תזכיר חוק העונשין (תיקון מס' ...)(הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו-2025
א. שם החוק המוצע
חוק העונשין (תיקון מס'...)(הברחה שלא דרך תחנת גבול), התשפ"ו-2025.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
מטרת החוק המוצע להוסיף בסימן ד' לפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) עבירה שעניינה הברחה – קרי, הכנסה של דבר לישראל או הוצאה של דבר מישראל, שלא כדין, שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, שהעונש בצידה חמש שנות מאסר. זאת, כחלק מהמאמץ להיאבק בתופעת ההברחות הנרחבת שפוקדת את מדינת ישראל ומאיימת על בטחונה.
ג. עיקרי החוק המוצע
הגדרת העבירה בסימן ב' לפרק ז' לחוק העונשין משמעותה כי העבירה תיכלל בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 במסגרת הגדרת "חשוד בעבירות ביטחון".
יצוין, כי לצד זאת ובמקביל יקודם תיקון גם לפקודת המכס שבמסגרתו יוחמר העונש שבצד עבירת ההברחה בהתאמה להחמרה המוצעת כאן, על מנת לתת מענה גם להברחות הרבות שמבוצעות דרך תחנות הגבול ונאכפות על ידי רשות המיסים מכוח הפקודה. יצוין כי אכיפת העבירה החדשה תיעשה בהתאם לנוהל שיגובש בין משטרת ישראל, פרקליטות המדינה ורשות המיסים, שיבטיח חלוקה ברורה של האחריות על אכיפת העבירות המקבילות בחוק העונשין ובפקודת המכס.
ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
יוסף סעיף 115א לחוק העונשין.
ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי
אין השפעה
ו. נוסח החוק המוצע:
להלן נוסח החוק מוצע:
|
|
|
|
||
|
|
|
בחוק העונשין, התשל"ז-1977, אחרי סעיף 115 יבוא: |
||
|
|
|
"הכנסת דבר או הוצאת דבר שלא כדין |
|
115א. המכניס שלא כדין לישראל או המוציא שלא כדין מישראל דבר, שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, דינו – מאסר חמש שנים." |
דברי הסבר
מוצע להוסיף בפרק ז' לחוק העונשין,התשל"ז-1977 (להלן: 'חוק העונשין') שכותרתו 'ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים', בסימן ד' שבו, שכותרתו 'ריגול', עבירה חדשה שתאסור על הוצאה של דבר מישראל שלא כדין ועל הכנסה של דבר לישראל שלא כדין, שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, (להלן: 'חוק הכניסה לישראל') שהעונש בצידה יעמוד על חמש שנות מאסר.
העבירה תחול ביחס ל"הברחות גדר", כלומר כל העברה של דבר דרך גדר הגבול שלא כדין, בין אם זה לתוך המדינה ובין אם זה אל מחוצה לה, והיא תחול ביחס לכל דבר שמוברח, גם אם לא ניתן להוכיח מהו בדיוק הדבר שהועבר או את המודעות של המעביר למהות הסחורה המוברחת, וגם במצב שבו מה שהועבר הוא רחפן.
יצוין כי הוצאה או הכנסה של דבר דרך גבולות המדינה, בין אם זה נעשה בתחנת גבול ובין אם זה נעשה לאורך גדר הגבול, מהווה כיום עבירה פלילית של הברחה לפי סעיף 211 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: 'פקודת המכס'), שהעונש בצידה שלוש שנות מאסר (וחמש שנות מאסר בנסיבות מחמירות). עם זאת, מדינת ישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם תופעה רחבת היקף באופן חסר תקדים של הברחות לתוך המדינה וממנה החוצה, בעיקר באמצעות שימוש ברחפנים, באופן כזה שמייצר איום של ממש לביטחון המדינה. זאת, אף אם לא נשקף סיכון לציבור מהסחורה המוברחת, כפי שקיים ביחס להברחה של אמל"ח או סמים, למשל, הברחה שנכללת בעבירות פליליות נפרדות וחמורות יותר. תופעת הברחות הגדר, מכל סוג שהוא – בין אם מדובר בהברחה של סיגריות, בעלי חיים, צמחים, מאכלים או כל דבר אחר – הפכה הלכה למעשה את הגבול לפרוץ במובן מסוים, מה שמשרת גם את ארגוני הטרור, ובכך מהווה איום על ביטחון המדינה.
הגדרת העבירה בסימן ב' לפרק ז' לחוק העונשין משמעותה כי העבירה תיכלל בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 במסגרת הגדרת "חשוד בעבירות ביטחון".
עבירת ההברחות שקבועה היום בפקודת המכס אינה מבטאת כיאות את חומרת התופעה ואת הסיכון שהיא מקימה לביטחון המדינה, ולכן מוצע לקבוע עבירה ספציפית, מסוג פשע (על כל המשתמע מכך), ביחס להברחות לאורך גדר הגבול בפרק עבירות הביטחון בחוק העונשין. קביעת העבירה כעבירת פשע, תאפשר לרשויות האכיפה כלי אפקטיבי, יעיל ומידתי להתמודדות עם מקרי הברחה אלו, הן באמצעות תיוג ההתנהגות והן באמצעות הענישה המוצעת. לצד זאת ובמקביל יקודם תיקון גם לפקודת המכס שבמסגרתו יוחמר העונש שבצד עבירת ההברחה בהתאמה להחמרה המוצעת כאן, על מנת לתת מענה גם להברחות הרבות שמבוצעות דרך תחנות הגבול ונאכפות על ידי רשות המיסים מכוח הפקודה.
מכיוון שהעבירה המוצעת תייצר כפילות למול עבירת ההברחה הבסיסית שבפקודת המכס, יגובש נוהל אכיפה ברור ומפורסם לציבור באשר לחלוקת האחריות בין רשות המיסים לבין משטרת ישראל ופרקליטות המדינה לאכיפת העבירות השונות.