) - הרישום יתאפשר רק לתאגידים ובפרט לתאגידים הרשומים בישראל, בין שהתאגדו בישראל או שנרשמו בישראל כ"חברת חוץ", שכן יש בכך כדי להקל על יכולתה של הרשות לפקח עליהם באופן יעיל.
לעניין פסקה (3) – מוצע לאסור על בעל זיכיון לשידורי רדיו להירשם במרשם, על מנת למנוע בעלות צולבת וריכוזיות בשוק שידורי הרדיו. בעל זיכיון לשידורי רדיו לפי חוק הרשות השנייה שירצה להירשם במרשם ספקי שידורי רדיו יידרש לוותר על הזיכיון שניתן לו לפי חוק הרשות השנייה, להתמודד בהליך התחרותי לפי פקודת הטלגרף האלחוטי ולזכות בתדרים חדשים בטרם רישום במרשם.
לעניין פסקה (4) עוד מוצע לכלול גופים שקיים לגביהם חשש כי ינצלו את ממשק התכנים לצורך קידום ענייניהם האישים או העסקיים ויפגעו באיכות התוכן המסופק לציבור, כגון תאגיד שפעילותו המרכזית היא פרסום, וכן תאגיד בעל זיקה לגוף כאמור.
לעניין פסקה (5) - בדומה להסדרים הקיימים כיום בחוק הרשות השנייה מוצע להגביל אפשרות של מפלגה או גורם שהוא שלוח של מפלגה מלהרשם במרשם וזאת כאמור מתוך הסתכלות על תכני החדשות כתכנים מסוג מיוחד הדורש אסדרה ומתן זכויות מיוחדות שאין מקום להעניק לגורם בעל נגיעה פוליטית ומכיוון שאחד מתפקידיו של ספק שידורי רדיו המספק שידורי חדשות הוא להוות גורם מבקר לנבחרי הציבור השונים, ולכן יש לשמר את עצמאותו, ככל הניתן. יובהר עם זאת, שלא כל גוון פוליטי או הזדהות אידיאולוגית של הספק, או חלק מעובדיו, עם גורם פוליטי עולה כדי היותו "שליח" של מפלגה שעלול להשתמש ברישום במרשם כדי לקדם את מטרותיה של המפלגה והדבר דורש בחינה פרטנית של הקף החפיפה והזיקה בפועל בין המפלגה לבין ספק שידורי הרדיו.
לעניין פסקה (6) – מוצע לקבוע כי הרשעה בעבירה של ספק שידורי הרדיו, נושא משרה בו או בעל השפעה ניכרת בו תוכל להוות עילה לסירוב לרישום במרשם. הצורך בהסדר זה נובע אף הוא מהרגישות שבאספקת שידורי חדשות במסגרת שידורי הרדיו והרחקת גורמים בעלי הרשעות ממעורבות בהן. לאור החומרה וההשלכות של הדבר על חופש הביטוי מוצע לסייג חובה זו להרשעות ולא להגשת כתבי אישום בלבד;
לעניין פסקה (7) – בהמשך לאמור לעיל, מוצע לקבוע איסור על רישום של תאגיד שהוא, מנהלו או בעל השפעה ניכרת בו הוא אזרח מדינת אויב או שהתאגד במדינת אויב. איסור זה נועד למנוע מעורבות של גורם עוין באספקת חדשות בישראל והשפעה פוגענית על השיחה הישראלי. עם זאת, הוא אינו שולל מעורבות של אדם ממדינה שאינה מדינת אויב. הסדר זה דומה להסדר הקבוע בסעיף 10א לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב–2002;
לעניין פסקאות (8) ו-(9) - מוצע לאסור על רישום של תאגיד שמצוי בהליכי חדלות פירעון, או תאגיד שהחליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו. זאת כדי להבטיח את מעמדו של הנרשם מול מנוייו ונושיו מן הצד האחד, ומול המאסדר שעלול להידרש להפעלת אמצעי פיקוח ואכיפה כלפיו מהצד השני.
לעניין פסקה (10) - מוצע להגביל גורמים אשר מקיימים פעילות חדשותית בהיקף משמעותי במיוחד באמצעי תקשורת אחרים – בעיתון יומי, אתר אינטרנט חדשותי או תחנת רדיו, מלפעול בתחום. כך, יתאפשר לגורמים קטנים יותר, או גורמים שאינם פעילים בתחום החדשות כיום, להיכנס לשוק ולפעול בו.
לסעיף 44 המוצע
מוצע להסמיך את המועצה לקבוע כללים לרישום במרשם. כללים אלה נוגעים לאופן ניהול המרשם ולפרטים שייכללו בבקשה להירשם אולם היא אינה מסמיכה לקבוע תנאי סף והוראות נוספות לעניין הרישום, מעבר להסדרים הפרטניים שייקבעו בחוק ביחס לרישום. כמו כן מוצע לעגן כלל אחיד לעניין מתן זכות טיעון לפני סירוב לרשום במרשם. עוד מוצע כי פרק הזמן המוקצה למועצה לשם השלמת הרישום יעמוד על עשרה ימי עבודה וזאת בשים לב לעובדה כי הרישום במרשם כרוך בעיקרו בבחינת התקיימותן של נסיבות טכניות.
לסעיף 45 המוצע
לסעיף קטן (א) עניינו של סעיף זה במקרים בהם המועצה תהיה רשאית לבטל רישום או להתלות את הרישום עד לקיום תנאים שעליהם תורה: ראשית, במקרה בו הגוף הרשום ביקש לבטל את רישומו במרשם; שנית, במקרה בו הרישום נעשה בהסתמך על מידע כוזב, חלקי או שגוי; שלישית, במקרה בו חדל להתקיים בגוף הרשום תנאי מתנאי הרישום; רביעית, במקרה בו הגוף הרשום הפר הוראה לעניין שידורים אסורים ולא תיקן את ההפרה גם לאחר שהמועצה פנתה אליו בעניין. אף שמדובר בהפרה חמורה היא אינה מספיקה בפני עצמה לצורך ביטול: ראשית, הביטול יעשה רק לאחר שניתנה למפר הזדמנות לתקנה; שנית על הביטול לעבור בהליך סדור המובנה בסעיף, שלישית לאור ההשלכות של ביטול רישום במרשם על חופש העיסוק, חופש הביטוי ואינטרסים מוגנים אחרים וכן בשים לב לכך שאין מדובר באמצעי אכיפה אלא באמצעי מניעה – יש להפעיל אותו באופן מרוסן ביותר.
לאור חשיבותה של סמכות זו והשלכתה על חופש הביטוי, מוצע בסעיף 40(ב) כי סמכות זו (למעט סמכות ביטול במרשם לאור בקשת הגורם הרשום עצמו) תהיה אך ורק בידי המועצה ולא יהיה ניתן לאצול אותה ליושב הראש.
לסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי התנאים שתוסמך המועצה לקבוע שיוטלו על ספק, לא יחרגו מגדר העניין שבגינו הופעלה סמכות המועצה ומתוך מטרה לתקן את הפגם, או הפגמים, שהוביל להפעלת הסמכות ולא יוכלו להשתרע על נושאים שאינם נוגעים בכך.
לסעיפים קטנים (ג) עד (ה) מוצע לקבוע תהליך סדור לביטול הרישום בדומה להליכים שחלים לעניין הטלת עיצום כספי. כך, בשלב הראשון על המועצה להודיע לספק על הטעם שבגללו היא שוקלת לבטל את רישומו למסור פרטים לגביו, כיצד יש לתקנו וכן להודיע לספק על האפשרות העומדת לו לטעון בפניה כמימוש לזכות הטיעון, טיעון זה יעשה בפרק זמן קצר של עשרה ימים וזאת מכיוון שמדובר בהליך שתכליתו למנוע מתן שירות באופן פגום (ולא לאכוף בדיעבד). לאחר מימוש זכות הטיעון, המועצה תידרש להודיע לספק על החלטתה ונימוקיה המלאים.
לסעיף קטן (ו) מכיוון שביטול רישום במרשם הוא, כאמור, סעד מניעתי ולא אכיפתי מוצע לאפשר כסעד ביניים – להתלות או להגביל את הפעילות של הספק עוד לפני ההחלטה הסופית וזאת על מנת למנוע החמרה של המעשים, לכאורה, שבגינם נשקל הביטול. הגבלה זו תתאפשר במקרה של פגיעה מתמשכת ודחיפות בהפעלת הסמכות ולא בכל מקרה שבהם התבצעה בעבר הפרה, שהסתיימה.
לסעיף 46 המוצע
הזכויות המוקנות מכוח רישום במרשם הן זכויות הנובעות מאסדרה והן מוקנות לגורם מאוסדר פרטני וישיר. מוצע להבהיר כי זכויות אלה אינן בגדר נכס או זכות סחירה ולא ניתן להגביל אותן באופן פרטי.
לסעיף 47 המוצע
מוצע לקבוע הסדר רוחבי בדבר פומביות המרשם וכן להסדיר פרטים מרכזיים שיש לכלול במרשם משום השלכתם על תחולת הסדרים שונים המנויים בהצעת החוק. יצוין כי אין מדובר ברשימה סגורה של פרטים שניתן לכלול במרשם אלא רק בפרטים שחובה לכלול.
לסעיף 48 המוצע
מוצע לקבוע חובת דיווח וחובת פרסום אודות החזקות הנוגעות לספק שידורי חדשות, ואודות הגורמים העיקריים שהתקשרו עם ספק שידורי החדשות להכללת מסרים פרסומיים בתכניו. חובה זו נועדה לשמש כגילוי נאות בדבר האינטרסים השונים של המחזיקים בספק שידורי החדשות, לאור העובדה שתוכני החדשות עלולים להיות מושפעים מכך. חובת הפרסום של מידע כאמור תהיה כפולה – הן על ידי הרשות והן על ידי ספק שידורי החדשות עצמו על מנת להנגיש את המידע לציבור ובכפוף להוראות חוק חופש המידע הקובעות החרגות וסייגים שונים על העברת מידע.
לפרק ד' המוצע
עניינו של פרק זה בהוראות האסדרה שיחולו על ספקי שידורי הרדיו.
לסעיף 49 המוצע
מוצע לקבוע הסדר כללי בעל משמעות הצהרתית ולפיו ספקי שידורי חדשות יספקו תוכני חדשות מדויקים ומהימנים כשיקוף לתכלית אספקת החדשות כהבאת מידע מהימן, עובדות וניתוחים בפני הציבור. חובה זו היא בעלת משמעות הצהרתית ואינה צפויה לשמש לצרכי אכיפה או מניעה.
לסעיף 50 המוצע
לסעיפים קטנים (א) ו-(ב) - מוצע לכונן הסדר אתיקה המבוסס על תקנון שכל ספק שידורי רדיו יידרש לגבש ולאמץ ולא יהיה נתון לאכיפה של הרשות או המועצה. מוצע לקבוע רשימה של נושאים בהם יעסוק תקנון האתיקה, חלקם נוגעים לחובות כלליות שיש להחיל על כל ספק שידורי רדיו וחלקם נוגעים לטיב ולסטנדרט מקובל לעבודה עיתונאית ללא הטיה לא עניינית של הסיקור. לרשימת הנושאים נוספה גם החובה לקבוע הסדר לעניין ביטוי מאוזן למגוון הדעות בציבור, הסדר זה אינו יוצר חובה אסדרתית לסיקור מאוזן, אלא מחייב את הספק הרשום לבחון את האופן בו יינתן ביטוי כאמור ולקבוע את האיזון שהוא מוצא לנכון. נוסף לנושאים אלה, על ספק שידורי הרדיו לכלול בתקנון היבטי אתיקה במסר פרסומי, לרבות שירותים ומוצרים אשר יימנע מלפרסמם או יגביל את פרסומם.
לסעיף קטן (ג) - מוצע לחייב את הספק הרשום לפרסם לציבור את התקנון וכן להמציא אותו לרשות שתפרסם אותו. פרסום התקנון יאפשר לציבור להעריך את סטנדרט האתיקה המוצהר של כל ספק חדשות ואף עשוי לשמש אותו כדי לזהות במקרים מסוימים חריגה מכללי האתיקה שקבע ספק החדשות לעצמו.
לסעיף 51 המוצע
מוצע לקבוע שני איסורים צרים על אספקת תכנים שמהווים "שידורים אסורים" בהמשך להסדרים הקבועים כיום בחוק הרשות השנייה (סעיף 46) ובחוק התקשורת (סעיף 6כה):
האיסור הראשון עניינו חומר תועבה, פורנוגרפיה ואולם הסדר זה אינו נועד למגר באופן מוחלט תכנים בעלי אופי מיני. האיסור השני עניינו בתכנים שיש בהם משום הסתה לגזענות או לפגיעה ממשית באדם או בקבוצת בני אדם על רקע השתייכות קבוצתית מסוימת, התנהגויות שעשויות אף להוות הפרה של איסורים שונים מדיני העונשין ולכן מוצע כי גם ספקי שידורי רדיו יימנעו מאספקתם.
לסעיף 52 המוצע
לסעיף קטן (א) - בהתאם להמלצות הוועדות הציבוריות, מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים כללי אתיקה ייחודיים לתחום המסר הפרסומי, כמו חובות יידוע הציבור באופן גלוי, על שילוב של מסר פרסומי בתכנית, זהות מממן ומפרסם התוכן השיווקי, הגבלות לעניין מוצרים מזיקים ומסר פרסומי בתכני ילדים. מוצע כי כללים אלה יחולו על ספק שידורי רדיו רשום ועל ספק חדשות רשום בלבד.
לסעיף קטן (ב) – בהמשך להסדר הקבוע כיום בסעיף 83(ג)(1) לחוק הרשות השנייה מוצע לקבוע כי מסר פרסומי בתוכנית לילדים ובתוכנית חדשות לא יוכל להופיע באופן בלתי נפרד מהתוכנית, למשל כמסר סמוי או אגבי, אלא רק באופן נפרד מהתוכן המושמע. כל זאת מבלי לגרוע מהסדרים נוספים שעשויים להיקבע לפי סעיף קטן (א) לגבי הצגת מסרי הפרסום גם כאשר הם מופרדים מהתוכן.
לסעיף 53 המוצע
הגנה על קטינים מפני תכנים לא נאותים היא מאבני היסוד של אסדרת עולם השידורים במדינות מפותחות. מוצע להסמיך את המועצה לעסוק בכך, ובפרט בעניינים הנוגעים לסימון, אזהרה והרחקה של הקטינים מתכנים שאינם מתאימים אליהם.
לסעיף 54 המוצע
חשש תחרותי שמתעורר נובע משיתופי פעולה בין ספקי שידורי רדיו שונים בין שהם פועלים כמתחרים ("הסדרים אופקיים") ובין שהם פועלים בחוליות שונות של שרשרת הערך ("הסדרים אנכיים"). מוצע להסמיך את המאסדר הענפי, שהוא הגורם המומחה באסדרת שידורי רדיו, לפעול למניעת פגיעה תחרותית על בסיס הסכמים בין ספקים שונים בענף הכפוף לאסדרתו השוטפת וזאת בנפרד מהסדרים תחרותיים כלליים המוקנים לרשות התחרות. בתוך כך מוצע להזכיר במפורש כי אחד הכלים שתוכל המועצה לעגן בכללים נוגע למסירת הסכמים, בהיותה אסדרה שמידת התערבותה בשוק היא מוגבלת והיא בסיס לעבודת המאסדר.
לסעיף 55 המוצע
מוצע להסמיך את המועצה לקבוע בכללים הוראות שיחולו על ספקי שידורי רדיו בכל הנוגע לרכישת אמצעי שליטה או לממשל התאגידי שלהם.
לסעיף קטן (א) – על מנת למנוע תופעות של ניגודי עניינים העשויים לפגוע בתחרות, למשל, באמצעות כהונה של נושא משרה בספק שידורי רדיו גם בספק שידורי רדיו אחר או החזקה שלו באמצעי שליטה בספק שידורי רדיו אחר מוצע להסמיך את המועצה לקבוע הוראות בעניין.
לסעיף קטן (ב) - מוצע להתנות העברת אמצעי שליטה (בהקף של 20%) בספק שידורי רדיו לידי מי שמחזיק בספק שידורי רדיו אחר באישור המועצה. הסדר זה נועד למנוע פגיעה בתחרות באמצעות החזקה במספר ספקים מתחרים, לכאורה. ההסדר חל בתנאי שצד אחד להעברת אמצעי השליטה הוא ספק שידורי רדיו. מוצע כי אישור המועצה להעברת אמצעי שליטה במקרה כזה תותנה בהיוועצות עם הממונה על התחרות שהוא הגורם בעל המומחיות והניסיון הרוחבי בעניינים דומים. הממונה אף עשוי להידרש בעצמו לבחינת העברת אמצעי השליטה באותו עניין וההיוועצות עמו תקדם את התיאום בין הרשויות.
לסעיף 56 המוצע
בסעיף 50 לחוק הרשות השנייה כנוסחו כיום קיים הסדר המאפשר לרשות להורות למורשה לשידורים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צה"ל וראש הג"א, במקרי חירום או מטעמים של ביטחון המדינה. מוצע לעגן את ההסדר האמור להצעת החוק הזו ולהרחיב את סוגי המקרים שבהם ניתן להורות על שידורים כאמור גם למקרים שנדרשים מפאת שמירה על שלום הציבור כדוגמת אירועים שעניינם התפרצות מגפה או אירועי בריאותי אחר. כמו כן, מוצע להבנות את שיקול הדעת ואת הפעלת הסמכות באופן המצמצם את הפגיעה הנובעת מהם באספקת התכנים השוטפת.
פרק ה': דרישות מידע
עניינו של פרק זה בקביעת הוראות לעניין דרישות מידע מספק שידורי רדיו.
לסעיף 57 המוצע
לסעיף קטן (א) - מוצע להעניק ליושב ראש המועצה או לעובד הרשות שיושב ראש המועצה הסמיך לכך סמכות לדרוש מידע מספקי שידורי רדיו. מוצע כי דרישת מידע כאמור תוכל להימסר לצורך הפעלת סמכויות הקבועות בחוק זה או הקלה על ביצוען.
לסעיף קטן (ב) - מכיוון שדרישת מידע היא הסדר שעשוי להיאכף על ידי הרשות, מוצע לחייב את המועצה לקבוע נוהל לעניין מידע שניתן לדרוש לפי סעיף זה ובכך להשיג הבנייה סדורה ושקופה של הפעלת הסמכות.
פרק ו': פיקוח
מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה למנות מבין עובדי הרשות מפקחים, ולקבוע להם תנאים למינוי, ביניהם העדר הרשעה וכתבי אישום בעבירות מסוימות שיקבע יושב ראש המועצה, קבלת הכשרה מתאימה ועמידה בתנאי כשירות נוספים שיורה עליהם יושב ראש המועצה.
לסעיף 58 המוצע
מוצע להקנות בידי מפקח שהוסמך לפי סעיף 57 המוצע, סמכויות שתכליתן להבטיח את קיום הוראות החוק, התקנות, הכללים, וההוראות שנקבעו וניתנו מכוחו. כך, מוצע להקנות למפקח סמכות כניסה למקום שבו פועל ספק שידורי רדיו ובלבד שאותו מקום אינו משמש למגורים.
לסעיף 59 המוצע
מוצע לקבוע כי מפקח יעשה שימוש בסמכויות המוקנות לו לפי פרק זה רק כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, וכן כשיש בידו תעודה החתומה בידי יושב ראש המועצה המעידה על תפקידו ומפרטת את סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. זאת נוכח החשיבות בכך שמסגרת סמכויותיו של מפקח תהיה גלויה לכל אדם שהמפקח מפעיל כלפיו סמכויות מכוח הצעת החוק הזו.
לפרק ז' המוצע
עניינו של פרק זה בקביעת הוראות לעניין אכיפה מינהלית של הוראות חוק זה.
לסימן א' המוצע
בשנים האחרונות, גובר השימוש במנגנוני אכיפה מינהליים, ובראשם הטלת עיצום כספי, ככלים חלופיים למשפט הפלילי. במשך שנים ארוכות נעשה שימוש באכיפה הפלילית גם להפרות של הוראות חוק רגולטוריות, שכן ההפרות הוגדרו כעבירות פליליות (המסווגות בעולם דיני העונשין כעבירות שהן mala prohibita, קרי: עבירות הסדר). עם השנים גברה התפיסה כי מנגנון של אכיפה מינהלית, קרי, הטלת סנקציות בידי רשות מינהלית ולא בידי בית משפט, מתאים יותר לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות.
יתרונה של האכיפה המינהלית, לעומת האכיפה הפלילית, טמון ביעילות הפעלתה, המאפשרת תגובה מהירה להפרה ומסייעת בכך להחזיר את המפוקח למשטר ציות. לכן, ההפרות שבשלהן מופעלת אכיפה מינהלית הן רק הפרות שקל, פשוט וברור להיווכח בקיומן נוכח מקצועיותה של המועצה וועדת העיצומים, שהיא המאסדרת של התחום והיכרותה את ההוראות המחייבות את ספקים התכנים. הפרות אלה אינן מחייבות בירור עובדתי מורכב, ויתר על כן - אינן דורשות בירור של יסוד נפשי שאינו רלבנטי בהקשר של הוכחת הפרת ההוראות הרגולטוריות.
בנוסף, הטלת הסנקציה המינהלית – העיצום הכספי, שונה מהטלת הסנקציה הפלילית. הסנקציה המינהלית היא סנקציה כספית בעוד שהסנקציה הפלילית יכולה להטיל גם מגבלות על החירות (דוגמת עונש מאסר). הסנקציה המינהלית אינה מלווה בקלון החברתי המלווה הרשעה בפלילים ואינה גוררת אחריה רישום פלילי.
לכן, מוצע לקבוע כי הפרה של חלק מהוראות החוק תגרור הפעלה של מנגנוני אכיפה מינהליים.
לסעיפים 60 ו-61 המוצעים
תכליתה של הסנקציה המינהלית היא תכלית הרתעתית-מניעתית. היא מניחה כי ביצוע הפרות של עבירות הסדר נעשה מתוך שיקולים תועלתניים של המפר, שסבור, למשל, שאי קיום ההוראה עשוי לחסוך לו הוצאות. מסיבה זו גובה הסכום של העיצום הכספי נועד למנוע את התמריץ הכלכלי להפר את החוק, קרי לנטרל את קיומה של "ההפרה היעילה". עם זאת, גובה הסכום של העיצום הכספי צריך להיות מידתי ולא לסכן את המשך פעילותו הכלכלית של המפר, שכן מטרת הסנקציה המינהלית היא החזרת המפוקח למשטר ציות ולא לגרום, בפועל להפסקת פעילותו.
מוצע לקבוע כי גובה "הסכום הבסיסי" להטלת עיצום כספי יהיה סכום השווה ל-1% מההכנסה השנתית האחרונה בישראל של המפר.
עוד מוצע לקבוע את סעיפי ההפרה, המהווים את העילות להטלת העיצום, בתוספת הראשונה לחוק, ולהסמיך את שר התקשורת, בהסכמת שר המשפטים, לעדכן את התוספת בהתאם לצורך.
לסעיפים 64-62 המוצעים
בסעיפים אלו מוצע לקבוע את אופן הפעלת הסמכות להטיל עיצום כספי. ההוראות המוצעות הן ההוראות המקובלות בהסדרי החקיקה הכוללים כבר היום סמכות זו. הוראות מפורטות אלו נועדו להבטיח זכויות בסיסיות של מפר במסגרת הליך מינהלי ראוי, הפעלה שיוויונית של הסמכות ביחס למפרים ושקיפות של פעולת הרשות.
השלב הראשון בהפעלת הסמכות כלפי מפוקח שיש לגביו תשתית ראייתית המעידה על יסוד סביר להניח כי בוצעה על ידו הפרה של הוראות החוק הוא משלוח הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (להלן – הודעה על כוונת חיוב). הודעה זו מבהירה למפר כי לממונה יש תשתית ראייתית מבוססת המעידה על ביצוע הפרה על ידו. עוד מבהירה ההודעה מהו סכום העיצום הכספי הצפוי להיות מוטל על המפר בגין ביצוע ההפרה האמורה, כפי שמשתקפת מהתשתית הראייתית שבפני הממונה.
בסעיף 63 המוצע מעוגנת זכות הטיעון של המפר בפני ועדת העיצומים, כמקובל בהליך מינהלי. מוצע כי מפר יוכל לטעון את טענותיו בכתב בפני ועדת העיצומים בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, וועדת העיצומים רשאית להאריך את התקופה האמורה מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בסעיף 64 מוצע לקבוע כי רק לאחר ששקלה ועדת העיצומים את טענות המפר תחליט האם יש להטיל עיצום כספי ומה גובהו. ככל שוועדת העיצומים תחליט כי לא נתגלו עובדות חדשות הסותרות או משנות את התשתית הראשונית שעליה נסמך כי אכן בוצעה הפרה, תטיל על המפר עיצום כספי. סכום העיצום הכספי יהיה כפי שצוין בהודעה על כוונת חיוב, או בסכום מופחת, ככל שהמפר הביא בפני ועדת העיצומים עדות לקיום נסיבות שבשלהן יכולה ועדת העיצומים להפעיל את סמכותה להפחית את סכום העיצום הכספי.
ככל שהמפר בחר שלא לטעון את טענותיו, תהפוך ההודעה הראשונית על כוונת החיוב לסופית (קרי: ל"דרישת תשלום"), בחלוף 30 ימים מהמסירה למפר ויהיה על המפר לשלם את סכום העיצום הכספי המצוין בה.
לסעיף 65 המוצע
חלק מההפרות הרגולטוריות הן הפרות נמשכות לפי טבען. מוצע לקבוע כי על ההפרה הנמשכת ייווסף סכום של 1/50 מהסכום שהוטל על המפר בגין כל יום הפרה, סכום זה משקף את החשש כי ההפרות הן בעיקרן הפרות שניתנות לסיום ולתיקון בהחלטת המפר ולא כרוכות בהתארגנות ממושכת ובתוך פרק זמן קצר יחסית. בהפרה חוזרת, מוצע לקבוע כי יוטל על המפר כפל העיצום הכספי. ההפרה החוזרת מבטאת את הסלמת האמצעי הננקט ביחס למפר שהוא בבחינת "שור מועד" ("רצידיביסט").
לסעיף 66 המוצע
מאחר שההסדר המוצע מסמיך את ועדת העיצומים להטיל עיצום כספי בסכום קבוע, נדרשת הסמכה של ועדת העיצומים להטיל עיצום כספי בסכום נמוך מזה הקבוע בחוק. הסמכה כזו קבועה בצורה מפורשת בסעיף זה. מוצע להקנות סמכות לוועדת העיצומים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע בכללים נסיבות ושיקולים שבהתקיימם תפחית ועדת העיצומים את העיצום הכספי בשיעורים הקבועים לצידם (להלן- תקנות ההפחתה).
בקביעת הכללים ניתן להביא בחשבון, נסיבות ושיקולים המעידים על כך שמדובר במפוקח המציית בדרך כלל להוראות החוק או במפוקח המשתף פעולה עם ועדת העיצומים אשר נכון לנקוט לגביו אמצעים למניעת הישנות ההפרה או לתקן את הנזקים שנגרמו בשלה. כמו כן, במסגרת קביעת הכללים להפחתה ראוי אף להתחשב במחזור עסקאותיו של המפר ולהפחית את סכום העיצום הכספי במקרים שבהם קיים חשש להמשך פעילותו הכלכלית של המפוקח. זאת, מאחר שמטרת העיצום הכספי היא להשיב את המפוקח למשטר ציות ולא לסכן את פעילותו הכלכלית.
לסעיף 67 המוצע
מוצע לקבוע הוראות עדכון בנוגע לסכום הבסיסי הקבוע בסעיף 59 שיבהירו מהו הסכום שיש לשלם בשל פער זמנים בין ההודעה על כוונת חיוב ובין דרישת התשלום, או במקרה של עתירה לבית משפט השלום. העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן במועד מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שבחר שלא לטעון את טענותיו לפני ועדת העיצומים – הסכום המעודכן ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב. כמו כן, במקרים שבהם הוגשה עתירה לבית המשפט או הוגש ערעור על פסק דין בעתירה כאמור, ובית המשפט או יושב ראש המועצה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהיה סכום העיצום הכספי (אם לא בוטל העיצום בעתירה או בערעור) -הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה או בערעור, לפי העניין.
כמו כן מוצע כי סכומי העיצום הכספי והסכום הבסיסי הקבועים לפי סימן זה יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. יושב ראש המועצה יפרסם ברשומות הודעה על הסכום הבסיסי המעודכן.
לסעיפים 70-68 המוצעים
מוצע לקבוע כי העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום. אם לא שולם עיצום כספי במועד, תיווסף עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית והצמדה) עד לתשלומו.
בנוסף, מוצע להסמיך את ועדת העיצומים להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי לבקשתו של מפר. יובהר כי סמכות זו נתונה לממונה כל עוד לא חלף מועד התשלום. לאחר שחלף מועד התשלום, החוב עובר לגבייה במרכז לגביית קנסות ויחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995 (להלן – חוק המרכז לגביית קנסות).
עוד מוצע לקבוע כי עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה וכי על גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות.
לסימן ב' המוצע
לסעיפים 74-72 המוצעים
התראה מינהלית היא כלי אכיפה המקל עם המפר, ומחליף במקרים מסוימים הטלה של עיצום כספי. ההתראה המינהלית מאפשרת למפר הזדמנות לתקן את ההפרה, ללא תשלום העיצום הכספי. זאת, למרות שהתשתית העובדתית שלפני הממונה מעידה כי הייתה הפרה של הוראות החוק. מנקודת מבטה של ועדת העיצומים, מנגנון ההתראה מאפשר לה להבהיר את דרישותיה למי שנתון לפיקוחה של הרשות, בטרם תטיל עליהם עיצום כספי. ההנחה בבסיס הוויתור על הטלת עיצום כספי היא שהוראות הרגולציה אינן בהירות דיין או שהרגולציה מחייבת תקופת התארגנות מבחינת המפוקחים שבמהלכה יהיה להם קושי לקיים את דרישותיה. ההתראה המינהלית מאפשרת להבהיר גם למפר וגם לציבור המפוקחים הרחב, כי ההתנהגות שבשלה נשלחה ההתראה היא הפרה של הוראות החוק. סעיף 72 מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע כי הנסיבות למתן התראה ייקבעו בכללים, באישור היועץ המשפטי לממשלה.
מפוקח שנמסרה לו התראה מינהלית ואינו מסכים עימה, יכול לתקוף את החלטת ועדת העיצומים בשתי דרכים. האחת היא הגשת בקשה לביטול ההתראה, מאחת העילות המנויות בסעיף 72. השניה היא הגשת עתירה לבית משפט השלום כאמור בסעיף 80. אם המפר לא ביקש את ביטול ההתראה או לא עתר לבית המשפט (או שעתר ובית המשפט דחה עתירתו), רואים את המפר כמי שביצע את ההפרה. בעת ביצוע הפרה נוספת (שבשלה יוטל עיצום כספי מוגבר), מנוע המפר מלטעון כי לא ביצע את ההפרה הראשונה. תחימת אפשרות העלאת הטענות לשלב משלוח ההתראה בלבד נועדה ליצור סופיות להליכים, וכן ודאות ומתן תוקף להתראה ככזו שאמורה להניע את המפר לציית לחוק.
עוד מוצע לקבוע בסעיף 74 כי אם נמסרה למפר התראה והמפר המשיך להפר את ההוראה שבשלה נשלחה ההתראה, תמסור לו הוועדה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה נמשכת. לעניין זה יובהר כי מכיוון שבהתראה מינהלית מוותרת ועדת העיצומים, כאמור לעיל, על העיצום הכספי בשל ההפרה, סכום העיצום הכספי שיוטל במקרה זה הוא בשל הימשכות ההפרה, ואינו כולל את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונה שבגינה ניתנה ההתראה. ההודעה על כוונת חיוב שתמסור הוועדה למפר במקרה זה תהיה כאמור בסעיף 62, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה הנמשכת ובין השאר נתונים לעניין התמשכות ההפרה ולעניין תקופת ההפרה (ממועד משלוח ההתראה). במקרים שבהם ביצע המפר הפרה חוזרת לאחר משלוח התראה על ביצוע ההפרה הראשונה, תמסור לו וועדת העיצומים הודעה על כוונת חיוב כאמור בסעיף 62, בשינויים המחויבים. כך למשל במקרה זה תכלול ההודעה פרטים הנוגעים להפרה החוזרת ולסכום העיצום הכספי המוטל בגינה, שהוא סכום גבוה יותר.
לסימן ג' המוצע
לסעיפים 79-75 המוצעים
התחייבות להימנע מהפרה היא אמצעי אכיפה נוסף המקל עם המפר ומאפשר לוועדת העיצומים גמישות ומידתיות בהפעלת סמכויותיו. ההתחייבות להימנע מהפרה מחייבת את הסכמת ועדת העיצומים והמפר, ומאפשרת למפר לחזור לציות בלי שיוטל עליו עיצום כספי. חלף התשלום המפר יפקיד כערבון את סכום העיצום הכספי בלבד, שיושב לו בחלוף התקופה שבעדה ניתנה ההתחייבות. סעיף 75 מבנה את שיקול הדעת בהפעלת הסמכות וקובע כי הנסיבות שבהן יתאפשר למפר להגיש כתב התחייבות ולהפקיד עירבון ייקבעו בכללים, באישור היועץ המשפטי לממשלה. הפעלת מנגנון ההתחייבות מותנה בנסיבות שבהן קיימת תשתית ראייתית לביצועה של הפרה שניתן להטיל בשלה עיצום כספי, אך נוכח מאפייני ההפרה והמפר, ניתן להסתפק באמצעי אכיפה זה.
בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את ההפרה ולהימנע מהפרה נוספת של אותה הוראה מהוראות החוק בתוך תקופה שלא תעלה על שנתיים, לפי קביעת ועדת העיצומים. כמו כן עליו לעמוד בתנאים נוספים ככל שקבעה ועדת העיצומים בכתב ההתחייבות, במטרה לגרום להקטנת הנזק מההפרה או למניעת הישנותה.
כאמור לעיל, בנוסף לכתב ההתחייבות יפקיד המפר בידי ועדת העיצומים עירבון בגובה העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו. ועדת העיצומים רשאית לפטור מהפקדת העירבון או להפחיתו, אך יובהר כי הקלה זו נוגעת רק לעצם הפקדת העירבון. אם המפר ימשיך בביצוע ההפרה או יבצע הפרה נוספת – ניתן יהיה לגבות ממנו את מלוא הסכום, כמפורט בסעיף 78 המוצע.
ככל שהמפר ימשיך להפר את אותה הוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות, או יבצע הפרה נוספת של אותה הוראה, יחולט העירבון שהפקיד המפר, במועד דרישת התשלום בשל ההפרה הנמשכת או ההפרה החוזרת, לפי העניין - קרי, לאחר בירור טענותיו של המפר והחלטת ועדת העיצומים כי המפר המשיך בביצוע ההפרה או חזר וביצע הפרה נוספת. עוד מוצע לקבוע כי גם במקרה שבו המפר הפר את אחד התנאים הנוספים שקבעה ועדת העיצומים בכתב ההתחייבות, תחלט ועדת העיצומים את העירבון שהפקיד המפר, לאחר שנתנה למפר הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה. העירבון שהופקד מבטא את סכום העיצום הכספי שניתן היה להטיל על המפר בשל ביצוע ההפרה הראשונה, אלמלא נשלח לו כתב התחייבות. בכך מבטא כתב ההתחייבות למעשה הטלה של עיצום כספי "על תנאי". חילוט העירבון במקרה של הפרה נמשכת, הפרה חוזרת או הפרת תנאי מתנאי כתב ההתחייבות ייחשב כהטלת עיצום על ההפרה המקורית שבשלה הוא ניתן. לכן, במקרה של הפרה נמשכת או הפרה חוזרת, סכום העיצום הכספי שיוטל, בנוסף לחילוט העירבון, כאמור בסעיף 77, יהיה בשל הימשכות ההפרה או הישנותה, ולא יכלול את סכום העיצום הכספי בשל ההפרה הראשונית.
עוד מוצע לקבוע כי אם המפר לא עמד בתנאי כתב ההתחייבות שנתן בשל הפרה מסוימת, לא יתאפשר לו בעתיד להגיש כתב התחייבות נוסף אם חזר והפר אותה הפרה. ככל שהמפר עמד בכל תנאי כתב ההתחייבות, יוחזר לו כתב העירבון שהפקיד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, מיום הפקדתו ועד יום החזרתו.
לסימן ד' המוצע
לסעיף 80 המוצע
לעיתים מעשה אחד של המפר יכול להוות הפרה של מספר הוראות לפי חוק זה או לפי חוק זה וחוק אחר שגם בשל הפרתן ניתן להטיל עיצום כספי. לכן, מוצע לקבוע כי על מעשה אחד שמהווה כמה הפרות כאמור, ניתן להטיל רק עיצום כספי אחד. הוראה זו מגלמת את המחויבות של ועדת העיצומים שלא להטיל סנקציות במידה העולה על הנדרש. כך, במידה שהמפר קיבל מוועדת העיצומים הודעה על כוונת חיוב לגבי מעשה שבשלו שילם כבר עיצום כספי, יוכל לטעון במסגרת זכות הטיעון כי אין להטיל עליו עיצום כספי נוסף מכוח הוראה זו.
לסימן ה' המוצע
לסעיף 81 המוצע
מוצע לקבוע כי על כל החלטה סופית של ועדת העיצומים בנושאי אכיפה לפי פרק ו' יהיה ניתן להגיש עתירה לבית משפט השלום. עוד מוצע להבהיר כי עיכוב ביצוע החלטה של ועדת העיצומים והחובה לשלם את סכום העיצום הכספי כפופה להסכמה של ועדת העיצומים או להחלטה של בית משפט גם בהעדר הסכמה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה של קבלת העתירה והשבת סכום העיצום הכספי, כולו או חלקו, יוחזר הסכום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כדי למנוע פגיעה כלכלית במפר שטענותיו נמצאו מוצדקות.
לסעיף 82 המוצע
מוצע לחייב את ועדת העיצומים לפרסם את החלטותיה בדבר הטלת עיצום כספי באתר האינטרנט של הרשות, וזאת כדי ליצור שקיפות ביחס להפעלת שיקול דעתה של ועדת העיצומים. באמצעות הפרסום מובטחת בקרה ציבורית על כך שהשימוש בסמכות להטיל עיצום כספי הוא שוויוני וענייני. כמוצע בסעיף, החובה לפרסם חלה על ההחלטות בדבר הטלת העיצומים הכספיים, סכומי העיצומים הכספיים שהוטלו והמקרים והשיעורים שבהם הם הופחתו. מידע זה יאפשר בחינה רוחבית מושכלת של הטלת העיצומים הכספיים ויאפשר למפר לדעת כי העיצום הכספי המוטל במקרה שלו תואם את המדיניות הכללית הנוגעת להפעלת הסמכות האמורה. על פי הסעיף המוצע, ככל שמדובר במפוקחים שהם יחידים, לא יפורסמו שמותיהם, לשם שמירה על פרטיותם. נזכיר כי, ככלל, המפוקחים שלפי החוק המוצע צפויים להיות תאגידים ולא יחידים, ותנאים לרישום במרשמים השונים מחייבים התאגדות. מוצע להבהיר כי חובת הפרסום כפופה למגבלות המנויות בסעיף 9(א) לחוק חופש המידע. עוד מוצע להבהיר כי ועדת העיצומים רשאית שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק חופש המידע, כדוגמת מידע שהוא סוד מסחרי. עם זאת, על אף חשיבותו של הפרסום כמפורט לעיל, הרי שכדי למנוע פגיעה מעבר לנדרש במפר כתוצאה מהפרסום האמור, מוצע להגביל את תקופת הפרסום, ביחס לתאגיד שלגביו ניתן לפרסם פרטים, כך שזו תיקצב לארבע שנים.
לסעיף 83 המוצע
מוצע לקבוע כי תשלום עיצום כספי, מסירת התראה מנהלית או הגשת כתב התחייבות והפקדת עירבון, לפי פרק זה , לא יגרעו מאחריותו הפלילית של אדם אם הפרת ההוראה בחוק מהווה גם עבירה פלילית. ואולם, מוצע להבהיר כי לא יתאפשר לנקוט במקביל בהליכי אכיפה מנהלית ופלילית ויהיה צורך בבחירה באיזה ממסלולי האכיפה לנקוט. עניין זה יוכרע בתיאום בין הגורם המוסמך לעניין הגשת כתב אישום לבין ועדת העיצומים. מוצע כי הגשת כתב אישום אחרי המצאת הודעה על כוונת חיוב או התראה מנהלית תתאפשר רק אם התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. במקרה של הגשת כתב אישום לאחר תשלום סכום העיצום הכספי יוחזר למפר הסכום ששולם כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית.
לפרק ח' המוצע
עניינו של פרק זה בקביעת הוראות שונות.
לסעיף 84 המוצע
מוצע לקבוע כי שר התקשורת הוא הממונה על ביצועו של החוק.
לסעיף 85 המוצע
מוצע לקבוע כי הוראות הצעת החוק הזו לא יחולו על שידורי הרדיו של תאגיד השידור הישראלי, ובכלל זה רדיו חינוכי, ועל שידורי גלי צה"ל. גורמים אלה הם משדרים ציבוריים, כל אחד בהתאם לדין ייחודי החל עליו, וחוק זה אינו נועד להסדיר את פעילותם.
לפרק ט' המוצע
עניינו של פרק זה בקביעת תיקונים עקיפים.
לסעיף 86 המוצע
מוצע לתקן את סעיף 4(ו)(2) ופרט 3.1 לתוספת לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות כדי שכפי שהחוק חל על בעל זיכיון לשידורי רדיו, הוא יחול גם על ספק שידורי רדיו.
לסעיף 87 המוצע
כיום, שוק הרדיו האנלוגי מסחרי פועל במסגרת זיכיונות לשידורי רדיו במסגרת תחנות רדיו אזוריות שמעניקה מועצת הרשות השנייה. מוצע לתקן את חוק הרשות השנייה ולבטל את הסמכויות המוקנות למועצת הרשות השנייה להעניק זיכיונות לשידורי רדיו ארצי, או להאריך זיכיונות קיימים. זאת, נוכח ההצעה המעוגנת בהצעת החוק הזו לעבור למשטר של רישום במרשם ספקי שידורי רדיו, שיאפשר לכל גורם שזה בהליך תחרותי לפי פקודת הטלגרף האלחוטי להקצאת תדרים, ושעומד בתנאים הקבועים בחוק, לשדר שידורי רדיו ארצי. אסדרה זו תחליף את האסדרה הקיימת בחוק הרשות השנייה.
לפסקה (1) - מוצע לתקן את סעיף 33 לחוק הרשות השנייה שעניינו זיכיון לשידורי רדיו, ולבטל את הסמכויות המוקנות למועצת הרשות השנייה להעניק זיכיונות להפעלת תחנות רדיו אזוריות
לפסקה (2) - מוצע כי אחרי סעיף 35(א) לחוק הרשות השנייה המאפשר למועצה להאריך את תוקפו של זיכיון לשידורי רדיו, ייקבע כי החל מיום פרסום חוק זה תוקפו של זיכיון לשידור רדיו אינו ניתן להארכה. זאת נוכח המעבר המוצע במסגרת הצעת החוק הזו לשידורי רדיו ארציים, שאינם במסגרת זיכיונות לשידורי רדיו אזורי. מוצע כי זיכיונות קיימים ימשיכו להתקיים עד למועד סיומם, מבלי שתהיה אפשרות להארכה נוספת שלהם. מדובר על ביטול משטר הזיכיונות נוכח התועלת המינימלית שבו, לצד העלות המשקית והרגולטורית הגבוהה. בעלי הזיכיונות התמודדו במכרז וקיבלו זכויות לשידור למשך 4 שנים, עם אפשרות להאריך את תקופת הזכיון לפי שיקול הדעת של המועצה. כל הזיכיונות הוארכו לאורך השנים מספר פעמים. בהמשך להחלטת מועצת הרשות השניה בדבר הארכת תקופת זיכיון, מועד סיום תקופה מהווה נקודה שבה מסתיימת זכותה של התחנה לשדר שידור רדיו ומכאן מסתיימת הקצאת התדרים שלה וניתן להקצותם מחדש, ולאחר. במקרה זה, התדרים שיתפנו עם תום תקופת הזיכיון או ההארכה יוכלו להיות חלק ממאגר התדרים הפנוי להקצאה במסגרת הליך תחרותי שיתקיים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי, עבור כל גורם שמעוניין לספק שידורי רדיו כספק שידורי רדיו לפי הצעת החוק הזו. על אף האמור, מוצע לקבוע כי בעל זיכיון לשידורי רדיו אשר תקופת הזיכיון שלו תפוג בתוך 6 חודשים מיום פרסום הצעת החוק הזו כאמור, וטרם הסתיים ההליך התחרותי להקצאת תדר לפי פקודת הטלגרף האלחוטי לצורך שידורי רדיו, יהיה רשאי לפנות למועצה בבקשה להארכת הזיכיון לתקופה נוספת. המועצה תהיה רשאית להאריך את תקופת הזיכיון לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה. זאת כדי לא ליצור מצב של חוסר ניצול של תדרים שהתפנו.
לפסקה (3) - סעיפים 72(א) ו-(ג) לחוק הרשות השנייה מסמיכים את המועצה להעניק זיכיונות לשידורי רדיו. לנוכח תכלית הצעת החוק הזו, מוצע כי אחרי סעיף 72(ג) לחוק הרשות השנייה יבוא סעיף 72(ג1) שייקבע כי החל מיום פרסום חוק זה, מועצת הרשות השנייה לא תעניק זיכיונות חדשים להפעלת תחנות רדיו אזוריות.
לסעיף 88 המוצע
מוצע לתקן את סעיף 4ג לפקודת הטלגרף האלחוטי, ולקבוע כי הקצאת תדר לשם שידורי רדיו ייעשה אך ורק בהליך תחרותי, ומה שיקבע מי הזוכים במכרז יהיה מי שהציע את הסכום הגבוה ביותר בהליך התחרותי. בנוסף, מוצע כי הזוכים במכרז יידרשו לעמוד בתנאי הסף לרישום במרשם שידורי רדיו הקבועים בסעיף 46 המוצע. לשם הפעלת רשת תחנות אלחוט כאמור יוקצו עד שלושה תדרים, שכן לפי בדיקה שעשו גורמי המקצוע במשרד התקשורת תחנת רדיו יכולה לשדר בפריסה ארצית (כ-95% משטח המדינה) בעזרת שלושה תדרים. כך, בהליך תחרותי שאמת המידה היחידה בה תהיה מי שהציע את הסכום הגבוה ביותר, יינתן רישיון כאמור ויוקצו עד שלושה תדרים, כאשר תנאי הרישיון יתייחסו להיבטים ספקטרליים של הפעלת רשת תחנות אלחוט בלבד. יוער שבכל תדר ניתן יהיה לשדר תוכן נפרד.
לפרק י' המוצע
עניינו של פרק זה בקביעת הוראות לעניין תחולה, תחילה והוראות מעבר.
לסימן א' המוצע
לסעיף 89 המוצע
מאחר שיש לחדש רישיון תחנת אלחוט לפי הפקודה מדי שנה, סעיף 88 המוצע שעניינו הליך תחרותי לרישיון להפעלת תחנת אלחוט לשם שידורי רדיו, יחול רק על רישיון שניתן לבעל זיכיון שזיכיונו כבר לא בתוקף. זאת כדי לאפשר לבעל זיכיון שזיכיונו עדיף בתוקף לחדש את רישיונו, וזאת עד לסוף תקופת זיכיונו.
לסעיף 90 המוצע
מוצע לקבוע סעיף תחילה לסעיף 87(1) המוצע שמבטל את ההגדרות שעניינן בעל זיכיון לשידורי רדיו בחוק הרשות השנייה, כך שהוא ייכנס לתוקף במועד שבו יסתיים תוקף הזיכיון האחרון שניתן על ידי המועצה בהתאם ליום הכניסה לתוקף של הצעת החוק הזו.
לסימן ב' המוצע
לסעיף 91 המוצע
מוצע לקבוע הוראת מעבר אשר תסדיר את המצב בתקופת הביניים לאחר פרסומו של חוק זה, כאשר עדיין יהיו זיכיונות לשידורי רדיו בתוקף ואשר תקבע מה הדין שיחול עלי בעלי הזיכיונות בתקופה זו. כך, מוצע לקבוע כי מי שבמועד פרסומו של חוק זה זיכיונו יהיה בתוקף, יחולו עליו הוראות חוק הרשות השנייה עד למועד תום תקופת זיכיונו.
התוספת הראשונה
מוצע לקבוע בתוספת הסדרים שיהיו נתונים לעיצומים כספיים בשל הפרת הוראות הצעת החוק שבהן מעוגנות הסדרים אלו. מדובר בהפרות של הסדרי הליבה של הצעת החוק, ושל הוראות הרגולציה המרכזיות שחלות על ספקי שידורי רדיו.
[1] ס"ח התשי"ב, עמ' 146; התשפ"ג, עמ' 54.
[2] ס"ח התשי"ב, עמ' 111; התשפ"ג, עמ' 518.
[3] ס"ח התשס"ה, עמ' 134; התשע"ז, עמ' 928.
[4] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשפ"ב, עמ' 884.
[5] ס"ח התשל"ה, עמ' 132; התשע"ח, עמ' 504.
[6] ס"ח התשנ"ח, עמ' 226; התשע"ו, עמ' 1223.
[7] ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשפ"ה, עמ' 358.
[8] ס"ח התשי"ט, עמ' 86; התשע"ז, עמ' 42.
[9] ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשפ"ג, עמ' 16.
[10] ס"ח התשכ"א, עמ' 192; התשס"א, עמ' 206.
[11] ס"ח התשע"ד, עמ' 778; התשע"ח, עמ' 910.
[12] ס"ח התשמ"ח, עמ' 128; התשפ"ג, עמ' 406.
[13] ס"ח התשנ"ב, עמ' 190; התשפ"ב, עמ' 911.
[14] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 25, עמ' 505; ס"ח התשע"ח, עמ' 459; התשפ"ד, עמ' 157.
[15] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשפ"ג, עמ' 341.
[16] ס"ח התשי"ח, עמ' 92; התשפ"ג, עמ' 544.
[17] ס"ח התשמ"ד, עמ' 98; התשפ"ה, עמ' 438.
[18] ס"ח התשי"ח, עמ' 191; התשפ"ד, עמ' 752.
[19] ס"ח התשפ"ב, עמ' 125; התשפ"ד, עמ' 1494.
[20] ס"ח התשי"ט, עמ' 190; התס"א, עמ' 146.
[21] ס"ח תשכ"ח, עמ' 234; התשפ"ג, עמ' 341.
[22] ס"ח התשי"ט, עמ' 190; התשס"א, עמ' 146.
[23] ס"ח התש"ם, עמ' 2; התשס"ו, עמ' 355.
[24] ס"ח התשי"ט, עמ' 190; התשס"א, עמ' 146.
[25] ס"ח התשס"ח, עמ' 820; התשפ"ג, עמ' 544.
[26] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשפ"ה, עמ' 438.
[27] ס"ח התשע"ח, עמ' 310; התשפ"ג, עמ' 171.
[28] ס"ח התשנ"ה, עמ' 366.
[29] ס"ח התשנ"ה, עמ' 170; התשפ"ג, עמ' 148.
[30] ס"ח התשס"ה, עמ' 134; התשע"ז, עמ' 928.